אור מקיף ואור פנימי | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום רפואה שלמה ומהירה ברמח איברים ושסה גידים ליוחי בן אסתר ובנימין שהקדוש ברוך הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית ושזכות זיכוי הרבים תעמוד לו למשפחתו לעד אמן

מצינו בדברי חכמים זיכרונם לברכה

כלל ישראל זכו למצוות סוכה בזכות

אברהם אבינו שהושיב את המלאכים

שבאו לבקר אותו תחת העץ

ככתוב

יוכחנה מעט מים ורחצו רגליכם

וישענו תחת העץ

במדרש כתוב

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם

אתה אמרת וישענו תחת העץ

חייך שאני פורע לבניך בסוכות תשבו שבעת

ימים

אז בזכות אברהם

שאמר למלאכים השענו תחת העץ

ובזכות שאמר להם יוכח נע מעט מים ורחצו רגליכם וישענו תחת העץ

הקדוש ברוך הוא אמר אני פורע לבניך נותן להם את מצוות הסוכה

בסוכות תשבו שבעת ימים

חכמים זיכרונם לברכה בגמרא ביום הכ״ח אומרים

שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה

שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי

וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי

לכן

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה אמרת וישענו תחת העץ

התכוונת לקיים מצוות הסוכה עוד לפני שניתנה

חייך שאני פורע לבניך בסוכות תשבו שבעת ימים

בניך יזכו בזכות זה לקבל את התורה ולקיים מצוות סוכה

הבוקר אמרנו טעם אחר

בגלל שהעץ היה בודק

אצל אברהם אבינו

מי מאמין ומי לא מאמין

מי שישב תחת העץ, העץ הזה היה פורס את ענפיו זה סימן שהוא מאמין

אם לא היה מאמין עובד עבודה זרה

הענפים היו מתכנסים למעלה ועומדים זקוף הוא היה יודע שזה עובדי עבודה זרה

אותו דבר בזכות זה זכו ישראל לענני כבוד

שענני כבוד

זה היה

במדבר

ובענני כבוד

רק בני ישראל היו

ערב רב לא היו

למה הענן היה פולט אותם

אז רק המאמינים באמת היו תחת ענני כבוד ואלה שלא היו עדיין באמת היו מחוץ לענני כבוד

לכן שואלים

למה לא נעשה זכר גם למן וזכר לבאר למה רק לענני כבוד

כי המן והבאר נהנו מזה גם הערב רב

אבל מענני כבוד לא נהנו הערב רב

זאת אומרת הובדלו

לכן אמר השם אתה בחנת מי מאמין ולא מאמין על ידי העץ

אז בניך יזכו לסוכה

שהיא זכר לענני כבוד שהיו מבדילים בין המאמינים ללא מאמינים

צריך להבין מה הקשר בין מצוות סוכה לבין קבלת התורה

זאת אומרת

אמר לו השם

חייך שאני פורע לבניך בסוכות תשבו שבעת ימים

בניך יזכו בזכות זה לקבל את התורה ולקיים מצוות סוכה

מה הקשר בין מצוות סוכה

לבין קבלת התורה?

מדוע בזכות מצוות סוכה

זכו ישראל לקבל את התורה?

כדי לבאר נקדים את דברי הארי הקדוש זכר צדיק לברכה

סוכה בגימטרייה 91 באי-צירוף של שני שמות הקודש

הוויה ואדנות.

באמת שני השמות האלה מתחלקים באותיות המילה סוכה,

האותיות כו מהמילה סוכה שהן באמצע בגימטרייה הוויה 26,

השם יוד והה ווו והשם הוויה ברוך הוא,

ואילו האותיות

ס' ו-הא מהמילה סוכה הן בגימטרייה אדנות,

עמונאי.

שני השמות ביחד, סירוב של סוכה

זה 91. הוויה אדנות, שילוב של הוויה אדנות, תראו בסידורים יש

יוד והא וווה ואחרי האות הראשונה נכנסות האותיות של אדנות, א' וד' ונ' ויוד.

אז זה שילוב.

הוויה זה רחמים,

ואדנות זה דין,

וזה מיתוג הדינים על ידי שני השמות האלה.

נמצא לפי זה, כשאנחנו יושבים בצל סוכה,

אנחנו יושבים בעצם בצל שני שמות קודש הללו, הוויה ואדנות.

ולכך התכוונו חכמים זיכרונם לברכה כשאומרים בגמרא בסוכה ט'

כשם שחל שם שמיים על החגיגה כך חל שם שמיים על הסוכה,

שכן נאמר על חג הסוכות וחגותם אותו חג לאדוני.

מה חג לאדוני? אף סוכה לאדוני,

שכן כמו שאמרנו שם שמיים

זה חל על הסוכה עם שני השמות הללו.

ידוע ומפורסם בספרים הקדושים בשם הזוהר הקדוש וכתבי הארי,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

שכל ההשפעות שהקדוש ברוך הוא משפיע על הנבראים

באות על ידי הייחוד הקדוש של שני שמות הקודש האלה, הוויה ואדנות.

שני השמות הללו הם צינורות השפע שעל ידם משפיע הקדוש ברוך הוא חיות

ושפע לנבראים.

וזה העניין שישראל עונים על הברכות אמן.

אמן גם גימטרייה 91,

צירוף של שני השמות

הוויה ואדנות.

ועל ידי כך שאנחנו אומרים אמן,

בכוונה על הברכות,

יורד שפע משמיים למטה לעולם הזה.

אז כשאומרים אמן

צריך לכוון

את השילוב של הוויה-אדנות.

זה יוצא יא-א-דון-הי.

על פי האמור נבין גם מה שמבואר בדברי הארי,

זכר צדיק לברכה.

צריך לכוון כשאומרים פותח את ידיך,

שמקורו בראשי התיבות,

פותח את ידיך, צריך לכוון בשם פ' וא' ויוד,

שזה גם מספר 91. פותח את ידיך בדיוק כמניין

שני השמות הקדושים הללו, הוויה והאדנות.

בזכותם פותח הקדוש ברוך הוא כביכול את ידיו

ומשביע לכל חי רצון,

כיוון שכאמור צינורות אלו הם צינורות השפע,

בדרכם

יורד שפע פרנסה לעולם.

אם אדם חוטא חלילה

הוא פוגם בצינורות השפע ולא יכול לרדת למטה

על ידי שני שמות הקודש הללו.

לכן

בעשרת ימי תשובה,

מראש השנה ועד יום הכיפורים,

עוסקים בתשובה כדי לתקן מה שפגמנו בצינורות השפע,

בהוויה והאדנות.

ואם זכינו לך פרה שלמה,

כי ביום הזה יכפר עליכם, תאר אתכם מכל חטאותיכם, לפני השם תתארו.

אז אנחנו מתקנים את צינורות השפע,

ההוויה והאדנות.

משחררים את הסתימות, כמו שאומרים,

ואז השפע יכול לרדת שוב.

ולכן

ציווה אותנו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו

אחר יום הכיפורים לשבת בסוכה

באור המקיף אותנו מכל צד,

משני שמות הקודש הללו,

שהם בגימטרייה סוכה,

כדי שנזכה להמשיך שפע רב וטוב

משני צינורות השפע הללו, השמות הקדושים.

וזה מה שמבואר בארי הקדוש.

בחג הסוכות

יש שפע של שובע בעולם.

המשכת שפע הפרנסה

היא על ידי שני שמות הקודש,

הללו,

כנרמס בראשי התיבות, פותח את ידיך.

ולכן בחג הסוכות, שיושבים בסוכה שמספרה 91,

זה הזמן המתאים להמשיך שובע לעולם.

והנה מבואר בספרים הקדושים,

שעל ידי העסק בתורה שבכתב

ובתורה שבעל פה,

אנחנו מייחדים את שני שמות הקודש,

כיוון

ששם הקודש, אביה, נכתב ואינו נקרא.

בתורה כותבים יוד והה וווה, זה כתוב,

אבל לא קוראים את זה מה שכתוב.

זה נקרא השם הנכתב ואינו נקרא, זה שם אביה.

הוא כנגד תורה שבכתב.

ואילו השם אדנות

הוא כנגד תורה שבעל פה.

לכן, כשעוסקים בתורה שבכתב

ובתורה שבעל פה,

אנחנו בעצם מייחדים את שני שמות הקודש הללו, שוב פעם,

אביה ואדנות.

ועל כן,

סיבב הקדוש ברוך הוא כך

שדווקא בזכות אברהם אבינו,

שקיים מצוות הסוכה,

שהיא בגימטרייה אביה ואדנות,

זכוי ישראל לקבל את התורה.

שהרי גם במצוות סוכה

וגם בלימוד התורה מייחדים את שני שמות הקודש, אביה ואדנות.

לכן, דווקא ישראל,

שהם מייחדים את שני שמות הקודש הללו במצוות סוכה,

ראוי לתת להם את התורה הקדושה,

שתורה שבכתב כנגד אביה ושבעל פה כנגד אדנות,

והנה זה כפתור ופירע.

הארי הקדוש אומר, מה שציווה אותנו הקדוש ברוך הוא לשבת בתוך הסוכה,

זה כדי שנהיה מוקפים

באור מקיף,

שכן ידוע על פי הזוהר הקדוש,

שבשעה שאנו יושבים בסוכה,

אור השכינה מקיף אותנו מכל הצדדים.

כמו שכתוב בלשון הזוהר,

בשעה דברנש יטיב במדורה,

דא צילה דמהימנותא,

שכינתה פרסה גדפה עליה.

בשעה שאדם יושב בסוכה,

שהיא צל האמונה,

השכינה פורסת את כנפיה עליו.

צריכים להבין

מדוע אנחנו זקוקים

לאור המקיף של הסוכה שיקיף אותנו מכל הצדדים.

נקדים להביא את דברי הישמח ישראל, שמביא רעיון קדוש

בשם הארי הקדוש.

אומר הישמח ישראל,

את המצה שאנחנו אוכלים בפסח מכנה הזוהר הקדוש

מחלה דמהימנותא,

מאכל האמונה.

בית הסוכה,

שיושבים בסוכות, הזוהר מכנה צילה דמהימנותא,

צל האמונה.

מדוע הם נקראים בשמות הללו?

על כך אומר הישמח ישראלי סוד חשוב.

כל אדם ואדם בישראל

צריך להמשיך על עצמו את אור השם,

צריך להוריד

את אור השם עליו, כדי לזכך את גופו

הגשמי והחומרי.

אולם אומר הישמח ישראל, לאור הזה יש שתי בחינות.

יש אור פנימי,

שהוא מתלבש בפנימיותו של האדם,

ויש אור מקיף,

שהוא מקיף את האדם מבחוץ.

שני האורות האלה מזככים את הגוף החומרי של האדם.

האור הפנימי מזכך את פנימיות האדם,

והאור המקיף, את החלק החיצוני של הגוף.

וכך מזכך האדם

מבית ומחוץ.

ממשיך הישמח ישראל ואומר,

בגלות מצרים שקעו ישראל במ״ט שערי טומעה.

לכן כשהם יצאו ממצרים

היו צריכים לתאר את גופם מבית ומחוץ.

לכן, המשיך להם הקדוש ברוך הוא בפסח אור פנימי.

דהיינו, הוא נתן להם אור פנימי על ידי המצה,

שהיא כאמור מחלה דמהימנותה, היא מאכל האמונה.

ועל ידי אכילת המצה שנכנסת בתוך בטנם,

נמשך להם אור הפנימי.

כידוע, במצה אין חמץ,

אין את השאור שבעיסה שרומז על יצר הרע.

אז זה מאכל האמונה.

אחר כך הקיף אותם הקדוש ברוך הוא בענני כבוד,

שהם בחינת הסוכה,

להכניס אותם תחת צל האמונה,

כדי להמשיך להם אור מקיף לזכך את גופם מבחוץ.

על ידי שני האורות הללו,

האור הפנימי והאור המקיף,

זיכך הקדוש ברוך הוא גופם של ישראל מטומאת מצרים.

כמו שהמדרש אומר, במקום אחר

עדיין לא הגיע זיוון של ישראל.

זאת אומרת, עדיין הגוף שלהם חומרי.

עדיין צריך שיאכלו מספיק מן בשביל שייטהרו לגמרי,

ואחרי זה יוכלו לקבל את התורה.

אז הם התחילו עם המצה,

עברו למן, שזה מאכל אלוקי,

שזה אור העליון

שיורד למטה,

וככה הקדוש ברוך הוא טיהר אותם בגופם,

וממ״ט שערי טומאה עלו למ״ט שערי קדושה.

אבל צריכים לדעת, אומר הישמע ישראל, מצוות סוכה היא גדולה מאוד,

שכן כמו שעל ידי אכילת מצה בליל פסח

אנחנו ממשיכים אור פנימי לתוך גופנו,

כך על ידי אכילה בתוך הסוכה אנחנו זוכים להמשיך אור פנימי לתוך הגוף שלנו.

אותו דבר.

מצוות אכילה בסוכה בליל טו,

בסוכות, כמו מצוות אכילה בליל פסח, דאורייתא.

אז זאת אומרת, האכילה הזאת היא אכילה מאוד מיוחדת ומשמעותית,

והיא מכניסה אור פנימי לטהר את האדם מבפנים.

אם כך,

על ידי האכילה בתוך הסוכה זוכים גם לאור הפנימי שמזכך את פנימיות הגוף,

וגם מזככים מבחוץ את הגוף,

כיוון שאנחנו יושבים בסוכה שיש בה אור המקיף

על ידי השמות האלה שאמרנו.

אם כך,

על ידי האכילה בתוך הסוכה זוכים לזכך גוף מבית ומחוץ.

נשאלת השאלה, איך נמשיך את זה בלי סוכה?

איך נמשיך את האור הפנימי

ואת האור החיצוני במשך ימות השנה? נגמר סוכות, מה עושים?

עונה על זה הרב צמי אלימלך מדינוב בספרו בני סוכור.

ידוע שתרייג מצוות התורה הקדושה כנגד תרייג עבריו וגידיו של האדם.

כאשר מקיים אדם אחת מתרייג המצוות

כהלכה,

זוכה מייד להאיר באור פנימי את אותו האיבר בגופו שהוא כנגד אותה מצווה.

אולם, אומר בני ישכר, את האור המקיף

זוכה האדם לקבל איך?

אם הוא מקיים את המצווה כמו שצריך,

או אם הוא מקיים את זה כמו שצריך אז הוא זוכה לאור הפנימי.

מצוין.

אבל איך הוא יעשה אור מקיף?

אומר בני ישכר, האור המקיף זוכה האדם לקבל

על ידי החומרות,

הגדרים וההידורים שמקבל האדם על עצמו כשהוא מקיים את אותה מצווה.

זאת אומרת,

מה שהאדם גודר את עצמו, מרחיק את עצמו ממצב שהוא לא יקיים את המצווה כראוי,

או מעבירה שעלולה להפריע,

הוא מחמיר בכל דבר, להתרחק מספק ולו הקלוש ביותר,

הוא מהדר בכל דבר על הצד הטוב ביותר,

בזה הוא קונה לו את האור המקיף ששומר אותו.

מה עושה האור המקיף?

מי שזוכה לאור המקיף,

המקטרגים לא יכולים להתקרב אליו.

שמירה מהמקטרגים.

כשאדם לובש טלית יש לו שמירה מהמקטרגים.

לכן לא ילבש מעיל על הטלית כי הוא חוסם את האור המקיף.

צריך

לדעת כשאדם עושה מצוות,

מה הוא עושה?

אז על ידי זה שהוא מחמיר,

גודר, מהדר,

הוא מייצר לו אור מקיף.

ולכן כשאנחנו מחמירים על עצמנו,

מהדרים במצוות התורה הקדושה,

זוכים לזכך את גופנו מבית ומחוץ, באור פנימי ובאור מקיף

במשך כל ימות השנה.

וגם זוכים שכוחות הטומאה

מתייראים

ובורחים מאיתנו.

ככתוב וראו כל עמי הארץ,

זה כוחות הטומאה.

כי שם השם נקרע עליך זה אור המקיף,

נייראו ממך,

והם לא יכולים להתקרב אליך.

נו, רבותיי, אנחנו ודאי מאלה שמחמירים,

מאלה שמהדרים, מאלה שגודרים גדרים.

אני לא מכיר עוד אנשים שמקפידים כמונו בכל הדברים שאנחנו מקפידים.

יש, ברוך השם,

קבוצה של חזונישניקים ואחרים, דומים להם,

שמקפידים ומהדרים לעשות הכול לבד

ולא לסמוך על שום הכשרים וכל מיני דברים.

אבל בתבלינים לא שמעתי שהם מקפידים.

יכול להיות שבודדים כן, אבל באופן עקרוני לא.

אבל הנה פלא, מגיע אליי יהודי יקר

ומביא לי דבר פלא, לא יאומן כי יסופר,

שכתוב פה

שבעלון של ש״ס,

בתור הזהב, גיליון 55,

הרב שלום כהן

מספר

לגבי שחיטה פרטית לישיבה.

זאת הסיבה שאני מודאג מאוד לגבי האוכל שמגישים בישיבה אצלנו.

מפליג מרן בענייני כשרות הבשר,

נושא שחשוב לו מאוד.

בהתחלה, לפני שהקמנו את השפר,

הייתי נוסע בעצמי לבית המטבחיים בחדרה,

ועורכים שם שחיטה פרטית,

כדי לדאוג שמה שהבחורים אוכלים

זה חלק ב-100%.

למה דווקא חדרה?

כי שם המשגיח היה אדם הגון,

ולא הקפיד שאנחנו עוקבים אחריו,

אלא להפך.

היה מאט יותר את כל קצב השחיטה ונותן לנו לבדוק את הסכינים לפני ואחריהם.

שם יכולתי לראות

את כל השחיטה ולהיות רגוע.

היו כמה אנשים שלא אהבו את זה שאני לא סומך על השחיטה הרגילה בירושלים.

היו אומרים לי,

ששם זה הכי טוב,

ואיך זה אני נוסע עד חדרה?

התחילו למנות בפניי שמות של אנשים גדולים

שקונים מהמשחטאים.

אמרתי להם, ייתכן שזה המקום הכי טוב,

אבל אני מוכרח להיות במקום משחטה בעצמי.

ככה קבלה בידי מאבא שלי.

הקבלה הזאת הפסיקה, כן?

היום הוא לא הולך.

ומה נעשה שאותה משחטה לא מניחה להיכנס פנימה? זאת אומרת,

השחיטה המפורסמת בירושלים,

היא לא נותנת להסתכל, כמו שהרב לנדה לא נותן לאף אחד להסתכל בשחיטה שלו. מה יש לו להסתיר?

מה הבעיה? תן להסתכל.

לכן אומר, עדיף לי לנסוע עד חדרה ולהיות רגוע.

כנראה, לאותם השחיטה הפריע דבר שאנחנו לא סומכים עליהם,

והרבו עלי שלוחים.

סיפרו שאפילו מרן הגאון חכם בן ציון, אבא שאול,

עשה שם ביקור,

ומצאו חן בעיניו הסדרי השחיטה.

אם כן, גם לישיבה זה יכול להיות טוב.

אמרתי להם שאני לא מסתפק בזה,

כי יכול להיות שעבור השחיטה הפרטית של חכם בן ציון

נזהרו עד הסוף דווקא באותו יום.

אם הוא היה בכל יום מגיע, מילא.

אבל פעם אחת אני לא יכול לסמוך על זה, תמיד.

עכשיו תקשיבו מה הוא אומר, לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

וזה חשוב לדעת בכל ענייני הכשרות.

אי אפשר לסמוך על הכשר כל הזמן.

תעודת כשרות

זה לא הלכה בשולחן ערוך,

וזה לא אדם עם אף פרצוף שלא יכול להשתנות,

אלא זה אנשים שמפקחים,

והדברים משתנים כל הזמן.

ומה שהיה טוב פעם,

לא בטוח שעכשיו זה גם טוב.

אפילו שהחתימה נשארה אותה חתימה.

צריך להיות ערני.

זאת אומרת, ואני משתנים, לא יאומן, לפני כמה זמן,

הרב בן ציון מוצפי אמר אותו.

דבר איך אני יכול להגיד לכם זה בסדר וכי הייתי שם דברים משתנים כל רגע איך אני יכול להעיד על דבר שאני לא רואה

ולפני כן מה הוא אמר

ואחרי זה מה הוא יגיד

ככה זה תכף נראה מה כתוב פה על רבנים כאלה

המשך המעשה הזה באו ואמרו לי שהגאון

רבי בצלאל ג'ולטי

רבה של ירושלים

סמך על המשחטה הזאת

אני צריך לומר מילה אחת על הרב ג'ולטי עליו השלום

פעם לא היו חנויות שמיטה עם פיקוח צמוד

אלא רק השגחה סתם

או יותר נכון סתם השגחה

הרב ג'ולטי היה אדם חזק

כשראה דין שצריך לעשות אותו לא התעצל ולא פחד מאף אחד

הבין שצריך שיהיה מפקח צמוד לחנויות השמיטה

אבל מי יסכים לזה?

הלך לחנות של ספרדי אחד ברחוב יפו

והסדיר

אצלו שמירה מיוחדת לפירות שמיטה

ומאז כל המדקדקים במצוות

התחילו לקנות רק אצלו אשכנזים וספרדים

שמעה מזה רשת גדולה של צרכניות

והחלה גם היא לעשות בחנויות של הפינה של שומרי שמיטה

ועד היום

ההטמעה של פירות שמיטה למהדרין בחנויות

מכוחו של הרב ג'ולטי שהיה רבה של ירושלים

ואם כן עכשיו אומרים לי

שהרב ג'ולטי פיקח על המשחטה

ולכאורה אמרו לי דברים נכוחים וצודקים

כי הוא היה אדם

שידע להבחין וידע להעמיד את הכשרות במקומה

ניכרים דברי אמת

אבל הפריע לי

למה עדיין לא נותנים לי לרעות?

אני רוצה לבוא לראות את המשחטה בפנים, איך שוחטים בזמן השחיטה.

לא נותנים לרעות. בבדץ בירושלים לא נותנים לרעות.

ואני לא מבין למה הם לא נותנים לי לרעות.

הלכתי לגאון הצדיק

רבי דוד עובדיה עליו השלום שהיה מבין היטב בכשרות

והוא אמר לי במילים אלה

מיום שהרב ג'ולטי נפטר

הכשרות נפטרה עמו

כי הם כבר לא חוששים ממנו.

אמרתי כאן דבר שכל אחד צריך לדעת

ולהרגיש אצלו בבית

לא להיות פאתי לכל גוף כשרות כולל אשפר גם אם כולם אומרים שהוא הכי טוב.

למה? כי הכול חרטא והיום תעשייתי זה תעשייתי ולא ישכח חכם שלום

שהוא הלך לשחוט שחיטה פרטית בחדרה

והיום אשפר זה תעשייתי רבנות, לא יותר מזה.

אז לכן

הבאנו הקלטות

שבזמנו הוא תפס את מחפוד

שהוא מאכיל נבלות וטרפות אצלו ולכן פיטר אותו

וגם מכניס חלב

אבל הוא אמר לו תישאר עד אחרי החגים שלא תתקע אותנו כי הוא רצה לפרוש לפני החגים

איך משאירים אחד כזה אם אתה יודע שהוא כזה ואתה עומד לפטר אותו

אז הכול מוקלט, יש את המסמכים, הקראנו, הבאנו את עובדיה הבעלים שמדבר והדברים ידועים למי שעקב

עכשיו אני דיברתי בתקופה האחרונה על הרבנים הפסולים

שנפסלו על ידי הזמרים הפסולים שפסלו אותם

אז הרב שטרנבוך, רבי משה שטרנבוך בחג הסוכות תשע״ט הוציא אלון,

הוציאו משמו ובין הדברים הוא אומר

אתרוג המורכב במין אחר פסול

זאת אומרת הוא נותן רמזים על אתרוגים

ידוע שהאתרוג הוא כנגד

תלמיד חכם

יש בו ריח ויש בו טעם, יש בו תורה ויש בו מצוות,

מעשים טובים

אז לכן הוא צריך להיות שלם, אסור שיהיה בו שום דבר

בפרט בחלק של הראש,

בחוטם למעלה,

אסור שיהיה אפילו נקודה קטנה שחורה

אם יש לו דפקט שחור בראש

איזה דעה פסולה הוא פסול, כל האתרוג פסול, אם יש לו דעה אחת

דפקט אחד קטן פסול, אם יעלה בלטלח וזה לא נורא

אבל נקודה אחת קטנה שחורה כל האתרוג פסול

זה לא רמז שלו, זה דבר פשוט ידוע

עכשיו הוא אומר ככה, אתרוג המורכב במין אחר פסול

היינו משום שתלמיד חכם צריך להיות מושלם וכולו יהיה מהתורה

ולא יהיה מעורב

עם מינים אחרים

זאת אומרת אל תתחבר לרשע

אתה כולך תורה, איך אתה מתחבר למינים אחרים?

מינים אחרים, זמרים פסולים,

אנשים פסולים,

מתחבר לרשעים, אז מה אם הוא רשע?

העיקר הוא בונה בתי כנסת

אבל אסור להתחבר עם הרשע, תוריד את הפאות

אז זאת אומרת צריך להיות מושלם וכולו יהיה מהתורה ולא יהיה מעורב עם מינים אחרים

ולא רק אם הוא מעורב ממש כפשוטו שהוא מערב חוכמות אחרים מחוכמת התורה שאז ודאי הוא פסול

אלא גם אם אינו מורכב ממש מכלאיים

אלא שמחד גיסא

הוא בא לאוהבי התורה לקבל מהם כבוד על תורתו

ומאידך הוא גם מתחנף לשונאי תורה ומוותר בפשרות על דיני התורה

כדי להשיג כבוד משונאי התורה

מצד אחד הוא רוצה כבוד מלומדי התורה

מצד שני הוא מחניף גם לשונאי תורה לא יאומן ומתחנף אליהם

כמו כל אלה שנותנים ברכות לזמרים הפסולים

לא יאומן לפני יומיים הרעישו ליד הבית שלי הרב מזוז עשו שם הקבלת פני ריבו

ושם הביאו את מי לא אחר, את קליפש מלצר

וקליפש מלצר יודע איך

ככה לשחות ברכות מהרב עמאר, מהרב זה, מכולם הוא יודע לשחות

נו הספרדים מברכים את כולם, אין בעיה, מברכים את כולם

יגדיל חורבן ויאדיר, יגדיל חורבן ויאדיר

במקום יגדיל תורה יהיה

אז מה הוא עשה? לקח שיר שכתב הרב מזוז לפני עשרות שנים

כתב איזה

פיוט משהו

וחיבר על זה מוזיקה

ושר את זה,

הפתיע אותו, הרב מזוז לא ציפה, שמה שהוא כתב פעם יהפוך להיות שיר אצל הקליפה

בדרך כלל מוציאים מהקליפה שירים, ככה ספרדים נוהגים להוציא מהקליפה

וזה הכניסו את השיר לקליפה

לא יאומן

ואחרי זה יש תמונה שהוא מברך אותו על ראשו

שיגדיל חורבן ויאדיר וכו',

הרי ידוע מי זה הקליפה הזה

כבר יצאו נגדו כל רבני ארצות הברית

מה זה הוקיעו אותו? מה זה אמרו עליו?

ממש רשע, מרושע והכול

אבל בשביל להחזיר אותו קצת, אז קול בעורמה אמרו שעכשיו הוא חוזר בתשובה הוא כבר לא לובש את כל התחפושות שכל הופעה הוא מחליף וכל פעם משקפיים אחרות

אז עכשיו הוא לבש עוד פעם שטריימל בתחליפה

ואת החליפה

אבל כמובן הוא חילל את יום שני של

יום טוב כמו שתמיד הוא מחלל והכול בסדר, מגיעה לו ברכה

על החילול של יום טוב שני של גלויות,

אז זה הכול בסדר, אין בעיה

מחניפים

לרשעים

ומשתמשים בהם

איך זה? הרי כתוב בתורה לא תתחבר לרשע

אז אומר הרב שטרנבורג שמי שעושה כך

שהוא מחד גיסא בא לאוהבי התורה לקבל מהם כבוד על התורה

ומאידך הוא גם מתחנף לשונאי תורה ומוותר בפשרות על דיני התורה להשיג כבוד משונאי התורה

הוא גם נחשב כתערובות של אתרוג ופרי אחר והרב הזה פסול

זה הרב שטרנבורג לא אמנון יצחק

אז זאת אומרת, הדברים הם פשוטים למי שרוצה לראות אותם נכוחה

אבל היום הידרדרו, כמו שהסברנו, שכבר זמרים חילונים מככבים

באירועים כאילו תורניים פוליטיים

אבל מה לא עושים בשביל לקבל, אולי, לעבור את המנדט הרביעי כי ש״ס בצרות

והם לא עוברים את הרביעי והם עלולים לרדת לכן

השקיעו מאות אלפי שקלים להביא את הזמרים הפסולים החילוניים

כדי שימשכו יותר קהל,

אולי עוד כמה אנשים יתפתו להצביע להם ביום פקודה.

טוב, אז בינתיים ראינו שאנחנו צריכים בזכות הסוכה לאור מקיף

ואור פנימי

ועל ידי האוכל שאוכלים בסוכה, התורה שלומדים בסוכה

והסוכה עצמה,

אנחנו זוכים להזדכך בגופנו וכו'.

עכשיו,

חכמים, זיכרונם רכה, הקדושים אומרים בגמרא שלעתיד לבוא יתווכחו אומות העולם כביכול עם הקדוש ברוך הוא ויאמרו לפניה, מה נשתנו ישראל מכולם?

למה רק להם מגיע השכר לעולם הבא?

נו, אז השם יוכיח להם בעדים נאמנים שישראל קיימו את כל התורה כולה

ואז יאמרו אומות העולם,

ריבונו של עולם,

תנא לנו מראש ונעשינה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

שוטים שבעולם.

מי שטרח בשבת,

יאכל בשבת.

מי שלא טרח בשבת,

מהיכן יאכל בשבת?

אלא אף על פי כן מצווה קלה יש לי בסוכה שמה.

לכו ועשו אותה.

הגמרא אומרת, מייד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו,

והקדוש ברוך הוא מגדיר עליהם חמה בתקופת תמוז,

כל אחד מבחן בסוכתו ויוצא. נגמר הסיפור של הגויים, ויתרו על התורה, ויתרו על העולם הבא,

ויתרו על המצוות עם בעיטה והולכים.

מה קרה?

כל המפרשים טמאים על הגמרא.

איך אומר הקדוש ברוך הוא שהסוכה,

זה מצווה קלה.

איך אפשר להגיד?

הרי בעשיית הסוכה יש הוצאות בטרחה

לא פחות

מבקיום שאר מצוות התורה.

מדוע קרה הקדוש ברוך הוא לסוכה מצווה קלה?

הרבה הוצאות, הרבה טרחה.

מאוד שואלים

למה מנסה אותם השם דווקא בסוכה? למה לא במצווה אחרת?

ולמה מקשה השם יתברך על הגויים ומגדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז?

כדי שיברחו מן הסוכה?

אלא נבאר זאת על פי הקדמה נפלאה מרבי חיים מוולוז'ין,

זכר צדיק לברכה, בספרו נפש החיים.

בשער א' פו'

כותב

כאשר איש ישראל מקבל על עצמו לקיים מצווה מסוימת,

מייד בשעת קבלת המצווה הזאת, עוד לפני שהוא עושה אותה,

נמשך על האדם אור מאותה מצווה, והוא הנקרא אור המקיף.

האור המקיף מקיף ומסובב את האדם מכל צדדיו ועוזר לו לקיים ולגמור את המצווה שקיבל עליו,

כפי לשון קדשו.

וזה שתיקנו נוסח ברכת המצוות,

אשר קידשנו במצוותיו

וקידשתנו במצוותיך.

כיוון

שמעת שעולה על האדם מחשבה לעשות מצווה,

תכף נעשה רושם למעלה וממשיך משם על עצמו אור מקיף,

וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו.

כמו שאמרו חכמים ביום הלט,

כל המקדש עצמו מלמטה,

מקדשין אותו מלמעלה,

וזה האור המקיף,

והוא לא לעזר לסיים את המצווה.

למדנו מדבריו חידוש גדול.

ברגע שאדם מקבל על עצמו לעשות מצווה מסוימת לפני הקיום בפועל,

כבר נמשך אור מקיף משורש אותה מצווה,

כדי לסייע לו לגמור את המצווה בלי הפרעה מיצר הרע.

וזה מה שאומרים לפני קיום כל מצווה.

נשם ייחוד קדשה ברכו שכינתי בדחילו ורחימו הרי ניבל קיים מצווה.

כי על ידי זה נמשך לנו אור מקיף

שמסייע לנו לקיים את אותה מצווה בשלמות.

איך עוזר לנו האור המקיף לקיים בפועל את אותה מצווה שקיבלנו לעשות?

אומר על זה הבני יששכר.

תדע,

על ידי ההארה של אור המקיף

בורחים כל החיצונים.

כל כוחות יצר הרע.

ככתוב וראו כל עמי הארץ,

כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.

הם רואים שיש עליך אור מקיף,

לא יכולים להתקרב.

ואומר בני יששכר, מדברי רבנו הארי, זיכרונו לברכה,

אין לך דבר שדוחה את הקליפות כמו אור המקיף.

לפי שאין יכולת בקליפות לינוק

ולהיאחז

באור המקיף.

לפי זה מובן היטב.

כיצד האור המקיף מסייע לגמור את המצווה?

אם החיצונים בורחים מהאור הזה,

שהוא מעוור ומסמא אותם כמו בסנוורים,

ועל ידי כך יכול אדם לקיים את המצווה שקיבל עליו,

ללא הפרעה מצד חילות היצר הרע.

עכשיו התבהר גם מה שאמר השם במתן תורה.

אמר לעם ישראל, ועתה,

אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי,

מיהיתם לסגולה מכל העמים.

רש״י אומר, ועתה,

אם עתה תקבלו עליכם את התורה מעתה,

יערב לכם מכאן ואילך,

שכל ההתחלות קשות.

לכאורה הדבר לא מובן.

אם יקבלו ישראל עליהם עתה את התורה,

למה יערב להם מכאן ואילך?

ואיך יתבטלו כל הקשיים? הרי כל ההתחלות קשות.

אבל לפי דברי הנפש החיים מובנת כוונת רש״י,

שכן גילה הקדוש ברוך הוא לישראל מה גודל הנחיצות שיקבלו ישראל עצמם לקיים את התורה עם קבלה מראש.

כי על ידי זה מושכים אור מקיף,

שהחיצונים והיצר בורחים ממנו מכיוון שהם לא יכולים לסבול גודל אורו של האור המקיף,

וממילא על ידי כך יוכלו ישראל לקיים את כל מצוות התורה ללא הפרעה.

לכן מדייק ואומר, ועתה, אם שמוע תשמעו.

מספיק שכבר אתה, אתה מקבל עליך בשמיעה לקיים את כל מצוות התורה, מכאן והלאה יערב לך.

לא תהיה לך שום בעיה לקיים את המצוות, אבל צריך קבלה.

וזה פירוש רש״י. אם עתה תקבלו עליכם מראש לקיים, יימשך עליכם אור מקיף, יעזור לכם לקיים את כל המצוות בפועל.

עכשיו אומר בני ישכר,

לאומות העולם אין אור מקיף.

לא מסובב ולא מקיף אותם.

כשהם מקיימים שבע מצוות בני נוח, אין להם אור מקיף.

זאת סגולה רק לעם ישראל.

כמו שמביא בני ישכר,

בשם הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ,

זכותו תגן עלינו, אמן.

אומר הרב הקדוש הזה,

כי הטעם שלישראל יש אור מקיף,

וזה כבודם ותפארתם,

מה שאין כן הגויים, אין להם אור מקיף.

כיוון שהגויים הם בסוד בהנחה שהיה ערום,

הם ערומים הגויים, ללא שום לבוש רוחני.

לכן אומר הקדוש ברוך הוא לישראל בזמן מתן תורה, והיתם לי סגולה מכל העמים.

לנו יש את הסגולה של האור המקיף מכל העמים שאין להם.

ומה נחמד לבאר עכשיו על פי הדברים האלה? מה שאומר הארי זיכרונו לך, אדם שמקיים מצוות ציצית,

נמשך עליו אור מקיף כל זמן שהציצית עליו?

כידוע, מניין ציצית, ציצית זה 600. עוד שמונה חוטים, חמישה קשרים,

ביחד, 613 כמניין תרייג מצוות.

אם כך, מה התכלית של מצוות ציצית?

שיזכור אדם תמיד לקיים את תרייג מצוות התורה.

כאשר אדם מקיים מצוות ציצית, ממש

נמשך עליו אור מקיף

והוא מבריח את החיצונים,

וזה נותן לו סייעתא דשמיא,

כדי שבאמת יוכל לקיים את כל מצוות התורה בלי שום הפרעה.

כמו שמבטיחת תורה, והיה לכם לציצית,

למען תזכרו,

בה עשיתם את כל מצוותיי וייתם קדושים.

פעם באה אחת

לפני החפץ חיים זכר צדיק ברכה ואמר לו, כבוד הרב,

אני עובד ביציקות בגג, עושה יציקות בגג,

וחם מאוד,

חם מאוד,

ואני חייב להוריד את הטלית קטן, אני לא יכול.

חם לי מאוד, אני כולי מים, נהרות, נהרות.

מה לעשות?

כתוב שמי שמסובב בשלוש המצוות,

בחוט המשולש לא במהרה יינתק.

אם יש לו מזוזה בפתחו ותפילין בזרועו ובראשו וציצית בבקדו,

מובטח לו שלא במהרה יהיה חטא.

יש לו שמירה.

אז אני נמצא בגג, אין שם לא מזוזה,

אין לי תפילין, ואני חייב גם להוריד

את הציצית.

אז מה אני עושה? אין לי הגנה.

זאת אומרת, מכל אלה יש אורם מקיף.

ואם אין אורם מקיף, אז זה בעיה,

אז אדם, החיצונים יכולים לפגוע בו.

מה אמר לו?

אמר לו,

החפץ חיים,

בן אדם שטובע בים של זיעה, טובע בים, לא יתפוס את הציצית בשביל להאחז, להחזיק מעל המים.

אז גם במצב הזה אל תוריד את הציצית, תמשיך עם הציצית.

עכשיו מובן עומק הדברים, הציצית.

אור מקיף, שומר עליו.

מה, את השמירה הזאת שאמרו חכמים, מובטח לו שלא במהרה יהיה חטא, אתה הולך לוותר על השמירה הזאת?

והנה, אומרים חכמים,

ישראל קדושים,

ביום הכיפורים חוזרים בתשובה על העוונות, מקבלים על עצמם, מקיימים את התורה.

והקבלה הזו היא באמת ובתמים,

ואז נמשך עליהם אור מקיף

משורש כל ביצועות התורה.

והאור הזה מתגלה בסוכה כשיושבים,

כשנכנס אדם לסוכתו,

מקיף אותו אור המקיף מכל צדדיו,

השמות הקדושים מביאה באדנות,

ומגן עליו מכל פגע.

עכשיו נבין, למה השם קרא לסוכה מצווה קלה?

למה קלה?

כי האור המקיף הנמשך בסוכה הוא משורש כל מצוות התורה,

ולכן כל כוחות הטומאה מסתלקים מעוצמת האור,

ועל כן אין שום הפרעה והתנגדות לקיים את מצוות הסוכה.

לכן קורא להשם מצווה קלה,

כיוון שאין שום הפרעה מצד היצר,

וקל לאדם לקיים אותה.

אתם רואים כמה טרחה יש, וכולם רצים לעשות סוכות, כולם, תראו איזה בהלה,

איך הרחובות נראים לפני חג הסוכות.

הרבה הוצאות, הרבה טרחה, בלאגן, צריך להשיג זה וזה וזה,

וכולם עושים את זה משהו-משהו.

עכשיו נבין את העומק שכתוב.

לעתיד לבוא יבחן הקדוש ברוך הוא את אומות העולם, דווקא במצוות סוכה.

אומר המדרש, אומות העולם באים בטענה, אומרים, ריבונו של עולם,

תן לנו את התורה מראש ונעשינה.

גם אנחנו רוצים לקיים את כל התורה.

תן לנו, נקיים אותה מראש למפרע.

אבל הקדוש ברוך הוא מכיר את נפשותיהם של הגויים.

הוא יודע שכל הקבלה שלהם זה מהשפה לחוץ, הכול מזויף,

ובתוך ליבם הם לא מוכנים לקבל את התורה בכלל.

ולכן,

כדי להוכיח שהם משקרים, מה אומר להם?

קחו מצווה קלה,

סוכה,

לכו ועשו אותה.

וככה ייבחנו כוונותיהם, לחיני כל.

אם באמת הם מתכוונים לקיים את התורה, בואו נראה.

אם הם באמת מתכוונים לקיים את כל מצוות התורה, מה יקרה?

צריך שיהיה להם אור מקיף,

ואז הוא יסייע להם לקיים את מצוות הסוכה,

וממילא המצווה הזאת תהיה קלה עליהם.

אבל הקדוש ברוך הוא חוקר כליות בלב,

יודע שבלב של הגויים אין שום כוונה לקיים את המצוות, רק לקבל את העולם הבא.

ולכן, לא נמשך עליהם שום אור מקיף,

וממילא אין להם סיוע לקיים את מצוות התורה.

ואם הוא רק מגדיר עליהם חמה בתקופת תמוז,

מייד מבעטים בסוכה ובורחים החוצה.

ראייה שלא היה אור מקיף. אם היה אור מקיף, החיצונים לא יכולים להפריע,

וגם אם מצטער, פטור מן הסוכה,

אז יוצא החוצה עם בכי, עם דמעות, איך אני מפספס ואיך אני זה. מי בועט?

אנחנו בועטים?

כתוב שמי שנשאר בסוכה,

אם יורד גשמים,

הוא נקרא אדיוט,

הוא פטור ונקרא אדיוט. אמר אחד מהחכמים,

אני מוכן לקרוא אדיוט ולא עוזב את הסוכה.

מה הבעיה?

לא מבטל על הסוכה, מחכה שנה לסוכה, עד שהגיע הסוכה.

מה קרה?

אז יקראו לי אדיוט, אז מה קרה? מה קרה?

אבל לא מבטל על הסוכה.

אז זאת אומרת, יהודי שיש לו אור מקיף,

אז יש לו הגנה,

יש לו סיוע מן השמיים,

יש לו הרחקה של כל הכוחות המטמאים אותו.

אז אנחנו צריכים לשמוח, החג הזה הוא חג גדול, חג שנכנסים עם כל הגוף למצווה,

כדי שיהיה לנו תיקון באכילה,

בפנימיות,

ויהיה לנו מחלה דמהימנותא וצילה דמהימנותא ונהיה מוקפים באור הפנימי.

דור המקיף,

נהיה שמורים.

ואם נקבל עלינו את הקבלה האמיתית,

אז אנחנו מסודרים. אני רק אגיד עוד וורט קטן.

הוורט הזה, כתוב

שומולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ אדר.

כולם שואלים, מה פתאום ביום הראשון? יום ראשון בתשרי לוקחים פרי עץ אדר? מה פתאום ביום הראשון?

אומר המדרש, לא, לא יום ראשון הכוונה בתשרי, יום ראשון לחשבון עוונות.

מה זה יום ראשון? אז איך אומרים זמן שמחתנו?

אם זה יום ראשון לחשבון עוונות

חג הסוכות,

אז איך אומרים זמן שמחתנו? זה לא מסתדר.

מה, אנחנו שמחים שמתחילים לספור לנו עוונות?

ואיזה עוונות?

הגענו לחג, אנחנו עושים עוונות?

מה קרה?

אלא כשחוזרים בתשובה בראש השנה,

אז אנחנו חוזרים מיראה, מהפחד,

ראש השנה, יום הדין, אין זמן עכשיו, צריך לחזור קודם כל, לחזור,

לקבל עלינו קבלות יותר אין עוונות, להתחרט על העבר, לקבל לעתיד והכל.

איזה תשובה זו?

תשובה מהירה.

תשובה מהירה, מה עושה?

הופכת את הזדונות לשגגות, אבל שגגות זה עדיין חשבון פתוח, עדיין חשבון פתוח.

אז עכשיו אתה לא סגרת את הכול, גם ביום הכיפורים עוד לא סגרת כלום.

זאת אומרת, יש לך עכשיו רק שגגות.

אבל בסוכות,

שזה חג של רחמים, לא עימי דין,

זה כולו רחמים, זה אור מקיף, ושם הוויה, ושם אדנות, ואנחנו בפנים, ואור מקיף ופנימי,

וכל הדברים הטובים.

זה חג של רחמים, וזו שמחה גדולה, ושמחת בחגיך, עושים תשובה מאהבה?

השם זיכה אותנו,

והוא אומר לנו, במקום שאני אתן לכם עונשים, תצאו רק מהבית לסוכה, כאילו יצאתם לגלות, לאוסטרליה,

איפה שהקנגורו,

כאילו אתם שמה, ואני מחשיב לכם את זה גלות שמכפרת עוונות והכול.

מה זה שמחה?

אז עכשיו אנחנו עושים תשובה מאהבה?

אם עושים תשובה מאהבה, מה קורה?

הופכים לנו את הזדונות למה?

לזכויות.

אז זה היום הראשון לחשבון עוונות.

עכשיו מחשבנים לנו את כל העוונות לזכויות.

ביום הזה, ביום הראשון שלוקחים פרי עץ הדר,

מחשבנים את העוונות שיהיו זכויות.

רבי חנין יאמר לך שהוא אומר עושה,

ואומר את המשאה.

תודה רבה.

דיל תורוב יא הדיל.