---

13-9-12
מדוע ראש השנה הוא יום הדין? מדוע ראש השנה יום הדין לכל באי עולם?
רבינו ניסים הר"ן, נותן טעם ויסוד ושורש להבין ביתר עומק את כל עניני ראש השנה. אבל מתוכן דברי רבינו ניסים, חידושי הר"ן ט"ז ע', יש לשאול למה נידון אדם בראש השנה? על זה הוא משיב, למדנו בפסיקתא בשם רבי אליעזר, שבראש השנה נברא אדם הראשון, בשעה הראשונה עלה במחשבה לפני ה' יתברך, בשעה השניה התייעץ הקב"ה עם מלאכי השרת, בשעה השלישית כינס הקב"ה את עפרו, בשעה הרביעית גיבל אותו, דהיינו יצר את דמותו, בשעה החמישית ריקמו, רקם אותו, הכין אותו. בשעה השישית עשהו גולם, בשעה השביעית זרק בו נשמה, בשעה השמינית הכניסו לגן עדן, בתשיעית נצטווה האדם לא לאכול מעץ הדעת, בעשירית חטא האדם שאכל מעץ הדעת, בשעה ה-11 נשפט, ובשעה 12 יצא זכאי בדינו אחר שעשה תשובה.
אמר לו הקב"ה לאדם הראשון, זה סימן לבניך, כשם שעמדת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס - חופשי וזכאי, כך עתידים בניך להיות עומדים לפני ביום הזה ויוצאים בדימוס, דהיינו זכאים. איזה יום זה היה? ראש השנה. יום שבו נברא אדם הראשון.
מבואר מדברי הר"ן, שראש השנה הוא יום הדין משום שאדם הראשון חטא באותו היום, וכמו שאדם הראשון עשה תשובה ביום זה ויצא זכאי, כך אנו אם אדם עושה תשובה אמיתית הקב"ה סולח לו על כל עוונותיו. ומה הקשר שלנו לאדם הראשון? על כך אומר הארי זללה"ה, אדם הראשון שאכל וחטא מעץ הדעת הוא לא חטא רק מצד עצמו, אלא מצד כל הנשמות שהיו כלולות בו, לכן כשמדברים על חטא עץ הדעת אנחנו מדברים על חטא שגם אנחנו חטאנו, שהיינו כלולים באדם הראשון. שהרי עובדה שנגזרה מיתה על אדם הראשון אבל לא רק עליו אלא על כל הנבראים, לכן מוטלת חובה על כל אחד ואחד מישראל לתקן את חלקו בחטא אדם הראשון.
עתה מבוארים דבריו של הר"ן, הוא שואל, מדוע ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם, כי היות ואדם הראשון נברא בראש השנה וחטא ביום זה בכך שאכל מעץ הדעת, הקב"ה דן אותו וגזר עליו מיתה, ומכיון שחטא זה בעצם הוא חטא של כולנו כי היינו כלולים בו, אז בכל שנה ושנה ביום הדין מתעוררת שוב השאלה האם כל אחד ואחד מאיתנו עדיין ממשיך חס ושלום במרד כנגד ציווי מלכו של עולם? ועל זה צריך לדעת שאם אכן חטא האדם במשך השנה ועבר על מצוות ה' יתברך ואינו חוזר בתשובה על חטאיו, אז חס ושלום נגזרות עליו גזרות ויסורים, אבל אם עושה תשובה ומתקן את דרכיו סולח לו הקב"ה כפי שסלח לאדם הראשון ויצא זכאי בדינו בראש השנה יום הדין לכל באי עולם.
אחרי ראש השנה מתחילים עשרת ימי תשובה, כתוב "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה", הימים האלה נקראים ימים נוראים, כי כל אחד עובר לפני הקב"ה לתת דין וחשבון על מחשבות דיבורים ומעשים של השנה האחרונה. והקב"ה קובע איך תיראה השנה הקרובה, כפי שחיבר הפייטן האלקי רבי אמנון ממגנצא זיע"א בפיוט ונתנה תוקף, בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון, כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש, מי ברעש ומי במגיפה, מי בחניקה ומי בסקילה. על כן לב מי לא יפחד וירעד כששומע דברים נוראים שנקבעים בראש השנה, ואפילו מדובר על הצדיק הגמור שהרי שלמה המלך ע"ה בקהלת ז' כ', אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אז מה נגיד אנחנו אזובי קיר כמה אנחנו צריכים לרעוד ביום הדין. אבל הנחמה שלנו זה בסוף דברי הפייטן האלקי רבי אמנון, "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה", הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו מקבל כל אדם מישראל שחוזר בתשובה שלמה, מתפלל ונותן צדקה, ומעביר ממנו את רוע הגזרה.
וכן ראוי לנו להתבונן מה העבודה המוטלת עלינו בעשרת ימי תשובה כדי שנוכל לתקן את כל אשר פגמנו. שהרי לא לחינם בחר הקב"ה דוקא עשרה ימים לא פחות ולא יותר כדי שיהיו ימים של תשובה ותיקון לעוונות. למה נבחרו עשרה ימים, ראש השנה עד יום כיפור?
נקדים להביא דברי נעים זמירות ישראל דוד המלך בתהילים מ"א ד', הפסוק אומר "ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו", אומר על כך רבינו הארי זלל"ה בליקוטי תורה פרשת וירא מצות ביקור חולים, שאדם נעשה חולה בגלל שפגם בחכמה העליונה, ומאחר והחכמה נרמזת באות י', כפי שאומר הזוהר הקדוש י' דהיא חכמה, הרי שנהפכת הי' שמספרה עשר לערש, ערש זה המיתה, מידת החולי, מיתת חולי. אמרנו אדם נעשה חולה בגלל שפגם בחכמה העליונה, וי' היא חכמה, הרי שנהפכת הי' שמספרה עשר לערש, שזה אותם אותיות, כמו כן האות י' נהפכת לצירוף דוי, י' זה אותיות דוי, ואז יוצא שהחולה שוכב על ערש דוי במיתת החולי, מי גרם שהוא ישב על ערש דוי? בגלל שהוא פגם בי' שהיא עשר והיא י', עשר וי' זה ערש דוי, כשמתהפך עליו בגלל שהוא נהיה חולה שהוא פגם בי' שהיא החכמה, אז ערש דוי הוא נופל. מה התיקון? אומר הארי הקדוש זללה"ה, ה' יסעדנו על ערש דוי, הקב"ה מחזיר, הופך את הצירוף ערש לעשר, ודוי ליוד וע"י כך מתרפא החולה. אז ה' יסעדנו על ערש דוי, מה ההמשך? כל מי משכבו הפכת בחליו, אז אתה מהפך את האותיות ואתה מחזיר אותו מחליו.

ש. בזכות מה אמר הרב?

הרב: בזכות החכמה. הקלקול היה בגלל שפגם בחכמה, צריך לחזור בחכמה.
כדי להבין זאת ביתר שאת, נקדים להביא דברי חכמים ז"ל בגמרא בראש השנה ל"ב, בעשרה מאמרות נברא העולם, שואלים והלא במאמר אחד יכול להבראות, משיבים, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. מה זה המאמרות? כל מקום שנזכר אמירה, כגון "ויאמר אלהים יהי אור, ויאמר אלהים יהי רקיע" ככה הוא ברא את העולם באמירות. אומר על כך השפת אמת, בשבת שובה תרס"ב, עשרת ימי תשובה הם כנגד אותם עשרה מאמרות שבהם נברא העולם. כאשר הצדיקים מקיימים את העולם ואילו הרשעים מאבדים אותו, כמו שלמדנו אתמול, ישראל זה שישים ריבוא אותיות בתורה, לכן הקב"ה כותב ומונה וסופר, למה? שיהיו מספיק שש מאות אלף אותיות, אם יש תורה יש קיום לעולם, אם לא - לא. אז אלה שנחתמים ונכתבים ונחתמים לאלתר אלה הצדיקים, אלה נכתבים בספר והם מקיימים את התורה שהיא לא חסרה את האות, כי כל אחד הוא כנגד אות, ואם הוא פגם בעצמו ולא תיקן האות חסרה מספר תורה. אז לכן הצדיקים בעשרת ימי תשובה מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות בעשרת הימים האלה, והרשעים שלא חוזרים בתשובה אז הם מאבדים את העולם, כי אם הם היו ולא היו הצדיקים העולם היה נאבד.
אולם אומר השפת אמת, כאשר הרשעים חוזרים בתשובה לפני ה', הם חוזרים ומחדשים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, ומאחר שבראש השנה מתחדשת הבריאה מסייעים עשרת ימי התשובה לרשעים לחזור בתשובה, כיון שהבריאה מתחדשת בראש השנה, היום הרת עולם, היום תחילת מעשיך, ממילא מסייעים עשרת ימי התשובה לרשעים לחזור בתשובה כי זה בריאה מחודשת.
מביאור דבריו של השפת אמת עולה, שאמנם הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות, אלא שבכל שנה בראש השנה הוא יתברך ממשיך שוב את עשרת המאמרות, כדי לחדש את הבריאה. והנה הצדיקים, על ידי עסק התורה והמצוות מקיימים את העולם כמו שאמר ירמיה ל"ג כ"ה, אם לא בריתי זה התורה, יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, אולם הרשעים ע"י עוונותיהם מאבדים בעולם שנברא בעשרה מאמרות.
דבר זה מבואר יותר ע"י בעל התניא בשער היחוד והאמונה, שכותב בשם הבעש"ט זיע"א, הנה כתוב לעולם ה' דברך ניצב בשמים, ולמדנו בימים הקודמים שפירש הבעש"ט זצ"ל כדברי ה' יתברך שאמר יהי רקיע בתוך המים, התיבות והאותיות האלה ניצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים להחיותם לעולם, כמו שכתוב "ודבריו חיים וקיימים לעד", לכן לעולם ה' דברך ניצב בשמים, המילים והאותיות ניצבים שמה, כי אם היו מסתלקות כרגע חס ושלום הכל חוזר למקור והכל אפס ואין, וגם כל העולמות וכל הברואים הכל היה מתבטל בן רגע. וכל העשרה מאמרות שבהם נבראה הבריאה היה חוזר לאין ולאפס.
לפי דברי הבעש"ט עולה כי כל היקום כולו שנברא בעשרה מאמרות עומד וקיים ע"י אותם המאמרות, יהי אור, תדשא הארץ, יקוו המים וכדו'. והם המחיים ומקיימים את כל הבריאה בכל רגע ורגע, ואותם האותיות של עשרה מאמרות האלה ניצבים בתוך הבריאה כולה להחיותה, שכן צריכים אנו לדעת שדיבורו של הקב"ה הוא נצחי, וכל זמן שהוא יתברך רוצה בכך הוא מחיה את הבריאה, ואם ה' יתברך היה מפסיק את דיבורו, מסלק את האותיות שמחיות את אותו הנברא, היה אותו נברא בטל ומבוטל והופך לאפס כמו לפני הבריאה.
אז כשאין ישראל מקיימים את התורה ומצוותיה הם פוגמים בכל העולמות ובכל היקום שנברא בעשרה מאמרות, לכן אנחנו צריכים לתקן את המעשים שלנו כדי שהוא יתברך ימשיך ויחדש שוב את הבריאה, אז זה תלוי בנו בעבודתינו.
על כן אומר בעל דגל מחנה אפרים בשם הסבא שלו הבעש"ט, חמת מלך ואיש חכם יכפרנה, הכוונה כי מפי הקב"ה יוצאות אותיות להנהגת העולם וכשהאותיות האלה יורדות למטה אלינו הן מצטרפות לפי מדרגת המקבלים, דהיינו הצירוף שלהם הוא לפי דרגת המקבלים, ומאחר שמה' יתברך לא תצאנה הרעות, כמו שכתוב באיכה ג' ל"ח "מפי עליון לא תצא הרעות" וכל ההשפעות שמשפיע ה' הם חסד ורחמים, אבל בירידתן למטה הן מתהפכות לפי מדרגות המקבלים. לכן, אם המקבלים הם עובדי ה', אז הצירופים נשארים כמו שהיו למעלה חסד ורחמים, אבל אם חלילה המקבלים אינם ראויים לקבל את השפע היורד מחמת רוע מעשיהם מקבלות האותיות צירוף אחר, וחסד הופך לדין, עונג הופך לנגע, שפע הופך לפשע, צרה נהפכת לרצה, ורצה נהפך לצרה, תלוי לפי מי. אבל כשאדם חוזר בתשובה הוא מתפלל אל ה' יתברך או הולך אל תלמיד חכם שיתן לו תיקון לנשמתו ויתפלל עבורו, מחזיר את צירופי התיבות כפי שהיו למעלה לחסד ורחמים, וכך הוא מבטל את הדין, זה שנאמר "חמת מלך ואיש חכם יכפרנה".
על פי זה אפשר לבאר מה זה מוציא יקר מזולל כפי תהיה, מי שמוציא יקר מזולל כפי תהיה, מה הפה של הקב"ה מקיים את כל העולם כולו באותיותיו, אף מי שמוציא יקר מזולל, מחזיר אנשים בתשובה, אז הוא גם כן כמו הפה של הקב"ה, למה כי הוא שינה סדרי בראשית, אם זה היה רשע והפך להיות צדיק אז הוא שינה את הכל בטבע, יש לו כח לשנות את הטבע, שהרי יעקב אבינו לא סמך שהוא יוכל להשפיע על עשיו, יעקב לא הצליח לשנות את עשיו, יעקב בא לפניו לכן בדורון בתפילה ובמלחמה, כי לשנות בן אדם זה סיפור, תחיית המתים, לכן מוציא יקר מזולל כפי תהיה, כמו שה' בורא מאין את הבן אדם, גם פה אתה בורא מאין, למה? כי המציאות שלו רשע, ואיך הוא נהפך לצדיק? בתחיית המתים. אז לכן כפי תהיה, כמו שהפה שלי אומר משהו, אתה יכול לבטל, אתה יכול לגזור הפוך, אני גוזר ככה אתה תגזור ככה, זה מה שלמדנו עכשיו, להפך את האותיות שיורדות מלמעלה, ה' מוריד תמיד טוב, אבל כפי המקבלים זה משתנה הצירופים, אז אם האדם לא רואה הוא עושה סתימות, אז במקום שפע נהיה פשע, מתהפך, עכשיו צריך לבוא ולהפוך את זה בחזרה, מי יכול לעשות את זה? אז לכן הוא אומר תלךא צל צדיק או חכם שיתן לך תיקון לנשמה. לכן כתוב חמת מלך אבל איש חכם יכפרנה, שואל על כך הרמב"ן, איך יכול להתפלל כדי לשנות גזרת הקב"ה? הרי אצל רצון ה' אין שינוי, אני ה' לא שניתי, אז איך משנים את דעתו של הקב"ה?
אומר על כך הדגל מחנה אפרים בשם הבעל שם טוב, הרי השפע יורד מאיתו יתברך אמרנו לפי צירופי אותיות, ותמיד זה בחסד וברחמים כי מפי עליון לא תצא הרעות ורק למטה זה מתהפך כפי הראוי למקבלים, אם כך התפילה של אדם שחוזר בתשובה, מה התפילה? להחזיר את צירופי האותיות לשרשם כמו שיצאו מפי הקב"ה, זה לא נקרא שינוי רצון ה', כי רצון ה' מהתחלה היה שיהיה חסד ורחמים, מי גרם שזה לא יהיה? האדם, אז האדם מחזיר את זה בחזרה, סובבת את השיבר לפה סובב אותו בחזרה. המים יורדים מלמעלה, אם תשאיר את השיבר פתוח המים יזרמו עליך יהיה לך שפע ברכה, סגרת אותו? הרצון האלקי ממשיך להשפיע, תפתח אותו - ירד עליך בחזרה, אז אין שינוי ברצון ה' יתברך, אלא קיום רצון הבורא יתברך. ואז מנגע הופך להיות עונג ומצרה הופך להיות רצה כמו שהיה למעלה.
עכשיו יובנו לנו דברי הארי, ה' יסעדנו על ערש דוי, שהחולה פגם בחכמה, גרם להפוך עשר לערש ויוד לדוי, וצריך להחזיר את זה למקור, ערש זה הפך, ערש זה מיתה, מיתת החולי.
והנה כאמור הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות, ועשרת ימי תשובה הם כנגד עשרה מאמרות שהם כנגד הי' שמספרה עשרה שהיא החכמה, כמו שכתוב "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, מה זה עשית? מה זה עשית - עשרת ימי תשובה, אז ז"א זה החכמה, הי' שהיא החכמה שהיא עשרת ימי תשובה, חכמה זה י' ועשרת זה י', עשרת ימי תשובה, אז את זה הוא ברא, מה רבו מעשיך כולם בחכמה עשית.
לכן נתן הקב"ה עשרת ימי תשובה, להודות לו, כאמור כאשר אדם חוטא פוגם בעשרת המאמרות שבהם נברא העולם, וכך הוא הופך את הצירוף של עשר לערש וי' לדוי ונעשה חולה ושוכב על ערש דוי על מיתת החולי, לכן צריך להחזיר את הצירוף הנכון להביא רפואה שלמה, מה העצה? לשוב בתשובה. שכן כל שורש המחלות והמיתות המשונות שבעולם זה הפגם בעשרת המאמרות, וזוהי למעשה העבודה המוטלת בעשרת ימי תשובה, לשוב בתשובה ולתקן את עשרת המאמרות בעשרת ימי תשובה, ואז יבטלו כל הגזרות והכל יהיה כמו החסד והרחמים מאת ה' יתברך תמיד אמן.
רבי חנניא בן עקשיא אומר....