החלטות קשות עולות ביוקר | הרב אמנון יצחק שליט"א

"הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ" (שמות א, י) שלושה היו באותה עצה, בעצה של הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ; בלעם איוב ויתרו, אלה היו היועצים של פרעה. בלעם שיעץ את העצה מה היה סופו? נהרג! איוב ששתק, שמע את הגזרה שעומדים לעשות ש"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב) - נידון בייסורים. יתרו שברח, הוא שמע את העצה ישר ברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". גמרא בסוטה יא'. 

כתב רבנו יונה ב"שערי תשובה" שער ג, יד וזה לשונו: "ויש אנשים רבים חושבים 'כי אין עיקר האבדון והפסד הנפש זולתי בעבירות שיש בהם מעשה. וכי אין אובדן נפש אלא איש אשר הוא טהור מחטוא במעשה, ובדרך העבירות לא הלך, וחדל מעשיית מצוות ומעשים טובים". 

אומר רבנו יונה: שרוב בני אדם חושבים: 'על מה הולכים לאבדון? על מה מפסידים את הנפש ויורשים גיהינום? זה בעבירות שיש בהם מעשה! אם אדם עבר עבירה עבר עבירה בפועל. אבל אם אדם הוא טהור מזה שהוא לא חטא במעשים והוא לא הלך בדרך עבירות, אבל הוא חדל רק מעשיית מצוות ומעשים טובים - בזה הוא לא יאבד ולא יפסיד, יהיה לו חסר שכר הוא יקבל פחות שכר, אבל הוא לא יאבד, הוא לא יאבד!' ורבים האנשים החושבים כך, זה אומר רבינו יונה. 

לאור זאת בואו נראה מה קרה פה עם איוב: כמה יש לתמוה על איוב שהיה "תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים" (איוב א, א) השם מעיד עליו! שיודה בשתיקתו לגזירה אכזרית כזאת?! עצם השתיקה - היא הודאה! אתה נשאר בביתו של הרשע פרעה, שמחליט: לגזור על רצח עם!! ואתה יושב בשקט, שותק?! איך אדם תָּם וְיָשָׁר מודה על ידי השתיקה לגזרה האכזרית הזאת?! זאת אומרת: זה כמו 'נמנע בכנסת', נמנע... 

'אם פחד לנפשו מלהוכיח את פרעה הרשע על פניו, אם אתה פחדן, אתה לא יכול להגיד לפרעה, אתה פוחד: 'מה הוא יעשה לך' אז אתה שותק. אז לכל הפחות היית בורח כמו שברח יתרו, זה הוא לא עשה. לכן הוא נידון בייסורים. עכשיו מה קרה? איוב בשעה שבאו עליו ייסורים היה מכחיש בהשגחה, 'אין השגחה!', אין השגחה. מה פירוש? הוא רצה לפטור את העולם מן הדין; 

אמר: "אתה בראת הכל, גם רשעים גם צדיקים! זה אתה החלטת!" {תכף נגיע לזה} אבל הוא כפר בהשגחה, ואמר: 'שהעולם נמסר בידי במזלות, זה תלוי באיזה מזל נולדת וככה יבוא עליך'. כמו שביאר הרמב"ן, משום שאחרת, משום שאחרת?! למה הוא הכחיש את ההשגחה? למה? משום שאחרת - לא היה צדיק כמוהו צריך לסבול! 'אם אני תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים - למה אני סובל? אז אם אני סובל - פירושו של דבר זה לא בהשגחה! כי לא מגיע לי, אז זה כוכבים ומזלות, אני נולדתי בגורל כזה שצריך לסבול! 

ואם יתנגד, שאלה קשה עליו: ואם יתנגד לסבלם של אנשים נקיים כמוהו? ואם הוא יתנגד לזה שלא ראוי שאנשים נקיים כמוהו יסבלו? אז איך לא כאב על רציחתם של ילדים חפים מפשע?!! איך?!! אתה אומר: 'שלא מגיע שאתה תסבול!', אז איך אתה לא צעקת?! איך אתה לא מחית?! כנגד הריגה! רציחה!! של ילדים חפים מפשע!! הם יותר נקיים ממך! אולי אתה לא יודע שעשית משהו על זה נתפסת, אבל הם ודאי עוד לא עשו שום דבר. אז זה קושיה אחת שיש על איוב. 

ואם משום שהוא חזה בכוכבים: 'שנגזר על ישראל להשתעבד במצרים', כמו שאמר הרב אברהם אבן עזרא, אם זה משום שהוא חזה בכוכבים שכך נגזר על ישראל להשתעבד במצרים - איך השלים כל כך מהר עם שלטון הכוכבים, והוא בעצמו לא האמין בזה! עד אשר חזה מבשרו הייסורים הרעים שבאו עליו? ממה נפשך: בהתחלה היית מאמין באלוקים, אחרי שאתה קיבלת את המכות - אז אתה הכחשת את ההשגחה, ואמרת: 'שזה מערכת הכוכבים, זה לא בהשגחה כי אני צדיק ואם אני צדיק אני לא צריך לסבול, ואם אני סובל זה הכוכבים!', זה לשיטה אחת, לשיטת הרמב"ן. 

לפי שיטת האבן עזרא: אם זה שאתה חזית בכוכבים שהם ראויים ישראל להשתעבד במצרים, איך השלמת כל כך מהר עם שלטון הכוכבים? הרי אתה לא האמנת בזה שיש שלטון לכוכבים על בני אדם, מתי כן אתה התחלת להאמין בזה? כשחזית ייסורים רעים בבשר שלך, אז אמרת: "זה לא יתכן שההשגחה כך עשתה לי, אולי הקב"ה התבלבל בין איוב לאויב, אולי, איך יכול להיות שאני מקבל מכות?" ככה הוא סובר. אז איך השלמת מהר עם שלטון הכוכבים, חזית בכוכבים? אם חזית בכוכבים 'שזה מן הכוכבים' אז אתה גם כלפי עצמך להגיד כדבר הזה, שהכל הולך מהכוכבים, מתי אמרת 'כוכבים'? רק אחרי שקיבלת את המכות. 

ואם נתעמק למצוא שנגזר על אברהם (בראשית טו, יג) "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" אם נתעמק לחקור את השורשים והסיבות, איך זה יכול להיות שעם שלם מעונה ומשועבד והגיעו עליהם גזירות כאלה ולא מחמת הכוכבים, הוא התעמק התעמק וגילה לאברהם אבינו נאמר כזה דבר "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" אם הוא הגיע לחקר הדבר הזה, היה יכול גם להצדיק את הייסורים שלו! 

למה? אולי משום איזה חטא מדורות קודמים הוא נענש, וזה לא על עכשיו, אולי מדורות קודמים. וכמו שכתב כן הרמב"ן: 'שייסוריו באו עליו מצד סוד העיבור גלגול', הרי הוא היה גלגול של תרח אבי אברהם, ואנו רואים שדבר כזה לא עלה על דעתו אלא עד ששמע מפי אליהו שהוא אליהו. בקיצור קשה על איוב, קשה! אבל הביאור: הביאור של העניין, שאיוב היה נזהר מלעשות שום עבירה בידיו. 

כמו שאמר רבינו יונה: 'שרוב האנשים חושבים; 'שאין עיקר האבדון או הנפש זולתי על עבירות שיש בהם מעשה', אז לכן איוב נזהר מלעשות שום עבירה בידיים. אבל לא היה שנאוי אצלו כל כך הרשע שיוותר על עמדתו הרמה', הרשע לא היה שנאוי אצלו! מה, שהוא יפסיד את התפקיד של 'יועץ המלך'? 

"אני לא עשיתי כלום" זה שגזרו גזרת מוות על כל החוזרים בתשובה?! וכו', - אני שתקתי! כמובן שלא הסכמתי, אבל מה, אני אפסיד את התפקיד בכנסת, מה, אני לא יהיה חבר כנסת?' 

מה פירוש? אבל עכשיו שידחו אותם החוצה, כי הוא עומד להחליף אותם דוארעי (אריה דרעי), אז הם יפתחו את הפה! ואז תהיה להם רק נאמנות לעצמם, כי גם עכשיו זה נאמנות לעצמם לא למפלגה ולא למרן (הרב עובדיה יוסף) ולא לאף אחד, הכל זה נאמנות לעצמם, ברגע שהם יסולקו - אז יתחילו חשיפות נוספות! 

זה איוב, ולכן הוא לקה בייסורין וכולם ילקו בייסורים כי זה הדין! מה לעשות? 'שתיקה - כהודאה!' מאיפה דנו אותו? מה הוא עשה? הוא עשה משהו בפועל? הוא אמר שהוא מסכים? הוא צידד? הוא עשה פעולות ממש? לא! הוא רק שתק, שתק... אוי אוי אוי!!! 'ייסורי איוב' על "שתק". אבל אצלו לא היה שנאוי הרשע שיותר בעבורו על עמדתו הרמה. ותשמעו מה כותב רבנו יונה זכרונו לברכה קדוש עליון: "המתחבר לרשע, לא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו, והרחק ירחיקהו, אבל כמו חבר יקריבהו!" 

אתם שומעים? מה זה המתחבר לרשע? הוא צריך להוכיח אותו בפיו, בשבט פיו! לא בפיו, להגיד לו בלשון רכה, בשבט! שבט, כמו הצלפות לתת לו, לתת לו כמו שצריך. 

- "אתה לא מתבייש?! אתה לא פוחד?! אתה לא רועד ממה שאתה עושה?! מה, אתה פושע?! מה, אתה עבריין? מה אתה רשע? מה אתה כופר בתורה? מה אתה עושה, תגיד, מה אתה עושה?!" 

אז המתחבר לרשע לא דיו אשר לא יוכיחהו שזה מה שהוא צריך; 

- "תעוף מפה! אם זה ככה אתה". 

אבל כמו חבר יקריבהו! כי הוא מתחבר מלשון חבר, חבר פושעים "וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיה נג, יב) הוא מתחבר לרשע עוד מקרב אותו, מגונן עליו; 

"מתפטרים כל חברי הכנסת! אם הוא עוזב - גם אנחנו עוזבים! - קדוש עליון, 'עוזב את התפקיד! אוי לנו אוי לנו אוי לנו. מה חיינו בלתו?! רם ונישא ישכון עדי עד'. איי איי אייאיי.... 

ממשיך רבנו יונה: "והצדיקים מאוס ימאסו את הרשע" מאוס! ראיתם משהו מאוס שעושים ככה שלא יכולים להסתכל שאיכס? שיורקים לפעמים? "מאוס ימאסו את הרשע וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב: כי רבו דרכי מוות הנמצאים המתחבר לרשע!" מי שמתחבר לרשע, מי שמתחבר לרשע, אווה! אווה כמה דרכי מוות רבים ממתינים לו. אמנם זה לא תמיד מוות פיזי, כי יש חשבונות, 

אתם יודעים: השם לא לוקח אנשים מהר וסתם, כי הוא מסתכל על כל הסובבים: מי יפגע מחסרונו של זה? נגיד שהוא מפרנס כרגע את פלוני ואלמונית, ואז צריך להמציא מישהו אחר שיתן להם את מה שהוא נתן לדוגמא, ואז צריך לכלכל כך וכך, אז בינתיים הוא נשאר והפסק דין לא יוצא נגדו, עד שהשם מחליט שהוא יסתדר גם עם החשבונות האחרים שיהיה אפשר לסדר גם את העניינים וכו'. אני אומר בקצרה כי זה הרבה הרבה יותר מורכב!! 

יכול להיות שעוד שצריכים לשלם לו עוד קצת שכר כי עולם הבא כבר לא מגיע לו, אז לתת לו אולי עוד תפקיד, עוד 'קדנציה' אחת בינתיים כדי שישלימו את שכרו בעולם הזה! ויצא חסר כל מן העולם. אבל מכל מקום "רבו דרכי מוות למי שמתחבר לרשע או לרשע" עד כאן דברי רבנו יונה ב"שערי תשובה" שער ג, קצג. עכשיו, השוחד של השררה, שוחד לא צריך דווקא כסף, זה שנותנים לו שררה - זה השוחד הכי גדול! זה גם תפקיד וגם כסף. 

"השוחד של השררה והעושר עיוורו את עיניו! וטשטשו את מבטו מלראות את האמת!!", של מי? של איוב!!! איוב, איוב, איוב! איוב... השוחד של השררה והעושר - עיוורו את עיניו וטשטשו את מבטו מלראות את האמת! 

חשב הוא בטעות: 'שמספיק לו ששותק ואת נפשו הציל; "אני לא התערבתי אני לא אמרתי מאומה, לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן" (משלי ל, כ) ככה הוא חושב, ומה לו לרשעת פרעה שעשה על פי עצת בלעם? "אני לא נכנסתי ביניהם, בלעם יעץ, פרעה הסכים, אני שתקתי, יתרו ברח מה זה נוגע אלי"? 

- 'אני שמעתי שהחליטו החלטות בשס נגד!! בטח שמעתי, אבל לא הסכמתי, בליבי אפילו אמרתי: "לא מסכים! לא מסכים", והיו לי דמעות בכליות גם, לא רציתי להראות אותם בעיניים אז בכיתי בכליות...' 

וכי הוא אשם לזה שעליו לסבול? בגלל שהוא שתק?! ומחמת זה שהוא לא מיחה כיתרו, אין לך מחאה גדולה יותר מאשר אדם בורח! 

- 'אני לא נשאר פה! זה עבריינים! פושעים! שופכי דמים!' 

זה שהוא לא מיחה כיתרו, ושתיקתו נחשבה להודאה, נחשב הוא שותף בגזרה והובאו עליו ייסורים. שותף!! שותף, שותף בגזרה, שותף! 

- 'מה שותף? אני לא אמרתי מילה?' 

שותף בגזירה!!! ולכן הבאו עליו ייסורים, איזה ייסורים? הייסורים הכי קשים שהיו בעולם על האדם קוראים להם "ייסורי איוב" זהו. למה? שתק! שתיקה כהודאה. יה בה בי יה בה בי יה בה בי, 

אני סיפרתי אתמול בקצרה, אני עוד ארחיב על זה בעזרת השם בהמשך, כרגע אני לא יכול כי אני לומד את הדברים עוד פעם! שאתמול בא והעיד לפניי אחד מהבכירים ביותר בנושא השחיטה בארץ ובעולם, על מעשים שנעשים בשחיטה, דברים קשים ביותר, שאני אחרי ששמעתי אותו

אמרתי לו: "אני עובר לדגים!". וזהו, ומאתמול עברתי לדגים. עוד לא אכלתי דגים, אבל עברתי כבר לדגים. 

ושאלתי אותו: "אבל איך אתה לא אומר את הדברים? איך אתה לא צועק?! אם אתה יודע את הדברים!" 

לא קיבלתי עדיין תשובה הגונה, הוא אמנם פנה לגורמים שאחראים, הוא פנה לגורמים שאחראים! הוא הראה לי מכתב שהוא הפנה 'ליצחק יוסף - שהוא אחראי היום על כל הכשרות בארץ!', מכתב חמור ביותר!! לגבי רב אחד שמורה הלכות שנושא שחיטה, והדברים שמה הם קשים מאוד! 

הוא שאל אותו, ככה הוא מספר לי, שהוא שאל אותו לאחר מכן: 'אם הוא קרא את המכתב?' 

והוא אמר לי: 'כן, זה דברים חמורים!'. 

אז הוא שאל אותו: 'אז מה אתה הולך עם זה?' 

אז הוא אמר לו: 'אני אעביר לו את המכתב' 

לזה שיש עליו את התלונות... ובינתיים הכל נוסע. 

זה כלום מה שאני אומר, ממש כלום, דברים חמורים ביותר! בשקט - כולם יודעים! וזה נוסע, נוסע על מסוע כל העופות נוסעים, כל הבקר נוסע, הכל נוסע, ומגיע לצלחות ואוכלים. איי איי איי איי.... 

הוא שאל שאלה בד"ץ מסוים, 

הוא אומר: 'עד היום הוא לא קיבל תשובה!', 

לא בעיה הלכתית שמטריפה אבל זה לא 'מהדרין' לפי מה שהוא כותב על פי ה"שולחן ערוך". אז הוא שאל שלוש שאלות: 'מדוע זה וזה וזה...?' ולא ענו לו. 

בבד"ץ אחר, הוא אמר לבן של ראש הבד"ץ הערות לגבי שוב פעם עניין כזה, ואחרי זה הוא ראה שהדברים עדיין נשארו! לא תוקנו. 

הוא הראה לי מכתב! שמי שהיה פעם נקרא רב, ולפני חצי שנה הפסיקו לשלוח אנשים להיבחן אצלו, בגלל פאשלה איומה ונוראה שהוא סיפר לי! 

אז הוא הראה לי מכתב שהוא משבח אותו בכתב, בכתב ידו! 'משבח אותו על התקנות החדשות שהוא עשה בחוץ לארץ - כדי שזה יהיה "מהדרין מן המהדרין!" 'ומכלל לאו אתה שומע הן' - שעד כעת שהוא סידר את כל התקלות שהיו - לא היה "מהדרין מן המהדרין"! אז לא היה חלק!! ואני אגיד בלשון עדינה 'חשש טרפות ונבלות!' בלשון עדינה. 

והוא עמד על מקרה ששלחו בשר מנוקר לארץ, והוא ידע ששמה לא הורידו 'חלב', והוא אמר את הדברים - זה לא עזר! שלחו, ואז היבואן נודע לו, והוא הפשיר פה את הכל בארץ, וביקש: 'שיבדקו עוד פעם!'. וזה הגיע לאחד הרבנים הראשיים, ששלח את מי שהיה קרוי רב פעם לבדוק את הדבר, והוא הלך לבדוק את הדבר

והוא אמר: 'שהכל בסדר!'. הוא בדק כמה עשרות של ארגזים וזה בסדר. 

ואז אותו רב ראשי, החליט: "זה בסדר" 

ואז הוא שמע שככה רוצים להעביר את זה לשוק, הוא הלך לאחד מהאנשים הבכירים ביותר ברבנות הראשית! ואמר לו: "זה לא בסדר! כי אני ראיתי במו עיניי! בא ניסע לבדוק". והלכו ובדקו והוא צדק. 

אותו מי שנקרא פעם רב, חרטט! היה שמה חלב!! ואז פסלו את הכל עד שינקרו את הכל מחדש, 

ומאותו יום הפסיקו לשלוח אנשים להיבחן אצלו. זה היה לפני חצי שנה בערך. 

ועוד ועוד ועוד ועוד דברים - משהו לא יאומן! 

אחד מהדברים שהוא אמר לי נוסף: זה שבדרך כלל מקפיאים את הבשר אחרי שחיטה 24 שעות בקור כדי שימותו החיידקים, התברר שבחוץ לארץ עשו בדיקה וטרינרית, והתברר שנותרו חיידקים גם לאחר ההקפאה, אז הם נתנו הוראה: 'שבכל אופן יעבירו את הבשר בחומץ! וחומץ מצמת את הדם - וזה בעיה! ואז הרבנים התחילו 'לשקול את הנושא...' 

כמובן שבינתיים זה עובר ככה, ועד כעת, הוא אמר: 'לא נמצא פתרון!' לא יאומן כי יסופר!! 

עברתי בינתיים לדגים, בדגים אין בעיה, מכה בראש ואתה אוכל, למה צריך.... 

ואני אומר לכם על קצה המזלג, ואני מתכוון לבדוק את זה עוד יותר לעומק. אבל, אם בן אדם יש לו טיפונת טיפונת יראת שמים, איך נשארים במקום כזה??? 

צריכים לצעוק: "גיוואלד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גיוואלד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" 

הוא מספר מקרים, שנתברר שהיה בעיות, אבל לא הורו לאנשים: 'שכל הכלים שלהם טריפה!', משתיקים, לא יאומן כי יסופר! על קצה המזלג אני אומר לכם, על קצה המזלג. 

אז אני בינתיים החלטתי 'דגים'. אני מבטיח להשתדל לבדוק את הדברים עד כמה שאפשר הדק הדק, ואדווח בהמשך, כי ברגע שאני שמעתי: אני לא יכול לשתוק, כי אני לא דואג רק לעצמי, אז לכן אני לא אומר לכם מה לעשות, אני אומר לכם רק בקצרה מה שמעתי שגרם לי לעבור לדגים. אבל כל אחד יעשה מה שהוא מבין, אני מבין כך, 

שואלים בקהל: מה עם עופות? 

הרב: בעופות יש גם בעיות אבל מסוג אחר, אבל אני לא רוצה להגיד פרטים שהם לא מדויקים בלשוני, אני אשמע את הדברים שוב, אני מתמלל אותם, אני אתן לרב גם לשמוע אפילו את השיחה כדי שיוכל לשמוע ולהבין מה מו מי.... ונתייעצה ונראה מה אפשר. 

אבל לדעתי - חמור ביותר! 

למה אני מזכיר את זה פה? איך בן אדם שומע דברים כאלה שהולכים לגזור על עם שלם גזרה והוא שותק?! אם אין לו טובה הנאה - הוא היה בורח! לא? יתרו היה גיבור, גיבור גיבור... הוא חיפש אמת יתרו!!! הוא מעניין אותו הוא ברח!!! אותה אמת הבריחה אותו גם מהמדבר, גם שמה הוא הפסיד את התפקיד והיה כהן און בשביל שהוא מצא את האמת אצל ישראל!! הוא וויתר על הג'וב על הכבוד ועל הכל, וביזו אותו ומה לא עשו לו וקללו אותו. 

והוא היה שמה מוכר להם סחורה של עבודה זרה, הוא היה האפיפיור, והוא וויתר על הכל כי הוא ראה שאין בזה ממש, הוא היה איש אמת, לכן הוא זכה שיבוא אליו איש אמת, משה רבנו לשכון בביתו! ועזר לו להתגייר, וזיכה אותו להיות חותנו. נו, מי שמחפש אמת תראו איזה שידוך הוא מקבל! יה בה ביי! איש אמת - מריצים אותו משמה עד למדין, כי גם שמה יש איש אמת! כמה יש כאלה בעולם? וביחד הם מגיעים לארץ ישראל, והוא נותן לו עצה של דיינים, פרשת דיינים (שמות יח, כא) "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" וכו', נכתבת פרשה על שמו של יתרו בתורה, לא יאומן כי יסופר. רק מבקש אמת, אמת, אווווו כמה זה חשוב אצל הקב"ה! מבקש אמת. 

"והנה בודאי איוב הושם במצב קשה מאוד בהיותו מוכרח לבחור בין השתיקה ובין הבריחה. אבל אם התאזר ביראת שמים - היה יכול להציל את עצמו. ומזה נוכל להבין: למה זכה יתרו לשכר כל כך גדול, שזכו בניו להיות מיושבי לשכת הגזית? משום שלא פנה אל הפניות האישיות שלו! והפקיר את הכל לברוח מהרשע ומחברתו. ולא להיחשב 'מיועצי הרצח בילדי ישראל!' הכח הזה להשתחרר מהנגיעות, הוא שגרם שבניו יהיו נמנים על הסנהדרין לשפוט את ישראל, מפני שהכרת האמת נחוצה על "יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין" (שופטים ה, י) - דיינים חייבים שיהיה להם הכרת האמת. 

וזה עדיין לא מספיק! גם בבתי דינין יש הבדלים, 'צריך לבחור בית דין יפה! ובית דין שמוציא אמת לאמיתה! לא מספיק אמת רק מה שעיניו של הדיין רואות, לא מספיק! אלא צריך עוד לנבור ולחקור מעבר למה שנדרש, כדי לחפש ולמצוא את האמת. 

וכבר כתב בחובות הלבבות בשער הבחינה פרק שלישי: "העולם מחובר מגשמיות ורוחניות, שנתערבו ונתמזגו, באופן שכל אחד עוזר לחברו, כמו הנפש והגוף בבעלי חיים. וסימני החכמה בבריאה ניכרים הן באופנים שונים, החכם המבין: בורר לעצמו מן העולם את ידיעת הרוחניות אשר בו, ומשתמש בזה כסולם לעלות במדרגותיו, ורואה בעולם הזה בקנייניו, רק מקום להכנת צידה לעולם הבא!" זאת אומרת: כל העולם זה רק כלים שאיתם מסתייעים להשיג את העולם הבא. 

"והסכל – הטיפש: מתעלם מסימני החכמה אשר בו, ומשתדל בכל יכולתו להרבות קניינו ומתעלם מעניין אחריתו!" רק את הרגע הוא רוצה לראות, רק את השררה של עכשיו, 

'אבל מה יעלה לך בחיי העולם הבא מזה? איך אתה משקר את עצמך אם אתה מתחבר לאיש משחית? מה תעשה עם זה? "שרבו דרכי מוות המתחבר לרשע" מה תעשה עם זה?' 

אין להם בטחון באלוקים! סכלים, שוטים, רואים רק את הרגע, ונותנים דרשות!!! "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב) ואין יותר אהבלים מהם! 

"הכל תלוי במידה שאדם מוכן למסור את נפשו בעבור האמת! ולהפקיר את הכל כדי לא להסתבך בכזב, יתרו היה מוכן למסור נפש עבור כוונתו הרצויה של דרישת האמת, לכן זכה שיעזרו לו מן השמים לשפר את מעשיו!" יתרו. כך היה גם מלך כוזר, המלך של הכוזרים, יש 'ספר הכוזרי', מומלץ ללמוד אותו! הוא לא קל, אבל מחוייב כל אדם שרוצה לדעת אמת מהי. "מלך כוזר היתה כוונתו רצויה, 

ובא מלאך ואמר לו: "אבל מעשיך אינם רצויים!" 

כי הוא לא ידע איך עובדים את האלוקים, הוא לא הכיר את זה, לכן הוא לקח שלושה חכמים; מדת הנוצרית, מדת האסלם ומדת יהודית. שאל את השאלות ובסוף הוא שוכנע שדת ישראל היא אמת לאמיתה, גם על פי החכם הנוצרים וישמעאלים. והוא גייר שש מיליון (6,000,000) גויים ליהדות! מלך כוזר. 

בא אליו מלאך ואמר לו: "כוונותיך רצויות! מעשיך אינם רצויים!!" 

לכן הוא הלך וחקר. "והסבא זכרונו לברכה היה מקשה: "מה, גם אצלנו הכוונות רצויות ואפילו אם המעשים לא רצויים, אז למה אנחנו לא זוכים שבא מלאך להגיד לנו? למה לא זוכים לסייעתא דשמיא לעמוד על דעת אמת? למה גוי! מלך כוזר זכה?! למה חרדים לא זוכים? למה? הוא ביאר: "כי הכוזרי היתה כוונתו רצויה עד שהיה מוכן למסור את נפשו להוציאה לפועל! אבל הוא רק היה מוטעה כי הוא לא ידע את האמת, לא ידע איפה לברר. 

אין לו 'מסורת' מה מותר, לא גדל בעם היהודי, לכן זכה שיורו לו האמת על ידי 'החבר' - החכם היהודים. אבל אנו" מסביר הסבא זכרונו לברכה: "אנו, אם כי כוונתנו טובה ורצויה אבל אנחנו לא מוכנים להפקיר בעבורה את כל ההצלחות של העולם הזה, ולוותר על הכל ולהתחיל מחדש". 

- "לא! יש גבול, אני מוכן, אבל תשמע אני צריך לעזוב זה, ולוותר על זה, ולהפסיד את זה, מה ועכשיו גם עכשיו לא לאכול בשר, מה לא מספיק הזמרים הפסולים, לא אוכלים לא שומעים ולא כלום.... אז מה אתה רוצה ממני...?! איי איי איי אני אוותר על תאוות העולם הזה???" 

איך יתכן אז אתה לא זכית אפילות להיות גויטה גוישה גויגה, אתה לא זכית אפילו להיות גוי מלך כוזר אפילו זה לא זכית. הוא זכה! כי הוא היה מוכן למסור נפשו בשביל המטרות האמיתיות שהיו לו. לכן הוא זכה להתפרסם בעולם וחלקו גדול גדול מאוד בעולם האמת, מי שגייר שש מיליון גויים - ואי ואי ואי ואי! 

"אז אנשים אפילו מוכנים אפילו את הדמיון של תענוגי העולם הזה לוותר עליו. ואם כן הרצון שלנו, הרצון שלנו הוא רק שטחי". יש לפעמים אנשים שבאים לפה בחורי ישיבות נחמדים 

ואומרים לי: "הרב יתן לי ברכה להתעלות בתורה ויראת שמים!" 

אני אומר לו: "אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור 3 חודשים רצוף?". 

- "אוי! זה קשה!!" 

'לאן אתה רוצה להתעלות? לא הבנתי! אם 'לשעתיים' אתה לא יכול להגיע, לאן אתה רוצה להתעלות כאילו, מה תעשה בעוד 22 שעות? מה לאן? מה מה מה תעשה? מה זה להתעלות לאן אתה רוצה להתעלות? אתה בשעה רוצה ללמוד וזהו כאילו ושאתה תהיה מי? 'הגאון'? הגאון!? מי אתה רוצה להיות? מה אתה רוצה, לאן אתה רוצה להתעלות? מפחיד! אבל הדרישות שלך הם גבוהות גבוהות לאן אתה רוצה להתעלות שעה לימוד? זהו ואחר כך תסתובב תטייל מה, מה אתה רוצה? זה להתעלות, מה זה להתעלות? 

"אמר רבא: "ביקש איוב לפטור את כל העולם מן הדין! אמר: "ריבונו של עולם! בראת גן עדן בראת גיהינום, בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך?" זהו! אתה קבעת מתחילת הבריאה: זה יהיה כך וזה יהיה כך וזה יהיה כך! 

מה ענו לו החברים שלו? "אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל" (איוב טו, ד) אייייי, "ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין!". 

נכון, יש שאנשים הנמשכים אחר יצרם הרע, אבל השם לא קבע שהם יהיו רעים! חלילה!! הוא נתן תורה שזה התרופה, זה התבלין שאיתו מתמודדים נגד יצר הרע, והפוך! הופכים את יצר הרע לטוב! ובזכותו זוכים לכל הגן עדן! בלעדיו מה תקבל?! 

איוב כפר בבחירה, וטען: 'שהרשעים מוכרחים לחטוא!' אבל חבריו השיבו לו תשובה ניצחת: 'על הרשעים לתקן את עצמם על ידי התורה!'. וכבר ביאר על זה רבי ישראל סלאנטר זכר צדיק לברכה: 'מה הכוונה על ידי לימוד התורה? וככה פוסק המשנה הברורה: וזה לימוד המוסר!', איזה תורה? איזה 'תורה תבלין לו'? תורת המוסר! כל מה שיגביר האדם את כח היראה - יותר יבין את כח הבחירה המסורה בידו, היא נותנת לו את האפשרות לצאת מתחת המזל ולהינצל מכל המצבים. 

מי שבוטח בהשם ומחזיק בו - הוא מעל המזל, מי שלא בוטח ומחזיק בו - הוא מתחת במזל. אבל אם אדם ילמד מוסר, וירבה יראת שמים - הוא ודאי וודאי בורח מן המזלות ומכל המצבים. "אם האדם אינו רוצה להיסחף אחרי פגעי תבל ללא בחירה - עליו להגביר את היראה ובזה יהיה שליט על גורלו!". 

אתם יודעים שעיר שנגזר עליה גזירה, אז כל מי שנמצא בעיר הוא בכלל הגזירה, אפילו צדיקים! ועל זה נאמר: "שברגע שניתנת רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין צדיק לרשע" ועומדים על זה חכמים ומסבירים שיש חילוק: באיזה צדיק מדובר? בצדיק שאינו גמור, אבל בצדיק גמור - גם גזירה שנפלה על הכלל - הוא ינצל. בין אם הוא יישאר במקום ויינצל למראה עיני כולם, אם הוא ראוי שייעשה לו נס כזה גדול שכולם יראו וידעו, או שהקב"ה לפני שתבוא הגזרה הקב"ה ונהר ישטוף את העיר למשל - אז הוא יצא בשליחות לאיזשהו מקום ולא יהיה נוכח באותו מקום!' או דוגמאות שונות. 

מכל מקום, אדם צריך לדעת: מי ששואף לאמת לא מתפשר עם השקר לא מתחבר לרשעים וכו' 

ואמרו לי היום שב"קול בעורמה" (רדיו קול ברמה) עלה היום אחד בשם מרגי (יעקב מרגי) והוא אמר דברים שכבר אנשים שואלים: "הייתכן? היתכן ששס שואפת, כך היה בישיבת הסיעה אתמול ברשות מרן דארעי (אריה דרעי) שרוצים לעשות שלום עם הרב אמסלם והרב אמנון יצחק!". 

מה זה 'לעשות שלום'? ששניהם יגידו: 'שצריכים לבחור במרן דארעי'. זה שלום, מה זה שלום? זה שלום, אז ודאי ששני האישים האלה יזחלו בכריעה ובהודיה ובהשתחוויה למרגלותיו של מרן דארעי ויאמרו לו: 'תודה! תודה שהתייחסת אלינו והחזרת לנו את התארים ברדיו "קול ברמה"; הרב חיים אמסלם והרב אמנון יצחק, - לא תאמינו! זה יצא מפיהם, ממש תודות תודות תודות, נשלח לך זר פרחים נבול! בקרוב...' 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".