שיעור בוקר חובת הלבבות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אבל אופן ההערה, פרק שישי,

נשאר התשובה.

אבל אופן ההערה יהיה לארבעה דברים.

מהם הדברים שיעוררו את האדם לתשובה?

ארבעה דברים.

האחד, מחוזק הכרת האדם את אלוהיו.

דהיינו שהכרה של האדם,

הכרת הרוממות של הקדוש ברוך הוא,

היא הכרה חזקה.

ההתבוננות של האדם,

כמה אפסיותו וכמה תלותו בקדוש ברוך הוא וכמה הוא מקבל טובותיו.

ובחינתו, בהתמדת טובתו,

בזה שהוא בוחן כל הזמן, כמו שלמדנו בשער הבחינה,

שהשם מתמיד את טובו עליו כל הזמן,

או משהו חייב עליה מעבודתו,

והאדם צריך לזכור את החובות שיש לו

בעבודת הבורא יתברך.

לשמור מצוותיו,

זה מצוות עשה,

להיזהר ממה שהזהיר, זה מצוות לא תעשה.

אז זאת אומרת,

כדי להתעורר,

לעשות תשובה,

חייב אדם שתהיה לו הכרה חזקה

בגדלותו של הקדוש ברוך הוא.

להכיר את הקדוש ברוך הוא,

ולבחון כמה הוא מתמיד עליו טובתו, וברגע הוא יכול להחסיר את זה.

הוא ברגע הוא יכול להיות נעדר מכל טובה.

וגם צריך לדעת שהוא חייב, כמה חובות יש לו לעבוד את הבורא יתברך, לשמור המצוות,

ולהיזהר ממה שהוא הזהיר.

וזה משל למי שהיה עבד אצל אדוניו וברח ממנו.

וכשהוא נזכר מה היו הטובות שהטיב לו האדון לפני שהוא ברח,

ישוב אליו לרצונו לבקש ממנו מחילה

על מה שקדם לו מהמרותו ובורחו מעבודתו.

ברגע שהוא נזכר כמה היה טוב לו.

הוא רוצה לחזור שוב פעם לאדון.

כשהוא ברח חשב שיותר מדי הוא סגור וכו' וכו', החליט לברוח.

אבל כשהוא ברח רע שהוא צריך להסתדר הכל לבד ולחפש זה, ולך תמצא לך מקום ולך תמצא עבודה.

אבל כשהוא עץ לאדון הרי בסופו של דבר פה הוא עבד ופה הוא עובד.

אדם לא יכול להסתובב לבד ולשבת ולעשות מה שהוא רוצה. צריך אדם

שיהיו לו מקורות

שמהם יוכל לחיות.

אז כשהוא נזכר בטובה שהיה לו, הוא חוזר מרצונו ומבקש מחילה על מה שקדם ועל מה שאימרה את פיו וברח מעבודתו.

זהו עבד המפיק דרך הטובה ומבין נתיב ההצלה.

זה עבד שיוציא לטובה את הדרך הטובה

ומבין את נתיב ההצלה, חוזר בו, זה הכול.

טעיתי, נכשלתי,

ברחתי.

עכשיו אני מבין.

אני רוצה לחזור.

אחד כזה ראוי לסלוח לו ולקרב אותו.

ובכמוהו נאמר, אם תשוב ישראל נאום השם אליי תשוב.

ואם תסיר שיקוציך מפניי ולא תנוד.

רצונו לומר, אם תשוב לרצונך,

קודם בוא העונש עליך,

אקבל תשובתך ואבחר בך לעבודתי.

ואם תסיר שיקוציך מפניי ולא תנוד ולא תברח מעבודתי,

ונשבעת בשמי באמת,

ולבך ישוב אליי באמונה,

יתברכו בך גויים ובך יתהללו.

אז מי שחוזר מרצון

להיכנס תחת עבודת אדונו,

בריאותו את הטובה שנחסר ונעדר בשעה שברח,

והחליט לשוב,

והבין את ריטיב ההצלה, ראוי לסלוח לו ולקרב אותו?

אבל באיזה תנאים?

שתשוב לרצון הקודם שלך לפני שאתה ברחת ולפני שבא עליך העונש.

אם תשוב לרצון הראשון כשעבדת לפניי מרצון,

אז אני אקבל את התשובה שלך ואבחר בך לעבודתי.

ואם תסיר גם את כל שיקוציך מפניי ולא תנוד ולא תברח מעבודתי יותר.

זאת אומרת, אתה צריך להחליט החלטה סופית,

שאתה זהו,

מעכשיו נגמר הסיפור.

יותר אתה לא מתכוון לא לברוח ולא לסרב,

תעשות הכל מרצון.

ונשבעת בשמי באמת,

ולבך ישוב אליי באמונה.

אז לא רק זה,

וגם יתברכו בך גויים ובך יתהללו,

דהיינו אתה תפיק את התועלת המרבית

וכולם ישתבחו בך

ולא תהיה שום בעיה.

והתשובה על כל התנאים היא מה שאמרו, והתברכו בו גויים ובו יתהללו.

והכוונה בך,

והתברכו בך גויים ובו יתהללו.

ועל זה אמר הנביא מלאכי, שובו אליי ואשובה אליכם.

הבורא אומר קודם, תשובו אליי. אם תשוב מרצון

להיכנס תחת עול עבודתי,

אז התשובה שלך תהיה שלמה לפניי.

זו דרך ראשונה להתעורר ולהתבונן,

לשוב בתשובה.

דבר שני,

התעוררות שנייה.

תודה רבה.

חמש דקות.

יש פה חבר'ה שלקחו על עצמם

שלוש לילות ושלושה ימים.

אנחנו מאחלים להם בהצלחה רבה.

יש כאלה יומיים.

יש פה שלושה חברים,

אולי אתם גם כן שלושה חברים, גם כן.

ובכן השני,

בעת שתבואהו תוכחת הבורא יתברך והחלמתו על רוע מעשיו ומפעליו.

זה נכון, יש כאלה שהקדוש ברוך הוא

לא נותן להם להתעורר באופן הזה,

ועליהם נאמר ירעה עד שיסתאב.

אז זאת אומרת,

נותן לו הקדוש ברוך הוא שירעה, שיענה, שיאכל, שיתפתם,

שהכל, שכל עד שיסתאב, עד שיצא בטומאתו מן העולם הזה.

וזה לרעתו.

אבל מי שהקדוש ברוך הוא מדכאו החלין,

נותן לו חוליים ואיסורים ובעיות וכל מיני דברים,

זה חסד הבורקת, אשר יהב השם יוכיח.

מכאב את בן ירצה.

אתמול ישבתי אצל אחד מגדולי ישראל,

והיה שיחת טלפון שהוא

טיפל באיזה אישה.

לב נשבר ונתקה, אלוהים לא תבזה.

והרגיע אותה והסביר לה כמה השם אוהב אותה שהוא נותן לה איסורים.

חמש דקות הוא רק מסביר לה כמה טובה עושה לה הקדוש ברוך הוא שהיא מקבלת איסורים.

ועל זה שהבן שלה מתחזק בתורה אווירת שמיים, אמר לה זה כל שכרך בעולמך.

שווה לקבל את כל האיסורים בעולם אם יש לך בן שמתחזק בתורה אווירת שמיים.

התעוררות שנייה

בעת שתבואהו תוכחת הבורא יתברך והחלמתו על רוע מעשיו ומפעליו.

בין אם זה על ידי נביא דורו,

אם זה יהיה בזמן הנבואה,

או שהוא התעורר מתורת השם הנאמנה,

שהוא בעצמו התעורר

על ידי התורה,

או מפי מורה לעבודת האלוקים,

או שבא אחד

ודיבר על ליבו,

משכנע אותו לעבודת האלוקים, והוא הורה לו את הדרך לשוב בתשובה.

אשר הוא טענה את הבורא על ברואיו ואמר לו,

מה טענת הבורא על הברואים?

אז זה לא משנה מאיזה צד הוא מתעורר,

אבל אם בא אליו תוכחת הבורא יתברך

והוא נכלם

מרוע מעשיו ומעלליו,

אם זה על ידי נביא דור, אם זה מתורת השם הנאמנה, אם זה מפי מורה לעבודת האלוקים,

אשר הוא טענת הבורא על ברואיו.

ואין דור מן הדורות ריק ממנו.

אתם שומעים?

אין דור שהקדוש ברוך הוא לא מפקיד בדור אדם שיעמוד ויורה את האנשים,

את דרך התשובה.

כמו שאמרו ריבותינו זכרם לך,

עד שלא כבתה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע תלמידו,

עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי,

עד שלא כבתה שמשו של אליהו זרחה שמשו של אלישע.

יום שמת רבי עקיבא

נולד רבנו הקדוש

ועל הדרך הזה יימצא בכל הדורות ובכל הארצות.

לא יחסר קורא אל האלוהים ואל עבודתו ומורה את תורתו.

לא את התורה אשר אני מאמין בה אלא את תורתו של הקדוש ברוך הוא כמו תשיעי.

הקדוש ברוך הוא מפקיד בכל דור ודור מי שיהיה שליח נאמן לעשות את עבודת האלוקים לעורר את הברואים.

והשווא הזה ששמע את דברי התוכחת האלה ונכלם

הוא כעבד שברח מעבודת אדוניו

ובדרך פגע בו עבד נאמן לאדוניו דהיינו פגש. לשון פגש זה תמיד פגש מלשון חכמים.

והוכיחו על בורחו מאדוניו

ויעץ אותו לשוב אליו

והבטיחו שימחל לו.

הבינו ראיות כמו עשרים התנאים שלמדנו

שאם שווים בתשובה כמו שצריך הקדוש ברוך הוא מוחן על הכל

וגם הזכיר לו רוב טובותיו וחסדיו עליו של הקדוש ברוך הוא כמה טוב אצלו.

משב אליו ונכנע אליו.

אז זו דרך שנייה שהאדם רק אחרי התוכחת

וההיקלמות

מהסיבות שאמרנו או נביא או התעוררות עצמית או על ידי מוכיח החליט לשוב ולהיכנע לפני הבורא יתברך.

הדרך השלישית להתעורר, לשוב בתשובה.

גם האנשים שהם לא שומרי תורה ונתברך?

זה חייב להיות רב, מורה הוראה?

זה לא חייב להיות

אבל מה שהוא בא ללמד פה,

שלא יישאר דור שלא יהיה מוכיח בשער.

תראה, במשך כל הדורות

לא היה מצב כזה

שקמו ליצנים והחליטו להיות מחזירים בתשובה.

לא היה בעולם לחפש בכל הדורות.

אבל בדור האחרון הזה קמו ליצנים והחליטו

שזה התפקיד שלהם להצחיק את העולם.

היה מגידים

שדבריהם היו כגידים.

המגיד מדובנה

שהיה נותן משלים והיה מוכיח את הבן אדם במשלה ולהראות לו את אפסיות דרכו

והיה מביא אותו להכרה.

כדאי לקנות משלי המגיד מדובנה.

ושם אפשר לראות עד כמה חוכמה תמונה.

אבל מעולם לא היה דבר כזה.

אז לכן הוא פה מדייק ואומר שהמורה הזה שיורה את הציבור לעבודת האלוקים זה מסוג אלה שכתוב פה, משה, יהושע, עלי, שמואל הרמתי, אליהו, אלישע,

רבי עקיבא, רבנו הקדוש, אף אחד לא היה ליצן, ברוך השם.

כולם היו דוגמה ומופת

בכל דרכיהם ובכל דיבוריהם.

ועל הדרך הזה יימצא בכל הדורות ובכל הארצות.

לא יחסר קורא אל האלוקים ולעבודתו ומורה תורתו.

אז צריך לחפש כאלה. אם נפגשת בכאלה, תשמע אותם ותשמע מהם.

אם מצאת מישהו אחר, זה סטרה אחרונה.

מהשלישי? אדם שחוזר ואת שהוא איך הוא יכול לדעת, חוזר ואת שהוא לא מבין בסחורה. נכון, אתה צודק.

נכון, אתה צודק. אתה צודק.

אתמול סיפר לנו אחד

שאישה אחת אמרה שהיא חולה, חולה על מרצה מצחיק אחד ליצן.

חולה עליו.

היא הולכת קבוע לקפה מדרש, שומעת אותו.

כל שבוע בפתח תקווה.

הבת שלה שאלה אותה, אמא, את הולכת אליו כבר ארבע שנים,

אבל למה את לא שומעת? למה את לא עושה תשובה?

האמא לא ידעה מה לענות.

זהו, נהנים לשמוע למה לא. אם יש דברים קלים, מצחיקים,

אם יש סטנדאט קומדי, סטנדאט קומדי,

מדאט עושים סטנד.

תצחיק את האנשים.

יש ליצן אחד מפורסם

עם כובע של רבה שמתלוצץ בכל מקום ורץ מהופעה להופעה.

הוא כותב

קומדיית נישואין מטורפת.

יש לו קומדיה,

כמה שעות הוא הכין לו צחוקים על חיי הנישואין והכול,

מתפרנס מזה,

מספר להם את כל השטויות, מה הם עושים בבית והכול,

והוא חושב שהוא עושה דברים טובים והכול, ולא ידע שישלם עוון גדול

על מעשיו,

בשעה שיכול להחזיר אותם בתשובה.

הוא חשב רק על הכסף להצחיק וללכת הביתה,

שירצו אותו עוד פעם.

אבל מה לעשות,

בדור הזה אנחנו משופעים בליצנים.

רגע, שנייה, נתקדם.

השלישי, כשהוא רואה ניסיון הבורא וחוזק עונשו

למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו,

יבשר בו

וישוב אל השם מיראתו, עונשו ונקמתו החזקה.

בואו כעבד הבורח מאדוניו,

שישמע מה שהיה מעונשו למי שברח ממנו כמוהו,

ויבשר בו, וישוב מתחנן אדונו למחון לו ולצלוח עוונו קודם שיבואנו העונש.

ועל כן אמר הכתוב,

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה,

כאשר קאה את הגוי שלפניכם.

הדרך השלישית להתעורר,

כשהוא רואה מאחרים ועל אחרים

את הניסיון של הבורא וכמה עונשים שלו חזקים.

לדוגמה, אדם הולך למחלקה פנימי ג' בתל השומר,

רואה את חולי הסרטן, שוכבים שם גוססים.

נכון.

ואדרבה, זה מובן,

כי אותם רוצים לנקות לפני שיצאו מן העולם.

את האחרים אמרנו, ירעה עד שיסתער.

אז שהוא רואה את חוזק העונש

למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו, שהוא גם כן קמו, הוא ברח ועזב את הבורא והחליט

שהוא היה תמוני קטן.

הלביצו לו וזה, והמורי נתן לו בסאוט, אז הוא ברח וזהו

הוא חשב, אני עושה את זהו, דווקא עשו לי ככה, אז אני ככה

זה כמו אחד נכנס למכולת

ורצה לשלם

הוא עומד בתור, אבל הוא לא קנה סל גדול,

יש לו רק לשלם על הלחם

אז הוא מנסה ככה על כולם להגיד לו, אדוני בבקשה קח את המחיר של הלחם

אז הוא צועק עליו בפני כולם, תתבייש לך,

תעמוד בתור, אתה לא רואה אנשים פופ, פופ, פופ, פופ הוא שומע שהאום מתייחס אליו ככה, הוא רוצה לשלם ללחם, מה הבעיה?

המחיר ידוע, כמה זה? עשר שקל, כמה עשר של שלום?

למה צריך לעמוד כל התור?

והוא צועק, מעליב אותו.

מה עשה? זרק את הלחם, הוא לא אוכל לחם יותר לעולם.

זהו.

זהו, עכשיו הוא התנקם בו,

עבד עליו, שלום.

מי יחזר לחם עכשיו? בעצמו? הוא.

את מי סידרת?

את עצמו. שאתה חושב שאתה נוקם במורי או במורה או במלמד? אתה חושב שאתה נוקם בו?

אתה נוקם בעצמך, מי שיפסיד זה אתה.

הוא לא התנהג יפה, אתה לא רוצה לקנות אצלו שלום, יש מכולת אחרת.

לא פה, תלמד פה.

לא, אני עזוב אותי, אני גמרתי את העם האלה,

גמרתי את העם, כל החנוונים האלה,

שלום, זהו.

גם אני בעצמו.

כן.

וזה נקרא אנשים חכמים, חושבים שיש להם סיבה,

סיבה חזקה לבוא לפני הבורא ולהגיד לו,

אתה זוכר, אתה ראית מה הוא עשה לי, לא?

זהו.

מאז אני החלטתי,

כמובן שעשיתי את הדבר הכי נבון.

יו עבדין, נכון?

יו עבדין? כן.

עלו על הניסיונות שהוא עבר והצליח להתמיד בקדוש ברוך הוא, למרות שהיו לו כמה

הימרות כאלה ואחרות שכאילו הוא מעד בזה.

הניסיונות היו קשים, זאת אומרת, לעמוד בניסיון ולהמשיך הלאה ולהתמיד זה לא דבר שהוא קל.

כשתעבור את הניסיונות של איוב, אז תגיד שזה לא קל. איוב, אבל ניסיונות זה ניסיונות, כל אחד מה...

נכון.

אבל הרבה מעם ישראל עומדים בניסיונות.

וראיתי אנשים על חרס דווי, לצערי הרב, כבר מספיק.

וראיתי איך הם מתמודדים.

הלוואי שאנשים היו חיים בחיים כשטוב להם ובריא להם והכול,

כמו שאנשים בשעת כסיסה כוספים אל הקדוש ברוך הוא עד הרגע האחרון לעשות עוד מצווה ועוד מצווה ולהגיד עוד איזה דבר

של תורה או לשמוע דבר של תורה או לצוות בדברים טובים וכו' וכו'.

הלוואי.

רק לראות את הרגעים האלה של הצדיקים האלה,

והם לא חייבים להיות צדיקים,

צדיקים במעשיהם.

ראיתי אנשים פשוטים.

זה מוסר, ספר מוסר חי לראות.

וזה המבחן איך אדם יוצא מן העולם.

איך הוא יוצא מן העולם.

זה משקף את כל העבודה וכל ההכנה שלו כל ימי חייו.

אנשים פוחדים למות.

למה אתה מפחד למות? הרי זה ברור שזה יהיה.

אתה צריך רק להיות מוכן, זה הכול.

זה הכול.

למות חייבים.

תרצה, לא תרצה, חייב ללכת.

חייב, זה לטובתך.

אתה הולך לקבל גן עדן. אם הכנת צעדה טובה,

מה הבעיה?

בן אדם הזמין טיסת צ'רטר.

אז הוא יודע שזו טיסה מזדמנת.

הוא יכול לקבל טלפון בעוד כך וכך שעות,

תגיע בבקשה לטרמינל.

יש לך טיסה לארצות הברית.

והוא כל כך מייחל לטיסה הזאת, הוא חיכה שנים

שסוף סוף הוא יוכל לצאת

לטיול החלומי, יעני.

אז הוא מכין כמובן את הכול מוכן וקצת דולרים וקצת פה, קצת מה שצריך למשך הטיול.

אנחנו לא הולכים לטיול,

אנחנו הולכים לנצח.

צריך להכין.

צריך להכין. אז כל הזמן אדם בהכנות.

אז מי שמכין, הוא גם לא מופתע.

וגם אם הפתיעו אותו, הוא היה מוכן.

מה זה כאבים? מה זה כאבים? מתים בכאבים. שנה, שנתיים, שלוש מתים בכאבים.

אז מתים בכאבים.

זה קשה? גיהינום יותר קשה והרבה יותר ארוך.

אז אומרים לך, מה אתה רוצה? אתה רוצה לגמור פה את החשבון בשלוש שנים, נגיד? או אתה רוצה?

בשלוש מאות, שלושת אלפים שנה? תחליט.

מה אתה רוצה?

שם אתה לא יכול לשוב בתשובה.

שם אתה רק מתייסר, אין תשובה.

פה אתה מהייסורים, כמו שאנחנו קוראים,

יכול לקבל עליך תשובה,

יכול לשפר את מעשיך. אמנם הוא אוהר,

אבל גם תשובה כזאת מתקבלת אצל הקדוש ברוך הוא. היא לא הכי משופרת,

היא לא עם הספק של זכויות,

אבל היא מתקבלת.

אז עדיף מאוחר מאשר אף פעם, אבל עדיף מוקדם לפני.

אבל זה הבעיה, שרוב האנשים רוצים לסחוב עד הרגע האחרון.

כי הם אומרים, הוא יכול להרוויח בינתיים את הזמן.

טיפשים.

כאילו מסכת חייו של אדם ששומר תורה ומצוות זה זוועה.

הרי זה האושר הכי גדול שיכול להיות.

כיוון שאדם שלם במעשיו, יודע מה הוא עושה.

הוא יודע מה ערך המעשים. לפני מי הוא עובד?

מה הוא חייב?

מה הוא מקבל?

אדם שיודע בדיוק.

והקדוש ברוך הוא נאמן לשלם שכר. נאמן.

זה אמונה.

מה זה אמונה?

זאת אומרת, מה זה יודע?

כשאני אוכל משהו... אתה לא יודע, אבל זה שיודע אנחנו אומרים. לא,

כשאני אוכל משהו, אני מרגיש שאני חושב את הטעם ואת הטענה בדבר.

ויש דברים שאני יודע שהעתיד לעבור בעוד זה,

יוני מזה איזשהו שכר. מישהו הבטיח לך שתראה היום בבוקר?

זה אתה יודע.

מה אתה יודע שאתה אוכל? מה אתה אוכל?

אתה אוכל את שלו אתה אוכל. ואתה חושב שזה שלך.

אני אוכל.

קמת עם העיניים, למי אתה צריך להכיר תודה?

הן עובדות. זה שלך?

זה שלך?

בן אדם שלא מאמין. שלא מאמין מסכים. למה? הוא פעל משהו שהוא יראה.

הוא פעל משהו שהוא יראה.

הוא מניע את כל המערכות בפנים.

הוא פעל.

אז מי מפסיק לכולם?

מי תוקע להם את החיים?

הדוקטור? קופת חולים?

האוכל שהוא אכל?

הטלפון שהוא דיבר?

מי תקע אותו?

מי שכל האיברים ברשותו למדנו.

שיום אחד הוא אומר לאחד מהאיברים שביתה.

בקשה לשבות. עין שמאל לא רועם.

אתה רוצה לראות?

תעשה כך וכך. תבוא חודש ימים.

תעשה את העניות.

תקיים את המצוות. תעשה הרצאות. תעשה זה. בעזרת השם יתברך הקדוש ברוך הוא ירפא את העין בחזרה.

זאת אומרת, שוב מי יראה.

מי יראה, כל מי יראה, אין פה מילה מאהבה.

נכון, זאת אומרת,

זה לא אותם הרגשים שהרב אומר,

תשמע כיף, זה לא מי יראה. בטח כיף, לא הבנת, זה למי שלא יודע.

מי שמבין לבד, מי שלמד שער הבחינה,

הוא לא צריך בכלל מי יראה.

זה רק צדיקים,

והרב אומר את זה כמו אברהם אברהם. זה באהבה.

אפשר לשוב בתשובה גם בלי דרגת אהבה, בלי יראה,

מהכרה.

מי שיש לו שכל מברר מה הכי משתלם, עושה מה שהכי משתלם.

אמרנו כבר כמה פעמים,

אם אני נמצא בצד של הקדוש ברוך הוא וכל העולם נגדי,

או אני נמצא בצד של כל העולם והקדוש ברוך הוא נגדי,

מה עדיף?

נו תגיד לי.

אמונה, לא אמונה, אמונה.

מה זה הצד של הקדוש ברוך הוא? שאני עושה את כל מה שהקדוש ברוך הוא אומר, אני בצד שלו.

אני קודם כל צריך להאמין ולהרגיש את זה,

זו עובדה ש... נכון שבדברים,

אף אחד לא חולק על הדברים שהקדוש ברוך הוא, אבל בפועל, איך אומרים,

תראה, איך אומרים, קוק אמר, תראה מה קורה ב... מה אתה מראה לי את ה... זה בגלל הליצנים.

אם כולם היו מדברים כמו שאנחנו מדברים,

מביאים את דברי החכמים ולא את דברי הקרס שלהם והשטויות שלהם,

אז היו מתקנים את העם,

כי כולם היו מדברים בשפה אחת ברורה.

אבל אם ממציאים שיטות של ליצנות בשביל למשוך קהל למטרות שלהם אישיות,

ממילא אנשים אומרים, מי צריך לעשות תשובה?

הנה אני יושב, צוחק, נהנה, שותה בירה, שותה יין,

גברים ונשים,

בקפה מדרש.

לא מבין, אף אחד לא אמר לי שאני חייב לעשות 20 תנאים לתשובה?

הליצנים האלה יגידו להם 20 תנאים לתשובה?

אם הם יגידו להם 20 תנאים לתשובה,

לא יהיה מי שישלם כרטיסים 150 שקל כניסה.

אז הם יכולים לסגור את הכול ולכת הביתה.

אז חייבים להם.

המשיך את המשחק

אבל מישהו יגיד להם את האמת

ואמרתי לכם שהסטייפלר זכר צדיק וקדוש ברכה הוא קצת היה יותר גדול, קצת הרבה יותר גדול מהניצנים האלה

וכשהביאו לו מישהו והוא דיבר איתו שלושת רבעי שעה והוא לא קיבל את דבריו

אז הוא ביקש שיחזירו אותו עוד פעם

אדם חילוני

החזירו אותו עוד פעם והוא התחיל לצעוק עליו ולהגיד לו גהנם גהנם גהנם

אז שאלו את הרב, בהתחלה דיברת איתו יפה בפעם הראשונה כשהוא בא למה אחר כך צעקת עליו ואמרת לו

הוא אומר פעם ראשונה חשבתי שהוא יבין שיש לו שכל

אבל הבן אדם לא השתכנע, לא השתכנע,

אחר כך יחייבו אותי בשמיים

יגידו מי אמר לך לשכנע אותו? תגיד לו מה כתוב בתורה בשלום

אם לא יטבעו אותך

הוא אומר אני לא רוצה שיטבעו אותי בשמיים

לכן אמרתי לו מה כתוב בתורה

שיש גהנם

תדע לך, אתה תחלת שבת, יש גהנם

זהו, עכשיו תלך, תעשה מה שאתה רוצה

אבל אני יצאתי ידי חובה

בשמיים לא יוכלו להגיד שלא אמרתי לו

מזדמן אליך בן אדם

פעם אחת להרצאה

אם לא אמרת מה שצריך להגיד

הוא יכול להגיד, שמע, הייתי בהרצאה של פלוני,

שמעתי,

לא שמעתי שום דבר, הוא לא אמר צריך לשמור שבת, הוא לא אמר צריך ככה,

הוא לא אמר כלום

הוא סיפר סיפורים,

סיפר כמה בדיחות

היה נחמד, אני רוצה להגיד לנחמד

זה לא הסטייל שלי אבל אמרו לי פעם, לך תשמע

שמעתי וגמרתי עם זה,

יצאתי ידי החובה, שמעתי,

זה לא שכנע אותי כלום,

שלום.

אתה לא צריך לשכנע אותו,

אתה צריך להגיד לו את האמת

אתה יכול להגיד אותו בדרך של שכנוע,

אבל את האמת תגיד, אבל אם לא אמרת כלום,

מה ישכנע אותו?

אז לכן אם אדם רוצה שלא יחייבו אותו בשמיים,

הוא צריך להגיד מה שהתורה אומרת. אז אין עליו תפיסה, לא יכולים לתפוס אותו.

חופץ חיים סיפר שפעם אחת

היה יהודי ברוסיה שדנו אותו ל-15 שנה לסיביר,

שאלו אותו מה הבקשה האחרונה, אמר, אני רוצה לראות את הרב שלי.

הביאו לו את הרב,

אמר לו, דע, בגללך אני הולך לסיביר 15 שנה.

הוא אומר לו, בגללי למה?

הוא אומר, לא הוכחת אותי אף פעם, ידעת ממעשיי.

כל העיר ידעה ממעשיי,

גם אתה ידעת ממעשיי.

אף פעם לא אמרת לי מילה,

שום מדרכיך רעים, יהיה לך ככה, יהיה לך ככה.

אם היית מזהיר אותי, מטרה בי וזה,

ייתכן שהייתי שם בתשובה.

אבל אתה לא אמרת לי,

הרב יודע, לא אומר לי מילה.

עכשיו, הענישו אותי, תפסו אותי, ושולחים אותי ל-15. תדע לך, זה בגללך.

אמר, חפץ חיים זה מה שיגידו לכל הרבנים.

כל הרבנים יגיעו וייצאו, כל אלה מהגיהנום, ויגידו, בגללך אני פה.

אני הייתי איתך בבית כנסת?

אתה אמרת לי פעם?

ידעת שאני מחייל שבת?

איך העלית אותי מפטיר?

איך העלית אותי מפטיר?

אתה יודע שההלכה זה לא ככה.

איך העלית אותי מפטיר?

אז אם הרב מכבד אותי, מפטיר,

או רואה שאני עולה ואף אחד לא אומר שום דבר,

אז אין בעיה עם זה אם אני מחלל שבת.

העיקר שיהיה לי קול.

אם אני יודע לנגן, די לקרוא, אין שום בעיה.

אף אחד לא האיץ בי, לא דחק בי, לא הזהיר אותי,

לא אמר לי. אתה לא יודע שכת חנפים אמרת? איך שעושים את זה? שעושים מה?

שמעלים, שזה?

לא יודע שכת חנפים?

ודאי, זה לא רק כת חנפים, זה כת רשעים.

אם אתה יודע שאסור לעלות ואתה מעלה,

לא מדובר במצב של איבה, אם זה אדם עלם, שאם אתה לא תעלה אותו והוא קנה נגיד,

אז תהיה פה השתוללות בתוך בית הכנסת.

מדובר באנשים שאתה,

התפקיד שלך, ואתה מראש יכול לנווט את המכירות או את הדברים האלה בצורה כזאת.

אני פעם, כשחזרתי בתשובה,

היה רשם חלל שבת שהיה בה כל ראש השנה,

ורוצה לקנות כל נדרי, ורוצה לקנות זה, ורוצה לקנות זה, ובזה הוא חושב שהוא יוצא ידי חובה.

וכל פעם שהוא היה קונה הייתי מרים את המחיר ומוכן לקנות אפילו באלפי שקלים, רק שהוא לא יקנה.

בלי להתווכח, בלי להגיד אסור, מותר, אתה מבין, גם אני זכותי לקנות.

כיוון שבבית כנסת דווקא נהנו מהסכומים שהוא הכניס,

אז שתקו.

וזה מלא בבתי כנסת שרשעים באים וקונים ושמים, ויש בתי כנסת ב-20 אלף דולר, מאה אלף דולר.

יש כל מיני פוזות בכל מיני בתי כנסת.

אז הייתי מחויב אני, בשביל להציל את הבית כנסת, לקנות בכספי, בהרבה כסף,

בשביל שהוא לא יעלה.

ועל זה אין מה להתווכח.

זכותך להגיד, זכותי לענות.

זה מי שאכפת לו.

הבנת?

ואם זה בית כנסת שמעלים ככה תמידין כסדרן, תקום ותלך משם לבית כנסת שלא עושים דברים כאלה.

כי לא יוצאים מידי חובה.

מעלים משבעה גוברי, אנשים רשעים.

לא יוצאים מידי חובה. צריך שבעה גוברי שהם ראויים לקרוא, שהם שומרי שבת.

אבל מה לעשות?

יש הרבה שקרים בעולם.

אנשים רואים את העולם הזה כמוהו.

בוא אני אוכל, תוקע גרפס, זה הכל בסדר.

מה אתה רוצה ממני?

אמונה. צריך להאמין שיש וזה ופה ושם.

טוב, אתה לא מאמין, אל תאמין. אבל אלה שמאמינים, למה לא מקיימים את התורה?

אלה שאמונים על קיומה ושמירתה.

אלה שאמורים לחנך את הציבור.

למה הם לא עושים את תפקידם?

כי הם אינטרסנטים,

אנשים קטנים.

יש להם כל מיני תצדקי.

תראה, צריך לקרב אותם וזה.

אין בעיה, תקרב אותם. מישהו אמר לך, תקרב אותם.

אבל לא על חשבון התורה, כי אם התורה אומרת שאסור להעלות אותו,

אז לא מעלים.

קירוב לא מתיר להעלות.

אני הייתי באיטליה.

ניגעתי לאיטליה ואמרתי לבן אדם

שאני מבקש שיהיה מניין של עשרה שומרי תורה. זה לא הכי קל למצוא. היה באיטליה עשרה שומרי תורה, בבית כנסת אחד.

והיהודי מעלה, ברביעי אני רואה שהוא רוצה לעלות

עוד פעם אותו בן אדם, שכבר עלה קודם.

אז הבנתי שאין לו פה עשרה שומרי תורה.

אז אמרתי לו, סליחה,

יש פה עשרה או לא? הוא אומר, לא, היו צריכים לבוא, אבל לא בואו. אמרתי לו, תגידי, אתה נורמלי?

אז איך אנחנו אומרים קדיש?

איך אנחנו אומרים קדושה?

אי אפשר לעשות כזה דבר.

ואחר כך התפללנו את כל התפילה ביחיד.

ולא נתתי להם שום אפשרות, רק ביחיד.

פתאום הם תפסו מה זה?

מה זה עשרה יהודים כשרים שצריכים להיות עם מניין?

ומאז תקנו בכל איטליה לחבר מניין של שומרי תורה.

מישהו יעשה כזה דבר?

יבוא באמצע וורח,

באמצע ויבוא ויקבע, אין פה עשרה כשרים,

אין פה מניין.

להתפלל יחיד.

זה רק מי שרוצה לקיים את התורה באמת.

לא מי שעובד אצל אחרים ולא מי שמתפרנס מהם.

מי שרוצה...

זה כמו לצרף את מוחמד.

על פי ההלכה אתה יכול להזמין את משמעאל ולהגיד לו בוא תצטרף למניין, זה בדיוק כמו מחלל שבת בפרסיה.

בדיוק אותו דבר.

אין בזה שום כול על שום...

שום כלום.

מה זה תשובה?

כמו שאני יכול להתפרנס לתשובה.

אם הוא יעשה תשובה, ודאי.

שיעשה תשובה, שיכריז שהוא עושה תשובה.

ואם הוא ישיקר, עוונו יישא.

כן, אמרתי, אם הוא יעשה תשובה, זכותו של אדם לעשות תשובה, מה הבעיה?

אבל אם אתה שומע כל יום שאתה מצרב אותו למניין שהוא עושה תשובה,

אז זה מוחמד.

רגע,

אז לכן,

השלישי,

כשהוא רואה את ניסיון הבורא ואת חוזק עונשו למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו,

ייבשר בו ממה שהוא ראה את השני, מתייסר,

וישוב אל השם יראתו עונשו ונקמתו החזקה.

אחר כך אנשים אומרים, למה יש?

למה יש כאלה עונשים? למה יש?

למה יש?

למה יש?

כתוב לך בחשמל,

220. ואומרים לך, חברת חשמל, חשמל זה טוב, תראה איזה אורות, תראה איזה מיזוג,

תראה איזה חימום,

תראה איזה דברים נפלאים.

אתה יכול להפחין מכשירים חשמליים, אתה יכול לראות דברים.

חברת החשמל עשתה שתיהנה מהאור,

אבל אם אתה רוצה עקשן להכניס סיכה לתוך השקע.

על מי אתה מתלונן שאתם מתפחם?

אתה אומר, למה מתפחמים?

למה כאלה עונשים? מתפחמים, למה?

ככה זה.

האש מאירה וגם שורפת.

התורה היא גם מאירה והיא גם שורפת.

הלא כאש דברי.

אש זה ככה היא פועלת, זה חוקה, זה טבעה.

אם אתה נהנה לאורה, מצוין, אם אתה נדבק יותר מדי, אתה תסרף.

אז אתה אל תתלונן, זה לא שהשם מעניש,

זה אתה נכנס לעונש, אתה בוחר אותו.

אתה רוצה להיכנס למחלות, אתה רוצה להיכנס לייסורים, אתה רוצה להיכנס לנסרות.

כי איך שאתה פועל עם העבירות,

אתה מפעיל מנגנונים שפועלים אוטומטית.

זה כמו לוחץ על כפתור, ביום, ביום, קבל מכה.

למה לוחצת על הכפתור הזה?

אבל יש כפתור אחר שמגיש לך אוכל, נותן לך ככה, ככה. יש כפתורים.

כל כפתור יש לו תפקיד.

כל עבירה,

כל מצווה, כל דבר יש לו תוצאה.

לחצת על הכפתור, אל תבוא בטענות.

אתה לא יודע מה הכפתורים? תלמד. אם לא, אל תיגע.

תלמד.

אז לכן,

אדם שרוצה לחיות באשליות ולספר סיפורים, להתבכיין, תתבכיין על עצמך.

כשנותנים מכונת כביסה,

יש הוראות יצרן.

אתה לא רוצה לקרוא את ההוראות.

זורק את זה.

יש לך טענה, זה באנגלית, אני לא מבין. זורק את החוברת.

עם האחריות זורק.

הכול. לא מבין.

תזרוק.

אבל אם תפעיל אותה לא נכון, תסובב סיבובים ככה, ככה, ככה, תחרבש אותה, חלק לך תוף, תשלם.

לא, יש לי אחריות. איפה האחריות?

זרקת גם כן.

אין אחריות.

זאת אומרת, בן אדם צריך להאמין, העולם לא הפקר. והקדוש ברוך הוא ספר הוראות, ספר חוקים.

והמכתב, מכתב אלוקים, חרוט על הלוחות.

לא צריך להאמין בשום דבר.

יש לנו עדויות ונפלאות והכול.

אין עם בעולם, בעולם,

שיש לו ספר חוקים מסודר שאין כדוגמתו.

ואתמול שמענו מה צ'רצ'יל אמר.

אז זאת אומרת, אם אומות העולם מבינים את זה,

אנחנו רק מתחמקים מזה, זה הכול. אין פה שום תירוץ, לא יעזור שום תירוץ.

תגידו מה שאתם רוצים,

תספרו לעצמכם מול המראה,

ותשכנעו את עצמכם,

וגם תשלמו לעצמכם,

וגם אחר כך תצילו את עצמכם לבד.

ותעמדו מול המראה ותגידו,

אני אדם ריאלי, אני אדם מציאותי,

אני זה, אני אתמודד עם המחלה.

בבקשה, תתמודד, אין שום בעיה.

כן.

אז לכן הוא אומר,

כעבד הבורח מאדוניו, כשישמע מה שהיה מעונשו למי שברח ממנו כמוהו,

יא, בא ואומר בוא הנה, אני לא רוצה,

אני לא רוצה.

איוב היה טוען טוענות על הקדוש ברוך הוא.

היה לו טוענות.

אולי הקדוש ברוך הוא התבלבל בין אותיות אויב לאיוב.

אבל אחר כך הוא אמר, מי

עשה שטף לתעלה? מי שם שטף לתעלה?

כל שערה יש לה תעלה שממנה היא ניזונה,

ויש שטף

שמגיע לשם ומשאיר אותה שחורה.

כשנפסק המעיין היא נהיית לבנה.

אז איך הקדוש ברוך הוא יודע לתת לכל שערה, מעשרות אלפי השערות שיש לאדם בראש, נותן לו לכל אחד ואחד מזון?

אז אם הוא לא מתבלבל פה, הוא מתבלבל בארבע אותיות.

כל מיני דוגמאות כאלה שהספר מלא.

בסוף,

איוב היה נדמה לשיכור.

זה כמו שיכור שבשעת שכרותו דיבר נגד המלך.

כמו כל השיכורים, דיבר, דיבר, דיבר, נפנף בידיים והכול.

בסוף תפסו אותו, לקחו אותו למשטרה,

כבלו אותו, ביזית את המלך, עשית ככה,

הפרעת לשוטר בעת מילוי תפקידו, כל מיני חריט, כל מיני סעיפים.

וזהו.

כשהוא מתפקח, אז הוא מבין מה הוא עשה ומה גרם כשהוא הגיע לפה וכו' וכו'.

איוב, נדמה לי שיכור,

שאחרי שהוא דיבר דברים לא רק לעניין, הביאו אותו לפני המלך,

לשפוט אותו.

אבל היה תור, לפניו נשפטו כמה.

פתאום הוא רואה את המלך ואומר, זה לכלא,

זה לכבשן האש.

זה לפה, זה לשם, זה לתלייה, זה... יואו!

יואו!

אז צריכים לצעוק, שיכור הייתי! שיכור הייתי! שיכור הייתי! אני לא אשם! שיכור הייתי!

כשאיוב שאל את כל השאלות, פתאום הוא ראה מה הקדוש ברוך הוא

העניש את אברהם, העניש את יצחק, העניש את יעקב,

את משה, את דוד, את שלמה, מה?

דוד לא היה, זו דוגמה, כן?

אז הוא אמר, אם אלה הגדולים נענשו,

מה אני? שיכור הייתי? תפס את עצמו ואומר שיכור הייתי? דיברתי...

לא, דיברתי בשעה של שכרות.

זה לא תירוץ.

דיברתי בשעה של שכרות.

בלי תירוץ.

עוד פעם.

זה תירוץ של שיכורים.

אבל הוא אומר,

אני הייתי שיכור, פירושו של דבר, לא ידעתי מה אני אומר בגלל השכרות.

מגיע לי את העונש עכשיו. לא!

חוזר בי! הייתי שיכור! לא! עכשיו אני צחי, אני מבין!

לא בשביל תירוץ.

תפתור אותי מהעונש. הפוך.

אני רואה מהעונשים, סליחה, הייתי שיכור.

לא תפתור אותי,

כי הוא היה בתוך הבלאגן כבר.

אלא עכשיו אני קולט.

הייתי שיכור.

כי בן אדם חושב, אני בסדר.

ואיוב היה באמת בסדר.

איוב היה באמת בסדר.

השם העיד עליו שאין כמוהו בכל הארץ.

יראה אלוקים וסר מרע עם חותמת של הקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה עוד?

מה רוצים ממנו?

אה,

אבל אתה היית היועץ של פרעה.

ובשעה שהוא אמר אבא נתחכמה, לא.

ושהוא אמר את הגזירות לעשות ליהודים.

מה אתה עשית? שתקת.

אה, שתקת.

למה לי להיכנס לזה? למה לי לשבור את הראש? למה לי להתנגד למלך?

למה אני צורך את זה? שתק, שלום.

יתרו ברח.

אני פה לא נשאר עם אנשים כאלה משוגעים שרוצים להרוג עם שלם.

שלום, ברח.

זה זכה להיות בלשכת הגזית,

זה קיבל ייסורים,

ייסורי איוב.

אתה יכול לשמוע שהוא הולכים

למחוק עם ואתה יושב בשקט?

אתה צדיק, אתה לא עשית אוון, אתה הכול, אתה מצוין, אתה משהו.

אבל פעם אחת

היית צריך שם לצעוק גוואלד,

לעשות כזה דבר?

להשמיד עם? לרצוח תינוקות?

לא צעקת?

לא יצא לך?

אתה תצעק, אל תדאג.

אתה תצעק!

זה על פי הפשט.

על פי הסוד,

איוב היה גלגול של תרח אבי אברהם,

מכיוון שהוא החטיא את הדור לעבודה זרה, שאפילו בני נוח חייבים,

משום המצוות בני נוח לא לעבוד לעבודה זרה.

מכיוון שהוא החטיא את הדור והיה מפיץ גדול של

עבודה זרה.

למרות שהוא חזר בתשובה בסוף ימיו,

אבל זה לא הספיק לתקן את כל מה שהיה צריך לתקן,

ולכן היה צריך לחזור בגלגול עוד פעם.

ויש רמז,

בסוף איוב,

שהוא רומז שהוא הבין, בסוף הוא הבין

על מה היה לו הכול,

והוא רומז שהוא ידע שהוא גלגול של תרח.

ושם כתוב עפר ואפר.

זאת אומרת, הוא ידע שהוא אבא של עפר ואפר.

אז זאת אומרת,

גם אם אתה לא מבין,

וגם אם אתה חושב, מה, למה אני, מה אני עושה, מה לא טוב, מה אני זה, פאפה,

אל תשאל שאלות.

מה שאתה חושב שאתה טוב, על החלק הזה אף אחד לא מתווכח.

על החלק שלא טוב,

זה שאתה מתעלם, לא זוכר, לא יודע, שוכח,

על החלק הזה יש חשבון.

וגם אם הכל מאה אחוז, עכשיו אתה, מאז שנולדת עד עכשיו, אתה משהו, משהו,

הבורא יתברך, יודע למה הוא הביא אותך לעולם ועל מה.

על כן אמאס וניחמתי על עפר ואפר. נכון, על כן אמאס וניחמתי על עפר ואפר.

ועוד דבר, רבותיי,

אם רבנו הקדוש, הקדוש,

בשביל שאמר לעגל,

לך

לשחיטה כי לכך נוצרת, סבל 13 שנים.

כאב שיניים, אתה יודע מה זה כאב שיניים?

שלוש עשרה שנים, על מה, על מה?

אמירה קטנה.

מתי זה הפסיק לו? עד שהוא ריחם על כמה עכברושים,

שאמר ורחמיו על כל מעשיו.

ברגע שהוא אמר את זה, הפסיק לו.

תיקן.

פה אמרת כביכול באכזריות, כן, לך לכך נוצרת,

ופה אמרת ורחמיו על כל מעשיו על עכברושים?

הפסיק.

אז אדם יכול להגיד, אני בסדר כלפי השם? אתה בכלל יודע מה אתה מוציא מהפה שלך?

אתה יודע מה אתה עושה בכלל?

אתה יודע מה זה בתנועת ביטול אחת שאתה עושה כנגד משהו שצריך לעשות?

אתם יודעים איזה גיהינום יש לאנשים עכשיו,

שסוברים,

שסוברים,

שמה שאני עושה כרגע, כן, במלחמות, הם קוראים לזה שאני בן אדם שנלחם על כל מיני דברים.

שהם מדברים לשון הרע וחושבים שהם מבינים וזה לא השיטה וזה לא הדרג הזה.

אתם יודעים איזה גיהינום הם יקבלו בין מהעולם הזה ובין מהעולם הבא?

אין לכם אפילו מושג לשחרר איזה גיהינום מחכה להם.

אין תרופה למכתם.

רק אם הם חשובים.

זה לא אפילו חשובים.

עוזבי תורה יהללו רשע למדנו,

ושומרי תורה יתגרו בם.

חייב כל יהודי, לא אני,

כל אחד מכם,

חייב למחות באנשים ליצנים שעושים נגד התורה ועושים אותה פלסטר.

לא צריך לשמוע, חובת הבחייה זה לא שישמעו. חובת הבחייה זה חובה עליך.

אם זה יצליח או לא יצליח, זה לא בעיה שלך.

אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם.

אתה רואה שיש חילול השם על פי תורה,

אז אתה, חביבי, צריך למחות.

אתה נכנס לחתונה, ואתה רואה שעושים שם דברים שלא ייעשו.

אתה צריך, לא, אתה צריך למחות ולצאת.

אתה צריך קודם כל לנסות לתקן,

להגיד, סליחה, פה יש זמר פסול,

וזה אסור על פי ההלכה, וגדולי ישראל יצאו נגד.

ואז יגיד לך, תשתוק, תשתוק, אתה זה. אומר, אוקיי, אני מוחה על מה שאתם עושים,

ושלום, ניתן לך הביתה.

ותקבל שכר אדיר.

לא כל ששון וכל שמחה, כל חתן וכל כלה,

לא חמש קולות,

חמשת אלפים קולות תקבל שכר על מה שעשית.

על כל אחד שאמרת מחיה בדבר שאסור על פי התורה.

מה זה להתעלם?

אתה רואה שעוברים עבירות?

יש בורא לעולם, אבא שלך, מבזים אותו.

מבזים אותו.

קומדיית, נישואין מטורפת.

אתה מבין?

אז מה?

אתה צריך למחות.

רצנות זה אסור.

גיתול זה אסור.

אז לכן צריך לדעת, זה כמו כל שאר העבירות.

וזה מהעוונות הגדולים אומר הרמב״ם.

כשהרבי יוציא את גדולי ישראל גם כן, כמו על הזמנות. אתה חושב שגדולי ישראל ישבו לכתוב על כל התרייג מצוות ועל כל סעיפיהם וסניפיהם? לכתוב? לא צריך? אני אומר לך את זה. אני אומר לך, זה מספיק. אתה יכול לסמוך על מה שאני אומר,

ומה שאני אומר זה על דעת הגדולים.

אתה יכול לסמוך במאה אחוז.

נכון.

כי אנחנו נשמעים לגדולי תורה. ביקשו מאיתנו להוריד זמנית, הורדנו זמנית.

להבדיל, האחרים לא נשמעים לגדולי תורה. עובדים עליהם. יש טעם לזה? אתה מבין?

אני מרצה בערכים, אה?

אבל...

על הערכים זה נחשב כאילו, נחשב בימים... תכף אני רק אגמור את הסעיף הרביעי שלפני שנפסיד. רק שנייה. רביעי.

בבוא עונש הבורא עליו במין ממיני הצהרות,

וכיוון שהרגיש בו נעור והקיץ בשנתו,

ושב אל אלוהים מחטאו,

אז יש מצב רביעי שהאדם מתעורר, זה כבר

לא הספיק לראות את השני ולהבין,

זה כבר בא עליו העונש.

במין ממיני הצהרות.

כיוון שהרגיש כבר שזהו, הקדוש ברוך הוא תפס אותו וכבר התחיל לטפל בו,

נעור, פתאום הוא התעורר והקיץ בשביל יואו, יואו, ואני הולך לרב, מה עושים, מה עושים, מה עושים? מה שאמרתי לך תמיד, מה זה מה עושים?

מה שאמרתי לך תמיד עושים.

לא רצית לעשות, עכשיו תעשה.

עכשיו התשובה תהיה יותר קשה.

ואז הוא שב אל אלוהים מחטאו. זה כעבד הבורח מריבו,

ששלח אליו מישהו שייסר אותו ויענה אותו על זה שהוא ברח מהעבודה.

וכאשר הגיע אליו, ברח אל אדוניו,

כשהגיע השליח, אז הוא ברח אל אדוניו,

מתוודה מחטאו ומבקש מחילתו וסליחתו.

ועל כמוהו נאמר במשלי,

בבוא כשואה פחדכם ועדכם כסופה יאטם,

בבוא עליכם צרה וצוקה,

אז יקראוני ולא אענה.

כשכבר יבוא עליכם, חס ושלום, כשואה, כסופה,

צרה וצוקה,

אתם תקראו לי ואני לא אענה לכם.

כשאני קראתי לכם, שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש,

מה אמרתם?

זה עניין של אמונה. תראה, אתה מסתכל על אנשים, הם אוכלים, שותים, זה הכול פה שם. מה הלחץ? מה הלחץ? למה צריך לדבר ככה ככה?

מה הלחץ?

תבוא בכיף, תבוא לאט, זה, תצחיק.

תן זמן, תן זמן, תן זמן.

אתם תקראו לי אחר כך.

לא תהיה לכם ברירה, תקראו, אני לא אענה.

ואמר, וכעצר לא חילה את פני ה' אלוהיו, וייכנע מאוד.

מסופר על מנשה שהוא התפלא לקדוש ברוך הוא כשהכניסו אותו לדוד של נחושת.

וכבר שרפו אותו בדוד,

הוא כבר בילקע,

הוא כבר רוקט.

טוויסטגל.

זהו.

עכשיו,

הוא קורא לאלוקים כמוצא אחרון.

הקדוש ברוך הוא, ירחום וחנון, חתר מחתרת בשביל להצילו.

אז הקדוש ברוך הוא,

אם התשובה תהיה אמיתית,

אפילו שתהיה מתוך הדוחק הזה, מתוך הדוד,

עדיין זה יכול להועיל לך.

אבל דוגמה, אחאב עשה תשובה

מיראת העונש.

לא שמע עליה אליהו בגלל זה, כי הוא הבין שהוא הולך למות.

אז זה הוסיף לו עוד שלוש שנים שהוא יחיה והוא מת.

אבל אם היה עושה כמו צריך היה מאריך ימים, וזרעו לא היה מת.

וככה זרעו גם מת.

כי הוא התרה בו.

אבל הוא רצה, כמו פרעה, רק להסיר מעליו

את העונש. יואו, יואו, יואו, יואו, יואו, יואו, וזהו.

אחרי מלחמת המפרץ,

בחודש,

באחת ההרצאות באה אישה והציעה,

אמרה לי, כבוד הרב, אני רוצה לעשות את התרת נדרים.

אף פעם לא ביקשו ממני את התרת נדרים.

אז היא אמרה, אני רוצה, מה קרה?

היא אמרה, בזמן הטילים אני פחדתי מאוד וקיבלתי על עצמי שבת. עכשיו זה נגמר, אני רוצה להתיר את הנדר.

אתה מבין?

נו,

קטלצים.

ואני אומר לכם, יהיה טילים, טילים, חבל על הזמן.

כדאי לעשות את התשובה לפני.

למה?

כי בוא שואה פחדכם וסופה וצרה, אתם תקראו לו יענה.

חבל.

אנחנו לא כמו שיכורים בעולם של שחרורים. אתה כן, אתה כן.

בסך הכול, מה זה אתה?

אתה מייצג את השיכורים כל הזמן, אתה מדבר בשמם, אתה אומר מה הם עוזרים.

לפי מה שהרון אומר, כולנו צריכים, איך אומרים, לקחת את השער כל היום, כי זה הזמן. זה האורגינל, כן, כן, כן. אבל הבעיה היא שכמו שאני אומר, שיכורים בעולם של שכרות, בעולם כזה, כולנו איפשהו נתפסים למשקה, במירכאות, שזה בעצם התאוות שלנו. הוא מעשן. שמעתי, אבל אם אתה רוצה להתעורר,

אני אומר לך, כתובת פנימית ג' ברחוב תל השומר,

וזה הכול, אתה תתעורר מהר מהיין. זה הכול.

לך לשם,

שב כמה שעות, תעבור מיטה-מיטה, תאחל להם בריאות,

תשאל מה כואב להם,

מה הם עשו בחיים, וכן הלאה.

תתחיל להתרגל,

כי זה יכול לבוא.

אז בן אדם ייראה כבר מראש, לנו אמור להגיע.

כדאי לבקר לפני.

זה הכול.

זה הכול. לא תהיה שיכור, אני מבטיח לך.

לא יהיה לך שום טעם של שכרות.

שום טעם.

שום טעם.

אבל אם אדם לא רוצה לראות, לא רוצה להסתכל,

הוא רוצה להסתכל רק על אלה שנוסעים ביאכטה,

זה מה שהוא רואה.

הוא לא רואה מה קורה להם אחרי זה.

אז בבקשה.

זה השיכור.

השיכור זה אחד שבקבוק אחרי בקבוק אחרי בקבוק אחרי בקבוק לא רוצה לראות.

לא רוצה לראות.

בוא תשמע מוסר, בוא תיכנס לשיעור, בוא תלמד, בוא תבין.

עזב, ערב את השיטה הזאת, זה בקבוק

זה לא, לא מוצאים, זה זה, אני אוהב את המשקיע הזה, זה עושה לי ראש, וואי

אין לי בעיות, אין לי חובות, אין לי כלום,

אני מרחף,

רק טוב אני רואה, רק טוב

אבל זה הבקבוק עשה לך, לא המציאות עשתה לך

זה הבקבוק עושה לך, לא המציאות, המציאות היא לא כזאת

אז בן אדם צריך ללכת לראות את ה...

אם אתה חרד למצבך, לגורלך,

לך תבדוק למה לך להסתכן,

למה לך להגיע למצב.

כשהיה חשש לפוליו ואמרו שחידק ״הפוליו״ מתחיל להתפשט,

אז הודיעו במדינה שכל מי שלא רוצה, חס ושלום, שיהיו לו את התוצאות של מחלת הפוליו,

לבוא מיד.

וכולם הלכו, פתחו את הלשון וטפטפו להם שתי טיפות. כולם, תיק, תיק, תיק, תיק, תיק.

באמצע העבודה, בכל, לרוץ, לרוץ, תיק, תיק, בשביל שלא יהיה פוליו.

נו, ואלה שלא הספיקו, מסכנים.

אתם רואים, אומרים שפעת עופות, פתאום, יבשת שלמה, כולם עם לבן,

מפחדים לנשום.

שפעת, מה קרה שפעת?

שפעת עופות, אמרו.

אז מה הם אמרו? יש שפעת, כל שפעת רגילה הורגת אלפים ורבבות, כל שפעת רגילה.

עונתית.

אמרו שפעת עופות שמתו כמה מאות בסך הכול בכל העולם.

חרדה עולמית.

חרדה עולמית.

פרה משוגעת, כן.

ג'י נינת אל פרה.

זהו.

כל העולם.

כולם הגנות.

מה קרה?

כשאומרים את זה בגדול,

וזה מי עושה בדרך כלל? חברות התרופות?

זה בכלל לא זה. מנפחים בשביל שהם יוכלו למכור את התרופה.

אנשים רצים, רצים, רצים, רצים.

יש אנשים שהזריקות לא טובות להם,

כי הם סובלים מדברים אחרים שמתנגשים מהתרופה הזאת וגורמים סכנה לעצמם.

אבל מה אכפת לו? הוא מפחד עכשיו מזה.

אז הוא מזריק.

איך היה בזמן?

במלחמת המפרץ אנשים פחדו מהטילים,

לקחו טרופין,

והיו כאלה, לא ראו שזה השפיע עליהם כלום, ופחדו, כי הם שמעו.

והם אמרו, יו, גז, גז, גז, אני לא רושם, לא רושם. זה, טוס עוד אחד.

והתייבשו, התייבשו, מתו, מתו, מתו.

מרוב הגנה על החיים מתו.

לא טילים, לא גז, לא בטיח.

הפחד הרג אותם.

כמו הרמב״ם, סיפרתי לכם.

שאמרו פעם הרופאים שהם יעשו איתו תחרות מי יכול לעשות,

והם נתנו לו סם המוות,

והוא לקח איזה עשבים מסוימים שהקדים והכין אותם,

ולא קרה לו כלום.

ואחר כך הוא בא ואמר למלך, עכשיו תורי לתת להם רעל שאני הכנתי.

ואמר להם, בבקשה לשתות. איך שהם שתו, מתו על המקום.

על המקום מתו.

אז הוא אמר לו, איך אתה יודע לייצר דברים כאלה? איך? אני לא מבין.

אמר לו, כבוד המלך, ישתה בעצמו. אמר לו, אה? אתה רוצה להרוג אותי?

אמר לו, הנה, אני שותה. שתה?

לא קורה כלום.

אמר לו, איך זה?

אמר לו, כבוד המלך, זה מים.

אז הוא אומר, אז איך הם מתו? הוא אומר, מה הפחד?

זה היה כוחו של הרמב״ם.

זה היה כוחו של הרמב״ם.

היה רופא מומחה, סיפרתי לכם.

רופא מומחה שעשה ניתוח מוח,

ולא יכול להוציא תולעת ממוחו של אדם. לא יכול.

הוא יודע אם הוא יחתוך בסכין פה, הוא גומר על הבן אדם.

והוא עומד מתלבט.

והרמב״ם רץ החוצה,

הביא עלה,

שם אותו ליד המוח,

יריחה תולעת העלה, יצא החוצה בלי ניתוח,

מתרפא בן אדם.

רופא צריך להיות גם חכם, לא רק רופא.

אבל מי שלומד תורה הוא גם חכם.

אז הרביעי, כשבא העונש,

צריך לדעת, תבואו צרה וצוקה,

יקראו ואני לא אענה.

אז לכן צריך לראות, אפילו מנשה, כשחזר בתשובה, מהדוד,

אז הקדוש ברוך הוא יכול לקבל. אבל תשובה אמיתית, שהאדם כבר מבין שזהו,

זה הסוף.

והמצליח חשב אל האלוקים בפנים הראשונים.

ותחתיו בהצלחה ובקיבול, מי שלא שב עד שבא אליו תוכעת הבורא.

זה הפנים השניים.

אז יש הפנים הראשונים שלמדנו, ויש הפנים השניים. זה כל אחד הולך

יותר קשה ויותר גרוע. ותחתיו בהצלחה ובקיבול, מי שלא שב עד שחלה הרעה על סביביו.

ולמד מאלה שראה מסביביו.

ותחתיו בקיבול והחזרה,

דהיינו שמקבלים את תשובתו.

מי שלא שב עד שחל עליו העונש ומתייסר בו.

ומי שמחכה עד שהעונש יבוא ואז הוא מתייסר וחוזר,

הוא הרחוק שבשבים לקבל האלוקים תשובתו ולמחול חטאו.

עד שישוב אל השם ויראה חרטה ועזיבה ובקשת המחילה בליבו ובלשונו ובתנועותיו,

כמו שלמדנו בעשרים תנאים,

מה שיחייב, אם הוא עושה ככה,

זה יחייב למחול לא ולקבל תשובתו ולעבור על כל פשעיו.

המשך יבוא.

אני אשמע אותך רגע, ביחד אני אעבור רגע שעומד.

מצג.

תודה רבה ותודה שמי הבא. אמן.

ומנה ועד תמיד דרום, והכל תמידי תמיד דרום, תעסקים ואורי, תקדישתה, דין ואתר, דין ולדין וכל אתר ואתר.

אל עתר וחינוך נזדה ויחמם, ונקודה מראה תמיה ואהבה ומואמן.

ויש למר רבם, ומשמיה, חיים וזבב, וישועה ונחמה, ושזו לארוך באור, ומוליו, תחנות וחמה, ובראו בהצלה לנו כל אמור ישראל ומואמן. אמן. ושלום יום, עבודה ורחבה ויעשה שם עלינו, ועל כל אמור ישראל ומואמן.