טעם הישיבה בסוכה ענני כבוד | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום נתנאל בן אנג'ליקה רוחמה לרפואה שלמה בכל רמח איבריו ושסה גידיו

יתעלה בלימוד התורה מעלה מעלה בשמחה ובריאות

ונחת לקדוש ברוך הוא יזכה להיות תלמיד חכם אמן

זכר לענני כבוד

הגאון מווילנא בפירושו לשיר השירים

לומדים

למה נקבע חג הסוכות בטו בתשרי

הוא אומר שארבעת הפסוקים הראשונים שבשיר השירים

הם נגד ארבעה רגלים

האחד כנגד פסח שאמרו שיריו

שיר השירים אשר לשלומו

השני זה נגד שבועות

שהוא מתן תורה

יישכן עם נשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין

בשלישי הוא כנגד סוכות

שהוא זכר להיקף ענני כבוד

שהיה תלוי בבניין המשכן כידוע

אז חג הסוכות הוא כנגד

חג הסוכות כנגד הפסוק השלישי בשיר השירים

והוא זכר להיקף ענני כבוד

שמן תורג שמך על כן על עמות אהבוך

והיה תלוי בזה בניין המשכן כידוע

ובזה הוא מתרץ

מה שהקשור רבים למה אנחנו עושים סוכות בתשרי

כיוון שהוא נגד היקף ענני כבוד

ענני כבוד היקיפות ישראל

אז זה היה ראוי לעשות בניסן

כי בניסן זה התחיל היקף העננים

כשיצאו ממצרים

אבל נראה

לפי שכשעשו את העגל

נסתלקו העננים

ואז לא חזרו

עד שהתחילו לעשות את המשכן

מתי משה ירד?

ביום הכיפורים

מהר סיני

מחרת יום הכיפורים

ויקהל משה את בני ישראל

וציווה על מלאכת המשכן

מתי זה היה? בי״א בתשרי

וכתוב והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר

אז זה עוד יומיים

הרי י״ג בתשרי

בי״ד בתשרי

נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב

במניין ובמשקל

ובט״ו התחילו לעשות

ואז חזרו ענני כבוד

אז במציאות

נסתלקו ענני כבוד

וחזרו בט״ו בתשרי

כי היה יום הכיפורים

מאז זה היה את הימים האלה שאמרנו

ביקל יומיים איסוף הכספים

קבלת הכספים ובט״ו התחילו את עבודת המשכן

הקמת המשכן ולכן עושים סוכות בט״ו בתשרי

אז זה לא זכר לענני כבוד שיצאו ממצרים וליוו אותם

אלא זכר לענני כבוד שחזרו

בט״ו בתשרי אחרי שנסתלקו בעוון העגל

אז מה שהתבאר מדבריו

שענני הכבוד שהיו עם ישראל ביציאת מצרים נסתלקו בחטא העגל

וחזרו רק אחר שנתכפר להם חטא העגל וזה היה בט״ו בתשרי כשהתחילו לבנות את המשכן

ולכן חג הסוכות הוא כנגד ענני הכבוד שבט״ו ותשרי חזרו

ובעיקר מה שכתב הגאון

שבחטא העגל נסתלקו ענני הכבוד

מפורש בתרגום שיר השירים

עד שיפוח היום

ונסו הצללים

ובזערות יומה עבדו בני ישראל את עגלה דדהבה והסתלקו ענני קרדים ומתללינים אלא בהון

זאת אומרת במיעוט הימים

לא עברו הרבה ימים עד שישראל עשו את העגל

עגל הזהב

ואומר התרגום

והסתלקו ענני הכבוד

שהיו שוחחים עליהם

וזה נאמר עד שיפוח היום עוד לא עבר כבר

זמן קצר ונסו הצללים אלה שמצילים עליהם העננים

וכן פרש הגאון שם עד שיפוח היום פירוש שגבר חום היום מאוד בעת שעשו את העגל

ואז ונסו הצללים הם ענני כבוד שהיו כצללים לישראל

ובפירוש רבנו אביגדור כהן צדק שם

הביא את המקור לדברי התרגום

המקור לדברי התרגום מאיפה התרגום יודע לומר את זה הוא מביא את המקור לזה

ממה שכתוב ויתנצלו בני ישראל את עד ים

בגלל שהם עשו את העגל אז הם הפסידו את עד ים

וזה הכוונה לענני הכבוד

ובחידה

בנחל קדומים מביא בשם רבנו אפרים

בביאור הפסוק בשמות ל״ב קפה

וירא משה טעם כי פרוע הוא

אז הוא מביא החידה בשם רבנו אפרים כי פרוע הוא שנסתלקו ענני כבוד

אלא שחזירם משה בתפילתו

וכן הוא בעל שייח הקדוש

בשמות ל״ב קפה

וירא את העם כי פרוע הוא מגולה מענני כבוד

אז כולם מכוונים לאותו עניין

אומנם עדיין אין ביאור בדברי הגראה

לטעמא דמילטא

שעיקרו של חג הסוכות הוא זכר לענני הכבוד

שחזרו

לאחר חטא העגל

ולמה לא זכר לענני הכבוד

שהיו בזמן שיצאו ממצרים

מה יותר חשובים

האם חשובים

ענני הכבוד שחזרו להם

אחרי עמון העגל

או עצם זה שהם יצאו ממצרים

אז היה ענני כבוד ישר שהם יצאו ממצרים

לא הבנו בדיוק

מדברי הגאון למה יותר חשוב העננים האלה

שחזרו ממה שאלה שיצאו

יש פה איזה יתוש נחמד שכנראה רוצה לסיים את מלאכתו בקרוב

מצאנו השלמה לדברי הגאון בשיר השירים

באדרת אליהו

בפרשת כי תישא

ל״ד ו׳

הנה בסדר הפרשה של חטא העגל

מבואר במקראות

שבתחילה לאחר החטא

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה

הניחה לי ויחר אפי בהם באכלם

ואעשה אותך לגוי גדול

זאת אומרת חרא אפו של הקדוש ברוך הוא במעשה העגל

ורצה לכלות את ישראל

ולהתחיל את עם ישראל מחדש ממשה רבנו

כמו שהתחיל את העולם מנוח מחדש אחרי שכילה את כל העולם

אמר לו עכשיו תשמע

הניחה לי

ואיחר אפי בהם

ואכלם

ועשה אותך לגוי גדול

ואז התפלל הקדוש ברוך הוא

התפלל משה לפני הקדוש ברוך הוא

ואמר לו למה אדוני יחירי הפכה בעמך

אשר הוצאת מארץ מצרים

אחרי כל מה שמפייס

משה רבנו את הקדוש ברוך הוא כתוב וינחם אדוני על הרעה

אשר דיבר לעשות לעמו

אז הקדוש ברוך הוא ניחם על הרעה

וכאילו חוזר בו עכשיו ממה שהתכוון לעשות

ממה שרצה לעשות לעמו

זה יתושה זה לא יתוש

בהמשך הפרשה

כתוב וידבר אדוני אל משה

לך עלה מזה

אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים

אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב

ושלחתי לפניך מלאך

אומר הקדוש ברוך הוא

אני כבר לא אעלה בקרבך

אני אשלח מלאך

כי לא אעלה בקרבך

זאת אומרת ההשגחה הפרטית שהייתה עד עכשיו

תפסיק

ואני אשלח מלאך עכשיו

אחרי שהם עשו את העגל

אני כבר לא אהיה איתם

אשלח להם מלאך

וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו

העם שמע שהקדוש ברוך הוא רוצה לעזוב אותם

מהשגחתו הפרטית

ויתאבלו

פירש רשי

וישמע העם את הדבר הרע הזה מה פירוש? שאין שכינה שורה ומהלכת עמנהם

אז השכינה כביכול

מסתלקת מהם מבואר

שאפילו שניחם הקדוש ברוך הוא על הרעה כמו שאמרנו קודם

אשר דיבר לעשות לעמו

והחליט שלא לכלותם

עדיין לא היה פיוס גמור עם ישראל

ולא רצה הקדוש ברוך הוא להשרות שכינתו בתוכם וללך עימה הם

אז זאת אומרת

הקדוש ברוך הוא הסכים עם משה

להנחם על הרעה ולא להביא אותה לכלות את ישראל

והוא הסכים לא לכלות אותם

אבל עדיין פיוס עם ישראל גמור לא היה

ולא רצה הקדוש ברוך הוא להשרות את השכינה בתוכם וללכת עמם

בהמשך הפרשה כתוב

ויעבור אדוני על פניו ויקרא

אדוני אדוני עד רחום וחנון ערך אפיים ורב חסד ואמת

ויאמר אמנם מצאתי חן בעיניך ילכ נא אדוני בקרבנו

משה רבנו לא מוותר ומפציר בקדוש ברוך הוא לא לעזוב אותם

לא לשלוח מלאך

אלא שהוא בעצמו ילכ נא השם בקרבנו

שלא לסלק את השכינה אלא להשאיר אותה בקרב עם ישראל

ובאדרת אל יום מסביר הגאון

ויעבור אדוני על פניו ויקרא אדוני אדוני בשם המיוחד

ובמידת טובו

אל רחום וחנון

בידו הסליחות והרחמים

וכל זה היה בארבעים יום האחרונים

כידוע

הוא שהה למעלה מאה עשרים יום

שלוש פעמים ארבעים

זה בארבעים יום האחרונים

וזהו התפילות שעשה כל ארבעים יום האלו

בשביל להשיב את השכינה בתוכנו אתם שומעים?

אנחנו שלוש דקות חמש דקות לא יכולים להתפלל

והוא ארבעים יום התפלל רק להשיב את השכינה בתוכנו

והוא מתפלל שישיב את השכינה

כמו שאמר לו בהתחלה במעשה המשכן ושכנתי בתוכם

ועתיים הפסידו את זה בעגל

והוא מבקש שישרה שוב את השכינה

מבואר בדברי הגאון

שעיקר התפילות והבקשות של משה בכל ארבעים יום האחרונים

היו להשיב את ההשראה של השכינה בישראל

שניתנה להם ההבטחה על זה במעשה המשכן

שאמר לו הקדוש ברוך הוא ושכנתי בתוכם

והם הפסידו את זה במעשה העגל

שאפילו שהקדוש ברוך הוא ניחם לא לכלותם

אבל עדיין לא רצה להשרות שכינתו בתוכם

ובהמשך

כותב הגאון

ויאמר אמנם מצאתי חן בעיניך

ילכ נא אדוני בקרבנו

משה רבנו מנצל את כל הקרבה שלו

וכל המציאת חן שלו בעיני השם

לטובת עם ישראל ואומר

אם נא מצאתי חן בעיניך ילכ נא אדוני בקרבנו

זאת אומרת ופה הוא דוחה את המלאך שרצה הקדוש ברוך הוא

לשלוח במקום השכינה

הוא ביקש הלא טוב שתלך אתה בקרבנו בעצמך בלי המלאך

ותשרה בקרבנו במקום

שריית המלאך

כמו שכתוב כי שמי בקרבו

ותשרה בקרבנו

בהתחלה הוא ביקש

רק

בלכתך עמנו

עכשיו הוא ביקש

ילכ נא אדוני בקרבנו

לא עמנו כמתלווה

אלא בקרבנו

כי ידוע כי כבודו שורה בקרב המלאך או בישראל

וכאן ביקש משה דבר גדול וטוב אשר אין אחריו עוד

אין יותר טוב מזה

וגם על זה הבטיח לו הקדוש ברוך הוא

הצליח לרצות הקדוש ברוך הוא גם על הדבר הזה

ויאמר

הנה אנוכי כורת ברית

נגד כל עמך אעשה נפלאות

אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

רוצה לומר הנה אנוכי כורת ברית

זה קיום האבטחה אשר כבר לא תופר

כי בכל הדברים

החטא מונע

אם אין הבטחה מפורשת

אז אם יש שריית שכינה וחוטאים אז היא מסתלקת

אבל פה כרת ברית

וקיום האבטחה לא תופר

ולכן אמר נגד כל עמך אעשה נפלאות

אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

והכוונה היא על שריית הענן על המשכן

והכבוד שורה עליהם

הכבוד זה השכינה

והכבוד שורה עליהם לעין כל

והולך לפניהם לעין כל

כמו שכתוב אשר עין בעין נראה אתה אדוני

ועננך עומד עליהם

אנחנו בארץ ישראל לא בארצות הברית

עד שטמאו כל האומות עליהם

ואמרו מי זאת עולה מן המדבר

כתימרות עשן

וכמו שכתוב בסוף

פרשת פקודה

וכבוד אדוני מלא את המשכן

כי ענן אדוני על המשכן

ואפילו שהלך הענן לפניהם ביציאתם ממצרים

לא היה אלא לשעתו עד הים

היה ענן

שהלך איתם יומם

וענן אש לילה

זה היה עד לים

וגם לא היה לעיני כל ישראל

רק

לפני הנביאים שבהם

מה שאין כן כאן

עכשיו כתוב לעיני כל ישראל

בכל מסעיהם

זאת אומרת נשתבחו עכשיו יותר שהענן נגלה לעיני כולם וכל הזמן

לא רק עד הים ורק לנביאים

אלא לעיני כל ישראל בכל מסעיהם

וזהו הפלא הגדול

וכמו שאמרו האומות עליהם

בשיר השירים אין אלו אלא אלוקים

זה לא בני אדם זה לא אנושי מה שקורה שם

כמו שאמר משה ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על האדמה

מה זה ונפלינו?

לשון פלא

וכך ישיב לו השם מתברך נגד כל עמך אעשה נפלאות

זאת אומרת כל האמירות הנפלאות את העננים ענני כבוד מה שלא ראו קודם

כמו שכתוב לעיני כל בית ישראל

אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

וזהו שאמר ונפלינו

והיה הולך לפניהם במסעיהם

וחונה בחנייתם

הענן

ועל פי משה זה היה

שהיה אומר קומה אדוני

שובה אדוני

וזה שאמר הכתוב

וראה כל העם אשר אתה בקרבו

את מעשה אדוני כי נורא הוא

אשר אני עושה עימך

שהכל אני עושה בשבילך וברצונך

הקדוש ברוך הוא מסכים עם משה רבנו ועושה את הכל לכבודו

וזו הגדולה והטובה

אשר אין אחריה ולא הייתה כזאת

כמו שנאמר בפסוק

אשר עין בעין נראה אתה אדוני

ועננך עומד עליהם

ועל זה אנחנו מצפים

שנאמר כי עין בעין יראו בשוב אדוני ציון

אז זה עתיד לחזור בקרוב אם ירצה השם

ואם נרצה אנחנו גם

אז אם נרצה נעשה תשובה ונביא את זה

ואז נראה את ענן השם

כמו שהיה בזמן המדבר

עכשיו למדנו מדברי הגאון

עניין עמוק בתוכן עניינם של ענייני הכבוד

שהם באו לאחר חטא העגל

שהם היו הביטוי

לריצוי שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא לאחר חטא העגל

ללך עימהם ולהשרות שכינתו בתוכם

כי בהתחלה

אפילו שהוא ניחם

הניחא לביא חרא פי בהם ואכלם

אחרי ששכנע אותו משה והוא ניחם

וכבר לא רצה לכלותם

אבל עדיין לא רצה ללכת עימהם להשרות השכינה בתוכם

בכל ארבעים יום

יעמוד כבודו

מנמנם קצת

כן כן

בכל ארבעים יום האחרונים

עמד משה וביקש שיחזור הקדוש ברוך הוא ללך עימהם

ולהשרות שכינתו בתוכם

וזה מה שהוא ביקש

ילך נא אדוני בקרבנו

וביום הכיפורים אחרי ארבעים יום של בקשות וטחינות לבורא על זה

ביום הכיפורים נתרצה לו הקדוש ברוך הוא על זה

וכרת עימו ברית

להשרות את שכינתו בתוך עם ישראל

ומתוך הברית הזאת באה הבטחה נגד כל עמך

אעשי נפלאות

אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

לדעת הגאון מווילנן נפלאות

אלו הם ענני הכבוד

ונמצא שענני הכבוד

היו הכריתת ברית

של הריצוי הגמור

שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא

לאחר חטא העגל

להשיב את השכינה בתוך העם

שהם

הנפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

והכבוד היה שורה עליהם לעיני כל

וראו כל עמי הארץ

את שריית הכבוד עליהם

אמרנו היום בשיעור בוקר שעמלק בא

מתי שהוא ראה שענני הכבוד שרו מעל ישראל

ואז הוא ידע ששר ההשגחה השכינה שרה מעליהם

ולכן העיז פניו

להילחם בהם

אלה שפלט אותם הענן

ולא היו מושגחים

עזוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך מחוץ לענן

אבל לתוך הענן אף אחד לא יכול להיכנס הייתה להם הגנה

מענני הכבוד

אבל ברגע שהם שרו

אז הוא יכול היה להילחם בהם

מכל מקום

מה זה נתרצה?

נתרצה קדוש ברוך הוא זאת אומרת היה רצון מאת השם רצון מתי בא?

אחרי שהיה כעס

כן?

אחד כעס על מישהו

אחר כך הוא פייס אותו

הוא נתרצה לו

אז הקדוש ברוך הוא נתרצה בסוף אחרי הכעס על העגל

הוא נתרצה

עכשיו לפי דברי הגאון מבואר

שמה התוכן? מה התוכן של

עניינם של ענני הכבוד?

זה לא רק שהם זכו

לעננים עצמם

אלא מה שהם זכו מתוך ענני הכבוד

הפעם

זה היה כריתת ברית

על השראת השכינה בתוכם

וענני הכבוד זה היה ביטוי שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא ריצוי גמור על חטא העגל

וחזר להשיב את שכינתו בתוכם זה לא יאומן כי יסופר

הרי זה עלבון שאין כדוגמתו שעם ישראל בחופה

כמו כלה שמזנה תחת החופה

החתן עומד להיכנס לחופה הוא תופס את הכלה מזנה תחת החופה זה לא יאומן

משה בא להביא את הלוחות והם רוקדים סביב העגל

ואומרים אלה אלוהיך הישראלי

לא יאומן כי יסופר

אז הקדוש ברוך הוא רצה לכלותם כי עם כשעורף הוא וכולי

בא משה הצדיק

ומתפלל

ומפייס את הקדוש ברוך הוא

טוב אז אני לא אכלה אותם אבל לא מחזיר להם את השכינה

ארבעים יום

רק על הדבר הזה שיחזיר את השכינה לא ישלח מלאך במקום

והשם שומע לו

ועושה את זה לכבודו

נגד כל עם מחאה עשי נפלאות

ומחזיר את העננים אז מה יש עכשיו

זה לא סתם עננים

זה ענני הכבוד כבוד זה שכינה אמרנו עננים שמראים ששכינה שורה בישראל

וזה כריתת ברית

הפעם זה טוטליטה

וזה גם מראה שנתרצה הקדוש ברוך הוא ריצוי גמור על מעשי העגל

זה לא יאומן כי יסופר

איזה כוח היה למשה רבנו

זה לא נשכנע מישהו

זה את הקדוש ברוך הוא

ועוד למדנו מדברי הגאון

שענני הכבוד שהיו לאחר הכפרה על חטא העגל

הפעם הם באו בדרגה אחרת מענני הכבוד

שהיו בשעה שיצאו ממצרים

אמרנו שענני הכבוד שיצאו ממצרים

לא היו לעיני כל ישראל

אלא לעיני הנביאים שבהם

בענני הכבוד

שחזרו לאחר חטא העגל

היו לעיני כל ישראל כבר

ועוד מבואר בדברי הגאון שענני הכבוד שהיו ביציאת מצרים

לא היו אלא לשעתן עד הים

וענני הכבוד שחזרו אחר העגל

נשארו בקביעות עד אחר מיתתו של אהרון

עכשיו לפי דברי הגאון האלו מובנים

דברי הגאון בשיר השירים

למה קבעו את חג הסוכות זכר לענני כבוד

שזה זכר לענני הכבוד שחזרו לאחר חטא העגל

הרי אמרנו שענני כבוד כבר מהיציאה

למה בחרו לעשות את הסוכות זכר לענני הכבוד

אחרי העגל

ולמה לא לענני הכבוד

ביציאה ממצרים

כי מלבד המבואר בדברי הגאון שענני הכבוד שהיו לאחר חטא העגל היו בדרגה יותר גבוהה שכבר היו לעיני כל ישראל

וביציאת מצרים היו רק לעיני הנביאים

ושענני הכבוד האלו

היו בקביעות

וביציאת מצרים היו רק לשעתן עד היום,

עד הים

מבואר עוד בדברי הגאון דו ענני הכבוד

שחזרו לאחר חטא העגל

אין עניינם רק במאורע

של העננים עצמם

אלא העננים באו לכריתת ברית

בין הקב' ברוך הוא לישראל

אשרות שכינתו בתוכם

וזה אחר שנתרצה להם על חטא העגל

וזהו הביטוי

להודיע לכל באי עולם שהקב' ברוך הוא נתרצה בריצוי גמור על חטא העגל

ללכת עימהם

ולהשיב את השכינה לתוכם

במועד של סוכות

וזכר לענני כבוד

לקבוע זכר

לברית הזאת

כשאנחנו נכנסים לסוכה הלילה

אנחנו צריכים לדעת שאנחנו נוסעים

תחת ענני הכבוד שהשם מסרה שכינה

וזה כנגד הברית שהוא כרת שלא יסיר שכינתו מעלינו

וזה הברית של נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

שהם ענני הכבוד שבאים להתרצה הקב' ברוך הוא ריצוי גמור על חטא העגל וחזר ללכת עימהם

ולהשרות שכינתו בתוך העם

ואלה הדברים מפורשים בספר עבודת הגרשוני

על שיר השירים

לבין אחים ותלמידו של הגאון

וכך הוא כותב

ואמר דודי הגאון

אני מדבר על הגאון מבלה

ואמר דודי הגאון

ששורש הטעם של מצוות סוכה

הוא על מה שחזר הקב' ברוך הוא ונתרצה לשכון בתוך בני ישראל

ולא למסור אותם למלאך

כמו שאמר בתחילה הנה אנוכי שולח מלאך לפניך

רק שהשכינה תהיה תמיד בתוכם ונשב בצלו

אז הקב' ברוך הוא נתרצה ובמקום המלאך

הוא הבטיח שהשכינה תמיד תהיה איתנו

ותשב בצלו

מתי הייתה חזרת השכינה לישראל

בטו בתשרי

כי ביום הכיפורים כמו שאמרנו ירד משה מן ההר להגיד לישראל

שהקב' ברוך הוא ציווה לעשות את המשכן

כדי לשכון בתוך בני ישראל לעולם והוא לא יסור מהם

כתוב השוכן איתם בתוך טומאותם

זאת אומרת אפילו במצב כזה

וביום מחרת של יום הכיפורים

ציווה להביא נדבות למשכן

זה היה בי״א

ביום י״ב וי״ג״

הביאו נדבות

כתוב והם הביאו אליו עוד נדבות בבוקר בבוקר

כמו שמובא במדרש רבי יהודה ורבי נחמיה אומרים שני ימים היו מביאים נדבות שנאמר בבוקר בבוקר

וביום י״ד הכריזו שלא יביאו עוד

וביום ט״ו התחילו לבנות את המשכן ואז חזרה השכינה לישראל

ועל זה ציווה לנו השם לעשות את חג הסוכות

בט״ו לחודש השביעי זאת אומרת אנחנו יושבים בסוכה

לזכור את הברית שכרת השם איתנו אחרי שנתרצה על מעשה העגל

וכרת ברית שלא יסיר שכינתו מעלינו

סוכה זה שני שמות

אביה ואדנות

אז על שם שזכינו לשם

תחת כנפי השכינה

לכן עושים סוכות

וזה פירוש שכתוב כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וזהו ענן הכבוד

שחזרה השכינה לישראל

על זה אמר דוד המלך עליו השלום

ויהי נועם אדוני אלוהינו עלינו

מה זה נועם השם עלינו? השכינה שורה עלינו

ומעשה ידינו

כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו כשאז התחילו במעשה ידיהם לעשות את המשכן מתי?

בטו?

בתשרי

שזה מעשה המשכן

כוננה עלינו פירוש להיות לכם למקום השכינה

ומעשה ידינו כוננהו פירוש על ידינו זה יהיה

ומייד נתקיים הפסוק

יושב בסתר עליון

בצל שדה יתלונן

בצל שדה יתלונן אפילו לינת לילה

דהיינו על יום אחד ויומיים גם כן לא סר מהם

מתי זה היה?

בטו בתשרי שנתכפר להם חטא העגל

אז זה יום גדול הלילה

זה יום כפרת ורצוי

על עוון העגל

והשם יש לו שכינה בברית לעיני כל ישראל לתמיד

והשם ציווה שלנו עושה זכר לדבר הזה

ולכן עושים סוכות

בטו בתשרי

ולא בטו בניסן

אז מפורש בדבריו

שעיקר מהותו בתוכנו של חג הסוכות

כנגד הריצוי שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא ללכו עצמו עימהם ולא על ידי מלאך

וענני הכבוד זה התחלת החזרה של השכינה לשכון בישראל

וזה מבואר

מתאים עם האדרת אליהו בספרו השני של הגאון

שהכריתת ברית שהייתה להחזיר

את השראת השכינה בתוכם

שבה הבטיח הקדוש ברוך הוא לישראל

נגד כל עמך אעשה נפלאות

אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים

זוהי הבטחה של ענני כבוד שהן הנפלאות

נמצא שענני כבוד הם הביטוי לריצוי שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא ללכו עצמו עימהם ולא על ידי מלאך

ולהשרות שכינתו בתוכם

וזהו עיקר העניין

של חג הסוכות

זכר לענני כבוד לדעת שהשם איתנו שומר עלינו משגיח עלינו

מהסכך

אומר הזוהר הקדוש זה צילה דמהימנותא אנחנו נמצאים

בצל האמונה

עכשיו יובן לנו מה שאמר הגאון בשיר השירים

בפסוק השלישי בשיר השירים הוא כנגד סוכות

שהוא זכר לענני כבוד שהיה תלוי בבניין המשכן כידוע

ולא באר

במה תלויינה ענני כבוד

בבניין המשכן

אבל לפי האדרת אליהו

מבוארים הדברים היטב

שהרי כתב שם

וזהו התפילות שעשה כל הארבעים יום האלו להשיב שכינתו בתוכנו

כראשונים

שאמר לו מעשה המשכן

בשביל ושכנתי בתוכם

והפסידו

ועתה לא שבחור עד שהשכינה שכינה.

מבואר

שמה שאירע לאחר חטא העגל

שלא רצה הקדוש ברוך הוא ללכת עימם ולהשרות שכינתו בתוכם

זאת אומרת שהם הפסידו את ההבטחה של ושכנתי בתוכם כי החטא מסלק את זה

ומה שהצליח משה לפעול בכל התפילות עד יום הכיפורים

זה שהוא ביקש שילך נא אדוני בקרבנו

מה הכוונה שלו הייתה להשיב את ההבטחה

של ושכנתי בתוכם

וכיוון שריצוי זה שכרת אמיהם הקדוש ברוך הוא ברית להשרות שכינתו בתוכם בא

מתוך ההבטחה של

נגד כל עמך עשי נפלאות

אשר לא נבראו בכל הארץ וכל הגויים

שזה ענני כבוד

הרי מבואר שההבטחה על ענני כבוד

באה מתוך החזרה של ההבטחה

של ושכנתי בתוכם שיהיה משכן

לפיכך תלויים ענני הכבוד בבניין המשכן

שענני כבוד

באו להחזיר את ההבטחה של ושכנתי בתוכם

שזהו היסוד לבניין המשכן

וגם הענני כבוד

וגם הבניין של המשכן הם עניין אחד

שחזרה ההבטחה של ושכנתי בתוכם

וזוהי תחילת חזרת השכינה לשכון בישראל

בפירוש של רבי אברהם

הבן של הרמב״ם

על התורה בפרשת כי תישא

הוא מבאר את התפילה של משה רבנו

בבקשה שאמר ונפלינו אני ועמך

ובשלוש עשר מידות של רחמים

והוא אומר כך אמר אבי אבא

זה רבי מימון

אבא של הרמב״ם

שכוונת תפילה זו

השכנתי בתוכם

כמו שאמר הקדוש ברוך הוא יתעלה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

ונוסע במסעם

כמו שאמר והתהלכתי בתוככם

וכמו שכתוב אהיה מתהלך

באוהל ובמשכן

אז מה זה שביקש

ונפלינו אני ועמך

זה שישרי הקדוש ברוך הוא את השכינה במשכן

והשם

ישכון שם

וייסע במסעם

וגם בדבריו מבואר שעיקר הבקשה של משה

להחזיר אבטחה ושכנתי בתוכם

ולכרות ברית

של נגד כל עם מחאי עשי נפלאות

שזוהי הברית על ענני הכבוד לדעת הגאון

וזה בא להיענות לתפילתו של משה להחזיר אבטחה של ושכנתי בתוכם

ומבואר בפירוש

שענני הכבוד באים לקיים אבטחה

של ושכנתי בתוכם

כי מענני הכבוד רואים שבעצם שכינה שורה

מכיוון שעיקר קיום האבטחה הוא בבניין המשכן

הרי שכל מהות ענני הכבוד להורות על קיום האבטחה

של ושכנתי בתוכם שהיא בבניין המשכן

וכך גם מבאר אברהם

בספר באר אברהם על תהילים למהרה

הבן של הגאון

הוא אומר באופן ב'

רצה להודיע איך שכן הכבוד בישראל

ונתקיים המאמר ונפלינו אני ועם לך

וגם מבואר בספר רוח חיים על אבות

לגאון רבי חיים מוולוז'ין

ג.ה

כי במתן תורה זכו לשלושה דברים

חירות ממלאך המוות

חירות משעבוד מלכויות

ושתשרה שכינה ביניהם

כשעשו את העגל הפסידו את השלוש

חזרו למות

יש שעבוד גלויות ושרה שכינה

ונגזרה גלות

ומוות חזר ואכן כאדם תמותון

והורד עד ים מעליהם

זהו סילוק שכינה

כי אור השכינה הוא הכתר אשר היה על ראשיהם

אז במקום הכתר

שהיה על ראשיהם יש עכשיו כתר אחר קורונה

ובין השתיים האלה מיתה בגלות נשאר

אחרי העגל

התחילו שוב למות

וגזרות הגלות קיימות

אך כשתהיה שכינה שורה בישראל

זה חזר על ידי הבקשה של משה רבנו ונפלינו אני ועם מחק כמו שמבואר בברכות

דף ז.

מבואר גם בדבריהם שהשראת השכינה שהייתה במשכן

היא הבקשה של ונפלינו אני ועמך

מכיוון שעל ידי זה באה כריתת ברית

של נגד כל עמך חיסא נפלאות

הרי מבואר

שזה ענני הכבוד

ובניין המשכן

ובזה נתקיים ונפלינו אני ועמך

ששורה השכינה בישראל

בכל עניין אחד

עכשיו מבואר טוב מאוד

למה נקראו העננים ענני כבוד?

כי כבוד

זה השראת השכינה

וזה מבואר ברבנו בחייה

בספר שמות כד טוז

בלשון התורה נקרא כבוד השם

בלשון חכמים

נקרא שכינה

אז כשחכמים אומרים השכינה שורה בישראל

התורה אומרת זה כבוד השם

כבוד השם שורה

וכן כתב הגאון מווילנא ביהל אור פרשת נח עין אלף בית

שכבוד הוא השכינה כידוע

בעיונים לגאון

הרב חיים פרידלנדר זכר צדיק וברכה בספר דעת תבונות ציון חמישים

הוא אומר

השורש של התחתונים

הוא כבודו יתברך שהוא השכינה

שרוצה להשכין בתחתונים

ובציון חמישים ואחד הוא אומר הקשר של כבודו יתברך עם התחתונים

נקרא השראת שכינה

מה זה השראת שכינה? זהו הקשר

של כבודו יתברך איתנו

הקשר הזה נקרא השראת שכינה

בתורה זה נקרא כבוד השם

ומפורש בילקוט שמעוני בפרשת תרומה רמז ש״ס״ה

בביאור הפסוק ואתה אדוני מגן בעדי להבדיל מהמגן של הקורונה של ביבי דיקי

ואתה אדוני מגן בעדי כבודי ומרים ראשי

כבודי ששיכנת שכינתך בתוכנו

שנאמר ועשו לי מקדש

מבואר שעניין הכבוד

זה השראת השכינה במקדש בישראל

ולפיכך ענני הכבוד שבאו מתוך הברית

על השראת השכינה בישראל נקראו בשם ענני כבוד

ענני השכינה

שהשם משרה שכינתו בישראל

וכלשון המדרש כבודי מה זה כבודי ששיכנת שכינתך בתוכנו

וזה מבואר גם בדברי בעל עבודת הגר ראשוני

שכתב וזהו ענן הכבוד שחזרה שכינה לישראל

ומבואר שבענני הכבוד

חזרה שכינה לישראל

לכן הם נקראו ענני כבוד

שעניין הכבוד

מורה על חזרת השכינה לישראל

וגם בתרגום יונתן בן עוזיאל

בשמות יג

בספר דברים למד ביו כתוב אקיף עליהון ענני יקר שכינתה

או שכינתה

אז הקיף עליהם את ענני הכבוד של השכינה

הוא קורא לזה יקר יקר זה כבוד ושכינתה זה השכינה

ענני כבוד שכינה

וגם בתרגום יונתן בן עוזיאל

בשמות יג כא כשהוא מבאר את הפסוק ואדוני הולך לפניהם יומם

בעמוד ענן לנחותם הדרך

ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה

איך הוא מתרגם ואדוני הולך

לפניהם יומם

ויקר שכינתה דאדוני

מדבר קדמי הון

זאת אומרת כבוד השכינה של השם

היא הולכת לפניהם

אז מבואר שהעניין של ענני הכבוד

הוא הנהגת השכינה עימהם

וגם רבנו בחיה

אומר על הפסוק

מה שעמוד ענן הולך לפניהם יומם לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם

זה היה אות וסימן

שהשם המיוחד עימהם ביום ובלילה

וגם במהר״ל

מפרק בנצח ישראל פרק נ״ד הוא אומר בכל מקום

כאשר היה נגלה השכינה בתחתונים

היה על ידי ענני כבוד

וירד אדוני בעמוד ענן

ויהי ביום השלישי ביות הבוקר ויהי קולות וברקים בענן כבד

וגם כן בכל מקום שהיה גילוי שכינתו בתחתונים היה זה על ידי עמוד הענן

וזה מראה ששכינה

נמצאת בישראל ומשגיחה

לפי זנר אלבהר מה שכתב הגאון שענני הכבוד תלויים בבניין המשכן

כי מצאנו כמה פעמים בדברי רשי על התורה שבניין

המשכן הוא הביטוי לכפרה על חטא העגל

וזה מבואר בדבריו

בתחילת פרשת פקודה ל״ח כא׳

משכן העדות, למה הוא נקרא משכן העדות?

עדות לישראל שוויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל

שהרי השרה שכינתו בתוכם

לכן זה נקרא משכן העדות כי זוהי העדות בעצם זה שהוא משרה שכינתו על המשכן

זו עדות שוויתר להם

על מעשה העגל

לכן זה נקרא עדות

משכן העדות

אם לא היה מבטר להם על העגל לא היה משרה את השכינה כי הוא לא רצה, שמענו את זה במפורש, הוא לא רוצה

וכן מבואר בדבריו בפרשות שמיני ט' כג

לפי שבכל שבעת ימי המילואים

שהעמידו משה למשכן

לא שרתה בו שכינה

והיו ישראל נחלמים

ואומרים למשה, משה רבנו

כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו

ונדע שנתכפר לנו עוון העגל

אז הנה שומעים מפורש שעם ישראל מבינים שכל בניית המשכן

זה להודיע מרבים שיהיה משכן בעדות

שנתכפר להם עוון העגל

והוא שבעה ימים מנסה להעמיד את המשכן ולא שורה בו שכינה

ומבואר גם כן שהידיעה של כלל ישראל שנתכפר להם עוון העגל

הייתה בהשראת השכינה במשכן

אז לכן הם אמרו שהם נכלמים

כי השכינה לא שורה

שבולע לקט בסימן קפט

הביא בשם רשי

מה ראוי לקרות בחנוכה

בנשיאים

בחנוכת המזבח

למה קוראים בחנוכה, מה קשור לחנוכה,

שקוראים שם את פרשת הנשיאים

על חנוכת המזבח

אז הוא אומר רשי לפי שעמד משה רבנו בהר 120 יום

וירד בעשירי בתשרי שזה יום הכיפורים

ונתבשר סלחתי

ביום הכיפורים

ובא ביום נאמר לו

שושן בוקר טוב

ובא ביום נאמר לו

ועשו לי מקדש

וידעו כל ישראל

שמחל להם הקדוש ברוך הוא

ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות

ומתי סיימו?

ובכה בכסלו גמרו.

כל מלאכת המשכן נגמרה בכה בכסלו

לכן בחנוכה

אומרים את פרשת הנשיאים של חנוכת המזבח

אז מבואר גם כן שמתוך הציווי

על מלאכת המשכן

שאמר להם ועשו לי מקדש ידעו ישראל שמחל להם הקדוש ברוך הוא על חטא העגל

עכשיו יבוא טוב מה שאמר הגאון בשיר השירים

שענני הכבוד הם תלויים במשכן

כי בניין המשכן זוהי העדות והידיעה שהשם נתרצה בריצוי גמור על חטא העגל

וזהו עיקר התוכן

והעניין של ענני הכבוד

להודיע שנתרצה הקדוש ברוך הוא ישראל על חטא העגל

וחזר ללכת עמהם ולהשרות שכינתו בתוכם

עכשיו תשמעו משהו נפלא שאנחנו נגיד בחג

ואני לא יודע כמה יודעים את זה

בסידור הגאון

בסידור הגרע עם פירוש שיח יצחק להרי מלטלין

בביאור תפילת שלושת הרגלים

הוא אומר

אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו

מישהו יודע לפרש את זה?

אם מישהו יודע אני נותן לו 500 שקל

תמיד אני חוסך אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו

אומר הגאון עניין הרצון

מצאנו תמיד

שזה בא אחרי כעס

כמו שאמר יעקב לעשו

כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים

ותרצני

זאת אומרת שאתה כבר

מתרצה על הכעס שהיה לך עליי שלקחתי את הברכות

אז לכן אני רואה את פניך כראות פני אלוקים

ותרצני

אתה כבר מתרצה לי

על הכעס כאילו אתה מוחל לי על ה...

או כמו שכתוב ונרצה לו לכפר עליו

נרצה זה ריצוי אחרי כעס

או כמו שכתוב כי נרצה עוונה

זאת אומרת אחרי חטא חטאה ירושלים אז נרצה עוונה

ולכן הכוונה כאן

אתה בחרתנו

מכל העמים

אהבת אותנו

ורצית בנו

רצית מלשון ריצוי

לא רצית חפץ

לא מלשון חפץ אני רוצה

אלא ריצוי

ורצית בנו

וכן הכוונה כאן

גם אחרי שעשו את העגל

נתרצה להם הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים וישרה שכינתו בתוכם

עכשיו השלוש לשונות האלה

אתה בחרתנו

מכל העמים

אהבת אותנו

ורצית בנו זה כנגד שלושה רגלים

אתה בחרתנו

מכל העמים

למה זה?

זה היה בעת יציאת מצרים

השם בחר בנו להיות לו לעם

אתה בחרתנו מכל העמים

אהבת אותנו?

זה היה במעמד הר סיני חג השבועות

זה הרגל השני

ורצית בנו?

זה בסוכות

שזה כפרת עוון העגל והשראת השכינה

ואז בא חג הסוכות

ועל זה ולכן נאמר

שמחה יתרה יותר מכל המועדים

לכן דווקא בחג הזה סוכות כתוב

ושמחת בחגיך

והיית

אך שמח ושמחת בחגיך והיית אך שמח למה זה?

כי יש כפרה על עוון העגל והשם נתרצה

נשארה שכינה וכרת ברית ולעיני כל ישראל ונפנינו

מכל הזה וואי וואי וואי איזה שמחה

איזה שמחה

וזה אחרי יום הכיפורים

איך נכנסים לסוכה צריך להבין מה הולך להיות היום בלילה

והדברים מבוערים להפליא על פי המבואר בדברי הגאון בשיר השירים

ובאדרת אליהו

שזהו בעיקר תוכן עניינו של חג הסוכות

זכר לענני כבוד

כנגד מה שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא על חטא העגל

וחזר להשרות השכינה בתוכם

וענני כבוד הם הביטוי

של השראת שכינה בישראל לעיני כל העמים

ולכן כל עיקר עניינו של חג הסוכות הוא כנגד ורצית בנו

שזהו הרצון הגמור שנתרצה להם על חטא העגל

וחזר להשרות השכינה בתוכם

ויש להוסיף עוד בזה

בהקדמה קודם של דברי הגאון בביאור לשיר השירים ב' י' ז'

מבאר את הפסוק עד שיפוח היום ונסו הצללים

כשעשו את העגל

ואמר לה הקדוש ברוך הוא ולעם ישראל אמר להם כי לא אעלה בקרבך וחיליתיך

ואז הייתה מידת הדין מתוחה

וזהו עד שיפוח היום ונסו הצללים נסתלקו ענני הכבוד

וידעה כנסת ישראל שאי אפשר בשום אופן שיהיה עימה

ויראה שם ויראה

כנסת ישראל

שמא יבחר לו אומה אחרת

עכשיו אחרי העגל פחדו עם ישראל

אולי הקדוש ברוך הוא סילק את השכינה ואז הוא לא רוצה בהם יותר בכלל

עכשיו הוא יבחר אומה אחרת

מבואר שמתוך שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל

וראו ישראל שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להשרות שכינה בתוכם

פחדו שיחליף אותם באומה אחרת

לפי זה כשחזרו ענני הכבוד אחרי חטא העגל

זה בא לבטא את הרצון של הקדוש ברוך הוא בישראל

מהם העם המיוחד

שבהם הוא משרה שכינה והוא הולך בתוכם

ולא יחליף אותם חלילה באומה אחרת

וזהו העניין בין רצית בנו

ורצית בנו בסוכות

למרות חטא העגל

חזרו ענני הכבוד

וזה גילוי הרצון של הקדוש ברוך הוא בכנסת ישראל

וזה משכן העדות,

המשכן מעיד

שהקדוש ברוך הוא להחליף אותנו בשום אומה אחרת.

אתם מבינים בכלל מה המעלה של זה, של היום הזה?

היי היי, ועל זה נוסיף את רבנו הקדוש רבנו יונה

רבנו יונה בשערי תשובה, בשער א' עוד מ' ב' אומרים

ועוד יתפלל בעל התשובה,

לא מספיק שעושים תשובה,

הלוואי שעושים,

אבל לא מספיק

ועוד יתפלל בעל התשובה אל אדוני למחות כאב ושעב וכענן חטאותיו

ושיחפוץ בו

וירצהו

ויעתר לו כאשר אם לא חטא.

כמו שכתוב באיו בדברי אליהו על בעל התשובה,

אחרי הייסורים

יעתר אל אדוני וירצהו,

כי ייתכן להיות העוון נסלח

ונפדה מן הייסורים ומכל גזירה

ואין לה שם חפץ בו,

במנחה לא ירצה מידו.

אני חוזר לבאר.

אומר רבנו יונה הקדוש

ועוד יתפלל בעל התשובה אחרי התשובה אל השם

שימחה

כאב פשעיו

מהפשעים שלו נהיה לו עבים

אתם ראיתם את העננים השחורים שיש למעלה זה נקרא עבים

אלה עבים

שחורים

מלאים פשעים

וכענן אלה הלבנים

אלה חטאים, שגגות

אבל גם את אלה הוא רוצה

שהשם ימחה אותם זאת אומרת שהשמיים יהיו טחולים,

נקיים זקים

לא יישאר שום רושם מהעוונות.

צריך להתפלל לשם

שימחה

כאב פשעיו וכענן חטאיו

וזה לא מספיק

ושיחפוץ בו

וירצהו

שהקדוש ברוך הוא אחרי כל מה שהוא עשה וחזר בתשובה כל הכבוד

והתפלל מה התפילה צריכה להגיד חוץ ממחיית כל

העוונות והחטאים

זה שיחפוץ בו כי יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יגיד לו בסדר, אתה יודע מה, מחלתי לך

לא אעניש אותך, לא כלום, בסדר, תעוף לי מהעיניים

לא חפץ בך, שמעת? ביי, זהו.

צריך להתפלל שיחפוץ בו וירצהו זאת אומרת שיעשו רק כעס כמו הריצוי שהיה במשכן

וחזרו

חנני הכבוד והשכינה שרתה

שיחפוץ בו וירצהו

ויעתר לו וישמע לו הקדוש ברוך הוא בתפילותיו

כאשר אם לא חטא, כאילו מעולם לא חטא

שלא יישאר שום רושם

של משהו מהעבר

כמו שכתוב באיוב בדברי אליהו על בעל תשובה אחרי הייסורים

יעתר אל אדוני וירצהו

למה?

אומר רבנו יונה

כי ייתכן

להיות העוון נסלח, עשית תשובה?

כל הכבוד, התקבלה.

סולחים לך על העוון,

אין עוון

וגם

נפדה מן הייסורים, היית צריך לקבל ייסורים, הייתה תוכנית גדולה

ופדו אותך גם הייסורים

וגם מכל גזירה

אבל אין לאדוני חפץ בו

לא חפץ בו

איך אומרים? שלום שלום

ולא להתראות, ביי

ומנחה לא ירצה מידו

לא רוצה מנחה ממך, שלום

זה דבר איום ונורא

זאת אומרת להיות מרוחק מהקדוש ברוך הוא, בסדר

כאילו יצאת בסדר, לא תקבל עונשים וזה הכל שלום

אבל אני לא רוצה קשר איתך, טוב? ביי

אומר רבנו יונה אבל תאוות הצדיקים מן ההצלחות

מה זה נקרא אצלם הצלחה?

התאווה של הצדיקים ומן ההצלחות

זה להפק רצון מהשם

ושיחפוץ בהם

זאת אומרת

להפיק מהקדוש ברוך הוא רצון

שהקדוש ברוך הוא ירצה בהם, יחפוץ בהם

וכמו שאדם משתוקק למשהו, אז הוא חפץ, הוא ממתין, הוא רוצה

שהקדוש ברוך הוא יצא לשמוע אותם,

להתאוות להם,

לתפילתם, לכל דבר ודבר

על כן תראה בתפילת דוד

בעת התשובה

דוד המלך עשה תשובה

מה הוא אמר?

אחרי שהוא אמר

הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני

תרבה בי את הכביסה

מעוון

ומהחטא

תטהר אותי לגמרי

נו אז אם השם יסכים

נפלא נכון?

לא מספיק לדוד

אחרי כל זה הוא התפלל עוד על הרצון

שהקדוש ברוך הוא ירצה אותו להיות רצוי

שיהיה רצון השם בו כמו שהיה קודם שחטא

ואמר

אל תשליכני מלפניך

זאת אומרת יכול להיות מציאות שהקדוש ברוך הוא ישליך אדם אפילו שהוא חזר בתשובה גמורה

אז הוא אומר אל תשליכני מלפניך

ורוח קודשך אל תיקח ממני

כי היה לו רוח הקודש והיא נסתלקה ממנו

ואז הוא ביקש שהקדוש ברוך הוא יחזיר לו כמו בענני כבוד

אחרי החטא הסתלקה שכינה

ואחרי זה נתרצה השם והחזיר

גם דוד המלך אומר

אחרי שנסתלקה הוא ראה שנסתלקה ממנו

הוא ביקש שהשם יחזיר לו אז הוא אומר אל תשליכני

אז גם אם אתה

תרבה את הכביסה בי ותטהר אותי

והכל יהיה בסדר ואני אהיה זך ונקי עדיין יש מציאות שאתה יכול להשליך אותי

ולא להחזיר לי את רוח הקודש

לא אני מבקש

שאתה לא תשליך אותי אל תשליך אותי

ואני מבקש גם שאת רוח קודשך אל תיקח ממני

מבואר בדבריו של דוד מלכנו

שיש מהלך של כפרה

על חטא

שהוא

אבל בלי רצון מהקדוש ברוך הוא בסדר שמעתי מחקתי לך את העוון ביי

לא לא רגע מה עם הרצון

לא לא לא זה לא

זה לא

יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יוותר על החטא

ויפדה אדם מן האיסורים אבל לא רוצה בו

די שבעתי ממך תודה

ביי תהיה בריא

שלום

אבל יש בקשה נוספת שצריך כל בעל תשובה לבקש מהקדוש ברוך הוא אחרי התשובה

מה הוא צריך לבקש?

השם ירצה בו

ירצה אותו לא ישליך אותו ממנו

כמה אנשים יודעים את זה? אפילו שרבנו כתב במפורש כמה אנשים ביקשו על זה

אפילו שימחה

כעב פשענו וכענן חטאותינו לא יודעים לבקש

ואת העניין הזה ממש ראינו בסדר הכפרה על חטא העגל

בתחילה רצה הקדוש ברוך הוא לכלותם

הרף ממני ואכלם

אחר כך ניחם על הרעה אשר ביקש לעשות לעמו

אבל עדיין לא רצה בהם

ואמר אני אשלח מלאך ולא אעלה בקרבך

כאילו אני לא רוצה קשר יותר ביי

עכשיו אני אמנה מלאך

והוא יוביל אתכם לא אני

לא השגחה פרטית כמו שאומרים שכינה גלויה לעיני כולם

וכל התפילות של משה היו דווקא שהתרצה להם הקדוש ברוך הוא ברצון גמור

ויחפוץ בהם להשרות שכינתו בתוכם

בעניין זה הוא הכפרה והמחילה

אבל שבה גם עם הרצון בחפץ

לא ויתר על זה משה רבנו

וכך גם לשון בעל עבודת הגרשוני שהבאנו קודם שאמר

ואמר דודי הגאון

הגאון מווילנא

ששורש הטעם של מצוות סוכה

הוא על מה שחזר הקדוש ברוך הוא ונתרצה לשכון בתוך בני ישראל

שהוא בעצמו יחזור לשכון בתוך בני ישראל ולא ישלח איתהם מלאך

לא ישלח איתם מלאך

בהתחלה אמר הנה אנוכי שולה המלאך לפניך

אלא עכשיו

השכינה תהיה תמיד בתוכם

ויישב בצלו

בצל שדי התלונן

לא יאמן כי יסופר איפה אנחנו הולכים הערב להיכנס

זו אחת המצוות

שאדם נכנס עם כל גופו למצווה

כל הגוף נמצא בתוך המצווה

ומפורש

שגם בסדר הכפרה

על חטא העגל היה עניין זה של הרצון שהיה לאחר הכפרה

מה שנתרצה הקדוש ברוך הוא אחר יום הכיפורים לשכון בתוכם להשרות את השכינה בתוכם

עכשיו כיוון

שעיקר עניין של חג הסוכות

הוא זכר למה שנתרצה להם ברצון וחפץ גמור

להשרות שכינתו בתוכם

אז מבואר שעיקר תוכן עניינו של חג הסוכות

ורצית בנו

ורצית בנו אתם מבינים את המושג ורצית בנו

שהקדוש ברוך הוא רוצה בנו לא רק מחל לנו

אלא ריצוי ופיוס גמור ומשרה שכינה בברית לעולם

דהיינו הרצון והחפץ שבא לישראל לאחר שוויתר להם הקדוש ברוך הוא את העגל

וזה ממש מצינו בדברי רבנו יונה

שיש כפרה ומחילה

אבל ייתכן שהיא תבוא בלי רצון וחפץ מהקדוש ברוך הוא

אבל שלמות הכפרה זה רק כשהיא באה עם הרצון והחפץ

עכשיו תשמעו עוד משהו שלא ידעתם

בסידור הגרא שם

וביאר את החלק הראשון של ברכת

אתה בחרתנו

יש להמשיך את הקו גם בחלק השני

מה שאנחנו מתפללים

ורוממתנו מכל הלשונות

וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך

מה זה אומר?

אתה בחרתנו

מכל העמים

אהבת אותנו ורצית בנו

ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך מה זה רק מילים מילים מילים

הבחינה של ורוממתנו מכל הלשונות למה היא שייכת לפסח

אתה בחרתנו מכל העמים מתי זה היה? בפסח שבחר אותנו להיות עם סגולה

אז ורוממתנו מכל הלשונות

זה שייך לפסח למה?

כי ביציאת מצרים נבחרו ישראל מכל העמים להיות מיוחדים

לעם השם

ואתה בחרתנו

זה הבחירה של עם ישראל שנבחרו ביציאת מצרים

והוא השורש לרומם אותם על כל הלשונות

בזה אנחנו התרוממנו מעל כל הלשונות

אז בחרתנו ורוממתנו

זה שייך אחד לשני

כי הוא רומם אותנו מכל הלשונות בגלל שבחרתנו מכל העמים

ומה זה וקידשתנו במצוותיך?

זה שייך לשבועות

כי בבתן תורה נתקדשו ישראל לקבל עליהם את מצוות השם

ומה אמרנו?

אתה בחרתנו מכל העמים זה פסח

אהבת אותנו זה שבועות

למה?

כי ואהבת אותנו שזה חג השבועות ונתת לנו את התורה זה השורש לקידשתנו במצוותיך

ואהבה שנתן לנו את התורה בחג השבועות הוא קידש אותנו במצוותיו

שהרי מכוח אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת

תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למטה

אז כשקיבלנו את התורה שזה אהבת השם אותנו

אז הוא נתן לנו את התורה והמצוות ובזה הוא קידש אותנו

אז זה הולך בסדר נכון?

אתה בחרתנו מכל העמים פסח

אהבת אותנו שבועות ורצית בנו סוכות

ורוממתנו

זה שייך גם כן לפסח כי נתרוממנו מכל הלשונות על ידי שבחרת בנו

ואהבת אותנו

שזה שבועות

וזה קידשתנו במצוותיך כי נתת לנו את התורה וקידשתנו במצוותיך שנתן לנו את ה...

והבחינה של וקרבתנו

מלכנו לעבודתך היא שייכת לחג הסוכות

למה?

למה?

כי מבואר בדברי הגאון בשיר השירים שזה נגד בניין בית המקדש, המשכן

ומה זה קירבתנו מלכנו לעבודתך?

איפה עושים את העבודה?

במשכן

אז זה בניין המשכן

שבו הייתה העבודה לפני השם יתברך

ומכוח ורצית בנו שאמרנו

ורצית בנו

על ידי שחזרה השתרית השכינה לישראל אחרי חטא העגל

אז בזכות זה בא וקרבתנו מלכנו לעבודתך שזה בניין בית המקדש

אז סוף סוף אתם יודעים מה אתם תגידו בלילה

אז שלוש ראשונים

פסח

שבועות סוכות

ושלוש מייד אחרי זה זה ההסבר

איך זה פועל מכוח החגים האלה

ארוממתנו וכו'

קידשתנו במצוותיך וקרבתנו לעבודתך

זה הולך לפי החגים לפי אותו סדר

ויש להוסיף עוד בבחינת עניין הרצון

שנתייחד לחג הסוכות

אם נקדים את דברי המהרש״א בכתובות סב״ב

שכתב בגמרא שם דעת קונך יש בך

מעיקר הכתוב תביא אמו ותטעמו

ולבסוף כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

מבואר

ביסוד שיר השירים כי ישראל על ידי נתינת התורה להם

שהיא כמו שטר להם מהשם יתברך

שטר

ישראל כשניתנה להם התורה זה כמו שניתן להם שטר קידושין

מהקדוש ברוך הוא

ושריית השכינה בתוכנו

על ידי המקדש

זה הזיווג והנישואין עימנו

ולזה אמר שהרחיק הקדוש ברוך הוא על נישואין

ושריית השכינה עד שיבואו לארץ ישראל

כתוב תביא אמו ותטעמו

ובסוף חזר

וקירב את הנישואין

ואמר ועשו לי מקדש במדבר

ואין לומר שהיה בזה שינוי רצון

לפני השם יתברך

לפי המדרש המשכן בא לכפר

על עמון העגל

למדנו מדברי המרשה

שבמה שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא על חטא העגל וציווה להם להקים את המשכן

אז הם קיבלו יותר ממה שהיה להם בתחילה

כי אם בתחילה היה מיועד עניין המקדש והשראת שכינה בישראל

שזה עניין הנישואין בין ישראל לקדוש ברוך הוא

שיהיה רק לאחר שיכנסו לארץ ישראל

ומתוך הכפרה

על חטא העגל הקדים להם הקדוש ברוך הוא במדבר את בניין המשכן

והשראת השכינה בתוכם

וציווה להם על בניין המשכן

כדי להודיע ולהעיד שנתרצה להם על חטא העגל

להשרות את השכינה בתוכם

וכדרכו של המרשה מבואר גם בדברי הגאון בשיר השירים אלף טוז

בפירוש ברכת אהבה רבה.

כתוב אהבה רבה אהבתנו

וחמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו.

כלומר,

בתחילה בימי אבות כשהוצאת אותנו ממצרים

ובמתן תורה הייתה אהבתך רבה עלינו.

אחר כך כשעשו את העגל

אמרת ואכלה אותם כרגע

ואף על פי כן חמלת עלינו

ומחלת לנו

כי חמלה באה אחרי כעס.

ואמר

גדולה ויתרה חמלת עלינו.

פירוש עוד יותר טובה חמלת עלינו משהיה בתחילה,

שנתת לנו עוד את הלוחות השניות

וציוויתנו לעשות משכן שתהיה שוכן בינינו,

מה שלא היה לנו קודם.

אז מבואר גם כן שהציווי על המשכן ואשרת השכינה נוסף להם מכוח הריצוי והכפרה על חטא העגל.

מתוך זה יש לנו תוספת טעם בעניין הרצון של ענני הכבוד ובעניין המשכן,

שהרי מתוך הכפרה על חטא העגל

זכו לתוספת חיבה של השראת השכינה בתוכה מייד,

מה שלא היה להם מתחילה.

וזה כדי לגלות שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא ברצון גמור על חטא העגל.

לפיכך בבניין המשכן

לא היה רק כפרה

על חטא העגל,

אלא ביטוי של רצון ואהבה שנתרצה להם

יותר מבתחילה להשרות שכינתו בתוכם.

זוהי החמלה הגדולה ויתרה שחמלת עלינו,

שזכו לזה בכפרת חטא העגל.

נתרצה השם להשרות שכינתו בתוכם במדבר,

וזוהי חמלה גדולה ויתרה השראת השכינה במדבר,

וזהו שאנחנו אומרים ורצית בנו,

וכנגד זה נקבע המועד

של חג הסוכות.

בפירוש הגרל לשיר השירים

ב' ד',

כתוב הביאני אל בית היין

הנה עיקר אהבה לישראל

בזמן שהיה ענן שורה עליהם

וכל האומות היו תמהים

נגד כל עמך עשי נפלאות

כי נורא הוא

בעניין פסק

מיד אחרי תביעת המצרים

ואחר כך בא להם

בזה מיושבת קושייה עצומה שיקשו עם סוכה היא זכר לענני כבוד

מה היא טעמה דווקא בתו לתשרי

ואמר הנה משה ירד ביום הכיפורים למחרת ויקל משה ציווה לעשות משכה נביאון דווש שני בקרים

בבוקר השלישי ויצב משה ויקלע העם מאבי

ולמחרת בט״ו התחילו לעשות משכן ובאו ענן כבוד

ואז היה עיקר האהבה

זאת אומרת עיקר האהבה ורצית בנו

זה בט״ו בתשרי היום בלילה

היום זה סעודה דאורייתא

צריך לאכול

כזית ביצה עדיף

כזית

ברצף של שתי דקות הכי טוב

לא לאחר יותר מארבע דקות לאכול ביחד את הלחם

לא להתעסק בפרפראות וזה

צריך להודיע לכל היושבים

שהסעודה היא יום דאורייתא

כמו בפסח

שתי הסעודות האלה דאורייתא

צריך לאכול תוך שתי דקות

זה הכי מודר ארבע דקות יאללה בסדר

לא להתעכב לא להתמהמה סיפורים דיבורים וזה

והלך אין מצווה בסוף

מחכים שנה לסוכות לא לשכוח

ולשב בסוכה

יש נוהגים כבר שנכנסים כמו התימנים ועוד

ויש כאלה רק באכילה

כדאי ללמוד כל הזמן

במשך החג את ההלכות

אז מבואר בלשונו שעיקר האהבה הייתה במה שחזרו ענני כבוד

בכפרה על חטא העגל

וזה גילוי הרצון

שאחרי הכפרה על חטא העגל וזה בא מתוך אהבה

והרמחל אומר בדעת תבונות קס

והנה בהיות מתדבקים התחתונים בו יתברך בדבקות אהבה

יעורר הקדוש ברוך הוא אהבה בינו וביניהם וירצה בעבודתם

כי העניין שתקנו זכרונו למלאכה הבוחר בעמו ישראל באהבה

באהבה

אם אנחנו דבקים בו באהבה הוא נדבק בנו באהבה

ואנחנו אומרים רצה אדוני אלוהינו בעמך ישראל ובתפילתם

ומה כתוב בנוסח התפילה ואישי ישראל ותפילתם

באהבה תקבל ברצון

אם אנחנו עושים את העבודה באהבה

לכן כשחזרו ענני הכבוד

זה מורה על הרצון

של הקדוש ברוך הוא להשכין שכינתו שוב בתחתונים וזה מראה על האהבה שלא לנו כי גם אנחנו עשינו באהבה רצו רצו רצו

תוך יומיים הביאו כסף עד שדי די די די יותר מדי ואתם יותר מדי זהב

אז כיוון שעשו באהבה

נשארה שם שכינה באהבה

עכשיו יש שאלה

למה עשו נס רק

למה עשו נס רק

לענני כבוד ולא עשו למן ולבאר

מה זה גם נסים לא מגיע להם גם כן שיהיה להם איזה חג

מה קרה

אמרנו כי הזכר פה זה לענני כבוד

זה לא רק זכר למה שזכו לעננים עצמם

אלא יש כאן זכר לעניין הרצון שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא לאחר חטא העגל

שהסכים להשרות שכינתו בתוכם במדבר בבניין המשכן

וזה היה בריצוי גמור

וכרת עמם ברית להשרות שכינה בתוכם ללכת עמם

וזוהו הקביעות לדורות

של חג הסוכות שזה זכר לענני כבוד שהקדוש ברוך הוא לא ימוש מהעם ישראל

ואין כאן רק זכר

לעצם זה שהיה ענני כבוד הפעולה עצמה

אלא זכר לכריתת הברית

של הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל

שזה בא בהבטחה נגד כל עמיך עש הנפלאות

שזה ענני הכבוד

ונקבע חג הסוכות כזכר לעניין הרצון

בחמלה הגדולה והיתרה שהם זכו אחרי חטא העגל

ונצטוו לבנות את המשכן וחזרו ענני כבוד

אז לכן

דווקא בגלל העניין הזה עושים זכר

לזכור את הברית

ואת ההבטחה

וההתחייבות של הקדוש ברוך הוא לא לעזוב אותנו ולא לחליף אותנו באומה אחרת שהוא מחל לנו

שהוא נתרצה לנו שהוא אוהב אותנו

וזה לא היה בבאר ובמים

אז לכן דווקא בזה נקבע הדבר בתורה

והמהרן בן חביב

בכפות מרים אומר יש להקשות למה ציווה השם לעשות זכר להטבה הזו יותר מהשאר

שהרי שלוש מתנות טובות נתן לנו הקדוש ברוך הוא במדבר

מן וחנני כבוד באר

ועוד יש לדקדק למה היה הזמן הזה מיוחד למזכיר את הנס של חנני כבוד

כי מה ראוי היה בניסן

שזהו זמן נציאת מצרים

והוציאו אותם ארץ מצרים

בישלמה למאן דאמר בסוכות ממש או שיבם

זאת אומרת שהיה סוכות ממש ולא ענני כבוד הטעם הוא לפי שבזמן החורף

הדרך להסתופף

בצל קורה ובאותו זמן עשו הסוכות ממש

כמו שאומרים האיבר עזרא והרמב״ן

אבל למי שאומר ענני כבוד קשיא

אבל לפי מה שראיתי בספר לבנת הספיר

שבעוון העגל נסתלקו ענני כבוד וחזרו בזכות אהרן

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

והייתה החזרה אחר שנצטוו במשכן ונזדרזו בזה

ומשה רבנו ירד מחרת יום הכיפורים

ציווה על המשכן ונדבת המשכן הובאה בשני בקרים

והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר

ואם כן בי״ד העבירו קול במחנה

אחד יעשו עוד למערכת הקודש וביום ט״ו שלמו המעשים זכו לענני כבוד

ולכן מצוות סוכה בט׳ בתשרי

עכשיו יהיה מבואר מה הטעם לא עושים זכר למן ולבאר

ורק לענני כבוד

משום שמן ובאר

לא פסקו מהם לעולם

כי מן ובאר

זה מזונות של האדם

מים ולחם

אי אפשר בלי זה לחיות

אז זה לא פסק למים מעולם

וזה דברים הכרחיים

אז מה לעשות זכר למה שדבר הכרחי

אז צריך לעשות גם זכר על זה שהם קונים לחם במכולת כמו שאומרים

אנחנו לא קונים אבל

וקיבל הקדוש ברוך הוא את תשובתם

וחזרה

עטרה ליושנה ענני כבוד לא היה חייב שיהיה

אפשר לחיות בלי ענני כבוד

והם פסקו מהם

והם פסקו מהם אבל כשישראל עשו תשובה

חזרו ענני הכבוד וקיבל הקדוש ברוך הוא תשובתם וחזרה עטרה ליושנה זה חג של הבעלי תשובה

לכן אנחנו עושים זכר לנס

שהיה בחודש הזה בטוב

למען ילמד בעל תשובה לשוב בכל ליבו ובכל נפשו לשם אלוהו קו

ואז לא יחסר ממנו כל טוב ממה שהיה לו קודם

יש עוד המשך

אבל השבת מתקרבת והחג נכנס

אז אני מאחל לכולם ולכל בית ישראל

שבת שלום

כדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

וחג שמח

ושמחת בחגיך והיית אך שמח רבי חנניה ברגל שאומר