ספר בני ציון אריה ישאג מי לא ירא. אלול

13-9-12

"אריה שאג מי לא יירא" אומר השל"ה הקדוש מסכת ראש השנה אות א', הקדמונים נתנו סימן לימים הנוראים, אריה שאג מי לא ירא, אריה ראשי תיבות - אלול ראש השנה יום הכיפורים והושענא רבה.

לפי הפשט, כוונת חכמים ז"ל היא שבימים אלה של חודש אלול ראש השנה ויום הכיפורים והושענא רבה שבהם כל בני האדם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון, אימה ופחד נופלים על כל אחד מישראל, והרמז - אריה שאג, כשמתעוררת שאגת אריה - מי לא יירא? מי לא מפחד מימי הדין הללו. אבל עדיין צריך ביאור מה החידוש שמשמיע הנביא עמוס בפסוק הזה, אריה שאג מי לא יירא, הרי ברור שאנשים מפחדים מיום הדין, אז מה החידוש כאן?

אלא נראה שהנביא רוצה ללמד אותנו כאן יסוד חשוב ונכבד, שאף על פי שבכל יום ויום האדם יכול להתעורר בתשובה, אבל בימים אלה שסימנם אריה קל יותר להתעורר בתשובה לפני בורא עולם.

כדי לבאר זאת נקדים את דברי חז"ל במסכת אבות, שבכל יום ויום בת קול יוצאת ומכרזת, אוי להם לבריות מעלבונה של התורה, וכבר למדנו ששואל על זה התולדות יעקב יוסף בשם רבו הבעש"ט הקדוש, מדוע לא שומעים את הבת קול, ומה התועלת אם לא שומעים אותה. והוא מתרץ, שבשמים אין שום דיבור כלל וכלל, ואותה בת קול היוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת, אוי להם לבריות מעלבונה של התורה, אלה בעצם הרהורי התשובה שהקב"ה שולח מהשמים בלב כל אחד מישראל, כדי לעורר אותו לעבודת ה'. וכאשר יהודי מתעורר בהרהורי תשובה לאביו שבשמים זה מאותה בת קול.

אלא אומר התולדות יעקב יוסף שהרשעים דוחים את הרהורי התשובה, ואינם שומעים את הבת קול, והצדיקים שומעים ומתעוררים לעבודת ה' באהבה וביראה.

צריכים ביאור, מדוע רשע אינו שומע את אותה בת קול שמעוררת לתשובה? על כך אומר הנביא ישעיה נ"ט ב', "כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", אז העוונות והחטאות הם המבדילים בינינו לבין אבינו שבשמים ולא יכולים לשמוע.

מבואר מכאן שהעוונות של האדם מהוים מסך מבדיל בינו לבין אלקיו, לכן הרשע אינו שומע דבר ה', וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע. נמצא ככל שמתרבים העוונות המסך מתעבה, ומונע ממנו לשמוע את הבת קול. לכן הרשע אינו מתעורר בתשובה, אלא שצריכים אנחנו ל דעת שאכן במשך השנה הבת קול לא חודרת את המסכים האלה המבדילים בינה לבין האלקים, אבל בימים האלה אלול ראש השנה יום הכיפורים והושענא רבה שהם ימי רחמים ורצון, ה' מעורר ביתר שאת וההתעוררות הזאת כבר לא בבחינת בת קול אלא כבר שאגה של אריה, וכשאדם שומע שאגת אריה מקרוב אז נופלת עליו אימה ויראה גדולים ואז הוא מתעורר בתשובה.

על כך אומר הנביא, אריה שאג מי לא יירא, ז"א גם הרחוקים והרשעים לכאורה צריכים לירוא. כי אפילו אלה שאינם מסוגלים לשמוע את הבת קול ולהתעורר במשך כל השנה, בימים האלה אלול ראש השנה יום הכיפורים והושענא רבה, מתעוררים בגלל השאגת אריה שקוראת לשוב בתשובה שלמה. השאגה הזאת מסוגלת לשבור את כל המסכים ומחיצות הברזל שמבדילות בינינו לבין אבינו שבשמים, ואומרת כנסת ישראל, "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי" זה לא סתם קול אלא קול דודי דופק, הקול השואג של הקב"ה חודר את המסכים העוטפים אותנו וחודר אל פתחי הלב, פתחי לי, אתם יודעים, בהתחלה דופקים חלש, אח"כ יותר חזק, אח"כ ככה, אח"כ פורצים את הדלת. אז הקב"ה מבקש פתחי לי, עכשיו הגיע הזמן, לכן בערי השדה רואים שיש הרבה הרבה מתעוררים צעירים בחדשים האלה, חודש אלול מגיעים רבבות בחורים לומר סליחות. ולצערנו הרב יש כמה טיפשים שמזמינים את הזמרים הפסולים להיות חזנים לסליחות שזה עבירה ופשע ואות קלון למזמין ולקהל והם לא יוצאים ידי חובה ומכעיסים את הקב"ה ואין קטרוג יותר גדול מזה. ועל זה דיבר הרב בן ציון מוצפי בחריפות על הנושא הזה שאין קטגור נעשה סנגור, וסליחות זה יותר חמור משליח ציבור בתפילה, כי השליח ציבור בתפילה היום לא נזקק כל כך כמו שהיה בדורות קודמים שהיו עילגים ולא יודעים להתפלל, היום כולם יודעים להתפלל. ואדם יוצא בתפילה שלו כבר. אבל פה השליח ציבור שצריך להיות בסליחות הוא צריך להיות אדם ירא שמים בשביל שיגיד את הסליחות כי הוא השליח של כל הציבור, בלי השליח ציבור זה לא עובר, אי אפשר להגיד סליחות בלי שליח ציבור, אם יגיד כל יחיד ויחיד זה לא עובד וצריכים גם עשרה, צריכים עשרה כשרים וכו'. אז סליחות אומר הרב בן ציון מוצפי, יותר חמור מתפילה, ובתפילה ידוע שצריך להיות שיהיה ביתו ריקן מעבירות ושיהיה בגיל למעלה משלשים ושיהיה תלמיד חכם ושיהיה לומד וירא שמים, ושלא יהיו שמועות רעות וכו' וכו', ושלא יהיה בבחינת "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" שהוא עושה רק בשביל לסלסל בקולו, ובכלל לא אכפת לו מהקב"ה, זה רק איזה היכי תמצי לקבל כמה אלפי שקלים וללכת הביתה, והשבוע עשו איזה בדיחה באיזשהו בית כנסת בשלום ציון בפתח תקוה, והזמינו כולם את מדיח בן לא חשוב, הזמינו אותו לשמה ובכלל זה לא היה סליחות, זה היה מתשע וחצי עד אחד עשרה וחצי, רמאות, לקחו שלשים שקל ובנים עם בנות יושבים מפה ומפה והוא שר להם חפלה, כאילו התעוררות. חוצפה שאין כדוגמתה. ועכשיו עושים במקום אחר עם בן סנוף, והרבנית ימימה עם בן סנוף מופיעה ביחד בערב של סליחות לבנות, והבן סלוף הזה ה' ירחם עליו, איך הוא שר בפני בחורות וכאלה שהן חשופות בחתונות ודברים, איום ונורא, וריקודים מעורבים, משהו. בקיצור הכל ה' ירחם על עמו ישראל. אבל זהו, צריך למחות, בכל מקום שאתם שומעים רואים ויודעים להודיע לכולם בשער בת רבים שזה איסור גדול להזמין, והרב עובדיה אמר שאסור אפילו להזמין אותם לאירועים שהם תורניים, כי הם פסולים, מחטיאים את הרבים. והרב רצאבי יצחק פסק שהם בכלל לא מצטרפים למנין. אוי ורחמיו על כל מעשיו.

אז זה שאגת האריה בימי תשובה אלה, אמורה לעורר אותנו, ואלה גם לא מתעוררים מהאריה ולא מהשאגה. אלה הלב שלהם כבר סתום ואטום. נכונו שפטים לליצים, זה מה שנשאר להם.

"ותשליך במצולות ים כל חטאתם" כדי שנוכל להבין את 13 מידות הרחמים של הקב"ה, במיוחד בימים אלה של חודש הרחמים והסליחות, נביא ביאורו של הרמ"ק, רבי משה קורדובירו. אחת מהמידות שמיכה הנביא אומר, זה ותשליך במצולות ים כל חטאתם. בספר הקדוש תומר דבורה, אומר על המידה הזאת אחרי שישראל מתוודים על עוונותיהם, הקב"ה מעמיס עוונות אלה על ראש שעיר עיזים, שהוא חלקו של השטן והשעיר נושא עליו את כל עוונות ישראל אל ארץ גזירה, ככתוב "ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזירה" הדבר קשה, אומר הרמ"ק, ישראל חטאו והשעיר מקבל את כל עוונותם על ראשו, מה חטא השעיר?

משיב הרמ"ק, הקב"ה גזר בעולמו שכל מי שמעניש את ישראל ייענש ויתבטל. זה גם הטעם שאת האבן של הנסקלים למוות, וגם הסייף של הנהרגים קוברים באדמה, זאת כדי לבטל את מציאותם וכוחם כיון שבאמצעותם הענישו את ישראל.

הטעם לכל זה הוא, שלאחר שישראל נענשו וקיבלו את הדין, הקב"ה מתנחם על כך ותובע את עלבונם, לכן עתיד הקב"ה להעמיד לדין את הס"מ כפי שאמרו חכמים ז"ל, בסוכה נ"ב, לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו.

להבין זאת נקדים מה שאמרו חכמים, אחד הדברים שהקב"ה מתחרט עליהם זה שברא את היצר הרע. כמו שלמדנו כבר בעבר על הפסוק במיכה ד' ו' "ואשר הרעותי" הקב"ה אומר על עצמו, ואשר הרעותי. ביאר הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א, בספרו זרע קודש, שכאשר שב האדם בתשובה ומתחרט מאד על מעשיו הרעים, אז גם למעלה בשמים הקב"ה כביכול עושה תשובה. כמו שאמרו חכמים ז"ל בגמרא בברכות ל"ב, הקב"ה מתחרט על ברית יצר הרע ואומר ואשר הרעותי, שכביכול מצטער שברא את היצר הרע, בגללו גרם צער לבני ישראל.

מביא על כך משל, משל לאב שנתן לבנו החביב סכין לשחק בה, והבן מרוב טפשותו לא נזהר וחתך את ידו. לבן היה צער גדול, אבל לאבא גדול משלו, למה נתן לבן את הסכין וגרם בכך לפציעתו. הנמשל, הקב"ה ברא את היצר הרע לטובת האדם, הוא נתן לו סכין למריחה, להשתמש איתו, למרוח את הסנדוויץ', אבל הוא פצע את עצמו. היצר הרע נועד בשביל לגדל אותנו, הוא מתנגד ואנחנו מתנגדים לו כך אנחנו עולים, כמו שק האגרוף, נותנים אגרוף הוא מתנגד אבל השריר מתנפח, ז"א ככל שהיצר מתנגד ככה אנחנו עולים. אז היצר ניתן לנו לטובה, אבל הבן לא משתמש איתו לטובה, והוא נפצע ממנו ונפגע. אז כביכול הקב"ה מתחרט שנתן לו את היצר הרע, ועל זה הוא אומר ואשר הרעותי, אבל מה הפטנט פה, כבר למדנו בשיעורים הקודמים, שהקב"ה ברא מהלך, ה' צילך על יד ימינך, אתה מתחרט אז גם הוא מתחרט, לך יש איתערותא דלתתא אתה עושה איתערותא דלעילא, אם אתה מתחרט באמת גם ה' כביכול מתחרט, וכשהקב"ה מתחרט ממה שהוא ברא, נחלש כוחו של מה שהוא מתחרט ממנו, ואז ממילא מתחלש כוחו של היצר הרע ואז אתה יכול לגבור עליו. ז"א כל הפטנט בנוי בצורה כזאת שאם אנחנו מתחרטים, גורמים כביכול חרטה למעלה, חרטה למעלה מ בטלת את כוחו של היצר הרע, ממילא אז הוא לא יכול לשלוט על האדם ואז התשובה של האדם מתקבלת והוא כבר לא מפריע לו, כיון שהחרטה אמיתית אז הקב"ה עוזר מלמעלה. אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ולמה שהקב"ה עוזרו? עוזרו פירושו לא עושה בשבילו את העבודה, אומר הגאון מוילנא עוזרו, מה זה עוזרו? אתה מרים משהו ואתה לא יכול להשלים את זה אז אתה מבקש ממנו - תעזור לי, תעזור לי, הוא בא עוזר, אבל אם תגיד לאחד בא תרים לי את זה, למה מה קרה מה אתה נכה? תרים, אומר אין בעיה תרים אני יעזור לך. אומר הקב"ה תתחיל אני יעזור לך, אם אתה לא עושה כלום מה אני יעזור לך? אז לכן אם מתחרט האדם הוא גורם חרטה כביכול למעלה בעצם בריאת היצר הרע ועל ידי זה נחלש כוחו ואז אתה יכול להתגבר עליו, פלא פלאות.

ש. הרב, אבל אם בן אדם בין אדם לחברו, עונשו יותר גדול נכון?

הרב: נכון, מה אתה לא יודע שמול משקל זבוב שמים זבוב מול תרנגול שמים תרנגול, מול משקל כבד שמים משקל כבד, אחרת איך יהיה פייט, אם גברת עליו על יצר הרע פה ואתה עולה אז לא יהיה לך יצר הרע, אז נגמר הנסיון אין לך בחירה בחיים. חייב להיות תמיד שאתה מתרומם איתו גם זה לעומת זה.

ש. אז במה עוזרו?

הרב: עוזרו להתגבר. אז אתה מתגבר, עכשיו מביאים לך אותו עוד פעם אתה מתגבר עוד פעם. כשאתה מתגבר אתה לא חוטא, מדובר כשאדם חוטא ומתחרט על החטא אז הקב"ה כביכול מתחרט על מה שעשית עבירה, ואז הוא מחליש אותו ואז אתה יכול להתגבר, אבל אם אתה מתגבר בלי לחטוא זה מצוין, זה סימן שהשק עושה את העבודה. הבנת?

עכשיו לפי זה יבוארו דברי הרמ"ק, "ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזירה", כאשר ישראל עושים תשובה ומתוודים על עוונותיהם מתחרט הקב"ה כביכול על בריאת היצר הרע שגרם לכל העוונות של ישראל, ומעמיס הקב"ה את העוונות על ראש השעיר שמסמל את הס' מ' שהוא השטן ראש כוחות הטומאה, כיון שהוא גרם להם לעוונות ההם. וזה הפירוש, ותשליך במצולות ים כל חטאתם, אנחנו מתפללים שהקב"ה ישליך במצולות ים, על מי אנחנו מדברים? על כוחות הטומאה שנקראים מצולות ים. כי כוחות הרשע נקראים ים, כמו שכתוב בישעיה נ"ז כ', והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, אז הרשע נקרא ים, והגויים נקראים המים הזידונים, אז לכן הקב"ה משליך את כל חטאתם בים במצולות של הים, איפה? אצל כוחות הרשע. וזה הטעם של המנהג בראש השנה לאחר תפילת מנחה קודם שקיעת החמה ללכת לחוף הים לתשליך, או לנהר, למה? כיון ששם זה רומז לקליפות לכוחות הטומאה ואנחנו מתפללים להשליך את הכל "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" כי זה שייך אליהם. ואז ע"י שאנחנו משליכים עליהם אז אנחנו יוצאים זכאים בדין.

פעם סיפר לי אמיר, נכון זה אתה אמרת לי? למה בראש השנה זורקים את כל העוונות בתשליך לבאר לים לנהר, ולמה בראש השנה לא אוכלים אגוז, ואילו בפסח מילאו כיסי באגוזים שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא, למה בפסח יש אגוזים? ולמה בפסח הולכים להביא מים שלנו במשך הלילה מהבאר כדי לעשות את המצות, למה מביאים מים מהבאר? בראש השנה הולכים לבאר לעשות תשליך, ובראש השנה לא אוכלים אגוזים, בפסח הפוך - הולכים לבאר ומביאים מים ומערבבים עם המצה וגם אוכלים אגוזים, למה? בראש השנה עושים תשובה מיראה, למה מיראה - פחד יום הדין, אדם לא מספיק, לא כולם מספיקים לעשות תשובה מאהבה, אין שכל, הסברנו כמה פעמים איך לעשות מאהבה אבל לא, אבל הרוב עושים מיראה, מהפחד. אז כשעושים מיראה מה כתוב, שהזדונות הופכים להיות שגגות, שגגות. אז עדיין נשאר שגגות, זו גם בעיה. אז לכן הולכים ישר בראש השנה במנחה לבאר להשליך את מה שנשאר, פותחים את הכיסים ומשליכים את כל השגגות, את כל העבירות מה שנשאר שמה משליכים, ולא אוכלים אגוז כי אגוז בגימטריה חטא והאגוז מזכיר חטאים, אז אנחנו לא כל דבר שמזכיר חטאים אנחנו לא מתעסקים, ראש השנה יש לנו יראה אפילו אגוז מזכיר חטא לא לא לא לא קח את זה מפה, לא לא לא לא. בפסח אנחנו עושים תשובה מאהבה, זה חג הגאולה, חג הניסים, ה' אהב אותנו, הוציא אותנו ממצרים, זה התקופה שבה אנחנו חודש ניסן חביבי אוהבם את ה', אז עושים תשובה מאהבה. מה כתוב בתשובה מאהבה? זדונות הופכים להיות זכויות, אז אנחנו מחפשים עכשיו את העבירות של פעם, אז מביאים אגוזים שזה מזכיר את החטאים, והולכים לבאר איפה שזרקנו את התשליך את הכל, ולוקחים משמה את המים בשביל שיהיה עם מה שהשלכנו ולערבב עם המצה כי זה הופך להיות זכויות. יפה?

ובכן, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך, ימינך פשוטה לקבל שבים, מה זה אומר? אחרי שאנחנו אומרים נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך, מיד אנחנו אומרים ימינך פשוטה לקבל שבים. מה ההבדל אם ימינו פשוטה או שמאלו פשוטה? ידוע ומפורסם ששמו המלא של הקב"ה זה שם הויה ברוך הוא, שם של חסד ורחמים, ה' אלקים זה מידת הדין. בתורה כתוב "בראשית ברא אלהים" במידת הדין, ראה שלא יכול העולם לעמוד בדין, שיתף עמו רחמים, "ביום עשות ה' אלקים שמים וארץ", אחרי זה רואים שהקדים מידת הרחמים למידת הדין. אז ז"א העולם לא יכול לעמוד בדין לבד, אז לכן שיתף והקדים מידת הרחמים למידת הדין.

שואל הבעש"ט הקדוש זצ"ל על הפסוק בתהילים צ"א א', "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע" אה, אל זה שם של חסד ורחמים, כמו שכתוב "חסד אל כל היום", אז מה זה שכתוב "אל נקמות"? צריך להגיד אלהי נקמות, דין, ומה הענין של נקמה במידת החסד, נקמה במידת החסד?

ביאר הבעש"ט בדברי קדשו, הקב"ה יש לו שתי דרכים להעניש, סליחה, לעורר את האדם, אחת - להעניש, להביא עונשים ודינים ועל ידם מתעורר האדם לשוב בתשובה, ויש דרך שניה שהקב"ה משפיע על האדם חסדים ורחמים גדולים, ואדם חושב ואומר, אוי, אוי, אני כזה חוטא גדול וה' עוד משפיע עלי חסדים ורחמים? מזה בא לידי בושה גדולה ומתעורר בתשובה שלמה לתקן את כל מה שמרד במלך מלכי המלכים הקב"ה. אז הבעש"ט מביא על זה משל, מלך גדול ונורא, אחד משריו חטא נגדו, ודתו היתה להמית, המלך רחום וחנון, חפץ להיטיב לו ולא להענישו, ציוה להעלות אותו דרגה, כשראה השר שבמקום להעניש אותו להמית אותו העלו אותו דרגה, התמלא בושה והכנעה, בא לפני המלך בבכיות נוראות שיסלח לו על מה שחטא כנגדו. וזה הפירוש, אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, ברוב החסדים של הקב"ה, כשהוא בא לנקום באדם הוא משפיע עליו טוב וחסד כדי לעורר אותו לחזור בתשובה. אתם יודעים, יש הלכה שלמדתי אותה, לא אשכח אותה בקיצור שולחן ערוך של הרב גנצפריד, שאסור לנקום, כידוע, לא תיקום ולא תיטור. אבל יש רק סוג נקמה אחת שמותר לעשות, אם יש לך אויבים הנקמה שמותר לך להתנקם בהם זה לשפר את מעשיך. זאת הנקמה הכי מתוקה. למה? הם אומרים עליך אתה כזה וכזה וכזה, ואתה משתפר, הוא הולך לדבר עליך אצל אחרים, אומרים תגיד איך אתה מדבר ככה? אתה יודע מי הבן אדם הזה? אתה יודע מה הוא עושה? אתה יודע כמה הוא מדבר טובות, למה אתה אומר ככה? למה אתה אומר ככה? מה יוצא, שהוא מקבל שפכטל מאנשים איך אתה מעיז לדבר ככה, אבל אם הוא היה מתגרה בו אותו דבר, אז היו אומרים אתה מבין, מצא מין את מינו, אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה, אבל אם אתה משפר את מעשיך זאת הנקמה המותרת.

יוצא כמו פה, אל נקמות ה', איזה מין נקמה שאתה מיטיב לו? כי אז אין פתחון פה לאדם להיות רשע כבר, איך אתה יכול להיות רשע אם ה' במקום להרוג אותך עוד מעלה אותך דרגה, מוכן לקבל אותך בתשובה, מוכן להפוך את כל הזדונות שלך לזכויות, ואתה לא מוכן, אז מה נשאר?

אז ז"א, זה חסד, אז במקום לנקום להמית הנקמה באה בדרך הטבה, וההטבה הזאת תועיל, המוות לא יעזור, אבל ההטבה הזאת תגרום לחלק, אלה שהם טובים בשרשם, להתעורר ולהחזיר טובה למיטיב להגיד זה לא בסדר שהייתי איתו ככה.

איך היה עושה שלום אהרן, היה פוגש את שני הצדדים הניצים ואומר לאחד מהם, אילו היית יודע כמה הוא אוהב וכמה הוא חפץ שתדבר איתו, מה אתה אומר, כן ככה? מה אתה אומר, טוב, אז אתה יודע מה בסדר תודה שאמרת לי, והולך מהר לשני, פשששש אם היית יודע, הוא משתוקק רק שאתה תחזיר לו שלום, אל תגיד לו ראשון, רק תחזיר לו שלום, מה אתה אומר ככה זה, וכך היה עושה שלום. אז מה הפטנט, במקום בא הנה תן לו תחזיר לו תעשה זה, מה פתאום אתה יודע איך .... זה הפטנט, זה הבסיס.

אז הקב"ה מנסה קודם כל אל נקמות, בדרך של חסד ורחמים, אבל אם אדם חמר, הוא לא מבין, לא נשאר רק דינים ועונשים. אם היה מבין ששדרגו אותו, אבל מה קורה, הטיפש הרשע מה הוא אומר, אתה רואה שאני בסדר, אם הייתי לא בסדר הקב"ה היה נותן לי תפקיד כזה? במקום שיחשוב לא מגיע לי, הוא אומר בטח שמגיע לי, הנה זה הראיה. כמו שאחאב היה אומר לאליהו הנביא, אנחנו נוסעים הולכים, עובדים עבודה זרה, עושים מה שאנחנו רוצים יורד גשם חבל על הזמן, חביבי איפה, איפה וחרה אף ה' ועצר את השמים, איפה איפה, איפה? כאילו זה הצדקה, יש גשם יש הכל זה בכלל, אז מותר לעשות כל העבירות, אין שום בעיה, הוא מביא את זה לרעה. ז"א הקב"ה כשנותן לפעמים טובה לבן אדם זה בשביל שתתעורר לפני שתקבל את האפשרות השניה, אז אני נותן לך קודם צ'אנס ראשון בדרך של חסד ורחמים,

ש. פה כבר לא טובות גמרנו

הרב: גמרנו, הוא מזמין מכות, הוא מזמין מכות. מזמין מכות, זה כמו השוטר, אומר לך אני מבקש שתתלווה לתחנה, אתה עושה לו שרירים מה פתאום עזוב מה אתה פפפ... בסוף ישכיב אותך על הרצפה, יכופף לך את היד, ישים לך אזיקים, יקח אותך בפדיחה ותגיע לאותו מקום, במקום שתלך יפה, אתה מבין? כאילו אתה בא למסור עדות, עכשיו אתה הולך כנאשם.

אז לכן אנחנו אומרים בסליחות, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך, ואז מה אומרים, ימינך פשוטה, תנצל, ימינך פשוטה, תנצל, אחרי שאתה בדקת את עצמך וחיפשת ובחנת את הדרכים, אתה יודע שאתה לא בסדר, ועכשיו מושיט לך ה' יד ימין, יד הרחמים, ימינך פשוטה לקבל שבים, לא שמאל, כתוב ימין מקרבת שמאל דוחה וימין מקרבת, אז תנצל את הימין, כי ימין באה לקרב, אם לא תקבל את השמאל דוחה, למה לך? אז לכן אדם צריך לא להמתין עד שחס ושלום יטפלו בו בדינים, וישר בדרך של רחמים, ואין לך רחמים יותר גדולים מחודש הרחמים, שאומר הקב"ה בא לפני, תבקש סליחה וזה ואני אמחל לך ואסלח לך, הנה יש לך הזדמנות.

רבי חנניה בן עקשיא אומר....