מיתתו של משה רבנו ומעלותיה | הרב אמנון יצחק

נציב יום לעילוי נשמת אהרן בן שלום מנוחתו עדן.

אנחנו נדבר כעת במיתתו של משה רבינו ומעלותיה האברבנאל פרשת "וזאת הברכה" בענין מיתת משה אדונינו אומר: "ראיתי לבאר 4 דרושים, הדרוש האחד שאם היה המות החסרון היותר גדול שימצא במין האנושי וההימלט ממנו הוא טוב מפורסם והוא השכר הגדול שייעד הקב"ה לאדם חלף עבודתו באומרו בכל מקום ולא תמותו עד שלהיות טוב לפני האלקים ההימלט ממנו מצינו שנמלט אליהו ממנו שנלקח בסערה השמים, ואם כן יקשה מאוד: איך רבן של הנביאים שגדלה מעלתו על מעלת אליהו לאין שיעור לא נעשה עמו יקר וגדולה כמו שנעשה לאליהו? אבל פרסם הכתוב: "וימת שם משה, ויקבור אותו בגיא" שמורה שמת ונקבר כשאר בני אדם" קושיתו של האברבנאל.

נחזור ונסביר, אומר כך אם המות זה חסרון הכי גדול שנמצא במין האנושי והטוב הכי מפורסם זה שנמלטים מהמות לא מתים ואת השכר הזה מייעד הקב"ה לאנשים תמורת עבודתם אותו, ואומר להם: "ולא תמותו" זאת אומרת זה שכר גדול! והנה אנחנו רואים שאחד מהטובים לפני האלקים שנמלט מן המוות זה אליהו הנביא, ונלקח בסערה השמימה! אז קשה! אומר האברבנאל: איך משה רבינו רבן של הנביאים שמעלתו גדולה מאליהו לאין שיעור! לא עשה איתו הקב"ה את היקר והגדולה שעשה לאליהו ופרסם: "וימת שם משה, ויקבור אותו בגיא" כמו כל שאר אנשים?

ומיד מתנצל האברבנאל: למה הוא לא הזכיר את חנוך? גם חנוך לא מת אז הוא אומר והנה לא זכרתי את חנוך  לפי שחכמים זכרונם לברכה בבראשית רבה כה' א "קיבלו" בקבלה שהיה צדיק ושחשב בדעתו לשוב להרשיע ולכן מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו  וכמו שכתב רש"י בפירושיו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב "ואיננו" כלומר איננו בעולם למלאות שנותיו לקחו אותו טרם זמנו כדי שלא ירשיע "כי לקח אותו אלקים" קודם זמנו כמו שכתוב אצל יחזקאל הנביא: "הנני לוקח מחמד עיניך במגיפה" הקב"ה אמר ליחזקאל הנביא שהוא יקח את אשתו שנקראת "מחמד עיניו" כי היה אוהב אותה מאוד הוא יקח אותה במגיפה טרם זמנה אז כשזה טרם הזמן זה לשון "לקיחה" אז כמו שכתוב אצל חנוך "ויקח אותו אלקים" גם אצל אשתו של יחזקאל נאמר "הנני לוקח מחמד עיניך במגיפה", לוקח.

"וכן ראוי גם שיובן מה שזכרו חכמים זכרונם לברכה מסרח בת אשר, ורבי יהושע בן לוי וזולתם על חיי הנפש לא שהיו חיים עד היום בגוף ונפש אלא חיי הנפש, כבר חשבו אנשים מבני עמנו" הוא לא מציין מי, אבל זה הרד"ק. "לפרש הלקיחה שנאמרה באליהו כפי הדרך הזה על המיתה, ושמה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ש"אליהו לא מת" שרצו לומר שהיתה מיתתו חיים ושלימות למעלת נפשו בעולם הבא!" מה זה "לא מת"? דהיינו; שהוא חי ושלם במעלת נפשו בעולם הבא. "אבל הדעת ההוא - אין דעת חכמים זכרונם לברכה נוחה הימנו! שהרי כל ה"צדיקים במיתתם קרויים חיים" ומה שנא אליהו מהם מה שונה מהם אם זה הפירוש?

והנה הכתוב מעיד ואין ראוי להכחישו, שנלקח בסערה השמימה! והוא המוכיח שהוא לא מת, וראוי שנדע: למה לא זכה משה רבינו עליו השלום למעלה הזו?

והנה נוכל לומר בתשובת הספק הזה 4 תשובות. האחת; שיערו בה מחכמי הדור" הוא לא כותב מי, זה "בעל העקידה" בשער קה' "שיערו בה מחכמי הדור, והיא ששלמה עליו השלום אמר בקהלת יב' ז': "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" מה כתוב? כשצריך ש"יָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" צריכים להיפרד; הרוח נפרדת מן הגוף, כל אחד חוזר למקומו.

"וגילה במאמר הנבחר הזה שתכלית האדם בסוף שלימותו, הוא שלעת קיצו יפרדו 2 חלקיו זה מזה הפרדה גמורה כל אחד לעצמו! מבלי השאיר לאחד מהם שום שארית אצל חבירו, ולא שיהיה אפשרי בשום אדם בעולם שיחיה ולא יראה מוות, אפילו היה יותר שלם שאפשר, כיון שהוא מורכב, והפשוטים ישובו אל מקומותיהם בהכרח, ולכן חייבים להיפרד".

נסביר: אז אנחנו באים לתרץ למה משה רבינו לא נפטר מהעולם כמו אליהו הנביא אז שיערו חכמים, הוא בעל העקידה, מה שאמר שלמה המלך מדויק מאוד בפסוק "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה" בעפר נטו עפר, צריך לחזור לעפר, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ צריכה לחזור נטו אל האלקים, וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

"אז המאמר הזה של שלמה המלך - מאמר נבחר הזה אומר: שתכליתו של כל אדם והסוף של השלימות שלו, אם הוא שלם זה שמגיע הקץ ויפרדו שני החלקים והעפר מהרוח והרוח מן העפר זה מזה הפרדה גמורה! גמורה!! כל אחד לעצמו, בלי להשאיר אחד מהם שארית אחד מהם אצל חבירו, לא חלק מן הנפש ישאר דבוק לחומר" לגוף, "ולא חלקים מן הגוף" מן הגשמיות "ישארו עם הנפש שעולה למעלה, וגם, שאין אפשרות ששום אדם בעולם יחיה ולא יראה מות" כי כתוב וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. "ואפילו היותר שלם שאפשר, כיון שהוא מורכב" מרוח ועפר "אז הפשוטים" הרוח היא פשוטה היא לא מורכבת, "הפשוטים ישובו אל מקומותיהם בהכרח".

"ואמנם שלימות הנפש ומעלתה היא באמת, שתפרד מן הגוף מבלי שתתערב ולא שתתקשר עם תכונת החומר להתעצם בהם כלל" זאת אומרת "שום דיבוק, בשעת הפירוד, לא ישאר מן הנפש בגוף באיזה תערובת או קשר עם תכונת החומר והתעצם בה כלל! אלא, שיהיו נפרדים החלקים ההם בשעת המיתה הפרד גמור! הנפש עולה אל האלקים והגוף וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה בלי עירוב נפשי", עפר נשאר רק עפר, לא מעורב בו שום כלום מהחלק הנפשי, "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ מבלי עירוב גופני כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בשבת קנב' "תנה לו - כמו שנתנה לך" קיבלת אותה נקיה וזכה, תחזיר אותה ככה למעלה, בלי שום עירוב, בלי שום קישור.

"האומנם, זה הענין וההפרדה הגמורה לגמרי! לגמרי!! קשה מאוד להמצא אצל אנשים, לפי שעל הרוב יש לנפשם נטיה גדולה אצל החומר, בעבור מה שהיו תמיד בעסקי החומר" "וכל מעשה תוקפו וגבורתו" הגופני הוא שתתקשר הנפש עמו לכל מלאכת עבודה" - תראו איך אנשים עובדים במסחר; כל הנפש! עם כל הגימשאק עובדים! זה לא הנפש "לא רוצה" והגוף "סוחב" אותה והיא לא רוצה, ה—כ--ל בהתלהבות! עם הנפש!! "עד שבעבור ההרגל אהבה הנפש את הגוף! וחשקה בו חשק נמרץ, באופן ששניהם "בחייהם ובמותם לא נפרדו".

הנפש נשארת תקועה עם הגוף, "כי הכח הגופני" הכח הגופני – "הוא שטן! הוא יצר הרע", "זעליג", "הוא שולט עליה "והיא נתפסה עמו" ולכן בעת המוות נשארו בגוף ענינים רעים ונפסדים מחברת הנפש, עולים ויורדים בו, והן הנה הרוחות הטומאה אשר אמרו שנמצאו אצל המתים", זה חלקי הנפש שנשארה דבוקה, ומחוברת ומתאווה אל הגוף, "ומפני זה אמרו חכמים זכרונם לברכה בברכות ח' "שנפש הרשע קשה לצאת כמו הצמר הנאחז בקוצים!"

למה יש "חיבוט הקבר"? בשביל להפריד את הנשמה מן הגוף אז למה צריך לחבוט? היא לא רוצה לצאת היא מחבקת את הגוף היא לא רוצה לצאת אז נותנים לה מכות חובטים בה שתעזוב את הגוף! וזה כמו שמושכים צמר גפן מתוך קוצים, ככה קשה יציאת הנשמה של הרשע מן הגוף! זה כמו שמושכים כותנה מתוך קוצים אז היא נקרעת ונתלשת - וזה כואב! וגם נשאר חלק ממנה תקוע בקוצים!! ונבאר את זה יותר מאוחר.

"ולפי שכלל האנשים "אחד המרבה ואחד הממעיט" מזה המין" יש תקוע הרבה ויש תקוע מעט, אבל רוב העולם "תקועים עם הגוף" לכן גזרה התורה טומאה חמורה על המתים, כי באמת הטומאה בפגרים לא נמשכה כי אם מפאת הנפש, רק בגלל הנפש שנשארת עדיין מחוברת בפגר בגופה אז בגלל זה יש טומאה! למה? כי לא התקיים בפגרים ההם וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה אבל נשארו אצל הגוף ענינים רעים מזיקים ומטמאים ועל כן הנשמה עולה ויורדת יב' חודש! ומפני זה אמרו "עצמות האדם מטמאין ועצמות החמור אינן מטמאין" לפי שלא היתה הטומאה כי אם בערך עירוב הנפש בגוף" איפה שעדיין מעורבת הנפש בגוף שורה טומאה, בחמור מעולם לא היתה נפש, אז אין לו טומאה! אז זה רק מצד עירוב הנפש בגוף שורה טומאה, זה נקרא "טומאת מת" ורוב העולם הם "טמאי מתים".

20:05 אמנם כבר נמצאו על המעט ובזרות אנשי מופת שלא היה לנפשם עם חומרם אותו קישור ועירוב אבל היה חומרם נמשך אחר השכל בכל מעשיהם זה דבר זר אין הרבה כאלה אנשים יספרם על יד כמו שאומרים שהחומר נמשך אחרי השכל שלהם אבל החומר היה נמשך אחר השכל בכל מעשיהם עד שלא ניצולו מנטיה אלא מהמידות והתכונות ואנשים כאלה בשעת מיתתם אם לא גברה יד חומרם להמשיך הנפש --- אל הקבר הנה גם כן לא הספיק טוהר נפשם של אלה להתגבר על החומר עד שתתפשט ממנו לגמרי כי החומר נמשך אל הנפש

אבל ישארו עדין ענינים קלים ו--- ויעלו עמה הפוך ממה שהיה קודם והנפש תשב במחיצה ידועה עד שתתפשט ממנה הפשט גמור מהחומר שנדבק בה ועלה איתה כי אי אפשר באופן אחר כמו שכתב הרד"ק במלכים ב' ב' יד' בענין אליהו שעלה בסערה השמים לפי שבגלגל האש נשרפו בגדיו וגופו וכלה בשרו ועצמו והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כי הנשמה לא יכולה לעלות עם חלקיקים מן הגוף מן החומר ומן הנטיות למעלה היא צריכה להפרד פירוד גמור אז הרד"ק אומר שלכן מוכרח שאליהו בעלותו למעלה במקום מסוים היה חייב להגיע לגלגל האש ושם היה צריך להפרד מ בגדיו גופו בשרו ועצמותיו ואז הרוח חזרה למקומה

זאת אומרת יש שני ציורים כמו שלמדנו עד עכשיו האדם השלם צריך להפרד לגמרי אין דיבוק לא לכאן ולא לכאן זה כמו שאמר הפסוק וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ אבל רוב בני העולם רובם ככולם דבוקים יותר לחומר מעטים השכל מושך אבל יש עדיין חיבור מה עם החומר אז פה הנפש יורדת למטה ושורה עליה טומאת מת ופה היא עולה הנפש האלוקית למעלה אבל עם משהו חיבור של חומר שנדבק בה ושניהם זה מצב לא הכי טוב ולכן למטה צריך לעשות את החיבוט הקבר והנפש עולה ויורדת 12 חודש עד שתפרד לגמרי ושמה כרד"ק שיפרדו בגלגל האש

אבל טוב מזה ומזה אומר האברבנאל כאשר נעשית ההפרדה שלימה עד שתהיה הנשמה --- בלי שום עיכוב ודיבוק עם שום דבר מעכבה מעלות אל מקומו האלקי והעפר --- מבלי שום התאחדות בנשמה עמו והוא ענין שלא ימצא באיש מן האנשים כי אם בפלא גדול!  וכאש ר יהיה זה הנה באמת הגוף הנפרד מן החיבור הזה אין לו שום טומאה! כי נתקיים בו וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה ועפר בעלמא אינו מקבל טומאה! עפר לא מקבל טומאה אז כיון שהוא נפרד לגמרי אין בו שאריות של הנפש לא שורה בו טומאה

עכשיו מתפעל האברבנאל ואומר וכמה נפלא אותו מאמר שאמרו בכתובות קיג' אמר ר' חייא אותו היום שמת רבי בטלה כהונה כי לפי שהיה רבי קדוש אלוקי עד שאמרו מקדושינו בשבת קיח' שמעולם לא הכניס ידו תחת אבנטו ובשעת פטירתו זקף 10 אצבעותיו ואמר רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שמימי לא נהניתי אפילו באצבע קטנה כתובות קד' לכך יצא רבינו הקדוש מכלל טבע ילוד אשה בענינים אלו ולזה אמר ר' חייא שבאדם כמותו בטלה הטומאת מת וטהרת הכהונה אצלו הכהנים לא נטמאו אצלו יכולים להתקרב אצליו לשאת את המיטה אין בעיה לפי שלא היה שום טומאה--- חלק מחלקיה כי הוא נפרד בשלימות זה הענין פרסמה התורה במשה רבינו שנפרדה נפשו מגופו הפרד שלם לגמרי ולא נשאר בגופו דבר מעניני הנפש ולכן לא היה בו שום טומאה ומפני זה נתעסק בקבורתו הקב"ה יתעלה שהוא טהור וקדוש וכמו שיבוא בדיבור השלישי

זו התשובה הראשונה.

אחרי שבררנו מה הדבר היותר ומה הדבר הפחות אמרנו שעצם המיתה זה חסרון וההימלט ממנו לכאורה זה הטוב ולכן אליהו נמלט מהמות אז שאלנו איך משה רבינו? אז הסברנו שבעצם מעלת משה רבינו יותר מאליהו --- עלה עם גופו בשכלו הצליח למשוך הגוף אבל נשאר דבוק--- ואילו משה רבינו היה הפרד גמור--- שלימות גמורה לפי שלימות המלך וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ בדיוק וזה מופת שהיה במשה רבינו וברבי ולכן ---

זה תשובה ראשונה אבל הוא אומר לפני שאני עובר לתשובה השניה אין ספק שיש בה מהחולשה כל מה שבנינו פה והסברנו זה בנוי על הרד"ק בקבלנו דעת הרד"ק שבגדי אליהו וגופו נשרפו ביסוד האש כי אם זה היה כן שנשרפו שמה לא היה מגדיל הכתוב ענין לקיחתו ולמה לא יחמוד בו שם המות לא אמר הכתוב --- האם נאמר שהנשרפים באש לא מתים כנקברים בארץ? --- מה לי מת באש בקבר טבע בים?

והוא ממה שיורה אמיתת דעת חכמים זכרונם לברכה שאליהו נלקח בסערה ותשאהו רוח לגן עדן אשר בארץ וששם הוא יושב בגוף ונפש ולזה אמרו שאליהו לא מת ואמרו גם כן שלא עלה לרקיע ושהיו רואים אותו בבית המדרש כמו שכתוב בכתובות קו' ושיבוא לפני יום בוא ה' הגדול והנורא ככתוב במלאכי --- וכל דבריהם אמת

התשובה השנית ידעתיו אומר האברבנאל--- טבעית האבות והנביאים כולם מתו מיתה טבעית ולכן נזכר בהם תמיד זקנה או חולי או זולתו מהלשונות המורים על חולשת הכוחות ואפיסתם דהיינו קריסת מערכות ונגד זה מצאנו במשה שלא כהתה עינו ולא נס לחיה ומפני זה ידענו שהוא מת לא מיתה טבעית אלא על פי השם כלומר בדיבורו ובמצוותו לא כדרך המנה ג הטבעי ומות בהר על פי דבר השם תעלה להר ומות בהר לא טבעי על פי דיבור של הקב"ה

וכן היה עצמו ענין אליהו שלא היה לקיחתו מפני זקנה או חולי או חולשה ולכן לא נזכר בו לשון חולי מחלה לשון מות אבל ענינו שרצה השם יתעלה שילקח מבין בני אדם ויחיה ויתמיד במקום אחר על דרך נס ולכן אמר הוא אליהו לאלישע בטרם אלקח מאיתך אז זה לא בדרך מיתה אני אלקח ממך זה לקיחה לפי שלא היתה לקיחתו בתחילה כדרך המתים אבלהיה נלקח ונפקד ממנו ונחס רממנו ונעתק ממנו אל מקום אחר בזה נבדלו משהו אליהו משאר הנביאים ושהיה מיתת שניהם בדרך נס ומיתת שאר הנביאים כולם היתה כדרך בני אדם

האמנם היה הבדל עצום בי ןמשה לאליהו מאופן לקיחתם וזה כי משה רבינו עליו השלום בחייו ! בחייו נדבק בעליונים דיבוק נמרץ לא לבד כי יתדבק שכל האנושי עם הנבדל כמו שיש כאלה שזוכים שהשכל האנושי שלהם נדבק בנבדלים זה המלאכים – לא! לא ככה כי ידבק בסיבה הראשונה יתעלה כמו שהקב"ה סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות יש עילול ראשון שהקב"ה יוצר אותו ואז יש את הדביקות המקסימלית לעילה הראשונה ככה היה משה רבינו לפי שלא היה דיבוקוב אמצעי אחד מן הנבדלים צריך להתקשר דרך מלאכים כמו שנביאים ראו דוגמא דרך מלאך לא ישירות מהשם באספקלריה שאינה מאירה אלא בשם העליון המיוחד יתעלה בשם ממש

וזה נרמז בפסוק שאמר אשר ידעו השם פנים בפנים וגם זה יתבאר

ואם היה דיבוקו באלה החיים ב--- נמרץ בדביקות עצומה ונמרצת בהשם כל שכן שיתחייב בהכרח שאחרי מותו תדבק נפשו במלא העליון עם הגיבורים אנשי השם מעולם היושבים ראשונה במלכות ומפני זה לא היה שתתמיד נפשו עם גופו אבל שתתפרד ממנו כדי שתכנס לפני ולפנים במקום קודש הקודשים עם השכלים הנבדלים כי זה חויב לשלימותו וטובתו רוצה לומר שיתפרד ממנו חומרו וגופו ולא ישאר עמו נקשר לא הקשר מציאות ולא הקשר עירוב זה משה רבינו

אמנם אליהו לא היתה נפשו באותה רוממות – העצום ההוא ולכן לא נפרדה נפשו מגופו ונשאר כאשר היה בגוף ונפש לפי שמעלתו ומחיצתו תסבול זה --- כמו שאמרתי משה לעוצם גדלותו ודבקותו בהשם –--- אבל אליהו יכול להשאר עם הגוף --- סובלת את זה לא אפשרי אצל משה רבינו ז"א שמשה רבינו גדול יותר שוב מאליהו מהטעם הזה השני

ז"א הסיבה הראשונה זה מפאת המות וטבעו שע"פ המות והטבע צריך להפרד לגמרי לגמרי! ומי שנשאר זה פחות היא שלימות שבשלימות עכשיו מה שהסברנו זה מפאת הנפש ושלימותה למעלה למעלה בדיבוק העליון ללא כלום וזה מ"ר זכה כי מעלתו לא היתה כזו ולא זכה לדיבוק העליון כמ"ר טעם שני למה מ"ר מיתתו יותר חשובה מאליהו אנחנו מתפעלים סערה עלה רכב אש פרשים פיש איזה סרט יה בה בי אבל כשמנתחים את הדברים אז רואים שלא כי

כן, עכשיו התשובה השלישית שמשה אדונינו נכספה וגם כלתה נפשו להוריש את ישראל את הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם והיה חשקו ותאותו לראותה וכמו שיראה מתפילתו ותחנונו תיו באומרו אעברה נא ואראה את הארץ והיות וזה חשקו בהכספו הראהו השם את הארץ כמו שנזכר ומפני כן ראה השם יתעלה שהיה משורת הדין שגופו וחומרו יקבר שמה באותו מקום אחרון שנחו בו כפות רגליו משם באותה ראיה הנפלאה כמו שזכרתי --- במקום ההוא דוקא והוא על דרך מנהג המלכים שיקברו אותם במקום אשר --- חרבם וקשתם זה לכבודם ותפארתם כמו שנקבר דוד בעירו ציון לפי שלכדה מיד האויבים ככתוב בשמואל ב  ה ז

כדומה לזה אמר בנחלת בני גד כי שם חלקת מחוקק ספון זה חלקת הקבורה של משה רבינו ספונה ושמורה לו ויתא ראשי עם צדקת --- לכניסה לארץ כי לא הורשה להכנס והביאם --- למלחמה נגד 31 מלכים עד כאן הרשו לו איש לא ידעו שנקבר באותו מקום לפי שהביא ראשי עם אל הארץ ועשה בזה צדקת ה' ומשפטיו עם ישראל הנה א"כ לפי שמשה אהב הארץ וגדל חשקו אליה נקבר באותו מקום אשר עמדו רגליו לראותה לאות וסימן שעמדו שמה לכובשה זה כמוהמנצחים שניצחו בומקום שנצחו עושים להם אצל הגוים להבדיל אנדרטה חרב סוס משהו ופה הגיע עשה הצליח כבש כך משה רבינו שהביא את ישראל עד פתחה של ארץ ישראל לפני הכיבוש של א"י במקום שהתאוה לראותה שמה נטמן גופו

אומנם אליהו לא היה לו דבר מזה ז"א  לא היה לו ענין שיקבר גופו בארץ למה? כי לא היה בכלל שום קשר עם הארץ ולא היה לו אהבה לארץ ולא היה לו חשק לארץ הפוך! או' האברבנאל הוא היה שונא את יושביה ומתפלל על עונשה כמו שכתוב במלכים א' י' והיה כל חפצו עם האיש הוא היה דין קנאי חפצו עם האיש לכן הוריד אותו בהר הכרמל ירדה אש מן השמים ונראה לו בהר חורב כשהקב"ה מתגלה לפניו לא באש השם קול דממה דקה

והוריד את האש על השרי חמישים כשאחזיה שלח לבעל זבוב אלהי עקרון לשאולאם הוא החלים מהחולי שהיה לו בא נביא לאליהו ואמר לו תפגש עם המלאכים השליחים האלה של אחזיה ששלח לבעל זבוב עבוד ה זרה אם הוא יחלים תפגש איתם נפגש איתם ואמר לו תגידו לו מה אין אלקים בישראל תודיעו לו שהוא מות ימות על המיטה הוא לא יקום ממנה הלכו פגש אותנו מישהו אמר לנו כך וכך ישלו אזור על מותניו אמר להם זה אליהו התשבי --- אני קורא לו איש האלקים המלך דיבר שתבוא אליו אם אני איש אלקים טראך שרף חמישים איש עם השר שלהם אותו תרגיל טראך הוריד להם את האש שרף מבזבז חיילים מבזבז זה היה פקח התחנן לפני תעשה אותי תשאיר אותי לא חבל תראה תבוא נאמר לו לאליהו מן השמי ם אל תפחד שום רע הלך אליו אתה לא תקום מות תמות וכך היה ונגמר הסיפור

אז רואי ם שאליהו מידתו באש ולא קובל בתוכה ועלה ונכנס בתוך האש כי בא בסערה השמימה שבאה לקבל את פניו אורמ האברבנאל סיכום 3 סיבות ושמשה רבנו מת המיתה האמיתית הראויה --- סיבה שניה מפאת הנפש ושלימותה אין בה שום חיבור לחומר ולכן היא חייבת להדבק בדיבוק העליו כמו שהיתה בחיים פה ודאי מוכרחת בלי שום --- סיבה 3 ואחרונה הנפש והגוף כי הגוף היה ראוי להקבר באותו מקום באדמה איפה שעמד משה רבינו בראותה את ארץ ישראל ואליהו לא --- א"כ גם הפרדות נפשו של מ"ר

התשובה הרביעית היא לקוחה מפאת התכלית היא שתכלית מיתת משה היא להדבק בעולם עליון ולא תתקשר בסכלים הנבדלים רואה פני המלך --- לא נראה עוד לאדם אחרי מותו זהו לא נראה עוד לאדם אחרי מותו כי לא נתעסק עוד בדבר מעולם הגשמי הזה ומפני זה עזב את גופו כי לא היה לו עוד צורך ממנו ולא צורך כלל! והיה מונע אליו להשגת הנפש אם היה לו חיבור או שייכות יש כאלה נשמות שיורדות למטה מתענינות מה יהיה ברביעה ראשונה שניה

אמנם אליהו רצה הקב"ה להראותו לנביאים אנשי מעשה ---כמו שמעיד עליו הראב"ד כבר הופיע בבית מדרשנו ולעשות שליח למשיח צדקנו מהרה יגלה כמו שאמר הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא והשיב וכו' ומפני שעתיד לבוא בין בני אדם להראות פעמים רבות בהרכבתו לרמוז שעדין היה צורכו לעולם הזה כי כמו שלהיות פנית משה כלפי הרוחנים עזב הגשמות כך היות פנית אליהו כלפי בני אדם לא עזבו ולוקח כמות שהוא ולכך לוקח בסערה שהוא הרוח החזק ועם סוסי אש ורכב אתם יודעים למה? לא תאמינו!

כדי להתיך וליבש לחותיו כי אם יש לחות האדם נרקב שמים אותו באדמה הלחויות נוזלות ממנו והוא מתחיל להירקב אז התיכו אותו יבשו כמו החנוטים שמיבשים ומשאירים באופן שנשתמר וגופו בחסד השם פלא נצחי וקיים יכול להראות בכל שעה ולא מגביל מקום ולא צריך מאכל ומשתה ושאר דברים ונעשה על דרך נס כאחד מן הגרמים השמימיים גרמי השמיים אין בהם לחות לכן שומעים כל פעם מוצאים מם חושבים שיש שמה מים סימן שיש חיים הם מחפשי ם מי םמורה על חיים לחות אין לחות ולפי שאליהו בהיותו חומרי תקשיבו עכשיו דבר מדהים!

ולפי שאליהו בהיותו חומרי נט ה אל הדברים החומרים חומרי בן אדם רגיל כמו כל אדם נטה אל הדברים החומריים הלך עם האלקים בהפך מה שעשה אדם הראשון שנולד רוחני והלך בתאותיו ולפי שאליהו נפרד כל ימיו מאשה בהפך מה שעשה אדם הראשון שנטה אחרי אשתו ולפי שאליהו קיים דבר השם ומצוותיו בהפך מה שעשה אדם שאכל מן העץ אשר ציוהו לא תאכל ממנו לכן היה משורת הדין שכל מה שאיבד אדם הראשון ושולל ממנו יזכה אליו אליהו כי הנה אדם הראשון היה נצחי ונעשה נפסד ואליהו נולד נפסד ונעשה נצחי אדם היה בגן עדן וגורש ממנו ואליהו היה חוץ לגן עדן ונכנס לשם! ולפי שבא אליהו במקום אדם במעלתו לכן היה עור אזור במותניו בהיותו בחיים דומה למה שנאמר ויעש השם אלקים וכו' וכתוב שאם אדם הראשון לא היה חוטא לא היה מת ולא מיתה בעולם מי אמר לנו?

שני עדים! חנוך ואליהו על פי שני עדים יקום דבר שניהם לא מתו אליהו היפוך של אדם הראשון ולכן זכה להכנס במקומו לגן עדן ועל זה כולו עכשיו שימו לב!

ועל זה כולו מה שלמדנו ב-4 תשובות כתוב וימות שם משה עבד השם רוצ הלומר כי להיות עבד ה' ונאמן ביתו מתחיב למות כדי להעלות לעבוד עבודה לפני יוצרו וכמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה משה רבינו לא מת אלא עומד ומשמש ברקיע רצו בזה שלא היה מיתתו העדר ולא חסרון כי אם שלימות גדול אצלו לפי שבהיותו בגוף לא היה יכול לשמש ליוצרו בעולם הנשמות אמנם בהפרד נפשו מגופו עלה לשמש במרום ולכן הוא נקרא אז עבד השם בבחינת שכר העולם הבא שקנה כעבד נאמן אז זה מדויק בפסוק וימת שם משה ואחרי שכתוב שהוא מת כתוב שהוא עבד השם

אז משה רבינו לא מת ההפרדות היתה בשביל שהוא יוכל לשמש שמה בלי הגוף כי אחרת לא יוכל לשמש שמה אז חייב להפרד זה שבחו ככה יכול לשמש במרום

עכשיו יש לנו דרוש נוסף האם היתה מיתת משה רבינו טבעית או מקרית או ניסית? לביאור הזה ראוי שנדע שנמצאו במיתת האבות 3 לשונות גויעה מיתה אסיפה באברהם אבינו נאמר ויגוע וימות ויאסף אל עמיו 3 גם ביצחק נזכרו 3 ויגוע יצחק וימות ויאסף אל עמיו אמנם ביעקב אם היות שאמר הכתובב לבד ויגוע ויאסף אל עמיו אבל הוא בעצמו אמר הנה אנכי מת כשמדבר עם יוסף הנה אנכי מת גם 3 הלשונות מופיעות גם ביעקב ובאהרן נזכרו מיתה ואסיפה אבל אמר הכתוב ויראו כל העדה כי גוע אהרן אז גם נאמר 3 לשונות אבל במשה רבינו נזכר רק מיתה ואסיפה אל עמיו ולא נזכר בו לשון גויעה

וראוי שנחקור על זה : ידמה לבנין הבית ותכונתו אדם --- באופן התמונה שנראה זה דומה לבנין בית ותכונתו ולכן נאמר ויבן ה' את הצלע מלשון בניה בנין והאמהות עצמן אמרו אולי אבנה ממנה באבוד הרשעים בתהלים כח נאמר ויהרסם ולא יבנה בן זה גם לשון בנין לפי שכולם תיארו והמשילו יצירת האדם בבית כמו שאמר החכם קהלת י' יח ובשפלות ידים ידלוף הבית ידוע שבנפילת הבית כשבית מתמוטט יקרו בהכרח 3 ענינים האחד הכליה והאיכול לקצת חלקיו ונמיסת הקשרים אשר הבית נכון עליהם זאת אומרת הוא מתכלה נאכל והחיבורים שיש בבית הם מתחילים להפרם להפרד לימס לא משנה זה דבר אחד

דבר שני זה הריסת ונתיצת תמונתו אשר בעבורו יקרא החיבור ההוא בית כשמתמוטט בית בתחילה מתערער תמונת בית אבל ברגע שזה נפל ניתץ ונהרס אין תמונת הבית מה ששומר תמונת הבית זה החיבור הדבר השלישי כשיש בית יש בפנים אנשים מצד השוכנים בתוכו לא ירגישו בסימני הנפילה יפול עליהם וימיתם ירגישו ויצאו מיד להחיות נפשם

כך שמגיע קיצו של אדם הטבעי בסוף ימיו בתחילה ישיגו כיבוי החום הטבעי באדם יש חום טבעי 37 מעלות אם הוא עולה יותר מדי שינוי בחום או שמתקרר גופו הוא מת אז בהתחלה משיג אותו כיבוי החום הטבעי והתכת הלחות השורשי כל הלחויות מתחילים לראות אצלו מתעפן בדרך לעזוב מחזיר ציוד ואלה הם יסודי הבית העיקריים שעליהם אמר החכם ביום שיזועו שומרי הבית ברגע שכל האברים ששומרים את הבית מתחילים לזוע ידים ברכים רגלים מתחילים לזוע כל השומרים של הבית צריך להבין שהאדם צריך להתכונן

ונמשך אל זה השני אחרי שזה קורה בא השני ביטול הכוחות הנפשיות כולם החיצוניות והפנימיות קריסת מערכות טוטאלית וזה כהריסת הבית וביטול כל אופני השימושים שבו על 2 הענינים האלה נאמר בתורה גויעה החום הטבעי זה נקרא מתחיל לגוע ומיתה זה סופני נגמר שלום אבל מתי זה קורה כשמתחילים זה אחרי זה גויעה מיתה לשון גויעה על המיתה לפעמים בפסוק גויעה על שם מיתה הכונה ימות ולו גוענו בגוע אחינו מות אחינו זה אותו בעיר גועו מתו אין ספק אבל כשתבוא לשון מיתה ענינם וכונתם מה שזכרתי רוצה לומר על החולשה והתכת הכוחות הרגש הפסד הגמור מת!

ועל כן אאמרו חכמים זכרונם לברכה אין גויעה אלא בצדיקים מה הם רוצים לומר? שהם מתים מיתה טבעית לא מקרית ולא כרתית לא כרת ולא במקרה ולא מקרה חטיפה ולא מיתה חטופה ולא מיתה משונה בגויעה גויעה זה מהלך טבעי גמר את סך חייו גוע כמו שיש פרח ונובל זה גויעה לכן נאמר אין גויעה אלא בצדיקים לפי שאינם מתים מיתה טבעית והוא הכלח הנזכר בכתוב באומרו באיוב ה' כו' תבוא בכל ח אלי קבר --- 60 זקן 70 שיבה וכן הלאה אבל בכלח זה זקנה וכתוב את מספר ימיך אמלא הצדיקים כתוב שהקב"ה ממלא את ימיהם מזמן לזמן הפך הרשעים שנאמר בהם ושנות רשעים תקצורנה לא מתים בגויעה הרשעים אבל הצדיקים כן

ובמדרש כתוב מה בין מיתת נערים למיתת זקנים הנר הזה בשעה שכבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה בשעה שאינו כבה לפתילה רע לו ורע לפתילה רמזו חכמים אלה שמתים בזמנ ם ז"א השלים את חוקו --- אבל אם לא פירושו שהוא מת בטרם זמן אז הוא לא יפה רע לו ורע לפתילה נתנו לו חיים לחיות יותר ולא השלים וגם כן אמרו מי שנאמר בו גויעה מת מחולי מעיים רצו בו על כיבוי החום ואסיפת החום מתוך הכאב לכן אמר ר' יוסי הלואי ויהא ממתי מעיים שרוב חולים צדיקים מה זה? מתוך הכאב מנקים את הבן אדם גוע ומת בזמנו ומה זה אסיפה?

ואמנם אסיפה שלישי מצד השוכנים בבית זוכרים שוכנים בבית ומה זה אסיפה? ויאסף אל עמיו אומר מצד השוכנים בבית שאינם כסכלים ההוזים הומים בסכלות העולם הזה באפשרות הריסותו לא מעלים בדעתם שהבית הזה יהרס יום אחד אבל החכמים יראי השם וחושבישמו מביטים תמיד בתכונת הבית שהוא הגוף בימי חייו ויתנו לב ויחושו אל פירוקו הופה רומזים הופה משהו פה נתקע משהו פה לא עובד מקבלים איתותים הגאון מוילנא כשקיבל שערות לבנות משערות לבנות הבין והם עומדים נכונים להמלט בנפול הבית --- ולצאת משם --- שבהם יחיו אל חיי העוה"ב

ואם כן נאמר --- מעט מעט ונא' וימות החיוניות הנפשיות והטבעיות ונא' ויאסף אל עמיו כנגד השכל האלקי השוכן במחנותיו שנמלט משם אל מכון שבתו בין עמו ומולדתו הרוחניות בצרור החיים את ה' כי שם היה מקום אסיפתו באמת ואפשר שכל 3 הענינים כיונו חכמים זכרונם לברכה במש" במועד קטן כח מהי והחי יתן אל לבו כתוב טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה ואשר החי יתן אל לבו שואלת הגמרא מה זה והחי יתן אל לבו דברים שבמיתה מה הוא יתן אל לבו ? דברים שבמיתה מה זה? מאן דיקבר יקברוניה מאן דיספד יספדוניה מאן דדלי ידלוניה מי שיקבור יקברו אותו מי שיספוד יספידו אותו מי שירים קולו אז ירימו קול אחים לי בהספידא דהתם קאימנא

עם שכיונו שהחי יתן אל ליבו שהמיתה היא גלגל החוזר בעולם אל כולם והקובר היום יהיה מחר נקבר ומתוך כך ישים עיניו לגמול חסד כדי שיגמל ממחר אבל יתכן שכיונו אל דבריהם 3 החלקים שלמדנו עכשיו בבנינו של האדם בגוף שלו

האחד החלק הנפשי שהוא כולל את כל הכוחות כולם שיתבטל לגמרי החלק הנפשי שהאדם הולך להפטר מהעולם --- ראוי לספוד עליו ועל ההפסד שלו והביטול חלק הנפשי שעלה לא בוכים על הגוף בוכים על הנפש שהסתלקה עליו ראוי לספוד ואחר כך על בנין הגוף ש--- והוא ניתן לקבורה --- השלישי הוא השכל שראוי להנשא --- מקום גבוה אל ה' מאן דדלי ידלוניה אפשר שזה גם כיונו על כל מה שאמרתי אומר האברבנאל

והנה לא חר שמצינו אצל מ"ר מיתה ואסיפה ולא גויעה וידענו שלא מת משה רבינו להפסד לחותו ולא יחלשו כוחותיו שהוא ענין מכונה בגויעה האמנם נאמר ה בו מיתה --- כי עם היות מ"ר בן 120 שנה במותו זקן בא בימים היה לחותו נשמר ונמתח בו כאחד מן הבחורים ועל זה יורה הפסוק ומשה בן 120 שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחיה שמעתם? שעשה בזה 2 מופתים להוכיח שלא מת משה מיתה טבעית אלא הוא מת על פי השם ! השם אמר שעכשיו אתה מת לא בגלל שעכשיו הגיע זמנו כמו שאר האבות והנביאים הקדושים

חוש הריאות לואה וחלש בכוחות --- לא כהתה עינו והוא המורה שלא היה בו חולשת הכוחות זה מופת ראיה מן המאוחר אל הקודם המופת השני הוא מופת סיבה והוא אומרו ולא נס לחיה לא נחסר לחותו ה--- שבחסרונו יבוא המות בחסרונו --- לא היה מיתתו טבעית וכבר התבאר בחכמה שלא תחול שימו לב!

בצורה החומר כי אם אחרי הכנתו רוחני על הגשמי מתי זה כן יחול אחרי שהחומר יהיה מוכן כפי הזמן אשר ראוי לו ושכן אותו דבר לא תסתלק הצורה מהחומר כי אם אחרי הכנות ההפסד שמתחיל להתמוטט הבית והכל והלחות ומתחיל גויעה אז תסתלק הצורה ולכן בהיות שלא היו במ"ר הכנות ההפסד לא היתה מיתתו טבעית

ואמנם שלא היתה מקרית אולי הוא מת במקרה? מבואר נגלה! כי המקרה אין לו סיבות מוגבלות מקרה  זה מקרה זה לא מוגבל בסיבות אז לא מקרה אם תמיד יקרה דבר בסיבות זה לא מקרה זה טבע הדברים פטיש בראש לא מקרה שמת כל פטיש בא לראש ממית לא מקרה ומשה רבינו מת בסיבת עירין ובמאמר קדישין רוצה לומר בציוי אלקי --- ולא הכנה מזגית מפאת גופו והרכבתו זה מבואר אם כן זה היה על דרך הפלא וכבריורה עליו אופן מיתתו שלא היה מתוך חולי או מתוך כאב או צער כלל תקשיבו איך הוא מת!

אבל היה שכלו האלקי נקשר בגופו הקשר מועט מהמציאות מועט ז"א החיבור שלו היה לגוף משהו דקיק אין להם חיבוט הקבר הוא מינימאלי רק עושים ככה עפה הנשמה טרר כמו ששולפים שערה מחלב בניתה כמשחל בניתה מחלבא ככה אז לכן היתה אופן מיתתו בנחת מבלי התפעלות גשמית כי הנה בהיותו דבק באלקים ומתבודד בראית הארץ ומה שהיה עתיד לבוא עליה באורך הימים כל הארץ מה זה טופוגרפיה לא כל מקום ומקום וכל האישים שיהיו שמה עד סוף הדורות וכל האירועים שיקרו שמה עם ישראל עד סוף הדורות זה גם מובא ביונתן בן עוזיאל עד היום האחרון עד הים האחרון הכל מתאר שמה הכל

אז בשעה שהיה מ"ר דבק באלקים ומתבודד בראית הארץ ומה שעתיד לבוא עליה באורך הימים בהיותו יתעלה מדבר עמו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם יצחק ויעקב --- באותו דיבור בהשגה עליונה עם האלקים פנים בפנים הוסר החומר ממנו ונפשו שהיה לה וכמו שעינינו רואות איש מפליג בעיונו עד שמסיר את המצנפת מעל ראשו ולא יודע שעשה זאת כך היתה מיתתו של אדון הנביאים בהפרד גופו מנפשו בהיותו בדבקות בעליונה הוא מיתת נשיקה!

מה זה נשיקה? דיבוק גמור! הוא מדבר איתו כאילו הפשיט אותו מהגוף ~~~~ כאדם שהולך לישון והוא כבר למעלה לא מרגיש את הרגע שהוא נרדם וכמו שעושים לו הרדמה התר מתערפל ככה

ולזה כיונו חכמים זכרונם לברכה במועד קטן כח שמת בנשיקה וכן אמרו על אהרן ומרים ש-3 מתו מתוך טוב התבודדותם בממציאם ועליהם אמר שלמה ישקני מנשיקות פיהו וכמוש כתב הרב המורה הרמב"ם במורה נבוכים פרק 11 חלק ג' אבל עם היות 3 האחים משותפים שמתו בנשיקה לא היו כולם שוים במעלת הנשיקה ההיא כי כמו שהיו כולם נביאים ומדרגות מתחלפות כגבוה שמים מארץ ככה היו בענין המיתה ההפרש של הנשיקה של משה רבינו ביחס לאחיו ואחותו כמו שהיה בנבואה הפרש כזה מן העולם הזה הוא יזכיר תכף אם נגיע

וכבר יזכירו חכמים זכרונם לברכה היותה בנחת שאמרו בספרי שנז' שהקב"ה נוטל נשמתן של צדיקים נוטלה בנחת משל לעשיר נאמן בעיר הכל אצלו פקדונות היה מוציא היכן הוא וכשהוא שולח ביד עבדיו או ביד שלוחו הופכים העליונים על התחתונים כך כשהקב"ה נוטל נשמתן של הצדיקים נוטלה בנחת הוא יודע איפה לשים הכל אבל כשהוא נוטל נשמת הרשעים למלאכים רעים אכזרים שישמטו נשמתן וכן אומר הפסוק במשלי יז' יא' ומלא ך אכזרי ישולח בו ובאיוב לו רצו לומר שנפשם של הצדיקים מעורבות בגופיהם אבל בלתי מתאחזות בה לכן ההפרדה תהיה על ידי השם כי הדביקות בו הוא שמחיב המיתה בנחת ולא בצער כל חייהם נדבקים בו ואתם הדבקים בה"א וכמו שדימו כמשחל ביניתה כששולפים שערה מחלב והרשעים כגזיזא מעמרא שער מהחלב יוצא בנקל בלי חיכוך ולא מהחלב עמו אמנם כשמוציאים עמו הצמר מן הקוצים אי אפשר שישארו צמר מהקוצים או להפך

ואם היתה מיתת הצדיקי םכפי הפרד כ"ש שיהיה באדון הנביאים מהפשט שכלו הפשט עצום ולכן תמצא שהיתה מיתתו של מ"ר על ידי ציוי ומת בהר ונאספת אל עמיך ברשותו כעושה מלאכה שכולה בידיו ה' אומר לו לך מות בהר תסתדר כמו שאומרים ואל זה כיון שם באומרו על פי השם פה הוא נותן פירוש שווה מליונים להגיע לעולם הזה למי שלמד שווה מליונים שווה מליונים אני קראתי את זה הייתי מאושר! מאושר!!

ואל זה כיון גם באומרו וימותש ם משה בארץ מואב על פי ה' מה הכונה באומרו וימות שם ? וימות שם לא תגבול המקום שמת בו לא מת שמת שם לתאר גבול של מקום אז מה זה שם? אנחנו יודעים זה מקום מורה על מקום , מקום מוגבל שם ולא פה , פה ולאשם מה זה שאומר וימות שם משה? לא הכונה שם וימות בארץ מואב וכו' כתובת למה אומר שם תסע לשם לרחוב פלוני תסע לרחוב פלוני מה זה שם?

אומר שם המילה הז וחוזרת על מילה והתבודדות שהיה בה מראיית הארץ ששומע אותו מדבראיתו שבהיותו בזה שהוא היה שם במצב הזה במצב הזה כשהוא היה שם הוסר ממנו החומר ונשארה נפשו בהתבודדות הראשון זיכהו לאותה מיתה אשר היא היתה באמת הימלט מן המות הבטיחו שמלאך המות לא יגעו בו אני אטפל בך ועכשיו זה היה שוה מליונים! אייי~~~~

אומר האברבנאל וכבר השתמש הרב האלקי במילת שם זולת בהבנת המקום ראה דבריו בתחילת ספר המדע פרק א' הלכה א' האברבנאל קורא לרמב"ם הרב האלוקי אומר שכבר הוא השתמש הרב האלקי במילת שם זולת במילת הבנת מקומי לא כתיאור מקום איפה זה כתוב? יסוד היסודות ועמוד החכמות מה ההמשך? לידע שיש שם מצוי ראשון מצוי ראשון לכל נמצא מה זה שם??? הרי הקב"ה מקומו של עולם כאילו מצמצם "שם" לכן יש כאלה אומרים שם מצוי זאת אומרת שם הוי"ה וכו' הם נדחקו בגלל ששם זה כאילו ענין של מקום

אבל האברבנאל מבין שהרב האלוקי הוא יודע להשתמש במילה שם לא במובן של מקום אלא אומר כך יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון הלכה ד' אין שם מצוי אחר מלבדו דהיינו על הדרך וימות שם באותה מעלה והתבודדות שהיה בו מעלת הבדידות יחידות כונה שם לא כונה של מקום אלא וימות שם במעלה הבדידות ויחוד עם הקב"ה אז הוא מת במצב זה במצב של שם של בדידות מעלה של יחוד ודביקות בהשם אותו שימוש עשה שהקב"ה נמצא במעלה של בדידות אחד ואין במעלה הזו אחר ואין שם אחר בילתו אין במעלה הזו בילתו מישהו אחר שם לא במובן של מקום אלא של מעלה!

זה דבר מדהים ! מדהים!! מדהים מתחבטים כן מפרשים גדולים שם~ שם איך מסבירים כאילו יוצר סתירה בא האברבנאל מסדר הכל יש לו הכרח שם כתובת בשביל מה אתה צריך לא זה לא מקום לא הבנה של מקום

עכשיו עוד דבר הוא מוסיף לנו האברבנאל סוטה יג' כוחו וטוב הכנתו ושעת מיתתו הר העברים 12 --- היו בו בן 120 הר שעולים אותו ב-12 פסיעות של מי הפסיעות? תלוי משה היה 5-6 מטר ועלה אותן בפסיעה אחת ! אני חוזר להורות על חוזק כוחו וטוב הכנתו בשעת מיתתו הר העברים 12 פסעים היו בו וכולם פסעם משה בפסיעת אחת מה רמזו חכמים?

עשריות השנים שחיה 12 פסיעות זה 12 עשיריות השנים שלו איך הם קבעו שכל פסיעה זה עשר שנים? כי לפי שכל פסיעה יש 2 רגלים ו-10 אצבעות המשילו 12 פסיעות בפסיעה אחת כמשנה בן 20 לכוח בן 30 לרדוף הר העברים רמז לעולם מזה העולם לעולם הבא עברנו מפה לעולם הבא ולפי שהיתה כל פסיעה 10 שנים והוא חיה 120 שנים אמרו שהיה בהר העברים 12 פסיעות אבל שלא עבר אותן בהדרגה הכוח והפסד הלחות כמו שאדם עד גיל 30 חזק ומתחזק ומאז מתחיל לרדת עד 100 כאילו עבר ובטל מן העולם אצלו לא היה ככה כאילו הוא כל הזמן באותו כח אין חלישות לא נחלש כי שיבה לא זרקה בו ולא תשש כוחו אבל עודנו באיבו כאילו לא עבר עליו הזמן רק קפץ בקפיצה אחת כל חייו משך אחד רצוף באותו כוח וכאילו פתאום יצא מגבול בחור כפי כוחו אל גבול המת וזה נרמז בפסיעה אחת

 והכלל שהיתה מיתתו ניסית לא טבעית ולא מקרית אז הביא לנו מצבור ראיות שהמיתה של משה רבינו לא גויעה לא מיתה טבעית ולא מקרית ולא כריתית בלא חולי בלא צער בלא כלום על פי השם !

הדרוש השלישי זה בקבורתו של משה אדוננו רוצה לומר אם נקבר גופו ומיק בר אותו בספרי אמרו חכמים זכרונם לברכה לא כהתה עינו אפיל ומשמת ולא נס לחיה לחלוחית שבו לא שלט בו רקבון ז"א תקשיבו טוב מה כתוב מת נפרדה הנשמה מהגוף מה עם הגוף? גם אחרי המות לא כהתה עינו אפילו משמת גם הלחלוחית אפילו שמת לא שלט בו רקבון ואומר על דבריהם האברבנאל הוא באמת דעת נאות וברי א אולם לפי שהגוף ההוא היה מעון לשכינה הגוף ההוא היה מעון לשכינה ואבריו כולם עמדו במעמדם האלקי לפני השם כל אותו הזמן במשך 120 ואיך יבואו לידי רקבון והיו דראון לכל בשר?! בושה שיראו את הגוף של משה רבינו אוכלים אותו תולעים? כשאר בני אדם וכבר הרחיק זה האבן עזרא

ועוד שאם לא ידע איש קבורתו מה תכלית זה הנס? לא יודע ממנו אם הגוף נשתמר כאילו לא נרקב ולא כלום ולא יודע ולא רואה מה מועיל הנס? כך אומר האבן עזרא! אבל טענותיו אינן הכרחיות לפי שגוף משה רבינו לא היה רטוב מלא לחויות כשאר גופות שאר בני אדם --- כל אותם ימים אלקייים בלי --- חזק בעצמו שיוכל להתקיים בעצמו כאילו היה גופו מכסף או מזהב ושאר הגשמים הבלתי מתעפשים לכן לא היה הכרח שיקרה בו העיפוש שהם מטבע אחר כ"ש בדרך נס היפלא מהשם דבר כזה ואע"פ שלא ידע איש --- כבור ידיו לנגד עיניו שלא יבזה ונמס עש תאכלהו הצדק כל אדם אפילו שלא תראהו כל בריה כפי פעולו כל שכן השופט כל הארץ צדיק וישר הוא שכר כל בריה שכר משה קדושו ולא ישמור

והנה עצמות אלישע מפני --- והחיו את המת כמו שכתוב מלכים ב' יג' כא' אלישע קבור אדם לידו יש אומרים רשע יש אומרים שלא נגעו בעצמות אלישע החיהו תעוף מפה יש אומרים כמה מטרים ומת ויש אומרים חי הלאה מה פתאום מישהו מתאים לא מישהו שלא מתאים ז"א כן בית קברות אפילו רשעים אפילו רשעים גדולים מפרידים מביניהם חלקת שומרי שבת וכו'

אז ז"א אם עצמות אלישע רחוק רחוק ממשה רבינו אז עצמות איש הא' היה ראוי שלא יגע בבשרו תולעת ולא מזיק בנו של רשב"י 22 שנה נשאר חי מת ! מת חי שוכב בעליה אחרי מותו ודן אנשים הופיע תולעת בגלל שלא מחה במי שאמר לשון הרע אנשים כאלה תנאים שהמרחק ביניהם למ"ר לאין שיעור ואם האריות לא אצרו כוח לחבל בדניאל חתיכת בשר אז מה אם קוראים לו דניאל כמו אלה שזרקו אחריו לא נגעו בו למה? כי הוא קדוש! אז איך גושי אדמה יאצרו כח לשלוט בהם תולעים?! ובעינים שלו שהביטו תמונת השם תורה רגלי --- בלי ספק!? איך אפשר דבר כזה אז כשאמרו חכמים לא נס לחיה בריא אולם אומר האברבנאל!

טוב אבל מה נעשה בגופו אם היה שלא נתעפש ולא נתרקב כבר חשבו השיב --- לרוחניות כמו שהיה ענין אליהו שאמר לא ידע איש את קבורתו לא היה קבר ולא גוף  ומה שאמרו ויקבור אותו בגיא ענינו שהסתלק מבין ישראל וכביכול הקב"ה קברו שלקחו מביניהם קברו זה כמו שאמרים איפה שמתי קבור שמה בין הספרים לא קבור דוקא באדמה נטמן מעיניהם העלים מעיניהם ולזה כיונו חכמים בספרי משה רבינו לא מת וכו' לטבע הגרמים השמימיים עד שקרן עור פניו הוא נהיה כמו אש שלהבת כמו שמש! מאירה!! ככה במותו נשתנה טבעו לטבע הרוחניות

אומר האברבנאל אבל זה בצד מה מכחיש את --- למעלה כמו הוא אומר זה עדייןלא מתיישב עם הפשט ועם מאמרי חכמים אז לכן אומר האברבנאל שדעתי נוטה שמשה רבינו בהר קנה טבע חדש אחר ותכונה חדשה בגופו הוא אומר ש-40 יום לא אכל ולא שתה כמו כסף כמו זהב ומפני זה נפרד מן האשה לפי שלא נשאר בו כוח להשתמש בזיוג של אדם בזיוג וכאשר מת לא הניח הקב"ה גופו להתעפש ולהתרקב כי כמו שבנפשו התעלה על כל ילוד אשה ככה היה ראוי שתהיה מעלתו בגופו עליהם על כל ילודי אשה כמו שבנשמתו כך גם בגופו ולא יהיה זה בלתי מתעפש אבל מיד תקשיבו טוב!

 לאותה שעה שמת מיד נפרדו חלקיו זה מזה ושבו אל היסודות הראשונים ונשאר שם ממנו העפר הברור לא שישאר שם בשר וגידים לא נפסדו בהדרגה כמו שהיתה מיתה בזולת הכנת טבעית כי אם על דרך הנס --- כפתע פתאום שיצאה נשמתו --- ושבו אל התחלותיהם ובזה האופן לא נכנס בגופו הקדוש רקבון --- כדעת המדרש שהוא אמת והעפר הנשאר מגופו זך ובריא נכנס בבטן האדמה וזוהי הקבורה שזכרה התורה בו לא שנאמר שיקבר שם גופו בכל חלקיו ואבריו ועמדו בהפסדיו ימים רבים --- נסתר הבנין ונשאר עפרו בבטן האדמה!

מה זה אומר? זה כאילו בואו נסתכל ככה איך עושים סרט? איך הקב"ה ברא את אדה"ר? מ-4 כנפות הארץ ויצר דמות ראשון פרים אחר פרים העפר מתקרב ומתגבל ונמתח צורת בן אדם והופ בן אדם שלם עכשיו גופה עם כל התוכן אחורה ומהר מה קרה למשה רבינו ז"א הוא התפרק לגורמים כל פירור של הפירור של הפירור של הפירור חזר ליסוד בהתחלה לא בתהליך אבולוציה--- לא שום דבר הכל חזר כמו שכתוב בפסוק וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה בדיוק!

האומנם שואל מי הכניסו ומי קברו שם באותו עפר? אמרו בספרי הקב"ה בכבודו! רבי ישמעאל אומר משה קברו בעצמו ומתקו להרב --- דברי ר' ישמעאל נכנס במערהולא ידעתי לדעת ר' ישמעאל והר' אבן עזרא איך יצויר שאחרי שמת קבר את עצמו? ואף שנודה שנכנס במערה ומת בה לא היה יכול על הקבורה וזה סתימת הגולל ויצטרכו אם כן בהכרח שהקב"ה קברו שעל דרך נס נסתם קברו![1]

אני הייתי יוכל להמליץ שזה אפשר להסתדר גם אחרי מה הפירוש? לפעול על הגוף מה הבעיה? הנשמה תפעל על הגוף כן ותפעל על הגוף והגוף יתפרק איך אני יודע והפכו לגל עצמות מה הוא פירק אותו נגע בו נשמת רשב"י או ר' אלעזר מסתכל על מישהו לפרק אותו כמו שאומרים בנשמה ממילא הנשמה יכולה לפעול גם חוץ לגוף כן

אבל אומר האברבנאל שהקב"ה קברו והיה זה לסיבות הא' שלא רצה שיקבר על ידי בני אדם שלא יראוהו בשעת מיתתו ויפירדוהו מדביקותו --- באחד ומפני שלא יטרידוהו בשעת מיתתו --- בא לו המות בהיותו יחידי --- פלא ולא בבני אדם סיבה א' סיבה ב' בגדולתו לא יראוהו כפגר מובס ככלי אין חפץ בו וכבר ציוו במלכים שלא יראו אותם בני אדם בשעת זלזולם מהזה ? לא נותנים להם להסתכל זלזול במלך לראותו בשעה שמסתפר כ"ש במיתתם אלא בכבודם וגם לא בשאר אדם בשעת קלקלתו לכן לא נקבר בידי אדם

סיבה ג' היה ראוי שהקוברו שלם בכל הנמצאים והקדושים כמו שה' אמר על אברהם כשהיה בכבשן האש אמר הקב"ה לא! הוא יחיד בעולמו ובעולמי אני אתעסק בו אותו דבר האדם הכי מקודש עלי אדמות והבורא  יכול להתעסק בו סיבה ד' מאת השם בלי אמצעי ומיתתו ממנו יתעלה בלי אמצעי לא טבעי ולא --- בלי מתווך נבואה במישרין והקבורה במישרין וראוי היה מכח הכרח להיות כן הפרד חלקיו והתכתם בשובם בלי זמן והפועל הנפלא לא היה ראוי כי אם מאת הקב"ה עושה נפלאות גדולות לבדו ולהחזירו אז לכן היה צריך שרק הקב"ה

ולהיות הפועל המופלא הזה כנגד המנהג הטבעי --- מבלי זמן אמרו חכמים זכרונם לברכה איי! בפסחים נד' שנברא קברו של משה ערב שבת בין השמשות מה רצו לומר בזה? מבחינת המעשה בעצמו לא נפסד גוף משה אל סיבותיו הקרובות בהדרגה כי אם ששב שבהם הורקב--- הינו ענינו בבריאה הראשונה הכוללת במעשה בראשית כאדה"ר --- כפי רצון הבורא תמונה אחר תמונ הכך מש"ר בלי הדרגה וזה היה בעיתה כפי הרצון ובבחינה הזו היות יש מיש היה כדברים שנעשו בטבע אחר ימי בראשית אז לכן שמו טבעו ממוצע

מרגע שנבראה הבריאה הכל יש מיש אבל הוא שלא התפרק באופן טבעי יש מיש לכן שם את הטבע שלו ממוצע מה זה שאמרו בין השמשות ואליו כיון לא ידע איש את קבורתו בגופו ואיך נפסדו חלקיו ואיך נכנס גופו זה מפעל אלקי ולא מפעל משה עצמו עד שאמרו בספרי "ולא ידע איש את קבורתו" אלא משה אפילו משה עצמו לא ידע[2] גילו בזה שמשה לא קבר את עצמו אז זאת אומרת כתוב שבין השמשות כאילו לא נשאר זמן והקב"ה מיהר ועשה דברים במהירות לפני שתכנס שבת גם את קברו ברא במהירות זה המהירות שהתפרק לו הגוף

וכבר יוכיח אמיתת כל מה שאמרתי מאמר א' שנמצא לרבותינו בספרי וז"ש הקב"ה למלאך המות זה מתוק מדבש אוי! אני אומר לכם זה מ"ש תקשיבו! אמר הקב"ה למלאך המות לך והבא לי נשמתו של משה --- א"ל במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד ואתה אומר תן לי נשמתך --- אל" הקב"ה שוב לך והבא לי נשמתושל משה --- לא מצאו הלך אצל הים א"ל משה ראית? א"ל מיום שהעביר ישראל בתוכי לא ראיתיו הלך אצל הרים וגבעות א"ל משה ראיתם? א"ל מיום שקיבלו ישראל בהר סיני תורה לא ראינו א"ל גיהנום שמו שמעתי לא ראיתיו הלך אצל מלאכי השרת א"ל משה ראיתם אצל בני אדם הוא הלך אצל ישראל משה ראיתם א"ל אלקים הבין דרכו והוא ידע גנזו לחיי עולם הבא ואין כל בריה יודעת שנאמר ויקבור אותו בגיא עכשיו יש לעיין במאמר הזה סיפורים מה הולך פה?

א"ל ככה שלח הקב"ה את מלאך המות והשליטו לקחת נשמתו ומה טעם בקשת המקומות ותשובותיהם אליו? מה זה שלחו לא נפלו כי אם מידיעה עליונה וחכמה עצומה!! והנראה שהם ז"ל ר"ל כי השבת הרוח אל האלקים אשר נתנה א"א שיהיה כי אם על ידי הפירוד--- אשר יעשה על ידי מלאך המות שהוא העדר הכרוך בעקבי כ למורכב! אין מה לעשות כל מי שמורכב כמונו חייב לעבור את התהליך ולזה כיונו כשאמרו שאמר הקב"ה למה"ה שולטנות על הנשמה יפריד שמזה ימשך --- אל הא' אשר נתנה ואמ' מטבע המשל ויופו שהשליח טעה בשליחותו תן לי נשמתך סבור שהוא כלל האנשים להתאחז נפשם בגופם ולזה גערו ושלחו בנזיפה במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד זוהי האמת כי העדר המוחלט ומציאות הקיים אינם נכנסים במעמד אחד!

הלך מה"מ והשיב הדברים כלפי הגבורה שנצחו בגבורת המופת אז הוא יתעלה חזר ואמר תפריד רק החיבור של הגוף והנפש שהנפש תבוא אלי מאליה לא דבר אחר! ואז הלך לבקשו מצד חיבורו אז הולך מצד החיבור של הנשמה עם הגוף בא לבקש עכשיו להפרידו ולא מצא ר"ל שלא היה בו הכנה להפסד ולמות כמו מזגו והרכבתו הוא לא בנוי להיות נרקב בגויעה כמו כל בן אדם לא מצאו כזה לכן השתדל מצד חלקיו ויסודיו ה-4 שהורכב בנינו מה שיש לבוא להרקב מצדיו --- גוף ונשמה לפרק לו א' מהחלקים ממה אדם עשוי? מארמ"ע אש רוח מים עפר --- נסה לדבר איתו

הלך ליסוד המים נא' לו שאלו משה ראית? השיב לו הים מיום שהעביר ישראל בתוכי ז"א מש"ר דן על הים ושלט בו בנס ועשה קריעת ים סוף וביטל טבע הים של המים אז א"כ איך יהיה לי יכולת על חלק המים  אני יכול עליו? הוא שינה לי את הטבע הלך ליסוד העפר הרים וגבעות שאלם עליו האם יכול החלק העופרי מצד טבעו ומה השיבו לו? מיום שקיבל התורה לא שייך לשוכני חומר לא משעובד לעפר הארץ משועבד אליו כי עלה אל הר הא' לא --- כלל אליו טבעו הפך ככסף וכזהב

אז הלך ליסוד האש אמר שהלך לגהינום והמפורסם ממנו זה שהוא אש אוכלת ולהיות אש דק מהיסודות כולם ולכן נראו בו הענינים  ה--- קול השם שנתן מתוך האש וכ' הא' יעננו בקול האמנם אמר שלא ראהו על חלק האש להפריד גופו וכנגד הרוח אצל מלה"ש עושי מלאכיו רוחות שלא יבקש זה אצל יסודות פשוטות --- אצל ישראל שמיתתו תהיה בעבור ישראל כמו שכתוב יתעבר ה' בי למענכם ישראל א"ל אל' הבין דרכו ר"ל שענין מיתתו לא היה טבעי מפאת היסודות ולא בעבור ישראל גם לא כי הוא היטיב עם ישראל כמה מהטובות אלא מת באופן נסי מסודות ה' יתעלה וגם מקום קבורתו מאת ה' יתעלה ולא מיד אדם וז"ש לו הוא ידע מקומו הוא גנזו לחיי עוה"ב שנא' ולא ידע איש מקום קבורתו לך חפש אותו כל החלקים התפרקו בין רגע וחזרו להתחלותיהם הכל נעשה ע"י הקב"ה ולא שלטה בו יד אדם ולא ראהו אדם

אהרן ראהו משה במיתתו ובנו אלעזר משה לבד עם הקב"ה יש עוד המשך השעה כבר הגיעה--- קצת למדנו מעלת מיתתו של מש"ר איש הא' אתם מבינים איך הקב" ה משלם למי ששלם בשלימות לכן תמים תהיה עם ה'א' שלם עם ה''א אתה תהיה מאחל לכולנו!

רחבע"א רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תומצ" שנא' ה' חפץ למען צדקו יגדיל תור' ויאדיר