שיעור בוקר, הכנות ליום הדין

- - - לא מוגה! - - - 

תקיעת השופר

תקיעת השופר מצווה תופסת מקום מרכזי בקדושתו ובמהותו של ראש השנה

לבבות בני ישראל מתמלאים ברגשי החרדה ורועדה לקראת עבודת הקודש של תקיעת השופר

וכאשר יתקעו בשופר קול דממה, פחד ובהלה שורים בקרב מתפללי בית הכנסת

הנה יום הדין הגיע, ואנו אנא באים

חכמים, זיכרונם לברכה,

גילו לנו ששורש מצוות תקיעת השופר הוא להמתיק את מידת הדין ולהפוך אותה לחסד

להפוך גזרות רעות לגזרות טובות, כמובן במדרש ויקרא רבא כטג

יהודה ברבי נחמן פתח עלה אלוהים בתרועה אדוני בקול שופר תהילים אמזן

בשעה שהקדוש ברוך הוא יושב ועולה על כיסא הדין

בדין הוא עולה

דהיינו לשפוט אותנו במידת הדין שהרקעתו עלה אלוהים בתרועה

אלוהים זה מידת הדין

ובשעה שישראל נוטלים את השופרות ותוקעים בהם לפני הקדוש ברוך הוא

עומד מכיסא דין ויושב בכיסא רחמים

שכתוב אדוני בקול שופר, מה אדוני זה מידת הרחמים

עלה אלוהים בתרועה

אדוני בקול שופר

אז בהתחלה הוא עולה בשביל

לעמוד בדין

תוקעים בשופר עובר לכיסא רחמים

נשאלת השאלה

מה המשמעות העמוקה של קולות השופר?

תקיעה, שברים, תקיעה

ברור שיש לקולות האלה

כוח עצום להעמיד כביכול את הקדוש ברוך הוא מכיסא הדין

כדי שיישב על כיסא הרחמים

ובוודאי הם אינם קולות פשוטים

ויש בהם משמעות נשגבת למעלה מעולם הדיבור

חכמי ישראל אומרים

תקיעה

שברים תרועה, תקיעה

תחילה וסיום זה תקיעה

כי בתחילת היותם של עם ישראל לעם הם היו בתכלית השלמות במעמד הר סיני

שעל זה מורה כל התקיעה.

ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד,

תקיעה

קול השופר זה קול חלק ופשוט בלי שום הפסק

ובו תקע הקדוש ברוך הוא להורות על התפשטות רוב רחמם וחסדם על בני ישראל

שהיו אז בתכלית השלמות והאחדות

לכן גם הסיום של התקיעות של השופר גם כן תקיעה

כי בסיום כל הדורות התקע הקדוש ברוך הוא קול תקיעה בלי הפסק וצמצום

ככתוב ביום ההוא והיה ביום ההוא התקע בשופר גדול

ובאו העובדים בארץ אשור

להורות על הורדת שפע רב ביתו בלי שום צמצום

אולם בין שני התקיעות הללו

של ההתחלה והסוף ישנם קולות של שברים ותרועה

שהם קולות שמרמזים על הגניחות והיללות שהשמיעו כלל ישראל במשך כל הדורות בגזרות השונות והמשונות

וכל ההנחות שנאנחו בני ישראל במצרים ובכל הגלויות

והקולות האיומים שהשמיעו רבבות ישראל שנהרגו ונרצחו על קדושת השם

בזועקם שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד

והתפילות והבחיות שהשמיעו הקדושים והטהורים

והצווחות הנוראות שיצאו מפי רבבות רבבות יורקי שדיים ותינוקות של בית רבן שעלו על המוקד

כל הקולות האלה לא נעלמו מן העולם ולא נדמו

קולות אלה לא נבלעו בקבר שאול ולא נעלמו יחד עם עשן האש

קול דמי אחינו ובני ישראל צועקים בלי הרף

הם מרחפים בחלל העולם בשמיים ובארץ

והקולות האלה

הגניחות והיללות

מתאחדים למקהלה שממנה מתהווים קולות השברים והתרועה יוצאים מן השופר בראש השנה

הקולות האלה של אחינו הטהורים והקדושים

מתעצמים ומתחזקים לקולות אדירים ונוראים

ששוברים את כל מחיצות הברזל ופותחים את כל שערי שמיים

ומשתקים את השטן והמקטרגים

מקולות אלו נבראים מלאכים קדושים

שעולים מעלה מעלה בשמיים ללמד זכות על עם ישראל ביום הדין בראש השנה

לכן אומר הקדוש ברוך הוא בשמיעת השופר מכיסא דין לכיסא רחמים

תקיעה ותקיעה

זה תחילתם של ישראל ביושר וסופם ביושר

בשמרים והתרועה

זה קולות הנאנחים והנאנקים שהם עולים לפני הקדוש ברוך הוא באותה שעה ומתמלא רחמים על עם ישראל

למה ישראל תוקעים בתחילה מי יושב ואחר כך מי עומד?

על הכתוב במדבר כט א'

יום תרועה יהיה לכם

אומרים חכמים זיכרונם לברכה

שלכל השופר יש סגולה נפלאה לעורר את לבבות ישראל לפחד ולרעדה ביום הדין בראש השנה

כמו שכתוב אם ייתקע שופר בעיר

ועם לא יחרדו

אם ארגון שופר לא מגיע לעיר לא יהיו אנשים חרדים?

אלא שלא רק בעולם הזה מעורר כל השופר פחד מיום הדין

אלא גם בעולם העליון מעורר השופר חיל ורעדה

כמו שחיבר הפייטן רבי אמנון ממגנצא בפיוט ונתנה תוקף

ובשופר גדול ייתקע

וקול דממה דקה יישמע

ומלאכים יחפזון

וחיל ורעדה יוחזון

ויאמרו

הנה יום דין

הנה יום הדין

לפקוד על צבא מרון בדין

לכל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון

אחד אחד

יש שלושה פירושים בזה בגמרא

כבני עם ארנק כמו כבשים שעוברים

ומסמנים אותם

כל עשירי

ומפרשים חכמים זכרו לברכה שבראש השנה תוקעים בשופר גדול גם בשמיים

ואז מתעוררים המלאכים בפחד וברעדה ביום הדין

כדי לפקוד על צבא מרון בדין

למה תוקעים בשמיים גם בשופר גדול?

מצווה זו נצטוו בני ישראל?

למה בשמיים תוקעים?

לבאר זאת נביא את הכתוב בגמרא בראש השנה טזן שואלים חכמים זיכרונו לברכה למה תוקעים ישראל ומריעים כשהם יושבים

ואחר כך תוקעים ומריעים כשהם עומדים

התשובה לערבב את השטן

בתוספות שם הביאו ביאור על כך בשם הירושלמי

כאשר שומע השטן את קול השופר פעם אחת בתקיעון מי יושב ונבהל

וכששומע את קול השופר פעם שנייה בתקיעון דמעומד

הוא אומר ודאי זה קול השופר הגדול שהקדוש ברוך הוא תוקע בו בגאולה העתידה

כמו שכתוב והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול

ואז הוא חושב שהגיע הזמן שהוא יתבטל מן העולם?

כמו שאמרו חכמים בסוכה נ״ב לעתיד לבוא, מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו

ואז הוא מתערבב,

מתבלבל ואין לו זמן לקטרק על ישראל מהפחד

צריכים להבין את עומק העניין

וכי השטן לא רואה שהקדוש ברוך הוא תוקע בשופר

אלא ישראל למטה אם שתוקעים ומריעים

אלא אומרים חכמים זיכרונם לברכה, כלל גדול בידינו

בהתערותא דלתתא איתער עובדא לאהילא

כשאנחנו מתעוררים למטה זה מעורר מעשים למעלה

כלומר גם כשאנו

כמו שאנחנו מתנהגים למטה ככה מתנהגים בשמיים

כמו שמביא השלילה הקדוש בשם המדרש על הפסוק בתהילים

קכא ו השם שומריך השם צילך כמו שהצל של האדם מתנהג

בדיוק כמו שהאדם מתנהג

כך כביכול השם צילך הקדוש ברוך הוא נוהג למעלה כמו שנוהגים פה למטה

לכן ציווה הקב' ברוך הוא ברוב חסדיו ורחמיו שנתקע בשופר

כמו שכתוב יום תרועה יהיה לכם

שכן על ידי שתוקעים ישראל בשופר למטה

אז קח בשמיים, ה' צלחה

הקב' ברוך הוא גם כן תוקע בשופר

ועל ידי שהקב' ברוך הוא תוקע בשופר בשמיים נמשכת חיות לכל נשמות ישראל בארץ

ומטעם זה תיקנו חכמים לתקוע פעמיים.

פעם בישיבה,

כנגד מה שציווה אותנו הקדוש ברוך הוא, יום תרועה יהיה לכם.

פעם שנייה בעמידה,

כנגד זה שהקדוש ברוך הוא תוקע בשופר למעלה בשמיים.

אז אנחנו עומדים לכבודו של הקדוש ברוך הוא.

עכשיו מבואר היטב מדוע נבהל השטן כשהוא רואה שישראל תוקעים בשופר פעמיים.

פעם בישיבה ופעם בעמידה.

עכשיו הוא מבין שעל ידי תקיעת שופר למטה גם הקדוש ברוך הוא תוקע בשופר למעלה.

ואז הוא נבהל ומתבלבל

כי הוא חושב שמא כבר הגיע הזמן שיתקיים והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול שזה זמן גאולת ישראל ואז הוא יתבטל מן העולם.

על כן עושים את זה פעמיים.

ובחודש השביעי, באחד לחודש, בחודש השביעי זה תשרי,

יום תרועה יהיה לכם.

על הכתוב יום תרועה יהיה לכם כותב המקובל האלוקי רבי שמשון מאוסטרופולי, זכר צדיק וברכה, השם ינקום דמו.

דרך אגב, אף פעם לא קראתי פירוש שלו שזה לא היה מהמם.

מהמם, זאת אומרת מהמם זה מהמם.

כותב בספרו ליקוד תשע שנים

כי המילה תרועה מורכבת מהאותיות

תורה אין.

וכוונתו על מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה שהתורה נלמדת בשבעים פנים.

תורה אין.

תרועה.

אבל מה הקשר בין מצוות יום תרועה יהיה לכם לבין דברי חכמים

שאומרים ששבעים פנים לתורה?

מה תקעו את השבעים אצל התרועה?

כדי לבאר זאת צריכים להבין קודם מהיכן למדו החכמים שצריכים לתקוע ולהריע דווקא בשופר

ולא בחצוצרה למשל.

הרי כתוב בתורה קדושה על ראש השנה במדבר כט את א',

יום תרועה יהיה לכם.

לא מבואר במה תוקעים?

בתורה כתוב, לדוגמה, כשנוסעים למסעיהם ותקעתם תרועה, בחצוצרות כתוב.

פה לא כתוב.

אז איך גילו החכמים שדווקא בשופר?

יש לומר שחכמים למדו זאת מתורה שבעל פה,

כפי שמבואר בגמרא מסכת ראש השנה ל' ג'.

תנו רבנן,

מניין שבשופר, מניין שתוקעים בשופר.

תלמוד לומר, ועברת שופר תרועה בחודש השביעי.

כלומר,

חכמים זכרו הברכה לומדים במצוות יובל,

שבראש השנה תוקעים בשופר.

שם נאמר ביובל, ועברת שופר תרועה בחודש השביעי, שהוא חודש תשרי.

וזה מה שכתוב בתורה, יום תרועה יהיה לכם.

תרועה אותיות תורה אין.

ללמדנו שצריכים לדרוש את זה מתורה שבעל פה שלה שבעים פנים, כדי לדעת שצריכים לתקוע דווקא בשופר ולא בחצוצרה.

אם כך, צריכים להבין מה ראה הקדוש ברוך הוא להסתיר את עניין התרועה בשופר דווקא בתורה שבעל פה,

ולא פרש אותה בתורה שבכתב כמו החצוצרות.

למה צריך?

כדי לבאר עניין זה נקדים הקדמה נפלאה מהמגיד הקדוש מקוזניץ',

זכר צדיק לברכה, זכותו יגן עלינו.

אמן.

על הפסוק בתהילים ל״ג י״ח.

הנה עין אדוני אל יראב למייחלים לחסדו,

להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.

אומר המגיד הקדוש.

ידוע שיש בכוח הצדיקים

לבטל גזרות קשות ורעות על האדם ואפילו לבטל גזר דין מוות חלילה שנגזר עליו.

אם כך, צריכים אנו להבין

מהיכן שואבים הצדיקים את הכוח לבטל גזר דין של מיתה שנגזר חלילה על האדם.

אומר על כך המגיד מקוזניץ',

על פי דברי הבעל שם טוב הקדוש,

זכותו יגן עלינו.

אמן.

כל גזר דין שיורד מן השמיים יורד על ידי אותיות.

לכן כשנגזרת בשמיים חס וחלילה גזרה רעה על האדם,

יכול הצדיק על ידי תפילתו להפוך את הצירוף של האותיות של הגזרה מצירוף רע

לצירוף טוב.

נגיד,

אם נגזר חלילה על האדם

נגע שיהיה לו,

הופך הצדיק בכוחו את הנגע לעונג,

שאין אותן אותיות.

וכן פשע,

שפע,

צרה,

רצה.

אומר המגיד מקוזניץ', הקדוש,

כאשר נגזרה חלילה גזירת מיתה על האדם,

אז איך יורד הגזר דין עם שלוש אותיות?

מוות.

אבל על ידי תפילת הצדיק,

שמתפלל על האדם הזה, יכול לשנות את גזר הדין

ולהפוך אותו לגזרה טובה.

דבר זה ניתן על ידי הכוח שנותן הקדוש ברוך הוא לצדיק,

להמשיך את האות עין

ולהכניס אותה בתוך האותיות מוות.

על ידי זה מתקבל הצירוף מעות.

ואז לא רק שאותו אדם ניצל מעונש מוות,

אלא עוד זוכה למעות להתפרנס בשפע.

על כך רמז הכתוב.

הנה עין אדוניי

על ירייו.

עין זה עין.

להציל ממוות נפשם.

נותן להם להמשיך את האות עין כדי להציל ממוות נפשם,

כשמכניסים אותה בתוך אותיות מוות.

וכך מצטרף צירוף מעות.

ולא רק להציל ממוות נפשם, אלא גם לחיותם ברעב.

נמשך להם שפע של פרנסה מהצירוף מעות שהתקבל.

אם כך, צריכים אנו להבין

מהיכן זוכים הצדיקים

להמשיך את האות עין

כדי לבטל את הגזר דין מוות.

ומזה לעשות צירוף מעות.

גם צריך להבין למה נעשה דווקא צירוף מעות בלשון ארמית

ולא צירוף כסף שהוא לשון קודש.

נראה לבער עניין זה על פי מה שמבואר בגמרא בגיטין ס'.

אמר רבי יוחנן,

לא קראת קדוש ברוך הוא ברית עם ישראל,

אלא בשביל דברים שבעל פה,

שנאמר על פי הדברים האלה,

קראתי איתך ברית ואת ישראל, על פי הדברים.

תורה שבעל פה.

לא קראת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה.

העניין שהתורה שבעל פה ניתנה לישראל כדי שחכמי ישראל בכל דור ודור יתייגעו בה כדי להשיג את רצונו של הקדוש ברוך הוא.

שזה טמון ומוסתר בתוך האותיות של התורה שבכתב.

וזוהי ברית נפלאה בין הקדוש ברוך הוא לישראל,

שחכמי ישראל הצדיקים מתייגעים בתורה שבעל פה כדי להשיג את הדברים הנעלמים שבתוך התורה שבכתב.

ועל ידי זה נותן להם הקדוש ברוך הוא כוח לשנות גזירות רעות.

אם היה נותן הקדוש ברוך הוא רק את התורה שבכתב, אז גם אומות העולם היו יודעות את כל הסודות.

הקדוש ברוך הוא התחכם,

נתן את התורה שבכתב שממנה אי אפשר להבין כלום,

וטמן בתוכה את התורה שבעל פה,

ונתן רק לנו את התורה שבעל פה,

ורק על ידה אנחנו יכולים לדעת הכול.

לכן גם הדרום קוריאנים,

הירדנים,

שתרגמו עכשיו את התלמוד לשפה שלהם,

לא יכולים להבין שום דבר.

כי התורה יש לה לשון קודש, ולשון קודש מתפרשת להרבה טעמים, והרבה סודות.

סוד המילים מהותיות בלשון הקודש זה לא כמו שאתה מתרגם פעם אחת, אין, זה רק פירוש אחד.

הוא לא יכול להכיל עוד.

אבל כסף זה כסף.

בכסף זה לשון כיסופים.

בכסף זה לשון בושה, כיסופה, בארמית.

וזה כמה פירושים בכל מילה.

כל מילה.

נחש,

לשון ייחוש,

שם של נחש וכולי.

בהשאלה, נחש, זה נחש.

בהשאלה.

יש הרבה משמעויות לכל מילה ומילה.

לפי זה נוכל לומר

שעל ידי כך שחכמי ישראל מתייגעים בתורה שבעל פה,

שיש בה שבעים פנים לתורה עין,

אז לכן נמשכת להם האות עין שמספרה שבעים, כדי שיוכלו להמתיק גזר דין מוות ולהופכו למעות.

השם

בצורה של החטא.

זה המהות שלו.

השם שלו שייבשק את זה. יש עוד הרבה ביאורים ורמזים בזה, נכון.

נחש זה גם משהו מפתה את האנשים.

תנוח,

נח וחש.

תאוות,

לחוש,

טעם.

ככה הוא גם באמת צעיר,

מצד נח וחש.

ומעתה הוא מתק לנו

להבין את הטעם שנתהווה דווקא צירוף מעות בלשון ארמית ולא כסף בלשון הקודש.

שכן הדבר בא לרמוז לנו שעיקר הכוח של הצדיקים לשנות את צירוף מוות למעות

הוא בכוח לימוד ויגיעת תורה שבעל פה שלה שבעים פנים הכתובה בלשון ארמית.

ומעתה התבאר היטב.

מה שרמז לנו הקדוש המקובל האלוקי רבי שמשון מאוסטרופולי

כי תרועה

זה אותיות תורה אין.

העניין,

כי היות וראש השנה הוא יום דין שכל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון כדי לתת דין וחשבון על כל מה שעשו במשך השנה שעברה כמו שחיבר לנו הפייטן האלוקי בראש השנה היא כתבון וביום צום כיפור היא אחת אמון כמה יעברון וכמה ייברון מי יחיה ומי ימות

מי בקיצו ומי לא בקיצו מי במים ומי באש

נמצא שיש חשש שמא ייגזר חלילה גזר דין מוות על האדם.

לכן הקדים הקדוש ברוך הוא ברוב רחמם וחסדיו ורפואה למכה במצוות יום תרועה יהיה לכם.

ורמז לנו על התרועה שזה אותיות תורה אין

כדי שהצדיקים ידרשו בתורה שבעל פה ויסיימו את השס תוך שנה שבעה דפים

שלה שבעים פנים בתורה ועל ידי כך יהיה להם את הכוח לשנות ולהפוך את גזירת המוות למעות.

מפה לומדים גם הרי בצדקה תציל ממוות.

כתוב במדרש רבה פרשת אמור כשישראל נוטלים את השופרות ותוקעים

עומד הקדוש ברוך הוא מכיסא דין מי יושב על כיסא רחמים.

העניין הוא

כאשר ישראל תוקעים בשופר

שזה נלמד מתורה שבעל פה ולא מתורה שבכתב

שיש בה שבעים פנים עומד הקדוש ברוך הוא מכיסא דין

ויושב על כיסא רחמים

כדי להמדיק את הגזר דין מוות למעות

על ידי שבעים פנים לתורה

וממשיך לנו שפע ברכה והצלחה.

חיי אריחי ומזוני רוויחי

בסיעתא דשמיא לנו לכל ישראל אמן.

לכן צריך להרבות בצדקה

בחודש אלול

כדי להפוך מוות למעות

ואז ממילא גם מתברכים במעות.

הנה עין השם אל יריעיו

להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.

אז מרוויחים את כל הצדדים

וכל זה בזכות התרועה, תורה עין.

בזכות תורה עין שלומדים את השבעים פירושים שיש לה בתורה שבעל פה שעל זה נחרט ברית

יכולים בני ישראל לשנות את כל הגזרות כולן.

הבנתי הוכם.

יאללה לעבודה עכשיו.

עבודת השם רבי חנן אמר כאן שאומר.