להשפיע על הכלל | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
חרו.
רבי שמעון בן לקיש היה הוא ושני רעיו גוזלים וחומסים כל אשר יעבור בדרך
מה עשה הניח לשני רעיו שודדים בהרים
ושב לאלוהי אביו בכל ליבו
ולא שב אל מעשיו הרעים עוד
ונרצית תשובתו
כך מובא בפרקי דרבי אליעזר מ״ג.
אז הוא היה ראש השודדים ריש לקיש ראש הגנבים
ולמרות כל זאת הוא פרש מהדרך
והניח את שני חבריו השודדים
עדיין
בהרים
התשובה שלו הייתה אמיתית ונרצית תשובתו
יש המשך של הסיפור כשהם הגיעו לעולם האמת הם נפטרו באותו יום
גם הם וגם הוא
ואז הם ראו שאותו לוקחים אחר כבוד לגן עדן ואותם לגיהינור מה זה היינו שותפים מה קורה פה
זה עולם האמת אמרו הוא חזר בתשובה ואתם לא
אמרו טוב מה הבעיה נחזר בתשובה עכשיו אמרו לא אין זה רק מחיים פה זה כבר מוחם
מוטל על כל אחד לחפש תחבולות והתחזקות
וכאשר כל אחד יחזק את עצמו ממילא יהיה כוח התחזקות ברבים זאת אומרת כל פעולה שאדם עושה בעצמו
היא מחזקת את הרבים אוטומטית כי כולם מושפעים אלו מאלו
אם חלילה הוא לא מתחזק אז הוא מרפא את האחרים
אז זאת אומרת לא רק שיצטרף לו עוונותיו
גם רפיון באחרים אפשר שיחייבו אותו עד כמה שהושפעו ממנו
כי אמרו הנה פלוני הוא תלמיד חוכם או ככה או ככה והוא לא עושה לא ראינו שום פעולה מיוחדת
ממילא אז גם אני לא צריך וככה אדם
או שהוא מתחזק מה שני או שהוא מתרפא מה שני
אז צריך לחפש תחבולות והתחזקות
וכשכל אחד מחזק את עצמו ממילא הוא גורם להתחזקות הכלל
בתפילת יוצר אנחנו אומרים וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים
זה מזה
במי מדובר? במלאכים
המלאכים מקבלים עליהם עול מלכות שמיים זה מזה
ואם מלאכים שהם לא מושפעים
מה נעשה סביבם
צריכים התחזקות מבחוץ לקבל עול מלכות שמיים זה מזה
אין שם רחוב אצל המלאכים שאפשר להתקלקל
אין אינטרנט, אין
במעלתם ומדרגתם בכל אופן
למרות שהם לא מושפעים לשלילה מבחוץ אבל הם מושפעים לחיוב
מבחוץ
בהם צריכים התחזקות מבחוץ קבל עול מלכות שמיים זה מזה
על אחת כמה וכמה אנשים
שקבלת השפעה מהסביבה היא בעצמותם
ודאי שהחיזוק שכל אחד יחזק את עצמו יהיה חיזוק גם לרבים
אז הנה אתה כבר יכול להרוויח כל כך הרבה מעצם זה שאתה מתחזק
מי יודע איזה כפולות יהיה לך ממה שהתחזקת
או בפרט אם אתה אומר לשני בוא נשב שנינו נלמד בוא נתחזק
בוא נלמד מוסר בוא נעשה
וכן הלאה
בלי חיזוק אנו שקועים במצב של חוסר הרגשה וקרירות
ואין כלל לתמוה על זה כי זולת היותנו משוקעים בחומריות
אז חוץ ממה שאנחנו שקועים בחומריות הרי נוספת השפעת הסביבה
במובן הרחב בכלל
והפיץ אדוני אתכם בעמים
ועבדתם שם אלוהים אחרים.
מה זה מחייב?
שאם השם יפיץ אותנו בעמים אז נעבוד עבודה זרה? זה מחייב?
פירש הרמב״ן
מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה
ורש״י פירש
כשאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים להם
ברגע שאדם בחוץ לארץ יש לו בוס שהבוס שלו גוי והגוי הזה הולך בימי עדיהם
לעבוד עבודה זרה וכולי
כשאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים להם
דהיינו מושפעים במידה נוראה מאלה שאנו בתוכם
ולא מרגישים כל כך השגחת השם יתברך
ומכל שכן שוודאי שאינה מורגשת השראת שכינה
בהרי זה כאילו עובדים להם חס ושלום
כי אם אדם לא מרגיש השגחה של הבורא
ואין לו שום
הרגש להשראת שכינה
אז הוא בלי כלום, בלי אלוקים כאילו, דומה כמי שאין לו אלוה
אז מה כן?
הרי הוא כאילו עובד להם
והעצה לצאת מהמצב הזה
וביקשתם משם את אדוני אלוהיך
שני פירושים יש למילה וביקשתם
האחד זה בקשה ותפילה
והשני לשון ביקוש ודרישה
לבקש זה להתפלל
וגם לדרוש
כמו בקישור צדק
דורשים צדק
או כמו אבדה מתבקשת
שאתה מבקש ודורש את האבדה
אבדה מתבקשת
וזהו ביקשתם למצוא
הערה רוחנית
ולהיות קרובים לשם יתברך
ומבטיחה התורה ומצאת
התורה אומרת אם תבקש
בשני האופנים גם בתפילה וגם בדרישה
ומצאת
וביקשתם משם
בחוץ לארץ
ומצאת אם תבקש
מבטיחה התורה
וכתב הספורנף על פי שאין שם מקדש
ולא כלי מקדש
ומצאת
הטעם שתמצאנו איך תמצאנו?
כי תדרשנו בכל לבבך עם הדרישה והביקוש
יהיו בכל הלב ומצאת
אתה תזכה לראות את ההשגחה
וגם הארת שכינה
הנה בזמן השראת השכינה בישראל
ובזמן הנבואה
אין צריך דרישה בכל לב ובכל נפש דווקא
כדי למצוא הערה רוחנית
ואף כי ודאי יש חיוב לזה
אבל אם צוב להכיר השראת שכינה והשגחתו יתברך קל ביותר
כמו שמצאנו
שבאו בתוך בני הנביאים והתנבאו גם המה
ישר שבאו בתוך בני הנביאים
והתנבאו גם המה
אז בזמן שיש השראת שכינה ויש נבואה אז בקל משיגים את זה
ובשמחת בית השואבה היו שואבים רוח הקודש כל מי שבא ועולה לרגל
היה שואב משם רוח הקודש
ויונה זכה לנבואה
שהיה שם בשמחת בית השואבה
אבל במצב של גלות
שצריך לנתק את עצמו מעולם החומר ומהחטא
שזה החושך הגדול ביותר
אז אפשר למצוא את השם יתברך אבל רק
בתנאי שהדרישה תהיה בכל לבביך ובכל נפשך
כי החושך גדול וההערה רחוקה
היום אם אדם רוצה יכול להשיג אבל זה יהיה בתנאי
של דרישה ותפילה כמו שצריך בכל לבביך ובכל נפשך
אחרי הקלקול והירידה הנוראה שבדורנו זה
שהיא באה מכמה גלויות וסיבות
אז במשך הגלויות נתרבו עוד יותר הקלקולים
וגם הרבה סיבות גרמו
השכלולים וכלל המתירנות וכל מה שקורה בעולם
ואחרי שהכלל אינו משתמש בעצה היחידה
שנתנה התורה למצב הזה איזה עצה
וביקשתם.
ממילא עבודת העץ והאבן, שזה רדיפת החומריות,
גברה לאין שיעור.
הרי מה מאוד גדול ההכרח להתחזק
ושהחיזוק והביקוש יהיו בכל לבבו ובכל נפשו, כי אין עצה אחרת.
באמת רואים שהיום אנשים עובדים לעץ ואבן.
איפה אתה רואה?
איזה רהיטים לקנות מעץ,
איזה זה, איזה ספה, איזה פה, איזה שם.
והאבן, איך לסדר את הבית מבחוץ ומבפנים, לשים אבנים כאלה וכאלה.
הכל עץ ואבן.
ולהתבונן
עוד עד היכן מגיע כוח השפעת הרע,
יש ללמוד ממה שכתוב בתורה אצל עמלק,
אשר כריכה בדרך.
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בתנחומא, פרשת תצא.
משל אמבטי רותחת,
ובא בן בליעל
וקפץ לתוכה,
אף על פי שנכווה, קררה לפני אחרים.
יש אמבטייה, מים רותחים בפנים.
בא בן בליעל אחד,
קופץ לתוכה,
הוא יודע שהוא ייקבע,
אבל הוא מכוון לקרר את אלה שיראו שאפשר להיכנס.
כל אומות העולם פחדו מעם ישראל.
שמעו עמים ירגזון, חילחז
יושבי פלשת.
אז נבהלו אלופי אדום, אלי מואב יאחזי מורד.
ובא עמלק והתגבר נגד הטבע לקפוץ לתוך האמבטי הזאת, לעם ישראל, שכל העולם רועד מהם.
הוא בא להילחם,
הרי שהוא נכווה,
כמו החמאס. הם יודעים שהם יקבלו את מה שהם קיבלו,
ועוד עשו להם הנחות בגלל שפניהו.
אבל מכל מקום הם מקררים,
שעכשיו החיזבאללה יכול להגיד, הנה,
החזיקו מעמד אלה עם אלף טילים.
כמה היה להם שם? 3,000 הם ירו.
אז עם זה הם הצליחו להחזיר. אנחנו שיש לנו 180,000 טילים, מה זה?
מי יאכל נגדנו?
והאיראנים בכלל שהם חולמים שהם המעצמה העליונה.
אז עמלק נתגבר, הוא בא להילחם,
והוא נכווה.
ובדרך הטבע היה צריך להיות לימוד לאחרים, אדרבה, שלא יזדווגו, כי הוא נכווה.
כי הוא נכווה, כי הוא פסיד במלחמה.
אף על פי כן,
היצר ההפך מלמד.
כיוון שראו אותו נלחם בישראל,
אז הם אמרו שעכשיו הם פוחדים פחות.
קודם חשבו שזה בלתי אפשרי,
עכשיו אומרים שזה אפשרי, אפשר להחזיק מעמד.
שם הפחד היה בחוש.
ואף על פי כן, כשראו אחד שאינו מפחד,
נתמעט הפחד.
אז כל שכן לעניין אימת יום הדין, ראש השנה.
כשרואים שאין אימת יום הדין בעולם,
אף אחד לא מפחד, עולם כי מנהגו נוהג.
לא רואים אנשים מסתגרים בבתים, עושים חשבון נפש,
פותחים ספרים, צמים, תעניות, עניינים,
בוכים, משהו.
הכל כרגיל, כל המחייכים.
שולם עליכם, מה נשמע, מה נשמע, מה שלומך, וכו' וכו'. הכל כרגיל,
הכל כרגיל.
רק כשרואים שאין אימת יום הדין בעולם,
ולכל צאת שיסתכל,
יראה שעדיין רודפים אחרי ההבל,
אנשים נמצאים במצב של קניות,
הולכים לקניונים, קונים זה, קונים פה, קונים שם.
שום דבר.
אז טועים איש לדרכו,
ואף אחד לא חושב על חשבון הנפש.
ודאי שזה גורם להחלשת היראה.
מה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה?
בסוטה בית, הרואה סוטה בקלקולה,
יזיר עצמו מן היין.
אפילו שהוא ראה רק את העונש על הקלקול,
מכל מקום צריך התחזקות יתרה.
יזיר עצמו מן היין.
הוא ראה רק את העונש, הוא לא ראה את המעשה עצמו.
כבר אומרים לו, חביבי,
תזיר עצמך מן היין כי אתה עלול לבוא לזה. אני? מה קשור אליי?
עצם זה שראית את המעשה הזה,
כבר יש לזה השפעה משהו על מה היא נתפסה, מה היא עשתה. אה,
כבר היה לך איזה מבט והבנה מה היא עשתה.
אתה כבר שייך בזה.
תפסיק לשתות יין כי מה שיביא אותה לקלקול זה היין, תתרחק מן היין.
כמה?
כרף עין של מחשבה יכול להיות שהוא חשב מה קרה פה.
מה קרה פה כבר מזה הוא יכול להיות מושפע.
מהו זה שכתוב כי תדרשנו?
והלא העיקר הוא העסק בתורה.
אך העניין הוא שהעסק בתורה צריך להיות לא בתור לימוד בלבד.
לא לומדים תורה בשביל לדעת רק דינים או לדעת מעשיות שהיו.
לא לומדים תורה בתור לימוד בלבד, אלא מתוך וביקשתם את השם.
כי התורה היא רצון השם יתברך.
כל התורה כולה זה רצונו יתברך.
וצריך שיהיה לימוד בדרך זה לדעת מה רצון השם יתברך ממני.
כמו שהיום פניתי ליהודי ואמרתי לו אתה צובע את הסערות שלך ואתה עובר על איסור.
לא ילבש גבר שמלת אישה.
הוא תמה מה כן זה אסור תראה לי פה שם.
התפתחתי לו יורה דעה וראיתי לו שאפילו צובע סערה אחת זה לאו.
מה פירוש?
אתה צריך לדעת מה רצון השם.
רצון השם זה אם יש לך סער לבן זה מה יש. לא צובעים אותו בשחור.
על כל סערה אתה עובר עליו. אוי ביי.
אדם צריך ללמוד על מנת לקיים, להבין מה רצון השם.
אז אם ככה,
כל הלימוד צריך להיות באופן כזה שידעת רצון השם יתברך.
וזה בדרך כלל.
ובאופן פרטי צריך ללמוד מוסר.
תורה צריך ללמוד באופן כללי לדעת רצון השם.
אבל באופן פרטי צריך ללמוד מוסר כי אתה צריך לתקן א', ב', מידות שיש בך לא טובות.
ודברים שאתה לא בקיא או לא יודע או דברים כאלה. אתה צריך איפה תלמד?
איך תחנך את עצמך לעבודת הבורא, איך תגיע לזה, מוסר
שאז מתחזק על ידי זה ביראת השם ובשמירת התורה.
אדם שלומד מוסר מבין את החיובים שיש עליו
ובוודאי ביקוש השם יתברך
הוא רק על ידי התורה ואין דרך אחרת זולתה.
וגם בתורה גופה מצינו שכל ספר דברים
מלא דברי מוסר.
כמו כן ישנן במניין המצוות
מצוות הבנויות על לימוד מוסר.
מצוות שבנויות על לימוד מוסר.
כמו זכור את אשר עשה אדוני אלוהיך למרים.
שזה מפורש ברמב״ן שהוא ממניין המצוות.
הוא מפורש בראשונים הטעם להיזהר מלשון הרע.
הרי לנו בתורה גופה
שחייב להתבונן
כדי לסור מרע.
על ידי שמסתכלים במעשה של מרים איך צדיקה כזאת בשיעור כזה של נביאה
היא נענשת לעיני כולם שבוע ימים צרעת.
אז מזה מתבוננים לומדים מוסר וחייבים לזכור את זה בכל יום
כדי לסור מרע.
כך גם בכל
הרבה העניינים שיש בתורה.
והלשון של תדרשנו זה בא על החיפוש בתורה איך לקיים את רצון השם יתברך.
והדרישה שדורשים את השם צריכה להיות בכל לב.
על ידי שדורשים את השם בכל לב לדעת את רצונו יוצאים מהמאסר של
השפעת עובדי עץ ואבן.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בדברים רבה א' יזל.
הצפינו עצמכם לתורה
כי ישיג אור האמיתיות שבתורה.
ודוד התפלל.
אחת שאלתי מי את השם
שבטי בבית השם כל ימי חיי והתועלת היא משני צדדים
הן בחיוב הכרת האמת מי שיושב בבית המדרש
ולומד תורה אז הוא מכיר את האמת זה דבר אחד
מצד שני הוא מרוויח עוד תועלת
זה שהוא נשלל בניתוקו מדרכי אבל
על ידי זה הוא גם מתרחק מהאבל כי הוא עכשיו
בבית המדרש מנותק מכל דרכי האבן.
וכשמתחזק בעסק התורה ובבחינה כי תדרשנו בכל לבבך לא יושפע מן הסביבה אפילו אם הם רבים.
אם תעסוק בתורה ותדרוש את השם
אז אתה תוכל לנצח את היצר הרע שלך ולא
תושפע מן הרבים.
ובפרשה שלנו פרשת
כי תבוא כתוב זה שאמר הכתוב
מה היה אם שמוע תשמע בקול אדוני אלוהיך לשמור ולעשות כל מצוותיו
אז כתוב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול אדוני אלוהיך
זה שאמר הכתוב
אשרי אדם שומע לי
מה זה אשרי אדם שומע לי?
אמר הקדוש ברוך הוא אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי
ההלכות
נקראות שמועות שמעתת שמועות
לי כשאתה לומד את ההלכות לשמי לי לשמה
אז כתוב שם אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותיי אמר הקדוש ברוך הוא
אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת
אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם
אל תשב בשורה האחרונה כמו שיש פה כאלה שיושבים בשורה האחרונה תיכנס פנימה
דלת לפנים דלת
להיכנס דלת לפנים מדלת לשקוד על דלתי לא כתוב אלא על דלתותיי
למה?
כיוון שהקדוש ברוך הוא מונה פסיעותיך ונותן לך שכר
כמה שאתה נכנס בבית כנסת יותר פנימה
ואולי מטעם זה מושיבים את החשובים במזרח
מספר הפסיעות הוא המרבי
אומר ולמה?
כי הוא מונה פסיעותיך אדם שעומד בסוף
עם הכוונה הוא יותר בחוץ מאשר בפנים
אל תפחד להיכנס לקדוש ברוך הוא להתקרב אליו אל תהיה רחוק תקרב תקרב תקרב תקרב תקרב כמה שאדם הולך יותר פנימה השם מונה את הפסיעות שלו ונותן לו שכר
רוב האנשים אוהבים לשבת לבד בצד למה?
הוא לא אוהב להתחבר עם אנשים ככה הוא רוצה כאילו שהוא יהיה אדון לעצמו בסביבה אישית
אבל בהשפעה הוא מושפע מכולם בבית כנסת הוא מעדיף לשבת בצד לבד לא לשבת ליד מישהו לבד הוא טריטוריה עצמאית
אבל אומר נותן לך שכר על הפסיעות
שואל ומה זה שכתוב בהמשך הפסוק לשמור מזוזות פתח חי
אמר ביהודה בר סימא
וכי יש מזוזה בבתי כנסיות הרי בית כנסת לא חייב במזוזה
אלא מה מזוזה אינה זזה מהפתח
כך לא תהיה אתה זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות
המזוזה זה שני הצדדים והמשקוף למעלה
היא לא זזה מהפתח גם אתה אל תזוז
כמובן שזה מדובר בזמנים שאדם חייב להיות בשעת הלימוד ובשעת התפילות וכו'
אמר הקדוש ברוך הוא אם תעשה כן
דע שאתה מקבל פני שכינה
מה כתוב אחריו כי מוציאים מצע חיים
אמר הקדוש ברוך הוא מיהו זה שבא לבית הכנסת
ולא מצא את כבודי שם
אמר רבי היבוא ולא עוד
אלא שאתה עומד בבית הכנסת
והקדוש ברוך הוא עומד עליך
בשמונה עשרה אתה עומד אבל בקריאת שמע אתה יושב
והשם עומד עליך אתה יושב הוא עומד עליך
שנאמר אלוהים ניצב בעדת אל
אמר הקדוש ברוך הוא ולא דייך שאתה מקבל פני השכינה בבית הכנסת
אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות
שנאמר כי מוציאים מצע חיים ויאפק רצון מאדוני
נו מה אתה רוצה עוד יותר מזה
איי איי איי דבר אחר יש בפרק הבא
אמר רבי יהושע
אמר רבי נחמן כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה
זוכה לשב בין החכמים לעתיד לבוא שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים
תלין בעולם הבא אז מי שזוכה לשבת בבית הכנסת
ובבית המדרש ללמוד תורה ולהתפלל כראוי והוא כמו המזוזל לא זז משם
איי איי איי איי כמה הוא זוכה איי איי איי איי איי אז אם כן יש עצה
כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך
וביקשתם ומצאת מבטיח השם
איפה שלא תהיה ואז לא תהיה מושפע מאחרים
והפוך אחרים יושפעו ממך
ותגדיל זכויותיך לראש השנה אמן
רבי יחנניהו ברגשו אומר