טוען...

עצה גדולה מקטנה | הרב אמנון יצחק

הורדת MP4 הורדת MP3

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 18.12.2013, שעה: 07:56


"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", להיכן הלך? הלך בעצת ביתו. "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", מה זה וילך איש מבית לוי, לאן הלך? הלך בעצת ביתו. תנא עמרם גדול הדור היה, כיוון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר לשווא אנו עמלים, עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן, אמרה לו ביתו: אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה ספק מתקיימת גזרתו ספק אינה מתקיימת, אבל אתה גזירתך מתקיימת, עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.

 

מאמר חז"ל זה מהווה בניין אב ללמד לנו, איך להגיב בתוך מצבים קשים ואיך לכלכל את גזרת ההשגחה, עמרם היה גדול הדור ודבריו היו בהשכל, למה להוליד בנים אם כלתה עליהם הרעה, והשליכו אותם היאור? נחכה שתעבור הגזרה ואז נוכל לגדל את בנינו בלי מפריע, אולם הוא הכיר בצדקת טענתה של ביתו, ותכף הודה לה שאין לנו רשות להתחכם ולהפטר מעול המצווה, וואיי וואיי וואיי היום נשים מצאו פטנט למנוע הריונות מסיבות כאלה ואחרות, כל מיני פטנטים כאלה בשביל לא להביא, ולא יודעות מה גודל המצווה להביא, שהרי יש אוצר של נשמות למעלה שצריך שיכלה עד שיבוא משיח בן דוד, לפני כן לא יכלה, שכל הנשמות האלה צריכות לרדת וכל אישה שמולידה היא מושכת נשמה מהאוצר ולכשיסתיים בזה היא מקרבת את הגאולה של עם ישראל שתלויה בזה, וזה זכות להוריד נשמה לעולם ולהיות שותפה עם הקדוש ברוך הוא בבריאת האדם, אבל היום מסתכלים על המצב הכלכלי, ומה אומרים החברה, ואם זה מתאים או לא מתאים וכולי, ה' ירחם. פה רואים שיש גזרה שכל ילד שייוולד זכר יזרקו אותו ליאור, באה מרים, הבת הקטנטונת, ואומרת לאביה גדול הדור, והוא מסכים איתה, למרות שהוא פסק אחרת קודם, חוזר בו מגזירתו מקבל את דעתה, שאין לנו רשות להתחכם ולהפטר מעול המצווה. יש מצווה להביא ילדים, פרו ורבו ומלאו את הארץ, אז אם יש מצווה מול גזרה להרוג, כל שכן כל הפטנטים שמוצאות הנשים כאילו סיבה לבטל את המצווה.למעט, פיקוח נפש של עצמה. אבל אם זה לא פיקוח נפש של עצמה? מצב כלכלי זה לא סיבה, כי פה הסיבה הרבה יותר גרועה, הולכים להרוג את הילד, ברגע שהוא ייוולד יהרגו אותו, וכל ילד שנולד בא עם הסל שלו, אז למה לא להביא ילדים? 
הודה לה.שאין לנו רשות להתחכם ולהפטר מעול המצווה, ראשית שעל ידי זה תוכפל הגזרה לכלול גם את הבנות, אז אם עם הגזרה ממעטים את הבנים, אתה עמרם הגזרה שלך ממעטת גם את הבנות, לא יהיה בנים ולא יהיה בנות, לא יהיה המשך. שנית, שמצד הגזירה עצמה אין כל כך פחד, למה? כי גזרה עבידא דבטלא, גזרות לפעמים יש ואחר כך מתבטלות. זאת אומרת היא אמרה לו, פרעה רשע והגזרה שלו ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת, זה לא דבר וודאי. אבל הצדיקים, אם הצדיקים יתפעלו מהגזירה כמציאות אמיתית, אם הם יתפעלו מהגזרה כמציאות אמיתית ויחששו מהגזירה של פרעה, היא תהפך לעובדה קיימת. זאת אומרת אם הם פוחדים מהגזירה, הם גורמים שהגזירה אכן תתקיים, אם פוחדים מגזרת הגיוס היא עלולה להתקיים, לא צריך לפחד משום גזירה, יש בורא לעולם ותמיד יש מה לעשות, גזירת המן הייתה גזרה, להשמיד להרוג ולאבד כל היהודים, אבל מרדכי ואסתר לא התייאשו ועשו עצות רוחניות מה לעשות, וזה הועיל. הקדוש ברוך הוא עדיין בשמיים, הרי הוא שלח את הגזרה שנתעורר, אם נבין מה הוא רוצה, מה רוצה הקדוש ברוך הוא, נעשה מה שהוא רוצה, ואז הוא יבטל את הגזרה כמו תמיד. גם פה התבטלה הגזרה בגלל שהוא שמע לבת שלו, תכף תשמעו...
אמר שלמה המלך עליו השלום "אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח, כי מרפא יניח חטאים גדולים" (קהלת י', ד').רש"י מפרש שאם רוחו של הקדוש ברוך הוא תעלה עליך לדקדק אחריך במידת הדין, רוח של כעס ועברה, אם רוח המושל- אבינו שבשמיים תעלה עליך לדקדק אחריך במידת הדין, אל תנח מידתך הטובה לומר מה תועיל לי צדקתי, אז הוא אומר: "בלאו הכי אני מקבל מכות, בלאו הכי זה, אז לא מעניין אותי". לא!! אל תנח מידתך הטובה לומר מה תועיל לי צדקתי, משום שדקדוקי הדין ירפאו לעוונותיך, כי מרפא יניח חטאים גדולים, זאת אומרת זה מרפא, מה שרוח המושל עלתה עליך לדקדק עליך ביסורין, זה המרפא כדי להניח ממך את החטאים הגדולים, ככה תתנקה. ובאבן עזרא פירש שבמצב כזה החכם יעזוב כל דבר שיביאנו לידי חטא, שבעבורו יכעס המושל, אדרבא, מזה שאתה רואה שעלה רוח המושל עליך והוא מדקדק עליך בייסורים, זה בא ללמד אותך שתניח כל דבר שעלול להביא אותך לחטא, שלא יכעס המושל. כמו שהרופא אומר לך להישמר ממאכלים הקשים והלא טובים, אז הרופא נותן לך ייסורים, כמו מחלה שבאה לאדם, זה ייסורים, כדי להגיד לך הישמר מהדברים האסורים, הלא טובים, הגרועים.

 

הרי לפנינו שני טעמים למה לא להניח ממעשינו הטובים אפילו בעידן ריתחא, משום שעל ידי הגזירה יתכפרו עוונותינו, כמו הפירוש של רש"י, ולכן אין לנו להתייאש, משום שהכל לטובה. יש אנשים קצת באה להם בעיה או משהו, מיד בורחים למיטה, נכנסים דיכאון, הולכים לישון יום יומיים, לא מעניין אותם העולם, לא רוצה לדבר עם אף אחד וכולי וכולי. להמשיך כרגיל! עם כל זה להבין שהקדוש ברוך הוא ממרק את האדם לטובתו. שנית, אין לנו להיבהל, אלא לחפש את סיבת הדבר, אדם חלילה נודע לו שיש לו מחלה או צרה או ייסורים באים וממשמשים, צריך לבדוק סיבת הדבר כלפי שמיא, ולהיטיב את דרכנו כדי שהגזירה תתבטל מאליה, כפירוש האבן עזרא.
שתי העצות בנויות על ההנחה שאין לפחד מהמקל אלא מהמניפו, כמו שאמר חובת הלבבות פרק ג' משער הביטחון במשל של גלגל המים, שלא החבל ולא הדלי מרימים את המים מן הבור, אלא האדם שקשר את הבהמה לגלגל, הוא בעצם מרים את המים מן הבור. כי אנו רואים בעיני בשר את הסיבות הקרובות. מי הרים את המים? הדלי! אחריו מי? החבל! אחריו מי? הבהמה! כאילו מי הרים? מי שקרוב למים! לא!! הסיבה זה האדם, שקשר את הבהמה ואת החבל ואת הדלי, אז האדם הוא שהרים את המים. אנחנו נוהגים להסתכל בסיבה הקרובה, אייי!! מי פגע? האבן. לא האבן!! המשליך!! זאת אומרת אדם צריך לראות ולהבין בעין שכלו שהסיבה הראשונה, היא-"גדול העצה ורב העליליה על בני האדם", ועלינו להרים אליו את עינינו לביטול הגזרה. השלטונות רודפים אחריך? המשטרה רודפת אחריך? אנשים רודפים אחריך? שכנים מפריעים לך? תסתכל למעלה ותנסה להבין למה הוא שלח את המקלות האלה.
מצאנו בגמרא בברכות ס', שעצם הפחד של האדם הוא שגורם להביא על עצמו יסורים.זה שאתה מפחד, זה עצמו מביא ייסורים. כמו שאמר איוב" כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבוא לי", אם אני פוחד פחד, זה בא עליי. והסיבה לזה משום שמחשיב את המקל ואינו אלא גולם עץ, במקום זה היה לו לפחד מן הקב"ה שמא גרם החטא ולחפש היטב בדרכיו. כמדומני,שכאן מסמיך הגה"צ רבי שמחה זיסל ז"ל בכתביו את מאמר הגמרא, למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום,זה קלשון, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות .והוא כמו שביארנו שהאדם בעצמו הוא שמכביד עליו את הגזירה, אבל אם יבין שאין זה מקרה של טבע רק ניסיון וגזירה מן השמים, אז יחפש תחבולות ועצות איך לבטל הגזירה על ידי שיפור מעשיו. לכן מסמיך הגאון רבי שמחה זיסל את הדברים לומר שתפלתן של צדיקים מהפכת ממידת הדין למידת רחמים, הם מבינים שהכול מן השמים והם פועלים להפך את הדין לרחמים.
גזירת הקב"ה היא בבחינת "אני אלוקיך", ה' אלקיך מלמדך להועיל,מדריכך בדרך תלך. הקדוש ברוך הוא, הוא מתווה לנו את הדרך ע"י הייסורין שהוא מביא, נותן לנו להבין פחות או יותר את הכיוון, ואז יתכן שע"י תיקון מעשיו יסור ממנו הגזירה, כן מצינו אצל רחל אמנו שכתוב "ותקנא רחל באחותה", אמרו חכמים שקנאה במעשיה הטובים, זאת אומרת היא הבינה שמעשיה פחות טובים משל לאה, ולכן לאה זכתה לבנים והיא לא, אז 'ותקנא רחל באחותה', קינאה במעשיה הטובים. רחל קיבלה את הגזירה לא בתור מקרה, שהיא יולדת והיא העקרה, אלא בתור ניסיון למה נמנע ממנה פרי בטן? כדי שתתקן את מעשיה ותתעלה עוד יותר .לכן 'ותקנא' במעשיה הטובים שלה, ז"א צריך עוד להשתפר, ומדברים ברחל הצדקת שאין כדוגמתה שוויתרה וויתור שאי אפשר להבין אותו בשכל אנושי, יש מקום עדיין להשתפר! אדם סתם ככה קורה לו משהו, מה? מה ה' רוצה ממני? אני לא מבין. מה,אני לא עושה? אני לא מתפלל? אני לא ...? אני לא ...? ככה הוא מתחיל למנות ולפרוט כאילו כמה הוא צדיק.'מה מה אני לא עושה'? נו, מה מה לא עשתה רחל? אתה יכול להגיע למדרגות של האבות והאימהות?! אז מה אתה מקשקש? והיא- עוד מצאה שיש לה להשתפר. הרי כתוב שאם היה יודע ראובן ואהרון ובועז מה התורה תכתוב עליהם, היו משתפרים עוד יותר. תמיד יש מקום להשתפר. אבל אם האדם יסתכל על מקרי העולם ממבט שטחי, אז הוא בעצמו אשם ברע אשר ימצאנו.אם רואה למשל איך אחרים מצליחים יותר ממנו בעושר ובמעמד, יחשוב שאך מקרה הוא ללא סיבות עמוקות של תמים דעים,זאת אומרת זה מקרה. מה זה מקרה? הם פשוט עובדים יותר, הם משקיעים יותר, לכן הם עשירים יותר ולכן המעמד שלהם יותר, הם דוחפים במרפקים והם פועלים להיות פלוני אלמוני, והוא לא מבין שזה עצה מאת הקדוש ברוך הוא, שהוא יודע למה לזה לתת, כי אולי הוא משלם לו שכרו בעולם הזה, נותן לו עשירות כדי לשלם לו עונש בעולם הבא, נותן לזה שררה כי זהו שכרו וזהו נגמר הסיפור שלו, נותן לו כבר את הכבוד בעולם הזה וכולי... אז ידריך את מנוחתו האיש הזה שלא מבין זאת, בדרכי החריצות להתאמץ גם הוא להתעשר, ולא ינוח ולא ישקוט במה שיש לו, וזה הוא גורם לעצמו רעה, כי אם לא נגזר עליו אז הוא לא ישיג, והוא בזבז שנותיו וימיו, ולא יהיה לו שכר רוחני כי הוא הפסיד את הזמן, ולא רק זה אלא גם בקבר עצמותיו תרקבנה, שנאמר "ורקב עצמות קנאה" , כי הקנאי לא רק בשרו נאכל אלא גם עצמותיו נרקבות בקבר, כי הקנאה היא בעצמות בוערת, ואמרו באבות שהקנאה היא מהדברים שמוציאים את האדם מן העולם, אז איך אתה רץ אחרי זה? אתה רוצה כל כך לצאת מן העולם? מה אתה רץ כל כך לצאת מן העולם? בן כמה אתה , שאתה כבר רוצה לצאת?

 

העצה היעוצה בשעת צרה היא כעצת מרים, לעשות את המוטל עלינו לפי מיטב יכולתנו ולא לדאוג דאגת המחר, להשליך על ה' יהבינו ולהתאזר בביטחון, ובזכות הביטחון נהיה ראויים להינצל מכל רע. עמרם, שהיה גדול הדור, שהחליט שהצדק עם בתו החזיר את אשתו, למאן דאמר הייתה בת שלוש שנים, אתם שומעים? זה גדול דור, 'קבל את האמת ממי שאמרה', אומר הרמב"ם 'אפילו קטן אפילו גוי', קבל את האמת ממי שאמרה, אמרה דברי טעם, מקבל. ואמרו חכמים זיכרונם לברכה כשעמרם החזיר את אשתו הושיבה באפריון והיו אהרן ומרים מרקדין לפניה, חתונה מחדש, ומלאכי השרת אומרים 'אם הבנים שמחה', וכל ישראל החזירו את נשותיהם כמוהו. 'שמחה מה זו עושה'? איזו שמחה זו? הרי הבנים הזכרים שיוולדו עכשיו, מיועדים למיתה, למיתה משונה בעודם באבם תינוקות, אז איך אפשר לשמוח בשעה כזו?!
אלא כיוון שהבין עמרם וכל ישראל שרצון ה' היה לא להתפעל מהגזירה, כבר שוחררו מהדאגה ועשו את מצוות ה' בשמחה הראויה, ובטחו בקב"ה שלא יאונה לצדיק כל רע.והאמת, שהביטחון הזה היה בעזרם כי על ידי זה שהחזיר עמרם את אשתו בפומבי, מנו המצרים ימי הריונה של יוכבד ממתי שהחזיר אותה, ולא ידעו שהיתה מעוברת שלשה חדשים לפני כן, על ידי זה הצליחה יוכבד להטמין את משה רבינו שלשה חדשים אחרי שנולד ולשים אותו בתיבה בנהר, ואז נתבטלה כבר הגזירה כדאיתא בגמרא (סוטה י"ב), משום שהאצטגנינים של פרעה חשבו שכבר לקה במים, שמשה לקה במים, הם אמרו שמושיען של ישראל עתיד ללקות במים, וכיוון שהוא היה בתיבה ,ביאור, והם ראו שהוא כבר כאילו במים לקה, אז נתבטלה הגזירה כי כל הגזירה היתה בשביל שלא ייוולד מושיען של ישראל. נמצא שהביטחון עצמו הוא שגרם לביטול הגזירה! בוודאי כל אחד היה רוצה לחיות בלי שום צרה ומחסור, באופן כזה הכל הולך כשורה קל מאוד להאמין בהקב"ה במצב כזה, אבל כשמגיע האדם לידי ניסיון אז צריך להתחזק בהתבוננות ולהראות אמונתו בפועל.כמו שנכתב אצל אברהם "ומצאת את לבבו נאמן לפניך", בכל מצב נאמן, בכל מצב, דווקא במצב כזה נבחן האדם כמה הוא מאמין בקב"ה. אם מאמין בו- מוותר על רווחים במקום חשש איסור. אני לא יודע אם יש הרבה אנשים שהיו מסוגלים לעמוד בניסיון שה' זיכה אותי, שבא אלי אדם ורצה לתת לי תשע מיליון דולר כל שנה, אבל מגוי. לא הסכמתי! פה הניסיון. אם מאמין שמוכן לוותר על רווחים במקום חשש איסור, תשע מיליון דולר כל שנה!!! או להיות משאו ומתנו באמונה ופיו ולבו שווים, איי איי איי כמה יש אנשים שהפה והלב שלהם שווים יא בא ביי איזה סרטים יהיו למעלה שיראו כל אחד מה הוא אמר בפה ומה חשב בלב איזה סרט זה יא בא ביי. אין לאדם להתחרט על המצבים הקשים משום ששכר גדול אוגר אז בזכות הביטחון, הביטחון שיש לאדם בשעה שבאים עליו ייסורים וניסיונות, הביטחון הזה הוא אוגר זכויות לאין שיעור. וכתב רבינו יונה על הפסוק במשלי ג' ש'הבוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון'. אדרבא,יהיה ה' משגבו ומבטחו ומשענו ויסעדו וינקהו מכל אשמה, ז"א-'קבל את האמת ממי שאמרה', אפילו ילדה קטנה, ואפילו שאתה גדול הדור, תבטח באלוקים ולמרות הגזירה אל תשנה את מצבך. לעולם ישתדל האדם לקיים את רצון הבורא, וכמו שאמר שלמה "אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים", אז לעולם צריך להמשיך במלוא המרץ ולא להתחשב בשום דבר. הלאה. עם ביטחון משיגים את הכל. 'רבי חנניא בן עקשיא אומר...'.
  •    שיתוף   

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת