כוונה לשם שמים בצרכי העולם הזה - חלק ב | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום יעקב בן עמברי,
רפואה שלמה ולא יצטרך לניתוח.
הוא מודה לבורא עולם על הנס שהציל את בנו,
יזכה לראות בהצלחתם ותשובתם של יוצאי חלציו ויוצאי חלציהם, אמן ואמן.
אנחנו ממשיכים בחלק ב',
כוונה לשם שמיים בצורכי העולם הזה.
אז למדנו שאם יש מי שחושבים
שהעט לעשות לשם הפרו תורתך,
וצריכים לעשות איזה משהו, זה צריך להיות בלי שום נגיעה,
זה צריך להיות נטו לשם,
ואם לא נענשים על זה,
לא רק שלא מקבלים שכר, גם נענשים.
זה היה שיעור בקצרה אתמול.
בשביל להמחיש לכם את הדברים, נדבר קצת מהציונות
ומהמפלגות,
ומזה תבינו עד כמה זה נכון.
יש מכתב שכתב
האדמור ממונקאץ',
ובו הוא מוכיח את הרבי מגור בספר האיגרת,
בזה לשונו.
הנה כזה היה לי בדרך ויכוח עם הרבי מגור,
שהיה מתומכי האגודה,
אשר שאלני,
מה חושדים אותי העולם שיש לי נגיעה?
יש לי נגיעה?
ואיזה נגיעה יש לי באגודה?
זה שאני תומך באגודה זה אומר שיש לי נגיעה?
והשבתי לו,
אדמור ממונקאץ', אומר, והשבתי לו.
יסלח לי כבודו הרב, אם אציע לפניו כמה דברים.
הלא איתא בסנהדרין,
מובא בגמרא בסנהדרין,
שאין מו שיבין כהן גדול בעיבור השנה,
שצריכים לעבר את השנה,
להוסיף חודש,
אז לא מושיבין
בבית דין
כהן גדול.
מה היא טעמה?
משום צנעה בטבילות יום הכיפורים,
שיהיה מאוחר בחודש ימים.
זאת אומרת, הכהן גדול,
הוא צריך ביום הכיפורים לטבול
מספר פעמים.
לרדת, לעלות, להסתפק,
ואם יעברו את השנה ויוסיפו חודש,
אז זה כבר ייכנס לחורף היותר חזק.
זאת אומרת, במקום תשרי זה יהיה חשוון.
כאילו זמן של חשוון,
זה יותר קר.
אז אומר לו, אדמו״ר ממונקאץ' ככה, בנחזה ענן.
בואו נראה מה בעצם, על מה מדובר. למה פוסלים
את הכהן הגדול
מלדון בעניין העיבור?
איזה נגיעה
תוכל להיות לכהן גדול בזה שאין מעברין ניסן בניסן,
ויש עוד שבעה חודשים עד יום הכיפורים,
וכל הנפקא מינא של עיבור השנה
היא ממש נגיעה קטנה כל דהוא כמנדלטה.
ממש זה כלום, כלום, כלום, כלום, כלום.
שהרי היו מתלים עששיות של ברזל לאחים המקווה.
היו שמים כמו תנורים
לחמם את המקווה,
והיו המים פושרים 26 מעלות.
ממש כמו בריכות של היום.
ואם יומשך על ידי עיבור השנה עוד חודש,
נו, נו, אז רק נתקרל במקצת,
ותהיה המקווה אולי 24 מעלות.
וגם בזה יש ספק,
כי לפעמים לא יהיה קר יותר.
ואם הכהן הגדול אסור לו לדון,
משום נגיעה קטנה כזו ורחוקה,
שכמעט אין בה ממש.
בוודאי הרי במיגור לא יכעס ולא יתרעם שהעולם יחשבוהו לנוגע בתנועת האגודה,
כיוון שיש לביתו ולחתנו וכל אנשי
הפקידים עמודי החצר סביב הכנסה גדולה מזה.
יש משכורות שמקבלים.
זה לא נגיעה?
זה לא יותר משתי מעלות אפשריות?
ואם במשה ואהרון גזירה אתה כתוב,
שהם לא נאמנים,
הם לא יכולים לשבת בדין
אם צריך לעבר את השנה.
כי יש להם נגיעה.
אולי יהיה יותר קר, ואחר כך הם ילכו שם יחפים וייכנסו למקומה.
אם הם לא נאמנים,
כיוון שנוגע פסול מהתורה,
מכל שכן שבזמננו שאינו לא גזירת הכתוב ולא חזוקת.
רק משפט שכלי דלא מהמנה בזה, כמובן.
אז אין נאמנות על זה, ולא צריך להתרעם.
צריך להיות ברור לרבה מגור
שלא חושדים אותו סתם.
התורה חושדת.
התורה חושדת את משה ואהרון.
כהן גדול, האדם הכי מורם מעם,
אדם שמכפר על כל ישראל,
חושדים אותו, כולם, כולל אהרון הכהן,
חושדים אותו.
יש פה נגיעה שאתה יכול,
בגלל שיהיה לך קר קצת,
לא להסכים לעבר את השנה.
אז מה כל אלה שמשרתים את הציונים ומקבלים כסף והכול?
אז בואו נשמע כמה נימוקים.
בקובץ מאמרים לרבי אלחונן וסרמן, זכר צדיק וקדוש לברכה,
הוא מבאר מהו הגדר של שוחד,
וזה לשון קודשו.
מה שכתבתי כי אלו הנוטלים פרס מהחופשים כפופים ומשועבדים להם לעשות רצונם
כמדומני כי אי אפשר להכחיש דבר המובן מאליו כזה,
והרי העידה התורה כי השוחד יעבר עיני החכמים.
אז מה שאני כתבתי,
שהנוטלים פרס,
משכורות,
מהחופשים, מהציונים,
הרי הם כפופים להם ומשועבדים להם לעשות את רצונם.
אי אפשר להכחיש דבר כזה,
הרי התורה מעידה ואומרת כי השוחד יעבר עיני החכמים.
כל שכן וקל וחומר שיעבר חברי כנסת חרדים בעלי תואר אקדמאי.
ואין לך שוחד יותר מזה,
מה שפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו תלויות בדעת אחרת.
כוונתו שכחומר ביד היוצר,
ומעטים מאוד בימינו הנכונים להשליך נפשם מנגד בשביל כבוד שמיים.
מי יזרוק את הכל, את כל הכנסת של המינים,
ויעזוב וילך הביתה,
בגלל שהוא רואה שנעשה שם איזה משהו שלא כדין?
הם השותפים הפושעים הכי גדולים
לעבור על כל התורה.
ומי לנו יותר גדול מבעל הספר ראשית חוכמה שכתב בספרו
בעניין חומר עוון החנופה,
וזה לשונו.
אין לך דבר בעולם הנועל פתחי תשובה כמו החנופה,
וזה העניין, הוא תקלת חכמי הדור,
כי הם רודפים ליהנות מן העם.
על כן יחניפו להם
כדי שיחזיקו אותם בחוזקה גדולה,
ולא די שהם מוכיחים אותם על ענייניהם,
אלא מתוך שמחניפים להם,
הם בעצמם אוחזים מעשיהם ונמשכים אחריהם.
וזה בראשית חוכמה שער הקדושה, פרק י״ב.
פרש המהרשה את דברי הגמרא במסכת סנהדרין נ״ב.
למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ?
בתחילה דומה לכיתון של זהב,
על שם התורה שיש בו.
סיפר הימנו דברים של חולין.
התלמיד החכם הזה התחיל לדבר עם עם הארץ,
דברי חולין, עם חברי הכנסת הארים.
אז לה לתורה דומה לזהב, ודומה לו עדיין לקיתון של כסף,
על שם החוכמה שיש בו.
נהנה ממנו
הרי הוא השוחד המעבר עיני חכמים.
אז לה לה חוכמה, ודומה לקיתון של חרס.
אם הוא כבר נזקק
לעם הארץ,
ולכל החבר'ה שם,
הוא כבר נהיה כמו קיתון של חרס,
כיוון שנשבר שמתוך שנהנה ממנו מתקלקלים המשפטים,
כמו שכתוב, ויסלב דברי צדיקים,
והם מהפכים כערה על פיה,
והם מצדיקים את החילונים.
כן,
כדאי להתפשר, לתת להם את זה,
ובתמורה נקבל את זה, ונעשה את זה, ונעשה את זה, ונעשה את זה, ונעשה את זה. עושים סחר-מכר בתורה למטרות כספיות בלבד.
רבנו יואל מסטמר, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, סיפר
שרבנים גילו לו דבר זה,
וזה לשונו.
ואין אנו רואים זאת בחוש בעוונות הרבים,
בכמה רבנים ומנהיגים,
וביניהם גם תופסי ישיבות,
שהם מושפעים מלחץ ועדות
והתאחדויות שונות,
שאין התורה נר לרגלם,
ובעל כורחם חייבים הם לפעול כפי הוראתם,
כי המה מפחדים שאם ימרו את פיהם לבלתי עשות כאשר המה מצווים יפסיקו את תמיכתם ויפסיקו להחיותם,
כמו השסניקים,
ובראשם הפושע הגדול, העבריין המורשע,
דורעי,
שהתנגדו, כאילו, מה זה לימודי ליבה?
מה פתאום? זה נגד התורה, נגד הגדולים של כל הדורות.
אבל בסוף אמרו להם, לא תלמדו, לא תקבלו.
טוב, בסדר, בסדר.
עכשיו לומדים ליבה.
נו, אבל רשע הזה פתח מכללות?
הוא התהדר שהוא שלח את כל, אני, אני שלחתי את כל החרדים לנחל החרדי בשביל לקבל תקציבים.
סחר מכר, קחו נשמות,
תביאו כסף.
כן.
אז זה מעיד
רבנו יואל מיסטמה.
הגאון רבי חיים זוננפלד, זכר צדיק וקדוש לברכה,
אמר כך,
פעם הוא נימק בבהירות ובתקיפות
את התוצאות ההרסניות
של הכפפת מוסד הרבנות
תחת רשות חילונית.
כל הרבנים הם פקידים של הציונים,
אשר במהותה היא האנטיתזה של משרד של מוסד הרבנות.
בתוך דבריו הוא שילם ואמר ככה,
לאחר שמשה רבנו סירב לינוק מן המצריות,
חיפשו לו מנקת עברייה,
ופרשו חכמים, זיכרונם לברכה,
פה,
שעתיד לדבר עם השכינה, יינק
דבר טמא,
מכאן אסמכת,
אף על פי שמותר על פי ההלכה לינוק מאישה גויה, מכל מקום, פה,
שעתיד לדבר עם השכינה,
הדבר שונה.
אז על אחת כמה וכמה דייני ישראל,
שעליהם נאמר אלוהים ניצב בעדת אל,
וכל דיין שדן דין אמת לאמיתו
נעשה שותף לקדוש ברוך הוא,
וכפי שנאמר בגמרא בברכות,
שלושה שיושבים בדין,
שכינה עמהם,
איך יכולים אלה,
שזקוקים לסייעתא דשמיא ולהשראת השכינה בישיבותיהם
ובדיוניהם
כדי לזכות להוציא לאור דין אמת לאמיתו,
איך הם יכולים לינוק ממקורות הטומאה והכפירה?
יצירת זיקת הנאה בין דייני ישראל,
יושבי העלמי דין,
לבין עוקרי הדת
ומהרסי כל מה שניתן לנו מסיני,
טומן בחובו סכנה נוראה לקיומו העצמאי והבלתי-תלוי של הממסד השיפוטי,
של הרבנות בישראל.
היום זה חוכא ותלולא,
רובם זה עבריינים
שהשיגו את השררה בכוח, בכסף, בשוחד, בכל הדרכים הנלוזות.
ומה אמר, מי אמר את זה מראש?
פוק חזין,
מה שאמר הסבא קדישא הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי,
זכר צדיק וקדוש ברוך הוא,
כשביקשו למנותו לרב הראשי של עיר הקודש ירושלים מטעם הציינים.
לקחו את הסבא קדישא ורוצים לעשות ממנו הרב הראשי. נו, זה כבוד גדול, כל כבוד, הם מכירים במעמדו, בגדולתו.
מה הוא ענה להם?
לא די לכם שאתם מטעים את עצמכם?
עוד רצונכם להטעות אותי ולהכניס חץ בי?
יאמרו נא,
באיזה כוח באתם למשול בארץ?
הלא על ידי כוח הציונים החופשיים,
אשר אם היו יכולים לעקור התורה מן העולם, חס ושלום, היו עוקרים.
ואתם מאמינים בהם?
בקהלם
אל תאחד כבודי,
ולא ארד עמכם בזה.
אדרבה,
אעמוד נגדכם בכל יכולתי.
ואודיעכם דבר מראשיתו.
כי עכשיו הציונים בוחרים בזקנים,
כמוני,
עד מהגדולים וזקנים.
אחר כך
אם עשו בהם,
יכניסו במקומם רבנים
חורי זקן,
צעירים.
ואחר כך
מספרי הזקן, שסניקים.
ואחר כך גלוחי זקן.
לכן עליכם לדעת כי חורבן התורה והיהדות בארץ הקודש
מתחיל מכם,
ואתם עתידים ליתן את הדין לשמיים על כל החטאים והפשעים של כל הדורות הבאים אחריכם.
זה דברי הסבא קדישא, הרב אלפנדרי.
בימינו רואים בחוש איך התקיימו דבריו של הסבא קדישא אחת לאחת
על ידי הרבנות.
הוא היה צריך להמשיך עוד משהו,
שעכשיו עשו,
שהממשלה המיוחדת של הבוטן,
החליטו שיהיו רבניות,
ויהיו במועצת בחירת הדיינים נשים,
וייתנו בכותל לרפורמיות מקום,
ולא צריך כבר בכלל רבנים, יש משגיחות ויש הכול, לא צריך ללכת, זה לא זקן, בלי זקן, לך, לך, תעוף.
יש נשים, לא צריך עוד כוח.
זה מוסד הרבנות שהתחיל, כאילו,
איפה הידרדר? נהיה סמרטוט.
ביטלו את ההשגחות,
ביטלו את הכשרות,
ביטלו את הכול, אין הכול, גם אתם רק תהיו חותמת,
תבואו לטקסים,
תעברו עבירות, תשמעו שירת נשים,
שחקו אותה כאילו קוראים תהילים,
אבל תהיו שמה,
תכבדו את האפיפיור, תברכו אותו, תנו לו מי שברך,
זה התפקיד שלכם, להיות אהבלים.
זה, הם באו לתקן עולם במלכות שדיי.
זה השיעור הקודם שלמדנו.
הם באים להציל,
להציל, לעשות מצווה,
הפרו תורתך,
עת לעשות לשם, ללבוש מגבעת
וללכת
לשליחות,
להיות פקיד של הציונים.
עונש מגיע רק, אין שכר,
רק עונש.
זה השיעור הקודם, פלוס השיעור הזה, תחברו ביחד.