כב' טבת תשע"ה - פרשת שמות  - לא ניתן לשנות את גזרת הבורא 

"הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקרנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו".

רבותינו דרשו: נתחכם למושיעם של ישראל "הבה נתחכמה לו" למי לו? למושיעם של ישראל, לדונם במים, שכבר נשבע שלא יביא מבול לעולם.

האצטגנינים של פרעה אמרו לו: שעתיד להיוולד מושיען של ישראל והוא פחד מזה, כי יבוא מושיע וגואל וישחרר אותם מעבדות ויצאו ממצרים, לכן אמר: הבה נתחכמה לו: נתחכם למושיען של ישראל, בכדי שלא יתקיים המושיע של ישראל, ניקח את כל הילדים הנולדים להם ונטביע אותם במים {ממילא לא יוכל להיוולד המושיע כי אם הוא ייוולד הוא יוטבע ואם מטביעים את כולם לא יהיה המושיע הזה}. 

ולמה דווקא גזרה במים? שהשם כבר נשבע שלא יביא מבול לעולם, והם סברו שבגלל ההבטחה שלא יביא מבול לעולם ומכיוון שהשם מודד מידה כנגד מידה ולכן השם לא יוכל להחזיר להם מידה כנגד מידה להטביעם במים, בגלל ההבטחה זאת היתה התוכנית {אבל הם לא לקחו בחשבון שהקב"ה נשבע שלא יביא מבול על כל העולם, אך על חלק אין בעיה}.

 כאשר נתבונן נראה כי מה שהאדם קשה לו לשבור את רצונו בכדי לקיים את התורה, בין אם זה בינו לבין חברו: ככעס, קנאה וכדומה לזה, ומכל שכן בין אדם למקום, הוא ידמה שעובר רצון השם ועושה את רצון עצמו.

לאדם יש קשיים לשבור את הרצון, יש לו כעס וקנאה ורודף כבוד, קשה לו לשבור רצונות אלה כי הם מפעפעים בו ותובעים את קיומם, ומכל שכן אדם למקום: שיש מצוות שלכאורה קשה לו לעשות, עברות שלא יוכל להימנע מהם, מה הוא חושב כרגע: שהוא עובר רצון השם ועושה רצון עצמו. 

והאמת אינו כן! כי מי יוכל לדון עם מי שתקיף ממנו, מי יוכל לשנות את רצון השם, העולם שלו והרצונות שלו והכול שלו, ואין אדם שיכול לשנות אפילו כנף זבוב קטן דומה לו כי משנה את רצון השם יתברך ואין זה אלא דמיון בעלמא. 

מה פירוש? שאדם לא יכול לשנות שום דבר מגזרת הבורא, הוא יודע שיש ברצונו לעשות דבר מה, והוא יודע שהדבר הזה הוא אינו רצון הבורא, אז הוא מבין שהפעם הוא עובר על רצון השם, אבל הוא לא יודע שגם כשהוא עובר על רצון השם זה לא נוגד את רצון השם {השם באמת לא רוצה שהוא יעשה הוא עובר איסור} אבל האם הרצון הזה משבש משהו מהתוכנית של השם? ודאי שלא! זה משלים לרצון השם, ואין שום דבר שיחליף את תכלית רצונו של השם יתברך. ואם אדם יעמוד ויתריס: אני הולך לעקור פה! ולעשות כך וכך! הוא חושב שהוא עושה נגד השם והנה הוא עמד כנגדו, והוא לא מבין שהוא מקיים בעצם את רצונו יתברך, אומנם הוא יענשהו אבל רצון השם לא נשתנה במאומה. 

את היסוד הזה יש לנו לברר כמו חי עד שיתייסד אצלנו הדבר לכלל גדול בכל דבר, שרצון השם לא ישונה, ומה שדומה לו שעובר על רצון השם זה רק דמיון בעלמא, ואינו מרוויח רק רעה לעצמו. 

כדומה לפרעה: הוא ראה בהצטננות שייוולד מושיע לישראל ולכן גזר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" והוא לכאורה התחכם לעבור על רצון השם, הבה נתחכמה לו {שכביכול יעקוף את רצון הבורא ולא יצא לפועל}.

ומה עשה לו השם: הוכרח הוא בעצמו לגדל את המושיע של ישראל משה רבנו עליו השלום בביתו דווקא, ולא עוד אלא למנותו על ביתו, ולא עוד אלא ללמדו תכסיסי מלוכה כדי שיוכל להושיע את ישראל, וכל זה מבלי ידיעתו כלל וכלל. 

שס חשבו שהם יצאו נגדי שהם יורידו אותי, והם לא ידעו שהם פעלו להוריד את עצמם, כי הם מנעו מעצמם את המנדטים שיכולתי להביא ולהוסיף להם, אז הם פעלו להקטין את עצמם, הם חשבו שהם נלחמים בי, אבל הם נלחמו בעצמם, כי הם זרקו את הקולות לפח, הם דאגו שלא! הם שאמרו כדאי לבחור אפילו בערבים ולא בו.

ולבסוף הם הפסידו וישבו באופוזיציה ואחר כך לא קבלו את המיליארד וחצי ואחר כך, ועכשיו הם נתחלקו ואחר כך, לא שמונה עשרה ולא אחת עשרה בקושי שש, ואלי פרש ונהיה מחלקת גדולה, וחזר אליהם הכול בדיוק הפוך, מה שרצו לעשות לי עשו לעצמם, ומה הם הרוויחו: שהיום האמת מבוררת שהם השקר ואנחנו האמת, ואנחנו מוציאים את החומרים לאט לאט שהציבור יתפקח.

אנחנו לא נלחמים בהם אנחנו רק מעמידים את האמת שתאיר את החושך הגדול שהם הפיצו בעולם, חייבים להכיר את האמת זאת חובתנו, ואין לנו שום חובה אחרת רק אמת, ולכן לא יעזור כל מה שהם כותבים מדברים ומשמיעים: האמת למבינים נכוחה ברורה ממש זוהרת, אבל יש כאלה שלא יעזור להם כלום. 

גם המצרים קבלו מכות עם פרעה והם הלכו אחרי המלך שלהם, אבל בשלב מוקדם אמרו לו: "הטרם תדע כי אבדה מצרים" {אתה הורס אותנו מה זה איזה מועצת חכמים יש לך!?} בלעם נותן לך עצות! אחד ברח ואחד שתק, ואתה גורם נזק, העם מוכה, העם נפרד, העם במחלוקת, מזנבים להם הורגים להם את הילדים מכות נוראות, ולא קולטים, עד המכה העשירית וגם אחרי זה רודפים אחרי ישראל, זה לא עוזר! הם חושבים שהם החליטו, אבל השם הכביד את ליבם השם אמר: "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו".

מה אתם רוצים למנוע מבן אדם: שמפיץ תורה בעם ישראל ביכולות שלו, מה שאני נתתי לו כישורים לזה, ואני רוצה שהוא שליח טוב שליח נאמן כמו שעשה עד היום ימשיך לעשות ולפעול, אתם חושבים שהעלמתם אותו מן השטח, טעיתם! אתם תגדלו אותו כי הוא יגדל על חשבונכם עכשיו, תדעו לכם זה היסטוריה חוזרת, תשימו לב! לא למדתם את הפרשה טוב שימו לב מה קורה ומה יקרה. הקב"ה כבר לא איתכם כי מי שלא מתכוון לשם שמים לא יקבל סיוע משמים. 

לפרעה היה קשה מאוד לשבור את רצונו, הוא התחכם לעבור על רצון השם ולא הועיל לו כלום, ורצון השם הוא עצמו עשה שגידל אותו בביתו בכבוד גדול.

והדמיון שנדמה לו שהוא עבר על רצון השם, וגרם לו להביא על עצמו בשל הדמיון בעלמא מכות רבות ורעות וייסורים קשים ומרים, ורצונו לא נעשה. 

ידוע שיציאת מצרים היא יסוד הדת, להודיע בעולם אמונה והשגחה, ולומדים את היסוד הזה משם, שעוברי עברה לחינם הם עוברים עברות, כי את רצון השם אין אדם יכול לשנות, דומה לו! רק הדמיון הכוזב יסבב לו רעות רבות וצרות גדולות וזה יהיה שכרו. 

כמו כן מצינו מלכי כנען "אחזתם חיל ורעדה פחד עד שנמס לבבם" נמוגו כל יושבי כנען" ועם כל זאת קשה היה להם לעבור רצונם מבלי להילחם בישראל, מה עשה השם? חיזק את לבבם, תילחמו בו! תילחמו בישראל! ומה גרמו: גרמו לרעה בעצמם והוסיפו כבוד גדול לישראל. 

המן הרשע היה שונה יהודים מאוד, מה הוכרח? הוכרח לעשות ולייעץ ולהביא מושיע לישראל, הוא הוא המן הרשע שחיפש עצה כיצד להתנכל לישראל, הוא הוא שהביא את המושיע לישראל.

הלוא היא אסתר בבית המלך, הוא גרם שיהרוג את אשתו של אחשוורוש ובמקומה יביא את אסתר שתושיע את ישראל, והיא נתנה את דמו בראשו, ותלו אתו על העץ אשר הכין למרדכי.

נמצא בשעה שהיה שמח וטוב לב, כי נעשתה עצתו לאבד את היהודים, לא ידע כי כבר בעצמו הכין מושיע לישראל.

ובעצתו הראשונה, ובמעשה האחרון לשכול כסף, הוא סיבב לעצמו ביזיון גדול לו לבניו ותלו אותם על העץ. 

אוי! כמה הם שמחו ביום שנודע להם שלא עברנו את אחוז החסימה, אוי יותר היו ריקודים מזה מאשר מה שהם ספגו מפלה ונשארו אחת עשרה, אבל השמחה הפכה ליגון: כי גרשו אותם מהממשלה עשו ברית שהם לא יכנסו בשום אופן. ולא רק זה הם גם הזיקו לאגודת ישראל "לדגל" שגם אותם לא יקחו כי מי צריך רק אותם, כי אם הם היו גוש ביחד לא היו נלחמים בי אז היה מנדטים והיה גוש גדול, ולא היו צריכים את הברית של לפיד ובנט.

אבל הם לא השכילו הם חשבו שהם מתחכמים על הקב"ה ומשתמשים בתורה נגד מה שהוא ציווה, ועוברים על רצונו וחשבו שיצאו נשכרים ולא כן אלא נפסדים. זה חוץ מהמכות שקבלו ויקבלו.

הרי נתבאר היסוד הזה גם מהמן, שאי אפשר להתייעץ רעה כנגד רצון הבורא, ויש לומר שזו כוונתם של חז"ל המן מן התורה מניין? "המן העץ" {המן המן}. 

מה יוצא לנו מכל זה: אור גדול, להאיר לנו לעד בכל מעשה ידינו שיהיו על פי התורה:

{אנחנו לא סטינו מן התורה כי הוא זה, לא אנחנו ולא אנשינו, לא נהגנו כמותם, לא השמצנו לא קללנו, לא החרמנו לא קרענו, לא זייפנו לא איימנו, לא רימינו, הלכנו בדרך הישר ואמרנו: מה שהשם גוזר אנחנו מקבלים}.

הם חשבו שיערימו על הקב"ה וישתמשו בדינים שלא כתובים, יזייפו את ההלכה, ישקרו בשם התורה, והם חשבו "בק'ן טעמים טמא" הם יוכלו לטהרו את השרץ, לא! עברות למכביר של לאווים כולם עברו ונחקקו בהיסטוריה היהודית, הם יזכרו לקלון בכל ימות עם ישראל מכאן ועד הגאולה. 

אז היוצא לנו מכל זה אור גדול, להאיר לנו לעד בכל מעשה ידינו שיהיו על פי התורה, ולא נפנה אל דמיונות ושטי כזב, אלא שהם המדומיינים הסוטים אחר הכזב לא נפנה אליהם! לעבור על רצון התורה שזה רצון השם, כי לא יעלה בידנו רק רצון מדומה כפרעה, כמלכי כנען, כהמן ועוד. 

יש להתחזק מאוד ולזכור שיש בעל הבית על הבריאה, יש פטרון גדול ואין אחר שיכול לדור עימי שתקיף ממנו לעבור רצונו, אי אפשר נגד הקב"ה! אז לא נהיה שוטים להתפתות בדמיוני כזב שאדם יכול לעבור על רצונו של הקב"ה, ענש ייענש רב על הדמיון הכוזב, אז מוטב להבין כי רצונו מוכרח ! וטוב.

ולא עוד,אלא מי שיתנהג על פי התורה ולא יעבור על רצונו יתברך: שכרו מרובה מאוד, גם שאינו פתי וחיקו ממתקים וכולו מחמדים. 

אה! "זה אלי ואנווהו" אדם צריך להיות כמו הקב"ה: זה אלי ואני הוא, הווי דומה לו צריך ללכת בדרכיו, אדם שאין לו אמונה הוא מזייף את רצון השם, הוא לא מאמין שהשם רוצה טובתו, מנסה להתחכם ולהערים עליו, והחוצפה הכי גדולה שהוא משתמש בתורתו ועושה ממנה פלסטר "וחוכא ואיטלולא" מחייבים ציבור במצוות שלא קיימות, והופכים עברות למצוות, זה פשע נורא, מה יגידו בדרשות. 

אה! לראותם מדברים על אחדות וגורמים לפירוד, באותו פה ממש קוראים לאחדות ועושים פירוד, אבל אפילו אם זה לא יאומן הרי זה מסופר, זה מה שאנחנו עוברים ורואים במו ענינו בימים אלה ובימים שעברו ובימים שיבואו, כי הם לא ישתנו אין ספק ולא יעשו תשובה, כי הגאווה הסרוחה לא תיתן להם, הם לא יעשו תשובה והם לא יודו על האמת. 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.