מושחת מי שאינו שמח בשמחת חברו | הרב אמנון יצחק
בס"ד סוכות מושחת מי שאינו שמח בשמחת חברו - 08 - 10 - 2017 https://shofar.tv/lessons/8227
"זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות", פסוק בזכריה יד' יט'. צריך להבין מהו החטא על הגויים שלא באו לחוג את חג הסוכות, הרי אין זה משבע מצוות שחייבים בהם, ומדוע קורה לזה הנביא חטאת? דוד המלך אומר בתהלים "ואני בחלותם לבושי שק עיניתי בצום נפשי" אומר דוד המלך: כששונאי חולים, כששונאי חולים אני לובש שק ומתענה עליהם, כזו היתה אהבת הבריות של דוד המלך ואפילו לשונאיו. ועוד הוא מוסיף: "נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו"
דוד המלך הגיע לכזאת דרגה באהבת הבריות שהיתה לו שמחה בשמחת שונאיו וגם צער בצערם. עוד פעם: צריך להבין מה החטא של הגויים שלא באים לחגוג את חג הסוכות, כתוב בפסוק: "זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל ה גויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות" זה לא מ - 7 מצוות שהם חייבים, אז למה הנביא קורה לזה חטאת? אז אנחנו מתחילים להסביר, אומר שדוד המלך אומר בתהילים כשהוא רואה את השונאים שלו חולים הוא לובש שק ומענה את נפשו בצום, ושהוא רואה שיש להם הרבה דגן ותירוש - אז הוא שמח בשמחתם.
רואים שאהבת הבריות שלו הגיעה לדרגה של שמח בשמחת שונאיו ומצטער בצערם. לשמוח בשמחת חבר - זו מעלה גדולה עד מאוד. ואילו להשתתף בצער חבר, אומר הסבא מקלם זכר צדיק לברכה: "זה לא ראייה של אהבת הבריות, היות שאריה אחרי שהוא טורף הוא נהיה טוב לכולם, כי הוציא מעצמו הארס והרעבון, אחרי זה הוא מנומס הוא לא טורף. כמו כן כשאדם רואה שלחברו קרה אסון - הוא נהנה מזה. אחרי שהוא נהנה יצא ממנו הארס הרע ואז הוא יכול להשתתף בצער חברו.
אך המדרגה הגדולה זה אם אדם משתתף בשמחת חברו!", בדרך כלל אנשים קנאים לא יכולים להשתתף בשמחה, אז אם הוא משתתף בשמחת חברו, אבל משתתף, לא נוכח בחתונה ומחפש את האוכל אלא משתתף בשמחת חברו, זה מוכיח על אהבת הבריות שהיא טהורה. ולזה הגיע דוד המלך כשרבו דגנם ותירושם, ודוד אומר על כלל ישראל שהגיעו למדרגה כזו של שמחה, בעת שיש שמחה אצל השני ואפילו אצל שונאו. ולכן עם ישראל שהגיעו למדרגה כזו של שמחה, לכן בחג הסוכות הקריבו 70 פרים עבור 70 אומות העולם, כי עם ישראל רוצה שלכולם יהיה טוב.
כמו שאמר הרמב"ן לרומאים, שמה שאנחנו מחכים למשיח צדקינו - {תעיר אותו אסור לישון חוץ לסוכה} כמו שאמר הרמב"ן לרומאים, שמה שאנחנו מחכים למשיח צדקינו, אין זה רק בכדי להיטיב את מצבנו, אלא שיהיה טוב לכול העולם, "וכבר לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" לפי זה אפשר להבין את חטאם של הגויים שלא עלו לחוג את חג הסוכות, היות והם רואים שכל עם ישראל עולה לירושלים בשמחת עולם, והם לא באו להשתתף בשמחתם, אם כן זה מוכיח שהם מושחתים בטבעם וחסר להם אהבת הבריות,
והחטא הזה אפשר לדרוש גם מהגויים שאין להם תורה, למרות שזה מצוה שהשכל מחייב, שכשרואים אדם שנמצא בשמחה - להשתתף בשמחתו. אם לא זה מידות מושחתות!! בזה אפשר לבאר את דברי הגמרא על הפסוק: "הללו את השם כל גויים, שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו" מקשה הש"ס: "וכי בגלל שגבר עלינו חסדו צריכים הגויים לשבח להשם?", אך לדברינו זה מיושב, כי אם הגויים אינם מושחתים, הרי עליהם להודות לקב"ה על החסד שעשה לישראל, ובזה ניכרת אהבת הבריות שלהם!
מורינו ורבינו המשגיח מלומז'ה, רבי משה רוזנשטיין זכר צדיק לברכה אמר: "כשהוא רואה עשיר, ושלא חסר לו מאומה - הוא שמח! שהרי יש אדם אחד פחות שצריך להיאנח בשבילו!". אם אתה רואה אדם שהוא בצער והוא עני - אתה צריך להרגיש בצערו ולהיאנח, אבל אם אתה רואה אחד שיש לו כל טוב - אתה שמח שיש אחד פחות להיאנח עליו. בזה אפשר להסביר חטאם של עמון ומואב, "על דבר שלא קידמו אתכם בלחם ובמים", כי אם אתם רואים עם שלם משתחרר מעבדות ושעבוד - אתם צריכים להשתתף בשמחתם ולקבל את פניהם בלחם ובמים!
ומשלא עשו כן, הרי מוכח שהם מושחתים בטבעם!! ועל כך נענשו. אין הרבה אנשים שיכולים לשמוח בשמחת השני, הקנאה אוכלת אותם, לא יכולים, רוצים שרק הם ישמחו, רק שלהם יהיה טוב, אבל זה מראה על שחיטות המידות. אדם שיש לו אהבת הבריות - הוא שמח שאחרים מצליחים, לא חסר להם, יש להם, טוב להם, משתתף בשמחתם. להשתתף בצער זה לא נראה שיש לך אהבת הבריות, זה האריה אחר שנגס וטרף ואכל הוא נרגע. אחרי שהוא שמע שההוא יש לו אסון - נו אז הוא מפסוט וקיבל את מה שמגיע אבל, הוא ישתתף בצערו, הוא ישתתף, זה לא מורה על אהבת הבריות.
אבל לשמוח בשמחת השני - ממה שאני מכיר, ממה שאני רואה מסביבי - אני לא רואה הרבה אנשים כאלה. אולי אני מכיר אחד שתיים, הם לא פה, אבל - קשה לאנשים לשמוח שמחה אמתית. והתורה ציוות "ואהבת לרעך כמוך" - "כמוך". הרמב"ן אומר: אי אפשר לאהוב בדיוק "כמוך" אז מה הכוונה "ואהבת כמוך"? שכמו שאתה שמח שקנית בית - תשמח גם שהוא קנה בית, אם קנית רכב - תשמח גם שהוא כמוך, גם הוא קנה רכב, לא תגיד: "הי הוא קנה! הוא קנה ראית? ראית הוא קנה", אפילו אם אתה לא אומר, בלב אתה חושב, "הי ראית? ראית". מה כואב לך? תשמח!
"ואהבת לרעך כמוך" מצווה מן התורה, אם לא - אתה מושחת!
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".