החכמה אחת היא ביסודה ובעיקרה | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

הגאון ר' יצחק לוינשטיין זצ"ל במאמר: 'עבודת האדם להעמיד פעולותיו ושאיפותיו על מקומם' ב'חובות הלבבות' שער הבחינה פרק א' אמר: "החכמה אחת היא ביסודה ובעיקרהּ כשמש אשר היא אחת בעיקרה ומתחלקות מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוֹכית הלבן והשחור האדום והירוק, ומשתנה אורהּ כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקים מהם הפרדס שפרחיו שונים זה מזה במראה שהם נראים עליהם במראיתם". 

אומר רבינו בחיי, שהחכמה אחת היא ביסודה ובעיקרה, השפעת החכמה: "ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (משלי ב ו) מקור החכמה עיקרה ויסודה הוא אחד, אבל פעולתה ניכרת של החכמה בהתאם למקבלים, כמו השמש; השמש היא אחת בעיקרה היא מאירה בלובן מזהיר אותו דבר בכל מקום בכל כדור הארץ בלי שום שינוי, אבל יש חלוקה במראה ניצוציה בשמשות שנעשו מזכוֹכית תלוי אם הזכוכית ירוקה שחורה אדומה, ואז משתנה האור כפי השתנות הצבעים של הזכוכית, זאת אומרת כשנכנס האור של השמש דרך זכוכית ירוקה אז האור שיהיה בתוך החדר יהיה ירוק וכן הלאה. 

וכמים שמשקים מהם הפרדס; המים זה אותם מים, משקים פרדס ויש בו עצי פירות שונים וזה מצמיח דברים שונים בצבעים שונים יוצא תפוחים יוצא מנגו יוצא בננות יוצא... מה זה? אבל זה אותם מים! זה אותם מים בדיוק משקים הכל אבל ההשתנות היא לפי המקבלים; עץ שהוא של אבוקדו מוציא אבוקדו בצבע ירוק, בננה מקבלת את אותם המים ומוציאה בננה בצבע צהוב אז זה תלוי במקבלים. 

וגם הנפש של האדם ביסודה ועיקרה היא אחת; כל אדם שקיבל נפש מלמעלה ביסוד ובעיקר שלה היא אותו דבר אצל כולם! אותו דבר אצל כולם, ביסודה ועיקרה היא אחת. וכל הנפשות הגעגועים והחשק שלהם - זה רק לטוב! כי הם באו ממקור הטוב והם שואפים לטוב, רק אל המעלות העליונות, אל עובדת ה' והנפש שואפת להגיע לשלמות בלי הפרש והבדל באיזה גוף היא נמצאת, אפילו אם היא נמצאת בגוף אדם רשע או בגוף אדם צדיק, הנפש מצד מהותה יסודה ועיקרה היא שואפת לכל אלה; אל הטוב, אל המעלות העליונות, אל עבודת ה' ואל השלימות, לא משנה מה ההפרש וההבדל בגוף שהיא נכנסה אליו! כי זה המזון שלה, היא לא יכולה לעכל מזון אחר. 

כמו המשל שמשלו חז"ל: בבת מלך - בטבעה היא לא יכולה לאכול מאכלים גסים שאוכלים בכפר! שמה אין את האמצעים שיש בבית המלך להכין מעדנים עם השפים הכי גדולים! היא רגילה לדברים מאוד עדינים, לא יכולה לאכול מאכלים גסים; יש כאלה כוססים חיטים יש כאלה... לא יכולה לאכול מאכלים כאלה. אז כשם שבת מלך לא יכולה לאכול למאכלים גסים, כך הנשמה הזאת הנפש הזאת אפילו שהיא נמצאת בגוף של רשע גמור - לא יכולה לאכול את הלכלוך הזה מה שמתעסק בו והכל...! געגועיה ופעולותיה זה רק כדי להגיע לשלימות הנפש, היא יודעת היטב: שזו התכלית שלה, שהיא באה מהעולם העליון לעולם הזה! 

בשביל מה היא ירדה משמה לפה? להתלכלך?! להטנף בבוץ בעבירות?! היא באה בשביל להרים את הגוף למעלה כמו אליהו הנביא עם הגוף! להפוך אותו גם כן לרוחני!! וכל הפעולות שאדם עושה הם מכוונות לזה, כי הנפש שהיא למעלה מן הטבע היא לא יכולה להשתנות בשום גוף שהיא תהיה, זאת אומרת יהלום אם תקח ותטיל אותו בבוץ, אפילו הבוץ יתקשה ואפילו אם הבוץ יהיה סרוח! יהלום? זה יהלום! צריך רק לשטוף את מה שיש מסביב ואז הכל יהיה בסדר, ואנחנו רואים את זה! 

איפה אנחנו רואים את זה? בהרצאות! באים אנשים, אתמול היה יהודי בבאר שבע (05-10-2021 'דרך ארץ בשני עולמות') שאמר שהוא חוטא! מה זה חוטא? ה' ירחם! ושאל אותי איזה שאלה ואמר לי כך וכך, ואם אתה תעשה כזה וכזה אני יעשה מוכן מה שתגיד לי אני יעשה, עניתי לו תשובה, היה מרוצה מהתשובה, לא ביקשתי ממנו שום דבר, ואז הוא ביקש: שאני יתפלל עליו שהוא יחזור בתשובה, ועלה למעלה ביקש: ציצית ושם ציצית! מה קרה? קילפנו וגילחנו מעליו את הסטרא אחרא, והוא נתרצה, והופ! בצבצה אותה הנפש שאנחנו מדברים עליה עכשיו, שהיא שואפת לטוב! למעלות, לשלימות. 

והוא אומר גם: תברך אותי שאני גם אחזיר בתשובה! איי... איי...! הוא אמר: אני, תראה אני יעשה וזה... אמרתי לו: רק שלא תהיה כמו אלה שברכתי אותם ואח כך יצאו נגדי... אבל בכל אופן רואים: שיש פה את הנפש הזאת! זה לא עכשיו דברי מוסר שאין להם במציאות אחיזה, זה המציאות! אין מציאות אחרת. 

וההפרש שבין צדיק לרשע הוא רק בזה – באיזה לבוש הנפש לבושה? זאת אומרת באיזה גוף היא נכנסה, מה הלבוש שלה, ידוע שכל הגוף שלנו זה כמו פיג'מה זה רק חיצוני, זה לא האדם, האדם זה הנפש הרוחנית! הגוף? זה כלום! זה שניצל, העוף עושה 'קוקוריקו קוקוריקו' מתי שיש בו נפש, יצאה הנפש שלום, אתה עושה ממנו שניצל... הגוף זה כלום, אז זאת אומרת מה ההפרש בין צדיק לרשע? רק באיזה לבוש הנפש לבושה; באיזה זכוכית היא מביטה, דרך איפה? הנפש הזאת היא עוברת דרך גוף של רשע מלא לכלוך, אז ההשתקפות היא בהתאם, ואם זה דרך גוף של אדם זך נקי צדיק; אז כל הגעגועים שלה מתפרצים לטוב! והם שואפים ומשתפכים אל המקום הראוי להם. 

אבל אם היא לבושה בלבוש גס, אז כל הגעגועים משתפכים באופן גס, זאת אומרת כל מה שהיא רוצה להוציא בסוף יוצא לכיון לא טוב! הנפש רוצה להביע את עצמה, רוצה לפעול, אבל אם זה עובר דרך צינורות הביוב זה מגיע לשם, ואם זה לברז השתיה – אז אנשים נהנים ממנו! כי הלבוש חוצץ בינה לבין מקומה הראוי, והוא לא נותן לה להתפרץ למקום הראוי, אבל הנפש לא יושבת בחיבוק ידים, והיא מבקשת: שלימות! 

אבל היא לא מוצאת את הרצון שלה, מדוע? כי הגוף הזה מפסיד, ואז כל געגועיה ופעולותיה הולכים למקום לא טוב, כמו השמש - השמש בעיקרה אחת, אבל תלוי בזכוכית אמרנו, אם הזכוכית שחורה – אה, איזה אור יהיה באותו חדר?! ככה הנפש, הפעולות והגעגועים הם אחדים בדיוק בגוף של צדיק ושל רשע, אבל הם מתחלקים ומשתנים בהתאם לגוף, וזה ההבדל בין צדיק לרשע; צדיק הולך בלבוש ראוי, הכונה בגוף נקי לכן כל הפעולות משתפכות אל מקומן ואז הנפש מפיקה את המקסימום דרך הגוף הזה! אבל הנפש של הרשע היא גם כן מבקשת: שלימות, אמרנו שהנפש בעיקרן ויסודן אחת, אבל הגוף של הרשע לא מניח לה לראות את האמת – חסימה, צבע שחור! 

לכן אפשר בזה להסביר: שכל אדם בדרך כלל שואף: להיות בחברה, להיות מעורה, לא מן הצד, למה? כי באמת הנפש של האדם היא יודעת היטב: שלטובת השלימות שלה טוב שיש עבודה ברבים! מאשר אדם יהיה בודד, יכול להפיק מעצמו הרבה כשהוא נמצא בעבודת הרבים. לכן אנשים עושים טעות: במקום להתחבר לחבורת הצדיקים והחכמים מתחברים ל'מפלגה הידועה'... חז"ל אמרו: שמעלת שנים שעוסקים בתורה - זה שהם נכתבים בספר! "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו" (מלאכי ג טז). 

אז זאת אומרת נכתבים בספר, שנים שיושבים ועוסקים בתורה הם נכתבים בספר אצל הקב"ה, כתוב: שאליהו ומשיח כל מוצאי שבת כותבים זכויותיהם של ישראל! למה הם כותבים? למה הם כותבים? אתם יודעים למה הם כותבים? כי הם עתידים לבוא! ומי יביא אותם? הזכויות של אלה שהם כותבים, ואז הם יבואו עם הספר: אה! פלוני בזכותך אנחנו הגענו!! בוא בכבוד! והם יקראו בספר הזכויות את כל אלה שהביאו אותם. כמו שאומרים בהגדה של פסח: "להביא לימות המשיח!" צריך להביא לימות המשיח, כל אחד צריך להביא לימות המשיח! התוס' כותבים (ברכות ו'): שאפילו יחיד נכתב בספר - אבל נכתב יחידי. 

אמנם שנים שעוסקים בתורה - נכתבים ביחד, דרגה אחרת לגמרי! המשנה פורטת: עשרה שיושבים ולומדים, חמשה, שלושה, שנים, אחד; יש השראת שכינה! אבל זה לא דומה אם זה ברבים או לא, ידוע ש'תפילת ציבור' זה משהוא אחר מתפילת היחיד! ועוד מעלות גדולות שאין להם שיעור!! נמצא, שהנפש מרגישה שלשלימותה טוב לה להיות בחבורה, ובפרט אם זה בחבורה קדושה אם זה 'כנישתא חדא' והיא טורחת להשיג את זה! 

אבל אם היא בגוף לא טוב אז היא שואפת להיות בשס... מה שמענין אותה: זה מפלגה וכבוד... ו'כבוד ספרדי' וזה ואנ"ש וכל הקשקושים, וזה אומר שיש להם 'היתר' לדבר על כולם, נגד אלה ואלה, מי שלא הולך לפי דעתם - הוא שייגעץ גמור! אין לו עתיד בעולם; 'לא בעולם הזה ולא בעולם הבא'... אם לא הלכת אחרי דארעי הרשע הגנב! אתה לא שווה שום דבר... שום דבר אתה לא שווה! 

אנחנו גם רואים: שכל אדם רציני ומבין, שואף לעשות נחת רוח לאדם גדול! לשמש אדם גדול - זכות גדולה, למה? זה נובע מכוח של מדרגת החסידות, יסודה לעשות נחת רוח ליוצרו! מה זה חסיד? יש צדיק, מה זה צדיק? צדיק עושה מה שמחויב על פי צדק, הדין אומר כך הוא עושה את זה, זה צדיק, זה כל מה שמחויב. חסיד עושה יותר; גם מה שהוא לא מחויב! חסידות זה היסוד שלה: לעשות נחת רוח לקב"ה! כמה שאפשר יותר לעשות נחת רוח לקב"ה. 

יש אדם בא להתארח באיזה שהוא מקום, אז הוא לא בא בידים ריקות, הוא בא עם זר פרחים, זה מקובל שאדם מגיע מתארח בפרט אם זה לפרק זמן אז הוא מביא משהו, אבל יש אחד לא מביא את זה רק בשביל לצאת ידי חובה מדרכי הנימוס ודרך ארץ, הוא רוצה 'לעשות נחת רוח!' אז הוא לא רק זה, הוא מביא גם שוקולדים, הוא גם קונה סט כוסות, הוא גם פיש... משתדל, אין! שהוא יראה את הפנים של הבן אדם המארח שהם יהיו קורנות! זה המטרה שלו, לא לצאת ידי חובה, לעשות נחת רוח! 

אדם חייב מצוות אלה ואלה – הוא עושה, בסדר, זה מה שצריך, זה על פי ההלכה. אבל יש אחד: לא! לא, לא מספיק לו, לא מספיק לו מה שהוא עושה הוא בעצמו, הוא רוצה: שכולם יעשו! הוא הולך ודואג שכולם יעשו!! הוא רוצה: שיהיה נחת רוח לקב"ל מכל הילדים שלו! לא רק ממנו!! – או! זה חסידות גדולה, זה לא דבר פשוט, זה רוצה: לעשות נחת רוח ליוצרו!! והנפש מרגישה זאת, והיא טורחת בזה. 

אבל כשזה נמצא בגוף של רשע, אז הוא לא הולך לשמש אדם גדול, הוא הולך לשמש איזה זמר מקולקל ולהפיץ את הדיסקים שלו: שמעת? ושמעת? תשמע, אתה חייב לשמוע שיר חדש שיצא עכשיו וזה, תסתכל 'כיכר השבב'... פרסמו... והוא רוצה לשמש - ביקשו ממך בכלל? מכיר אותך בכלל? לא! זה, אין! זה הזמר שלי...- מפגר! מה אתה מבזבז את החיים שלך על הפצת שקר! וכזב ורוע וחילול ה' מה אתה עושה? אותו כוח שהיה יכול לקחת אותו לכיון טוב ביותר - לוקח אותו לכיון אחר... 

בהתחלה לוט היה עם אברהם אבינו שימש אדם גדול! התלווה אליו ולמד ממנו, ואחר כך נהיה שמש לעבודה זרה! איפה? בסדום! נהיה דיין שלהם, לפי איזה חוקים? שמי שעושה חסד - רוצחים אותו! איך? איך זה הולך הכנסת אורחים ודיין שמוציא להורג אנשים שעושים חסד?! איך זה הולך? איך זה הולך?? אותו כוח! תלוי באיזה גוף הוא; ברגע שהגוף התקלקל – אמרת: "אי אפשי באברהם ובאלוקיו!" זהו, השתנה הבן אדם הלך אחרי זימה, ואחרי כסף וזה מה ששיגע אותו וזהו. אותו בן אדם, בהתחלה היה גוף נקי - נקי יותר אחר כך התקלקל וזהו. 

ככה זה עובד; בהתחלה עם זקן, אחר כך מקצץ את הזקן, אחר כך מוריד את הפאות, אחר כך מוריד גם את הזקן הקטן השסי... ואחר כך אתה מבין? מתחיל לעשות עבירות! ושלום... 

וכן מה שאדם טורח כל ימיו בזיעת אפים ובמסירות נפש לממון, והלא אנחנו צריכים לתמוה על זה: איך התאוה הזו מסנוורת את כל העולם? שהם רודפים אחרי הממון?! אבל זה בא גם כן מצד הנפש; הנפש טבעה לטרוח להכין צידה לעולמה, לחזור למעלה עם צידה, באה לפה בשביל למלא את האמתחת ולצאת מפה, אבל מצד הלבוש, את אותם כוחות שהוא צריך להשקיע בשביל להשיג את העולם הבא! הוא עושה כדי להשיג את העולם הזה... כי הגוף שחור, הגוף מושך אותו לאיזה כיונים? של העולם הזה, אותו כוח, אם היו משקיעים המיליארדרים את כוחם - היו גאוני גאוני הגאונים!! אבל הם משקיעים את כל השכל שלהם והוכחות שלהם והכל – לכיונים אחרים, מי זה? מי עושה את זה? אותה הנפש! 

אז זאת אומרת יתבעו את האדם לפי הישגיו בגשמיות לפי השתדלותו בגשמיות; יגידו לו: בוא תראה, עכשיו בוא נקח את זה ונראה לך את זה פה על המסך, תסתכל: אותו כוח שהפעלת פה - אם היית מפעיל פה תראה מה היית היום, מה היית יוצא! זה התביעה שתהיה על הבן אדם: על מה הוצאת את הכח שלך? על מה?! על מה, הכוח של הנפש, לקחת אותה לכיון בגלל הגוף הסרוח שלך, שלא תיקנת את המידות. אבל מצד מציאות הנפש יש פה טרחה, טרחה טהורה! הנפש עובדת היא רוצה: שלימות! אז לכן השלימות הולכת לגשמיות במקום ללכת לכיון הרוחני. 

כל העבודה שלנו: זה להפנות את הנפש לכיון הנכון, ואז נפיק מעצמינו דברים שלא חלמנו! לא חלמנו!! אותו דבר, בדיוק אותו דבר, מה שאתה יודע להשתדל, זה הכוח שלך, הכוח של הנפש, מה שאתה משתדל בגשמיות, וחושב ומתכנן: איך נעשה? ואיך אעשה וכו' אם היית לוקח את זה רק לכיון הנכון בבחירה נכונה: היית יכול לצאת אחד הגדולים! 

חז"ל אמרו: "כל הנצרך לבריות פניו משתנים ככרום" פירוש לכמה גוונים, אחד שזקוק לבריות ובפרט אם הוא מחכה ככה עם היד ומתעכבים ומחפשים בכיס ולא מוצאים, ועוברים לכיס השני ולא מוצאים... והוא נבוך! מחליף צבעים, אז כל הנצרך לבריות פנים משתנים כרום, נהיה כמו כורכום צהבהב. ואחד אומר: "כאילו נידון באש ובמים!" כאילו דנים אותו באש, כאילו דנים אותו במים - שטף מים, שנאמר: "הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם" (תהילים סו יב) שמרכיבים לך בן אדם על הראש שלך שאתה תלוי בו ואתה נזקק לו, אתה מרגיש כאילו באת באש ובמים! אתה לא יכול לזוז. 

נגיד אתה עובד אצל מישהו בסוף היום אתה בא: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד טו) - לא היום! מחר תדבר איתי, מה זה? הבן אדם מסכן! עבדתי אצלך כל היום תן לי את הכסף ללכת הביתה אני רוצה ללכת לקנות דברים, - שמעת? מחר תדבר איתי.. יא בא בי, יא בא בי! בא מחר - אין לי כרגע מקוה עד סוף השבוע... מה הולך פה? הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ!? בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם! 

לכאורה, מה רצו חז"ל בזה להשמיענו? הם רוצים להגיד לנו: ששלימות הבריאה מוכרחת להיות דוקא באופן כזה שעבודת האדם היא על השלימות! זה התכלית של הטוב מהבורא הכל יכול! שלא נאכל 'נהמא דכיסופא' שלא נאכל לחם חינם, זה השלימות, כמו שהשם שלם ולא נזקק לאף אחד, הוא ברא אותנו בדומה לו, בצלמו, "בצלם דמות תבניתו" הוא רוצה: שנהיה שלימים! וברא את הנפש שלימה להשיג את השלימות בלי זקיקות, לא לאכול לחם חינם, לא לקבל לחם חסד אלא בזכות! ולא בחסד. 

אבל זה לא כל כך מתקבל על לב האדם כל כך מהר, אדרבה! אתם רואים את האנשים כמו כלבים: הב הב! הב הב... רוצים: רק שיתנו להם: תן תן תן, יש עוד, איפה, איפה, מחלקים? איפה מחלקים? כן, ישר מחפש... הב הב! והאדם מוכן למחול... הוא אומר: אני מוכן, מוכן 'נהמא דכיסופא' לחם שיש בושה מוכן, רק תביא את הלחם, איפה הלחם? ועל זה אמרו חז"ל... אבל אותה רואה: שאדם שנצרך לבריות - הפנים שלו משתנים ככרום! נגיד בן אדם מבסוט עומד בתור מחלקים, מחלקים מחלקים, עד שהגיע התור שלנו – אומרים: נגמר! איך הפרצוף שלו? מה, למה נגמר? מה זה? עמדתי בתור, שעה אני עומד בתור... איך הפנים שלו? לא כמו שהוא עמד צוהל בהתחלה הופה, אני הולך עם סלים, עם סלים עכשיו... 

הנצרך לבריות משתנים פניו ככרום גילו לנו חכמים אייי...! וזה כאילו נידון באש ובמים! למה? למה האדם מרגיש ככה? משום שהנפש מבינה לבד את הגנות ב'נהמא דכיסופא'! 

אתה רואה: שיש אנשים ש'מסבירים' לך: מה, מה אתה לומד בכולל?! מה אתה צריך אתה מבין שיתנו לך כסף וזה וזה? לך תעבוד! מה, אני לא מבין אותך! מה, אתה לא מתבייש אתה צריך לחכות עד שיתנו לך כסף? – ומה אתה עושה? טמבלולו! אתה לא הולך לעבוד בשביל לקבל כסף?! אתה גם הולך לעבוד בשביל לקבל כסף, וממי אתה מקבל כסף? ממישהו אחר! נו, אז מה, מה הבדל? זה מקבל כסף וזה מקבל כסף, אבל זה למד תורה! ואתה עבדת כמו עבד אצל עבד!! ואתה עשית לו כסף! ומהכסף שעשית לו הרבה - הוא נותן לך מעט!! אתה חכם בכלל? אתה טמבל! 

אלא, הנפש מרגישה את הגנות של ה'נהמא דכיסופא' לחם עם בושה, ובאיזה גוף מרגישים את זה? באיזה גוף מרגישים את זה? בגוף הזה השחור של הרשע! אבל זה שלומד תורה ונתנו לו כסף הוא צריך להתבייש? הפוך! הוא מזכה את הנותנים! הרי עמי הארץ - אין להם חלק לעולם הבא! בזכות מה הם זוכים? שמחזיקים תלמידי חכמים! אז מי עשה טובה למי? זה שלומד! 

למה עושים 'יששכר וזבולון'! ? כי זה ההשקעה הכי טובה! אתה משקיע שבעת אלפים שקל באברך – ואתה זוכה בתורה שלו! הוא יושב ועמל ומתייגע!! ואתה מקבל חלק בעולם הבא: "בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף" (קהלת ז יב) יושבים אחד ליד השני בגן עדן! כמובן שאתה לא תעשה עבירות, אתה לא יכול לעשות עבירות, אתה עושה עבירות אתה תהיה קודם בגיהנם! אבל בסוף בסוף בסוף מגיע לך להיות לידו! 

אז מי צריך להתבייש? זה שנזקק! מי הנזקק? זה שמשלם את הכסף! הוא נזקק, הוא קנה עכשיו חיי העולם הבא! בכסף קטן!! בכסף קטן - וגם על זה הוא צריך להתבייש; יש כאלה שגם אומרים: אה... מה זה? זה הרבה כסף! - וכמה אתה רוצה להרויח אתה? כמה אתה רוצה? אתה פעם אמרת לעצמך: אה! זה גוזמא, אני מרויח יותר מדי, מחזיר, מחזיר, לא! הגזמת אני לא רוצה, לא רוצה... אתה - כמה שיותר כסף זה טוב, אבל לתת לשני? כמה שפחות!... אז מפה רואים, חכמים למדונו: כמה ה'נהמא דכיסופא' קשה לנפש לסבול! כי הנזקק לבריות פניו משתנים ככרום. 

אז למה הוא לא מרגיש את זה כל כך, שהוא מחפש: תן תן תן איפה יש? למה? בגלל שהגוף שלו שחור משחור, המידות שלו על הפנים, כבר אין לו בושה אין לו כלום, יש פסוק שאומר: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" (משלי יח כג) 'בעל המאה הוא בעל הדעה' חושב שאם יש לו שתי דירות יותר אז הוא יכול להרים את הקול על אנשים... היום יש גם עניים שהם מלאים עזות; אתה נותן לו כמה שקלים הוא זורק אותם עליך! כאילו מה אתה נותן לי?! תביא עשר שקל, עשרים שקל! מה אתה מביא לי?... זה איבדו צלם כבר! זה כלבים עזים! "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ!" (ישעיה נו יא) זה לא עניים באמת, זה 'סוחרים גדולים' שיושבים באמצע הרחוב וסוחרים הם מבינים במסחר... 

ועל זה אמרו חז"ל: "גדול הנהנה מגיעי כפיו יותר מזכות אבות!" פיש... איזה מילים! לכאורה: מדוע? הלא אנחנו רואים כמה אנשים שהם נהנים מיגיע כפם והם לא מתעלים? אלא הביאור הוא כך: כל הנהנה מיגיע כפיו זאת אומרת שהוא מבין ומרגיש: מה זה הגנות של ה'נהמא דכיסופא' לאכול חינם לחם עם בושה, הוא דן מזה: עד כמה הנפש לא יכולה לסבול 'נהמא דכיסופא' אז אם הוא דן מזה, זה גדול מזכות אבות! זכות אבות יכולה לסייע לאדם אבל היא לא תביא אותו לשלימות, אבל פה, אם הוא מבין את זה – הוא יגיע לשלימות! כי הוא לא יזדקק לאחרים והוא יעבוד בעצמו לא מדובר עכשיו ביגיע כפיו שהולך לעבוד בחוץ... יגיע כפיו שהוא מתיגע להשיג את המעלות ואת השלימות ברוחניות! 

הוא לא נצרך לזכות אבות, הוא לא נצרך לזכות אבות, למה? הוא עמל לבד להשיג את המעלות של השלימות לבד! כי הוא לא אוכל 'נהמא דכיסופא' כי אם אתה צריך לזכות האבות אז אתה נהנה מדבר שאתה לא יגעת עליו, אז לכן גדול הנהנה מגיעי כפיו יותר מזכות אבות, זאת אומרת אז בוא נגיד ככה, בשביל שיהיה ברור: גדול הנהנה מגיעי כפיו יותר מהנהנה מזכות אבות. יכול להיות שזכות אבות תועיל לך יותר ממה שאתה עושה ביגיע כפיך לא בעל מדרגה, אבל אתה יותר גדול בזה שאתה מתייגע בעצמך ואתה לא רוצה להינות מאחרים! 

משל; מספרים על הגאון מוילנא שרצו לבוא אליו מלאכים ללמוד איתו! רצו לבוא אליו תנאים רצו, לא רצה! זאת אומרת זה היה עוזר לו, היה יכול לשאול את כל הקושיות היה יכול לברר את כל ה... לא רצה, ביגיעה עצמית! אמנם יש מעשה שמסופר: שהיו אצלו האר"י הקדוש ורשב"י וזה... אבל הוא לא רצה, הוא לא רצה לקבל מגורמים שמימיים! אלא בכוחות עצמו!! זה נקרא גדול הנהנה מגיעי כפיו יותר מזכות אבות. 

אנחנו רואים: שכל העולם מכירים ויודעים 'מעלת הכרת הטוב!' עד שמחנכים גם את הקטנים: תגיד תודה! תגיד תודה! בזכות המאמר הזה התחילו כולם פה להגיד 'תודה' אחרי כל שיעור, למדו, קיבלו, תגיד 'תודה!' אז מחנכים אפילו את הילדים באוטובוסים וגם את הזקנים: תגיד: 'תודה!' מנין להם זאת? מאיפה כולם יודעים את זה שצריך להכיר תודה, את המעלה הזאת? לא כולם יש אותה! הם דורשים אותה, אבל הם לא נותנים אותה בדרך כלל... מנין להם זאת? וזו מידה מאוד גדולה! 

עד כדי כך שבשביל שעמון ומואב לא הכירו הכרת הטוב לאברהם אבינו ארבע מאות שנה קודם שהציל את לוט אביהם אז: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' ... עַד עוֹלָם!" (דברים כג ד). 

אז מה הדין של שס: שלא מכירים תודה? יש אחד טיפש! קוראים לו 'רב' אני יודע... ששאל אותו אחד: אני מכיר תודה לרב אמנון יצחק הוא החזיר אותי בתשובה! ואני לא יכול לשמוע לו, אני חייב לשמוע לו. אז הוא אמר לו: אתה למדת ממנו פעם הלכה? אז הוא אומר לו: לא יודע, הוא החזיר אותי בתשובה! אז הוא אמר לו: אתה לא חייב לו הכרת הטוב. מכניסים אותם לגן עדן! - אתה לא חייב לו כלום... 

כתוב: "אפילו פַּתח לו פֵּתח לחבירו הכניס אותו נתן לו פעם כוס תה עם עוגה - חייב לו את נפשו! עד כדי כך שמשה רבינו סירב ללכת בשליחות ה' - עד שיקבל רשות מיתרו: ללכת. למה? הוא פַתח לי פֵתח! הכניס אותי, האכיל אותי לחם אז הכרת הטוב! 

אז ככה הם אמרו, אמרו בבחירות: שלא צריכים להכיר לי טוב, ר' בעדני אמר את זה ברדיו: לא צריך להכיר לי טוב... אבל אח"כ הרב עובדיה אמר: שצריך לבחור שס - אפילו אגודה! למה? צריך להכיר טובה לאטיאס... מי זה אטיאס? אחד שהיה פעם שר שיכון, שר הבינו שר הג'דאטי... והוא בנה דירות. – כן, אבל עלה המחיר ב-45%!!! – לא חשוב, עצם זה שהוא בנה דירות, כמה דירות, צריך להכיר לו טובה! – אבל לא נכנסתי לדירה, הוא לא נתן לי דירה, לא חילקו לי דירה! - לא משנה! הוא בנה דירות, אם הוא בנה דירות, צריך להכיר לו טובה אפילו אשכנזים צריכים לבחור שס... הכרת הטוב כזאת? חייבים! אבל אם החזירו אותך בתשובה? מה פתאום חייבים? איזה שטויות!... - לך תבין... 

אם אדם מכיר טובה לבני אדם, אז ודאי שהוא צריך להכיר טובה לקב"ה על כל מה שהוא נותן לו! לא? עינים, אזנים, פה, ידים, רגלים, אשה ילדים דברים, זה... לא צריך להכיר טובה? "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהלים קנ ו) – "על כל נשימה ונשימה!" צריך להלל לה'!! אם יסתום לך רק נשימה אחת – שלום, אתה לא שווה יותר מנשימה! מי נותן לך כל רגע נשימות? נשימות! נשימות!! נשימות!!! מה זה? לא צריך להכיר טובה?! ועד כמה מגיעה מעלת הכרת הטוב? וההפך: חסרון הכרת הטוב - כמה היא מונעת מהשלימות? 

רואים את זה ממה שמשה רבינו התפלל לקב"ה על עדת קורח: "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז טו) משה רבינו עם כל הזכויות שלו עומדים לפניו עוקרי תורה, ומתפללים לה' ומשה אומר: אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, זאת אומרת מה, יש לו חשש: שתפילתם תתקבל ותתגבר על שלו ועל זכויותיו! וכו' איך יכול להיות? רשעים עומדים עוקרי תורה! איך יכול להיות? מה זה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, מפני מה? הוא אמר: "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם) פעם ביקשתי מהם משהו? שקל וחצי! באתי עם מונית על חשבוני ממדין! עם החמור שלי, ביקשתי מהם: תשלחו לי חמור, אתם רוצים שאני יבוא לגאול אתכם? תשלחו לי חמור! תשלחו לי מונית שיהיה מרצדס... כן, לא ביקש! אני הרעתי למישהו? לא! 

פירש הספורנו: מה היתה הטענה שלו? למה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם?? בגלל שהם כפויי טובה!! לכן אַל תֵּפֶן. מה, לא היה למשה רבינו טענה אחרת? הלא הם חפץ להרוס את יסודות הדת! לחלוק על הנביא על הנבואה! אז מה רק להגיד 'שהם כפוי טובה'? עוקרי תורה! רואים מפה: מה זה כפוי טובה!! אם הוא כפוי טובה – ודאי שהוא יהרס כל יסודות הדת! וזה החיסרון העיקרי לשלימות הנפש, וזאת היתה טענת משה רבינו. 

עכשיו תבינו: מי זה שס... ודאי שאתם עוקרי תורה! למה הם עוקרי תורה? כי הם כפויי טובה! הם קיבלו וקיבלו וקיבלו את כל הבעלי תשובה שבחרו בהם - מאות אלפים!!! והם הכירו טובה?! פעם בחיים שלהם הם אמרו 'תודה'! ?! אז ודאי שהם יעקרו את הדת, וזה מה שהם עשו. הנפש יודעת זאת היטב, והיא טורחת להשיג מעלה זו של הכרת הטוב, אבל מצד החסרון של הלבוש, הכל הולך למקום מזויף! 

לכן הם יהללו ויכירו טובה לזמר הפושע! שבא לעשות את ה'סליחות' יזמינו זמרים פושעים! שמחללים שם שמים!! מחללים שבת וראש השנה ואפילו כיפורים!!! ויהללו אותם וישבחו אותם ויכרו תודה אחרי שישלמו להם 150,000 שקל!! על ההופעה, על חשבון משלם המסים, כמובן שדארעי מעביר את הכספים... למה לא היה השנה באלול כל הטכרווט שהם עושים כל השנים? כי הם לא בממשלה! אין מאיפה לשאוב כסף, אין, יבש! יבש!! כלום, אין סליחות, אין בטיח ... מה קרה? אה! כבוד שמים! סליחות, לעורר את האנשים... - אין כסף... אין מאיפה לשאוב... 

נמצא שכל עבודת האדם היא רק למשוך ולהעמיד את הפעולות על המקום, זאת אומרת יש לנו נפש בדיוק, כולם אותו דבר, טהורה! באה מלמעלה, אנחנו אומרים את זה בבוקר: "נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי". הלואי: "וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. וכָל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ.." וכו' כולם אומרים את אותו נוסח, יש מישהו שאומר נשמה שנְפַחְתָּהּ בִּי היא לא טהורה?! אין דבר כזה! כולם אותו דבר. 

נמצא: שכל העבודה שלנו זה רק למשוך, ולהעמיד את הפעולות על המקום הנכון, אותה נפש היא יכולה להביא אותו להיות: משה רבינו! ויכולה למשוך אותנו להיות ירבעם בן נבט!! ואל יחשוב אדם: שהוא יחידי במלחמה נגד הגלים הרעים! כי היסוד שהוא הנפש עושה את כל הפעולות שהוא יוכל להגיע לשלימות! העבודה: רק להעמיד את הפעולות במקום הנכון; תתחבר לחברה נכונה, תעבוד עם שכל, על פי התורה, על פי המצות, והיא תנחה אותך, "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" (תהלים כה ח). הקב"ה טוֹב וְיָשָׁר ה', יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ, הוא יורה אותך, אל תדאג! ולזה נבראת, לזה נברא האדם. 

עכשיו, מי שהבין את כל זה: יהיה לו הרבה יותר קל בעבודתו! הוא לא צריך לעשות 'דברים גדולים' הנפש בטבעה הרוחנית היא עושה זאת! היא רוצה זאת, רק אתה לוקח את זה לכיונים... את המאמצים שלך אתה משקיע בכיונים הלא נכונים זה בגלל הגוף זכוכית שחורה, ירוקה... העבודה שלנו: להעמיד את פעולות הנפש על מקומן! הנפש באה: לעשות את רצון הבורא! איפה אפשר לדעת: איך עושים את זה? בתורה! כתוב הכל, הוראות. 

יש הוראות יצרן; קנית מכונת כביסה, יש חוברת הוראות יצרן מתארים לך בדיוק מה יש פה, ואומרים לך איך מפעילים, ואומרים לך ממה להזהר, ואומרים שיש אחריות! אבל זה בתנאי שהשתמשת במשיר כפי מה שכתוב, ברגע שלא - אין אחריות. אותו דבר אתה: באת לעולם, יש הוראות יצרן – התורה והמצוות, אם אתה שומר את הכל - יש אחריות; הוא שומר עליך באחריות שלימה! אם לא? המכונה מתחילה לקרטע... ואתה מצלצל רוצה תיקונים – סיפור! סיפור, כן, מתי, מתי קנית? מתי נולדת? מה עשית מאז? - פקעה אחריות!.... אז כדאי, אני חושב, כדאי לשמוע בקול ה'! ויהי רצון שנזכה... – אמן ואמן!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv