האחרית והראשית - אלול ותשרי | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסה גידים

ליהוחי בן אסתר ובנימין,

שהקדוש ברוך הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית

ושזכות זיכוי רבים תעמוד לו על משפחתו לעד, אמן.

אמן.

הן גאלתי אתכם אחרית כראשית

להיות לכם לאלוהים.

ידוע ומפורסם שהבורא יתברך שמו יתעלה,

נתן לנו ברוב רחמה וחסדה שני חודשים בשנה

המיועדים במיוחד ובעיקר לתשובה.

האחד הוא חודש אלול,

בו צריך אדם לעשות תשובה על כל חטאיו כדי להתכונן לקראת הימים הנוראים, ימי הדין והמשפט, ראש השנה ויום הכיפורים.

אז כל באי העולם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא כבני מירון.

החודש השני זה חודש תשרי,

שבו יש לנו את עשרת ימי תשובה,

תחילתם בראש השנה, סיומם ביום הכיפורים.

ובהמשך יש לנו את חג הסוכות,

שהוא הזמן שבו צריך האדם לעשות תשובה לשם מאהבה.

אם כך מוטלת עלינו החובה להתבונן,

מדוע קבע הקדוש ברוך הוא דווקא את שני החודשים הללו,

אלול ותשרי,

לתשובה ולסליחה?

אין ספק

שהתשובה לשאלה נעוצה בכך

ששני החודשים הללו הם סוף השנה בתחילת שנה.

אלול זה סוף שנה הנוכחית,

תשרי זה השנה החדשה.

ואם מתבוננים בתורה הקדושה

ובדברי החכמים זיכרונם לברכה,

רואים שיש חשיבות גדולה מאוד להתחלה ולסוף.

כל דבר,

ההתחלה חשובה והסיום חשוב.

כדי לבאר את הדברים בהרחבה,

נבאר קודם את החשיבות המיוחדת שיש לראשית

ולתחילת כל דבר.

על הכתוב בפרשת יתרו,

ספר שמות יט ה'

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי

ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים

מפרש רש״י

אם עתה

בהתחלה תקבלו עליכם

את המצוות

יערב לכם מכאן ואילך

ייטב לכם מכאן ואילך

מכיוון שכל ההתחלות קשות

רש״י אומר על הפסוק

אם עתה

תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך

שכל ההתחלות קשות

צריכים להבין מה הקשר בין יערב לכם מכאן ואילך

עם הטעם שכל ההתחלות קשות

הביאור על פי הספרים הקדושים

כל מצב התחלה וראשית

כולל בתוכו את כל מה שיבוא אחריו

כמו שורש של העץ

הכל כלול בתוכו

כל הענפים כל הפירות הכל יוצא ממנו

לכן

חשוב מאוד לקדש את הראשית וההתחלה שכן כלל גדול בידינו שהכול הולך אחר ההתחלה והראשית

לכן כל ראשית

נותנים לה שם

ראשית עריסותיכם

כל ראשית ראשית תבואתך כל ראשית לשם כל התחלה

היא חשובה והכול הולך אחרי ההתחלה

אז אם אתה מודה שהשם הוא התחלה לכל וכל דבר אתה נותן ומפריש קודם לשם

זה ההתחלה הכי חשובה

כמו שכתוב קדש לי

כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא

קדש לי כל בכור פטר כל מי שיוצא מן הבטן הראשון

הוא קדוש לשם

ראשית

וכן במצוות ביכורים

ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך שוב פעם הראשית

הביכורים הבכורות

ועל כך כתב האיגרא דה פירקה

כתבו תלמידי הבעל שם טוב

צריך אדם להיזהר בעומדו ממיטתו שתהא המחשבה הראשונה

הדיבור הראשון

והמעשה הראשון השם יתברך

בתורה ובמצוות

ועל ידי כך יהיו נגררים כל המחשבה דיבור והמעשה של כל היום

להשם יתברך

זאת אומרת חשוב מאוד איך הפתיחה של היום שלך

אכן לא יקדים שלום לחברו

עוד לא הלכת לבית הכנסת להתפלל לפני השם

עוד לא התפללת על הדם שלך בכלל אתה כבר הולך להקדים שלום לחברך?

קודם כל הכל זה קודם כל הקדוש ברוך הוא

אז לכן קבעו חכמים איך שאתה קם

ישר התעוררת אפילו בלי כיפה

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך

זאת אומרת

אדם צריך ישר לזכור את השם יתברך קודם כל השם יתברך

ופי זה מבוהר היטב

הטעם מדוע כל ההתחלות קשות

כי היות והכל הולך אחרי ההתחלה

שזה שורש המצווה

אז למה זה קשה?

אז למה זה קשה?

כל ההתחלות קשות

למה זה קשה?

היות והכל הולך אחר ההתחלה והיא שורש המצווה

אז למה זה קשה?

היצר ישר רוצה להכביד על האדם את התחלה והראשית של כל מצווה, מה זה?

היצר לא רוצה שאדם יפתח ישר עם הקדוש ברוך הוא?

הוא רוצה להעסיק אותו בשטויות, בהבלים, בחשבונות,

להסתכל בפלאפון, מה הוא רוצה?

כל זה עושה היצר בכוונה, לכן זה קשה, כל התחלה קשה.

וגם, אם כבר התחיל לעשות את המצווה,

מנסה היצר להכשיל אותו בקרירות ובעצלות.

לא לקפוץ ישר מהמיטה,

מודה אני לפניך וכו' וכו'.

לאט לאט, עוד כמה דקות,

תרגע, זה לא טוב, אם הדם זורם ישר למוח,

אז זה יכול לגרום לך סיבוב ראש, אתה יכול לקבל סחרורת וליפול, תיזהר.

המוח הקטן צריך לקבל איזה דם בזמן,

וזה, תשב קודם, אתה יודע,

אלוף העולם.

ומכאן צריכים אנחנו ללמוד

שצריך להתאמץ ביתר שאת וביתר עוז בתחילת המצווה,

כדי לעשות אותה בשלמות,

שכן על ידי כך יוכל אדם בהמשך המצווה לעבוד את השם כראוי.

הכל הולך אחר ההתחלה.

וזה מה שפרש רש״י במתק לשונו.

אם אתה,

הכוונה בתחילה,

תקבלו עליכם,

יערב לכם מכאן ואילך.

למה?

שכל ההתחלות קשות,

רק התחלות.

אחרי זה יערב לכם,

אחרי זה ייטב לכם.

תתחיל, בהתחלה קשה, כן,

אבל אחר כך זה יערב לכם.

כלומר, בגלל שהתחלות קשות, מחמת יצר הרע מתאמץ לכביד על האדם,

לכן עליכם לקבל על עצמכם בתחילה לעבוד את השם בשלמות,

ועל ידי כך יערב לכם מכאן ואילך.

כיוון ששורש המצווה כבר נעשה בשלמות.

זאת אומרת, אם אין פגם בזרע הראשון,

אז הוא יניב את הפירות והעץ יפרח, הכל יהיה בסדר. אם יהיה פגם בזרע בהתחלה,

יכול להיות שלא יוציא פירות בכלל.

הוא מקולקל, יתקלקל.

טוב, עכשיו נבאר את החשיבות של גודל הסיום.

חכמים זיכרונם וברכה אמרו על הפסוק, כל המצווה

אשר אנוכי מצוויך היום תשמרון לעשות.

ורשי מפרש,

אם התחלת במצווה,

גמור אותה,

שאינה נקראת המצווה אלא על שם גומרה,

שנאמר בהתעצמות יוסף.

אשר עלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם.

הלא משה רבנו התעסק לבדו,

לעלותן ממצרים,

אז איך מתייחסים עצמות יוסף לבני ישראל?

אלא לפי שלא הספיק לגומרה,

וגמרוה ישראל נקראת על שמם.

מה, אבל הוא היה אנוס.

לא נתנו לו להיכנס לארץ. אם היו נותנים למשה רבנו להיכנס לארץ, ודאי שהיה מביא אותם עד שכם.

לא משנה.

סיימת או לא סיימת? לא סיימת.

אז היא נקראת על שם המסיים.

מי סיים? ישראל.

אז נקרא שזה הם עשו את המצווה.

הם עשו,

לא סיימו.

המצווה נקראת על שם גומרה.

אז הסיום הוא כל כך חשוב,

עד כדי כך שאפילו אם מישהו התחיל במצווה ולא סיים,

בא השני וסיים,

נהיה על שמו.

לכן כתוב בגמרא בברכות יב,

הכל הולך אחר החיתום,

הכל הולך אחר החיתום.

מה הטעם לכך?

כמו שהראשית בהתחלה זה בבחינת שורש,

שכולל בתוכו את כל העונפים,

כך גם הסוף והסיום של כל דבר כולל בתוכו את כל מה שהיה לפניו.

אז זרע

כולל את הכל,

וגם העץ בגמרו הוא כולל כמו שהיה, כל מה שהיה לפניו.

אם אתם זוכרים את אחת הדרשות השבוע,

אז אמרנו שיש מצווה ראשונה ויש מצווה אחרונה. מתי זה היה?

אתמול.

מה אמרנו?

פרור הוא מצווה ראשונה,

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ספר תורה, זה מצווה אחרונה.

ואמרנו שבשתיהם,

שתי המצוות האלה, הראשונה והאחרונה, אדם יכול לתקן ולקיים את כל התרייג מצוות, ולא יצטרך לבוא בגלגול.

שוב פעם רואים ראשונה ואחרונה.

בראשית ברא אלוקים את השמיים, את הארץ, באותיות מא' עד ת'.

את, כולל את כל האותיות כולן.

את לרבות.

מה מרבה?

את כל מה שבפנים.

יא חביבי.

על כך כתב האיגרא דחלאה,

שהזמנים

המסוגלים ביותר לתשובה מכל שאר הזמנים

הם בסוף אותו הזמן הנועד.

עוד פעם,

הזמנים שמסוגלים ביותר לתשובה מכל שאר הזמנים

הם בסוף אותו הזמן הנועד.

דהיינו,

זמן מנחה לעת ערב,

זה זמן מסוגל לתשובה,

כי הוא סוף היום,

וכן ערב שבת,

שהוא סוף השבוע,

וערב ראש חודש, שהוא סוף החודש,

וערב ראש השנה, שהוא סוף השנה,

וכן בסוף האלף השישי שאנחנו נמצאים בו,

לפני שנכנס האלף השביעי,

שזה בחינת שבת לשם יתברך,

גם זה הזמן הגדול לשוב בתשובה.

הוא ממשיך ואומר, האיגרא דחן,

אם לא תיקן האדם גם בסוף השבוע,

אז הפגם הוא במקום עליון יותר ותשובתו יותר קשה.

מזה נוכל להבין,

אזהרת חכמי האמת,

לשוב בתשובה שלמה בסופה כל זמן וזמן,

קודם חזרתו למקורו,

דהיינו סוף יום

בסידורים מתוקן, לעשות תשובה לפני שאדם הולך לישון.

סוף שבוע,

סוף חודש,

סוף שנה.

ובואו וראו מה כתב המגיד מדובנה, זכותו תגן עלינו אמן בספר אוהל יעקב.

על הכתוב בישעיה מ' ד' ו'

כה אמר אדוני מלך ישראל וגואלו אדוני צבאות,

אני ראשון ואני אחרון

ומבלעדיי אין אלוהים.

פירש המגיד,

כל מה שיעשה אדם,

יזכור תמיד שאני ראשון ואני אחרון.

כלומר,

ראשית כל דבר מצווה יזכור האדם תמיד את הקדוש ברוך הוא,

כדי לעשות הכל לשם שמיים,

וכן באחרית כל דבר,

ישתדל לגמור את המעשה בלתי לשם לבדו, שהכל יהיה לכבוד השם יתברך.

ואז מובטח לו,

ומבלעדיי אין אלוהים,

שהוא לא יעבוד חס ושלום אלוהים אחרים.

זוהי גם הסיבה שציווה אותנו השם יתברך,

לקרוא קריאת שמע,

קבלת עול מלכות שמיים בבוקר ובערב.

ככתוב, ודיברת בם בשבטך בביתך ובלכתך בדרך

ובשוכבך ובקומך,

שכן על ידי כך שאדם מתחיל ומסיים את היום

עם קבלת עול מלכות שמיים,

יוכל לעבוד השם כראוי במשך כל היום כולו.

רעיון קדוש זה הביע הרב הקדוש

רבי מאיר מפרמישלן,

זכותו תגן עלינו, אמן,

על ההלכה הראשונה שהזכיר, השולחן ערוך.

יתגבר כארי

לעמוד בבוקר

לעבודת בוראו,

שיהיה הוא מעורר את השחר.

לא השחר יעיר אותך, אתה תעיר את השחר.

אז צריך להתגבר כארי,

לעמוד בבוקר.

לעבודת בוראו,

שיהיה הוא מעורר את השחר.

ועל זה כתב הרמל

ובשוכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב

ומיד

שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו, יתברך ויתעלה.

לכאורה צריך כאן ביאור.

הלוא מרן הבית יוסף בשולחן ערוך דיבר על השכמה בבוקר.

ולמה הוסיף הרמל את עניין השכיבה

ובשוכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו?

למה הוא כתב את זה?

אומר על זה הרבי, רבי מאיר מפרמישלן.

אם הולכים לישון בלילה כמו סוס,

אי אפשר לקום בבוקר כמו ארי.

סוס מתעורר סוס.

לכן הוסיף הרמל,

כדי שאדם יוכל לקום בבוקר

ולהתגבר כארי,

מן הראוי שכשעולהו על יצועו,

ידע לפני מי הוא שוכב.

ואז מובטח לו שיקום בבוקר ויתגבר כארי.

ומעתה נבין

את גודל העניין שנתן לנו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמם וחסדיו,

את שני החודשים של התשובה,

חודש אלול שהוא בסוף השנה,

כדי לסיים ולתקן את השנה החולפת,

לפני שהאור של השנה מסתלק

והולך לו למעלה.

וכן חודש תשרי,

שהוא ראשית השנה,

כדי להתחיל את השנה החדשה בתשובה שלמה.

ועל ידי כך כל השנה תהיה, לעבודתו יתברך.

אמן, כן יהיה רצון.

הבוקר

אני לא אומר כלום על כנופיית קרייזי,

וכולם קמו מוקדם בשביל לשמוע מה אני אומר,

ואני לא אומר.

אז הם שמעו שיעור נטו.

רבי חננין יום ברגשיו אומר,

עושה הקודש בחרוז וקודש ישראל,

לפי קורמתו ראשות שנה אמור אדונו וסמאן סדגו יחדיל תורו יא אדיר.