להאמין ולבטוח רק בשם | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לרפואת אורה בת נעמי ברכה, רפואה שלמה מאוצר מתנות חינם.
ויען משה ויאמר,
בהן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי
כי אמרו לא נראה אליך אדוני.
משה רבנו מקבל את השליחות ומעלה תהיות
מה יקרה אם הם לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי והם יגידו שהשם לא נראה אליי. מאיפה הם יודעים שהשם נראה אליי? אני בא ומספר להם סיפור שהשם נראה אליי. מאיפה הם יאמינו וישמעו?
במסכת שבת צדיק זן
משה אמר, והן לא יאמינו לי
וגל יא קמקו תשבריכו דמהם עני ישראל.
גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שישראל מאמינים.
אמר לו, הם מאמינים בני מאמינים.
הם מאמינים
שהרי כתוב ויאמן העם.
ברגע שהוא בא וסיפר להם שהשם שלח אותו והוא פוקד אותם בגאולה,
כתוב ויאמן העם.
בני מאמינים
הם הבנים של אברהם שכתוב בו והאמין באדוני.
אז הם מאמינים?
והם בני מאמינים.
בספר תורה תמימה,
הרב אפשטיין, זיכרונו לחיי העולם הבא,
אומר, לכאורה נראה כאן אריכות לשון יותר מדי,
וגל יא קמקו תשבריכו דמהם מני ישראל.
אמר לו, הם מאמינים, בני מאמינים.
וכל האריכות.
היה לו בקיצור לומר שמשה אמר
והם לא יאמינו לי,
והרי כתוב ויאמן העם.
למה צריך להגיד שהם מאמינים בני מאמינים וזה גלוי לפניי שהאמונה שלהם שהם מאמינים?
למה צריך את כל האריכות?
אז הוא אומר תירוץ,
התורה תמימה,
שבאמת הם מאמינים כמו שאברהם אבינו היה מאמין.
כמו שכתוב,
והאמין בשם באמונה טהורה,
גם הם מאמינים באמונה טהורה.
רק מה,
אז למה צריך היה כל זה?
והם לא מאמינים, סליחה,
הם לא מאמינים בגלל האותות שאתה אמרת ובגלל שאמרת להם את הסימן פקוד יבכוד אלוקים אתכם.
זה מאמינים, גם בלי האותות, גם בלי זה, בעצם זה שאתה באת ואמרת להם,
הם מאמינים, בני מאמינים,
אין להם בעיה, הם לא צריכים אותות ולא כלום.
אז למה הוא אמר לנו שיעשה את האותות והכל ויגיד להם את הסימן?
זה בשבילך,
שאתה חושב שהם לא יאמינו.
אז בשביל שתהיה רגוע, תעשה את האותות והם יאמינו,
כי אתה לא יכול לדעת אם הם יאמינו או לא יאמינו,
כמה יאמינו וכו'.
אבל פה מובא שנראה לי לעניות דעתי לתרץ,
זה הדרכי מוסר,
משה ידע שבני ישראל יאמינו לו.
אז מה הוא אומר והן לא יאמינו לי?
אבל הוא לא היה בטוח אם זו אמונה טהורה.
כי יכול להיות כשבאים אצל בני אדם בשעה שהם נמצאים בצרה גדולה
ואומרים להם שיגאלו אותם,
אז הם נאחזים אפילו בקש.
אולי זה יועיל להם.
אם זה צל של ספק,
כבר בן אדם מאמין כשהוא נמצא בעת צרה.
לא מפני שהוא מאמין באמונה שלמה ובטוח במאה אחוז,
אלא הוא חושב מה אני מפסיד מזה אם אני אאמין?
אולי זה נכון הדבר.
וכך הצליחו להטעות המשיחים הכוזבים
שהעם נמשכו אחריהם,
לא מפני שהאמינו להם במאה אחוז,
אלא בגלל הצרות הגדולות שעם ישראל סבל בגלות הקשה והארוכה.
וכל מי שבא ואמר לו שיגאל אותם,
נמשכו אחריו.
אבל זו לא נקראת אמונה.
זה כמו כל הפוליטיקאים שעכשיו אומרים אנחנו נעשה ונעשה ונעשה ונעשה, ואנשים רוצים לתלות שהם יעשו.
זה לא שהם מאמינים להם במאה אחוז, מה אכפת להם להאמין בזה?
הרי הם צריכים להאמין לשקרן הזה לעומת השקרן הזה, ושכולם שקרנים,
אבל זה פחות שקרן, זה יותר שקרן.
טוב, אז הוא מאמין, מצביע לו, וזה,
שיצליח לשקר הלאה עוד קדנציה ועוד קדנציה.
אז זאת אומרת, מאמינים זה תלוי.
יש מאמין במאה אחוז, יש מאמין.
מה אכפת לי לא להאמין, זאת אומרת, להאמין. מה אכפת לי להאמין?
למה אני לא אאמין?
בפרט שמה יש לי להפסיד? אני בצרות, אני בבעיות, אז מה אכפת לי לתלות בזה?
משה רבנו ידע שבני ישראל צריכים להיגאל בזכות אמונה,
וזו לא אמונה.
אם לא מאמינים במאה אחוז, זו לא אמונה.
עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא, גלוי וידוע לפניי,
שהם מאמינים בני מאמינים,
כמו אברהם אבינו,
שכתוב אצלו והאמין בה' אמונה טהורה ושלמה.
כך עם ישראל מאמינים באמונה שלמה.
ואת זה יכול לדעת רק הקדוש ברוך הוא.
לכן אמר גלוי וידוע לפניי שהם דומים לאברהם אבינו באמונה.
זה הפירוש של הדרכי מוסר,
לא של התורה תמימה.
בזה אפשר לבאר את הפסוק
קרוב אדוני לכל קוראיו.
אומרים חכמים יכול לכל?
כתוב, קרוב השם לכל.
מה, השם קרוב לכל?
תלמוד לומר לכל אשר יקראוהו באמת.
לא לכל.
קרוב השם לכל אשר יקראוהו באמת.
אלה שקוראים לו באמת, הוא קרוב אליהם.
מפני שיכול להיות שמתפלל הקדוש ברוך הוא, לא מפני שמאמין שרק הקדוש ברוך הוא יכול לעזור לו ולא אחר.
ולכן השם לא ממלא את בקשתו.
כי אתה לא מאמין במאה אחוז שאני.
אתה מתפלל אליי רפאנו, כן?
בנרפא
הושענו.
ואתה כל הזמן חושב שלא לאחר לקופת חולים, נכון?
אז במי אתה מאמין?
בדוקטור, לא?
בתרופות, לא?
אז אתה לא מאמין בי במאה אחוז. אם היית מאמין בי במאה אחוז,
הייתי עונה לך, היית נרפא.
אתה לא מאמין בי במאה אחוז.
אז לכן,
אין הקדוש ברוך הוא מלא את משאלתו.
רבי נחום זאב, זכר צדיק ברכה, בן של הסבא מקלם, אמר,
קבצן,
חיזר על הפתחים
והגיע לבית של גביר עצום,
נכנס ונתן לו נדבה.
אמר לו, הקבצן, שמעתי שאתה מסדר לאנשים את כל הצטרחותם,
אז למה אתה לא נותן לי כל מה שאני צריך?
אמר לו, גביר, אתה מחזר על הפתחים,
תמשיך.
פה תאסוף כך ופה תאסוף כך, עד שיהיה לך כל מה שאתה צריך.
אבל אם בא איש נכבד
לגביר
ומבקש ממנו כל מה שהוא צריך.
והגביר יגיד לו, תלך לעוד אנשים, מה אתה נופל עליי?
שגם הם יעזרו לך.
אז יענה לו,
אני איש נכבד,
אני לא מחזר על הפתחים.
אם אתה לא תיתן לי את הכול, אני אמות.
אבל אני לא אחזר על הפתחים.
מה יכול עכשיו הגביר לעשות איתו?
הוא מוכרח לעזור לו.
מה, ייתן לו למות?
יש לו כסף, אין לו בעיה של כסף.
ככה הקדוש ברוך הוא.
אדם שמחזר על הפתחים,
הוא בוטח באנשים,
מזה מבקש כסף, מזה מבקש כבוד,
הולך תמיד עם תרמילים כמו עני שמחזר על הפתחים.
אז הוא אומר לו, הקדוש ברוך הוא, יופי, תמשיך הלאה.
אתה לא בוטח בי,
אתה בוטח בהשתדלות.
תמשיך להשתדל, תסתובב הלאה, תבקש, תתחנן,
תמשיך.
אבל אם בא בן אדם לקדוש ברוך הוא ואומר לו, ריבונו של עולם,
אם אתה לא תיתן לי אמות ולא אחזר על הפתחים.
מוכרח הקדוש ברוך הוא למלא כל משאלותיו.
וזה פסוק מפורש.
אשליך על השם יאהבך והוא יכלכל לך.
אם אתה את כל המסע,
הכל אתה משליך על השם. הוא אומר, אין, אין לי מישהו אחר, רק אתה.
רק אתה.
אז השם חייב לכלכל אותו.
בזה מבאר את הגמרא,
בזה הוא ביאר את הגמרא במסכת שבת פ'-ט'.
לעתיד לבוא יאמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל
לכו נא לאבותיכם
ויוכיחו אתכם.
ויאמרו לפניו ריבונו של עולם,
אצל מי נלך?
אצל אברהם?
כשאמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבעה מאות שנה.
והוא לא ביקש רחמים עלינו?
נלך אצלו?
אצל יצחק
שבירך את עשיו?
והיה כאשר תריד ופרקת עולו?
ולא ביקש רחמים עלינו?
אצל יעקב?
כשאמרת לו ואנוכי ירד עמך מצרימה?
ולא ביקש רחמים עלינו?
אצל מי נלך?
אמר להם הקדוש ברוך הוא, הואיל ותליתם עצמכם בי?
אם יהיו חטאיכם כשנים,
כשלג ילבינו.
רואים מזה את היסוד שאמרנו?
אם רואה הקדוש ברוך הוא שתולים רק בו ולא באחר,
אז הקדוש ברוך הוא ממלא כל משאלות לב לטובה.
מדהים.
אז כל מה שהסתפק
משה רבנו, והן לא יאמינו לי.
היה לו חשש להאמין, יאמינו.
אבל לא במאה אחוז, רק בגלל הצרה.
זה כמו אחת, שמעתי שיש לך בעיות בחשבון בבנק.
אני אשתדל לעזור לך.
אוי, יופי, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה. הוא מאמין במאה אחוז שהוא יעזור לו?
מה אכפת לו?
מה אכפת לו להאמין?
כמובן, זה התרופף, כי אחרי זה הוא לא פנה אליו יותר.
אבל בינתיים, מה אכפת לו להאמין?
הוא לא שלל את זה על הסף. אבל מה פתאום, אתה לא תיתן גרוש? אני יודע, אתה לא תיתן גרוש.
אפילו אחד שיודע שהוא לא ייתן גרוש, הוא לא יגיד לו ככה.
תודה, תודה רבה, למה?
גרם, שני גרם, אמונה, מה אכפת לי? מה אני מפסיד?
אולי הוא ייתן בסוף? אולי? אולי?
זה לא אמונה.
זה לא שאתה מאמין.
זה נישט בריירה, יש לך ברירה יותר טובה מזאת? אין.
אז ממילא איזה מאמין כזה.
אז כזה יש מלון אלפים מאמינים,
הרבה מאמינים ככה,
אבל כמה מאמינים בשם במאה אחוז?
מורי מחפוד שהבת שלו נמצאת בבית חולים והוא נמצא איתה עם תעודת פטירה
וממשיך להחזיק אותה בחיים, זה מאמין?
ובעזרת השם ראוי שיעשה לו נס.
זה מאמין.
ואני יודע דברים שאני לא יכול להגיד כרגע,
השם יעזור שלא אצטרך להגיד.
אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים
ואין לנו על מי להישען
אלא, אלא על אבינו.
אבינו שבשמיים. עכשיו אתם מבינים מה זה מאמינים בני מאמינים.
כמו שכתוב, ויאמן העם,
ככה אברהם אבינו אמר, והאמין בשם, כמו שאצלו זו הייתה אמונת הורה,
ככה האמינו במשה רבנו כשבא והודיע להם את בשורת הגאולה.
אפילו שהם עוד לא ראו שום דבר,
שום דבר עוד לא נראה,
עוד לא הלך אפילו לפרעה.
רק הודיע להם.
רק הודיע, כבר האמינו.
ויאמן העם.
רבי חנניהו מרגש, הוא אומר,