---

27-9-12
מצוה קלה יש לי וסוכה שמה. חכמים ז"ל הקדושים אומרים בגמרא בעבודה זרה ג', שלעתיד לבוא יתווכחו אומות העולם כביכול עם הקב"ה, ויאמרו לפניו, מה נשתנו ישראל מכולם שרק להם מגיע שכר לעולם הבא? אחרי שיוכיח להם הקב"ה בעדים נאמנים שישראל קיימו את כל התורה כולה, יאמרו אומות העולם לה', רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה, תן לנו גם כן את התורה, אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם, מי שטרח בשבת יאכל בשבת, מי שלא טרח מהיכן יאכל? אלא אעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה.
ממשיכה הגמרא ואומרת, מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד מבעט בסוכתו ויוצא.
תמהו המפרשים על הכתוב בגמרא, הרי בעשיית סוכה יש הוצאות וטרחה לא פחות מקיום שאר המצוות, מדוע קרא הקב"ה למצות סוכה מצוה קלה? ועוד שואלים המפרשים, מדוע מנסה הקב"ה את אומות העולם דוקא במצות סוכה ולא במצוה אחרת? ומדוע מקשה ה' יתברך על הגויים ומקדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז שזה חם מאד, כדי שיברחו מהסוכה?
נראה לבאר כל זאת על פי הקדמה נפלאה מדברי הרב הקדוש רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל, בספרו נפש החיים שער א' פ"ו. הוא כותב, כי כאשר איש ישראל מקבל על עצמו לקיים מצוה מסוימת מיד בשעת קבלת המצוה הזאת עוד לפני עשייתה נמשך על האדם אור מאותה המצוה. אור זה נקרא אור מקיף, המקיף ומסובב את האדם מכל צדדיו ועוזר לו לקיים ולגמור את המצוה שקיבל עליו. שברגע שאדם קיבל עת עצמו את הש"ס, זהו מוגן.
וכפי לשונו הקדושה של הרב הקדוש רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל, בזה שתיקנו נוסח ברכת המצוות "אשר קדשנו במצוותיו" וכן "וקדשתנו במצוותיך", כי כיון מעת שעולה על לב האדם מחשבה לעשות מצוה תיכף נעשה רישומו למעלה וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו, כמאמרים חז"ל ביומא ל"ט, כל המקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, וזה האור המקיף, והוא לו לעזר לגמור את המצוה.
נמצאנו למדים מדברי הרב הקדוש חיים מוולאז'ין חידוש גדול, ברגע שאדם מקבל על עצמו לעשות מצוה מסוימת, עוד לפני קיומה בפועל, נמשך על האדם אור מקיף משורש אותה מצוה שמסייע לאדם לגמור את המצוה בלי שום הפרעה מיצר הרע, זה הענין שאומרים לפני קיום מצוה, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא, בדחילו ורחימו הרי אני בא לקיים מצות, הרי אני בא לקיים מצות שכן על ידי כך נמשך לנו אור מקיף המסייע לנו לקיים את אותה המצוה בשלמות.
צריכים להבין, כיצד עוזר ומסייע לנו האור מקיף לקיים בפועל את אותה מצוה שקיבלנו לעשות? על כך אומר הבני יששכר, בתשרי מאמר י' סימן ז', ותדע שע"י הארת אור המקיף בורחים כל החיצונים, כל הכוחות של יצר הרע, כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" כתוב עליך דוקא שזה אור מקיף, ז"א חיצוני. מקור הדברים של הבני יששכר הוא מרבינו הארי זללה"ה, שהוא כותב בשער הכוונות דף ב', אין לך דבר שדוחה את הקליפות, דהיינו כוחות הטומאה, כמו האור מקיף, לפי שאין יכולת בקליפות לינוק ולהאחז באור המקיף.
לפי זה מובן, כיצד האור המקיף מסייע לגמור את המצוה, שהרי החיצונים בורחים מהאור הזה שהוא מעוור ומסמא אותם, ועל ידי כך יכול האדם לקיים את המצוה שקיבל עליו ללא הפרעה מצד חילות היצר הרע.
לפי זה גם התבאר גם מה שאמר הקב"ה לישראל בעת מתן תורה, "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים", רש"י, ועתה אם עתה תקבלו עליכם את התורה, יערב לכם מכאן ואילך, שכל ההתחלות קשות. לכאורה הדבר אינו מובן, אם יקבלו ישראל עתה את התורה מדוע יערב להם מכאן ואילך? ואיך יתבטלו כל הקשיים?
אולם לפי דברי הנפש חיים מובן היטב כוונת רש"י, שכן כאן גילה הקב"ה את עומק הנחיצות שיקבלו ישראל על עצמם לקבל את התורה קבלה מראש, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את ברית,י אז כשמקבלים מראש ע"י כך ימשך אור מקיף, החיצונים ויצר הרע בורחים ממנו כיון שלא יכולים לסבול את האור הגדול וממילא יוכלו כל ישראל לקיים את כל מצוות התורה ללא הפרעה.
וזה מה שפירש רש"י, ועתה אם עתה הכוונה עכשיו תקבלו עליכם מראש לקיים את כל מצוות התורה, ימשך עליכם אור מקיף שיעזור לכם לקיים בפועל את כל המצוות, ועל ידי כך יערב לכם מכאן ולהבא, ייטב לכם מכאן ואילך.
והנה, אומר הבני יששכר, שלאומות העולם אין אור מקיף המסובב ומקיף אותם, כשהם מקיימים שבע מצוות בני נח אין להם אור מקיף, כי סגולה זו ניתנה רק לישראל, כמו שמביא הבני יששכר בשם הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זיע"א, ואמר הרב הקדוש, כי זה הטעם לכך שלישראל יש אור מקיף וזה כבודם ותפארתם, מה שאין כן הגויים שאין להם אור מקיף, כמו שכתבתי לך שהם הגויים בסוד והנחש היה ערום, ז"א הגויים הם ערומים ללא לבוש רוחני.
לכן אומר הקב"ה לישראל בזמן מתן תורה, "והייתם לי סגולה מכל העמים", סגולה זו זה של האור המקיף רק לכם מכל העמים.
מה נחמד לבאר על פי זה את מה שאומר הארי זללה"ה, שאדם שמקיים מצות ציצית נמשך עליו אור מקיף כל זמן שהציצית עליו, שכן ידוע שמנין גימטריא של ציצית 600, ועוד שמונה חוטים וחמישה קשרים שבכנפות הציצית ביחד 13, סה"כ 613 כמנין תרי"ג מצוות. אם כך, תכלית מצות ציצית, לכן לוקחים אותם את השמונה חוטים, חמישה קשרים ומנין ציצית, לוקחים אותם שיזכור האדם תמיד לקיים את כל תרי"ג מצוות התורה, לכן כאשר אדם מקיים את מצות ציצית ממשיך עליו אור מקיף שמבריח את החיצונים, דבר שנותן סיעתא דשמיא, כי באמת יכול לקיים את כל מצוות התורה בלי שום הפרעה, כמו שמבטיחה "והיה לכם לציצית למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים" קדושת האור מקיף.
והנה אומרים חכמים ז"ל, ישראל קדושים הם, וביום הכיפורים חוזרים הם בתשובה על כל עוונותיהם, ומקבלים על עצמם לקיים את כל התורה אז ישראל קדושים הם וביום הכיפורים הם חוזרים בתשובה על כל עוונותיהם, ומקבלים על עצמם לקיים את כל התורה, ולכן ע"י הקבלה הזאת אם היא באמת ובתמים נמשך עליהם אור מקיף משורש כל מצוות התורה, אור שמתגלה בסוכה בה יושבים, וכשנכנס אדם לסוכתו מקיף אותו אור המקיף מכל צדדיו, ומגן עליו מכל פגע.
מעתה נבין למה קרא ה' לסוכה מצוה קלה, שהרי האור המקיף הנמשך בסוכה משורש כל מצוות התורה, ולכן כל כוחות הטומאה מסתלקים מיד מעצמת האור, ועל כן אין שום הפרעה והתנגדות לקיים את מצות הסוכה, לכן קרא לה ה' מצוה קלה, כיון שאין שום הפרעה מצד היצר וקל לאדם לקיימה.
כעת נוכל להבין את עומק הענין, לעתיד לבוא יבחן הקב"ה את אומות העולם דוקא במצות סוכה, שאלנו למה דוקא סוכה? שכן אומר המדרש, אומות העולם באים בטענה לה' ואומרים רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אנחנו רוצים לקיים את כל התורה כולה לכן תן לנו אותה ונקיימה מראש למפרע, אולם הקב"ה שמכיר את נפשותיהם של הגויים יודע שקבלה זו להם מהשפה ולחוץ, מזוייפת, ובתוך ליבם הם לא מוכנים לקיים את התורה כלל, כדי להוכיח לכל שהם משקרים, אומר להם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה וכך ייבחנו כוונותיכם לעיני כל, האם אתם מתכוונים באמת לקיים את כל התורה. אם באמת התכוונו הגויים לקיים את כל מצוות התורה, מה צריך להמשך עליהם? אור מקיף שיסייע להם מה? לקיים את הסוכה, וממילא המצוה הזאת תהיה קלה בעבורם. אולם הקב"ה החוקר כליות ולב יודע שאין בליבם של גויים שום כוונה לקיים את כל המצוות, על כן כמובן לא נמשך עליהם שום אור מקיף, ממילא אין להם סיוע לקיים את מצוות התורה, וכשהוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז במקום שהם יצטערו ויבכו למה הם לא מצליחים לקיים את המצוה הם מיד מבעטים בסוכה ובורחים החוצה. מדהים או לא מדהים?

ש. אבל למה הוא שם להם את ה...

הרב: זה המבחן, אני נותן לך עכשיו משהו שאתה צריך להסתלק מהסוכה, אתה לא יכול להשאר, האם תצטער על זה שאתה עכשיו לא יכול להיות, ז"א הרי אתם מצטערים כאילו, מה אתם מצטערים? שלא קיבלתם את התורה, מביא לכם, התורה צריכה מסירות נפש, אתם לא מוכנים? הנה בבקשה אני נותן לכם לעשות מצוה, מצוה קלה - כנסו, אם היה להם אור מקיף הוא היה מסלק כל יצר הרע וגם אם היו יוצאים היו יוצאים כמו שאנחנו יוצאים, אנחנו אם אנחנו מפסידים מצוה אחת איך אנחנו מתבעסים, יוצאים מחפשים איך להכנס, אולי זה יגמר, אולי הפסיק, אולי מה, אפילו שנכנסת כבר אתה לא צריך להכנס, מחפשים איך להכנס, מחכים שהטיפות של גשם, אלה רק זה פפ טיח טח כיסחו את כל הסוכה, מה אתה מתנפל על הסוכה? ז"א זה מראה שהשורש הוא חרתה ברתה, לכן גם בצדקה אצלהם זה לא עובד, חסד לאומים חטאת, למה כי הם לא מתכוונים, הם מכוונים רק, ואם לא, אם זה לא עובד הם יכולים גם לקלל ואיך קוראים לו ולא יעשו ולא שום דבר ויטענו טענות ולמה ואיך, יהודי עשה עשה לא עבד, מודה לה' ברוך הוא וברוך שמו, מודה לה' זה מה שיש יאלה, כנראה הקב"ה כועס עלינו.

חג הסוכות תעשה, עכשיו תשמע את ההמשך, חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים כי יברכך ה' אלהיך. פעם אחת בימי חול המועד סוכות שאל הגאון מוילנא את הסובבים אותו, היכן מצוי בתורה רמז שאברהם איבנו קיים את מצות סוכה? יבבי. לשבת ליד הגאון חמש דקות זה לקנות עולם הבא, כדאי ללמוד את כל הש"ס אם רק נשב ליד הגאון הרי נהיה מאושרים, ואם נזכה לשבת ליד כל התנאים והאמוראים שאמרו את מה שאמרו איזה אושר, לא שווה לגמור את הש"ס בשנה?
שאל ולא היה מי שישיב לו, ולא ישבו אצלו עמי ארצות, כן? אמר להם הגאון בפרשת חיי שרה, נאמר "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", צאו וראו שבמילה בכל, בכל מרמזת בדרך נוטריקון בראשי תיבות למצותה סוכה שנאמרה בספר ויקרא, פסוק אחד אומר, "בסוכות תשבו שבעת ימים", אח"כ "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", ואח"כ "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" בסוכות זה ב', כל האזרח זה כ', למען זה ל' - בכל. שלשת אלה, בסוכות תשבעו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות, כל זה בכל וה' ברך את אברהם בכל. ויקרא כ"ג מ"ב מ"ג.
צריכים להבין, הרי כל האבות קיימו את כל התורה כולה, מדוע דווקא אצל אברהם אבינו נרמז שקיים את מצות סוכה? נקדים לענין מה ששנינו במשנה, שאם יורדים בסוכות כ"ח, אם יורדים גשמים בחג סוכות פטורים אנו מלשבת בסוכה, אבל יש בכך סימן רע, שכן אמרו חכמים ז"ל משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו, בא העבד למזוג כוס של מים לרבו, ושפך לו הרב קיתון כל של המים על העבד. הנמשל, כאשר יורדים עלינו גשמים בחג הסוכות, ואין לנו אפשרות לשבת בסוכה, זה מורה כאילו הקב"ה שופך עלינו קיתון של מים ומראה שאינו רוצה בישיבתנו בסוכה. על זה אומרים חכמים ז"ל, כמובן זה אם לא ירדו גשמים קודם, אם ירדו גשמים קודם לא. ועל זה אומרים חז"ל, ידוע שראש השנה ויום הכיפורים הם ימים של דין, ראש השנה וכיפורים ימי דין, ואילו חג הסוכות, ימי חג הסוכות ימים של רחמים, שנתן לנו הקב"ה כדי שנמתיק את הדינים של הימים הנוראים, ז"א המתקת דין פירושו הפיכת גזירה שהיא קשה לגזרה טובה. כאשר מוריד הקב"ה גשמים בחג הסוכות, ואי אפשר לקיים מצות סוכה עקב כך, מוכח שה' לא חפץ להמתיק את הדינים האלה, והם יישארו בתוקפם כמו שהיו מלכתחילה בימים נוראים.
שואל על כך הגאון, וכי למה הוזכרה כאן במשנה לשון מזיגה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, הרי אפשר להגיד משל לעבד שהביא כוס לרבו ושפך לו את הכוס על פניו, למה משתמשים בלשון מזיגה? אלא אומר הגר"א, שידוע שהיין שהיה בזמן חכמים ז"ל היה חזק מאד, אי אפשר היה לשתות אותו מחמת החוזק, ולכן רק כשמזגו מים לתוכו להחליש את חוזקו אפשר היה לשתות את היין. עוד אומר הגר"א, על פי חכמים ז"ל, הכהנים היו מותרים להכנס לבית המקדש רק אחר שרחצו את ידיהם את רגליהם במים, ואסור היה להם להכנס לבית המקדש שתויי יין, כי המים הם רמז למידת החסד והרחמים, והיין האדום הוא רמז למידת הדין, וראוי לכהנים להכנס לבית המקדש בחסד ולא בדין. זה מה שמבואר בדברי הארי זללה"ה, שלפני הקידוש על היין בלי שבת ימהול האדם את היין בקצת מים כדי להמתיק את הדין של היין בחסד של המים.
עתה יתבאר היטב ענין המזיגה שהזכירו חז"ל לעבד שבא למזוג כוס לרבו, למזוג, העבד הביא קיתון של מים כדי למזוג הכוונה למהול, ולהמתיק את כוס היין של המלך מחריפותה, ושפך לו את הקיתון של המים על פניו, לא מוכן להמתיק את הדינים, שפך לו את המים, אין חסד, אתם נשארים עם דין.
הנמשל, כמו שאמרנו, כשהקב"ה מוריד גשמים בחג הסוכות עד שאי אפשר לשבת בסוכה מראה שאינו חפץ בהמתקת ימי הדין של המים הנוראים ע"י הישיבה בסוכה, לכן אומר הגאון, דוקא אברהם אבינו נרמז בחג הסוכות, שכן מידתו של אברהם כידוע מידת החסד, שהיה עסוק כל ימי בהכנסת אורחים, וכל תשוקתו היתה תמיד להמתיק את מידת הדין מעל ישראל, כמו שמבאר הזוהר הקדוש שענין עקידת יצחק ע"י אברהם היתה כדי שיכנע הדין של יצחק, דהיינו להכניע את הדין של יצחק לפני החסד של אברהם, לכן היה צריך לעקוד את הדין, הבן שלו היה בחינת דין, הוא היה חסד אז החסד עוקד את הדין, ז"א ע"י זה יש המתקה, שבו אנחנו ממתיקים ומכניעים את הדין של הימים הנוראים, ע"י החסד של מצות הישיבה בסוכה, שהסוכה ניתנה לנו מאברהם אבינו. וראש השנה ויום כיפור זה בסוד העקידה.
יהי רצון שהקב"ה יזכנו לישב בסוכה כדת וכדין כדי שיתמתקו הדינים מעלינו ומעל כל עמו ישראל ושגשם לא ירד חלילה וישפכו לנו קיתון בפנים, ונזכה להמתקת הדינים ולישב בסוכה בצילא דמהימנותא תחת שמות הויה ואדנות באור פנימי ואור מקיף ע"י אכילת האוכל בסוכה, לכן יש ענין לא לאכול חוץ לסוכה, לפי מה שאנחנו למדנו, שאפילו מים וזה אפילו שמותר על פי דינא עדיף לא לשתות בחוץ והכל, למה? כי כל מה שאתה מכניס זה נקרא מיכלא דמהימנותא, אז זה כמו בדין המצות, שהמצות זה אור פנימי,א ז כל מה שאתה אוכל בסוכה זה אור פנימי, הישיבה בסוכה זה אור חיצוני, וממילא שם הויה ואדנות מתקנים את האדם לגמרי והוא מוקף כולו אתה מבין בתוך זה ויושב בסוכה, שזה מצוה, נכנס לתוך המצוה, שהרי הסוכה היא מצוה, ולכן משבח אני את העצלנים לא הולכים לטיולים עם הילדים בסוכות, מטיילים בסוכה, כתוב בהלכה, ויטייל בסוכה, שמה מטיילים וזה פה ושם ושלום על ישראל, וככה זוכים שבעה ימים חביבי לאור קדושת ענני כבוד, ענן ה' תורה שבכתב ותורה שבעל פה והאש לילה, כל מה שלמדנו תחברו ביחד עכשיו, תחזרו על השיעור, יש לכם פצצה נגד אחמדניג'ד.