רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי... | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

אבנר שלום

תרם לעילוי נשמת אחיו רפאל בן אברהם ורחל

מנוחתות העדן

בגן עדן, אמן.

תראה רבת בלור, רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף,

שכל הבדיקות יצאו תקינות,

שהמוגלובין יעלה,

והביופסיה במעי הדק

תצא תקינה,

בכאבים בבטן ייעלמו וגם תעלה במשקל.

רבי חנינא בן חכינאי אומר,

הנעור בלילה

בהמהלך בדרך יחידי ומפנה ליבו לבטלה,

הרי זה מתחייב בנפשו.

הנעור בלילה

בהמהלך בדרך יחידי

ומחשב בליבו דברי הווי.

אומר רשי, הוא הולך בלילה,

יחידי.

ומה הוא חושב?

במקום דברי תורה, דברי הווי.

הרי זה מתחייב בנפשו. למה?

כי לילה זה זמן למזיקים.

והמהלך בדרך יחידי הוא בסכנה מפני ליסטים

וכמה פגעים רעים.

ואם היה מחשב בדברי תורה,

הייתה משמרתו,

כיוון שהוא לא עושה כן.

הרי זה מתחייב בנפשו,

כי הוא מזומן לצרות, למזיקים, לבעיות.

רבנו עובדיה מברטנורא אומר,

לפי שהלילה זמן שליטת המזיקים.

המהלך בדרך יחידי עומד בסכנה מפני הליסטים ושאר פגעים רעים.

ואם היה מחשב בדברי תורה, הייתה תורה משמרתו.

אך כיוון

שפינה את ליבו לבטלה, הרי הוא מתחייב בנפשו.

שהרי היה בידו להציל את עצמו מכל רע ולא עשה.

אז הוא ממש מעתיק, לשון רשי.

במדרש שמואל ביאר את דברי המשנה,

כי אם אדם אינו משכים בבוקר משנתו לעמוד ללמוד תורה,

אינו מתחייב בנפשו.

לפי שהוא קרוב לאונס, כי השינה אנסתו.

אבל אם הוא נעור בלילה

ולא תקפטו השינה,

ויש באפשרותו להרהר בדברי תורה,

ואף על פי כן הוא מפנה את ליבו לבטלה,

מפנה את ליבו, מפנה,

הרי זה מתחייב בנפשו.

בדרך זו ביאר גם את העניין השני.

המהלך בדרך יחידי

אין מי שימנע מבחינתו.

הנה, כאשר הולכים שני בני אדם יחדיו ומדברים דברי בטלה והווי,

אינם מתחייבים בנפשם,

כיוון שיצר הרע תקף עליהם לספר באבלי העולם,

והם נחשבים אנוסים מיצרם הרע.

אבל אדם שמהלך בדרך יחידי,

אין מי שימנע ממנו ללמוד, אין מי שמספר לו סיפורים וניי עז.

אז למה הוא לא חושב בדברי תורה?

ולמה הוא מפנה את ליבו לבטלה?

הרי זה מתחייב בנפשו.

בשם הרב ריבי מנחם לבית מאיר כתב במדרש שמואל,

כוונת המשנה להעיר לאדם,

שאפילו אם הוא מאמין שכל ענייני אדם על כל פרטיהם

מונהגים בהשגחת השם יתברך,

עם כל זה,

ראוי לו לא לפשוע בעצמו,

וצריך להיזהר מלהזיק את גופו.

כמו שאומר התנא, נעור בלילה,

מתכוון למי שנעור כל הלילה,

כי חוסר השינה יתר על המידה

מזיק לגוף,

ועל כן יש לאדם להימנע מכך.

אז הוא אומר לא להישאר ער כל הלילה, והאדם לא ישן,

אז זה מזיק לגוף,

ולכן הרי זה מתחייב בנפשו.

זה על החלק הראשון. רבי חנינא בן חכינאי אומר, אני נעור בלילה. אחר כך יש את המהלך בדרך יחידית.

אחר כך הוא אומר גם, אזהרה,

מי שהולך יחידי בדרך,

יש סיבת סכנה?

כי כל הדרכים בחזקת סכנה,

ואז עלולים לסטים להזיקו.

אז זאת אומרת, אדם צריך להישמר

שלא יבוא לידי סכנה הן מזה שהוא ער כל הלילה,

והן,

עם זה שהוא הולך יחידי.

עוד יזהירה המשנה,

שלא יפנה האדם ליבו לבטלה,

כי אם אין האדם עוסק בשום דבר

וליבו מופנה לבטלה,

יבוא על ידי זה לתרדמה והשתוממות המחשבה,

כמו שאומרת הגמרא בכתובות נט,

הבטלה מביאה לידי שעמום.

פרש רשי, מה זה שעמום?

שגאון.

ומזה הטעם, אם אישה נדרה לא לעשות מלאכה,

צריך בעלה לגרש אותה.

למה היא תשתגע?

כי בטלה מביאה לשעמום, שעמום זה שיגעון.

ואז היא מחפשת כל מיני רעיונות, מה לעשות, מה לא לעשות,

מה זה, איזה זמן אני אלך ונרצה ונחזור ונחרבש את דעת עצמה.

אבל ככה אדם טרוד במלאכה וזה וזה, זהו נורמלי, בסדר.

ולכן יש לאדם להיזהר מאוד להתעסק בדברים מועילים,

ולא יפנה את ליבו לבטלה, יפנה, יש אומרים.

הנעור בלילה.

כתב רבנו יונה

כי אותן שעות של הלילה

חשובות

וראויות למחשבת התורה.

אין לימוד כמו לימוד בלילה,

כיוון

שאז אין לאדם מלאכה לעשות,

הוא לא שומע קולות בני אדם, והיום גם אין טלפונים בשעות כאלה.

ברמב״ם, במוריין בוכים, כתב

שהשעות שאדם נעור בלילה נקראות שעות מבורכות,

והזהיר הרבה לא לאבד אותן שעות, אלא ימלאם במחשבות של תורה.

וכן, בהלכות תלמוד תורה,

הפליג הרמב״ם מאוד בגודל חשיבות לימוד התורה בלילה.

וזה לשונו, אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה,

אין אדם לומד רוב חוכמתו, אלא בלילה.

אברהמי,

לך לישון.

לפיכך,

מי שרצה לזכות בכתר תורה,

ייזהר בכל לילותיו,

ולא יאבד אפילו אחד מהם בשינה, באכילה, בשתייה ובשמחה וכיוצא בהם,

אלא בתלמוד תורה ודברי חוכמה.

אמרו חכמים, אין רינה של התורה, אלא בלילה,

שנאמר, קומי רוני בלילה לראש השמורות.

לכל העוסק בתורה בלילה,

חוט של חסד נמשך עליו ביום,

שנאמר, יומם יצווה אדוני חסדו,

ובלילה

שירו עמי.

אם בלילה שירו עמי,

אז יומם יצווה חסדו.

ביום יהיה משהו חלפות של חסד.

וכל בית

שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה, אש אוכלתו.

אבל אם אתה לומד תורה שזה אש,

אש מבטלת אש.

בילקוט מעם לא עז כתב בשם הזוהר

בספר קו הישר,

כי מעלת לימוד בלילה

היא לא רק משום שאין טרדות

והשקט ששורר בשעות האלה,

אלא גם סגולת הזמן,

כיוון שמחצות הלילה ואילך

מטייל הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים בגן עדן כביכול.

וכל צבא השמיים, חיות הקודש,

אומרים שירות ותשבחות לשם יתברך,

וגם הצדיקים בגן עדן,

מכיוון שאדם עומד משינתו באותה שעה

ולומד תורה,

זאת אומרת, הוא ישן קודם,

אז הקדוש ברוך הוא יחד עם כל הצדיקים

מאזינים לקולו מגן עדן.

ושואלים הצדיקים, מיהו האדם הזה הלומד עתה,

כשאנחנו שומעים את קולו.

והקדוש ברוך הוא משיבם ואומר, זה קולו של פלוני בן פלוני,

שיושב ועוסק בתורה.

והיננו מאזינים לקולו מאחר שהוא חביב לפניי

יותר מכל השירות והתשבחות שאומרים המלאכים ברקיע.

ומעתה, מה יקרה וחשובה שעה זו

שבה נעשית הנחת רוח המרובה לזו לפני הקדוש ברוך הוא?

ומה קטן לעומתה ערך הצער שיש לאדם שהוא מוותר על השינה בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו?

עכשיו נבין את דברי המשנה שהפליגה כל כך בעונש

של הנעור בלילה.

ומפנה ליבו לבטלה.

זאת אומרת, מפנה ליבו מדברי תורה לעניינים של בטלה.

כיוון שאם נתעורר

משינתו בזמן יקר זה,

נתעורר כבר,

שר של השינה עזב אותו.

ואינו לומד תורה,

אלא מהרהר בבלי עולם הזה,

ראוי הוא להיות מתחייב בנפשו.

ומהלך בדרך יחידי.

אתה במדרש שמואל,

כי הבט של בדרך

ננקד בפתח,

וכי יכהן ה' הידיעה,

כמו שאני אומר.

ומהלך בדרך.

הוא מורה על הדרך הידועה,

שהיא דרך התורה.

והמצוות.

כלשון הכתוב, הודעת להם את הדרך ילכו בה.

על זה אמרה המשנה.

המהלך בדרך יחידי.

כלומר,

הוא בעצמו מתנהג בדרך התורה והמצוות,

אבל הוא לא נותן ליבו על סובביו

לגרום

שגם הם ילכו בדרך הישר.

זאת אומרת, הוא הולך בדרך יחידי, בדרך של תורה ומצוות יחידי. לא אכפת לו שאחרים לא יחזרו בתשובה ולא זה. לא מעניין אותו.

רק אומר שלום עלי נפשי. הרי הוא מתחייב בנפשו,

כי יש איום על כל אדם להוכיח את זולתו

ולהדריכו בדרך הישר, כי כל ישראל ערבים זה לזה.

זה נקרא מהלך בדרך,

לא בדרך.

אם היה כתוב

או הולך בדרך,

אז זה כל דרך, פעם פה, פעם שם, פעם שם, הולך בדרך.

והוא יחידי, זה סכנה.

אבל פה אומר בפתח,

המהלך בדרך,

איזה דרך?

דרך התורה.

כמו שכתוב בפסוק, והודעת להם הדרך ילכו בה.

והוא הולך יחידי.

הוא אומר תורה ומצוות, ולא מעניין אותו בהפך.

אבל ערבים זה לזה, הוכיח תוכיח תעמיתיך,

אל תהיה יחידי.

תביא עוד, תביא עוד.

לא מעניין אותך, הרי זה מתחייב בנפשו.

למה? יגידו לו,

לא תעמוד על דם רעיך, אתה רואה אנשים הולכים לגיהינום.

אתה, לא אכפת לך.

כתוב בספרים

על המשנה בדרך מוסר.

לילה

מרמז על הגלות.

הגלות זה חשקת הלילה.

יש לעיתים אדם

שבאפלת הגלות המר

הוא נעור.

הנעור בלילה.

נשמתו התעוררה בתוך הגלות, בתוך הלילה, בתוך הגלות.

והוא מבין,

בתוך החושך, מה מוטל עליו לעשות ומה תפקידו בזה העולם.

וחוץ מזה,

הוא גם הלך בדרך יחידי.

כלומר,

אף על פי שהוא רואה המון עם מסביבו,

לא הולכים בדרך הישר

ולא מתנהגים על פי התורה,

והוא יחידי בדרכו.

הרי הוא מהלך בדרך של התורה והמצוות

ועושה נחת רועניוצרו.

והנה אדם זה שמעלתו גבוהה עד למאוד.

ועם כל זה

הוא מפנה לבול הבטלה.

כלומר,

אינו עושה מה שיכול לעשות

ואינו משיג מה שביכולתו להשיג,

אלא עוסק בדברים של מה בכך.

הרי זה מתחייב בנפשו.

הוא ייתן את הדין על כך שלא עשה עם נפשו

מה שיכול לעשות.

זה מתחבר לקודם.

יכולת להציל אנשים,

יכולת לפעול.

במקום שאין אנשים,

היה איש.

אז אם אתה יחידי ואתה זכית להיות נעור בתוך הגלות,

ואתה מבין את הכול, ואתה הולך בדרך.

ועושה נחת רוח לקדוש ברוך הוא, בעצם זה שאתה שומר תורה ומצוות מהיחידים הבודדים וכולי.

אבל מה זה? אתה מפנה את

ליבך לבטלה?

למה אתה לא מתעסק באותו דבר בשביל שתביא את כולם גם כן שיהיו

כמו שאתה?

הרי זה מתחייב בנפשו.

כל שיכול לפעול ואינו פועל.

זה מה שאומר התנא.

נישת פושט.

צריך כל בן אדם לעשות מאמצים

בשביל שלא יהיה יחידי.

יש כאלה מבסוטים שהם יחידים.

אני אחר כך עוד מתכבד בקלון חברו,

וכן הלאה.

בשמיים הקדוש ברוך הוא מקפיד.

הקדוש ברוך הוא מקפיד.

סיפרנו פעם על זה

מעשה שהיה אבא אחד

שאמר

לבן שלו, שהיה בחוץ לארץ, עשיר גדול,

אמר לו, אני מזמין אותך

לחתונה של אחיך הקטן,

ואני משלם לך את כל ההוצאות.

כל ההוצאות עליי,

ותודיע לאחיך שנמצא גם שם,

שאני מזמין אותו גם כן.

טוב.

ההוא שמע שיש הזמנה מאבא והוא, כל ההוצאות עליו, הלך, קנה שעון רולקס לאשתו, לזה, לזה, קנה בגדים, חליפות, זה.

לקח פיירסט קלאס, לקח, לקח, עשה,

בווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו כמה מיליונים הוציא

ועוד החתונה של האח הקטן.

בימים האחרונים לפני שהוא עולה למטוס והוא מודיע לאח שלו

תפרן,

תפרן,

תפרן שאבא מזמין אותנו לחתונה של אחינו הקטן.

הוא לא יכול היה אפילו לתרגן, להשיג הלוואה, משהו, לקנות חליפה, לעשות שום דבר,

זה בפירסט קלאס,

וזה נכנס איפה שהמזוודות שמה.

והגיעו לארץ,

זה היה במקום אווילה, משהו ענק,

וכולם מגיעים,

וחתן ואבא והמשפחה עומדים על המדרגות למעלה,

כל מי שמגיע,

שלום עליכם, שלום עליכם,

ופתאום מגיעה כרכרה עם זהב ועם זה,

וכמה סוסים וזה, ומי יושב שם? האח הזה, העשיר, העשיר.

והוא מגיע, וכולם, וואו, איזה בן, איזה זה, איזה עשיר.

כן. ואחרי כמה זמן רואים איזה ככה

ריקשה כזאת של סיני שצוחק ככה,

אחד שם ככה,

ומגיע כולו מרופט, בגדים על הפנים, סנדלים,

זה הכול, חרבש.

כולם שואלים, מי זה? מי זה?

אומרים, זה השלכתה.

לחתן. איזה ביזיונות, איזה ביזיונות.

טוב, הייתה חתונה, נגמרה החתונה,

ואיך שנגמרה החתונה,

אז האח העשיר נכנס לאבא ואומר לו, אבא,

הנה החשבון.

יש פה כמה מיליונים קטנים לכבוד החתן שהוצאתי, כפי שאמרת,

שכל ההוצאות עליך.

אמר לו, אני לא משלם.

אתה שקרן?

מה, כל ההוצאות יהיו עליי?

אמר לו, מה אני אמרתי?

אמרתי לך, כל ההוצאות עליי.

אבל תזמין גם את אחיך.

מה שאתה מוציא עליך,

תוציא עליו, אני משלם הכול.

אבל אתה הוצאת רק עליך,

אבל לא הוצאת עליו.

לא משלם.

אני אמרתי,

כל ההוצאות עליי,

ותזמין את אחיך.

אז למה הוצאת לבד ולא עליו?

צוק.

יבוא בן אדם לעולם האמת,

מיליונים מצוות.

כולם יגידו, מי זה?

ואחר כך יבוא אחת כזה, דלפון, בקושי יש לו כמה מצוות, וזה וזה וזה,

יש לי מניין, היה לה זה, זה ככה, וזה.

ושאלו, מי אתה? הוא אמר, אני אח שלו.

אח שלו.

איך לא דאגת לו?

ככה השארת את אחיך, ככה. זה לא רק אחיך.

אחיך זה כמו שבתורה.

כך תוכיח את עמיתיך.

זה כל אחד הוא אחיך.

כל ישראל אחים.

אתה דאגת להם?

השארת אותם ככה, אה?

עם צנדלים.

זה, כן?

ככה, ואתה, העיקר, באת עם המיליונים.

הקדוש ברוך הוא יעניש את מי שיבוא בצורה כזאת? זה מה שכתוב פה. זה מה שכתוב פה.

אפילו אם אתה נעור לבד בגלות.

כן, בכל הגלות אתה יחידי.

ואתה הולך בדרך, וה' מבסוד ממך.

אבל אם אתה לא דואג לאחרים,

מפנה ליבך לבטלה,

במקום שאתה עושה דברים מועילים וכו' וכו',

כמו שאתה מבין, הרי למדת ואתה מקיים וזה,

מתחייב בנפשו.

אבל אפשר לסיים בדבר טוב.

יישמחו במלאכותך שומרי שבת מקור עונג שבת.

יישמחו

ממלאכותך שומרי שומרי שבת מקור עונג שבת מקדשי שבת מקדשי שבת מקדשי שבת יישמחו

ממלאכותך שומרי שומרי שבת מקדשי שבת מקדשי שבעי.

אה, מקנדשי,

מקנדשי,

מקנדשי שב...

שיהיה לכם יום טוב,

בריאות והצלחה.

הריני מחווה לקיים מצוות חכמים.

רבי חנאים אמר השם אומר, עושה כל זבונות וכל ישראל.

נפי כוח ירבו לעולם תורה ומסוות.

שנה אמר אדונו וסלמנו וסדגו יחדיל תורה.