אניה דרך הבטן הרב אמנון יצחק שליט"א (קליפ יפהפה)
- - - לא מוגה! - - -
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. זאת אומרת, אם נאסוף את כל העידונים והתענוגים,
בהנאות,
בהסמכות שהיו מהאדם הראשון עד היום, נאסוף את כל העושר של כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, ביחד וניתן את זה לבן אדם אחד בבת אחת,
זה אפילו לא כמו קורת רוח של שעה אחת בעולם הבא.
אנחנו אפילו לא יודעים לענות ממה שאנחנו אוכלים.
הרי כל העבודה בעיניים שיש עלינו זה בחך, יש לנו בסך הכל סנטימטר שמה,
שהסנטימטר הזה הוא של הטעם ובשביל זה אתה משלם הרבה כסף כי אחרי שזה עובר את הסנטימטר הזה זה הכל אותו דבר בטטה ופיסטוק זה אותו דבר איך אמר הפרזי לאשתו? הכל אותו טעם לא צריך לאכול את כל השקדים הכל אותו טעם שקד אחד והשני זה אותו דבר העיקר זה הטעם
כמה בן אדם אוכל ביום?
שלוש קילו בערך עם שתייה, פול 365 יום בשנה אז הוא אוכל למעלה מטון ואם הוא חי מאה שנה, מאה טון זה אונייה שעברה לו דרך הפה וכמה הוא מת? חמישים-שישים קילו וגם זה רק למאכל נטוליים אז איפה כל הכסף שהוא בזבז
כל ימי חייו ומה שעשה והשקיע ודאג שזה יהיה עם פטרוזיליה וזה יהיה עם שמן זית ועם זיתון למעלה בשביל מי דאגת? לתולעים?
בן אדם לא נותן דעתו אפילו מה הוא עושה בסוף כורכים את האדם בתכריכים ומחברה קדישא ביררתי והם אמרו לי שלא עושים כיסים בתכריכים למה?
כי לא לוקחים כלום אז בא מטר האדם עבד קנה עוד שטח
בנה עוד דירה, קנה עוד שתי מכוניות,
שיפר פה, ניפח שם, גדל, התפתח, מת. מי לקח? מי שלא טרח.
אז בשביל מה עבדת?
היית יכול לקחת את כל זה ולהעביר אותו לעולם הבא.
בשבילך.
אבל הוא היה טרוט כי הוא חשב שיש רק עולם הזה והוא לא זכר שהוא יצא והוא גם לא זכר מתי.
אז לכן הוא המשיך לדאוג עוד עד הרגע האחרון.
זה הפטנט שאני אצרר הרעיון.
להטריף את הבן אדם בהישגיות, בקנאה,
גאווה, כוחים עוצים ידי, אני גם אוכיח לכולם, אני אהיה אמביציונר, אני אעשה, אני אראה, אני אפעל.
כל העולם יגיד כן, כן, כל הכבוד, יהיה, יהיה.
מסכן, מסכן. כמה הוא משתדל, וכמה שהוא ישתדל תמיד יהיה מישהו יותר טוב ממנו.
כל זה אתה מכין עם מישהו אחר.