למי טרחת? על מה דאגת?
- - - לא מוגה! - - -
אדם
מלא עולם הזה, מלא.
תאב לאכול ולקבל הנאה.
וההנאה אצל האכילה.
וכל הפעולות שלו נעשות מחמת עולם הזה.
יש לו ציורים מהעולם הזה ויש לו טעם של העולם הזה.
אבל לעולם הבא אין לו שום ציורים.
אין לו שום טעם. הוא לא טעם טעם של העולם הבא. הוא לא ראה עולם הבא.
אין לו ציורים של העולם הבא.
אז איך אתה מבקש ממנו ומחרת בחיים הנצחיים,
אם אין לו שום ציור ושום טעם?
ברור לנו שהעולם הזה, 70-80 שנה בממוצע.
אחר כך מתים, נכון?
אם אין המשך,
אז כל מה שעשית היה כלום.
אין כלום.
אוכלו אותך תולעים, תרגיש או לא תרגיש,
נדבר על זה.
אבל זהו, אין המשך, אין כלום, שלום.
הפכת להיות חול כמו שהיית בהתחלה. ביי.
אז מה התועלת בכל החיים?
למי טרחת? למי יגעת?
על מה דאגת? ממה חרדת?
מה כל הקשקושציה בעולם הזה? מה זה כל זה?
חינוך, וללמוד, ותואר, ותעודות, וחרית, ובסוף מתים.
נו, אז מה ההבדל?
אין.
אבל אם יש עולם הבא,
לא מכירים אותו,
אבל העולם הבא זה נצח.
למה? כי אתה נבראת בצלם אלוקים,
ומי שנפח, מתוכו נפח.
וזה חלק אלוקם ממעל.
לכן יש לך נשמה, מה שאין לי שום ברור בעולם.
יש לך נשמה.
הנשמה היא עם שכל, ועם ביניים, משיגת דברים שהם לא דווקא בחוש לידך,
גם מעבר לחוש.
ואדם יכול להשיג השגות עליונות. ואתם רואים מה אדם משיג בעולם בחומר.
אתם לא מכירים את אלה שמשיגים ברוח, ברוח הקודש, ובדברים כאלה, וכו' וכו'.
אבל נגיד אפילו ככה.
אז מבינים שהבן אדם זה לא סתם בריאה.
זה לא סתם בריאה.