מה העבודה בחודש אלול? | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום
רפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסה גידים ליוחי, בן אסתר ובנימין,
שהקדוש-ברוך-הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית, ושזכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולמשפחתו לעד. אמן.
חודש אלול.
הרב הקדוש, בעל חידושי הרים,
אמר רמז נפלא לשאלה למה נקרא חודש התשובה בתואר אלול.
הרמז הוא שהנה כתוב בתהילים ק',
דעו כי אדוני הוא אלוהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
אז בפסוק כתוב ולא אנחנו ל״א.
אבל בקריאה
אנחנו קוראים עם ל״ו״
ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
כשאומרים לא באלף, קוראים ביחד.
דעו כי אדוני הוא אלוהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
אבל אנחנו קוראים.
דעו כי אדוני אלוהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
למה יש כתיב?
יש קרי.
למה?
למה כתוב בלמד א' ולמה אנחנו קוראים בלמד וו?
הביאור הוא
שאם יש לעם ישראל עוונות,
הולכים אחרי הכתוב. מה כתוב? ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
כאילו חס ושלום אנחנו לא העם של הקדוש ברוך הוא.
אבל אם אנחנו ללא עוונות,
או עשינו תשובה על עוונותינו,
אז הולכים עכשיו אחרי הקריאה, והקריאה היא, ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו.
שאז אנחנו עמו של הקדוש ברוך הוא.
נמצא,
תכלית התשובה היא להפוך את האותיות
ל'א'
ולא אנחנו עמו לאותיות ל'ו',
ולא אנחנו עמו
לכן נקרא חודש אלול,
שהוא מכיל את האותיות
ל'א' ול'ו'.
והעבודה היא להפוך את הלא ללא.
חודש אלול,
זאת העבודה.
ממשיך בעל חידושי הרים.
נפרש את העבודה הגדולה של חודש אלול על פי הפסוק בספר ישעיה, סג.
בכל צרתם
לא צר.
בלמד אלף.
אבל הקריאה, עוד פעם, יש קרי בכל צרתם לא צר.
מה הפירוש?
כשיש לעם ישראל צרות, לפי הכתוב לא צר, לא צר לו לקדוש ברוך הוא. אז מה? שיהיה להם צרות, מגיע להם.
לפי הקריאה שאנחנו קוראים,
קוראים בכל צרתם, כשיש לעם ישראל צרות,
אז גם לקדוש ברוך הוא יש
צר
כן
לא צר.
גם פה למה צריך כתוב ולמה צריך קריאה?
הרי זה סותר זה את זה, לכאורה.
אלא הקריאה, הקריאה, הקריאה אומרת שבכל צרתם של ישראל
לא צר, צר לו גם כן לקדוש ברוך הוא.
והכתוב שאומר, ובכל צרתם לא צר,
אז בכל הצרות של ישראל אין צער מגיע לקדוש ברוך הוא. לא צר לו.
נשאלת שאלה מה נכון.
האם צר לו כשיש לנו צרות או לא?
על כך אומרת הגמרא בחגיגת ט״ו.
בזמן שאדם מצטער,
שכינה מל לשון אומרת,
קלעני מראשי,
קלעני מזרועים.
אם כך, הקדוש ברוך הוא מצטער על דמן של הרשעים,
קל וחומר על דמן של צדיקים שנשפך.
אומרת הגמרא,
בזמן שאדם מצטער,
מפרש רשי,
כשבאים צרות וייסורים עליו בגלל העוונות,
אדם עשה עוונות ובאים עליו צרות וייסורים,
אז הוא מצטער בשעה שאדם מצטער. אז על מי מדובר?
אדם שרשע.
שכינה, מה לשון אומרת, מה אומרת השכינה?
קלעני מראשי,
קלעני מזרועי.
זה בהיפוך, בלשון סגינה הוא לא קלעני קל לי,
אלא ראשי כבד עליי וזרועי כבדה עליי.
כמו אדם
שכאילו זהו,
אין לו כוח יותר לשאת את ראשו או את ידיו מרוב הצער.
אז זה בלשון כזאת משתמש,
ואומרת הגמרא, אם כך הקדוש ברוך הוא מצטער על דמן של רשעים,
שהוא מצטער ואומר, קלעני מראשי, קלעני מזרועי,
קל וחומר כמה הוא מצטער על דמן של צדיקים, של נשפך.
לומדים מדברי הגמרא שבזמן שישראל נמצאים בצער,
צרות באות עליהם ואפילו על הרשעים שבישראל יש צער לשכינה הקדושה.
באותה שעה הולכים על פי הפסוק
בכל צרתם
לא צר, גם לקדוש ברוך הוא צר.
עד כאן
זה מה שכתוב
בנביא
עכשיו,
כדרכה של התורה,
שביעים פנים לתורה,
נבאר על פי הסוד
את הכתוב
ואת הקריאה של הפסוק
בכל צרתם לא צר.
אומרים חכמים זיכרונם לברכה,
בעולם הזה נכתב שמו של הקדוש ברוך הוא
כהוויה.
אבל כידוע,
אנחנו קוראים את זה בשם אדנות.
איך כותבים את שמו של הקדוש ברוך הוא?
שמו יוד
בה וו וה. זה הכתוב.
ואיך קוראים?
אדוני.
אבל זה לא כתוב.
כתוב
וקוראים אחרת.
אומר בי יצחק אייזק מקורץ,
זכותו תגן עלינו, אמן.
בעל הברית כהונת עולם.
כי בשמו של הקדוש ברוך הוא,
שם הוויה ברוך הוא,
לא מגיע שום פגם על ידי העוונות התחתונים.
זאת אומרת, בני אדם עושים עוונות?
העוונות לא מגיעים למעלה למעלה עד שמו של הקדוש ברוך הוא, שם הוויה.
אבל בשם אדנות,
אדוני, א' וד', בנון וי',
שזה רומש, הקדוש ברוך הוא, הוא אדון על כל הנבראים.
אדוני, אדון על כל הנבראים.
ושכולם העבדים שלו.
בשם הזה מגיע הפגם על ידי העוונות.
מגיע הפגם עד השם הזה בעוונות.
על ידי העוונות מגיע פגם בשם הזה.
שהרי,
אם אין התחתונים,
בני אדם מקיימים רצונו של הקדוש ברוך הוא,
אין הם עבדים נאמנים.
ואם הם עבדים נאמנים לקדוש ברוך הוא, אם אינם עבדים נאמנים לקדוש ברוך הוא, לאדון הכול, לאדוני,
כי אז נפגם השם הזה,
שהוא רומז שהקדוש ברוך הוא אדון לכל הנבראים והם עבדיו.
אז זו פגימה בשם.
עכשיו, על פי זה מובן היטב העניין
למה כתוב
בכל צרתם לא צר,
ובקריאה
בכל צרתם לא צר.
הכתוב בכל צרתם לא צר,
רומז,
שאין
הצרה והעוונות שגרמו לצרה של התחתונים,
אינו מגיע ופוגם בשם הוויה ברוך הוא.
אז לכן בכל צרתם לא צר.
כי זה לא מגיע על השם הוויה,
אז ממילא לא צר.
אבל הקריאה שאנחנו אומרים, בכל צרתם לא צר,
זה רומז שהפגם כן מגיע כביכול אל השם אדנות,
אדוני.
מתי זה לא צר?
בשם הוויה.
מתי לא צר?
שיש כאילו פגימה, פגיעה,
זה בשם אדנות.
כי אם השם אדנות אומר שהוא אדון הכול,
אדון כל הנבראים, והם מורדים, עושים עוונות והכול,
אז זו פגימה בשמו של אדנות.
איפה הוא אדון על הכול אם העבדים מורדים?
עכשיו למה זה ככה?
כל זה מחסדיו של הקדוש ברוך הוא.
שאם חלילה היה מגיע פגם לשם הוויה,
לא היה תיקון לעם ישראל.
כפי שאומר הקדוש ברוך הוא לישראל,
כי אני אדוני לא שניתי,
ואתם בני יעקב לא חיליתם,
הנביא מלאכי אומר בפרק ג',
כי אני אדוני לא שניתי, בשם הוויה אין שינוי.
אין שום שינוי בשם הוויה.
שום פגם לא מגיע לשם.
ובזכות זה אתם בני יעקב לא חיליתם.
אם חס ושלום היה מגיע הפגם עד שם הוויה,
לא היה לכם תיקון,
והייתם עובדים מן העולם.
אז השם רוב חסדיו עשה שלא יגיע.
כיוון שאני השם לא שניתי,
אינכם יכולים לפגום בשם הוויה,
על כן ואתם בני יעקב לא חיליתם,
בגלל זה לא עשיתי בכם קליה,
כי אם היה מגיע חס ושלום לשם הוויה הפגם שאתם עושים,
לא הייתה לכם חלילה תקומה.
אז זה חסדי השם יתברך שהוא עשה כך.
שואלים אם כך חכמים,
איך כתוב בתורה?
צור ילדך תשי,
ותשכח אל מחולליך.
חכמים מפרשים
במביא רשי,
שעל ידי עוונות שלנו אנחנו מתישים כוחו של הקדוש ברוך הוא.
צור ילדך, הקדוש ברוך הוא נקרא צור, הוא ילד אותך, הביא אותך לעולם, ברא אותך,
תשי, ואתה מתיש את כוחו של הבורא יתברך,
שהוא לא ישפיע עליך שפע טוב?
כמו שאמרנו, קלאני מראשי, קלאני מזרועי.
אז איך זה מסתדר?
אלא, הביאור, כמו שאמרנו,
בשם הוויה יתברך, לא מגיע פגם לעולם.
השם הזה גבוה מעל הכול ואינו קשור כלל כלל כלל
למעשה התחתונים.
כמו שאמרנו, אני אדוני לא שניתי עם שם הוויה.
אבל צריכים לדעת
שהשם ברוב חסדי ורחמיו
צמצם את אורו הגדול,
הבלתי-מושג,
צמצום אחר צמצום,
עד שירד למטה להתלבש בתחתונים ולהאיר להם את מאורו הגדול,
וזה הנקרא בתואר שכינה.
תכלית הירידה הזו שירד הקדוש ברוך הוא להתלבש ולשכון בתחתונים,
זה כדי להיטיב לברואיו.
אם הם ייטיבו מעשיהם,
ייטיב להם השם יתברך, ישפיע עליהם שפע
של רוב טובה על ידי השכינה הקדושה,
שזה צמצום אורו של הקדוש ברוך הוא בתחתונים.
אבל צריכים לדעת ישראל
שעל ידי העוונות הם פוגמים בשכינה הקדושה ומונעים מעצמם שפע שירד עליהם.
על כך רומז זה כתוב, צור ילדך תשי.
העוונות פוגמים ומתישים את השכינה הקדושה.
אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להקים שכינתה מעפרה.
זאת אומרת, התפקיד שלנו לרומם את השכינה,
לא לפגום בה, לא לפגוע בה.
לא להקטין את האפשרות שהיא תתחסד איתנו ותאיר מהאור העצום העליון,
כי אנחנו סותמים את צינורות השפע והופכים אותם לפשע.
על פי זה יש לומר
שהעבודה הגדולה שלנו בחודש אלול
היא להביא לכך
שכמו בשם הוויה י' וו' וו' לא מגיע שום פגם מהעוונות של ישראל,
שכך יהיה גם שבשם אדנות גם לא יגיע שום פגם,
כי על ידי העוונות פוגמים מאורו של הקדוש ברוך הוא בשכינה הקדושה.
אבל גם אם פגמנו במעשים בשכינה הקדושה,
ניתן לתקן את הפגם על ידי תשובה
שהיא התרופה לכל צרותינו.
ועל כך רומס חודש אלול,
שכן, כאמור, הוא מכיל את האותיות ל״א ול״ו,
כדי לרמוז שעבודת האדם היא להפוך את לא ל״ו ללא.
זאת אומרת, דהיינו, להפוך את בכל צרתם לא צר, שאנחנו גורמים לשם
כביכול פגימה,
בשם אדנות, בגלל המעשים הלא-טובים, ואז לא צר,
להפוך את זה,
שזה רומז על הפגם של העוונות שמגיע לשכינה,
להפוך את זה לכל צרתם לא צר.
כמו שאנחנו לא פוגמים בשם הוויה,
לא נפגום גם בשם אדנות,
ולא יגיעו עוונותינו לפגום בשכינה הקדושה.
אז להפוך את הלא שיש לו כאילו צר, פגימה, צער,
להפוך את זה ללא צר,
שלא יהיה לקדוש ברוך הוא שום צער וכעס עלינו ולא שום דבר, בכוונת השכינה הקדושה.
אז זו העבודה באלול.
אם גרמנו בעוונות שלנו צער
כלפי שמאיה וצמצמנו את האור הגדול של השכינה המשפעת בתחתונים,
אנחנו צריכים לתקן את זה ולהפוך את זה ללא צר, שלא יהיה שום פגימה למעלה,
גם לא בשם אדנות בשכינה הקדושה בשום אופן.
זאת העבודה שלנו,
ולכן זה נרמז
בשם אלול.
אז אמרנו,
אם אנחנו עובדים את השם כראוי,
אז אנחנו נקראים
עמו וצאן מרעיתו.
אבל אם אנחנו לא עובדים את השם כמו שצריך,
אז חס ושלום, ולא אנחנו עמו.
או שאנחנו לא, או שאנחנו לא עמו.
צריך להחליט.
וכשאנחנו לא עמו,
אז אנחנו גורמים שלא צר.
אבל אם אנחנו כן עמו,
פירושו אנחנו לא עמו, אז לא יהיה לו צר.
פירושו של דבר,
אנחנו לא נפגום בשכינה הקדושה,
וזו העבודה שיש בחודש אלול,
להפוך
את האותיות ואת המציאות,
בשביל שנוכל בעזרת השם להיכתב בספרן של צדיקים גמורים,
בקת הצדיקים.
יהי רצון שנחזור בתשובה שלמה ונתקן כל מה שפגמנו וכל מה שציערנו את השכינה הקדושה.
אמן כן יהי רצון.
רבי יחנניהו ברגע שאומר ארוסות גדולים ובכל זאת קודש רואין,
לפי כוח ארבונו תורו ומשוות שנה אמור אדונו אבו סלאם ענסית גויר דיל תורו יא אדיר.