ספר החינוך מצוה שס"ד, ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא מזבח כפרה אין לנו אלא תשובה. ואפילו היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה שלמה באחרונה, אין מזכירין לו שוב רשעו. דברי החינוך.

אין לתאר בחרט אנוש ערך רגע אחד של חיי בני אדם. מה שנשמע עכשיו זה לא יאומן כי יסופר, כמה רגע אחד בחייו של אדם חשוב. ואין לשער את כוחו כמה הוא יכול לעשות ולפעול ברגע אחד בחייו, ואת הכלל הזה אנחנו יכולים ללמוד מהיצירה של אדם הראשון. לפני שיצר הקב"ה את אדם הראשון, הכין בשבילו עולם גדול המכיל אלפים ורבבות נבראים לאין שיעור. דוממים, צומחים, בעלי חיים מכל הסוגים, מכל המינים, ממלאים את כדור הארץ, ובימים ובנחלים ועליהם כל צבא השמים, השמש, הירח, רבבות הכוכבים בכל הגלגלים והטביע בכולם חזיונות טבע נפלאים וכוחות אדירים במימדים עצומים. כל אלה נבראו כדי שיוכלו לשמש את האדם שיתענג בהם וימשול עליהם, והתפאר הקב"ה ביציר כפיו זה והציגו לפני המלאכים ואמר, ראו בריה שבראתי בעולמי, והנה, ידע הקב"ה שבאותו יום שיברא את האדם יחטא וירד מגדולתו ויהיה הכרח לגרשו מגן העדן שנטע בשבילו על כל תענוגיו ועידוניו, וידע שהוא ימעט את דמותו ושיעור קומתו וידע שהוא יביא עליו קללות ויקלל בגללו את כל הבריאה, ובכל זאת היה כדאי לברוא תבל ומלואה על כל גדולתם, הודם ותפארתם בשביל שעה אחת של חיי אדם הראשון. שאז היה יחיד בעולם לפני שחטא. אז כל זה היה רק בשביל שעה אחת, למה?

באבות דרבי נתן פרק א' ח' כתוב, בשעה תשיעית הכניסו לגן עדן, בשעה עשירית ציווהו, ובאחד עשר סרח. ז"א אחרי שעה הוא כבר חטא. הרי כמה ערך יש לשעה אחת של חיי בן אדם עד שכדאי לברוא בגללה את כל העולמות העליונים והתחתונים, וזה רק לשעה אחת, כי אחרי זה הוא מיעט אותו והעולם נתקלל וכו' וכו'. מפני שיש, כל זה למה כדאי? מפני שיש באדם כח הבחירה לבחור בטוב וברע, שאינו מצוי הכח הזה בשום נברא בעולם, כי אם באדם בלבד, כיון שהאדם הוא תכלית הבריאה. אתם מבינים מה הכח שטמון בכל בן אדם? וכל אדם צריך לומר שכל העולם נברא בשבילי, שהקב" הברא את העולם לאדם יחיד, היה יכול להתחיל עם מיליארד, למה להתחיל עם אחד? מיליארד, שיהיה יפה, מלא, ללמד אותנו שכל העולם נברא בשביל יחיד, וכל אחד הוא יחיד בעולם, אין דומה לו, אין שני לו.

במידה כזאת ובשיעור הזה יש להעריך את חיי כל אדם ואדם ובכל הדורות. כתוב, "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מיני אלף להגיד לאדם יושרו ויחוננו", פסוק באיוב ל"ג. אמרו חכמים ז"ל, אפילו 999 מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות, ניצול. ז"א יש 999 מלאכים שמלמדים עליו חובה, אומים רשע רשע רשע רשע רשע, ואחד מלמד עליו זכות, ניצול. זה מה שכתוב בפסוק "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מיני אלף" מלאך אחד שמליץ עליו טובה מאלף שמלמדים עליו חובה. עד פה.

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אפילו 999 באותו מלאך לחובה ואחד לזכות - ניצול, זה גמרא בשבת ל"ב. ופירש רש"י, באותו מלאך שמליץ עליו זכות והוא אחד מיני אלף המלאכים בכלל, ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה, ב-999 חלקים ויש חלק אחד האלף שהוא מלמד עליו זכות אותו מלאך, דהא מלאך כתיב מכלל שהשאר מגידים עליו חובה, כלומר שהמלאך המליץ הוא אחד מיני אלף כמו שאמרנו, שהם מעידים עליו חובה, וגם המלאך הזה מליץ עליו זכות רק בחלק אחד מיני אלף ממה שהוא ממליץ, ז"א הוא אומר גם הוא אומר שיש לו 999 חלקים בדבר אחד שזה גרוע, ורק זכות אחת בתוך זה, בתוך השלמות של דבר אחד יש לו המלצה אחת. יוצא שלימוד הזכות הוא אחד ממיליון, כי הוא אחד מאלף והוא בעצמו מתוך אלף חלקים, אומר 999 חייב ואחד מליץ עליו, ז"א זכות שהיא חלק אחד ממיליון ובכל זאת חוננים אותו ופודים אותו מרדת שחת. אז כמה הערך יש לרגע חיים של בן אדם שאם רק מוצאים בהם איזה נקודה טובה שהיא, אפילו שאינה אלא חלק ממיליון של חובה, כדאים הם החיים האלה שמצילים בגללם את בעליהם מרדת שחת ודנים אותו לזכות. אתם שומעים דבר כזה?

עכשיו בואו תראו עד איפה זה מגיע. "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום" הסברנו מי כתב את זה, רבי אמנון ממגנצא בבוקר, לא נחזור. ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על כל צבא מרום בדין, כי לא יזכו בעיניך בדין. הרי המלאכים שהם שכלים נבדלים, מה זה שכלים נבדל? זה שכל נבדל מגוף, בלי גוף, שכל טהור, והם רוחנים עליונים, ויש בהם מדרגות מדרגות, שרפים, אראלים, אופנים, חיות הקודש, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם קדושים, ובכל זאת הם רועדים מיום הדין, לא מדינם של בני אדם אלא מדין שחל על עצמם, לפקוד על צבא מרום בדין, כי לא יזכו בעיניך בדין, גם המלאכים נפקדים בדין על כל פגם דק מן הדק, יש כמה מעשים שלמדנו אם אתם זוכרים, שגרשו מלאכים לקל"ח שנים בגלל שהם אמרו משחיתים אנחנו, או שגילו מסתורין של ה', ויש מלאכים שמכים אותם בפולסה, בשישים מכות של אש, ויש כל מיני דברים, יש נהר דינור שצריכים לעבור, אמנם שמה זה להתנקות אבל יש כל מיני סיבות, בכל אופן הנקודה שיש גם דין על המלאכים והם פוחדים, פוחדים - חיל ורעדה יאחזון.

והנה אותם המלאכים אפילו שיודעים את חומר החטא והדקדוק על כל פגם דק, למה? שהרי מה הם כבר עושים? איזה עבירה הם יכולים לעשות? והם רודעים מפחד שאם יתפסו אותם על משהו דק מן הדק, יש כאלה שמתים שמה בגלל שממהרים לענות שירה בגלל שהם תאבים, הם רק נבראו עכשיו והם עוד לא יודעים סדר שירה כמו שצריך, והם קפוצים כמו צעירים כמו שאומרים, מתים, דהיינו מתבטלים. אז זה לא פשוט. והנה אותם המלאכים אפילו שיודעים את כל חומר החטא והדקדוק על כל פגם דק, בכל זאת הם מאריכים לעומת זה את חיי האדם, שבגלל איזו נקודה חיובית קטנטונת מיליונית שהם מוצאים בהם, כדאי להמשיך את קיומם ואת קיומו של כל העולם כמו שנברא בתחילת יצירתו בשביל רגע חיים של אדם יחיד בעולם. וזה המלאכים מבינים אחרי שהם יודעים מה זה החומרה של חטא ולו הקטן ביותר.

אמרו חכמים ז"ל, והם מליצים, כן, הם המליצים, זה המליץ אחד מיני אלף, זה המליץ אחד מיני אלף כיון שהם יודעים את עיקר יקרת חייו של אדם, למרות שהם יודעים מה גדלו של חטא ולו הקטן ביותר.

אמרו חכמים ז"ל, בא' בתשרי נברא אדם הראשון, בו ביום חטא ובו ביום עמד לדין ויצא בדימוס, יצא לחופשי. אמר הקב"ה לאדם, זה סימן לבניך, כשם שעמדת על בני בדין ביום הזה, זה היה ראש השנה כי העולם נברא בכ,ה באלול, ביום שישי זה היה א' דתשרי, דהיינו ראש השנה, אמר לו הקב"ה לאדם זה סימן לבניך, כשם שעמדת לפני דין ביום הזה ויצאת בדימוס, כן עתידים בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאים לפני בדימוס. אימתי? בחודש השביעי באחד לחודש, זה חודש תשרי א' דתשרי.

לכאורה, מהו הדימוס שיצא בו אדם הראשון? הרי הוא הביא בחטאו עליו ועל כל העולם אסונות רבים וקללות נמרצות, כתוב שנתקללו ארבעים קללות, הוא עשר, חוה עשר, האדמה עשרה והנחש עשר. הוא גורש מגן עדן וכל הבריאה התקוממה נגדו, עשו הפגנה, כל הבריאה התקוממה נגדו, ובכל מקום שהלך קראו נגדו אל תבואני רגל גאוה מיד רשעים אל תנידני. המדרש מספר שרבי יוסי אומר שהעץ שהוא אכל ממנו זה תאנה. ושום עץ לא רצה לתת לו אפילו עלה שיתכסה אחרי שהם התבוששו, רק התאנה בסוף נתנה כי התיקון היה בה, במה שקלקל בה הוא תיקן. אז כשהוא היה בא לעצים ומבקש מהם לקחת בשביל זה אומר אה, אל תבואני רגל גאוה, אתה שברגלך הלכת בגאוה ומרדת בבוראך, ויד רשעים אל תנידני, אל תיגע אפילו בעלה שלי, לא הסכימה הבריאה, שום עץ, רק התאנה לפי רבי יוסי. והביא מיתה על כל העולם, והיאך אומרים שיצא בדימוס? אז איך הוא יצא בדימוס? איזה חפשי זה? איזה חירות זאת? מה זה? אולם כפי שהסברנו את הערך של רגע בחיים מובן הדבר. כי הדימוס היה בזה שהוא נשאר בחיים. ואין אושר גדול יותר מעצם החיים שהם תכלית כל הבריאה, ואמנם תיקן אדם הראשון הרבה בחייו, חזר בתשובה, הרי הוא עשה תשובה 130 שנה, יחביבי, מי עשה תשובה 130 שנה, ויצאו ממנו דורות רבים ונאמנים, אבות העולם וחסידי ארץ, והוא גם מסר מחייו 70 שנה לדוד נעים זמירות ישראל שממנו יצא משיח ישראל שיחזיר את כל האנושיות למוטב, ויתקן את כל העולם במלכות שדי, ומלאה הארץ דעה את ה'. ואכן יצא אדם אחרי חטאו בדימוס רב. אדם זה נוטריקון - אדם דוד משיח. אדם נתן לדוד שבעים שנה ויצא ממנו משיח ומשיח יתקן את כל מה שקלקל אדם ויחזיר את העולם לתיקונו, אז הוא יצא בדימוס רב, בסופו של דבר הוא יצא בדימוס רב, עם כל הקלקול ועם כל התיקון, אתם יודעים שבשביל חטא אחד שהוא עשה, תבינו מה זה חטא, בשביל חטא אחד שהוא עשה הביא מיתה לכל העולם ולא עוד אלא שצריכים במשך 6000 שנה מיליארדים מיליארדים ביליונים וטריליונים של בני אדם שלכולם תהיה בחירה, שכל אחד יעשה תיקון מה לפגם שהוא הטיל בבריאה. אתם שומעים? הוא שאם היה מתגבר על יצרו בדבר אחד היה העולם מגיע אל תיקונו, הוא שלא עמד בזה וחטא חטא אחד, בשגגה, לא עם כוונה, עם כוונה טובה לפי מה שמפרשים חכמים, עם כל זה כשהוא חטא מה גרם? שכל הבחירות, לא בפוליטיקה, כל הבחירות שאנשים בוחרים, כן לעשות לא לעשות כן לעשות לא לעשות, הכל מכוון שכל אחד יטול קיסם קטן בתוך כל הבלגן הזה כדי לתקן את אדם הראשון. ביליונים, 6000 שנה, תראו כמה צריך בשביל לתקן חטא אחד. אז מישהו מבין בכלל מה זה חטא?

מכל מקום, הוא יצא בדימוס רב. וכשם שאדם הראשון עמד בדין בו ביום שנברא לאחר שחטא, ודנו אם כדאי להמשיך קיומו של העולם בשבילו, כי היה דין, ובסוף הוא יצא בדימוס, אבל דנו אם בכלל כדאי לקיים את העולם או להרוס אותו, להחריב אותו או לא. כך מעמידים לדין את בני האדם ביום שנברא העולם זה ראש השנה, ודנים אם הם ראויים שיתקיים העולם בשבילם. וכשם שאדם הראשון יצא בדימוס, בזה שזכה לחיים שכדאי בשבילם לקיים את העולם, כך הבטיח הקב"ה לבניו שיצאו בדימוס מלפניו ויזכו בחיים. משום כך שחיים זה דבר כל כך חשוב וזה תכלית הבריאה, אז אנו קובעים את עיקר בקשתנו בימי הדין לזכות לחיים בברכות הראשונות, אנחנו לא יכולים להמתין הלאה, לא יכולים, כבר בברכות הראשונות שאסור לעשות הפסק בשלש ברכות ראשונות, קבעו חכמים בברכות הראשונות, אף שאסור להפסיק בהן, לבקש בקשה, "זכרנו לחיים, כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים". משום שאין לשער את גודל ערכם של החיים, כי בהם אפשר לתקן הכל ע"י הבחירה בטוב ולזכות בדין. הרהור אחד אמיתי של אדם זה רגע, שבריר רגע, מקנה לו חיים בעולם הזה ולחיי עולם הבא. שבריר, שבריר.

אמרנו מספר פעמים והזכרנו את הזוהר הקדוש שאומר, שאפילו אם אדם היה רשע גמור כל ימיו, מעולם לא עשה מצוה, מעולם לא עשה מצוה, מעולם לא נזהר מעבירה, עבר את כל העבירות, ומרד בקב"ה, והיה אפיקורס גמור, ופעם אחת הוא הרהר בתשובה, פעם, פעם אחת היה לו הרהור של תשובה, לא משנה מאיזה סיבה, היה לו הרהור של תשובה לרגע, וזה חלף, אבל הרהור אמיתי, לרגע, וחלף, כתוב בזוהר הקדוש שאדם כזה הוא ירד לגיהינום והוא ישהה שם עד שיגמר כל תיקונו, אבל בזכות ההרהור הזה שהיה לו הוא יצפצף ויעלה למעלה ויגיע לגן עדן. אבל זה יקח הרבה זמן, זה יכול לקחת אלף אלפיים שלשת אלפים שנה, סיפור ארוך, לא קל גם, לא קל. אבל הרהור אחד תראו מה עושה, כמה צריך להרהר? רגע. אז חיים זה שווה או לא שווה? רגע. מי שנפל עליו גל של אבנים בשבת, ספק מת ספק לא, בא נגיד שזה אחד בן תשעים, ונפל עליו גל של אבנים, נו, מה אתם אומרים עכשיו, לחלל עליו שבת או לא לחלל שבת? מחללים שבת, אבל מה הסיכוי שיש שם, מה מה מה, ואם יחיה כמה יחיה, עוד רגע? אפילו לדבר הוא ודאי לא יוכל, אחרי כל האבנים על הראש והכל. כן, אבל הוא יכול, חיי רגע אפילו, חיי שעה זה נקרא, הוא יכול להרהר הרהור אחד של תשובה, יכול? כל החיים שוים. כל החיים שוים.

אולם מצד שני כשם שיש בידי אדם לנצל כל רגע שבחייו לבחור בטוב ולזכות בכל הטוב, כך אם אינו מנצל את רגעי חייו לתקן את עצמו ונשאר בו איזה פגם, אם נשאר בו איזה פגם הרי הוא בבחינת מת. תשמעו מה חכמים אומרים מנגד, לא יאומן כי יסופר, רשעים בחייהם קרויים מתים. ואין הדברים אמורים ברשעים גמורים, תקשיבו טוב עכשיו דבר מדהים, כל סטיה קלה עלול אדם להקרא מת. רשע, הכתוב מכנה את צדקיהו המלך - חלל רשע נשיא ישראל. זה גמרא בברכות י"ח. ומכנה אותו הפסוק גם רשע גם מת, מצד אחד אומרים חכמים ז"ל, שצדקיהו היה צדיק גמור, ומפרשים שמלך הכושי זה צדקיהו שהיה משונה בצדקותיו מכל דורו, כמו פירוש רש"י. וחכמים ז"ל אומרים בסנהדרין ק"ג, שכל העולם התקיים בזכותו, שבזכותו העניקו חיים לכל ברואי העולם, אבל מצאו בו חטא שהוא נשבע לנבוכדנצר שלא יגלה שהוא ראה אותו שהוא אכל ארנבת חיה. והוא הפר את זה, את השבועה, אמנם הוא התיר את שבועתו שלא בפניו, והשבועה באמת הותרה, אבל לא היה ראוי לעשות זאת. ועל חטא כזה הפסוק קורא לו חלל רשע נשיא ישראל.

אמנם סנהדרין התירו לו, ובדיעבד חל ההיתר, כמו שמביא ר"ן שם, אבל לכתחילה אין לעשות כן. ומשום פגם זה מכנים אותו חלל רשע, הרי כמה תלויים חייו של אדם בחוט השערה, שאפילו שמצד אחד זכה צדקיהו שכל העולם התקיים בשבילו, אבל מכיון שנמצא בו פגם קטן הרי כאילו נהפכו כל חייו מזכות לחובה ורואים אותו כמשולל מן החיים. ומה היה אח"כ? נבוכדנצר הרג את שבעת בניו לעיניו ואח"כ סימא את עיניו. נו, אתם שומעים, זה בעולם הזה, מה מגיע לבן אדם שמגיע לשם עם חוב? וזה רק על זה שהוא עבר על השבועה הזאת שהתירו לו אותה והיא היתה מותרת לפי הדין. אז זה לא פשוט, חטא זה לא פשוט, אז אם אדם לא דואג לנקות את עצמו כמו שצריך, זה מה שאמור באדם הראשון, שמצד אחד אמר עליו הקב"ה למלאכים, חכמתו מרובה משלכם, והוא קרא שמות לכל הנבראים העליונים והתחתונים מה שלא ידעו המלאכים, אתם יודעים למה קוראים לקב"ה אדוני? משום שהאדם הראשון קרא לו בשם הזה, הוא אמר לו הקב"ה ואני איך קוראים לי? אמר לו את השם וה' נקרא כך. אתם שומעים דבר כזה? ז"א והוא כיוון אף לקרוא בשמו של הקב"ה בעצמו, ככה היתה חכמתו גדולה יותר משל המלאכים. ומצד שני אמר על עצמו, אני נאה להקרא אדם, שנבראתי מן האדמה, אתם שומעים אדם חכם כזה גדול, יותר מהמלאכים, מבין שערכו לאדמה, ככה הוא מרגיש שפלות ונחיתות מול הבורא יתברך. ועם כל זה השטן הצליח להפיל אותו בקטנה, כמו שאומרים, ותראו איזה הרס וחורבן הגיע לעולם.

כלומר מצד אחד אין ערוך לגדולתו וחכמתו, ובגלל רגע של חייו כדאי לברוא את כל העולם הגדול הזה. מצד אחד, אתם רואים כמה הוא גדול היה והכל, והקב"ה בשביל שעה קלה ברא את כל העולם בתפארתו ואח"כ מיעט אותו וקילל את העולם והכל בגלל שהוא חטא, אבל למשך שעה של חיים היה כדאי לברוא לאדם את כל העולם בתפארתו הראשונית.

ואילו מצד שני, עלול גם אדם כזה ליפול ממדרגתו בכל רגע בגלל סטיה קלה ולאבד את עולמו עד שבחייו ייקרא מת. אז מה שרואים תלמידי חכמים גדולים, גדולים, גדולים, ונותנים להם את כל התארים, ענק, גאון, חכם, מה שאתה רוצה, אבל בהופ סטיה אחת קלה נקרא מת, רשע, חלל, ברגע אחד.

אז ז"א הבחינה היא לא מה אדם חכם, מה הוא למדן, מה הוא זה, כמה הוא ירא ה' ונזהר מחטא וניצל. אבל אם לא, יש גדול מאדם הראשון? יש גדול משלמה? יש גדול מדוד? מכשלה קטנה אחת קטנה, כל האומר שדוד חטא אינו אלא טועה. וכן הלאה, כל האומר וכל האומר וכל האומר, ואעפ"כ תראו מה זה חילול ה' לדורות, כתוב בתורה והכל, עד שכתוב על שלמה נח לו לשלמה שלא יהיה כתוב עליו נשיו הטו את לבבו, נח לו היה להיות גורף ביבין. שלא ייוולד הבן של דוד המלך, שלא יהיה מלך, שיהיה גורף ביבין. פעם לא היה שירותים, היו עושים את זה בבור והיו צריכים לפנות את זה, זה נקרא גורף ביבין. כדאי ונח לו היה להיות כך, הוא מצד עצמו היה מוכן להחליף עכשיו בשביל הפסוק שכתוב עליו נשיו הטו את לבבו, לדורות זה כתוב, בתורה הארצית והשמימית, זה חטא. ואנשים לא מבינם, אומרים זה חכם, זה גאון וזה וזה וזה ובזה מסתיים הכל, לא, בשמים לא מסתכלים ככה. רוצה ה' את יראיו, רוצה ה' את יראיו, מי ירא מן החטא? מי נזהר בזהירות, ואם חלילה נכשל, תלמיד חכם שנכשל אל תהרהר אחריו שודאי עשה תשובה, אם הוא תלמיד חכם, ודאי הוא עשה תשובה, איך הוא יכול להשאר ללון לילה אחד בלי תשובה? ואילו מצד שני עלול ליפול ממדרגתו בגלל סטיה קלה ולאבד את עולמו עד שבעודנו בחייו נקרא מת. כמה צריכים אנו להזהר שאפילו שהובטח לנו שנצא בדימוס בדיננו, בראש השנה, ונזכה לחיים, שהחיים לא יפגעו משום מעשה רע ולא יאבדו את ערכם, כי אפשר לחיות, אבל יקראו לנו מתים, יש מתים מהלכים הרבה, בדיזינגוף, מלא מתים הולכים שמה, יש הרבה מקומות בארץ, מתים הולכים, אתה לא מאמין שרואים מתים לך תסתכל ברחוב תראה מה הולך, זה מתים, זה נקרא חיים? זה מתים, זה צוברים עוד עוונות, זה נאמר עליהם שמוטב להם למות בחצי ימיהם, טוב להם וטוב לעולם. למה הם רק צוברים עוונות שיצטרכו להפרע מהם.

ונעשה את כל המאמצים לנצל את החיים שקיבלנו, ואם נזכה ונקבל כדי לשוב בתשובה שלמה ולתקן את עצמנו בתכלית. תחזרו שוב פעם לקרוא את עשרים העיקרים של רבינו יונה בשערי תשובה, איך עושים תשובה כמו שצריך כדי לתקן את כל הפגמים. כי אם אדם יגיע עם פגמים לעולם האמת, חבל על הזמן, נח לאדם, כדאי לו שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה ולא עונש על לאו אחד בעולם הבא. נו, מה עוד אפשר להגיד רבותי? ואפשר הכל לתקן אם רוצים, אבל צריך החלטה אמיצה.

אתם חושבים שדוד המלך אמר סתם "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה'"? הרי סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי, דוד המלך רגל במרכבה, אהוב של הקב"ה, הלכה כמותו בכל מקום, צדיק, צדיק שאין כדוגמתו, כמה יסורים עבר, כמה יסורים עבר, כמה יסורים עבר, ויסורים ממרקים ויסורים זה וכו' וכו', ועם כל הצדקות שלו וקם בחצות הלילה וכל ישראל למדו ממנו ללמוד בלילות, כמה זכויות היה לו, ותהילים אומרים עד היום במשך אלפי שנים רק את התהילים שלו, והבוחר בשירי זמרה רק של דוד המלך וכו' וכו' וסמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי. אז איך אנחנו יום לפני ראש השנה יומיים לפני איך אנחנו נראים? כאילו אנחנו הולכים לאכול תפוח בדבש.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.