---

28-9-12
אז אמרנו שהחתם סופר אומר שהגשם שמתהווה ונוצר זה לא רק מהימים והאוקיינוסים אלא גם מהבל פיהם של אנשי העולם, ז"א למרות שההבל היוצא מהנחיריים ומהפה של בני האדם בשעה שהם מדברים זה קצת ביחס לאדים שעולים מהאוקיינוסים ומהימים, אבל גם זה עולה למעלה ועושה את העננים.
רעיון מעין זה מצינו גם מדבריו הקדושים של הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זיע"א בספרו בית ישראל, בדף י"א הוא כותב על ערל אחד שהיה מלומד גדול והיה בקיא גם בתנ"ך ובמפרשים. פעם אחת ביקש אותו ערל לעמוד על קנקנו של הרב הקדוש מרוז'ין ושאל אותו, כתוב בפרשת חוקת, "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב" פירש רש"י שם, שמע הכנעני הכוונה שמת אהרן, ונסתלקו ענני הכבוד. והנה דבר זה תמוה מאד, איזה קשר יש בין מיתת אהרן לבין הסתלקות ענני הכבוד? ואיך ניתן לבאר בדרך השכל וההגיון שענני כבוד נוצרו בזכות אהרן הכהן? אז זאת השאלה למעשה ששאל הערל, שמע הכנעני שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד. מה הקשר בין אהרן לענני כבוד ומה הענין על פי שכל שנוצרים ענני כבוד על ידי אהרן, מה הולך פה?
ענה הרב הקדוש מרוז'ין לאותו הגוי ואמר, ידוע מה שכתבו חכמי המחקר, כי מגוף האדם עולים אדים דקים היוצאים מנקבי החותם ומהבל פיו, והנה אם יתחברו שני בני אדם שאוהבים זה את זה אז יתערבו גם האדים האלה שעולים מהם יתלכדו יחד. והנה ידוע מה שאמרו חז"ל במשנה באבות, הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אם כך נמצא שאהרון המשיך אהבה ורעות בין שישים ריבוא ישראל שיהיו כאיש אחד בלב אחד. אהרון המשיך אהבה ורעות בין שישים ריבוא ישראל שיהיו כאיש אחד בלב אחד. הרי כתוב שכל ישראל, הגברים והנשים, בכו עליו שלשים יום. ועל ידי כך שהוא גרם לאהבה ורעות, כל ההבל והאדים שעלו מכלל ישראל נתערבו ונתלכדו יחד ונוצרו מהם ענני כבוד. מטעם זה הם נקראים ענני כבוד, שכן כבוד גדול הוא לישראל שהיתה ביניהם אהבה שלום ואחוה ורעות.
אולם המשיך הרב הקדוש מרוז'ין ואמר לאותו גוי, כשמת אהרון פסקה האהבה הגדולה בתוך ישראל, לא היה את המאחד והמלכד ונעשה פירוד ביניהם, על כן נסתלקו ענני הכבוד, וזאת כיון שנעשה פירוד גם בין האדים והבל פיהם של ישראל, כיון שהם לא היו מלוכדים יחדיו אז לא נתגבשו לכדי עננים. לכן פירש רש"י, כאשר מת אהרן נסתלקו ענני הכבוד. זה מה שהוא תירוץ לאותו ערל.
ויש להוסיף שהחתם סופר אומר, שמהאדים שעולים מהבל פיהם של אנשים שדוברים לשון הרע ורכילות מתהווה ונוצר גשם רע, שמטמא את התבואה וגורם לטומאה בעולם, מטמא הגשם הזה את התבואה וגורם לטומאה בעולם, וליצירת אנשים רעים וחטאים. לכן הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו עוצר את הגשם הזה, כדי שלא יגרם קלקול לבניו. זה שאומרת הגמרא בתענית ז', אמר רבי שמעון בן פזי, אין גשמים נעצרים אלא בשביל מספרי לשון הרע. ההבל של לשון הרע יוצר גשם רע, והגשם נעצר בגלל מספרי לשון הרע. שכן על ידי דיבור לשון הרע נוצר הבל שממנו נעשים עננים רעים שגורמים לגשם טמא, שהוא מקלקל ומטמא את הבריות והצמחים, לכן ה' יתברך ברוב חסדיו עוצר את הגשמים כדי שישראל בניו לא יינזקו מהם.
אולם אומרת הגמרא, אמר רבי חמא ברבי חנינא, מהי תקנתו של מספר לשון הרע? יעסוק בתורה. שנאמר "מרפא לשון עץ חיים", מה מרפא את הלשון? תורה שהיא נקראת עץ חיים. שכן אלה שעוסקים בתורה הקדושה מהבל פיהם נעשה עננים שמורידים לעולם גשמי ברכה, אז מפה מובן גם המאמר של חכמים, שכל העולם מתקיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן שאין בהם חטא, ממילא ההבל הזה עולה ומוריד שפע לעולם.
על פי דבריהם הקדושים של החתם סופר והרב הקדוש מרוז'ין זיע"א יומתק עכשיו להבין מה שפירש רש"י על הכתוב "ביום השמיני עצרת תהיה לכם". עצרת היא - עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, דהיינו ימים קצובים, כיון שהגיע זמנם להפטר, דהיינו ללכת ולהפרד מהם ולשוב לבית, אמר להם אביהם המלך, בני, בבקשה מכם עצרו עימי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם, הקב"ה אומר, כל כך אני שמח הייתי להיות איתכם שבעה ימים, עוד יום אחד תשארו איתי, עצרת היא לכם, תעצרו איתי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם. אז לפי הפשט, קשה לקב"ה להפרד מאיתנו. אבל פירש הקרן לדוד את המדרש הזה ואמר, בשמיני עצרת אות ט', שהנה בחג הסוכות אנו קושרים ומאגדים את ארבעת המינים, אתרוג לולב הדס ערבה, כנגד ארבעת החלקים בישראל שיכפרו אלו על אלו, אבל בשמיני עצרת, אחרי חג הסוכות, מבקש הקב"ה עצרת תהיה לכם, ולשון הכתוב ביואל א' י"ד, "קראו עצרה אספו זקנים", כמו שאנחנו כותבים בחוץ, עצרת התעוררות, מה זה עצרת? מה זה עצרה? עצירה אספו זקנים. דהיינו תעשו עצרת להתאסף ולהתחבר באגודה אחת. עצרת תהיה לכם, שתעצרו ותשארו מחוברים, תמשיכו להיות מאוחדים גם לאחרי סוכות, בסוכות הייתם אגודים. לכן הוא אומר, קשה עלי פרידתכם, הפירוד והמחלוקת שבין ישראל קשה, אני פוחד שעכשיו תצאו מהסוכה תתחילו להפרד. לכן עצרו עוד יום אחד שבזה תראו מה הכוונה שלי, שככה תמשיכו. עצרת תהיה לכם, שיהיה עצרה ואיסוף של הזקנים יחדיו תמיד, למה כי קשה עלי פרידתכם.
ענין זה של עצרת שהוא התחברות לאגודה אחת, כדי שתהיה אהבה ואחדות בישראל, הדגיש הקב"ה דוקא בשמיני עצרת, שכן בשמיני עצרת מתחילים אנו להתפלל על הגשמים, כפי שנפסק להלכה.
בשמיני עצרת מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם. והנה, כדי שירדו גשמים בהכרח צריך שיעלו קודם אדים מהבל פיהם של כלל ישראל שמקיימים את התורה. ושיש בהם אהבה שלום ורעות, שהרי מזה מתהווים כאמור העננים שמורידים גשמי ברכה על הארץ, אז מתי הזמן הכי מתאים להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם? בעצרת, כשעדיין כולנו מאוחדים ביחד וההבל פה שלנו יוריד גשמי ברכה. לכן אומר הקב"ה לישראל בשמיני עצרת, כשמתחילים להתפלל על הגשמים, קשה עלי פרידתכם, כלומר הפירוד והמחלוקת שבין ישראל קשה כביכול לפני הקב"ה, שהרי הפירוד בין ישראל הוא סתירה לבקשה של גשמי ברכה על הארץ. אתם רוצים גשמי אורה, גשמי ברכה, גשמי גילה, גשמי דיצה, איך אתם רוצים, אם יהיה פירוד ביניכם איך אתם מבקשים? שהרי הפירוד בין ישראל הוא סתירה לבקשה של גשמי הברכה על הארץ על כן עצרת תהיה לכם, עשו עצרת להתאסף ולהתחבר באגודה אחת כדי שתשרור ביניכם אהבה ועל ידי כך תתקבל הבקשה לגשמי ברכה. מפליא. מפליא. מפליא ומבהיל על הרעיון.
עוד משהו קטן, אני אגיד לכם, שמחת בית השואבה. אחד מהדברים המיוחדים והמופלאים שיש בחג הסוכות הוא שמחת בית השואבה, ששואבים את המים כדי לנסוך אותם על המזבח בחג הסוכות. וחז"ל מספרים לנו על גודלת הפלגת השמחה שהביעו ראשי וגדולי ישראל בשמחת בית השואבה, לא רק שמחה שבלב אלא ממש שמחה בפועל שיוצאת מגדר הרגיל בריקודים של מצוה וזריקת אבוקות ולפידים של אש, עד שהעידו מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
בענין זה כתוב בגמרא, תשמעו דבר מדהים. איזה דבר איזה תירוץ איזה דבר. בעין יעקב על מסכת סוכה נ"ג, אמרו עליו על הלל הזקן, כשהיה שמח בשמחת בית השואבה היה אומר, אם אני כאן הכל כאן, ואם אין אני כאן מי כאן. מה זה הדיבורים האלה, זה מתאים להלל הזקן, העניו. תמהו על כך המפרשים, איך יתכן שהלל שהיה נשיא ואדם עניו מאד יאמר על עצמו, אם אני כאן הכל כאן? זה נראה כאילו גאוה ומוקיר את עצמו מאד.
אבל על פי המשנה בסוכה מ"ח, על סדר ניסוך המים כתוב, שני ספלים של כסף היו שם, במקדש היו שני ספלים של כסף, אחד בשביל היין ואחד בשביל המים, אמרנו שדוקא בסוכות מנסכים, תמיד זה רק יין ופה זה יין ומים. ומנוקבים הספלים כמין שני חוטמין, אחד מעובה ואחד דק. הנקב של היין הוא מעובה כי היין הוא סמיך יותר והוא יוצא לאט לאט הוא ניגר לאיטו, בעוד שהמים ניגרים מהר, אז שמה צריך לעשות נקב יותר צר. כדי שיהיו כלין בבת אחת, ז"א אם אתה לוקח שני כלים שהם שווים וזה יין סמיך הרי אצלהם בזמנם היין היה, אם הוא היה חי יבבי, היו חייבים למסוד אותו, אחרת אי אפשר לשתות. אז שמים בשני כלים שווים רק הנקבים שונים, אחד יותר רחב ואחד יותר צר, ומתחילים לשפוך ביחד וממילא הם יכלו יחדיו. טוב, צריכים להבין למה דאגו חכמים ז"ל שהמים והיין יגמרו מן הספלים בבת אחת בעת ניסוך המים? מה הבעיה, תשפוך את זה ואח"כ את זה ככה וככה מה זה משנה? ביאר האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זיע"א, על פי הארי הקדוש, שהיין האדום רומז למידת הדין, והמים רומזים למידת החסד, ועל כן ניסוך המים והיין בחג הסוכות היה כדי להמתיק את הדין בחסד. להמתיק את היין על ידי המים שזה דין וזה חסד.
לפי זה מובן היטב, וכל השנה אומר הארי למזוג ביין, תמיד שאתה גם כן מים. ולפי זה מובן היטב מדוע הקפידו חז"ל בשעת ניסוך היין שהמים והיין הנשפכים מן הספלים יכלו בבת אחת? כיון שהיין הרומז למידת הדין לא יישפך לבד בלי המים שהם חסדים שהם ממתיקים אותו.
וידוע מה שאמר הארי הקדוש שנפסקה הלכה בבית הלל הלכה כבית הלל ולא כבית שמאי, כיון ששורש בית שמא מידת הדין, שורש בית הלל - מידת החסד, לכן ברוב הפעמים בית שמאי מחמירים בהלכה ובית הלל מקילים בהלכה. כל זאת מכיון שראה הקב"ה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, אלא במידת החסד והרחמים. זה מה שאמר הלל, אם אני כאן אני שהשורש שלי חסד כמו שמרמזים המים אז הכל כאן, כל העולם כאן חי וקיים בזכות החסד והרחמים. ואם אין אני כאן, אם חס וחלילה החסד והרחמים אינם כאן בעולם אז מי כאן? מי יכול להתקיים כאן בעולם, שהרי בלי החסד והרחמים העולם לא יכול להתקיים.
יפה או לא יפה? אשריכם ישראל.