לדהור עם יצר הרע ישר לגיהנום
- - - לא מוגה! - - -
בספר ענף עץ עבוד
מסמיך את דברי המשנה במעשה שהובא בספר עוד יוסף חי.
עשיר אחד,
רכוב על סוסו,
נוסע לעיר.
בעודו רחוק ממחוז חפצו כשעה לערך,
ראה איש חיגר יושב על אם הדרך,
בוכה,
צועק על מר גורלו,
תביא לי בבקשה קצת כסף לחיות הנפש.
העשיר
נענה לבקשתו ונתן לו בעין יפה.
אחר כך ביקש ממנו החיגר
שייקח אותו על הסוס ויביא אותו עירה כי הוא לא יכול ללכת.
חיגר.
הסכים העשיר,
הרכיב אותו על הסוס,
והושיב אותו בקדמת העגלה ושמה יותר נוח,
ומסר בידו את רסן הסוס,
והעשיר ישב מאחור.
נכנסו לעיר,
עצר אחיגר את הסוס ואמר לעשיר,
רד מהסוס,
תלך לדרכך לשלום.
אמר לו,
העשיר, הלו,
הסוס שלי מימים ימימה,
איך אתה מדבר דברי הבל?
אחיגר הרים קולו בזעקה גדולה ומרה,
שהרסן בידו,
והתחיל לבכות לעוברים ושמים.
אנשים טובים!
מה הוא רוצה ממני, הרשע הזה? רוצה להרע לי.
אני לא יכול להילחם נגדו, אני חיגר.
עשיתי לו טובה, לקחתי אותו
על הסוס,
והכפוי טובה הזה רוצה להשליך אותי מן הסוס ולגזול ממני.
חושו לעזרתי, תושיעו לי מידו.
הדברים נראים אמיתיים?
דמעתו על לחיו.
והאמינו השומעים לדבריו,
ולא שעו לטענות של העשיר,
שאומר זה הפוך, שקר וכזב.
אני לקחתי אותו, ריחמתי עליו.
תראו מה מעולה לי,
רוצה לגזול אותי.
באי קירות העשיר,
שאין מוצא מן הסבך,
הציע לחיגר, בוא נלך אל השופט.
אולי השופט יצליח להוציא את הצדק לאור.
הלכו אליו,
הרצו טענותיהם לפניו,
והשופט אמר אל העשיר,
ניכרים דברי האמת היוצאים מפיך.
אבל מה אני יכול לעשות
שאיבדת את הזכות בידיים?
אפילו אם רצית לעשות איתו חסד
ולהסיע אותו,
והיה לך להושיב אותו מאחור.
ואז רסן הסוס היה ביד שלך.
אבל אחרי שמסרת לו את הרסן ביד,
והשלטת אותו על הסוס,
ואתה ישבת מאחור,
העדת בעצמך שהוא בא על הסוס,
וגרמת לך הפסד בידיים.
היה מעשה זה כזה בתמון.
אבא שלי, המנוח, סיפר לי.
היו גרים
יהודי וגוי.
יהודי וגוי.
הגוי למטה והיהודי למעלה.
וכל פעם היו עפים דברים מלמעלה, למטה,
והגוי הזה התמרמר, התמרמר.
אמר לו, נסיר ללעמל,
נלך למושל,
למשפט.
אני לא מבטל לך יותר, אתה מציק לי ואתה עושה.
אמר לו, אני לא יכול לבוא איתך.
אמר לו, למה?
אמר לו, אין לי חמור.
מה, אני אלך ברגל?
אתה תלך בחמור ואני אלך ברגל? אמר לו, אני אביא לך חמור.
אמר לו, אני מוכן.
הלכו לשם,
שואל שם שופט, מה קרה?
ולא, עושה לי ככה, ועושה לי ככה, ועושה לי ככה.
מה יש לך להגיד?
הוא אומר, זה מג'נון זה.
וכל הזמן מחפש עלילות. הוא עוד מעט יגיד לך גם שהחמור זה שלו.
הוא אומר, כן, זה שלי.
אני אמרתי לך,
זה רק עלילות כל הזמן.
בסוף חזר גם עם חמור.
סיים בענף עץ אבות,
כי לאדם זה דומה
מי שמכניס בידיים
טמפלוויזיה הביתה.
שיוויתי השם,
הוא מכניס.
טמפלוויזיה של הידרדרות.
ואלה משחיתים את נפש האדם.
ועל ידי שהכניסו אותם לבית,
כבר מסרת שליטה עליו ועל צאצאיו ליצר הרע.
אתה מסרת את הרסן עכשיו ביד שלו.
אתה לא יכול לבוא עכשיו לטעון,
מה, זה לא ידעתי, אני חשבתי, זה שיוויתי השם היה כתוב, מאיפה אני יודע?
אני ראיתי פסוק, אני גם מיצר הרע, יודע להגיד פסוקים,
יודע להגיד מצוות,
עבירות הוא עושה אותן מצוות וכו' וכו'.
וכשיבוא לפני כס המשפט בבית דין של מעלה,
לא יוכל לטעון לומר,
יצרר הרע יתגבר עלי בכל כוחו לחטיאני.
יאמרו לו, אתה השם,
אתה הכנסת אותו לתוך הבית,
אתה השלטת אותו עליכם, אתם ישבתם שעות וצפיתם,
אתה נתת את הרסן בידו.
ולכן
יענישו אותו בשמי מרום שהוא החריב את חייו וחיי צאצאיו לדורי דורו.
השם יצילנו מיצר הרע,
יש לו תרגילים.
אז זה מתחיל בשחוק ובקלות ראש. למה מכניסים את זה?
רוצים שיהיה קצת בידור, קצת זה וזה,
ויהיה כל מיני, אתם ראיתם שם איזה תוכניות יש שם,
זה וזה מפגרים כאלה, וזה,
כן, ומה,
משוגעים, זה דברי תורה, זה יהדות, זה מה זה, מה זה,
מה זה, מה זה?
אז ככה זה.
מי שנותן את הרסן בידיים של יצר הרע,
הוא ידהר איתו ישר לגנו.
מי שרוצה להנצל,
שיהיה ביראת שמיים ובכובד ראש.
יש מספיק מה לעשות, והגית בו יומם בלילה.
צריך אדם להתמסר למשהו בא לעולם,
ולא לשכוח מהתפקיד הזה.