הכל מתחיל בבחירה הראשונה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 27.01.2020, שעה: 18:09
נציב יום: זיווג הגון לאיתן בן חנה ולכל הרווקים בקפ"ז מהרה אמן!!
ממשיכים בעניין פרעה. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח) הגאון רבי ישראל סלאנטר זכר צדיק לברכה אמר: 'שיעניקו לגאון מווילנה שכר בעד הנחת תפילין באותו יחס שמשלמים לפרופסור נודע מפריז. {צריך להבין את הנקודה הזו} ואילו אותו פרופסור יתבע משום מה חיסר במעשה מרכבה'. זאת אומרת: אם הם יעשו אותו דבר אותו הנחת תפילין אותן כוונות הכל אותה רמה - יקבלו אותו דבר. אבל יתבעו את הפרופסור: למה חיסר בלימוד מעשה מרכבה?!
ובאמת קשה להבין: מאחר שאיש המעלה נהנה הנאה מלאה מקיום המצוות, ולא עוד אלא שקשה לו לעבור על המצוות כל שכן לעבור עבירות. למה צריך לתת לו שכר אם הוא נהנה? אם עצם עבודת השם מהנה אותו למה צריך לתת לו שכר? ולמה יתבעו את הפחות שבפחותים - אם הוא לא הגיע למדרגות של הגאון מווילנה? אם נשקול כל אדם לפי מצב בחירתו, נמצא שכל אחד עמד אי פעם על 'פרשת דרכים', הנה זה בחר בדרך הגבוהה והנה זה בחר בדרך השפלה.
זאת אומרת: כשאתה בצומת דרכים, אחד פנה ימינה לאילת ואחד פנה שמאלה לטבריה, ולשניהם היתה הזדמנות לבחור מה שהם רוצים, אחד בחר בדרך הגבוהה ואחד בדרך הנמוכה, לכן ינתן לו שכר גם בעד עניינים שהם הכרחיים אצלו והוא נהנה מהם, כי מי העניק לו את ההרגל וההנאה לדבר מצווה? הוא בעצמו שבחר ללכת לדרך הגבוהה! ואם הדרך הגבוה מענגת ומהנה? אז כל רגע הבחירה שלו היא שגרמה. ומי הרחיק את השני עד שקשה לו לקיים את המצוות אפילו השגרתיות? גם הוא! שבחר את הבחירה הרעה ללכת לדרך השפלה.
אז זאת אומרת: משלמים לאדם כל הזמן על הבחירה, ההשלכות מהבחירה זה עוד עניין, אבל אי אפשר להגיד: 'אתה נהנה! אז מה החכמה? אתה רוצה עוד שכר?'
'לא! אני בחרתי בדרך הזאת בשביל שיש בה גם הנאות, אבל העיקר זה גם לקיים את המצוות! זה שמהנה אותי? אני לא מפסיד בשביל זה. כי על הבחירה בכל רגע נתון אני מקבל שכר'.
אותו דבר בהיפוך: על כל רגע שאדם בחר ברעה - אז הוא יקבל גם עונש וגם אם הוא לא עלה אפילו לדרגה של הגאון מווילנה.
הוא אומר: 'אבל מה? אני בחרתי לא להיות הגאון!',
'בטח! בדיוק, גם בגלל זה, אתה תקבל עונש - למה לא בחרת?!'......
כיוצא בזה אם אנחנו מוצאים אדם המתפתל בניסיונות רבים, עד שהוא לא רואה דרך לצאת, אז גם הוא עצמו גרם לזה בבחירה הראשונה שלו שלא עיכב בעד הרצון הראשון שהטעה את לבו, ועל יסוד זה כבר נבנו כל החשבונות ל'הכשיר' את דרכיו, כי ההתחלה היא תלויה בחוט השערה, וקשה להרגיש בזה אם לא מבקשים את האמת באמת. והנה הוא הניח את עצמו ביד טבעו ומזה משתלשלים לו כל הניסיונות. זאת אומרת: מה אתה מתפתל כל הזמן אומר 'שיש לך ניסיונות רבים!'
איזה ניסיונות? מה זה ניסיונות, מאיפה באו הניסיונות? הבחירה שלך הראשונה; שאתה לא החלטת סופית באיזה צד אתה? ועד כמה אתה הולך על הצד הזה ובאיזה מחיר, זה יעשה לך כל פעם לעשות חשבונות וניסיונות: "אז מה אני עושה עכשיו? אז מה אני עושה עכשיו?" אין דבר כזה! אם אתה אמיתי והולך עם האמת עד הסוף - אין לך שום שאלות ושום ניסיונות, משלם את מה שצריך בדרך, לא משנה! "ייקוב הדין את ההר" אין שום ניסיונות! איזה ניסיונות, 'מה, אני לא אגיד מה שצריך להגיד? בגלל שאחר כך יגידו 'מה זה ומה זה..... ויגרום ככה ויהיה ככה...'. מה, אני אבטל הרצאה בגלל שלחצו עלי והפחידו אותי ושלא יתנו לי משכורת? מה, אני אעשה דברים כאלה? מה אני, כל בן אדם יש לו את השיקולים שלו? פתאום זה ופתאום זה?...'
זה סימן שאדם לא הכריע: באיזה דרך הוא הולך? אם הוא היה בדרך אמת עד הסוף - אין אדם בעולם שיכול להפחיד אותו! אין דבר בעולם שיכול לעכב אותו, אין שום דבר בעולם, הוא 'דוך אין דוך' ישר עד האלוקים! אבל אם הוא לא החליט ככה, הוא החליט שהוא רוצה להיות 'טוב' – 'אז אני לא מוכיח אף אחד, אני לא מתערב, אני לא מדבר על רבנים, אני לא מדבר על זה, לא מדבר על אף אחד, לא מדבר, לא מדבר....."
למה? 'משתלם', כאילו משתלם - בעולם הזה, בעולם השקר זה כאילו משתלם, 'אתה לא מדבר' מה זה לא מדבר? 'כי.... למה אני צריך אויבים? למה אני צריך אתה מבין מתנגדים? למה אני צריך שיעזבו אותי אחרים, למה אני צריך זה?' .....
- זה אנשי שקר! זה לא אנשי אמת! איש אמת - רק האמת מנחה אותו, מה האמת? אומר! מה השקר? אומר! אלה שיש להם הרבה ניסיונות - בגלל שהם לא בחרו דרך אחת מוחלטת.
וכן אם האדם עומד למעלה מכל זה, והוא מתקשה לחיות בניגוד לדרך התורה, הרי שהבחירה הראשונה להרגיש בכל פניה דקה, ולהתרחק ממפריעים, ולהפקיד את המצב של הניסיונות והטובות הזמניות, אלה גרמו לו להיבנות בארבע אמות של הלכה ולהיות צדיק גמור! עד שהטביע בנפשו שהתורה ורק התורה היא מציאות החיים, היא קובעת לי הכל, וקשה לו לפרוש מזה. כי הוא בחר ככה את הדרך הזו, התורה מנחה אותו. לא אינטרסים, לא שיקולים, התורה מנחה אותו.
כך מצינו אצל פרעה כשהבחירה הרעה הגיעה אצלו למידה כל כך גרועה, עד שכל מצרים צעקו (שמות י, ז): "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים" והוא עומד ומכביד את לבו עד המכה התשיעית, לא אכפת לו שמתים מהעם שלו, מכביד את לבו! ורק אז גרש אותם ואמר למשה (שמות י, כח): "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" כשזה הגיע כבר עד הבית שלו עד לבכורות שלו.
ונדמה לכאורה שהבחירה היתה מוחלטת בלי לפנות לבחירה אחרת, ואפילו שאמר הכתוב: "וַיַּכְבֵּד השם אֶת לִבּוֹ" ביארו הראשונים שזה היה רק כדי שהוא יוכל לעמוד על דעת בחירתו, ולא ישנה אותה מחמת הייסורים.
מה זה וַיַּכְבֵּד השם אֶת לִבּוֹ? כשאתה נותן מכות חזקות לבן אדם: 'טוב! די די די די די.... 'אפילו בתחרויות ברגע שנותנים מכות ביד על הרצפה –
'זהו! תפסיק תפסיק אתה הורג אותי די די די די!', - זה לא בעיה! זה לא בעיה, אבל מה קורה? אז הוא נכנע מחמת המכות. הקב"ה רצה לתת לו אפשרות לתשובה, אז מה הוא עשה: הרים לו עוד פעם את הבחירה, כאילו מכביד את ליבו כאילו הוא שוכח כאילו מה שהיה לפני דקה, ואז הוא קם, ועוד פעם יש לו אפשרות שיקול של בחירה, הוא לא מוטה לגמרי בגלל המכות, אלא חוזר להיות 'בלאנס' - ואז תבחר עוד פעם. 9 פעמים! 5 הוא בעצמו ו-5 על ידי הקב"ה שחזרה לו הבחירה, הוא לא נכנע עד המכה העשירית! הוא היה בכור בעצמו השם השאיר אותו יחידי - בשביל שיראה את כל הפאדיחות מה הוא עשה! ואיך חיסל את העם שלו.
אז לכן הקב"ה הכביד את לבו רק לעמוד על דעת הבחירה, עוד פעם לחזור למצב של בחירה שקולה ולא ישנה אותה מחמת הייסורין. עכשיו אם נחתור לדעת: מה היתה תחילתו של פרעה? נמצא שחכמים אומרים "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ - שנתחדשו גזרותיו". בתחילה עמד על ההרגש של הכרת הטובה כל כך עד שהורידו אותו מן הכיסא שלושה (3) חודשים כי הכרת האמת לא הניחה לו להסכים לכל הגזרות שחשבו המצרים להטיל על עמו של יוסף.
יוסף הציל את המדינה מהירידה לטמיון וכלכל אותם בשני רעב, וצריך לזקוף את הזכות של יוסף לכל קיום מדינת מצרים והעולם! ואיך אפשר לשכוח זאת בזמן קצר? ואיפה ההרגש של הכרת הטוב? והדבר הזה גרם לפרעה להפקיר כתר המלכות של מצרים ולא להסכים עימהם!
אבל הוא ראה שאינו פועל בזה מאומה לטובה,
'נו, נגיד, מה אני עושה? אני אפקיר את הכתר, ואם אני מפקיר את הכתר - אז אני עושה איזה טובה בזה?'
היו לו חישובים שזה עשוי לקלקל יותר! כי יימנו מישהו במקומו יותר גרוע, וככה אם הוא יישאר מלך יש תקוה שהוא יוכל לעשות עוד איזה תיקונים כרצונו, ובהמשך אולי הוא יקל להם את הגזרות, אחרי שיירגעו המצרים מהדרישות הוא יתחיל להקל להם.
ומלבד זה הלא סכנה מרחפת על פניו כל ימיו! כי כידוע כשהיו מחליפים מלכים היו דואגים לחסל את הקודם שהוא לא יעשה מרד, אז היה לו גם סכנה לחיים! עוד אחד מהשיקולים. והנה הוא עמד על דעתו בכל זאת בכל תוקף, למרות כל החשבונות האלה, לא יום אחד (1)! אלא היה פה ניסיון של מלך שמפקיר את כל הכבוד לא יום לא שניים (2) לא חודש לא שלושה (3) חודשים, בכל יום מרחפת עליו הסכנה הגדולה של איבוד המלכות ואיבוד החיים.
שלושה חודשים הוא החזיק מעמד בזה - יפה מאוד! גם לא יעלה בידו מעתה להקל את השעבוד של הדור של יוסף, כי אם הוא ירד מהכיסא הוא לא יוכל להשפיע לטובה, ואף על פי כן עמד על שלו. אבל בסוף בתום שלושה חודשים "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ" והתבטלו כל הרגשות של הכרת הטוב והגיע ל"אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף!"
חכמים זכרונם לברכה אמרו: "כל הכופר בטובתו של חברו - לבסוף כופר בטובתו של המקום!" איך הוא התחיל? "לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" כופר בטובות שעשה לו יוסף, בסוף סיים (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת השם" כופר בטובתו של הקב"ה. "לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף - לֹא יָדַעְתִּי אֶת השם" ככה זה! כל מי שכופר בטובתו של חברו סופו שהוא כופר בטובתו של המקום.
ואפילו שעמד במבחן הניסיון והוכיח בשלושה חודשים שאינו קשור לחיי מלכות! ויש בכוחו להפקיר אותה עבור האמת, אז מה קרה שהוא לא פתאום אחרי שלושה חודשים השתנה? בגלל שהיסוד שלו לא נבנה על הכרת האמת! אז בסוף הוא לא עמד בניסיון.
אם היסוד שלו היה כשהוא קיבל את המלכות: 'שיהיה הכרת האמת והעמדת האמת!', אז מה איכפת לו אם הוא יאבד את המלכות? מאחר שבעיקרו זה מתנגד אל האמת! אם היה מכיר את האמת לא היה שום מקום לניסיון והפקרות, כי האמת והמציאות לא תשתננה משום ענייני העולם, שכל עיקרה של מלכות - זה שנשמעים למלך להכרתו.
אני לא מכיר אנשים שהאמת נר לרגלם והם הולכים איתה עד הסוף! מכל מי שאני מכיר - לא מכיר אחד, אני לא מדבר על אלה שספונים בבית המדרש - לא מכיר אותם. אני מדבר על אלה שנמצאים בחוץ וכולם מכירים אותם, אחד אני לא מכיר!!
כשהיה בחירות באו אלי שליחים, מכל הכיוונים, בין הדברים שאמרו: "לא עכשיו! חכה עד אחרי פטירתו של הרב עובדיה ואז תצא..."
אמרתי להם: "אני לא עושה מה שאני רוצה, הרב שטיינמן אמר: "אם יש כח - מצוה להציל!" ואני יודע שיעשו ממני שטיח!! ואף על פי כן אני עושה",
זאת היתה מצווה הכי לא אהובה והכי לא רצויה בעיני, מעולם לא הלכתי לבחירות ולא בחרתי ולא כלום, אבל אומר לך גדול דור: 'שזה מצוה להציל!' - ביטלתי דעתי ועשיתי עם כל השיקולים שהם באו ואמרו לי: "שלא כדאי! וכדאי אחר כך, ויותר משתלם, ויותר זה, ומה יצא לך מזה? ואחר כך זה וזה, תאבד את האהדה! ותאבד זה ותאבד זה וזה...."
חביבי! אני מאז ומעולם החלטתי שאני הולך על פי התורה ומה שהתורה אומרת - אני עושה! אז אני לא רואה שום דבר אחר, אין שום דרך אחרת, רק הדרך של האמת עד הסוף, שיהיו השלכות מה שיהיו.
ואתם רואים בן אדם לוחצים עליו 'לא לבוא להרצאה!' - הוא לא בא! למה? הפחידו אותו. אתם רואים אדם זה הולך ומתחבר עם דייזי (אילן דזי), מה קרה? בנינו אותך! עשינו אותך, ככה, אינטרסים, אין! הם לא בחרו באמת באמת! מעולם לא היתה האמת נר לרגלם, לכן אתם רואים אותם מתפתלים ככה כמו נחש עקלתון, להיות איש אמת באמת? נדיר! נדיר. זה לומדים.
אז איך הוא במשך שלושה חודשים היה מחזיק באמת? כן, עד שלא השתלם בסוף... עם כל מיני שיקולים! אבל, אם אתה הולך עם האמת באמת - אז עד הסוף. לא התחלת עם האמת באמת, אז היא גם לא תישאר לך בסוף. ככה זה עובד, בלי שיקולים.
היה צדיק גדול מאוד אחרי משה רבנו יהושע בן נון, הוא היה יכול לסיים את המלחמה נגד שלושים ואחד (31) המלכים יותר מהר! הוא האריך אותה, שבע (7) שנים היא לקחה! למה הוא האריך אותה? היה לו שיקולים, בזמנו, אחרי משה רבנו כל עם ישראל צייתו לו! ושמעו בקולו הכל היה בסדר, דור ששמע בקול המנהיג, למשה לא שמעו, לו כן שמעו. אז היה לו שיקול - אם הוא ייפטר אז מה יקרה? ישימו מישהו אחר לא יישמעו אז עדיף שהוא יישאר יותר, אז בשביל שהוא יישאר יותר הוא האריך את המלחמה, מה עשה הקב"ה? קיצר לו עשר (10) שנים מחייו, אין שיקולים.
לעומת זאת משה רבנו כשהשם אמר לו: 'שמיתתו תלויה במלחמת מדין' - מיד שלח להילחם במדין! מיד. אבל אתה תמות? יכולת להאריך את החיים שלך עד בלי סוף! "אַחַר תֵּאָסֵף" (במדבר לא, ב) מיד! יש מצווה - מיד! 'אבל יפסידו את משה רבנו!'
השם ציווה? צריך לקיים מיד!
השם אמר: 'להקים ערי מקלט', אז יש שלוש (3) שבעבר הירדן ויש שלוש (3) שצריכות להיות בארץ ישראל, ואתה לא נכנס, אז הוא מקים את השלוש ערים,
'אבל אתה עושה חצי מצווה? חצי מצווה, מי שגומר אותה נחשבת עליו!'
'לא משנה! גם חצי מצווה אני עושה, אל תיתן שכר, אבל אם אפשר לעשות אפילו חצי מצווה - גם עושים'.
לא מוותר על שום דבר! מה שהשם אומר - עד הסוף. איפה יש אנשי אמת כאלה? חפשו לי...
מכיוון שחסר לו הרצון האמיתי לאמת, ראה בעניין הפקרת מלכותו ניסיון, אז בגלל שהיה חסר לו הרצון האמיתי לאמת ראה בעניין של הפקרת מלכותו ניסיון, לאיש אמת לא היה ניסיון בכלל,
'לא צריך להיות? לא צריך להיות! אתם רוצים להרוג אותם? תהרגו! אני לא שותף לרצח עם!'.
וכל יום הכביד עליו הניסיון עד ששב לרצונו הראשון 'וביקש לחזור למלכות'. והתבטלה כל הרגשת הטובה שלו, והפך להיות האכזר שבאכזרים! ורחץ בדם ילדי ישראל, אבל אם פרעה היה עומד על דרך האמת, הרי במקום שתתגלה ההשגחה בצורה של (שמות ט, טז) "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" והוא יישאר בדאי! שקרן- היה יכול להתקדש שם שמים על ידו והיה עומד בכבוד על ידי הניסיון עצמו, ואז ההשגחה היתה עושה את שלה באופן אחר.
אין בעיה לקב"ה לעזור לו, שדבריו יתקבלו, הוא ישכנע את העם, ויתן להם לראות כל מיני דברים שהוא צודק, אין שום בעיה! אם היה בוחר אבל באמת באמת.
אבל תראו את משה רבנו - בדיוק הפוך! עד כמה היתה הרגשתו, בתחילת הצעד הראשון שלו כבר ה- פקיר הכל בעד האמת! עד שברח מכל השררה שהיתה לו אצל פרעה, וגם היה מקום אצלו לעשות חישובים רבים...
"למה אתה מתערב? תשאיר את זה לרבנים הראשיים (דברי הרב עובדיה יוסף זצ'ל בערב כיפור ליבדלט"א הרב אמנון יצחק שליט"א בענין 'הכשרות' של הרב שלמה מחפוד...), בשביל מה אתה מתערב?..."
היה לו חישובים גם; 'מה אני מועיל עכשיו שאני אהרוג מצרי, ואני אתערב עם אלה שמכים אחד את השני העברים? מה עניינך אתה מתערב? הרי אתה רק תזיק לעצמך ולעם ישראל! ככה אתה יכול להועיל לעם ישראל! אתה יכול להועיל לעם ישראל כשאתה נמצא בבית המלכות! אתה יכול להשפיע לטובה, אתה יכול להקל עליהם, עובדה!
שהוא ביקש מפרעה: 'תשמע! אתה רוצה שהם ימותו לך? מה אתה נותן להם כל השבוע לעבוד? תן להם יום מנוחה!'.
אמר לו: 'בסדר! אני מקבל'.
אמר לו: 'אני בוחר את יום השבת, הביא לעם ישראל את השבת במצרים!'.
אז הוא יכול להועיל. אז למה לך בשביל קטטה של שניים טמבלים רבים מה אכפת לך?! בשביל זה להפסיד את כל האפשרויות הגדולות?! הגלומות בתפקיד שלך בבית פרעה?'
אז היה חישובים גם, לעשות ככה וככה להציל לפחות יותר.
אבל נקודת האמת לא מניחה לו לטעות בפשרות! מה שאמת עושים עם כל המחיר! כי אם לא - הוא יכול בסוף להתהפך! ולהיות כמו פרעה, עד שהוא יראה בסבלות ישראל ויתרגל, 'מה לעשות? ככה השם גזר! הוא אמר לאברהם שייענו וישעבדו מה אני יעשה?!' זהו!
כל כמו כל הפוליטיקאים: 'אני בא לשנות! אני באתי עם זה, עם עשייה של עשרות שונים בתחום זה וזה, ואני בא לש....'
ואחר כך לך תחפש אותו... לא עונה לך! לא מדבר לא אומר לך 'שלום' ברחוב לא כלום! זהו, איך הוא התהפך? אף פעם הוא לא הלך על האמת באמת. זהו.
ואחר כך כשהוא בורח, נו אז צריך להיות מוסר השכל נכון? 'מי גרם שאתה תברח? הרגת את המצרי! נכון רודפים אחריך? פרעה רוצה להרוג אותך על שאתה הרגת את המצרי! נכון? הוא בורח למדין מה קורה? הוא מגיע שמה יש קטטה בין הרועים לבין בנות יתרו, זרקו אותם לבאר והכל, מה אתה מתערב? עוד פעם אתה רוצה להסתבך? גם פה הגעת עכשיו אתה רוצה להסתבך?'
הוא לא יכול! זאת האמת! על האמת הוא נלחם בכל מחיר.
ואחר כך כשהוא רועה בצאן במדבר, חוץ מזה שהקב"ה בדק אותו: 'אם הוא יכול להיות רועה ישראל בצאן', כשראה את "הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, ב) - הוא ביקש לדעת (שמות ג, ג): "מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה?" אבל עם הפליאה לא היה לו כח לפסוע יותר משלוש פסיעות למאן דאמר, או לעקם את צוארו למאן דאמר.
אחד אומר: 'שהוא פסע שלוש פסיעות להסתכל על הסנה',
ואחד אמר: 'לא, הוא לא פסע, הוא רק סובב את הצוואר!',
למה? מה הבעיה, עוד כמה פסיעות ולהתקרב? מה הבעיה, מה, מה, מה כל כך מתפעלים ואומרים: 'שהוא סובב את הצוואר?', נו, בטח אם אתה רוצה לראות אתה מסובב את הצוואר אז מה, מה אמרו פה, מה אמרו פה? הוא לא היה יכול להתרחק מהצאן!!! הוא רועה, הוא צריך לשמור על הצאן!!! אם הוא יתרחק הוא מפקיר את הצאן!!! והוא פשוט מתעניין!!! עוזב את הצאן, שכח, יש לו התעניינות!! הוא רואה דבר מפליא! אז הוא עוזב, כמו אנשים בעבודה, צריך לעבוד! אסור לגזול את הבעל הבית.
ואז מצלצלים אליו: 'הלו, איזה מסיבה! אתה יודע',
'מה מה מה...' ומתחילים...
והוא מפקיר את הצאן! מפקיר את העבודה, גזלן!!
משבחת התורה אותו, למה? הוא לא רוצה להניח לצאן בלי רועה מפני גזל. אבל על ידי הזדמנות קטנה כזו - נפתח לו פתח גדול לדרך הגדולה של משה שהגיע לרום המדרגות! עד שירד לעומקו של דבר "אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה" לכל פלא יש תשובה, ולפעמים התשובה מפליאה פי כמה והתוצאות גדולות מאוד.
יש דברים שאנחנו לא מתייחסים אליהם כל כך, אבל יש מדענים שמפקירים את כל חייהם ללמוד על דבר מסוים שאצלנו הוא נדוש, ומגלים שמה תעלומות אין חקר! חלק מסתכלים על יתושים, חלק על זבובים, על נמלים, על חלקיקים, על כל מיני דברים - ורואים את פלאי הבריאה! אנחנו דשים את זה ככה...
אז יש לפעמים פלא אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה – פלא! מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה? ופה יש סודות גדולים מה שכתוב בחכמים זכרונם לברכה: 'ראה אש! ראה שכינה!! ראה דברים גדולים!! בזכות זה זכה שיהיו לו 'קרני הוד' ודברים אדירים, אבל הוא לא הפקיר את הצאן! הוא לא הפקיר את הצאן, הוא עשה את המינימום שבמינימום - בשביל שלא יהיה חלילה גזל!!
כל איש אמת באמת, הוא מוכן לכל דבר גבוה, וכך הרגיש משה רבנו עליו השלום ועלה ממדרגה למדרגה, מדבר פלא הוא בא עד כדי ששמע את קול השם, והשם כל הזמן היה קורא לו (שמות ג, ד): "מֹשֶׁה מֹשֶׁה" כל פעם שהיה קורא לו מֹשֶׁה מֹשֶׁה כמה פעמים קרא לו בחיים? ואי ואי ואי! "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה השם" (במדבר ט, ח) עִמְדוּ יש לי קו פתוח אני על המקום אני אומר לכם תשובה! איפה ילוד אישה זכה לדבר כזה? הכל התחיל באָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה. אבל!! בלי, בלי, בלי גזל.
"השם שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיה סא, ח); "אל תקריב עולה ואל תעשה לי טובות ותבוא לבית המקדש עם קורבנות - אם זה גזל!" "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן" (ויקרא א, ב) למה אָדָם ולא איש? התורה תמיד אומרת איש, למה אָדָם? כמו אדם הראשון, האדם הראשון הוא לא גזל כל העולם היה שלו. אז כשהוא הקריב קורבן זה לא היה גזל לכן אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן אתה צריך להיות אָדָם כמו אדם הראשון, בלי גזל.
אז זאת אומרת בן אדם צריך לדעת: איש אמת הוא מוכן לכל דבר גבוה, וכך הרגיש משה רבנו עליו השלום ועלה ממדרגה למדרגה, ומדבר פלא הוא בא לשמוע את קול השם. 'לכתחילה נדמה לו שאביו מדבר עמו', הקב"ה לא רצה להבהיל אותו, אתה נמצא באמצע המדבר ופתאום אתה שומע קול קורא לך - אתה נבהל! מה זה מי זה? מה איך אבא שלי פה, אמא שלי פה? מי פה, מי איך יכול להיות? לא ראיתי כלום! באתי לפה אין אף אחד – מדבר!
אז בהתחלה שהוא לא ייבהל, אז זאת אומרת אם ידבר איתו ישר השם - הוא יקבל פחד! אז לכן בהתחלה הוא השמיע לו קול כמו אבא שלו, שזה לא כל כך מוזר אבל לא מפחדים כששומעים את הקול של אבא, אם שומעים את הקול של אבא - לא נבהלים! אתה שומע אדם זר אתה יכול להיבהל. ואחר כך שמע (שמות ג, ו): "אֱלֹהֵי אָבִיךָ" ואחר כך עבר למדרגת (במדבר יב, ח) "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" באספקלריה המאירה! רואה את עצם הנבואה. כל נבע מתוך מעשה אחד, שהוא לא רצה לזוז ממקומות רק עיקם צווארו.
ואז השם אומר (שמות ג, ד): "וַיַּרְא השם כִּי סָר לִרְאוֹת?" איי איי איי! הקב"ה רואה את הפניה הזאת, עם כל הדקדוק של המצווה שלא יהיה גזל, ואת הבחינה ואת ההתעניינות והתבוננות להבין דבר לעמקו, מפה יצא לדרך.
אתם רואים מה זה? מפעולה קטנה! יכולה לשנות את כל מציאותו של האדם! - בחירה אחת נכונה, ראשית נכונה' "אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קהלת ז, ח) איך היתה הראשית? ככה תהיה האחרית! הוא יוסף שהיה רועה את הצאן הוא יוסף שהיה מלך במצרים ועמד בצדקו! זה אותו בן אדם הוא לא השתנה, עם האמת הוא הולך עד הסוף.
וזוהי הדרך של הקב"ה לתלות הכל בבחירה של האדם, הבחירה הראשונה שלך: שהחלטת באיזה דרך אתה הולך ועד כמה אתה מתמסר לה - היא תקבע את ההווה, העתיד הנצחי שלך בעולם הזה ובעולם הבא! והכל מתחיל בדבר קטן. 'אין אדם עולה לגדולה - אלא אם כן הקב"ה העמיד אותו במבחן קטן!' אם הוא עמד בניסיון קטן, מהניסיון הקטן קטן - הוא עולה לגדולה! אם הוא לא עלה לגדולה – הוא לא עמד בחיים שלו לא עמד אפילו בניסיון קטן! למה? הוא פלסטלינה. הכל זה ריגושים, שיקולים, בלבולים, משתלם? לא, פוליטיקות, מה כדאי מה לא?...
ורק אם ירגיש בו האדם ולא ירפה מהדבר הקטן - יתגלה הסמוך לו והסמוך לו והסמוך לו עד המדרגה העליונה. ואם לא יעמוד בניסיון קטן - יעבור על זה, ולא יכיר ולא ירגיש ולא יראה ולא ידע. אחד הולך בהרים פתאום הוא רואה פתח של מערה, הוא לא סָר לִרְאוֹת, פוחד! הוא אומר: 'לא משתלם לי! אם אני אציץ בפנים אולי יש שמה נחש אולי עקרבים אולי ככה.... לא לא, לא!' עבר.
עבר שמה אחר חוקר! הדליק פנס ונכנס, וגילה ארגזים מלאים זהב! וכסף ויהלומים והכל- זה התעשר ברגע! וההוא הפסיד הכל. כל העתיד שלו יכל להיות מיליונר! שלא יחסר לו כלום הוא ובני משפחתו, אבל הוא לא סָר לִרְאוֹת. כשאדם מתעקש! להבין דבר על בוריו - מי יודע כמה אוצרות ממתינים לו מזאת החפירה. אבל בן אדם שעובר מעל ככה... אז הוא זה, זה הרגלו כבר, הלאה כל חייו הם אלה, מעביר מעביר יאללה "מעביר ראשון ראשון"...
הכל תלוי ברצון הראשון: בהכנת הלב הטהור, אם האדם הוא בגדר "הִנֵּנִי"! מוכן ומזומן תמיד לעבודת הבורא בכל מצב בכל תנאי, ומצידו אין שום מניעה, ואין לו שום הפרעה מצד מידותי
ו - מן השמים גם כן מוכנים לומר לו: "הנני לכהונה! הנני למלכות - אתה ראוי להיות"!
תראו איזה ניסיונות קלים, גזל כולם יודעים שאסור! נכון? אבל יותר משלוש פסיעות - זה כבר בעיה, אז יותר משלוש פסיעות הוא לא עשה למאן דאמר, למאן דאמר שגם שלוש פסיעות זה מוגזם, אז הוא רק עיקם את הצוואר זהו.
אבל בכל אופן הוא רצה לבחון לדעת: מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה? אז הוא עשה את זה בלי שום איסור! מפה זוכים למעלה למעלה למעלה, נו, זה ניסיון קשה מסובך? אבל תראו לי אנשים שיהיו כמו אבא חלקיה
שבאים אליו חכמים והוא לא עונה להם!
אומרים לו: "שלום עליכם, שלום, סאלם עילכום, אהלן, כיף?"
מדברים איתו - לא עונה להם! לא כתוב בגמרא כמה שעות הם חיכו אבל הם חיכו כמה שעות, והוא לא עונה - בסוף אמר להם: "עליכם השלום, עליכם השלום"
אמרו לו: "למה לא ענית לנו עד עכשיו?"
אמר לו: "אגירא דיומא אנן" אני שכיר יום, אני מקבל שכר, ואם אני עונה לכם 'עליכם השלום' - זה על חשבון הבעל הבית! שאני מפסיד לא את הזמן של "עליכם השלום"
כמה אתם מכירים כאלה? תמצאו לי אחד! נקרא לו 'אבא חלקיה!'. אז זאת אומרת: אנשים לא עומדים בניסיונות הקלים המחויבים על פי דין ועל פי הלכה! אז איך הם יצמחו איך הם יגדלו? ובפרט שהם לא בחרו ללכת עם האמת עד הסוף עד הסוף.
היה פה ילד נחמד אולי בן 12 בערך בן 11 אולי, שאמר לאמא שלו לפניי: "שאני מתכוון להיות חרדי!"
הוא לא כל כך, עכשיו הוא דתי, אבל לא עוד חרדי, כי סבתא שלו שילמה לאמא שלו שלושת אלפים (3,000) שקל – שהיא לא תגדל לו פאות!', והוא רוצה לגדל פאות,
אמרתי לו: 'בגיל שלוש עשרה (13) אתה פטור! אתה לא צריך לשמוע לאף אחד, אתה יכול לגדל את הפאות, כי אתה בזכות עצמך ואתה חייב במצוות! בלי קשר לאמא שלך. היום זה 'מצוות חינוך' ודברים כאלה, אתה...'
"אני רוצה להיות חרדי! ככה אני רואה את עצמי"
לפחות יש לו כיוון והחלטה טובה! ומי יודע מה יצא מהבחורצ'יק הזה? חמוד.
כמה אנשים יכולים להגיד: "אני רוצה להיות איש אמת!" ולקיים, חמש (5) דקות אחרי זה הוא ייכשל, עשר (10) דקות.... בהחלטות? אנשים טובים! אין בעיה להחליט. 'מה להגיד בפה בעיה? אין בעיה! אומרים'. אתם יודעים כמה הבטחות שמענו בחוץ לארץ? אוווווווו..... אבל אחרי כל ההבטחות אתה כבר שומע ירידה
- "לא! זה קשה, יש אנשים, לא! אין שמה מספיק יהודים, יש שמה ככה... לא! המצב שלי קשה... וזה לא, וככה"
כל מיני תירוצים כאלה והתלבטויות, אז למה אמרת בהתחלה? למה זה, למה פה שמה? רצית להתרברב! רצית להראות שאתה מעוניין ויש בכוח..... מה, מה רצית, מה הענין, למה אמרת, מישהו הכריח אותך להגיד מישהו חייב אותך להגיד למה אמרת? ככה אנשים -התלהבות לרגע! וזהו.
אתה מדבר לאנשים, מתעוררים מתלהבים, כמו להבה! ואחר כך הלהבה יורדת פסססססס והנר מתחיל ככה לזוז ימינה ושמאלה ימינה ושמאלה, ויש לו כל מיני צבעים אדום כחול צהוב... משתנה כל רגע! מאיר קצת אבל קצת! אבל לא כמו בהתחלה אוהההה... אוהההה...
חבר'ה! צריך להחליט: מי אתם! לא תחליטו כן תחליטו - יראו לכם למעלה ידונו אתכם: "לפי מה שהוא" לפי מה שהוא היה צריך להיות, ולפי מה שהוא הגיע. והפער יכול להיות עצום! וזה 'אוי לה לאותה בושה ואוי לה לאותה כלימה!', כשיעמוד מול המציאות האמיתית.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
© 2024 כל הזכויות שמורות