מהות הבטחון | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת שלום בן וסי,

השם יניחנו בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל ויהיה בכלל הרחמים והסליחות, ונאמר אמן.

ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.

והלוא עד היום המצרים יודעים את חסדו של יוסף.

בפרעה יודע חסדו של יוסף.

אלא יודע היה וכפה טובתו.

ולבסוף כפה טובתו של הקדוש ברוך הוא.

הלמטה שכפיית הטובה הוגשה לכפירה בעיקר.

מי שכופר בטובה או כופה על הטובה,

כאילו מעלים אותה, כאילו לא הייתה טובה, כמו כופה כלי

על הטובה, לא היה פה טובה, מה עשה לי? לא עשה שום דבר, מה קרה?

זה ככופר בעיקר.

למה בהתחלה הוא כפה את הטובה כלפי יוסף ואחר כך כלפי הקדוש ברוך הוא? מי השם אשר אשמע בקולו?

מצאנו שבהתחלת הגזרות של המצרים על ישראל חיפשו תחבולות

איך

לא להינקם מהקדוש ברוך הוא.

הם ידעו שיש הקדוש ברוך הוא.

והם ידעו שהוא ינקום אל נקמות השם.

איך

הם ייפטרו מהנקמה?

למה הוא ציווה להרוג

על ידי המיילדות?

כדי שלא יטבע הקדוש ברוך הוא ממנו וייפרע מהם.

הם עשו.

אם אני אומר לאחד לך תרצח, אז מה, הוא משוגע? הוא הולך לרצוח?

מה זה?

אז אם היא עשתה ככה, הם עשו ככה, הם ילדות, הם יסבלו.

אבל הוא מנקה את עצמו.

ומה שהחליטו להטביע את ילדי ישראל במים,

בארו חכמים זיכרונם לברכה,

כי הם ראו אצטגנינים שייוולד מושיען של ישראל והוא ילכה במים.

אז הם העסיק, העמיקו עצה

שלא

יפרע מהם הקדוש ברוך הוא במים, כי השם מודד מידה כנגד מידה.

והיות שהקדוש ברוך הוא כבר נשבע שלא יביא מבול לעולם,

לכן הם גזרו

להטביע את הילודים במים,

עוד פעם, חיפוש איך לא להיפרע מהקדוש ברוך הוא.

ובסוף, כשמשה ואהרון התייצבו לפני פרעה,

הוא החל לצעוק, מי השם

אשר אשמע בקולו.

והלך לספר שלו לחפש אם כתוב בספר שלו, בספר היראות,

כל השמות של כל העבודה הזרה בעולם,

לראות אם הוא ימצא שיש שם אחת כזה שהוא בא בשמו.

כן?

ולא מצא.

זה כמו שיבואו

חרדים ויגידו שיש

חוק הגיוס,

אבל השם אומר שמי שלומד תורה הוא פטור וכולי וכולי.

אז אומרים, רגע, אנחנו נבדוק בספר החוקים של המדינה הציונית,

נראה אם מופיע שם איסור כזה,

או מצווה כזאת, אם מופיע בכלל השם הזה, בואו נראה.

חיפשו ולא מצאו.

אז אמרו, יאללה,

אין.

אז עכשיו נעשה בחירות מחדש

על חוק הגיוס.

למה לא מופיע אצלנו דבר כזה?

טוב.

לא מצא כמובן

בספר היראות שלו את השם,

שם שמיים לא נזכר אצלם בשום מקום,

ועוד יותר גרוע, את יהר, שהוא הבורא.

לי יאורי ואני עשיתיני.

יבא ביי.

ופרעה הכיר היטב מי השם,

אבל התנכר לגמרי, לכפור בעיקר.

זה מפריע לו, לכל ההתנהלות.

וכך פרש הרמב״ן.

למה המצרים לא ראו לנכון להכות את ישראל בחרב?

מה הבעיה?

הם לא מתאימים לכם? מפריעים לכם? אתם חוששים?

קחו את החרב.

כי זה היה נחשב בגידה גדולה להכות חינם עם

שבאו למצרים במצוות המלך. הוא הזמין אותם.

שלח את העגלות, להביא את יוסף ובני ביתו,

והם ירדו בשביעים נפש ונתרבו.

אבל מי הזמין אותם?

אז מה אתה, עם שלם אתה הולך להרוג אותם? לשחוט אותם?

זה לא יפה.

גם עם הארץ לא היו נותנים רשות למלך לעשות חמאס כזה? איך יביטו?

כל העולם על זה.

הטורקי הזה, הרודן הטורקי, ארדואן, רודן,

הוא כל הזמן פוחד שיאשימו אותם ברצח העם ההרמני.

שרצחו למעלה ממיליון.

למה? זה כתם.

כתם על הממלכה.

הטורקים לא רוצים שיגידו עליהם כזה דבר.

הפולנים לא רוצים להגיד שהם ישתתפו בשואה,

בחיסול של היהודים.

לא, הוציאו חוק שמי שיגיד את זה ייאסר.

אפילו מאומות אחרות.

כי זה כתם.

אז גם המצרים הבינו, זה לא, לא, לא ניתן לך.

מה לעזור? להרוג אותם ככה בחרב? מה פתאום?

אז מה עשה? בהתחלה הטיל עליהם מיסים.

וככה רצה לענות אותם.

אחר כך נתן להם ילדות להרוג את הזכרים על האובניים. איך שיולדים

על המשבר, ישר.

חיסולים.

ואפילו היולדות בעצמן לא ידעו מזה.

היולדות בעצמן לא ידעו מה הדבר הזה.

המיילדות כן, הילדות לא.

אחרי כן ציווה לכל העם שלו,

כל הבן הילוד היעורא תשליכו.

אם אתם מוצאים ילד עברי,

ישר להשליך ליעור.

וכאשר הותרה הרצועה היו המצרים מחפשים הבתים ונכנסים שם בלילות ומוציאים את הילדים משם.

עד כאן דברי הרמב״ן.

הרי שכל המעשים היו בהדרגה.

הלכו מן הקל אל החמור.

עד שהתרגלו ותותר הרצועה לגמרי.

ואז כבר יהפך לשיטה רצח היהודים.

בהתחלה לא העזו לכפור תכף בקדוש ברוך הוא

אלא ביוסף.

ובסוף הגיעו לכפירה בעיקר.

כי לא מלעם ליבם לפגוע באנשים נקיים בהתחלה עד שאוכשר הקרקע וסרה מהם מסווה הבושה.

כל זה למה?

כי הם ידעו שייוולד משיען של ישראל

ואם ייוולד משיען הוא יוציא אותם ממצרים ואז יהיה זה,

אז המלך לא רוצה אוי ואבוי וזהו.

אז הוא מוכן לחסל

עם שלם.

אתם מאמינים כזה דבר?

זה סיפור מפעם, נכון?

סיפור אמיתי מפעם. אני מכיר את הסיפור מלפני שש שנים.

פחדו השסניקים

שיש להם דין הפרעונים.

מה הם עושים?

הם לא מסתפקים בלחסל

את מי שחושבים שיכול להיות המנהיג הבא לטענתם.

אז הם מחסלים את כל עולם התשובה.

הכול, מפרקים הכול.

ויוצאים בקללות ונאצות וחורבן ועוברים על התורה. ומי אשם בכלל שנשמע בצדק תשפוט עמיתיך?

מי אשם בכלל שאנחנו נעשה, אתה מבין,

את כל הדינים בזה, בהלבנת פנים,

ושפיכות דמים, ולא תעמוד על דמי הכול. עשרות לווים דאורייתא עוברים.

בהתחלה איומים, למה עשה מפלגה? למה עשה מפלגה?

אחר כך רמזים, אחר כך זה, אם לא, אז יהיה ככה וככה וככה,

עד שכפרו בכל התורה כולה ועקרו הכול מחשש שמא.

כמו שעמד השדון ששון

מעל הסבא,

הרב עובדיה, ואמר לו, בוא,

הוא רוצה להיות מנהיג, הוא יכול להיות מנהיג,

ומה יהיה?

ומה זה?

תשפילו אותו.

איזה היתר זה בתורה תשפילו אותו? מאיזה, איזה סעיף בהלכה תשפילו אותו? על מה?

איזה עבירה הוא עבר, שתשפילו אותו? מה זה תשפילו אותו? מה זה, שפיכות דמים?

מה זה הדבר הזה?

פרעונים.

ושלום כהן אומר, רק הכיסא יגדל ממך.

מי יש שם על הכיסא?

אני ישבתי על הכיסא, אני בכלל לא ישבתי על הכיסא, אני יושב בית

הכנסת על כיסא, מתפלל, זה מה שאני עושה.

לא הלכתי לכנסת בשביל לשבת על הכיסא.

אתם יושבים על הכיסא, ואתם פחדתם,

רק הכיסא יגדל ממך.

אתם עשיתם את זה, מי עשה?

אני אמרתי, יאללה, בואו ביחד, אתם תעשו מה שאתם יכולים, אני אעשה מה שאני יכול, וביחד

נעשה למען שמו יתברך, מני ומנח יתקלס אליו.

לא!

רק הכיסא יגדל ממך.

אפילו שכל של פרעה לא היה לכם.

פרעה היה חכם,

ראה את יוסף, אפילו שהיה עבד,

אפילו שהיה עברי, אפילו שהיה נער,

אמר, אין נבון בחכם כמוך.

הוא עוד לא הוכיח כלום, לא בחוכמה,

לא בנבונות, לא בכלום, לא הוכיח כלום.

לא הוכיח שום דבר, והוא רואה כבר

מהעצות שהוא אומר, מהחלום שהשם עוזר לו

לפתור את החלום, להתיישב על ליבו, הוא כבר מבין שזה אשם הולך איתו, אז אני צריך אותו.

יש עוד אחד כזה שהאלוהים איתו?

איפה יש דבר כזה?

אז הוא ממנה אותו.

וזה פרעה החכם.

באלה טיפישים, כמו שאומר הרב עובדיה.

טיפישים.

למה?

ראו בן אדם, חכם בנבון,

מצליח לעשות מאות אלפים בעלי תשובה,

בנה את ש״ס,

בנה להם את תלמודי התורה,

ובמקום לקחת אותו, הם בעצמם,

ולהגיד לו, בוא, תעשה יותר ויותר.

לא, מה פתאום, לא מכירים בו, לא ידע את יוסף, ובסוף לא ידעו את האלוקים, ולא יודעים אף אחד.

לא מעניין.

עכשיו הם אוספים להם כמה זרדים, כמו הזמיר, וכמו יגעל כהן,

וכל מיני שידברו קצת ככה, שיאספו להם כמה אנשים אולי לבחירות והכול.

ועם כל אלה, כל הזרדים האלה, והם בעצמם, וכל אלה עם הכובעים והכול,

בקושי ארבעה מנדטים.

ומי יודע אם הם יעברו בכלל את הסף.

איך ירדו מן 17 והגיעו לארבעה בזכות האדם הגדול, דור רעי.

הוא היה צריך להביא שבעה מנדטים כי הוא שווה שבעה מנדטים.

הם היו 11, הוא צריך להיות 18,

הורידו אותם ל-7,

עכשיו הורידו אותם ל-4.

את מי אתה יכול להאשים? את אלי ישי?

את מי אתה יכול להאשים?

זאת אומרת, העם מבין,

היה פה פשע נורא, פשע נורא, לא יאומן כי יסופר.

והשקר נתגלש, כולם שקופים.

שקופים, אין אף אחד.

שקופים, בסדר, אם שקוף בוחר,

אז אין פה פתק.

כי גם הפתק שקוף.

לכן נהיה להם ארבעה.

הכל שקוף.

פרעונים.

לא יאומן כי יסופר.

ממש מה שכתוב פה. בהתחלה לא הוכרו את יוסף,

ואחר כך לא מכירים את הקדוש ברוך הוא.

צ'יק צ'אק זה הלך אצלהם.

במצרים זה עוד הלך לאט-לאט. אצלהם צ'ק צ'אק.

מאיומים מרמזים לחיסול רבתי.

אבל הם שכחו שהקדוש ברוך הוא נותן עשר מכות גם אחרי זה.

המצרים פחדו שהשם ינקם בהם.

אבל השם נקם בהם וחיסל את כולם.

למה?

כי אל נקמות השם.

השם רואה הכול.

אתם עברתם על תורתי, אתם תשלמו.

אין דבר כזה שמישהו יצא נקי.

מי שעובר על התורה, בן גדול, בן קטן,

משלם.

אז זה הפרשה מלמדת.

הוא אשר אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, מי שרבו אחרי ביצעם ליבם הולך,

רבו האומרים לרע טוב ולטוב רע.

מי שרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע,

רבו הוי הוי בעולם.

רשי מפרש,

מי שרבו, כשנתרבו כבר, הולכים אחרי ביצעם להנאתם.

זאת אומרת,

האנשים הולכים אחרי הבצע,

אחרי הממון, אחרי התאוות, להנאתם.

אז כבר נתרבו, כבר זה הולך מדחי אל דחי האומרים לרע טוב ולטוב רע, הופכים הכול.

משבחים את הרשעים,

מקלסים את הזמרים הפסולים ויוצאים נגד מי שיוצא כנגדם

עם חתימותיהם.

אלה שחתמו נגדם,

יצאו נגד הרשעים בהתחלה, הפכו את עורם,

משבחים אותם, מזמינים אותם, יוצאים נגד מי שמסר את המכתב שלהם, שהם חתמו עליו,

להודיע בשער בת רבים.

איך יכול להיות?

אוי, האומרים לרעתו ולטוב ולעבורים רע.

שמים חושך לאור ואור לחושך.

אוי, חכמים בעיניהם

ונבונים נגד פניהם.

והם חושבים שהם חכמים.

איך אמר הרבי יעקב יוסף?

זה גדולי דור?

אם הם עוברים על איסור דאורייתא?

אם שלום כהן יעשה ככה הוא גדול דור?

זה לא אני אמרתי.

זה אמר הבן של הרב עובדיה יוסף,

הרב הגאון, הרב יעקב יוסף.

מה פירוש לעקור תורה?

והרב קנייבסקי, מה אמר?

שהם עברו על התורה דאורייתא.

נו, אז מה, מה יש פה להבין?

מה יש פה להבין?

אז גילו לנו בזה חכמים שהשיטות של רשע הן לא פרי חקירה שכלית

שנתייגעו למצוא את הדרך הנכון

אלא שטעו.

לא, לא, זה לא מדובר ככה.

זה לא חוקרים וזה, ורק היה טעות.

מחפשים דרך נכונה, אבל טעו.

אדרבה,

הכרת הטוב הייתה מושרשת בהם במצרים בהתחלה מן ההתחלה.

ורק בגלל המעשים המכוערים שהתחילו איתם,

עקרו מתוכם הכול

והרימו על נס את השקר כדי להצטדק.

זהו שאמרו,

יודעים רשעים שדרכם למיטה,

ואין שום שכחה בדבר, רק בוחרים בזדון ברע.

ולא רק זה,

מהפכים

את האמת לשקר.

אומרים, הוא יוצא נגד רבנים.

אסור לשמוע אותו.

אני מסכים. אתם יודעים מה? מסכים.

מי שיוצא נגד רבנים, אסור לשמוע אותו.

אתם יצאתם נגד?

אסור לשמוע אתכם.

גם אתם שאומרים שאסור לשמוע, אסור לשמוע אתכם.

למה?

כי אסור לצאת על רבנים. איך אתם יוצאים על רבנים?

עכשיו, יש סדר.

מישהו פגע במישהו,

מותר לו להגיב או אסור לו להגיב? חייב להגיב.

אם הוא לא נוקם ונוטר,

הוא לא תלמיד חכם.

ולא עשינו אפילו ככה,

והמתנו שנתיים.

זה עזר משהו?

שקרן נשאר שקרן, בן שקרן.

איך אתם משקרים ומסלפים שהוא יוצא נגד?

אני יוצא נגד?

אני בסך הכל אומר שמה שעשיתם זה עוול גדול,

עקרתם את התורה,

עשיתם דברים איומים,

וזה הכל, ואני מקטין אתכם, זה הכל.

לא מקלל, ולא יוצא נגד, ולא... רק מקטין, זה הכל, מה יש?

להקטין זה בעיה? כל התורה מלאה בהקטנות.

התורה קוראה לעבודה זרה שקצים,

גילולים.

למה היא קוראת? להקטין.

משהו שקר, צריך לקטין אותו.

היא לא מקללת,

היא רק אומרת שהמהות שלו.

במקום דרעי, דורעי.

מה זה דורעי? לא מבינים אנשים.

דורעי זה זה רעי.

רעי, אתם יודעים מה זה רעי, כן? רעי עי י זה רעי.

דורעי מקטינים שיקוצים, גילולים, גילולים.

צריכים לדעת.

ככה התורה מחנכת, שמשהו שקר, צריך להקטין אותו.

צריך להשפיל את השקר, אומר רבנו יונה.

את כיתות השקר.

הוא יודע כבר שיהיה כיתות של שקר.

לא בודדים.

כיתות.

מפלגות.

צריך לעשות את זה. מה הבעיה?

זה חיוב.

זה לא איסור.

הנגיעה שיחדה את פרעה ואת עמו לכפור בטובתו של יוסף,

עד שהתרגלו לאט לאט בשקר,

ומשם הגיעו לשיא השקר.

אבל את האמת ידעו כל הזמן,

אלא התנכרו אליה.

מישהו לא ידע מה פעלנו בעולם?

מהשסניקים?

מהפרעונים?

כולם ידעו.

הרי הם בעצמם חזרו בתשובה דרכי.

והנה הרשע הזה מאילת, רפאל ויצמן,

שקורא לעצמו רב,

חזר בתשובה לפני שלושים שנה על ידי.

הוא מודה בזה בקולו.

והוא חיבל בארצה באילת שלא תתקיים.

רשע מרושע.

למה הוא עשה זאת?

כי הוא אומר ששלום כהן אמר לו את זה,

ויצחק יוסף אמר לו את זה.

שהוא פסול,

לא להזמין אותו.

לא הבנתי,

אז אתה שמעת לשון הרע,

ואתה עושה על פי לשון הרע.

ואחר כך אתה שואל למה קוראים להם איציק?

והוא קורא לו איציק.

מה נקרא לאחד רשע שפוסל אנשים שלא ישמעו את דברי תורתו?

על מה ולמה?

אז זאת אומרת, רואים שהאנשים האלה ממשיכים בשיטת הפרעונים.

אפילו שהם יודעים, הוא חזר בתשובה מן תחיים שלא הוא קיבל ממני,

מכל בני משפחתו.

והוא עומד ומתריס.

קצת הכרת הטוב אולי.

אפילו משה רבנו,

שהשם אמר לו להשמיד את המדיינים.

אז הוא אומר, איך אני אעשה כזה דבר? אני אשמיד את המדיינים?

אני גדלתי במדיין.

טוב, אז אתה צריך להכיר טובה ליתרו.

ולא כל המדיינים.

מה הם עשו בשבילך? כלום. הוא אומר, לא, לא, לא.

עצם זה שגדלתי במדיין,

אני לא יכול לפגוע במדיינים.

לא אני, לא אני, מישהו אחר.

אני לא.

ציווי מפורש. לא משלום כהן.

לא מאיציק.

ציווי מפורש מהשם.

תפגע במדיינים.

צרור את המדיינים.

הוא אומר, לא, אני לא יכול.

אני גדלתי שם.

אתה קיבלת את החיים ממני, הרשע.

ואתה קם ועומד כנגדי בגלל שאתה שומע לשון הרע? אתה לא יודע אפילו את סדר האירועים? כאילו.

אתה כמו הפרעונים.

אתה ואת דומים לך.

כולם ביחד.

כולם מאותו סוג.

לא יאומן כי יסופח.

וזה הטעם שבבוא משה ואהרון לפני פרעה

התחילו להתלוצץ

ולחפש כאילו בספרים אם רשום שם השם.

אולי רשום.

בוא נרד.

אתה יודע מה? בוא נרד.

אולי רשום.

וזו הסיבה שבאמת לא מצאו בשום מקום שם שמיים נשכר.

משום שבמתכוון הם חיפשו את הכהן בבית הקברות.

איפה תמצא כהן בבית הקברות?

בספר של אלילים ועבודה זרה,

של גורנישנט גורנישט. אתה מחפש אלוהים חיים שמה, שאתה תמצא אותו רשום ביניהם?

איך?

שתי רעות עושים בעלי הנאות האלה.

לא די שהם מתמכרים לתענוגי העולם

ומגבירים את התאווה על השכל,

תאוות השלטון במקרה הזה,

ובזה הם גרועים אפילו מהבהמות,

שלא ניתן להם חוכמה,

אלא שעוד מטשטישים את גבול האמת וממציאים פילוסופיות חדשות אשר בשקר יסודם

להטעות גם את שאר הבריות.

אתה שמעת? הוא יצא נגד הרב עובדיה.

מה הוא יצא נגדו?

הוא אמר שהוא ירוץ יותר מהר.

זה נקרא יצא? זה נקרא שהוא מקיים את רצון הבורא?

מה רצון הבורא? לשמוע בקול חכמים.

מה החכם אמר?

להציל.

ואם יש מצווה להציל,

אתה צריך לרוץ, לקיים את המצוות בריצה.

אחרי מצוותיך תרדוף נפשי.

מה?

השם אמר לרוץ,

אבל הרב עובדיה לא אמר.

מה אתה עובר על דברי הרב עובדיה?

זהו.

אז עוקרים את התורה, עוקרים הכל, הוא יצא נגד הרב עובדיה.

ואתם יצאתם נגד אלוהי?

מי יותר גרוע?

כבר כתבה חובת לבבות על אלה שהחליפו את האמת

בתענוגי העולם,

עושים בטניהם אלוהיהם ותורתם מלבושיהם.

מה יותר ברור היום

שרואים שהם עושים בטניהם אלוהיהם? הרי אלה אלה שאוכלים את הבית יוסף והעטרה והמחמוד והכול. אלה אלה אלה אלה שעושים בטניהם אלוהיהם.

אין תורה, אין הלכה, אין כשרות, אין שום דבר.

הכל מוטורים לא חם, הכל, הכל אפשר לאכול. חופשי.

איך זה הדבר הזה?

תורתם מלבושיהם.

הוא העיקר לובש ורסאצ'ה,

לוקח את הפלאפון,

יש תמונות שפרסמו עכשיו שהם יושבים בישיבה של ש״ס,

כולם עם פלאפונים.

ומשחקים אותו, מה?

איך הוא הולך עם פלאפון?

אני הולך עם פלאפון בהיתר של הרב שטיינמן,

זיכרונו לחיה עולם הבא,

לא רק לי, גם לכל הצוות של שופר.

למה?

כמו הצולה,

כמו שבהצולה צריכים אס.אם.אסים ושאר הדברים,

אז ככה זה. כמו שמותר לענות בשבת, בשבת מותר לענות בצולה,

אז אותו דבר, יש דברים שהם שונים מאחרים.

כמה הצלות הצלנו אנשים ממצב של מוות ממש ושאלות שהיו דחופות וכו' וכו'. בלי זה אפשר היה להסתדר

ולענות תשובות כל האנשים מכל העולם ברגע אחד.

תנסו להגיע לאיציק.

ניסו להגיע אליו בקשר לכשרות.

חודש הוא לא ענה, חודש. הרב הראשי לישראל לא ענה חודש.

אחרי חודש הוא נאות לומר שהוא לא מטפל בזה. זה הרב השני.

כן.

אז עושים בתנאים אלוהיהם ותורתם על בושיהם. כבר המציאו 150 פעמים כאן טעמים לטהר את השרץ של הקנאת אהבה והכבוד שלהם.

ולא הועיל בזה כלום להסיר את הטומאה כל עיקר,

ורק סנוורות עיני הבריות מלהבדיל בין הטהור לטמא.

אבל ברוך השם יש הרבה מאוד אנשים שמבינים

איך השקר נחשף.

והתוצאות מדברות בעד עצמם. איפה נעלמו? כל הציבור, מדובר על מאות אלפים שעזבו אותם. מאות אלפים לא בוחרים בהם יותר. נגעלים מהם.

הם נראים מסואבים בעיניהם.

איפה זה נעלם?

אם אתם צודקים 100%,

הייתם צריכים לעלות ולהתרומם. ואיפה סייעתא דשמיא מהשם? למה הוא לא נותן לכם?

למה הוא לא נותן לכם סייעתא דשמיא?

אולם בשעה שהערפל הזה של טשטוש התחומים מתפשט בעולם,

מה יעשה אדם שמבקש נקודת האמת

להגיע למבוקשו?

מה עושה בן אדם?

איך נדעת האמת?

מתפשט השקר בעולם והופך להיות מוסכמה אמיתית,

והאמת האמיתית

נסתרת מעיני הבריות. מה עושים?

לזה אין שום עצה,

רק למסור נפש לבקש את האמת

על כל חלקיה.

אז מקבלים סייעתא דשמיא ויתרו יוכיח

שהוא חיפש את האמת באמת,

מה שראה לו האמת, בישר בו, בעט בו בכל עבודה זרה, אפילו שהוא נשאר בלי כלום,

לא נשאר לו כלום.

אין לו, לא פרנסה, לא כבוד, לא כלום, שום דבר, ויתר על הכל.

ואז מי מגיע אליו?

איש האמת משה רבנו עד הבית,

ומתחתן עם הבת שלו.

הוא הופך להיות החוטן שלו.

החוטן שלו נהיה, איזה דבר זה, ופרשה על שמו בתורה.

כל זה ממה?

מזה שהוא חיפש את האמת.

כשמחפשים את האמת באמת,

ומוכנים להפקיר הכל בשביל האמת,

מוצאים אותה,

ואז מקבלים סיעתא דשמיא.

מי העידו עליו גדולי הדור שיש לו סיעתא דשמיא?

מי? אתם יודעים מי, כן?

מרא גברא דמרא סייעא.

מי אמר את זה? גדול הדור.

נו,

אצלהם מישהו אמר שיש לו סיעתא דשמיא?

כל מה שהם עושים חורבן,

כל מה שהם עושים לא מצליחים.

רואים שאין השם סיע בידם.

אז איך אפשר לא להכיר את האמת אם היא כל כך ברורה?

כי לא מבקשים למצוא את האמת.

והטעם הוא שאפילו בשעה שהשקר והחושך שוררים בעולם,

אין אור האמת נכבה.

מצאנו,

כאשר היו ישראל שקועים בתוך שעבוד מצרים כעבדים לעובדי עבודה זרה, כופרים בעיקר.

אמר משה לקדוש ברוך הוא, אני אבוא אל בני ישראל בשליחות.

יאמרו לי, מה שמו? מה הוא אמר עליהם?

ענה לו, אהיה אשר אהיה.

באותה שעה אומר רשי,

היה מבקש משה שיודיע לו הקדוש ברוך הוא את שמו הגדול.

וזה עניין השאלה.

מה ענה לו הקדוש ברוך הוא? אהיה אשר אהיה.

אהיה עמכם בצרה זו

ואהיה עמכם בצרות אחרות.

אז מה הוא אומר בעצם?

מסביר הרמב״ן.

משה ביקש שיגיד לו הקדוש ברוך הוא שם

שיורה בו הוראה שלמה וברורה על המציאות שלו כביכול של הבורא ועל השגחתו.

מה הקדוש ברוך הוא

עונה לו?

למה זה ישאלו לשמי?

אין להם צורך לשום ראייה אחרת.

כי אני אהיה עמהם בכל צרתם. הם יקראוני ואני אענה.

זאת ראייה הכי גדולה שיש.

שיש אלוהים בישראל קרובים בכל קוראנו אליו,

ויש אלוהים שופטים בארץ.

יש לך יותר ברור ממה שאתה רואה את זה חושי?

אתה קורא לשם והשם עונה.

דברים שאנחנו רואים בכל יום.

בכל יום אנחנו רואים.

מביא שם מדרש

מה יהיה אשר אהיה,

כשם שאתה הווה עימי,

כך אני הווה עימך.

אם פותחין את ידיהם ועושים צדקה,

אף אני אפתח את ידי.

איך שאתם מתנהגים איתי, אני מתנהג איתכם.

אתם מתקרבים אליי, אני מתקרב אליכם.

אתם מתרחקים ממני, אני מתרחק כפליים.

אתם עושים צדקה, אני עושה איתכם.

איך שאתם הווים עימי, ככה.

אהיה אשר אהיה. איך אני אהיה?

איך שאתה תהיה.

אתה תלך איתי, אני הולך איתך. אתה לא הולך איתי, לא.

אז עכשיו רואים מי הולך עימי.

אם יש לך סייעתא דשמיא, מה שאתה מבקש מהשם, אתה נענה,

אתה מתפלל על חולים, אתה מתפלל על מתים, אתה מתפלל על כאלה ואחרים,

ואתה נענה, השם איתך, סימן שאתה עובד אותו, ולכן הוא עונה לך.

אבל אם אתה עושה תכסיסים, עושה קומבינות, ועושה הכל והכל, ולא מצליח, ויורד, ויורד, ויורד, ויורד, ומגיע בקושי לארבעה,

זה מראה שהשם לא איתך.

לא איתך.

לא איתך ולא איתכם, ולא עם אף אחד מכם.

מבהיל על הרעיון

איך בשעת הסתר פנים בגלות מצרים ששולטים הרשעים על גופם ועל טפם

ועובדים בהם בפרך ומשקעים את הילדים בתוך הבנייה,

התשובה של הקדוש ברוך הוא, אתם לא צריכים שום גילויים ושום ראיות על מציאותי והשגחתי.

הכל תלוי בכם, אומר הקדוש ברוך הוא.

במידה שתרצו לראות אלוהים קרובים, תוכלו לראות.

במה זה תלוי? איך אתם הובים איתי?

ככה אני הובה איתכם, זה הכל. לא צריך שום ראיות, שום ניסים,

שום מופתים, פשוט תתנהג כמו שאני מבקש.

אני איתך בדיוק אותו דבר, השם ציל לך על יד ימיניך, אני לידך.

כמו צל, איך שאתה מתנהג אני איתך.

וזה אמונה חושית.

על ידי הביטחון

מגיעים לאמונה חושית.

וכתב הרמב״ן,

שייתכן למאמין

שלא יהיה בוטח.

רוב החרדים מאמינים אבל לא בוטחים בשם.

בש״ס אף אחד לא בוטח.

למה? כי הם עושים קומבינות נגד ההלכה.

אז אתם בטח שלא בוטחים בשם.

אם הייתם יודעים שאין אדם נוגע בחברו כמלוא נימה,

אף אחד לא יכול להיכנס לתחום של חברו.

אז מה אתם עושים? כל מיני קומבינות ושקרים וכל מיני תככים וכל מיני מזימות שפלות

וכל מיני איסורים. למה אתם צריכים לעשות את זה?

הם לא רואים אלוהים לנגד עיניהם. אין אלוהים לנגד עיניהם.

קומבינות.

אם אתה בוטח בשם, תלך, תעשה את מה שנכון לעשות.

אנחנו דיברנו שלילה על מישהו בבחירות?

מילה לא.

קראנו מודעות שלהם? מילה לא.

עשינו מה שצריך לעשות, השם החליט מה שהחליט, קיבלנו את זה בשמחה,

ממשיכים הלאה, מה קרה?

לא קרה כלום, לא התאבלנו ולא עשינו.

מבסוטים, שחרר אותנו, משוחרר. עמדת בניסיון? ביי.

מה קרה?

אבל הם לא.

לא.

קומבינות, איומים, הפחדות,

דברים איומים, זיופים, הכול.

למה אין אלוקים?

אין.

אין. הם לא מאמינים באלוקים.

לא שהם לא בוטחים, לא מאמינים בכלל שיש.

אבל אומר רבנו בחייה, לא כל מי שמאמין בוטח,

אבל מי שבוטח בדי מאמין.

תזכרו את זה.

והסבא אמר על הפסוק, ברוך הגבר אשר יבטח בשם, והיה השם מבטחו.

שלמות הברכה הטמונה במידת הביטחון

מונחת בזה שעל ידי יכיר שהשם הוא מבטחו.

וזו האמונה החושית שמגיעים אליה על ידי ביטחון.

מה זה ביטחון בשלמות?

שאתה מרגיש שהשם בלבד הוא מבטחו.

אם אתה חי ככה,

אין לי על מי לסמוך בעולם,

רק השם לבדו.

אין עוד מלבדו.

כל השאר זה דמיונות.

כל השאר זה רק בשביל הבחירה.

האם תבחר בשם

או באדם או בזרוע ידו?

ממה אתה בוטח?

רוב האנשים בוטחים בקומבינות, בהשתדלות, בעשייה כזאת וכזאת וכזאת, בתכסיסים וזה.

מי שבוטח בשם לא צריך אף אחד.

כלום. העולם נגדו, לא מעניין אותו. מה זה מעניין אותו? יש בורא לעולם, הוא מנהל אותו.

ככה היה אברהם העברי וכך צריכים להיות צאצאיו.

מי שדומה לאברהם העברי הוא מצאצאיו, מי שלא הוא דומה לפרעונים,

לעשבים,

לכל הצבועים, ללבנים, ללבנים.

צווארון לבן, לבנים, כל אלה חקירות וזה, שוחד ומרמה וכל הדברים.

חוזרים הביתה, כמו שאומרים. חוזרים הביתה.

נראה מה יהיה בסוף עם הפרעונים של ימינו.

רבי חנניהו בן אשי אומר,

עושה גונס וחוזק עוד ישראל,

אבי כוח רבו לתרון סמוד.

שנה אמור אדם אבו סלמם וסלמם וגו יגדיל תאורו יא אדיר.

תודה רבה.