מי אל כמוך נושא עון... | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
נציב יום להצלחתנו הצלחה גדולה ולמשפחה ולארגון שופר ולכפז
באריכות ימים ושנים והצלחה בכל
ויעל עזרן בצול תזכה שהתשובה תהיה אמיתית בזכות זיכוי הרבים
ותתקן העוונות
תזכה שהקדוש ברוך הוא ימחל ויסלח לה על הכל
ולא תחזור עליהם לעולם אמן
מי אל כמוך נושא עוון בו עובר על פשע לשארית
נחלתו
לא החזיק לעד אפו
כי חפץ חסד הוא
אמרו חכמים זיכרונם ברכה בברכות למד אלף
אליהו הטיח דברים כלפי מעלה
זאת אומרת הוא דיבר
דברים קשים כלפי מעלה, כלפי שמיא
שנאמר ואתה הסיבותה את ליבם אחורנית
אז זה כאילו חלילה הוא מאשים את הקדוש ברוך הוא
שהוא הסב את הלב של עם ישראל אחורנית ומה שהם חטאו זה בעצם בסיבתו
ככה אומר אליהו
בקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא הודה לו על זה
ועוד שם
אלמלא שלוש מקראות הללו
שמעידים
שיש ביד הקדוש ברוך הוא לתקן יצרנו
ולהסיר יצר הרע ממנו
נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל,
נתמוטטו רגלינו במשפט.
אבל עכשיו יש לנו פתחון פה שהוא גרם לנו,
שבראת יצר הרע
ככה אומר רשי
אחד זה שכתוב
באשר הרעותי
אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע, אומר רשי
השם כביכול כביכול מאשים את עצמו, הוא אומר, באשר הרעותי
במה שגרמתי להם שבראתי יצר הרע.
פסוק אחר
הנה כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי בית ישראל.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא
יכול לעשות כרצונו,
ואנחנו כמו חומר ביד היוצר, אם הוא רוצה.
הוא יכול לשים יצר, לבטל יצר, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
ועוד פסוק,
והסירותי את לב האבן מבשרכם
ונתתי לכם לב בשר.
לב האבן זה שעם יצר הרע, הוא נקרא אבן,
מאחד משבע שמותיו.
ונתתי לכם לב בשר, אז זה ביד השם.
אז אלמלא שלוש הפסוקים האלה שמעידים שביד השם לתקן את יצרנו ולהסיר אותו מאיתנו,
היינו מתמוטטים, רחמנא ניצלן,
וגם במשפט לא היינו עומדים, אבל עכשיו יש לנו פתחון פה.
שהוא גרם לנו, שברא אצלנו.
אתם מאמינים למה שאני אומר לכם?
זה לא אני, זה המחתם מאליהו, הרב דסלר.
אתם מאמינים?
וכן משה אמר,
ודי זהב,
בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל,
עד שאמרו די,
זה מה שגרם להם לעשות את העגל.
למה הבאת להם הרבה זהב?
והביאו משל על זה חכמים, זיכרונם לברכה.
אדם הביא לבן שלו
כסף.
סח אותו,
הרחיץ אותו,
האכיל אותו, השקע אותו, ותלה לו כיס.
של כסף על הצוואר.
פעם זה היה כאן, ארנקים של פעם.
והושיב אותו על פתח של זונות.
מה יעשה הבן ולא יחטא?
ככה הוא המצב של האדם היום בעולם הזה.
והגמרא מסיימת,
מניין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה רבנו שאמר לו וודי זהב.
אתה הרבת להם כסף וזהב, בגלל זה הם עשו את העגל.
מניין לנו שהוא הודה לו?
שנאמר וכסף הרביתי להם
וזהב עשו לבעל.
מה הפירוש פה בדברים האלה? מה הפירוש? אז מה? בסוף מה?
הקדוש ברוך הוא כאילו הוא השם בכל ואנחנו בעצם זכאים? אז מה הולך פה?
פירוש הדבר שיש שני מבטים.
יש מבט של אדון על העבד ויש מבט של אבא על בן.
שני המבטים הם שונים.
אדון מביט
על העבד במידת הדין.
לראות אם הוא מילא את תפקידו או לא.
בשביל מה הוא לקח עבד?
קנה עבד בשביל להשתמש בו לצרכיו.
אז הוא צריך לעשות את התפקיד שלו.
אז הוא מסתכל עליו במידת הדין.
אבל אבא מביט ברחמים.
ראינו שעל אשמת הבן, אם הבן שלו אשם,
הוא מחפה.
מחפה עליו.
והוא אומר, אני, אני גרמתי לו.
אני סיבבתי את זה. אני אשם.
למה? ניסיתי אותו יותר מדי.
או שדחקתי אותו יותר מדי.
לחצתי אותו, מה שנקרא.
ככה זה מבט של אבא.
לחפות על הילדים.
ועל דברים טובים שהבן שלו עושה,
אפילו דבר קטן,
הוא רואה אותו גדול מרוב אהבתו אותו.
כל הכבוד, איזה יופי, מה עשית? איך אני מאושר?
הלוואי וכל האבות היו ככה.
והנה חלק, כל אדם,
מכל דור,
מכל הדורות כולם,
מה החלק שלך בבריאה?
אתה יודע מה החלק שלך בבריאה?
מה החלק שלך בבריאה? אתה יודע?
מה החלק שלך בבריאה?
אז אתם לא יודעים כאילו מה אתם צריכים לעשות פה בכלל.
החלק של כל אחד ושל כל דור וכל הדורות כולם זה קידוש השם
שנקבע לכל אחד ולכל דור ולכל הדורות.
כל אחד צריך להיות פה בשביל לקדש את שם השם.
ועלינו לגלות בבחירה בטוב
נגד כל הפיתויים והעיכובים
שהקדוש ברוך הוא שם לנו בדרך,
אנחנו צריכים להתגבר עליהם ולקדש את שמו יתברך.
קידוש השם זה לא רק ברבים.
גם כשאדם נמצא בחדרי חדרים,
אז הוא גם כן יכול לקדש את השם.
בעצם זה שהוא עושה את רצון השם כמו שצריך.
עידן ועידנין, אתה מנמנם.
יעמוד כבודו.
אבל כשנכשלים במילוי התפקיד,
שהרי הכל בידי שמיים
חוץ מיראת שמיים.
הכל בידי שמיים
חוץ מיראת שמיים.
אז יש אופן של הסתכלות,
כשהקדוש ברוך הוא מסתכל,
שהניסיונות היו גדולים,
ועל כן הבנים לא עמדו בזה.
אז לכן ראוי לרחם עליהם.
ככה המבט של אבא.
אבא אוהב.
אך מכיוון שלא תשלם תכלית הבריאה
בלי איזה התערותא דלתתא
מבחינת האדם,
אי אפשר שהקדוש ברוך הוא ילמד עלינו סניגוריה, כל הזמן יחפה עלינו,
וילמד עלינו זכות,
ואיך תגיע הבריאה לתכלית שלה. אז מה, משחק מכור, אז הוא מסדר את הכל איך שהוא רוצה ונגמר.
לא.
צריך שאנחנו, תהיה לנו התערות,
התערותא,
התעוררות מלמטה.
האדם צריך עם בחירה שלא לבחור בטוב.
ואז הקדוש ברוך הוא מחשיב אפילו חוט השערה שעושים,
שזה ייחשב התעוררות מלמטה,
ועל ידי יוכל השם יתברך להשפיע את כל הקדושה ולהביא את כל העולם לידי תיקון.
ובאופן זה יתמלא כל קידוש השם
שהיה במחשבה של הבריאה מההתחלה.
והרי אם גם יהיה פחות מצד האדם,
זאת אומרת, הוא לא עשה מלא את מה שצריך,
הרי כנגד זה יתגלו רחמיו הגדולים של השם יתברך.
הרחמים של אבא שמרחם על בניו
ומגדיל את הטובות שהם עשו ומקטין את הרעות.
ובגילוי העצום הזה של החסדים של הקדוש ברוך הוא,
יתמלא כל הגילוי הנדרש של קידוש השם.
זה כאילו אומרים לך,
במקום שתסע מפה לירושלים, תניע רק את האוטו
ואני אעשה אותו אוטונומי,
והוא ימשיך לנסוע לבד, יהיה בסדר.
האופן הראשון
של הגדלת הטובה
שהקדוש ברוך הוא מגדיל אפילו מעשה קטן שאנחנו עושים, הוא מגדיל אותו, מגדיל, מגדיל, מגדיל.
זו הייתה הטענה של אליהו הנביא לקדוש ברוך הוא.
הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא
שיתרצה בהתערותא דלתתא הקטנה.
מה הייתה ההתעוררות של עם ישראל?
הרי עם ישראל עבדו
עבודה זרה.
כל הדור עבד עבודה זרה. האמינו למי?
למשיחי השקר.
נביאי הבעל,
לנביאים של האשרה, 900 במספר.
מול אליהו אחד, צדיק,
אמת.
ואז הוא עשה להם את המבחן בהר הכרמל.
ואז מה הם אמרו?
מה שאמרנו בכל עשרת
ימי תשובה.
כן?
כל מה שאמרנו בחשרת ימי תשובה. מה אמרנו?
אדוני הוא האלוהים, אדוני הוא האלוהים.
אז כנגד כל מה שהם עשו עבודה זרה במשך שנים או עשרות שנים,
אמרו פעמיים, אדוני הוא האלוהים, אדוני הוא האלוהים.
בזה שהכירו את השם יתברך מתוך הנס הגלוי של אליהו בהר הכרמל
אז הוא ביקש שהוא ימחל להם
למה?
למה?
מה זה דבר ברור אם אתה רואה שיורדת אש מן השמיים והקדוש ברוך הוא שומע למה שמבקש אליהו
מה יש אפשרות אחרת?
איזה מין בחירה זאת בטוב?
יש לך אפשרות אחרת?
כן
הם יכלו להגיד שזה כישוף
הם לא אמרו
אההההההאההה הם לא אמרו
אם כן, אם היו רוצים להמשיך בעבודה זרה
היו אומרים דוחים כמו שפרעה כל מקש קיבל דחה, כל מקש קיבל דחה, לא, לא רוצה לקבל
הם לא דחו
אז זאת אומרת בזה אליהו לימד זכות על כולם
שהקדוש ברוך הוא ימחל להם
אז מה הם עשו בסך הכל?
איזה תשובה הם עשו?
הם הודו שהשם הוא אלוהים,
השם הוא אלוהים.
והשם הגדיל את זה עד שמוחה להם.
עכשיו, יש אופן שני.
אמרנו, יש הגדלת הטובה ויש הקטנת הרעה.
זו הייתה הטענה של משה רבנו.
שאתה הרבית להם כסף וזהב,
וזה היה פיתוי גדול מאוד בשבילם, ולכן הם עשו את העגל.
לכן, אל תחשוב אותם אחראים על זה, הם לא אחראים על זה.
אתה נתת להם יותר מדי,
והקדוש ברוך הוא הודה לו.
הקדוש ברוך הוא הודה לו. מה פירוש הודה לו? הקטין
את החומרה
של הרעה
שהם עשו את העגל,
ולא רק זה,
נתן להם משכן
שיהיה
לתיקון בשביל השכינה.
בכסף שנתנו לבעל, עכשיו נתנו לה משכן.
זה היה תיקון.
אז הקדוש ברוך הוא הקטין את המעשה.
זה מה שביקש
משה רבנו.
כי שני הצדיקים האלה,
אליהו הנביא
ומשה רבנו, ידעו את הנהגתו של הקדוש ברוך הוא,
שהוא דן אותנו כאבא
שמגדיל את הטובות של הילדים
ומקטין את הרעות.
אז כל אחד טען טענה,
אחד הגדיל שיגדיל את הטובה ואחד שיקטין את הרעה.
אבל ברור שדבר זה הוא שינוי מן הקצה אל הקצה
בסדרי החלקים
והגילויים שנקבעו בבריאה.
זה שינוי מן הקצה לקצה? יש סדר בעולם?
ולכאורה קשה?
איך זה ביד האדם לגרום לשינוי יסודי כזה?
אך אם מצד אחד העט
מסוגלת להתחלפות הגילויים,
יש פעמים זמנים
שהזמנים מסוגלים
לשנות
ולהחליף את הגילויים. כמו עכשיו בעשרת ימי תשובה,
שהקדוש ברוך הוא בעת הזאת מתחלף,
מתחלף את ההנהגה.
הוא ממציא את עצמו לרשות השם בהימצאו, קראו בהיותו קרוב, הוא בא אלינו.
ונתנו שיעורים על זה.
מה גודל הזכות שהקדוש ברוך הוא בא אלינו? מתחלף הזמן,
ואפילו אם אנחנו לא מתעוררים מצד עצמנו,
כביכול הוא מתעורר מלמעלה לבוא אלינו,
להושיט לנו יד,
בוא תחזור בתשובה.
שובו בנים שובבים.
אז רואים שהעט מחליפה
את הגילויים.
וגם מצד שני, אם קיים צדיק גדול
שהוא מוכן להטיח דברים כלפי מעלה,
הכוונה לתת ביטוי
לרגשות האמיתיים שלו,
שהוא לא יכול לסבול את ההסתר שבא מצד מידת הדין,
שהקדוש ברוך הוא לא התייחס אלינו כמו מלך לעבד,
ויהיה במידת הדין,
ויהיה הסתר,
והוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיגלה את רחמיו כאב לבנים.
אז ייתכן שהקדוש ברוך הוא ידון את הכל
מפאת המבט החדש של הזמן
ושל הצדיק.
הזמן יהיה מוכשר לגילויים חדשים,
והצדיק מבקש
מתוך נהמת ליבו
שהקדוש ברוך הוא יגלה את רחמ�יו ולא את מידת הדין,
ואז ייתכן שהקדוש ברוך הוא ידון את הכל מפאת המבט החדש,
וזה מה שאמרו שהקדוש ברוך הוא הסכים על ידם.
הסכים לאליהו והסכים למשה.
אם הם מטיחים דברים, היה צריך להעניש אותם.
לא,
הוא הסכים איתם.
כי הם ידעו שיש אפשרות בהנהגתו
לעשות את השינויים האלה.
ולכן הקדוש ברוך הוא אמר, אשר הרעותי,
וגם אמר, כסף וזהב הרביתי להם.
אז הוא הודה להם.
הדרישה שלהם נתקבלה.
טוב,
עכשיו אנחנו נמצאים בדור עקבתא דמשיחא,
וגלות השכינה שולטת בכל העולם.
ולדאבוננו, גם בלבבות שלנו
יש גלות השכינה.
אנשים מחוברים לחומר, לשטויות, להבלים.
כולם ירדו לענייני העולם הזה, כולם חיים העולם הזה.
הכול בגסות, הכול בחיצוניות.
מלא שקר וצביעות.
רב אחד שאמר שמי שלא הולך עם מסכה הוא רוצח,
אתמול הוא כבר אמר,
איפה אשה הקורונה? היא ברחה כבר.
מה עם זה?
כי אמרו לו שאיציק אמר
שצריך לדלג קצת במזמורים ולקצר ובמנגינות,
לברוח מהר מבית הכנסת
או מהחצר, איפה שמתפללים,
שלא ידבקו.
אבל אחרי רבע שעה זה כבר לא מועיל.
לא משנה, הוא המציא דין שאפשר לקצר.
אז אמרו לו, אם צריך לקצר, אז הוא אומר, מה פתאום? מה קרה? מה השתנה?
מה?
מאיפה יש הקורונה? ברחה כבר.
אבל קודם אמרת שכל מי שלא עושה מסכה הוא רוצח.
טוב, זה משתנים ככה, זה עולם של שקר,
עולם של צביעות.
חסר גם שמץ משהו של אמת, שמץ אפילו, שמץ אין.
שמץ של פנימיות אין,
הכל חיצוניות.
הרי במצב כזה ברור שסדרי החלקים שבבריאה
עומדים להשתנות.
וכבר הגיעה לעולם
בחינת הרחמים הגדולים של כל שלושת המקראות שאמרנו,
שנתעוררו על ידי התפילות של משה רבנו ואליהו.
אנחנו במצב טוב, כאילו,
אבל מובן שצריך על כל פנים מאיתנו מיעוטא דמיעוטא של נקודת התעוררות מלתתא גם מצידנו,
ושזה התשובה.
לכל הפחות,
אם לא עושים תשובה מעליית ה...
אז תשובה שהקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך קשה כהמן, ביליה דבילי,
ואז הם חוזרים.
כי המן רצה להשמיד רק את העם היהודי,
וביליה דבילי רוצה להשמיד שש מיליארד.
אז זה קשה יותר מהמן.
אז אם לא עושים תשובה, מעמיד עליהם,
חונק אותם עם מסכות,
מבודד אותם, לא מרשה להם לראות את הסבא והסבתא, ואת האימא ואבא, ולוקחים את הילדים,
ומחליטים מה עושים לך, וסגר ומגר,
וזה מצריך שאנשים יצעקו לשמיים.
אבל עדיין אני לא רואה,
אנשים צועקים על השני, למה הוא לא שם מסכה?
למה אתה גם לא עבד כמוני?
מה קרה לך? מה, נשארת בן חורין?
אתה מבטל את התוכנית של בילי.
דואגים לבילי.
וכתב
הקרלינר,
זכר צדיק לברכה,
אהוביי,
אחיי,
תאמינו לי,
וזה מלא בכל הספרים.
אשר מה שהיו צריכים הצדיקים הראשונים להשיג בכמה ימים בחודשים,
אפשר היום להשיג בשעה אחת.
למה?
מחמת שכעת העולם הוא יותר בשפלות,
הוא בבחינת רגל.
עקבתא דמשיחא, אנחנו בתחתית של התחתית, בסוליה, למטה.
והקדוש ברוך הוא חס על עולמו ומוריד קדושתו למטה.
זה מופיע בבית אהרון בדף פז.
מה פירוש?
הפירוש שבמצב של שפלות,
כמו הדור הזה, נותנים ניסיונות קלים יותר,
והבחירה הטובה
קלה יותר, כידוע.
אם כן, רק נקודה, דקה אחת נדרשת מאיתנו,
וכל שכן
מחבורה שלמה של בני תורה, כמו הקנישתא,
שבנקב חודו של מחד דק שבדק ממש,
אבל בתנאי שהוא מפולש מחבר לחבר,
אפשר כבר לזכות בעושר רוחני עצום
ולקבל חלק של דור ודורות ממש,
מה שאין נשאר כלל.
אז אנחנו נדרשים לעשות את המינימום המתחייב,
זה לעשות תשובה.
ואם עושים באמת תשובה,
חביבי,
אנחנו יכולים לפתוח פתח לכל העולם כולו.
והנה, הקדוש ברוך הוא
אומר אני מסכים להגדיל את הטובות שלכם אפילו אם הן קטנות,
ולהקטין את הרעות שלכם אפילו אם הן גדולות,
ואני דן אתכם כאב, אב הרחמן,
אב הרחמים, רחם עלינו.
הוא מוכן,
אבל תראו לי לפחות את ערותא דלתתא.
תראו לי שאתם חוזרים בתשובה.
תנו לי בסיס
שאני יכול לעבוד עליו.
אבל אם גם זה לא עושים, ורק בפה מדברים,
ואין מעשים מאחורי הדיבורים,
אז אנחנו מונעים מעצמנו
שכר רוחני עצום של דורות,
שאנחנו יכולים לקבל
מלוא חופניים.
אני מקווה שזה יספיק למי שרוצה באמת לעזור לבריאה כולה.
על זה אנחנו אומרים, מי אל כמוך? נו, איפה יש עוד דבר כזה?
מי אל כמוך? נושא עוון, מועבר על פשע,
נשארית נחלתו, לא אעזיק לעד אפו,
כי חפץ חסד הוא.
אבל הוא כל כך רוצה,
ואנחנו לא כל כך רוצים אולי.
זה הבעיה.
עדיין לא, עדיין לא.
וזה בעיה.
וזה בעיה.
זאת אומרת, גאולת כל העולם תלויה בכמה אנשים
שהם יכולים להביא את הגאולה,
ואם הם לא יעשו את מה שנדרש,
יכולים להתבע על זה.
להגיד, אתה יודע, אתה היית האחרון שהיית צריך לעשות פעולה כזאת וכזאת, והעולם היה ניגן.
אז אני מבקש
מכל מי שיש לו לב יהודי,
ומכבד קצת את הבורא יתברך,
שאוהב אותו מאוד יותר ממה שאתה אוהב את עצמך,
להתחשב בבריאה שברא בורא וגם במשפחה, בקרובים,
בעם שלך וכו',
ולעשות סוף סוף תשובה.
ואז הקדוש ברוך הוא
יגדיל את הטובות,
ויקטין את הרעות,
ויגל אותנו במהרה בימינו, אמן באמן.
רבי חנניהו ברגשי אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זה קודם ישראל,
לפי כוח ירבו לו עם תורו ומסווד, שנאמור,
יגדיל תורו, יגדיל תורו.