הסגולות בזכות מצוות קידוש לבנה

להלן צרור סגולות וישועות בזכות מצוות קידוש לבנה (בפרט הנעשית במוצאי שבת קודש!)

מַעֲלַת קִדּוּשׁ לְבָנָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה

וְהִנֵּה, אַחַת הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בָּהּ זוֹכִים כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, הִיא בְּקִיּוּם מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (סנהדרין מב): "כָּל הַמְבָרֵךְ אֶת הַחֹדֶשׁ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה". וְעוֹד כָּתְבוּ חֲזַ"ל: "אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ – דַּיָּם".

וּבֵאֵר הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת וְאַחַר כָּךְ הִיא גְּדֵלָה וּמִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל חֹדֶשׁ, וּבָהּ רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמוּחָשׁ אֶת הִתְחַדְּשׁוּת הַבְּרִיאָה וְאֶת גְּדֻלַּת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַמְבָרֵךְ אֶת הַחֹדֶשׁ כְּאִלּוּ קִבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

וְכָתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים (המאירי, הלבוש, ועוד), שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מסכת סופרים פרק ב כ) שֶׁיֵּשׁ לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה דַּוְקָא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם, וּבְבִגְדֵי שַׁבָּת, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְבָרֵךְ אֶת הַחֹדֶשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. 

חֲזַ"ל תִּקְּנוּ לַעֲשׂוֹת מִנְהָגִים רַבִּים שֶׁל שִׂמְחָה - בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה 

וְכָתְבוּ עוֹד הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לַעֲשׂוֹת מִנְהָגִים רַבִּים שֶׁל שִׂמְחָה בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה, וְכֻלָּם נוֹעֲדוּ בִּכְדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת הַשִּׂמְחָה בְּמִצְוָה זוֹ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ קוֹפְצִים וּמְדַלְּגִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּאֲמִירַת "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ", מִשּׁוּם שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ שִׂמְחָה וְחִבּוּב מִצְוָה (מאירי סנהדרין מב, לבוש סימן תכו סעיף א), וְאוֹמְרִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" מִפְּנֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁקִּבְּלוּ בּוֹ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה (לבוש סימן תכו סעיף א), וְכֵן עוֹרְכִים רִקּוּדִים אַחֲרֶיהָ מִשּׁוּם שִׂמְחָה (רמ"א תכב).

כְּמוֹ כֵן כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים, שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בְּיָמִים שֶׁמֻּתָּר לִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וְלָכֵן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים, וְלֹא בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִשְׂמֹחַ בְּיָמִים אֵלּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אַף בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, מִפְּנֵי שֶׁבָּהֶם שְׁרוּיִים יִשְׂרָאֵל בְּאֵימַת הַדִּין וְאֵין שְׂמֵחִים. כְּמוֹ כֵן כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. 

וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"דָּבָר בְּעִתּוֹ" זיע"א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

מָתַי הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ זוֹכֶה לִשְׁמִירָה כָּל הַחֹדֶשׁ 

וְהִנֵּה מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה סְגֻלָּתָהּ רַבָּה לַהֲגַנָּה וְלִשְׁמִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הָ"אַלְיָה רַבָּה", שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ.

וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א (מורה באצבע סימן קפ"ח) שֶׁיֵּשׁ סְגֻלָּה גְּדוֹלָה בְּבִרְכַּת הַלְּבָנָה לְהִנָּצֵל מֵאוֹיֵב וּמִכָּל רַע, אִם יֹאמְרֶנָּה כְּתִקְנָהּ.

וְכֵן כָּתְבוּ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (ספר המידות ערך חיתון) וְהַגְּרַ"ח פָּלָאגִי זיע"א, שֶׁאֲמִירַת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, הִיא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ. וְסִימָנָךְ - לְבָנָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: בְּ'תוּלָה נִ'שֵּׂאת לַ'יּוֹם הָ'רְבִיעִי. 

וְהִקְשָׁה הַמַּהַרְשָׁ"ם מִבֶּערְזָאן זיע"א (שו"ת דעת תורה סימן תכו ס"ב) בְּשֵׁם בַּעַל "סֵפֶר הַבְּרִית" (מאמר ב פ "ב) עַל דִּבְרֵי בַּעַל הָ"אַלְיָה רַבָּה", שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם מֵתִים בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ (עיי"ש במה שתירץ). 

וְאֶפְשָׁר לְתָרֵץ שֶׁהַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכָּל סְגֻלָּתָהּ שֶׁל מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה הִיא, מִפְּנֵי שֶׁבְּמִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה אָנוּ מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁחֲשׁוּבָה מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה כְּקַבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת. 

וְהִנֵּה אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת ל), וְלָכֵן כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, הֲרֵי הוּא זוֹכֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה תִּשְׁרֶה עָלָיו, וּתְלַוֶּה אוֹתוֹ כָּל הַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו מִכָּל רַע לְהָגֵן עָלָיו מִכָּל צָרָה, וְזֶה הַטַּעַם שֶׁמֻּבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת כָּל הַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ, אֲבָל אִם אֵינָהּ מְקַדְּשָׁהּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַבְטָחוֹת עֲצוּמוֹת אֵלּוּ.

כֵּיצַד נִצַּל הַיְּהוּדִי מֵהַשּׁוֹדְדִים בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן 

סִפּוּר מֻפְלָא הֵבִיא הַ"בַּאֵר הֵיטֵב" (סימן תכב סק"ד), עַל יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר תָּפְסוּ אוֹתוֹ שׁוֹדְדִים בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ וְרָצוּ לְהָרְגוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת בִּרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה לִפְנֵי שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ, וְהִסְכִּימוּ לְכָךְ הַשּׁוֹדְדִים, וּבֵרֵךְ אֶת הַלְּבָנָה, וּבַאֲמִירַת "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ" קָפַץ שָׁלֹשׁ קְפִיצוֹת כַּנָּהוּג, וּבְכָל קְפִיצָה שֶׁקָּפַץ בָּאָה רוּחַ חֲזָקָה וְהֵעִיפָה אוֹתוֹ לְמֶרְחָק עָצוּם וְרַב, וְכָךְ נִצַּל מִיַּד הַשּׁוֹדְדִים וְהָיוּ לוֹ חַיָּיו לְשָׁלָל. 

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּפַץ וְרָקַד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה בַּאֲמִירַת קִדּוּשׁ לְבָנָה, שָׁרְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, אֲשֶׁר הִיא שׁוֹרָה עַל הָאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְלָכֵן בִּזְכוּת שֶׁהוּא שָׂמַח בַּמִּצְוָה, הָיְתָה עִמּוֹ הַשְּׁכִינָה לְהַצִּילוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ נֵס וָפֶלֶא עָצוּם וְנוֹרָא כָּזֶה, דַּוְקָא מִתּוֹךְ שִׂמְחָתוֹ וּקְפִיצָתוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁבִּזְכוּת שִׂמְחָתָהּ שֶׁל מִצְוָה, בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ לְבָנָה, הוּא נִצַּל מִמָּוֶת לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. 

(ע"פ השיעור: 'מצות השמחה - חלק ה' - שמחה של מצוה' מתוך הספר 'וישמחו בך ישראל' לכתבה על הספרים - לחץ כאן)

ווסת

עצה לסידור ווסת בלתי סדירה: בעת "קידוש לבנה", באמירת התיבות "שלא ישנו את תפקידם", יכוין בעלה שראשי התיבות של המילים "שלא ישנו את תפקידם" הם "אשתי" וישא תפילה לבורא עולם, ש"כשם שהלבנה במשך שני שבועות היא מתמלאת ובמשך שני שבועות היא נחסרת ואינה משנה את תפקידה – כן יעשה ה' שגם אשתי לא תשנה את תפקידה ותהיה שני שבועות טהורה. כן מבואר בספר "דברי יצחק", בשם הרב מראפשיץ.

(מתוך השיעור: 'הפלא ופלא - אות ו' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 08.09.2022)

קדחת

אדם שבודק את שתי הציציות שלפניו לאור הלבנה לאחר קידוש לבנה – מובטח לו שלא יחלה בקדחת (דלקות לסוגיהן) כל אותו החודש. כן מבואר בקובץ "בית אהרן וישראל" (קרלין, גליון ו, אב-אלול תשנ, דף קכח) בשם הר"י בריזל, בשם צדיקי ישראל.

קידוש לבנה

יש להזדרז ב"ברכת הלבנה" לקדשה מיד בהגיע זמנה, שכן כתבו הקדמונים שמרגע שאדם קיים מצות קידוש לבנה – מובטח לו שלא ימות באותו חודש בידי אדם. כן מבואר ב"באר היטב" (סימן תרב, ס"ק ד) בשם הקדמונים (ראה גם ספר "הברית" מאמר ד).

אמירת ברכת הלבנה כתיקונה מתוך שמחה – מסוגלת מאוד להצלה מאויבים ומכל רעות העולם. מסופר על אדם שרצו לרוצחו נפש וביקש מהם בקשה אחרונה להניחו לברך "ברכת הלבנה" – "וקידשה בפניהם בכוונה גדולה ונעשה לו נס כשדילג וקפץ ג' פעמים כמנהג ונשאו הרוח וניצול מהם". כן מבואר ב"אליה רבה" (סימן תרב).

כה אמר ה"מגיד" למרן ה"בית יוסף": "סימן זה יהא בידך – בחודש שתברכו בו 'ברכת הלבנה' במוצאי שבת, תמצאו הצלחה". כן מבואר בספר "מגיד מישרים" (תכו, ב).

אדם שחלה ונפל למשכב – "יוסיף אומץ ויחזק עצמו לומר את 'ברכת הלבנה' בכוונה גדולה", כי בכוחה של 'ברכת הלבנה', כשהיא נאמרת כדת וכהלכה, לסלק מהאומר כל חולי באותו חודש". כן מבואר בספר "כף החיים" (לה, סג).

(מתוך השיעור: 'הפלא ופלא - אות ק - חלק ב' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 24.10.2022)

שידוכים

'זמן ברכת הלבנה הוא עת רצון מיוחדת. לכן, יש לאדם לבקש על צרכיו בעת ברכת הלבנה ובעיקר יבקש מה' שיזמין לו את בת זוגו האמיתית. כן כתב בעל "בית יצחק" (פרק טז).

ב"כף החיים" (או"ח סימן תכה) מובא, כי אמירת ברכת הלבנה במתינות ובכוונה, במנין אנשים – מסוגלת למנוע עיכובים במציאת השידוך.

(מתוך השיעור: 'הפלא ופלא - אות ש - חלק ג' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 05.11.2022)

בברכת: 'שבוע טוב ומבורך!'

הנ"ל מתוך הספר 'הפלא ופלא'. לכתבה לעוד ספרים מהמחבר שליט"א לחץ כאן. ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' את הספר 'הפלא ופלא' וכן את הדיסק שמע משיעוריו של כבוד הרב שליט"א. לשמיעה בשופרקול 0773532243 ואו 8724* בשלוחה 2>4>26.