ה'חפץ חיים' 'חומת הדת' פרק יג גודל החיוב להתעורר בתשובה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק י״ג חומת הדת החפץ חיים

בפרק הזה יבואר גודל החיוב להתעורר בתשובה

ובזה יימאר השם ויחיש את ישועתו

הנה כאשר נתבונן במצב הזמן כעת

כעת זה מדובר לפני כמאה שנה

נמצאהו כי הוא נורא מאוד מאוד

כי מצוקותיו רבו כמו רבו

ואי אפשר להעלות על הכתב בפרט כל דבר ודבר

אם צריך להעלות את כל הבעיות והצרות שיש בדורו של החפץ חיים

אי אפשר לכתוב את זה אפילו מרוב שיש הרבה דברים

ונתקיים בימינו התוכחות האמורות בפרשת בחוקותיי ובפרשת כי תבוא

כל הכללות המובאות שם התקיימו בדורו כבר של החפץ חיים

כן אבל יש לנו להתבונן

הוא גם ידע שתהיה שואה והוא גם הכריז עליה עוד לפני שתהיה

אבל יש לנו להתבונן

במה שכתוב בפרשת ואתחנן

והפיץ אדוני אתכם בעמים

וביקשתם משם את השם אלוהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה

באחרית הימים

ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו

כי אין רחום

זו הפרשה מרמזת על זמן הגאולה

כמו שמובא במדרש רבה דברים

יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא

שיודע

מה היה ומה עתיד להיות ומגיד מראשית אחרית

בפרשה הזאת הראה משה לישראל

אם חטאו

האח הן עתידין לגלות

שבעוונות ובחטאים הם ילכו לגולה

וגם לימד אותם משה מראש לישראל האח עושין תשובה

והאח הן נגלין

אז בגלל העוונות יוצאים לגלות

עושים תשובה ונגלין

והאח הן חוטאין

לכתיבה עשיתם הרע בעיני השם

מאחר כך מה כתוב והפיץ ה' אתכם בעמים

מאחר כך מה כתוב בצר לך ומצאוך כל הרעות האלה יבוא עליכם רעות

אמר רבי אלעזר

כשנגלו ממצרים מתוך חמישה דברים נגלו

מתוך צרה כמו שכתוב ויאנחו בני ישראל

אז היה להם צרה

מתוך תשובה

אז הם עשו תשובה ותע על שוועתם

מתוך רחמים וירא אלוהים את בני ישראל

מתוך הקץ שהגיע הזמן וידע אלוהים

אף לעתיד לבוא כך יהיה

מתוך צרה בצר לך ומצאוך כל הרעות האלה

מתוך תשובה

ושבת עד אדוני אלוהיך

מתוך רחמים

כי אין רחום אדוני אלוהיך

מתוך זכות אבות

לא ישכח את ברית אבותיך

וזה יהיה באחרית הימים הרי מתוך הקץ ככה כתוב בפסוקים

ובאור המאמר הוא

שכל החמישה דברים הללו יסייעו לגאולה דהיינו

שאם לא תהיה תשובה שלמה

אם לא תהיה תשובה שלמה

אז היא בעצמה הייתה מביאה את הגאולה אפילו לא בזמנה

אם היינו עושים תשובה שלמה כמו שאני מבקש מעם ישראל כבר שנים

שכל בעל תשובה יביא עוד אחד, תוך שנה אפילו

אז אם אנחנו מיליון, מיליון וחצי, נכפיל את עצמנו תוך שנה

מה כל כך מסובך?

שבן אדם ייקח על עצמו במשך שנה פרויקט להחזיר אחד

כל כך הרבה אמצעים ויכולות יש עכשיו

להחזיר אנשים בתשובה?

אף אחד לא טורח

אני אומר כל אחד יביא אחד לשיעור

כל אחד מפחית אחד

אז איך רוצים שתבוא גאולה?

אז זאת אומרת

תשובה שלמה הייתה מסייעת לגאולה

קדקתיב היום אם בקולו תשמעו

מתי יבוא גאול צדק? היום אמר אליהו, היום, אם בקולו תשמעו

אם עם ישראל ישמעו לשם, היום הוא יבוא

אבל בזמן שאין התשובה שלמה

אז היא צריכה לכל החמישה דברים לקרב את הגאולה

מה החמישה דברים כבר אמרנו

דהיינו

יהיו צרות,

גלות

וצריכים אחר כך תשובה ורחמים

וזכות אבות

ועל כן אל יפלא בעינינו

במה נזכה בדור הזה לגאולה?

דהלו הדור לא כשר

ואדרבה בדורות הקודמים היינו עומדים במצב קרוב יותר לעבודת השם

אז איך זה הדור הזה שהוא לא כשר תבוא הגאולה

לעומת דורות קודמים שהיו יותר כשרים?

התשובה לכך היא פשוטה

שאז עוד לא הגיע עת הקץ, מה היה חסר אז?

הקץ!

וגם אולי לא הגיעו עוד אז הצרות למקום קיצו להיום כמו שהיום.

זאת אומרת צריך לעבור סך של צרות.

הקדוש ברוך הוא אמר

וביום פקדי ופקדתי את עוון העגל

הקדוש ברוך הוא חילק לנו את עוון העגל בתשלומים.

אז כל הדורות,

עד סוף הדורות צריכים לשלם את זה.

יש כל מיני דברים וחשבונות כמה אנחנו צריכים להיענש

עד כדי שנגמור את החשבון.

כמו שהיה במצרים שהשם חישב את הקץ,

פירושו של דבר קץ זה 190, הוריד מ-400 שנה, אז היו 210.

זאת אומרת הוא הכפיל להם את העבודה וממילא צמצם להם את הזמן.

אז לכן מחכים לגוג ומגוג שיגמור את כל החוב.

ואז ממילא תבוא הגאולה.

וכהיום שנתקיים בנו כל הסימנים ההימורים במסכת סנהדרין,

בדף צדיק זן,

סמוך לגאולה,

וגם גדר הפיזור והטלטול בכל קצות הארץ, דהיינו בכל העולם מפוזרים יהודים,

ונתקיים בנו הפסוק אם יהיה נדחך בקצה השמיים.

אז נוכל לקוות שיתקבצו כל הדברים יחד,

כבר כל הסימנים נמצאים וכל התנאים לגאולה כבר קיימים.

עכשיו מה שנשאר זה ההתעוררות לתשובה,

ובהתעוררות לתשובה מועטה נוכל לקוות כי יקרב הגאולה, כי הצרות הגיעו כבר למעל הראש,

וזה הוא אמר עוד לפני השואה.

והגלות נתארך עד שנוכל לומר בפשיטות

כי כבר הגיע הזמן אחרית הימים,

כי אנחנו בסוף האלף השישי,

ואנחנו אחרי חצות יום וכניסת שבת לפי התאריך,

שכל שנה, כל יום הבריאה זה אלף שנה,

וביום השישי זה כניסת שבת, הגאולה.

ועברנו את חצות היום,

אז אנחנו מוכנים לקבלת שבת,

לקבל את הגאולה.

מה מעכב תשובתן של ישראל?

אם ישראל עושים תשובה מרצון, מייד הם נגלים.

אם לא עושים מרצון, מביא עליהם מלך שגזירותיו קשות כאמן,

ועושים תשובה בעל כורחן.

ואם כן,

עתה בוודאי החיוב עלינו להתעורר לתשובה,

וזה יקרב את הגאולה.

למה זמן בעיטה?

מה?

למה זמן בעיטה?

עם התשובה, כן.

עם התשובה.

לכן אמרנו,

שהמלך שיגזיר אותו בקשות כאמן, הוא יכפה אותם לעשות תשובה בעל כורחן. מפחד מוות

לעשות תשובה.

כל מה שאני עושה כרגע, משתדל להחזיר בי תשובה,

ואם לא מצליח, לפחות להכין לה תשובה.

זאת אומרת, כשיבוא המבול, כמו שאומרים,

יזכרו לאן צריך לפנות

ועל מה בא לנו.

אחד מהדברים שאומרים לנביא להגיד דבר,

למה אומרים לו?

בשביל שהוא יגרום

שאנשים יתעוררו לפני שיבוא הדבר.

כי מה שאומר הקדוש ברוך הוא לרעה, אם ישראל עושים תשובה, מתבטל הדבר.

אז שולחים את הנביא להגיד.

אבל אם הקדוש ברוך הוא יודע שלא ישמעו לו,

אז מה זה מועיל שהוא שולח את הנביא?

במקרים שישמעו לו, תשלח את הנביא.

במקרים שאתה יודע שלא ישמעו לו, בשביל מה אתה שולח אותו?

המטרה היא שכשתבוא הגזירה לא יגידו סתם מקרה היה לנו

אלא הנביא הכריז ואמר שעל זה זה יבוא וכשזה יבוא ידעו על מה זה בא

ואז יוכלו להתקרב לאלוקים

לא יתלו את זה בסיבות טבעיות, כאילו זה קרה ככה וככה וככה.

ואם כן,

ועתה,

בוודאי החיוב עלינו להתעורר לתשובה,

וזה יקרב את הגאולה.

וכמו שנאמר בפרשת ניצבים,

משבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו,

ככל אשר אנוכי מצווכה היום.

משב אדוני אלוהיך את שיבותך וריחמך.

ואל יטעה הקורא בדברינו שהגיע הזמן אחרית הימים

שאנו מחליטים שהעת זו היא זמן הקץ וצמצום.

כי הדבר הזה בוודאי סתום וחתום עד יגלות נגלות או רשועתו.

אבל על כלל הזמן אנו אומרים

שהעת הזאת בוודאי חבלי משיח הוא,

שנתקיימו בנו כבר סימנים שנאמרו בגמרא אודות הזמן ההוא.

בעד כמה יימשך הגלות לא נוכל לדעת.

וביד השם הוא לשום קץ לחבלים ולמהר הלידה.

כמו שידוע מה שכתב הגאון,

ככל הגלות ובחינת הריון,

בסוף הגלות כשהגיע הזמן קרוב לקץ

זה בחינת חבלי לידה.

אתם יודעים שיש צירים לאישה,

ובהתחלה זה כל כמה דקות, ואחר כך זה יורד לשלוש דקות, ואחר כך דקה,

ואחר כך צירים דחופים וחזקים יותר,

עד שבא הציר האחרון ויוצא תינוק.

אז ככה,

הצרות חייבות ללכת ולהתעצם ולהתגבר כל הזמן,

ויהיו דחופות דחופות דחופות דחופות דחופות, ואחר כך תבוא הלידה, תבוא הגאונה.

ולדעתי, זה מה שנאמר, אומר החפץ חיים,

אני אדוני בעיטה אחישנה,

וידוע מה אמר חכמים זרונו לך על זה.

מהפשט של הפסוק נוכל לומר,

כי זמן הגאולה שבעיטה,

גם כן אינו מצומצם היום ממש.

גם בעיטה זה לא על רגע,

אלא הזמן הראוי לגאל בעיטה.

זה אפשר שהוא איזה חודשים?

ייתכן שהמשך זמן של בעיטה

זה כמה חודשים?

כמו שהיה בעת יציאת מצרים,

שאחר שכתב, וישמעו כי פקד השם את עונייו,

אז הם שמעו ממשה שפקד השם את עונייו,

אפילו אחי תחלס חבלי לידה מאוד,

כי לקח שנה עד שהם יצאו ממצרים.

שנתכסה מהם שישה חודשים,

והיה אז קושי השעבוד מאוד מאוד,

כמו שמובא במדרש על אותה עת, אמר הכתוב יונתי מחכבי השאלה, בסתר המדרגה.

וזה יכול להיות גם איזה שנים, חס ושלום.

ואפשר שיהיה הגאולה בתחילת הזמן, או באמצע הזמן, או בסופו.

זה גם בעיטה.

חס ושלום.

כל זה בגלל מה? שאנחנו לא עושים תשובה בהירה.

כמו שידוע שסתם לידה עולה תשעה חודשים.

ואפילו כך, אפשר לפעמים בתחילת תשעה גם כן.

כמו שאמרו, שיולדת תשעה

יולדת למקוטעין.

זאת אומרת, היא יכולה בתחילת או באמצע או בסוף החודש התשיעי.

וזה תלוי ברצון הבורא ובזכות שיתעורר מלמטה.

אז או שהשם יחליט, או שאנחנו נעורר בהתערותא דלתתא כלפי מעלה.

וזה מה שנאמר, אני אדוני בעיטה אחישנא.

זאת אומרת, בתוך הבעיטה יש אפשרות גם להחישנא.

ורוצה לומר שכשיבוא הזמן של בעיטה,

אז ימהר ויחיש ברחמה, ולא ימתין עד סוף הזמן של בעיטה.

ועל כן עלינו לעורר רחמים מלמטה כדי שיחיש לנו את ישועתו לנו.

ואף בכל זמן וזמן שמגיע הצהרות לישראל,

מחויבים הם להתעורר לתשובה.

לא צריך לחכות לכלל הצהרות.

אפילו אם באו הצהרות,

או צרה אחת,

מחויבים להתעורר בתשובה, מחויבים. הצהרות באות להגיד,

תשובו בתשובה.

ובזה יוסר הצהרות מהם.

על ידי זה ששווים בתשובה, הצהרות סרות.

כמו שכתב הרמב״ם בלקוד תענית.

וזה לשונו.

דאם לא יזעקו ולא יריעו,

אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם ארע לנו,

מצהרה זו נקרו נקרת.

הרי זו דרך אכזריות.

אם באה הצהרה ואנשים לא קוראים, לא צועקים, לא מריעים,

אלא אומרים זה מקרה, מה זה משוגע זה אסד, זה משוגע זה ארדואן, זה משוגע זה ככה,

אהמאדי, כל אחד משוגע, מה אתה מצפה מאחד כזה? בטח שהוא יעשה ככה.

חושבים

שזה מקרה קרה לנו.

זו דרך אכזריות.

כי גם המשוגע, הקדוש ברוך הוא יכול להרגיע את המשוגע,

ופתאום יכולתם לא להתפרץ כמו מחלות.

אנחנו מסתובבים בתוך חיידקים,

כל הזמן חיידקים, חיידקים, חיידקים. כל אחד נושא מיליונים של חיידקים סביבו ובתוכו,

ונפגשים מיליונים חיידקים, מיליונים חיידקים, במקום של ביליונים חיידקים.

ואיך אנחנו, עס השלום, לא נפגעים?

וכשאדם מגיע לבית חולים,

אומרים יש לו וירוס

מה קרה לווירוס הזה השתתה פתאום תקף אותו?

הרי הוא מוקף מיליונים וביליונים של חיידקים, מה קרה זה תקף אותו עכשיו?

ומה עם כל אלה שלא תקפו אותו?

אז יש לאדם חיסון בגוף

שמייצר כל הזמן

ומגן עליו

וכשאבשם מחליט שההגנה תהיה חסרה, טס וירוס

חדר אחת את המערכת החיסונית

והתחיל לתקוף אותה.

ואז צריך סיוע מבחוץ,

צריך לעלות לבית חולים,

להכניס לו אנטיביוטיקות וזה, ולהרוס אותו, לחסל אותו וכו' וכו'.

אז זאת אומרת, לא צריך לחכות עד ש...

אפשר לפני ש...

אבל אם כבר זה בא,

צריך לבקש רחם משמם לעשות תשובה, להאמין שזה לא בא סתם.

כי אם זה היה צריך לבוא סתם,

אז מזמן היינו צריכים למות אלף אלפי פעמים מכל החיידקים מסובבים אותנו.

אז לכן זו דרך אכזריות, מי שאומר שזה מקרה.

וזה גורם להם לדבק מעשיהם הרעים, כי הוא אומר, זה לא קשור למה שאני עושה, זה לא קשור אם אני לא עושה מצוות או כן עושה מצוות, עושה עבירות או לא עושה עבירות.

זאת דרך אכזריות,

והיא גורמת להם לדבק מעשיהם הרעים.

ותוסיף הצהרה, צרות אחרות.

אה, אתה אומר שזה מקרה?

אני אבוא אליך בחמת קרי.

על המקרה,

החימה שתהיה לי על זה שאתה אומר זה מקרה, תקבל עוד שערות, עוד מכות, מכות על מכות.

ואז פתאום שומעים,

אל תשאל, הסתבך, הסתבך, הבן אדם הסתבך,

נהיה לו עוד זה, עכשיו נהיה לו ככה, אז תחזור בתשובה.

לא, זה פה, אתה יודע, אין סטריליזציה, בית חולים, זה אמרו חיידקים.

חיידקים?

יש בחוץ ביליונים.

ביליונים. אתה לוחץ יד למישהו, אהלן, מה נשמע?

אחרי שהוא נגע בזה שלו,

עשה ככה, עשה ככה, ועשה ככה, ואתה יודע, אתה יודע כמה יש?

אתם יודעים כמה יש על פלאפון שמוסרים לכם?

כמה יש בפלאפון שמוסרים לכם, שצלצל לדבר ואתה מקרב אותו ככה?

אתה יודע כמה יש?

בכל דבר, הנה, אני נוגע בספר הזה, נגעו בו עוד ועוד ועוד, ובשולחן הזה, יבא, באים, היינו רואים כמה יש פה.

פחד פחדים.

אז מה אתה אומר? הסתבך, הסתבך, כאילו זה עכשיו שם. זה פשוט.

אתה חושב שזה מקרה,

לא נשמרת ממשהו, אז זו צרה ראשונה.

אם אתה חוזר בתשובה, אתה יכול לצאת מזה, לא מבין, צרות על צרות.

לכן הלאה והלאה, לא מבין, השם מרחם לתראות.

וכנראה הוא צריך הסברים למעלה, פה לא מלמטה. מה שמסבירים לו למטה, הוא לא מבין.

זה מה שכתוב בתורה, והלכתם עמי בקרי,

והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי.

כלומר,

כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו,

צרות לא באות סתם.

זה צופר, אזעקה.

צרה זה אזעקה, כמו שיש מלחמה, יש אזעקה, הצרה זה אזעקה.

כדי שתשובו.

אם תאמרו שהוא קרי, זה במקרה,

אוסיף לכם חמת אותו קרי.

וכל שכן, בזמן הזה שהצרות דחופות עד מאוד,

וזה אחד מסימני הגאולה,

אתם שומעים?

אז הוא מזהיר את הדור,

החפץ חיים ואומר,

ואצלנו, בדור שלנו, לפני מאה שנה,

הוא אומר, אצלנו זה הצרות כל כך תקופות מאוד,

וזה אחד סימני גאולה, לא מבינים.

מה בא בסוף?

שואה.

לא מבינים, נהיה שואה.

לא מבינים, היה חורבן.

לא מבינים חורבן שני.

לא מבינים הרוגי בטל.

לא מבינים, ככה זה, פוגרומים, צרות, איסורים, הכול.

למה?

אתם אומרים קרי,

יהיה חמת קרי.

כמו שאמרו חכמים זיכרונו לברכה, אם ראית צרות מושכות ובאות כנהר,

חכה לו.

אם הצרות באות כמו נהר, שהנהר לא פוסק,

הצרות לא פוסקות.

הם כל הזמן באות, חכה לו, חכה למשיח, הוא נמצא על שפת הגדה שם.

אבל אם עם ישראל יחזרו בתשובה, יראו אותו מיד.

ובוודאי שצריך כל אחד להתעורר לתשובה.

כל אחד ואחד לעצמו.

ומי?

ומי?

ומי שיש בידו לזרז לאחרים.

כמו שלמדנו פה בהתחלה בששת הפרקים הראשונים,

של להקים אגודות וכל יחיד ויחיד שיכול לפעול בקרב הציבור ולעשות כל מיני פעולות.

ומי שיכולת בידו לזרז לאחרים.

בזכות התשובה יגרום שירחם השם עלינו ויזכו עלינו ברית אבות

ויגאל אותנו גאולת עולם,

כמו שכתוב, ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו

כי אל רחום אדוני אלוהיך ולא ישכח את ברית אבותיך.

אז הכל תלוי בתשובה.

אם אנחנו נבין שכל צרה וצרה, בין של הכלל, בין של היחיד,

זה רק מכוון מן השמיים, אין מקרה אחד.

ואם חושבים שמקרה שנשרפה משפחה או שנפלו משפחה או שאבדו משפחה או כל מיני דברים,

זה עניין פרטי של המשפחה,

טועים אנחנו, זה עניין כללי שלנו.

ואנחנו צריכים להבין שאם מקרים כאלה קורים נגד עינינו,

זה בא לעורר אותנו שאנחנו לא בסדר ככלל,

לא רק הפרט,

אלא ככלל,

ולפעמים,

לוקחים

תלמידי חכמים גדולים,

כפרה על הדור. אתמול נפטר עוד תלמיד חכם

שכל כולו קודש ותורה.

מהרב קניאבסקי היה בעל ההלוויה שלו.

מי זה? מהרב שטיינמן.

יהודי פה

מהחבר'ה הליטאים.

אה?

כן.

אברך בן 28. פתאום נפל, מת.

שכל היום לא פסיק פומה מגרסה, ואיש חסד,

וחזן, בשני בתי כנסת, ומלמד משהו משהו,

משהו מיוחד,

משהו טהור.

הרב קניאבסקי יצא לכבודו.

כל יום השם מרחם צרות על צרות על צרות על צרות, אף אחד לא נותן על לב שום דבר, עולם כמנהגו נוהג.

כמו אצל תלמידי רבי עקיבא,

מתים למעלה מ-600 כל יום, תנאים קדושים.

עוד 600, עוד 700, עוד 600, עוד 700, עוד 600, עוד 700. 24 אלה.

אין מי שנותן עליהם.

זה לא יאומן כי יסופר.

זה מה שאומר פה,

זה מה שאומר פה החפץ חיים שצריך להתעורר לדעת.

עכשיו,

מה אנחנו צריכים לתקן?

אנחנו צריכים לתקן את מה שפגמנו בימי בית ראשון ובימי בית שני.

וזה פרק 14, חומת הדעת

של החפץ חיים.

והנה כאשר נתבונן בחורבן שני בתים הראשונים נמצא.

כי בית ראשון נחרב העיקר על עוון ביטול תורה.

כמו שאמרו חכמים שזכרנו לך על הפסוק, על מה אבדה הארץ?

ויאמר אדוני על עוזמם את תורתי ויתר הקדוש ברוך הוא על עוון עבודה זרה וגילוי הראש ושפיכות דמים ולא ויתר על עוון ביטול תורה ובית שני על מה נחרב על עוון שנאת חינם כידוע ובעוונותינו הרבים בזמננו שתי העוונות שולטים עלינו עוון ביטול תורה גבר מאוד

עד שבעוונותינו הרבים בכמה מקומות בתי מדרש סגורים ואין פותחים אותם אליה לתפילה

וגם אלה שפתוחים שוממים כל היום

אצלנו הוא ברוך השם מצב יותר טוב

מבחינת תלמודי תורה,

בתי מדרש והכל ברוך השם זה מצב שהדור הזה באמת

התעורר כל כך בתשובה וכולי וכולי

שיש בתי מדרש כוללים בכל מקום כמעט

ממש לא היה לפני שלושים שנה בארץ

רק פה ושם ושם ופה

היום אין עיר ואין כפר כמעט ואין מושב ואין זה

שאין שם בתי מדרש, שיעורים קבועים, כוללים,

תלמודי תורה וכולי

ואין פותחים אותם אליה לתפילה וגם פותחים שוממים כל היום ובכמה מקומות קשה לקבץ מניין לתפילת המנחה זה לדוגמה נמצא בתל אביב

כי תל אביב זו מדינה בפני עצמה, זו מדינת הגאים

כל הפסולים על פי התורה נמצאים שמה

אוי לנו מה שעלתה בימינו

ובפרט כאשר מתבונן אודות הנהגתנו על בנינו

הוא נורא מאוד בעוונותינו הרבים שאנו משתדלים ודואגים כל היום עבורן רק לעניין מצבם הגשמי אם אנחנו מתבוננים אודות ההנהגה על הבנים זה נורא מאוד בעוונות הרבים,

כולם משתדלים ודואגים כל היום רק שלילדים יהיה מצב גשמי טוב

שעבודה יהיה פרנסה שזה שיוכלו להסתדר וזה וזה

ועבור מצבם הרוחני מה שאנו חייבים לאלוקינו ללמדם את התורה ואת היראה

זה טפל אצלנו בעוונות הרבים

ועל זה הוא מעיר

ולבד זה שכל אחד עושה סדרים חדשים בלימודים

אם קטן או גדול יגיד חוות דעתו בלימודים לקצר או לשנות

כפי אשר יש עם לבבו

יש שלא נאי בעיניו ללמוד לנערים פרשה זו ויש שלא נאי לו סדר שלם כפי אשר עם לבבו

וכן אפילו מנכבדי ארץ

שבידם לפעול פעולתם לרבים בסדרי הלימודים למעט או לשנות

הם ממהרים לעשות מלאכתם באמונה להודיע דעתם בדפוס לרבים

כותבים בעיתונים, מפרסמים

והם שואלים קצת את הרחצת הזקנים שבדואר אם פעולתם רצויה

האם זה נקרא לבנות או להרוס?

ואמרתי להעיר את אוזנם כנגד הנגע שפסע

שכל אחד נוטל בידו את השרביט וההנהגה להגיד לציבור מה ללמוד ואיך ללמוד, מה כדאי ומה לא

העיר את אוזנם למה שמצאנו בנביאים במלאכים א' פרק כ'.

כתוב על אחיו מלך ישראל

שקבץ בן הדד שלושים ושניים מלכים להילחם בו

וישלח לאב לומר

כספך וזהבך לי הוא

בנשיך ובניך הטובים לי הם

יוצאים למלחמה נגד אחיו שלושים ושתיים מלכים

ואומרים לו ככה שכל הכסף הזהב כל הנשים והבנים שלו

זה הכל להדד

בן הדד

ויכנע אחיו לפניו וישיב לו

כדברך אדוני המלך

לך אני

וכל אשר לי

ויוסף בן הדד וישלח לו

מחר אשלח עבודה אליך וחיפשו

והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו

אז קרא מלך ישראל לכל זקני הארץ

אחאב קרא לכל זקני הארץ, לכל החכמים

ראו

הוא מספר להם כל מה שאמרו לו והזקנים אמרו לו אל תשמע ולא תובע

אל תפחד ואל תשמע לו ואל תומע לו

והדבר פלא

מהו המחמד עין שדרש ממנו?

קודם הוא אמר שהוא מוכן הכל

קח את הנשים, קח את הכסף, קח את הזהב, קח את הבנים וגם אני

פתאום הוא הולך לשאול ולהתייעץ למה הוא שלח לו עוד משהו אני רוצה לקחת את מחמד עיניך גם

אז הוא הולך לשאול את החכמים ואומרים לו אל תשמע לו ואל תובע

מה זה מחמד עיניך?

הלא את כספו וזהו ונשב ובניו נתן לו

מה ביקש ממנו עוד

מאשר על זה שלח לזקנים לקרוא אותם

והם אמנם השיבו לו שלא ישמע לו וכן עשה

אמר לו תשובה

כל אשר שלחת אל עבדיך בראשונה אעשה

והדבר הזה לא אוכל לעשות

והשם הצליח בידו

כי נתן בידו כל אהמון בשבעת אלפים אשר לא קראו לבעל

הוא יצא למלחמה עם הרבה חיילים

ונאמר לו מן השמיים שלא צריך את כל זה

רק שבעת אלפים שלא קראו לבעל

אלא יצאו למלחמה

וככה הוא ניצח את כל האמון של 32 מחנות צבא

מהחכמים ביארו לנו בסנהדרין פרק חלק והובא ברש״י

מהו מחמד עיניך?

חמדה מתוך חמדה זהו ספר התורה

הוא ביקש לקחת את כל ספרי התורה גם כן בשבי

והוא אמר לו עד כאן

זהו כשהוא שמע את זה כיניס כל החכמים מה אני עושה במצב כזה?

אמרו לו לא תשמע ולא תובע

נחזיר לתשובה הזאת לא הוכן

אמר רחב בליבו

דבר גדול זה הוא מבקש ממני?

אין זה שלי לבדי של זקני ישראל הוא

לפיכך קרא לזקני ישראל עד כאן נשונם שם

ומי זה היה חג?

מלך רשע

עובד עבודה זרה

ואם רשע כזה העריך את התורה ככה

והתייעץ עם הזקנים

בשביל לדעת מה לעשות, להחזיר תשובה תוך סיכון האומה

להילחם נגד 32 מדינות כמו שאומרים

וכל זה בשביל ספר תורה

היום בדיוק הפוך ביבי וחבריו מוכנים להפקיר את כל התורה ולשלוח את כל אלה

שלומדים תורה לצבא ההפך הגמור ולנתק מהספינה היפה למעלה כאילו את כל

המנועים והאנשים השחורים שנמצאים למטה כמו שאמרנו קודם בשעות

ולהטביע את כל העוניין

אז אפילו לדרגה של אחאב הרשם לא מגיעים

ונתבונן לה לא אחאב לא היה מצדיקי הדור כלל וכלל

והגיעה לו חצרה שהתרצה לתת את כספו וזהבו נשהו בניו

אף על פי כן כשביקשו ממנו את ספר התורה האישיים

זאת אין בידי

ועליי להימלך בזקנים אם הסנהדרין

אז מה ביבי היה צריך לעשות עם כל חבר מרחיו?

היה צריך לשאול את גדולי הדור האם אפשר לעשות

ולא ועדות כנסת של מינים וכופרים שהם יחליטו מה עושים ומה לא עושים וחלק מהם עם כיפות

אפיקורסים

ואותם אנשים כיום פועלים בנפשם לעשות סדרים למעט תורם ישראל שלא מחמת צער ואונס חלילה אז על מה מתרעם החפץ חיים?

שבדורו לא ביטלו את התורה

רק החליטו כמה אנשים לעשות סדר אחר ללימוד

לא להכניס ליבה, להכניס לימודי חול, רק לסדרים שונים

אז על זה הוא מתרעם

והוא אומר שזה יותר גרוע מאחיו

ואין צער ואין אונס ואין מלחמה ואין כלום,

סתם ככה

כי אם ברצון עצמם ובלי לשאול כלל זקני ישראל עם הדרך ישר לפני השם

אוי נא לנו מי עלתה בימינו וזה הוא רמז

שזאת הסיבה שבאה השואה

הוא אמר אם אתם עושים שולחן ערוך חדש עם חוקים חדשים ומנהגים חדשים יקום עם שיעשה חוקים חדשים נגד היהודים

ישנה את החוקים

בטעם לזה מובן מאליו

כי אחאב היה דורש עשרים ושניים פנים בתורה

כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה

והכיר קדושת התורה

על כן הייתה תורה יקרה בחינם מכל אשר לו ואפילו מהנשים והבנים זה היה הרשע של אז

והוא היה הודע לדרוש עשרים ושתיים פנים בתורה

לוקח פסוק, דורש לכל תורה עשרים ושתיים פנים שונות

זה הרשע של אז

וביבי אפילו

ברוך אשר אמר לא יודע להגיד

ברוך שאמר והעולם לא יודע להגיד

ויש אומרים שבהבל לא ראו אצלו קריעה ולא ראו כלום

ולא שום דבר ולא הליכות של אבל ולא כלום וישמע על אבא שלו

וכיום

הוא לא צריך להיות עם זקן, לא?

מי שמטפל על אביו צריך זקן, לא?

מחלוקת דיגן

וכיום

המתקנים העושים סדרים בתורה רחוקים הם ממנה

ולא עמנו עליה כלל

זאת אומרת אלה שבאים היום לתקן את התורה בזמנו של החפץ חייב

עושים סדרים בתורה והם בעצמם אין להם שום שייכות אליה רחוקים ממנה ולא עמנו עליה כלל

אבל אם כן

היה להם להישמר מלנגוע בה

ומה יענו ליום הדין אשר שם לא ניכר שוע לפני דל

אתם חושבים שאם אתם עשירים יש לכם יכולת והכוח לשנות

אבל תגיעו ליום הדין שביום הדין אין שם ביום הדין אדם עשיר, אדם עני,

אין

כשישאלו אותם איך העשת פנים לנגוע בתורת השם

יתבוננו זאת וידעו את אשר לפניהם

זאת אומרת

צריכים להכין את עצמם עם תשובות

אבל לא יעזור להם,

אין תשובה

אבל אמרנו שהם עשו שום דבר כאילו דברים, לא?

כן, אבל בסדר מסוים שהם החליטו

אבל אם הם עשו זיכוי הרבים? זה לא זיכוי הרבים, יש דרך מסורה,

דרך ישראל צהבה ואסור לשנות,

רק גדולי העולם וגדולי העולם בעצמם פוחדים לשנות כהוא זה

כל היהודים בכל מקום מלמדים את הילדים, מתחילים לויקרא, מלמדים אותם קורבנות, מה אתה מתחיל עם קורבנות?

קורבנות זה פרשיות קשות, אפילו אדם מבוגר שלומד אותם זה קשה

מה זה מתחילים בתלמוד תורה ללמד קורבנות? מה זה קורבנות?

אלא יש שם את כל הנושא של קדושה, של טהרה, של זה, מושגים טהור,

טמא, זה, כבר מארגנים את הילד, קדושה, טהרה,

מושגים כאלה וכאלה, אפילו של חומר כשר.

שניים מחזין בטלית.

עניין של בן אדם לחברו, עניין של גזל, עניין של ככה, מציאה, עניינים, פה, שם.

יש סדר, זה עולה במשך כל הדורות.

לא יבוא בן אדם ויחליט, מה פתאום מתחילים מפה, עכשיו בואו נתחיל מפה, בואו נעשה משם זה. צריך להתייעץ, הם גדולים, מה ללמוד, מה ללמד, מה לעשות.

ואף בכל זמן וזמן שמגיע הצהרות לישראל,

מחויבים הם להתעורר לתשובה,

ובזה יוסרו הצהרות מהן, זה אמרנו.

עכשיו,

וכן בענייני שנאת חינם, אז יש לנו את הבעיה של ביטול תורה, אומר החפץ חיים,

ויש לנו גם שנאת חינם.

אז הוא אומר, שנאת חינם מתחזק אצלנו מאוד, בעוונות הרבים, הוא שנאת חינם,

שגמר הפירוד אפילו בין האנשים המאמינים בתורת השם בשלמות, זה אצלנו חבל על הזמן, חזק מאוד.

אין מי שלא שונא כמעט את השני.

כיתות נגד כיתות, ואלה כנגד אלה, ואלה כנגד אלה, וכל אחד אומר, תורה אצלי, ואומרים, זה, וזה, ואומרים, וממילא הופקר בעוונותינו הרבים,

הלווים של לשון הרע ורכילות,

ועל זה ישב הכתב החפץ חיים את הספר שמירת הלשון,

וידוע גודל ההריסה של העוון החמור הזה,

שמעורר את המקטרג הגדול,

וממשיך הגלות על כלל ישראל.

וכמו שהערכתי בספרי שמירת הלשון,

מערכן עלינו,

כשנבוא לשוב לשם,

להתחזק, לתקן את שני הקלקולים האלה,

ואז נזכה לגאולה במהרה בימינו.

מה עם השתיים?

שלא יהיה ביטול תורה ושיהיה לימוד תורה כראוי, כתביי,

ושנאת חינם זה לשון הרע בעיקר,

כי איך אתה מבטא את השנאת חינם?

בלשון שאתה מדבר.

בטח שיש.

בטח שיש.

אבל זה מדברים, זה הורס כל חלקה.

זה הורס כל חלקה.

לא, לדוגמה,

בבית שהיה בית ראשון היה שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.

ופתאום מהיום גילוי עריות. שמעת?

חרב הבית

ונבנה אחרי 70 שנה.

משנאת חינם עד היום, אלפיים וכמה שנה, לא נבנה.

24,000 נטו, גלעד, סודי אחרים.

אז זאת אומרת,

על כן עלינו כשנבוא לשוב לשם,

להתחזק,

צריך לתקן את שני הקלקולים האלה.

כי לא באמירת אשמנו, אשמנו, בגדנו, ייגמר התיקון.

כי אם צריך לתקן את המעוות ממש,

כמו שכתב בחובת הלבבות,

כי התשובה איננה יוצאת, כי אם ממעשינו,

לא מדברנו,

מה שמדברים בפה חוזר בתשובה, חוזר בתשובה, זה לא תשובה.

התשובה זה מעשים, שינוי המעשים.

ועל כן,

ראשון לכל,

צריך להתחזק בלימוד התורה כל אחד לפי כוחו.

בלי שאדם יכניס

דלק רוחני,

אור עליון של הכזאת, כמו שלמדנו בפרקים הקודמים, מה זה התורה.

אם הוא לא יכניס את זה, הוא לא ישתנה.

כי הוא מלא טומאה, אדם מלא טומאה.

אם הוא יכניס קדושה וטהרה לתוך הגוף שלו, תצא כנגד זה הטומאה.

אבל אם לא,

אז הוא יכול בראש שלו לפלפל פלפולים וכולו טמא.

אז לכן חייב להתחזק בלימוד התורה כל אחד לפי כוחו.

ומן הראוי שיתקבצו כל יראי השם יחד, בכל עיר ועיר,

לטכס עצה,

איך להתחזק בעניין לימוד התורה לעצמו וגם עבור הבנים.

ויתבוננו נא, כי עושר הגשמי תלוי בהשגחת העליון, יתברך.

וכאשר יגדל בניו לתורה,

יוכל יותר לקוות לקדוש ברוך הוא שיחזור לבניו,

שיצליח אותם בכל ענייניהם.

כי אם הקדוש ברוך הוא מרוצה מהילדים,

אז הוא לא יעזור להם.

וידוע שזכות התורה גורם לקיבוץ גלויות.

אז אם ישבו וילמדו תורה, יתקבצו הגלויות.

כמו שאמרו החכמים, זיכרונו לברכה,

אין הגלויות.

מתכנסות אלא בזכות התורה שנאמר גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם

ובפרט

בעת שמתייסדות חבורות ללימוד יחד

בוודאי זה גורם להיוושע אז יש לנו חלק קטן פה בשיעור בישועת עם ישראל

כמו שכתב בתנא דוה אליהו זוטא

בפרק י״ד שאחר כל המצוקות והתלאות שישראל יסבלו

יהיה עיקר הגאולה רק בזכות שלומדים תורה בחבורה,

בזכות עשרה שיושבים ועוסקים בתורה,

שאין ישראל נגאלים,

לא מתוך הצער

ולא מתוך השעבוד

ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף

ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות

ואפילו שיש בהם את כל אלה לא מתוך זה אלא מתוך עשרה בני אדם שמיושבים זה אצל זה

ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע

שמעתם מה מביא את הגאולה? עשרה ביחד או... כן, עשרה ולומדים חברותו

מה? נכון, זה מה שמקרב

וכן בעניין שנאת חינם

יראו לתקן את המעוות דהיינו

וראשון לכל היזהרו מאוד באיסור לשון הרע ורחילות

שעל זה הקפידה התורה מאוד מאוד

כידוע מן התורה ומן הכתובים שנאמר שש הנה שנא אדוני בשבע תועמת נפשו

ומה זה השביעי?

ומשלח מדנים בין אחים סכסוכים סך סך וכן מציל ומסחריה חטא

קודם מדיין בית שני כתוב אלה דברים אשר תעשו

אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם

כי את כל אלה אשר שנאתי נאום אדוני

ולהפך צריך להתחזק

להשריש בלבבו אהבת עם השם המאמינים בתורתו

ומקדשים שמו תמיד יום ולילה

ומתרצים תמיד לסבול מצוקות ותלאות עבור כבודו

איש גוי קדוש כזה?

צריך לקדש את שמו תמיד יום ולילה

ולהיות מרוצים לקבל ולסבול את המצוקות והתלאות עבור כבוד השם יתברך

וצריך להשתדל בטובתם של האנשים הן בענייני הגוף והן בענייני הנפש

שכל זה הוא נחלף במצוות עשה של ואהבת רעך כמוך

אז לעזור בגוף ולהחזיר אותם בתשובה בנפש

ולעזור להם ללמוד תורה כל מה שרק אפשר

וכן להתחזק במידת הצדקה והחסד בכל היכולת

שהיום נמצאו כמה וכמה נפשות רעבים ללחם וערומים

וצריך לטכס עצה אודותם איך לחיותם

שכל זה מקרב את הגאולה

לכן עשינו פנים שוחקות שנאמר שמרו משפט

ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות

היינו

על ידי הרחמים שמרחם אחד על חברו ומתחסד עמו מתעוררת מידת החסד העליונה

ואמרו החכמים זכרו לברכה

אומר הקדוש ברוך הוא

ומה אלו שהם בעצמם צריכים חסד

עושים חסד אלו עם אלו

אני שאני אמנה חסד ברחמים

על אחת כמה וכמה שאני צריך לגמול חסד עם בריאותיי

ומועיל כוח החסד הקדוש שנתעורר להתחסד בזה עם כל העולם

זאת אומרת אנחנו כביכול מכריחים לקדוש ברוך הוא להתחסד איתנו

למה?

כי הקדוש ברוך הוא עושה קל וחומר

ומה אלו שהם צריכים חסד

הם עושים חסד אלו עם אלו אני אשקול כולי חסד

לא אעשה מהם חסד

אז כאילו אנחנו מכריחים למידת החסד לפעול

ועושים חסד לכל העולם כולו

בפרט אם איש זה גופא בוודאי חסד יסובבנו בכל עיניו

אז זה שעושה חסד עם אחרים ודאי שהוא בעצמו חסד יסובבנו כל היום בזכות מה שהוא עושה

ועל כן כי היום הזה שרב הוא מצוקות התבל

מה מאוד צריך להתחזק בתורה ובגמילות חסדים כדי שיגן עליו הזכות

כמו שמובא בתנא דבריהו זוטה

שאלו תלמידיו את רבי אליעזר הגדול

מה יעשה האדם מי ינצל מחבלו של משיח?

אמר להם יעסוק בתורה ובגמילות חסדים

למה?

תורה זה גם גמילות חסדים

תורה זה חיוב וגמילות חסד זה רשות

אבל אם אתה עושה את החיוב אתה עדיין לא תצא ידי חובת החובה שלך

כי אין בן אדם שלם לגמרי

אז לכן צריך בשביל לנצל בגוג ומגוג שמידת הדין הקשה תשלוט והיא תתבע על כל פגם קטן

אז אף אחד לא יצדק עם הדין

אז החייצה אומרת בעלי העזר גם גמילות חסדים

למה? כי אם אתה עושה גמילות חסדים אתה עושה לפנים משורת הדין

אז יעשו איתך מידה כנגד מידה לפנים משורת הדין

ואז תיפטר מן העונש שמגיע לך

אז לכן

נכון אבל לא מעט צריך באהבת חסד צריך לאהוב את החסד

זאת אומרת לא לחכות שעוד שהחסד יזדמן אלא לחפש לעשות חסד

תעשייה כאילו? אהבת חסד כמו אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות און קרבן לתורה זה לא אוהב אה אחי אה נשמה אה באבא הבובי אה במבלה מה זה נותן?

זה חניפות זה חרטא אתה מקרב אותו לתורה?

אם אתה מקרב אותו לתורה זה אתה אוהב אותו אם אתה משאיר אותו על מצבו אתה שונא אותו שאין כדוגמתך

כי אם אתה רואה אחד הולך לגיהינום ואתה מחייך לו אהלן נשמה ביי נשמה נתראות

זה אוהב אותו?

איזה אוהב אותו?

בטח זה חסד זה החסד הכי גדול לקרב יהודי לתורה אין חסד למעלה מזה

וכן היה גם כן במצרים קודם הגאולה

שנתקבצו יחד

ועשו חיזוק לעבודת השם ולמידת החסד כמו שכתוב בטענה דבריהו פרק כ״ג כשהיו ישראל מצרים נתקבצו כולם וישבו יחד

משום שהיו כולם באגודה אחת וחרטו ברית יחד שעשו גמילות חסד זה עם זה וישמרו בלבבם ברית אברהם יעקב ולעבוד את אביהן שבשמיים לבדו

ושלא יניחו את לשון בית יעקב אביהן שלא שינו את לשונם ואת שמותם וכו׳

ושלא ילמדו לשון מצרים מפני דרכי עכום שבהם

ככה מובא ובזכות זה נגלו ישראל ממצרים

אז טכסו עצה מה עושים?

חסד חסד שומר את כל הקבוצה

לכן מי שמתחבר לשופר שעושה חסד גדול עם כל היהודים יש לו שמירה מעולה

למה? כי זה מקרבן לתורה ומלמד אותם תורה ונותן להם תורה

מה עוד אפשר יותר מזה?

וזה ההפך מלשון הרע ושנאת חינם

אז יש בזה תיקון גדול שאין כדוגמתו

אז כל אחד שעושה כמעשה שופר יש לו הבטחה שחסד יסובבנו

מי אומר?

התורה ומי מדבר בשמה? חפץ חיים

וזה כל מה שאנחנו לומדים

ומה שאמר שישמרו בלבבם ברית אברהם, יצחק ויעקב דרך אגב

רבי יונתן אייבשיץ אומר שמה זה שנאת חינם?

שנאת חינם זה שלא החזירו בתשובה

ושלא הוכיחו אחד את השני אלא היו שריה כאיילים

כל אחד דוחף את הראש שלו מתחת לסנבו של השני ולא אומרים מילה

מה אני אגיד לו? מי אני שאני אגיד לו? מה פתאום שאני אגיד לו? למה שאני אגיד לו? איך אני אגיד לו? מי ישמע לי?

היום אתה לא צריך את זה, ייצרנו לך דיסקים שאתה תוכל לתת לבן אדם

מה אני אומר לו?

אתה לא יודע להגיד, אני אומר לו.

וזה עובד, עובד, זה משפיע, משפיע, זה מהזיר תשובה מה זה, רק תעשה,

תעשה.

אז אין תירוץ על לא יכול, לא יודע, לא יודע מה לעשות.

מביאים לך את הכל.

אחד אומר, שמע, האויב שם, מה אני עושה? הוא אומר, קח כדורים, תירה בו.

הוא רחוק, קח פגזים, תירה בו.

בואו, במדינה אחרת יש טילים.

ייצרנו הכל, כדורים, טילים, פגזים, הכל ייצרנו.

הכל יש.

רק קח תחמושת ותפציץ.

אז על מה חרב הבית? שלא הוכיחו אחד את השני.

ומה אנחנו עושים?

את התיקון לזה.

מוכיחים אחד את השני ומחזירים את היהודים בתשובה.

זה התיקון לגאולה.

שתתרבה תורה בישראל

ולא יהיה לשון הרע ושנאת חינם אלא אהבת חינם.

קירוב לתורה?

ואתם יודעים שבמצרים לא היו קמצנים כמו שהיום.

היום קמצנים.

למה? במצרים היו שבט לוי בארץ גושן.

ישבו שם כמו מלכים וכמו נסיכים.

שום עמל ושום יגיעה ושום שעבוד, 210 שנה.

וממה הם התפרנסו?

מאלה השבטים שהיו מכונים בחומר ובלבנים,

הם פרנסו אותם. נתנו להם העשרות.

כי שבט לוי ישבו ועסקו בתורה.

הם לא עבדו.

הם ישבו ועסקו בתורה, אז מאיפה הייתה להם פרנסה?

הייתה להם פרנסה מאלה ששועבדו.

אתה מתאר לך? בן אדם משועבד,

סובל, השני יושב פנן בבית על כורסה, כמו שאומרים,

והוא עוד צריך לפרנס אותו?

ככה היו בני ישראל במצרים.

זה כתוב בספרים, בזכות זה יצאו ממצרים.

עוד סיבה שבזכות זה יצאו.

והיום קמצנים ושונאים גם.

מה פתאום שילמדו תורה?

טוב, תגיד שהם עשירים,

עניים, תפרנים, אומרים, 600 שקל,

600 שקל, ואומרים, עושקים את המדינה.

600 שקל, ועושקים את המדינה.

סתם בטלן, רמאי, מחריט,

הולך לקבל

הכנסה מהמדינה, מקבל אלפי שקלים בלי שום בעיה.

ואלה השלמת הכנסה נותנים להם,

וגם אוסרים עליהם לעבוד.

ואומרים, הם עושקים את המדינה.

פשע מאורגן,

לא יאומן.

ומה שאמר שישמרו בלבבם ברית אברהם, יצחק ויעקב,

הוא מרמז על התורה,

כמו שכתוב בסוף יומה דף כח,

שאף כשהיו ישראל במצרים לא פסקה ישיבה מהם.

אפילו שהתורה לא ניתנה, עדיין למדו שם את כל המצוות הפרטיות שקיבלו מפי האבות.

הוא מובא בגמרא שמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו היה ארבע מאות פרקים.

אתם יודעים שאנחנו, יש לנו היום שישה סדרי משנה.

אתם יודעים כמה היה לראשונים?

שש מאות סדרי משנה.

אנחנו, יש לנו שש.

שש היום.

והם, היה להם שש מאות.

איפה זה?

נעדר מאיתנו.

הוא מקרא מפורש,

ובוודאי היה גם בשאר שבע המצוות גם כן באופן זה.

הוא מקרא מפורש באברהם אבינו, עקב אשר שמע בקולי ואשמור משמרתי מצוותיי,

חוקותיי ותורותיי.

אז הכתוב מעיד על אברהם אבינו שהוא שמר את כל התורה כולה.

ולכן אמר שישמרו בלבבם.

כמו שנאמר והיו הדברים האלה.

על ליבם וחום.

זהו שנאמר ואזכור את בריתי.

הוא מובא בתנא דבריהו.

ואזכור את בריתי זוהי התורה שנקראת ברית.

וזאת שעסקו בתורה וגמינות חסדים זה היה סיוע גדול לגאולה.

כמו שכתוב בפסיקתא על הפסוק.

נחית וחסדך עם זו גהלת.

נהלת ועוזך.

נחית וחסדך, בחסדך זו גמילות חסדים.

נהלת ועוזך זו התורה.

אז כשהשם הוציא את עם ישראל ממצרים והם אמרו שירת הים.

מה הם אמרו?

שהנחית שהוציא אותנו

הקדוש ברוך הוא ונחה אותנו מארץ מצרים זה היה בזכות בחסדך,

בגמילות חסדים,

ובעוזך זה התורה.

ובאופן זה אנו צריכים לעשות גם כן בימינו.

להתחזק בשני העיקרים, תורה וחסד.

ויתכפר לנו עוונותינו, כמו שכתוב במפורש.

בחסד ואמת יכופר עוון.

וכתוב במדרש שאמת היא התורה, שנאמר אמת כן אהה,

ואל תמכור.

ועל ידי זה יקרב את הגאולה, על ידי זה.

וכן יש להתחזק

בעניין שמירת שבת,

שגם זה מקרב את הגאולה.

לא רק לשמור שבת, גם ללמוד דרכות שבת.

כמו שאמרו חכמים זכרו לך, אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות,

מיד היו נגלין.

ואף שאיננו יכולים לזרז לכל ישראל,

על כל פנים, כל אחד בעירו ובמקומו, מחויב לעשות, מחויב, שימו למה אומר המצרים,

מחויב לעשות כל מה שיוכל.

ועיין בספרי שם עולם בשישה פרקים הראשונים.

כן, מה שאלת?

כל העוון.

מה כל העוון?

כן, בחסד ומשפט, בחסד ואמת,

יכופר עוון.

אם דובר על חילול השם, אז זה העוון הכי חמור, שאפילו שרק מתאמן מרעיש.

והנה יש עוד עיקר גדול,

דבר שמקרב את הגאולה,

וזהו התפילה והצעקה, זה עיקר גדול,

כמו שהיה במצרים.

ככתוב אני צעק אל אדוני אלוהי אבותינו וישמע אדוני את קולנו.

ואף אנו צריכים להתנהג גם באופן זה, מי צועק, מי כואב לו,

מאנשים על בעיות פרטיות שלהם בקושי בוכים, בקושי, אם בכלל.

משתדלים כמה שפחות.

פה מדובר, צריך לצעוק, צריך להתחנן, צריך לבקש,

כמו שהיה במצרים.

ואף אנו צריכים להתנהג גם כן באופן זה,

כמו שמובא במדרש הבא, פרשת צווי על הפסוק, קחו עמכם דברים ושובו אל אדוני, לפי שישראל אומרים.

אנו, אין לנו קורבן.

אמר להם הקב' ברוך הוא, דברים אני מבקש,

ואין דברים אלא תורה.

אמרו לו, אין, אנו יודעים.

אמר להם,

בוכו והתפללו לפניי.

וכי אבותיכם, לא בתפילה פדיתי אותם,

שנאמר, ויאנחו בני ישראל מן העבודה. הייתה להם הנחה וצעקה.

ובימי יהושע, וכי לא בתפילה עשיתי להם ניסים.

ואין אני מבקש, לא זבח ולא קורבנות, אלא דברים.

שנאמר, קחו עמכם דברים וישובו אל אדוני.

ומובא במדרש,

אין הקב' ברוך הוא חפץ לחייב כל בריאה,

אלא מבקש שיתפללו לפניו ויקבלם.

ואפילו אין אדם כדאי לענות לו בתפילתו ולעשות עמו חסד,

כיוון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו.

מכל זה אנו רואים שהקב' ברוך הוא חפץ שירמו בתפילה לפניו,

ועל ידי זה ייגאל אותנו.

ועל כן גם אנו בזמננו צריכים להתחזק בתפילה וצעקה לה'

כי אחרי שהקב' ברוך הוא מבקש להתפלל לפניו,

למה נחשה בעת הזאת?

למה נחשה בעת הזאת?

יש צרות, יש בעיות, למה נחשה בעת הזאת?

ובאמת,

כבר רמז לנו שלמה המלך בקהלת ואמר,

עת לחשות ועת לדבר.

רש״י מפרש,

עת לדבר כגון, אז ישיר משה.

קחו עמכם דברים,

באורו,

בעת שמחה צריך האדם לשורר לשם,

כמו בעת יציאת מצרים.

וכן, לעתיד לבוא, כתוב, שירו לאדוני שיר חדש.

עשר שירות נאמרו בעולם.

תשע ראשונות נקראות שירה,

ואחרון נקרא שיר.

שכל שירה זה לשון נקבה.

היא הולידה עוד שירה ועוד שירה, סימן שיהיו עוד צרות ואחר כך גאולות ויצטרכו לשיר.

אז תמיד שירה תביא שירה תביא שירה,

עד לפעם האחרונה שתבוא הגאולה האחרונה,

כבר לא יהיה שירה, יהיה שיר, שאינו מוליד יותר.

לא יהיו יותר עוד צרות שיצטרכו להגיד עוד שירה. זה השיר האחרון.

לכן כתוב בלשון זכר,

שירו לאדוני שיר חדש.

ובעת צרה שצריך האדם לבקש מהשם,

צריך לקח עמו דברים,

להעתיר לפניו.

כמו שמצינו בחזקיהו מלך יהודה,

בשעת הנס,

שהיה צריך לומר שירה ולא אמר, עשה שלא כהוגן בזה,

כי בעת צרה שצריך לדבר בתפילה לשם.

ואם נחשה, ימצאנו עמון בזה, וזה שנאמר עת לדבר.

חזקיה המלך,

הקדוש ברוך הוא

הרג מלפניו 370 מיליון

חיילים מכל צבאות העולם,

שנתכנסו עם סנחריב על ירושלים לצור עליה.

וירד מלאך השם והיכה אותם.

370 מיליון בלילה אחד ירד מלאך השם והיכה אותם.

185 אלף

ראשי גייסות שכל גיס אלפיים איש.

והוא לא אמר שירה.

וראוי היה חזקיה המלך להיות מלך המשיח.

וראוי היה סנחריב להיות גוג ומגוג.

מלחמת גוג ומגוג האחרונה, וחזקיה צריכה להיות משיח.

כיוון שלא אמר שירה,

בא המקטרג לפני הקבוצה ברוך הוא אמר, אתה רוצה לעשותו משיח?

דוד המלך אמר כל שירות ותשבחות לפניך ולא עשיתו משיח.

וזה לא אמר שירה על זה, ואתה רוצה לעשותו משיח?

ולמרבה המשרה ולשלום אין קץ,

נסתתמה המ״ם ונגמר הסיפור.

אז זאת אומרת,

זה יחזור בחזרה עכשיו עוד פעם.

אז גוג ומגוג יהיה שכל אומות העולם עוד פעם יתקבצו על ירושלים,

ואז בעזרת השם

יתגלה מלך המשיח.

אז לכן מחכים לזה, למלחמה הכוללת הזאת.

אבל היה סיבה למה הוא לא אמר שירה חזקיה, לא?

בטח היה סיבה.

טיפונת גאווה.

ועל זה זה נגמר.

ומלשון ונצעק

וכן ממה שכתוב,

וישמע השם את קולנו,

ולא כתוב את תפילתנו,

משמע שאין די בתפילה בלחש שאנחנו מתפללים בכל יום,

אלא צריכים להתעשב ביחד ולצעוק לשם,

כגון באמירת אבינו מלכנו,

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הכל זה,

אבל צריך לב גם, צריך לב, צריך שייכנס הכל בפנים עם לב, עם לב, שהכול.

בטח, כן, כן.

ילדים בני שנתיים וחצי, שלוש.

שיר למה לא דסו עיני את ההורים.

תראו שם את התימנים הקטנים האלה, עוצמים עיניים ושרים בשיר למעלות.

עוצמים עיניים, בוכים.

איי איי איי איי.

אתם יודעים,

אם אנחנו היינו בכיינים כמו הצפון קוריאנים,

היינו מביאים את הגאולה ביום אחד.

הצפון קוריאנים זה העם הבכיין.

הם רואים את העגל שלהם עומד ומדבר איתם,

עכשיו הם אספו עשרים אלף ילדים,

והוא סיפר להם כמה חשוב הצבא וכמה צריך צבא,

וכולם בוכים.

אתה רואה אותם? יא וביי. כאילו, מה אמר להם?

וכשמת להם המנהיג הקודם, העגל הראשון,

כולם בוכים. כל הטבלוויזיות בעולם מראים את כולם בוכים, אין אחד לא בוכה. משתטחים, כאילו, מי הלך? מי הלך? מי הלך?

מי הלך?

אם היה לנו רק טיפה מהבכי שלהם, טיפה,

טיפה,

אנחנו מגלים צ'יק צ'אק.

והקדוש ברוך הוא ישמע את הצעקה שלנו, מתאסף, לצעוק, וישלח לשעותו.

הנה, כל אלה הדברים שכתרנו בפרק הזה.

הם דברים עיקריים שצריך לשום לב, לאחוז בהם,

וימהר השם על ידי זאת גאולתו, גאולת עולם, במהרה בימינו, אמן.

רבי חנין, ראשון אומר, הצעה כזאת אומרת, זה כל ישראל.

לפי כך, אלה דברים תורמות, שנאמר אדם ארבע צמאות, כה יקדים תורמייה.

קדש ותתקדש, אשרי מי רבה,

ותלמד דיבר אחיותי, והמלך מלכותי, ואצמך הוא קנה וקרן, ושלכם.