עגל לא לומד | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
רבי אליעזר אמר לתלמידיו
שוב יום אחד לפני מיתתך
אמרו לו וכי יודע אדם איזה יום ימות?
אמר להם כל שכן ישוב היום
שמא ימות למחר
ונמצאו כל ימיו בתשובה.
פרקי רבי אליעזר
רבי אליעזר גילה לתלמידיו איך להיות כל ימיו בתשובה
ונשאלת השאלה מה הצורך
בזה לתלמידי רבי אליעזר.
תשובה היא לחותאים.
למדנו מזה שגם האדם הגדול יש לו להיות כל ימיו בתשובה
כי האדם באשר הוא אדם
עלול לחטוא על כל צעד
וכמו שכתב רבנו יונה
והנה אנשים צדיקים וישרים בלבותם
שאגה להם כלווי תמיד
במחשבותם
וינאמו על חטאיהם
כנאמת ים
ועל אשר קצרה ידם
בעבודת השם.
אז גם אנשים צדיקים
וישרים בלבותם
זה לא צדיקים כלפי חוץ
אלא ישרים בלבותם
שאגה להם כלווי תמיד במחשבותם
וינאמו
על חטאיהם
כנאמת ים
ועל אשר קצרה ידם בעבודת השם.
אז גם כלפי חטאים
וגם על קיצור בעבודת השם.
והפלא הוא שדווקא אנחנו בשלווה
ואנחנו בכלל לא מרגישים בכובד חטאנו.
זוהי אות
כי רחקנו מלדעת את דרכי התורה ומה נדרש מעימנו
ועל כן בטלה הרגשתנו בחטא.
עבר אדם עבירה ושנבה נעשית לו כהיתר.
רוב התורה אצלנו כהיתר.
ורק אשר הורגלנו בקיומו הוא בעינינו הנדרש.
מה שאנחנו רגילים תמיד לקיים,
זהו.
ואשר לא הורגלנו,
איננו חשים שנדרש מעימנו,
על כן לא נרגיש, מה חטאנו.
אז זאת אומרת,
אילו היינו מקיפים את כל מה שאנחנו חייבים,
היינו יודעים ומרגישים כמה אנחנו חוטאים.
אבל היות ואנחנו עושים רק מה שאנחנו יודעים,
יש כאלה יודעים שצריך רק להתפלל,
יש כאלה שיודעים גם צריך לברך,
יש כאלה שיודעים שצריך גם ללמוד,
ויש כאלה שיודעים עוד קצת, זהו, זה מה שיודעים.
אבל אם היו יודעים את חובת העבודה באמת על כל היקפה,
ושגם אם אדם יגיע לתכלית של עצמו זה רק ההתחלה, כי מכאן והלאה הוא צריך לפעול עם אחרים,
והוא צריך לאהוב את השם עד כדי כך שיכיר את השם לכל באי עולם
אז איפה אנחנו בכלל?
ייתכן להיות דברים גדולים וחמורים
ובעינינו כאילו אינם נכללים כלל בתורה
כתב רבנו יונה
בשערי תשובה שער ג' טו
ונאמר על האנשים
שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת השם
ותהי יראתם אותי
מצוות אנשים מלומדה
אנחנו חוזרים על זה כמה פעמים
והדברים לא נכנסים כנראה לאנשים
חייב אדם ללמוד מוסר כל יום
הרבה זמן כפי מה שהוא צריך
יספיק לו אולי שעה יש אחד יצטרך שעתיים יש ארבע ויש אפילו חמש שעות יצטרך
עד שהוא ישתנה אם הוא לא ישתנה
אז מה זה מועיל מה שהוא לומד מה הוא לומד כאילו לצאת ידי חובה שצריכים ללמוד
הוא צריך להשתנות אם הוא לא משתנה זה לא מועיל
אם אדם הולך למכון כושר והוא נשאר רזה אחרי חצי שנה סימן שהוא לא השקיע מספיק זמן מספיק תרגילים
או תרגילים נכונים מה שהוא צריך בשביל לפתח את עצמו אם הוא התכוון לכך
אם אדם רוצה לפתח את עצמו בתורה ומצוות אז הוא צריך להתאמן להתעמל
להתמיד כמה שצריך בשביל שהוא יגיע לתכלית שהוא הציב לעצמו אם לא אז מה עשית
אם אתה לא מגיע למה שאתה צריך אז סימן שאתה לא עובד נכון
אתמול למדנו עד היכן העניין שצריך ללמוד ללמוד יראה
כמה
הרי הקדוש ברוך הוא אמר ואשמיעם
את דבריי למען ילמדו
ליראה אותי כל הימים
זה היה אחרי מעמד הר סיני
אחרי כל מה שראו ופירטנו אתמול בהרצאה באור יהודה באריכות
כמה ראו וכמה השיגו יראת השם ויאמן העם וכל מה שעברו עשרת המכות וקריעת ים סוף
ומן וכל הניסים והמופתים והכל
ומעמד הר סיני וכל זה היה בשביל שילמדו אותי מה יש ללמוד אותי די ראינו בחוש אין יותר מיראה חושית
יש יראה שאדם משיג בשכלו
יש יראה חושית יותר ממעמד הר סיני אי אפשר לראות יותר אי אפשר לראות קרבת אלוקים יותר אי אפשר לראות כמו שאומרים בחוש אין יותר
אומר הפסוק לא לא כל מה ששמעתי אתכם זה רק
שמכאן ולהבא תתחילו ללמוד יראת השם למה כי טבעו של אדם משכח
ואתם אחרי זה עושים עגל
אז איפה כל מה שאתם ספגתם וראיתם והודדתם מה אמרתם והאמנתם
לא נשאר כלום
אז אומר רבנו יונה
לא לדור המדבר שהיה הדור הכי גדול שהיה בעולם
אלא בדור שלנו עכשיו אנחנו
והוא אמר את זה על אנשים בדורו לפני
מאות בשנים
800 שנה לערב
הוא אמר את זה ונאמר על האנשים וזה לא נאמר על אלה נאמר על התנאים בחורבן שהם גרמו לחורבן בגלל יראת שמיים מלומדה
והוא אמר ונאמר על האנשים
שאינם עורכים מחשבות להתבונן
תמיד
ביראת השם
ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה
חייב כל אדם לערוך מערכות
מחשבה להתבונן ביראת השם
כדי לקיים מצוות היראה
כי בלא זה אפילו אם תימצא בו יראה
לא תהיה אלא מצוות אנשים מלומדה
ולמדנו שמצוות אנשים מלומדה זה לא כמו העושה מצווה שלא לשמה
העושה מצווה שלא לשמה יכול להגיע ללשמה אם הוא מכוון לזה
אבל העושה מצוות יראה מלומדה לא יכול להגיע ליראה ממש
ככה אומר המסילת ישרים
שמא תאמר חסידות היא זו
ואינה חובה
אולי זה לבעלי דרגות
אולי זו חסידות אבל זו לא חובה
זה אינו
העונש מפורש
ותהי יראתם אותי
מצוות אנשים מלומדה
הפסוק אומר ומדבר
על יראי אלוהים
ותהי יראתם הם יראים הפסוק אומר שהם יראים
מתיהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה
על כן
הנני אוסיף להפליט העם הזה הפלא ופלא הם יקבלו מכות על מכות על מכות
בגלל יראת שמיים מלומדה
שלוש פעמים אומר בפסוק הפלא
על חורבן הבית נאמר פעם אחת הפלא
כך אמרו חכמים זיכרונם לברכה
הנה לפנינו
עניין חמור
הנדרש מעימנו
ואנחנו לא יודעים כלל
שהתורה כוללת עניין זה בעבודת האדם
לערוך מחשבות להתבונן ביראת השם
זה לא מונח אצלנו בסדר העבודה בכלל
שנינו באבות
הזכרנו כבר כמה פעמים
שאפילו אם אדם ילמד את כל התורה,
ילמד את השס בעיון,
ידע אותו במבחנציקה מה שהיום אוהבים להגיד
והאדם הזה ספר תורה מהלך
אבל אם אין לו יראת שמיים אם אין יראת השם היא אוצרו חבל שלמד תורה בכלל
מי אומר את זה?
רבנו חיים מוולוז'ין, בנפש החיים
הוא אומר, אדם
אומר לחברו, עלה לי קור חיטים
לעלייה
העלה לו, שאל אותו,
שמת בהם קו חומטין?
אמר לו, לא
אמר לו, חבל שהעלית
מה זה קו חומטין?
קו חומטין
זה חומר משמר מפני התולעים
אז אם העלית את הכל זה עלול להתעפש, אם לא תשים את זה
זה יכול הכל להאכל
אז בלי זה חבל שהעלית כי הכל ילך לטמיון
ואת זה הוא ממשיל
שהאדם צריך ללמוד הרבה תורה
אבל אם אין לו קו חומטין, כמות מספקת של מוסר
לשמור על התורה ביראת שמיים
הכל ילך לסיטרא אחרה
כל התורה שלו יכולה ללכת לסיטרא אחרה
כי אם אין לו יראת שמיים
ואין לו ענווה
ויש לו גאווה והוא רודף כבוד
וכולי וכולי
אז זה בעיה
אדם שרודף אחרי שררה אחרי כבוד
פעם ברחו דיינים מלהיות דיינים ברחו לא רצו להיות דיינים
לא רצו להיות דיינים
היום משלמים כסף בשביל להיות דיינים אפילו שלא למדו טוב
ועל אלה נאמר שהגלימה שעליהם היא מרדעת של חמור
כמו שטיח ששמים מתחת להוא קו שעל החמור
אם יש יראת שמיים בא לך להכניס את הראש
אם אתה לא בקיא
אם אתה לא היחידי
אם יש עוד אחרים מה אתה קופץ מה אתה מחפש
משכורת וכבוד מה אתה מחפש
אז טייפלר היגון עולם פחד לפסוק הלכות
אמר צריך סכינה חריפה
הוא לא רוצה להסתכל
לא תעשה לך אלוהי כסף ואלוהי זהב
זה דיין שקונה את הדיינות בכסף
אלוהי כסף זה דיינים של כסף ושל זהב
היום לא רק שרודפים אחרי דיינות ואחרי תפקידים ושררה גם מויסרים את האחרים לשלטונות ולמשטרה בשביל שהם לא ייבחרו
אז פותחים עליהם חקירות
כדי שהוא לא יפריע לו להשיג את מה שהוא רוצה להשיג
שנינו באבות
בן עזאי אומר
אבי רץ למצווה קלה כבחמורה
ובורח מן העבירה שמצווה גוררת מצווה
ועבירה גוררת עבירה
ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה
וכתב על זה רבנו יונה
שמצווה גוררת מצווה מכוח הטבע הוא
זה דבר טבעי שאם אדם עשה מצווה היא תגרור עוד מצווה זה כאילו יש שרשרת
הוא מתקרב אל השם
ומרגיל את רוחו לעבודתו של השם במצווה אחת אפילו
ויהיה לו נקל בעיניו לעשות מצווה אחרת
שיש בה טורח כנגד הראשונה
אפילו אם היא תהיה מטריחה יותר מהראשונה כבר יהיה לו יותר קל
למה?
מפני שכבר הורגל טבעו למלאכת המצווה. במה מדובר? באחד שעשה אלף מצוות? לא.
במצווה אחת.
אם חילוני התחיל עם מצווה אחת כבר יהיה לו קל לעשות עוד מצווה
ועוד יותר קשה ועוד יותר יכול הוא מפה יכול
להגיע לאינסוף מצוות.
אבל גם עבירה גוררת עבירה וגם זה מן הטבע
אחר שעשה עבירה אחת
ונתרחק מעבודת השם יתברך
כי תבוא לידו עבירה אחרת
אף כי אין היצר מתאווה אליה כבראשונה יעשנה
כי רוחו עלול אל היצר ותוקף עליו
ואם כי אין תאווה גדולה בדבר ההוא
אך יעשה כל העבירות כי טבעו מורגל לעשות כל תועבת אדוני אשר שנא.
אז גם אם חרדי יתחיל עם עבירה
יהיה לו כבר קל לעשות עבירה שנייה שלא היה תוקף התאווה כמו הראשונה.
אפילו פחות והוא לא כל כך
מתאווה כמו פעם ראשונה הוא כבר יהיה מורגל והיצר כבר ירכב עליו ידהיר אותו לכיוון הטבעי
ששם הוא יניח אותו.
אך יעשה כל העבירות כי טבעו מורגל לעשות כל תועבת אדוני אשר שנא.
שכר מצווה מצווה
מה זה אומר?
כי יעשה מצווה אחת
מסייעת אותו לעשות מצווה אחרת.
עצם עשיית מצווה
היא מסייעת
באופן סגולי לעשות עוד מצווה אחרת.
ואם בחר המוות והרע
שזה עבירה
ועבר עבירה אחת אחת
הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו ומוסר אותו ביד טבעו הרע.
וזהו הפרי היוצא מהעבירה מהפרי שמניחים אותו לעשות עבירה אחרת
ואין בידו יכולת
לסור מן הדרך ההיא.
ועל זה אמרו חכמים זיכרונם לברכה
בא להיטהר מסייעין אותו שבכוח כל מצווה להביא עוד מצווה
אבל בא להיטמא פותחין לו אז אם הוא נתפס בעבירה הגיע לידי עבירה תפסה אותו מכאן ולהבא הכל פתוח השם מתרחק ממנו.
עכשיו אם באמת נעיין
נבחין שזה המצב שלנו
אפילו אם זוכים להתחזק
עובר זמן מה
ושוב נכשלים בחטאים
שוב מתחזקים
ושוב נכשלים
ועל דרך זה עוברים כל החיים
אבל להתעלות ולהישאר במדרגה בזה לא מצליחים כל שכן להתעלות ולהמשיך להתעלות
זה לא מצליחים
וזהו פשר הדבר
כי בחטאים שלנו אנחנו נכנסים למסלול של עבירות
ואין בידינו יכולת לסור מן הדרך ההיא
יתרה מזאת
כיוון שבעבירה אחת הקדוש ברוך הוא כבר מתרחק מהאדם
ממילא גם המצוות שימו לב שכבר זוכים לעשות
קבע אורם
אור המצוות
קבע
כל הכוח
והאור של המצוות
קיים
כל זמן שהאדם קשור להשם יתברך
ובקיום המצוות הוא מתקשר ומתקרב יותר
אולם כאשר הקדוש ברוך הוא התרחק מהאדם
מה כוח מצוותיו
ובאמת כן אמרו חכמים זיכרונם לברכה
עבירה מחווה מצווה
עבירה מחווה מצווה
וכתב רבנו יונה בשער ג' רשתית
אף על פי שאמרו
אין עבירה מחווה תורה היינו בחוטא דרך מקרה
אבל הרגיל בחטא מסוים
אפילו אחד והוא רגיל בו
גם את התורה עבירה מחווה
מה זה אומר מחבל?
שום השפעה רוחנית מהתורה והמצוות שלו לא תועיל לו, לא תעזור לו,
תפילותיו לא מתקבלות,
הוא חסום למעלה.
ובעת התשובה,
אם הוא יעשה תשובה,
יתכפרו העוונות
ותתעורר זכות המצווה ויאיר נרע.
רק אז זה יחזור לעיר
כל מה שהוא צבר.
זה מה שלמדנו השבוע
כשלמדנו שבעצם אדם שהוא רשע ועושה מצוות,
אז המצוות שלו הולכות לסיטרא אחריו.
ואז למדנו שזה נכון,
אבל ראינו שמתחבטים חכמים להסביר אז מה הכוונה? מה הוא איבד את הכול, הכול הלך ואיננו?
אז החידה אחרי הרבה פלפולים אומר שהעצה בשביל שאדם יישאר לו משהו
מהמצוות שהוא עושה שיעירו לו,
זה שיגיד שהוא לפני שהוא עושה מצווה אני חוזר בתשובה ואני לא רוצה להיות רשע.
אם יגיד לפני כל מצווה זה יועיל שהיא לא תכבה.
ואחרים אמרו שרק אם הוא יעשה תשובה
אז הכול יחזור.
ואסטייפלר אמר שגם אם זה לא יחזור בחייו זה שמור לעולם הבא אבל פה הוא לא יקבל את זה אם הוא לא חזר בתשובה.
ויש עוד כל מיני צדדים אבל סך הכול זו אמת לאמיתה
שבשעה שהאדם
עושה עבירות נכבות המצוות והתורה ברגיל בחטא מסוים
ואז הוא מתפלא אני מתפלל אני לומד אני זה
מתפלל השם לא נענה עושה זה לא מצליח עושה זה סגור עושה ככה מה זה
מה זה מה זה מה זה
אפילו אם יש לך רק חטא אחד מסוים אחד אחד אם יש לך אחד מסוים
גם כל התורה שלך הכל מכובד
הכל כבוי
כאילו אתה לא עשית כלום
עד שאתה עושה תשובה
ובעת התשובה התכפרו העוונות
ותתעורר זכות המצווה ויאיר נרא אחרי אשר לא הגיעה האורה לפני התשובה
אמרו זיכרונם לברכה אם זך וישר היית לא נאמר
אלא אם זך וישר אתה שעשית תשובה כי אתה יאיר עליך
אתה אחרי התשובה שעשית יאיר עליך כל הצדקות שעשית לפנים
וקודם התשובה לא היו הצדקות מגינות עליך כלל
מי אומר את זה?
שערי תשובה מ״א
רבנו יונה
אחד מן הראשונים ריבו של הרמב״ן
כבר עמדו על כך
מפני מה אין אנו מתקדשים ומתעלים כראוי מקיום המצוות?
הרי תכלית המצוות לקדש את ישראל אשר קידשנו במצוותיו
היה מהראוי להתעלות מכל מצווה שמקיימים
ואצלנו מצוי שמקיימים המצוות
אבל לא מגיעים לתכלית
עכשיו לפי מה שלמדנו מבואר הדבר
כי כל זמן
שהאדם לא התנקה מהחטאים
ולא עשה תשובה
העבירות ניצבות בתוקפן
ומכבות אור התורה והמצוות
ובהיעדר אור המצוות
מובן שלא מגיעים
לקידוש הראוי לקיום המצוות
אשר קידשנו במצוותיו ולא מתקדשים ולא עולים
וגדולה מזו מצינו
שבכוח החטאים
להמיט חלקים מן הנפש
וכמובן
שימנעו את עלות הנפש
ככל שאדם
המיט
חלקים מנפשו האדם הזה יקשה לו יותר ויותר
להתעלות
התעלות הנפש
כמו שכתוב בפסוק
מוות ירעיהם
אין מות הרשעים כמות הבהמות
מות הבהמות זה פעם אחת
והרשעים
מוות ירעה בהם בכל יום
כי נפש
של הרשע
ההשחתה וההפסד יידבקו בה בכל עת
עד אשר תשחט ותבלה ותאבד
מי אומר את זה?
רבנו יונה בשערי תשובה
נמצא שכל זמן שהאדם שרוי בחטא
רחוק הוא מהשם יתברך
ואין עזר אדוני עמו
אור תורתו ומצוותיו כבוי
אז איך יזכה לתעלות
ופעמים שהחטאים ממיתים חלקים מנשמתו
דרך הצדיקים
אפילו כשנכשלים בחטא מיד חוזרים בתשובה
מיד
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה אם ראית תלמיד חכם
שעבר עבירה ביום
אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה
אבל בדור שלנו אנחנו מכירים הרבה אנשים שחושבים שהם תלמידי חכמים כי יש להם
בגדים שנראים כך
אבל הם לא עושים תשובה על עבירות גלויות ומפורסמות שהועברו אפילו באינטרנט בשידור ישיר
ואתם יודעים שיש מי שאומר שיום הכיפורים אינו מכפר אלא על מצוות של בן אדם למקום אבל בין מצוות לאדם לחברו
הריף
הרב יהושיהו פינטו על עין יעקב אומר שאפשר לפרש גם
שיום הכיפורים לא מכפר בכלל על שום עבירה שלו אם לא ירצה את חברו
בשיטת רבי עקיבא זה לא קשור
יש אומרים
שאת אותן עבירות שהוא חטא כנגד חברו לא תהיה לו כפרה גם בחלק שבינו לבין המקום שיש באותה עבירה כי כל עבירה שהוא עובר נגד חברו הוא גם עובר נגד השם
גם זה לא יכופר
זאת אומרת לא על הכל כגון חילול שבת או לשון הרע
אבל על העבירות שהוא חטא כנגד חברו לא יכופר לו
זאת אומרת גם אם הוא חוזר בתשובה והוא לא ביקש מחילה ולא פייס את חברו
אז אם הוא חושב שכלפי שמיא הוא אמר כל מה שאני חייב לך ריבונו שלום אני חוזר בתשובה איתו אני לא רוצה להשלים
לא רוצה
אם אתה חושב שרק כלפיו אתה חוטב נשארת חייב רק כלפיו
תדע שגם כלפי השם נשארתה חייב
במצוות שחטאת כנגדו או בעבירות שעשית לו
אז זה לא פשוט כל כך רבו ישראל
וכמו שאמר רבנו יונה אמת
כי יש מהצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים
אולם לא יישנו לו ונקותו בפניהם
וחוזרים בתשובה
הם לא חוזרים על זה והם מצטערים מאוד והם חוזרים בתשובה
אבל לעשות מצוות
ולחתו רחמנא לצנן
ושוב לעשות מצוות ושוב לחתו אז מה תקוותנו
לאור מה שלמדנו
ומה הפליאה עכשיו
שאין הרגשי נפש חיים בקרבנו
למה אחרי ראש השנה אנחנו כבר בנפילה ולמה אחרי יום כיפור אנחנו בצניחה
למה למה חוזרים להיות כמו שהיינו אז איפה כל העבודה
איפה כל הנמליכך והמלכות וזיכרונות איפה הכל איפה השופרות שום דבר לא נשאר מה קרה
ומה הפליאה שאין הרגשי הנפש חיים בקרבנו
אפשר לשמוע עניינים נוראים
ובכל זאת ממשיכים במהלך הרגלם
אותו על מיטת הרגש
כי כל חי מרגיש
ואם הוא לא מרגיש
הוא בהמה
אתם ראיתם פעם פרשי מסתכלת עם עיניים של עגל?
מה עושה?
יש כאלה גם כן, אחרי דרשה אתה אומר,
מה אתה אומר? עד כדי כך?
יואו!
הוא נשאר עגל.
עגל לא לומד.
קחו עמכם דברים ושובו אל השם.
שמעת דברים?
קח אותם
ותהפוך אותם למציאות.
אם לא קמת ועשית עם זה מה ששמעת,
עגל!
מוווווווווווווווווווווווווווווווו רבי חנניהו בר ראשי אומר
רצועה גדול בלחוץ לכל ישראל