מי נמצא בביזנס קלאס? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

הגמרא בראש השנה, בארבעה פרקים העולם נדון.

בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון,

שנאמר יוצר יחד ליבם.

מהי כבני מרון?

הכא תרגימו,

כבני אימרנה.

ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון.

רב יהודה אמר שמואל כחילות בית דוד.

רשי מפרש

מה זה כבני אימרנה?

כבשים שמונין אותן לעשירן

יוצאים זה אחר זה בפתח קטן

שאין יכולים לצאת כאחד.

כמעלות בית מרון

הדרך קצר

ואין שניים יכולים ללך זה בצד זה.

כחילות בית דוד

וכך היו מונעים אותם יוצאים זה אחר זה בצדם למלחמה.

אז אם כן התדה אומר שבראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון

ולא מפורש לנו מה זה כבני מרון.

יש לנו שלושה פירושים.

התרגום של מרון

זה כבני אימרנה כמו כבשים.

ריש לקיש אומר כמעלות בית מרון זה שם מקום

שנקרא מעלות זה מדרגות שעולים ככה גבוהות למעלה למעלה למעלה

מהצדדים יש מדרון והמקום הוא קצר צר שאי אפשר לעבור בו שניים ביחד

אלא רק אחד אחרי השני

אז כשאומרים כבני מרון

כבני אימרנה כמו כבשים

אומר רשי הכוונה כשמונים כבשים לעשר אותם מכניסים אותם בפתח אחד כשהם עוברים אחד אחרי השני ומסמנים את העשירי

העשירי יהיה קודש ואחר כך הם מעבירים הלאה אחד אחרי השני

וככה מעשרים אותם

ולפי ריש לקיש שזה כמעלות בית מרון

זה דרך קצר שלא יכולים ללכת בצד זה

אלא

אחד אחרי השני

והפירוש השלישי שאמר רבי יהודה מר שמואל

זה כחילות בית דוד

שהיו מונים אותם יוצאים זה אחת זה בצאתם למלחמה

וזה כבני מלך שהיה נותן עיני מרות

והיו צריכים לשמוע לו

הנה מפירוש רש״י נראה

כי לכל המוראים שמפרשים בגמרא מה הפירוש כבני מרון שאמר התנא

כוונת התנא בזה עם המשל לומר

כי הוא אומר משל כבני מרון

כשאנחנו עוברים לפני הקדוש ברוך הוא כבני מרון זאת אומרת הוא נותן משל

המשל שלו בא לומר

כי כל באי עולם

אינם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא כולם ביחד

כי אם בזה אחר זה כבני מרון אם הכוונה ככבשים

אם כמעלות בית מרון או כחילות בית דוד

ולכאורה מה צריך התנא להסביר במשל דבר פשוט כזה

למה צריך להגיד שכולם עוברים זה אחר זה

במשל כבני מרון שעוברים זה אחר זה

מי לא מבין מה זה אחר זה

היה לו לומר פשוט בראש השנה

כל באי עולם עוברים לפניו

זה אחר זה

למה צריך שלושה משנים שנבין כאילו משל אחד שהוא מכיל

שלושה ציורים אפשריים

איך עברו אחד אחרי השני בסוף כולם עברו אחד אחרי השני

בין אם זה כמו כבשים לעסרן בין אם זה

במעלות בית מרון בין אם זה כחילות בית דוד שמונים אותם

למה לא יגיד פשוט

אומנם יסוד הדבר

יש להבין את טעם הדבר

יסוד הדבר שכולם עוברים כך

יש להבין מה טעם

מה הכוונה בזה לאיזה מטרה זה

וכי יפלא מהשם דבר להעביר לפניו את כל באי העולם ביחד

אכן נראה כי יש בזה כוונה עמוקה מאוד

וכל זה מחוכמתו יתברך שמו ורחמיו וחסדיו הגדולים אשר ימצאו החן בעיניו

הקדוש ברוך הוא

בחוכמתו הרבה וברחמים והחסדים הגדולים שלו

שהוא רוצה לעשות

עם אלה שמוצאים חן בעיניו

הוא רוצה לפנות לפניהם דרך

ולשים להם אחרית ותקווה טובה ביום הדין הנורא הוא לא רוצה שחנינא יצאו להריגה, למיטה משונה,

למיטה חטופה, לכל מיני צרות, מחלות, הוא לא רוצה

כי יסוד הדין אם לשבט ואם לחסד

תלוי הרבה בסוד הזה הסוד הזה של המשל הזה

כבני מירון שעוברים אחד אחרי השני אבל בציורים שונים

זה הסוד הגדול

זה יסוד הדין אם אדם יידון לשבט

חס ושלום ואם לחסד

זה תלוי בסוד הזה

במה שאנחנו עוברים לפני השם יתברך

זה אחר זה

הנה הגמרא בראש השנה ח'

אמר רב חסדא

מלך וציבור

מלך נכנס תחילה לדין

למה המלך נכנס

צריכים גם המלך לדון וגם הציבור צריכים לדון למה המלך נכנס ראשון?

מקמדי לפוש חרון אף

לפני שיפוש החרון אף

כבר יהיה חרון אף גדול, יתפשט כבר יותר מדי

אז לפני שיתחיל להיות כבר חרון אף מרוב העוונות של כל הציבור

מכניסים את המלך ראשון

ורש״י אומר

בשביל עוונות הציבור

והנה אם אמנם

והנה אם אמנם גם בטרם נכנס הציבור לפני המקום ברוך הוא לדון

גם לפני שהם ייכנסו הרי ידוע לפניו וגלוי

הכל

כל מחשבות אדם ותחבולותה ועלילות מצעדי גבר

והוא יודע את מעשי כולם

אז למה צריך להעביר אותם אחד-אחד אם הוא יודע את הכל מראש?

ולמה צריך בכלל יום אחד מסוים?

הרי כל רגע הוא יודע את זה

אלא

יען כי השם יתברך שמו ייסד בחוכמה את כל סדר הדין והמשפט

כעין מלכותא דארעא לקבוע יום מיוחד

אשר בו יושב לכיסא משפט

לדון עמים

וכל מעשה איש אשר נכתב בספר לזיכרון יובא לפניו

אז השם החליט ברוב חוכמתו

לעשות את הדין בשמים כמו הדין בארץ

קובעים יום

ומזמנים את הנאשמים ליום הזה

ואז פותחים את התיק כמו שאומרים או את הספר

ורואים מה

כתוב שם

ועל פי זה צריכים להחליט מה יהיה הדין שלו

אף כי הקדוש ברוך הוא יודע כל תעלומה ואין נסתר מנגד עיניו

והוא המבין הוא העד הוא הדיין

אך כל זה בכוונה מלפני השם יתברך

שסדר הדין והמשפט יתנהג כמו מלכות בארץ

ולזאת

בטרם נכנס הציבור לפניו לדין

אפילו שהוא יודע את מעשי כולם

בכל זאת

אין ידיעתו המקפת את כל המעשים עושה עדיין רושם על הקדוש ברוך הוא

ועדיין אין חרון אף שולט אפילו שהוא יודע כבר מה המצב

עד אשר יושב למשפט

ומבין לכל מעשיהם בדין דווקא

אז יעלה חס ושלום כביכול חרון אף השם

בשביל עוון ציבור

זאת אומרת עד שהוא נכנס

זה כאילו הוא לא יודע כלום כאילו כאילו הוא לא יודע כלום

אין כעס מלפניו אין דין אין שום דבר כלום כאילו

רק ברגע שהקדוש ברוך הוא מתחיל את הדין

מרגע זה ואילך כאילו כל הידיעות באות ונשמעים הדברים סתם משל

אם ידוע שבן אדם

רצח אנשים

ויש תמונות ויש צילומים ויש הסרטה

יש הכל והוא גם מודה בעצמו ברחוב לעיתונאים והכול והכל היה כתוב בעיתונים והכול ברור

השופט גם לפני שישב הוא יודע כבר שהוא הודה והוא אמר ויש עדים והוא קרא את זה בעיתון

והוא ראה את הסרט גם והוא ראה את הכל לכאורה אין מה לשבת הוא כבר יודע את הכל לא

אבל הוא חייב

להתחיל

כאילו לא נודע לו כלום

לכאורה אסור לשופטים לקרוא בכלל

דברים שעלולים להגיע אליהם.

אבל לך תדע.

מכל מקום

הקדוש ברוך הוא מחליט

שהוא דן כמו פה וצריך רק מרגע שיושבים על כיסא דין

אז מתחילים לבדוק כמו שאומרים את הדברים ולהחליט. כמובן שזה בקצב

מהיר ביותר

שמספיקים לדון את כל העולם כולו ביום יומיים

כי כולם נזכרים

בבת אחת

ביום אחד ומי שנשארו ליום השני היה צריך ללמוד למה זה ככה כבר רמזנו על זה בהרצאות קודמות נדבר על זה באופן פרטני יותר בהמשך לא היום.

ובכן בראש השנה ביום הדין והנורא

זיכרון יפקד

כל רוח ונפש

ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות

כמו שהכבשים עוברים ומסמנים זה למיתה זה לחיים זה למיתה זה לחיים ככה

ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות

כי זכר כל הייצור

וזיכרון כל המעשים לפניו בא והוא דורש מעשה כולם

ועל כן

אם כל באי העולם היו עוברים לפניו כביכול ביחד

והיוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם

ואם רבו עוונות הכללם על הראש וכבדה חטאתם

לכאורה אז יעשן אף השם בשביל עוונות הכלל

והן לפני זעמו מי יעמוד

ומחרון אפו מי יקום

ואז היה חס ושלום כצדיק כרשע נאחזים חלילה בסבך

חמת השם אשר יעלה לאין מרפא חלילה

זה אם היה הכל ביחד

ואז היה ברור שהעוונות גדלו עד לשמיים

אז כביכול היה שורי אחרון אף כמו שיש בבית דין למטה

אם שומעים

נגיד יש שופט תעבורה בא אחד

תפסו אותו 170

נו זה הראשון היום אז הוא מרחם קצת אומר לו טוב נותן לך אזהרה

בא השני אחריו נכנס 190 אה?

190?

בא השלישי 240 יבא ביי עכשיו הוא עצבני כבר אתה רוצח אתה אתה נוסע ככה אתה רוצח אתה פה פה פה פה

נכנס הרביעי

180 אה גם אתה בדרך ל 240 נכניס לו

ואם כל היום הוא שומע רק מאות מאות

נו מסכן מי שנכנס ביום הזה זה לא היום זה לא היום

אבל אם אחד נכנס 125,

132,

134 נו אז היום טוב כאילו אין הרבה עבריינים גדולים זה קטנים כאלה

זה לכאורה ציור כן זה לכאורה ציור והשם רצה שככה יהיה כביכול הציור

כדי שיוכל לחמול ולחוס

כמו בבית דין של מטה

ועל כן

היה מחוכמתו יתברך שמו ורחמם מרובים

להעביר לפניו את כל באי העולם

אחד אחד זה אחר זה

ובכן כאשר ידיעתו יתברך שמו את כל מעשה בני אדם לא תפעל חרון אף טרם יעברו לפניו לדין כל זה הכוונה

ועל כן חרון אפו יתברך שמו מעוונות של הכלל

לא תוכל לכלול ולהקיף את כולם

ומי אשר יעבור לפניו יתברך שמו ראשון ראשון הוא מאושר

כי הוא בא בהתחלה עוד אין עצבים כמו שאומרים אין כעס

אין חרון אף מי שיעבור ראשון ראשון הרוויח

אז הוא יצא זכאי

כי דרכו צלחה ביותר

ממי שיעבור אחריו כי כל אחד יוכל לסבול

מחרון אפו יתברך שמו

רק מעוונות של כל אלה שכבר קדמו לפניו

אבל לא מהרעות והחטאים של העוברים אחריו כן שמואל?

זאת אומרת אם אחד נכנס שלישי

אחרון אף שיכול להיות עליו זה מהשניים הקודמים אם יש

אבל לא מאלה שאחריו

אבל אם אחד יש לו מספר 242

חביבי

כבר בין אלה שעברו קודם

אחרון שהצטבר מהם כבר ישליך עליו

כמובן ידונו אותו לפי מעשיו

כמובן ידונו אותו לפי מעשיו

אבל אחרון אף קיים

עולם של עבריינים

כולם מורדים ופושעים וחוטאים

אמנם אחרי אשר עברה לפניו יתברך שמו תלוי הרבה מיסוד הדין והמשפט אם לשבט ואם לחסד

כי דרך כל העוברים לפניו יתברך שמו לראשונה צלחה

כי אלה שעוברים ראשונים הם יסתתרו ביותר מחרון אף השם

עתה כיצד הוא סדר המהלך

של כל בעיה עולם לפניו יתברך אז מי זוכה לעבור ראשון?

מי ילך אחרון רחמנא לצלן

אם נשים לב עכשיו

ביסוד הזוכים במשפט

נמצא

שיש שלוש בחינות של

זוכים במשפט

הראשונים זה אלה שזוכים

מצד שורת הדין

בדקו אותם

על פי דין זכאי

אין טענות עליו

בכבוד

נעבור זכאי

השני

מאלה הבחינה השנייה

אלה שזוכים מצד הרחמים

שמואל

מפני איזה זכות

הם לא זכאים בדין

למעשה הם היו צריכים ללכת למיטה

אבל מצד רחמים

מפני איזה זכות

הם עוברים כדין זכאים

הבחינה השלישית

זה שסיבתם נעלמה

לא ברור למה הם יצאו זכאים בדין

וזה רק רצון השם יתברך לרחם עליהם אפילו שאינם כדאים

לא מובן

סיבה נעלמה למה השם השאיר אותם בעולם

יש לנו שאלות על הרבה כאלה שמסתובבים

אלה השלוש בחינות זכאים בדין מצד הרחמים וסיבנה נעלמה

הייתה בגמרא

אמר רבי קרוס פדאי ראש השנה טוז

אמר רבי יוחנן

שלושה ספרים נפתחים בראש השנה

צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים

הצדיקים הגמורים הם נכתבים

והם נחתמים מיד לאלתר לחיים

רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה על המקום למיתה

בינונים תלויים ועומדים

מראש השנה עד יום הכיפורים

אלה שהם מחצה למחצה

אי אפשר להכריע בראש השנה

אז יש להם עשרת ימי תשובה

והם תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים

זכו הוסיפו זכויות נכתבים לחיים

לא זכו למיתה

וכתב הרן רבנו ניסים

מדי כאמר בינונים

משמע דצדיקים דקאמר היינו שזכויותם מרובים מעוונותיהם

אם יש בינונים, בבינונים זה מחצה למחצה

מפה אני שומע שצדיקים

זה רובם זכויות

שיש להם הרבה זכויות

אם יש להם הרבה זכויות מיעוטם

עוונות

רובם זכויות

לא לגמרי זכויות

רובם זכויות

כי מעל בינוני זה צדיק מתחת לבינוני זה רשע

אז אם בינוני מחצה למחצה איך הוא נהיה צדיק

רובו זכויות מיעוטו עוונות

ורשעים שהוא אומר

עוונותיהם מרובים

וזכויותיהם מועטים

זה נקרא רשעים

ואם כן קשי יטובא

אם כן זה קשה מאוד

דאג כמה צדיקים נכתבים למיתה

וכמה רשעים

נכתבים לחיים

אנחנו רואים בפועל

שיש אנשים מתים והם צדיקים גמורים

כל שנה מתים צדיקים

ורואים כל שנה נשארים רשעים גם

רשעים גמורים

איך זה?

איך זה מסתדר עם המשנה?

אלא עיקרן של דברים

כמו שכתב אריה הזקן מיטרני זיכרונו לחיי העולם הבא

שצדיקים

ורשעים

בדין כאמר

מה זה בדין כאמר?

לא מדובר על צדיק

שהוא צדיק במהות שלו

או רשע במהות שלו

מדובר על צדיק שיצא צדיק בדין

ומדובר על רשע שיצא רשע בדין

זאת אומרת צדיק בדין שמואל

צדיק בדין יכול להיות גם רשע

יכול להיות יוסי שריד

והוא יצא צדיק בדין

יכול להיות רב חשוב וגדול

שהוא צדיק אמיתי

והוא יצא רשע בדין והוא ימות השנה.

זאת אומרת, כשמדברים על צדיקים ורשעים פה,

מדברים על צדיקים ורשעים בדין.

כמו שאנחנו אומרים היום, זכאי וחייב.

אחד היה בית משפט, יצא זכאי.

אם זה מחמת חוסר ראיות, אם זה מחמת כל סיבה.

יצא זכאי.

אפילו שיודעים שהוא עשה וזה, אבל אין, אין.

יצא זכאי.

לא משנה מה הסיבה.

ויש אחד, יצא חייו.

אפילו בן אדם טוב וכולי וכולי, יצא חייו.

כן?

תסתכלו לדוגמה,

כן? במשפטים שהיו בתקופות האחרונות עם כל מיני דתיים וחילונים,

כגון בירושלים,

בפרויקט הידוע.

אז ובכן,

אומר ארי הזקן מיטרני שצדיקים ורשעים בדין כמה.

שאותם בני אדם

שזוכים בדין

מחמת איזה זכות,

קוראים להם צדיקים גמורים הם בדין הזה.

בדין הזה הם נקראים צדיקים גמורים,

ואף על פי שעוונות שלהם מרובים מהזכויות.

וגם, צדיקים

שזכויותיהם מרובים

מעוונותיהם,

כיוון שהם מתחייבים בדין,

אפילו מפני עבירה קלה שעשו,

הם ייקראו בדין הזה רשעים.

שמעתם? בדין ראש השנה

הם ייקראו רשעים.

צדיקים

שרובם זכויות

בדין ראש השנה יכולים לצאת רשעים.

רשעים

יכולים לצאת בדין ראש השנה צדיקים גמורים.

בדין.

בדין לא במציאות, לא במהות.

זאת אומרת,

אם ימות צדיק

בגלל שיצא רשע

ביום הדין בראש השנה,

והוא ימות בגלל זה,

הוא הולך לגן העדן.

אם יהיה

רשע

שיצא צדיק

הוא בדין בראש השנה והוא נשאר חי

אבל כשהוא ימות הוא הולך לגיהינום

לא הבנת?

מה יש להאמין?

יצא צדיק בדין

בדין הוא יצא צדיק

הוא נסע על 180

אבל הפילים

של המצלמה יצא מטושטש, לא רואים את המספר

אבל הוא באמת

רשע ונשא באיסור עבריין

אין ראיה

זה סתם אני אומר דוגמה מפה בשביל שתבין

שאדם שעשה באמת עבירה יכול לצאת זכאי

צדיק נקרא, כן? מה שאנחנו קוראים צדיק זה זכאי

עכשיו

יכול להיות אנחנו אומרים שצדיקים שהזכויות מרובות מעוונות כיוון שהם מתחייבים בדין

בראש השנה

בגלל שהם מתחייבים בדין אפילו מפני עבירה קלה שהם עשו

אז לגבי הדין של ראש השנה הם ייקראו רשעים שמתים לאלתר

והבינונים

זה אותם בני אדם שהמשפט שלהם שקול מראש השנה

והם תלויים ועומדים עד שהם יכריעו את עצמם לזכות

אמנם

אם כי לפעמים גם צדיקים גמורים

הם מתחייבים בדין מפני איזו עבירה קלה

וכן רשעים גמורים

זוכים בדין בשביל איזה זכות?

זה יוצא מן הכלל, זה ביטור יוצא מן הכלל

ובדרך כלל, זה בדרך כלל יוצא מן הכלל

אולם בדרך כלל

עלינו לדעת

כי יסוד הדין והמשפט בראש השנה בוודאי הוא הולך על פי רוב המעשה

כמבואר בגמרא בקידוש שמ

רבי אלעזר ורבי שמעון אומר

לפי שהעולם נידון אחר רובו

לא רק האדם באופן פרטי נידון

אחר רובו

גם מדינה נידונה אחר רובה וגם העולם נידון

והיחיד נידון אחר רובו

אז שימו לב, עשה מצווה אחת

אשרב

שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות

כל אדם שעושה מצוות מכריע את עצמו לכף זכות ואת העולם כולו

גם כן כי הוא משליך על כל העולם

הוא פירש רשי

לפיכך יראה האדם עצמו כאילו הוא שקול

אתה לא יודע מה המצב שלך

אם אתה לא יודע מה המצב שלך ואתה חושב שהמצב שלך שקול

עשה מצווה אחת

אם אתה עושה מצווה אחת אז זכויות מכריעים ונמצא צדיק

זאת אומרת בעיקר ביסוד הדין בראש השנה הכל הולך על פי רוב המעשה

כמה מעשים עשית טובים כמה מעשים נכונים ראויים

כמה לשמה כמה

זה מה שמכריע בעיקר יש יוצא דופן כמו שלמדנו

שצדיקים אמיתים יכולים להיענש במיטה ורשעים גמורים

יכולים לזכות לחיים

כל זה רק בדין

לא במהות

אבל בעיקר לפי מה נדונים לפי רוב המעשה

נמצא כי זוכים בדין

הם על שתי בחינות מי זוכה בדין?

נו נראה אם תדעו להגיד מי זוכה בדין?

מי שרובו זכויות

מי שזכויותיו מרובין מעוונותיו

אשר הוא נחשב צדיק לפני המקום

ומה גם

צדיק גמור בלא חטא ועוון כלל גם הוא זוכה

מצד שורת הדין הוא ודאי זוכה

לא בגלל רוב בגלל שהוא ודאי זוכה כי הוא צדיק אמיתי

מי שעוונותיו מרובים על זכויותיו הוא רשע לפני המקום

ולא רק הוא שמי שעוונותיו מרובים

מישהו גם רשע גמור

אז גם הוא באותו דין

אבל

בכל זאת

זוכה בדין

מצד הרחמים

בשביל איזה זכות?

יעני נמצא בו דבר טוב

יכול להיות שיימצא בו איזה זכות אחת

שכרגע לשנה הזאת היא תספיק בשביל שנשאיר אותו בחיים

זה מצד הרחמים

והנה

החלוקה הראשונה

עם הצדיקים והחסידים

כאשר הקדוש ברוך הוא שומר את כל אוהביו

ועינו אל יראב

להציל ממוות נפשם

לזאת ביום הדין הנורא

את הצדיקים והחסידים

מקריב אליו הקדוש ברוך הוא להעביר אותם לפניו ראשונה

זוז, זוז, בוא הנה, כנס, כנס,

בוא הנה, כנס,

בוא אתה, בוא, כנס

מעביר ראשון ראשון

הקדוש ברוך הוא

את הצדיקים והחסידים שלו הוא מכניס ראשונה מעביר אותם ראשונה

כדי לגונן אותם מחרון אפו יתברך שמו לפי הציור שלמדנו

וכל מי שהוא צדיק יותר במעשיו אותו הוא מעביר ראשון.

זהו מה שפרשו חכמים זיכרונם רכה. עכשיו אנחנו נכנסים להבין את הציורים שלמדנו.

כן.

בכוונת המשנה שאמרה כבני מרון כבני אימרנה זה ככבשים שמונים אותם לעשרן.

יוצאים זה אחר זה בפתח קטן

ולא יכולים לצאת ביחד.

עכשיו מה ידוע מטבע הבהמות?

כשהם סגורים בדיר,

כשפותחים להם את הפתח הם ממהרים לצאת.

ואם הפתח קטן שלא יכול לצאת רק אחד,

מי יצאו ראשונים?

החזקים.

הם דוחקים זה את זה, רוצים להתקרב לפתח, לצאת ראשונה.

אבל הבריאים החזקים,

בכוחם וגבורתם יעשו חיל,

והם יפנו על ימין ועל שמאל

לצאת ראשונה, והכבשים החלושים

יישארו באחרונה.

מי שבא לדין חזק,

הוא הכין מצוות כל השנה,

הוא בא בזרוע,

הוא בא בכוח.

יש לו כוח, חביבי, הוא בא בזכות.

אדם זה עובר ראשונה,

טיק טק.

כן, ביום הדין,

שבה העולם יעברו לפניו יתברך שמו זה אחר זה,

וכל אחד רוצה להקדים לעבור תחילה,

והצדיקים והחסידים הם הגיבורים,

הם באים בזרוע, בכוח מעשיהם.

ולזאת,

הצדיקים והחסידים,

שלהם זרוע עם גבורה בכוח מעשיהם הטובים,

הם מתאמצים לעבור ראשונה.

וכל אחד ואחד לפי כוח מעשיו

יעבור ראשון ראשון.

והחלושים,

חסרי הכוח,

אלה שישנים כל שיעור,

אלה שאין להם כוח, הם לא באים תמיד,

אלה שלא היו בכל הסליחות,

אלה שזה לא הכינו כל השנה.

אה, אלה יעברו אחרון אחרון.

זה המשל הראשון,

המשל הראשון כבני אימרנה.

החלוקה השנייה,

זה אותם בני אדם שעוונות מרובים מהזכויות.

עכשיו, מישהו מכם מזהה את עצמו בחלוקה הראשונה?

שהוא כזה זכאי שיכול לבוא ולדחוף את כולם, להגיד ל-8 מיליארד, זוזו רגע, אני פה,

אתם יודעים מה אני עשיתי פה השנה?

אתם יודעים מה אני עשיתי? זוז, זוז, זוז, זוז, זוז, הנה אני פה, אני פה, אני בא.

לפחות ב-7 מיליארד, אה?

אז אני שואל אתכם, אתם באמת חושבים שאתם מהקלאסה הראשונה, מהפירסט קלאס, או שאתם חושבים

שאתם לא שייכים שם?

אתם בביזנס קלאס, אה?

זה באמת המחלקה של אלה שהלכו לעבוד, זה נקרא הביזנס קלאס.

אלה שלא למדו והלכו לעבוד, זה הביזנס קלאס.

ובכן,

אז אם אתם לא במחלקה הראשונה,

עכשיו תחכו רק לרחמים מהשם שתזכו להישאר כי מחלקה שנייה זה מחלקת רחמים.

מחלקה שנייה.

עכשיו חלוקה שנייה זה אותם בני אדם שעוונותיהם מרובים מזכויותיהם

ורק זוכין ברחמים מצד איזה זכות?

והנה

אם כי קצרה יד שכל אנושי להבין ולהשכיל

מה מהות הזכות שתוכל לעמוד לו ביום הדין.

אמנם כאשר האדם זוכה במידת רחמים הדעת נותן כי היסוד הוא שיהיה האדם שווה וכדאי לרחם עליו.

אבל זה בשביל שהוא יהיה שווה שירחמו עליו

זה תלוי גם לפי הכנתו ודאגתו ופחדו מיום הדין.

כמו שהוא הכין ודאג ופחד מיום הדין ככה יתעורר עליו

מידת הרחמים לחמלה.

אבל אם הוא לא הכין את עצמו גם ליום הדין

והוא לא פחד והוא לא דואג מיום הדין

אז מי ירחם עליו ועל מה ירחמו עליו?

אם הוא לא מרחם על עצמו שהוא עומד להיכנס לדין שאפשר שיגזרו עליו מיתה הוא לא מרחם על עצמו מי ירחם עליו?

אז אפילו מי שעוונותיו ברובים

אבל הייתה לו הכנה מראש חודש אלול

והיה לו פחד ודאגה מראש השנה

אז אפשר לרחם עליו

עם זכות מסוימת

ובזאת ראשית דבר ההכנה

מה ראשית ההכנה?

שיקדים עצמו לעשות הכנה בעוד מועד

כמו שהיה נוהג בעולם הזה

מי שנאחז בסבך איזה פרשייה

פרשיית משפט בענייני ממון

יש אומרים שסער עכשיו התפטר

זה לא בגלל שהוא רוצה לנוח, בגלל שיש תחקיר עליו בעיתון הארץ

הולכים לחשוף כמה עניינים

שהוא עשה

כל מיני בישולים ועזר לכמה אנשים

וגם בענייני נשים יש לו איזה כמה דברים כנראה

שעומדים לפרסם

אז אדם כבר מסלק את עצמו שלא יתפסו אותו כבעל שררה שאז הדין יותר חמור

אז כשאדם נאחז בסבך איזה משפט בענייני ממון ומה גם של דיני נפשות

הנה לפי יראתו ופחדו

ככה מימים רבים קודם

הוא מתחיל לדאוג ולהחיש מפלט איך הוא יצדק בשפטו

אז מה גם משפט אדם ביום הדין הנורא

שחיל ורעדה יאחזון את המלאכים

באיזה עבירות יש להם אם הם רועדים

כי גם עליהם נגזר מי יהיה ומי לא יהיה

יש כאלה שמתבטלים

אז מה יהיה

ומה גם משפט האדם ביום הדין הנורא לפני כיסא שופט צדק

והוא הראה שאתה צפצפת במשך כל התקופה ולא הכנת ולא פחדת ולא דאגת ולא חישבנת את החשבונות מה עבירות מה צריך לתקן מה צריך לעשות

לזאת

מה מאוד נחוץ היה לאדם להקדים את עצמו מראש חודש אלול

כשמוע קול השופר לעשות איזו הכנה

וכאשר בעמונות הרבים הלב מטומטם

וקשה כצור החלמיש

על כן

ישתדל

ישתדל לקבוע עתים לקרוא ולהגות ספרי יראה ומוסר בהתפעלות הנפש

ישמע את השיחה שאני אומר ולא ירדם

אם עכשיו הוא לא שומע אז מה יהיה?

מה יהיה איתו בכלל?

למען ירך לבבו

וישבור את רוחו מאימת יום הדין

וכל אחד לפי ערכו ישתדל בכישרון המעשה לשנות את דרכי הנהגתו לטוב

וכן בקשת רחמים ותחנונים מאת השם שירחם

כי אנחנו לא זכאים לבוא בזכות ובזרוע

צריך הכנה, לפחד, לירוא, לבקש, להתחנן

ההכנה הזאת

כמה שאדם מקדים את עצמו לדאוג ימים רבים

לפני בוא יום הדין

ומכניס בעצמו ובקרבו פחד וחרדת דין

וזה עושה אצלו רושם בנפשו

והוא מיד מתעסק בכישרון המעשה להכשיר את מעשיו

ומבקש רחמים

אפילו אם לא יספיק להכריע את כף הזכויות על העוונות ועדיין רובו עוונות

ועדיין לא זכה לזכות מצד שורת הדין כמו הפרסטלס

בכל זאת יש בכוח הפעולות האלה לעורר רחמים

ממקור הרחמים ולהטות את דינו כלפי חסד להתחיה

אבל זה אם הוא יעשה את כל ההכנה ואת כל הדאגה והפחד והרחמים והבקשה וכולי ושינוי המעשים והתחיל

התחיל אפילו עוד לא הצליח להכריע את עצמו אבל זה כבר סיבה לרחם

זה כמו אחד דאג אוטובוס הוא רואה אחד רץ רץ רץ רץ רץ רץ רץ הוא כבר צריך לצאת

והוא רואה שהוא ממשיך לרוץ הוא ממשיך לרוץ הוא ממשיך לרוץ בסוף רחם עליו

מאית האוטובוס אומר יאללה בוא עלה

זה מה שאמרו חכמים זיכרונם לך כמעלות בית מירון

זה הציור השני

כי במנהג העולם מקום שמתאספים המון עם

וכל אחד רוצה להגיע אל המטרה

כל אחד רוצה למעט להשיג חפצו בתחילה

הנה הוא שם לחוק קבוע

כל מי שיקדים לבוא הוא ישיג מטרתו תחילה

מי שהגיע לבנק ראשון הוא עומד בתור ראשון

מי שהגיע שלישי יעמוד שלישי מי שהגיע אחרון יעמוד אחרון

בסופר זה ככה בכל מקום זה ככה

כולם רוצים רוצים להיות ראשונים

מי שנכנס ראשון

עומד ראשון מי שלא תעמוד בתור

תעמוד בתור

על כן למען לשמור את הסדר

עומדים כולם בשורה זה אחר זה

מכל המקדים לבוא,

הוא יהיה קרוב יותר למקום המרכז

להשיג את מטרתו.

מי שהקדים מראש חודש אלול,

הוא יהיה יותר מהראשונים

של המחלקה השנייה, של הביזנס קלאס, כן?

וכן הוא ביום הדין הנורא,

שכל באי העולם יעברו לפני השם יתברך זה אחר זה, וכל מי שזוכה לעבור ראשון ראשון הוא גבר מוצלח.

והנה, כאשר לא הכל יבוא, הוא בעת אחת להתייצב לדין לפני כיסא שופט צדק.

כי יש מקדימים לבוא,

יש כאלה רק שהם שומעים את קול השופר בראש חודש אלול הזה מגיעים,

והם דואגים, מכינים את עצמם לעבוד בפני כיסא דין,

וכה עוסקים בהכנה הזאת כל ימי החודש,

אבל יש כאלה שמאחרים ללכת

ועוברים ימים מימי החודש

ולא שמים עליהם כלל,

והם אומרים, מיום ראשון אני בא, אני מבטיח לך מיום ראשון, מה נשאר שלושה ימים?

מיום ראשון אני בא.

בושה וחוצפה.

כאילו עושה טובה.

למי אתה עושה טובה?

אתה תהיה עם האחרונים בביזנס קלאס.

ומה הסיכויים?

אם לא יהיו לך מספיק זכויות,

בראש השנה הבאה נדע.

אז עד אשר יקרבו ימי הדין יש כאלה שעדיין לא רצים.

ויש אשר יפגרו, יפגרו עד יום האחרון קודם יום הדין,

ורק אז הם שמים לב כי הם שמעו שיש התרת נדרים.

אה,

התרת נדרים, הוא בא, פסס, נדרים, הוא מפחד מכל מיני דברים, קללות, שמטות, חירוי, זה הוא מפחד,

אז הוא בא.

אבל מהדין הוא לא מפחד, מה הוא מפחד?

נדרים הוא מפחד.

ומה שהוא נשבע בהר סיני לקדוש ברוך הוא קיים את כל התורה הוא לא מפחד.

רק הטרנדרים שלוש שנים, בואו, רועד, טרנדרים.

יואו, לא הספקתי לעשות, מה אני אעשה? מה אני אעשה?

לא הספקת לעשות כלום, זה יום הדין. מה אתה שואל על נדרים?

מה כן הספקת?

ולזאת, אף אם המקדים והמאחר יהיו מעשיהם שקולים, שמעתם?

שניים רצים,

מעשיהם שקולים.

אותו דבר.

שניהם עבריינים,

רובם עוונות,

מעוטם זה, אבל הם שקולים.

שקולים.

מי יהיה קודם?

מי יהיה קודם?

מי שהגיע קודם?

מי שהתחיל ראשון.

מי שהתעורר מראש חודש,

הוא ודאי לפני זה שהגיע באמצע החודש,

וודאי לפני זה שהגיע שלושה ימים לפני,

וודאי שיהיה לפני זה שבא ביום האחרון.

ודאי.

אפילו שהם שקולים.

אז לכן

זה מה שאמרו חכמים, כי בני מרון,

כמעלות בית מרון, שהדרך

צר

ואין שניים יכולים ללכת זה בצד זה, והם מוכרחים ללכת זה אחר זה.

הנה בדרך כזה מי ילך לפנים ולאחור, מובן מאליו, כי כל המקדים לבוא ילך ראשון, והמאחרים

ילכו אחריהם.

כמה שהם התאחרו, כך היו, מאוחר יותר.

וכך בסדר העברה לפני השם יתברך ביום הדין.

וכסדר הזה יעברו לפניו כל באי עולם, זה אחר זה,

כי כל המקדים לבוא יעבור לראשונה,

וכפי קדימת זמן ההכנה לעמוד לפני כיסא דין, ככה יעברו ראשון ראשון.

וזה המשל השני של בני מרון כמעלות בית מרון.

הראשונים באים בכוח הזרוע,

אלה פרסט קלאס.

הביזנס קלאס

זה אלה שהם רובם עוונות,

וצריך צד רחמים, וזה תלוי בהכנה שלהם.

אז אתם מבינים, כל מי שאחר,

יש חרון אף עליו

של כל אלה שכבר עברו לפניו.

אתם מבינים?

החלוקה השלישית,

זה אותם שזוכים ברחמים מבלי זכות ידוע בכלל.

כך רצון השם מלפניו לרחם עליהם אף על פי שאינם כדאיים,

שנאמר וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו הגון,

וריחמתי את אשר ארחם אף על פי שאינו הגון.

ופרש רש״י

את אשר אחון

אשר יחמרו רחמיו עליו לשעה,

ואף על פי שאינו כדאי, זה לא לתמיד,

זה השנה.

כך הוא גם כן ביום הדין.

יש זוכים ברחמים,

כי כך רצה השם

לחון עליהם ורחם אותם אף על פי שאינם כדאיים.

ולזאת,

כאשר כל באי העולם יעברו לפני השם יתברך זה אחר זה,

גם החלוקה הזאת,

אותם

שהוא ברצונו יתברך שמו לרחם עליהם, אף על פי שאינם כדאיים,

גם הם יעברו לפניו

יתברך שמו לראשונה.

וזה מה שפרשמו חכמים בכוונת המשנה כבני מרון הפירוש השלישי,

כחילות בית דוד.

כמו שפרש רש״י, כך היו מונים אותם,

יוצאים זה אחר זה בצאתם למלחמה.

והנה, סדר מהלכם היה אז בלי ספק,

על פי השר, המפקד, צבא הקצין הבכיר וכולי.

אכן,

רק כאשר עלה אז ברצונו, כן היה.

הקצין

שמואל

אומר פלוני, אתה אתה אחריו אתה בוא הנה אתה אחריו אחריו, תעלה אתה לנגמ״ש,

תעלו אותם לפה, אתה תעלה שם, תלכו שם, ככה הוא משחרר.

והוא מצווה להקדים במילה אחר.

כך בסדר העברה לפני השם יתברך ביום הדין,

זה אחר זה.

יש חלוקה אחת

אשר היא בלי טעם וסדר ידוע.

זאת אומרת, אתה לא יכול להבחין למה זה נבחר וזה לא, וזה נבחר וזה לא.

למה?

ככה הקצין החליט.

אין שאלות.

אתה ואתה ואתה לשמירה.

אתה ואתה ואתה לפחילות זה.

אתם ואתם ואתם

תיכנסו למטבח.

ככה הוא מחליט.

הוא לא צריך להסביר לאף אחד, לא כלום, לא מבינים למה הוא עשה ככה.

אבל ככה

הוא מחליט.

אז הקדוש ברוך הוא עושה אותו דבר, לא באופן כזה,

אלא כפי אשר יהיה רצון מלפניו יתברך שמו לחון ולרחם

גם מי שאינו הגון ואינו כדאי,

ואפילו שהוא לא הגון וכדאי.

וזהו הנושא של, למשל, של בני מירון כחילות בית דוד.

מה נוגע יותר למעשה?

שמואל?

מה יותר נוגע לנו למעשה? איפה אנחנו שייכים?

בפרסט קלאס?

בביזנס קלאס? או באקונומיק?

איפה אנחנו שייכים?

בטעם מטען, אה?

שאלה אם יעלו אותנו למטוס, אתם אומרים.

כן.

ובכן, הנוגע יותר למעשה זה הוא מדבר לצדיקים,

כן? הוא לא מדבר פה לחילונים, זה לא ספר לחילונים.

אז הוא אומר,

הנוגע יותר למעשה זה החלוקה האמצעית,

שאמרו חכמים זיכרונם לברכה כמעלות בית מירון,

שכל מי שהקדים את עצמו לבוא ליום הדין...

להכין את עצמו לקראת הדין והמשפט,

ככה הוא יעבור לפני השם יתברך ביום הדין ראשון ראשון.

יסוד ההכנה הוא להעיר ולעורר בלבבו פחד וחרדת הדין והמשפט,

כי הפחד והחרדה הזאת אינו נכנס בלב האדם במהרה,

כי אם בעמל וביגיעה.

אני נתתי דוגמה איך דאעש קשור לראש השנה.

מי שישמע את הדוגמה שהבאתי,

אני חושב שיהיה לו פחד אמיתי מיום הדין.

ועכשיו זה נכנס לאתר עם הסרטים

של השניים שערפו את ראשם

והדברים שאמרתי לאור מה שרואים.

מי שרואה את זה בציור הזה ייחרט במוחו, הוא יינצל

מימי הדין של ראש השנה.

מי שגם זה לא יעזור לו, הוא אבוד.

לא צריך את דאעש בשבילו.

הוא לבד מדעש את עצמו.

תהלוכות דרכי היראה של יראת השם

ופחד עונשו, שימו לב,

תהלוכות דרכי היראה של יראת השם

ופחד עונשו שונה ונבדל

משאר

מיני יראה של דרך טבעית.

אדם

מרגיש יראה טבעית בחושים, בלי עמל

ובלי הגיעה. אם יהיה פתאום איזה רעש עכשיו, כולם יעשו ככה. לא צריך בשביל זה להתכונן.

לא צריך זה. יש יראה טבעית שהיא פועלת מסיבות כאלה וכאלה.

פתאום הוא שומע איזה אזעקה, פתאום הוא שומע משהו. יש דברים שבאופן טבעי הוא מתיירא.

מפחד.

והנה

העולה על כל

זה תאוות החיים.

יותר מכל אדם תאב לחיים. לחיות.

הוא רוצה לחיות.

והאדם

אפילו על ספק רחוק של סכנת חיים ייתן הכל בעד נפשו.

שיצא מצד הספק חלילה שלא יקרה לו משהו.

אבל בדרכי רוחניות טמבל כזה

אין לו בכלל שום מירה, שום חשש, שום פעם.

אם יקרה לו משהו בגוף, אם יש לך מחלה,

יכול להיות לך ככה,

יואו, יש לך סימנים כאלה, תראה מה, העיניים שלך מראות לא טוב, תלך לרופא את זה, מתחיל מה, מה,

מה קרה, מה זה?

ישר מתחיל לפקפק, זה לא, לא, לא אוהב, אני רופאים, עזוב אותי בדיקות, לא רוצה, עזוב, לא, לא, לא.

פחדן, פחד.

אבל אתה דואג לחיים שלך, כן, אבל מפחד לשמוע שיש לו משהו.

ויש חכם, הוא רץ, ואומר, יואו, אם זה ככה, אני רץ מהר לרודרו.

אבל אדם, ברגע שיתברר לו שיש איזה חשש,

הוא ייתן כל מה שיש לו בשביל לשער בחיים.

אז אם אתה מאמין בכלל,

בכלל אם אתה מאמין,

אם אתה מאמין שראש השנה זה יום הדין,

וגוזרים אם תהיה בריא או עולה,

אם תמות או תחיה, אם תהיה עשיר או עני, אם תסבול או לא תסבול,

עם כל זה אתה מאמין שזה בראש השנה,

שבו בריאות יפקדו להזכירם לחיים ולמוות ואתה עדיין לא ירא,

אז או שאתה לא מאמין או שאתה סתום כמו אבן דומם.

איך יכול להיות שזה לא פועל עליך?

או שאתה לא מאמין

או שאתה סתום.

מה הבעיה של אנשים?

שגם אם הוא מאמין,

הוא לא צייר בעיניים?

מה יקרה לו השנה הבאה אם חס ושלום

הוא יהיה מאלה

שנתאחרו להיכנס בתור?

הוא לא צייר את זה, למה לא לצייר?

הוא לא חושב, למה להיכנס לכל מיני חששות?

פחד ועונש.

כשאדם רואה בחוש, מרגיש בחוש, זה פועל עליו.

אבל יראה ופחד מראש השנה אין לאנשים.

זה לא יראה טבעית אצלהם.

זה לא יראה טבעית. הם לא יראים את השם. אין להם יראה מהשם.

הם לוקחים את השם כאילו הוא סחבק, חבר שלו.

מסתדר איתו, יש לי מה להגיד. לא.

אתה יודע, הוא רואה שאני משתדל. מה, הוא לא יודע שאני משתדל?

אדם מבסוט שהוא חושב שהוא משתדל.

רובו עוונות.

בשביל לצאת מהדין צריך להיות עם רחמים גדולים.

וזה רק בתנאי שהוא רץ מהר, והיה מן הראשונים,

בהתחנן, בבכה,

בפחד, והיה ירא, והייתה לו דאגה וכו' וכו'. אז אולי הוא ייכנס בין הראשונים ויצא משם הטוב.

אולי להשנה, להשנה, לא תמיד.

להשנה.

אבל אם לא, אוי ואבוי.

אז רק אם בן אדם יתבונן בציורים, ואני אומר לכם

שזה ציור חזק,

חזק,

מה שאנחנו עכשיו מראים באתר על דאעש וראש השנה,

מי שיראה את זה ויפנים את הציור הזה על עצמו,

שהוא כורע על הרצפה

עם כותונת כתומה,

והבריטי הזה עומד מעליו בשחור,

והסכין בידו,

ונותן לו להגיד את הווידוי,

וידוי הריגה.

איי, איי, אם יראה את עצמו בציור הזה, איך יצר הרע והשטן מלאך המוות עובד עליו,

ונותן לו להגיד את כל הטקסטים,

מה שמשרתים אותו,

כאילו, ואחר כך שוחט את הבן אדם,

אדם יכול לחזור בתשובה.

אבל אם זה לא יעזור לו,

מי יעזור לו?

מי יעזור לו?

אז רבותיי, עכשיו אתם מבינים שהמצב שלנו חמור,

ונותרו ממש שעות ספורות לפני ראש השנה.

כבר אמרתי במשך חודש אלול, שבת הזאת, שבת האחרונה,

היא שבת שבכוחה לתקן את כל השבתות של כל השנה.

צריך

ממחר

להתכונן לכבוד השבת שהכול יהיה מוכן מתוקתק, בלי שום תקלות,

בלי שום מחלוקת,

בשום ריב, שום מדון.

הכול בשמחה, בדקדוק הלכה.

הכול לשבח ולפאר ולהאדיר ולהגדיל מה שאפשר.

ולא לדבר דיבורי חול.

רק דברי תורה.

בנים ובנות,

גברים ונשים.

רק להתעסק

בתורה הקדושה, לשמור את השבת פיקס,

כי כוחה גדול ורב למחוק 70 שנה של עבירות.

אפילו אם חטא אדם עבירות של עבודה זרה כדור אנוש,

שומר שבת מחללו,

מוחלין לו

על 70 שנה של עבירות כמו עבודה זרה של דור אנוש.

אבל שומר אותה פיקס כהלכה,

לא נותן יצר הרע להיכנס.

מומלץ להיות בתוכנית דיבור

ורק לדבר בדברי תורה.

ממילא יהיה לו קשה להיכשל

בדיבורים אסורים או בדברים בטלים.

תעשה לו את חיית המתים שם.

ובכן,

זו

עצה גדולה,

בפרט שנשארה שבת אחת.

ושאר הימים, אתם יודעים, האשכנזים מתחילים סליחות.

אז,

ממש לדקדק בכל מה שאפשר להראות לפחות שמואל בימים האלה, לפני ראש השנה, את מה שלמדנו.

לפחות.

לפחות לרוץ לתפוס מקום.

כי יש כאלה טיפשים שיישארו עד היום האחרון, אז לפחות להקדים את אלה לפחות.

ולעשות כל מה שאפשר, ללמוד תורה ממש כמה שאפשר,

בלי הפסקה.

כל מילה שמוציאים,

תרייג, תרייג, תרייג, תרייג, תרייג, אפילו בגרסה.

תרייג, תרייג, תרייג, תרייג.

כמה שיהיה יותר זכויות להטות את הכף.

והנה, נתנו לכם בקצרה,

זו דרשה למעלה מ-70 בחודש אלול שאני נותן,

רק על ההכנה לראש השנה.

ועוד לא ראיתי הרבה אנשים שמשתנים,

וגם לא ראיתי רצים לתפוס מקום,

להיות בין הראשונים

במעלות בית מירון,

בביזנס קלאס.

מה לעשות?

אנשים כנראה יותר סתומים.

רבי חנן יאמר, רגע שיאמר,

ראשו הקדוש ועוד זו קבלת ישראל,

נביאו עוד ראשו שנה אמרו,

אדם נחמס למען סבגו ירדיל תורו ירדיל.

תודה רבה.