מה מועיל הכסף בלי הלחם | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
למה תשקלו כסף בלא לחם והגיעכם בלא לשבעה?
שמעו שמו עליי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם.
אומר ישעיה הנביא,
פרק נה פסוק ו'.
למה תשקלו כסף בלא לחם?
ויגיעכם בלא לשבעם.
יסוד הימים הנוראים זה התשובה
ונתבאר בתרגום בקהלת ד'
שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלוהים
מה זה שמור רגליך?
תרגומו
תר רגלך
דלא תהכתמן מלא חובין עד לא תטוב
תשמור את הרגליים שלך כשאתה הולך להתפלל בבית הכנסת
תשמור את הרגליים שלא יהיו מלאות חובים שלא תבוא לשם בעל חטאים לפני שתשוב בתשובה
ותהא מקריב ודנח לקבלה ולפן אוריתה מן חכימיה
ותטה אוזנך לקבל את דברי התורה מן החכמים
כשאתה הולך לבית האלוהים
דה התפילה אינה נשמעת בלי תשובה
יש אנשים שואלים למה השם לא עונה. אני מתפלל, מתפלל, שנה, שנתיים, שלוש, שעותו דבר לא מקבל כלום.
מה זה? למה לא? אומרים שהשם שומע, שהוא עונה.
בטח עונה.
הוא עונה למי שגם כן עונה. אם אתה עונה לו גם כן אז הוא עונה לך. אם אתה לא עונה לו
אתה מתעלם אז מה אתה רוצה, מה יענה לך?
שייתן לך עוד כוחות בשביל שתשתמש לטומאה?
מה, ייתן לך הצלחות שתבעט בו?
מה ייתן לך? על מה?
אלא שמור רגליך כשאתה הולך לבית האלוהים.
תשמור שאתה תלך לשם על לא מלא חובות אלא בעל תשובה.
ותתת את אוזנך לשמוע דברי תורה מן החכמים,
כי התפילה אינה נשמעת בלי תשובה.
ועוד יותר מזה,
שנתבע לא רק על היעדר התשובה,
אלא גם על התפילה ובקשת סליחה בלי קבלה וזעקה.
גם תובעים אותך לא על זה שאתה נעדר מתשובה, אתה מתפלל בלי תשובה,
אלא גם על התפילה
שאתה מתפלל יתבעו אותך ועל בקשת הסליחה שאתה מבקש מהשם
בראש השנה, בימים נוראים וכו',
אם אתה לא קיבלת עליך קבלות
וזעקת לשמיים
עם הקבלות.
אז מה אתה בא? מה אתה מבקש סליחה על מה?
אחד חייב כסף לשני.
מאה אלף שקל.
כל פעם פוגש אותו סליחה שאני עוד לא נותן לך. סליחה, סליחה, מולך. סליחה, סליחה. זה צריך לקבל כף.
מה זה סליחה, סליחה?
טוב, תשלם לפחות אלף שקל מדי פעם.
תן ככה, תן משהו, תראה שאתה
מקבל עליך להחזיר.
שום דבר, רק מקבל סליחה, מקבל סליחה, מקבל סליחה, ולא עושה שום קבלה, לא מקבל עליו, לא זועק, לא שום דבר על הכלום.
נו,
לא מגיע לו יותר עונש.
זו דוגמה קלה, כן? זה לא מרד.
אדם מורד בקדוש ברוך הוא. מורד.
משתמש בכוחותיו נגדו.
אתם מתארים לכם אחד שקיבל מאה אלף ממישהו, הלך,
שיחד את העירייה בשביל שיהרסו לו את הבית?
של זה שנתן לו את המאה אלף?
אתם שומעים דבר כזה?
בן אדם לוקח כוח מהשם,
כל כוח שהוא מקבל זה מהשם,
אם זה הצלחה,
אם זה שכל,
אם זה ככה,
ככה, ככה,
והוא משתמש להרוס לו את הבית, כמו שאומרים.
כאילו מכחיש אותו בכל מקום, הנה, אני מסתדר בלי לשמור מצוות, בלי להגיד אפילו.
רואים, הבן אדם עושה עבירות, הכול, ומצליח.
מכחיש את השם.
והנה לנו יש כר נרחב לתשובה.
יש לנו אפשרויות גדולות לשוב בתשובה. מי מונע? זה לא דבר מסובך,
זה לא דבר קשה, זה לא דבר רחוק, זה דבר בקל.
מפיחו ובלבבך לעשותו.
וגם לעלייה במעשים שאנחנו עושים מצד הטוב, אפשר לעלות עוד יותר.
גם אם אתה עושה מעשים,
אפשר לעלות בעשיית המעשים על הצד הטוב ביותר.
אם היינו עושים אותם כהוגן,
בשימת לב ובמחשבה,
לא כפורק עול.
יש אחד סוחב עליו שק
והוא מחכה לרגע שהוא יכול, הופ, להשליך אותו למטה.
כי הוא מרגיש זה עול.
יש אנשים שאפילו ברכה שהכול נהיה מדברו בשבילם זה עול,
עול.
אז הם אומרים את זה בריצה או שוכחים מדי פעם. לא, לא שמתי לב, לא שמתי לב. הייתי טרור, לא שמתי לב. לא שמתי לב.
לא שמתי לב.
כל החיים הוא לא שם לב.
למי הוא לא שם לב? לעצמו הוא לא שם לב. מי ישלם, הוא ישלם.
לא שמתי לב.
תפסו עכשיו עוד אחד שנשא אתי על מהירות.
גם כן,
לא שם לב שהוא יותר מדי.
לא שם לב.
אז הזמינו אותו.
הזמינו אותו לשימוע.
אז הוא אומר לי,
כבוד הרב, קודם כל לא פסלו לי דבר.
דבר שני זה בדיחה.
איך כל חודש אלול, מה שלא עשיתי,
לא הרגשתי קרבה לקדוש ברוך הוא.
רק הגעתי למשפט העלוב הזה,
בלי הרבה להתרגש, מרגישים קרבה, זה לא ייאמן.
עמד לפני שוטר,
וזהו, הרגיש אימת הדין.
שמעתם?
שוטר עם כובע.
זה הרגיש אימת הדין.
כל חודש אלול אני מדבר פה 80 הרצאות,
לא משפיע עליו.
שוטר עם כובע, משפיע עליו.
כמה אנחנו רחוקים.
דברי תורה אצלנו זה כאילו בסדר, מקיימים מצווה, שומעים דברי תורה, כי זה מצווה ללמוד תורה, וזהו.
הולכים עם זה, יש לנו וורטים להגיד למישהו, וזהו, שלום. כאילו זה לא הוראות לביצוע.
זה רק ידיעות, כאילו ידיעות.
אז יש לנו אפשרות גם לשפר את המעשים אם היו נעשים כהוגן ומשימת לב ומחשבה.
הרי אפשר להגיע לידי זה להתעלות גדולה.
זה הפירוש לכתוב שאמרנו בתחילה, למה תשקלו כסף?
אתם מוציאים כוחות וזמן יקר
בלא לחם.
אתם לא מקבלים את השווי של הכסף.
הכוונה לחמה של התורה, הלחם של התורה. לכו לחמו בלחמי.
פיתה סעדה דליבא.
הלחם סועד את הלב.
והגיעכם בלא לשובעה.
כל היגיעה,
והאדם לא מגיע לסיפוקו.
בשביל שלא נעשים מעשי התורה והעבודה שאתם עושים כראוי,
אז אין שביעה.
ואם היו מתקנים את הדברים,
היו מתעלים מאוד.
והיה בזה תוצאות.
להיבדל מהחטא ממש בעניינים שאיננו נזהרים מהם כלל.
זאת אומרת, אדם היה יכול לתקן את עצמו הפלא ופלא אם רק היה נותן תשומת לב למה שהוא עושה.
ולא עושה מורגל ובדרך הרגל
ככה מלומדה.
באיגרת הגאון ובישראל סלנטר, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא העריך בכמה חטאים נוראים,
שנכשלים בהם כל שעה לשמיים
וחטא ביטול תורה על כולנו.
חטא ביטול תורה.
לימוד תורה זה הזכות הכי גדולה,
זה השכר הכי גדול.
כל רגע אתה יכול לעשות תרי״ג מצוות מכל מילה
וביטול תורה זה אותו דבר.
אתה מפסיד תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג מצוות כל רגע.
אתה יכול ללכת בדרך ולהגיד מזמור תהילים,
ואתה תקבל שכר על כל מילה או מילה.
תגיד, בדרך. אתה נוסע, אתה הולך, אתה זה, תשנן, תגיד פסוק, תגיד הלכה, תגיד מה שאתה רוצה, אבל תגיד דברי תורה.
כל פתתיה בשין בר מפתתיה דאורייתא.
כל הדיבורים רעים חוץ מדברי תורה.
מילותיו של האדם ספורות לו בחייו. יש סך של מילים שנתנו לך לדבר, ברגע שאתה גומר את המילה האחרונה, אתה מת.
אין יותר, לא קצבו לך יותר.
אבל דברי תורה, כל המוסיף מוסיפים לו חיים.
דבר, כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים,
כי הם חיינו באורך ימינו.
אז חטא ביטול תורה על כולנו, זה גם הרי שהוא מבזה את דברי השם, כאילו הם לא חשובים בעיניו ולא כלום.
ועל זה אנחנו אומרים, באשמתנו גדלה עד לשמיים.
וכן, אנחנו רחוקים מלהכיר משהו מעומק הדין.
יש לי קלטת, כמדומני, מספר 50. עומק הדין, תשמעו אותם, מבהיל.
במסילת ישרים,
פרק ד', כתב על זה דברים מבהילים.
עיין שם, בפרק ד', במסילת ישרים.
ובזה אין פלא חרדתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר אם כועס עלי,
כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתי מיתת עולם בברכות כ.ח אפילו ששם החידוש יותר הוא לא רק חשש מעונש גיהנום וכו' הוא חשש למיתת עולם שהוא ייפסד ויתבטל לגמרי
מיתתו מיתת עולם
אדם
מלך
הוציא להורג בסדר אז הוא עבר מהעולם הזה
לעולם הבא יש עולם הבא
מה הבעיה
לא קרה כלום
אבל אצל הקדוש ברוך הוא חלילה חלילה
אצלו כעס זה כעס עולם איסור זה איסור עולם ומיתה זה מיתת עולם
וכבר
ביארנו דברי הגמרא ביבמות כה במעסד האבדן
ששם הוא נענש כמו שאמרנו בהרצאות האחרונות
שנצטרע ומתו לו שני בניו ומענו שתי כלותיו כל זה בגלל שהוא ביזה
והתכוון לטובה את רבי ישמעאל ורבי יוסי
וגם
מצינו בין החומיש גם זו את המעשה שהרחבנו בו באחת הדרשות האחרונות שנענש שניתה חרם לפרנס את העני בעונש חמור ביותר
שהוא גזר על עצמו
ואף שמפאת קדושתם וחוכמתם הדקדוק בהם יותר
אבל גם אצל כל אדם נורא מאוד מאוד לפי מצבו
ויותר בבני תורה שקבועים לתורה כמה שאדם מבין יותר והכרתו גדולה יותר דינו יותר חמור
גם מי שיכול ולא לומד זה דבר השם בזה השם מרחם
ואמרו חכמים זיכרוננו רבי ילקוט מלכים רמז קוף עין
שהיה יואב בן אחותו של דוד
והיה אוהב דוד את יואב
וציווה שלמה בנו להרוג אותו כדי לקרב אותו לעולם הבא
שאם הוא יענש פה ייפטר מהעונש שם
הרי זה גם גדולי עולם
מענישם בעולם הזה מצד האהבה רבה
הרי בן סורר ומורה הקדוש ברוך הוא מורה להרוג אותו כדי שימות זכאי
ולא ימות חייו
הרי שעניין העונשים והייסורים
הוא עניין אחר לגמרי מכפי שאנחנו מבינים אותם
שהרי הם בגדר רפואה גדולה
ותמורה קלה מאוד נגד העונשים הראויים
וכמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
דם ניקוף
מרצה
כדם עולה
דם ניקוף כשאדם נוגף את האצבע שלו
זה מכפר עליו כמו דם עולה
אדם שיוצא לו טיפה דם
זה כאילו נתלה נשמתו
אתם יודעים כי מעט הנפש זה ככל הנפש
כי עליך הורגנו כל היום
ורגע אחד בייסורי העולם הבא הם קשים מ-70 שנה של ייסורי יום
וכן הייסורים באים לעורר את האדם
כמו שמבואר בחכמים זיכרונם לברכה
ואמרו בילקוט
בניצבים רמז
תו תו קס מפני מה
עובדי כוכבים ומזלות מחייבין כליה
וישראל קיימים
לפי שכשבאים עליהם פורענויות
מבעטין בהן
ואין מזכירין שמו של הקדוש ברוך הוא הגויים
אבל ישראל כשהייסורים באים עליהם הם נכנעים
שנאמר צרה ויגון אמצא ובשם אדוני אקרא אנא אדוני הושיענא
ואמרו בילקוט ביתרו רמז ש״ג
יהא ליבך יודע המעשים שעשית וייסורים שהבאתי עליך
שלא לפי מעשיך הבאתי עליך ייסורים
הקדוש ברוך הוא מביא ייסורים ברחמנות, בצמצום
ועוד אמרו בגמרא בסנהדרין קא
אמר בי עקיבא חביביני סורין
אמר
אמר לו עקיבא זו מנין לך?
אמר מקרא אני דורש בספר מלכים ב'
פרק כא
בן שתים עשרה שנה מנשה במולכו
ב-55 שנה מלך בירושלים
ולא השיבוהו אלא ייסורים
אז רבי עקיבא אומר אין כמו ייסורים אין אין אין הם חביבין
למה
מאיפה אתה לומד את זה?
פסוק מפורש
מנשה היה מלך רשע
רשע מרושע שאין כדוגמתו
בגיל 12 הוא מלך
55 שנה
ולא חזר בתשובה והרשיע ועשה כל רשעה והעמיד צלם בהיכל
רשע מרושע
בסוף מי החזיר אותו בתשובה ייסורים שמו אותו בדוד של נחושת
וחיממו אותו מלמטה
והוא אמר קרא לכל עבודה זרה לא ענו לו ואמר נזכר בפסוק שאבא שלו חזקיה המלך לימד אותו בצר לך ומצאוך כל הצרות האלה ושבת עד השם מנוקיך
ואז הוא אמר לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אם אתה קיים
תוציא אותי מפה
ואם לא אתה בדיוק כמוהם רחמנא ליצלן
והשם חתר לו חתירה והוציא אותו והוא חזר בתשובה 22 שנה
מי החזיר אותו בסוף?
הייסורים, אם לא חביבין?
אחרת היה הולך לגיהנא גיהנא גיהנא גיהנום מה היה?
וזה עניין הבריתות והאלות בתורה
כל הבריתות שקראת איתנו השם באלות,
הקללות שיש בתורה הן רפואות
לפי מצבן
ואין זה נקמה וזה גם דבר מועט
ודבר מועט הוא כפרה גם כן כי רצון השם
בתכלית הטובה
אבל מה לעשות
שאנחנו עושים מעשים
שצריכים ניתוח,
צריכים מחלות וייסורים בשביל להוציא את כל
הטומאה והקליפות שיש באדם
מעיין משערי תשובה
בשער שני, פרק שני ד',
כאשר יקבל האדם את מוסר השם
ויטיב דרכיו ומעלליו
ראוי לו שישמח בייסורים
כשאדם מקבל את המוסר שהשם מייסר אותו
ומטיב את דרכיו ומעלליו בגלל זה
ישמח בייסורים, למה?
כי הם הועילו לו תועלות נשגבות
ויש לו להודות לשם יתברך עליהם
כמו שהוא מודה על ההצלחות כי זה העיר אותו
זה העיר אותו, זה החזיר אותו אל השם
ומזה הטעם אמרו חכמים בברכות נ״ד
כשם שמברכים על הטובה כך מברכים על הרעה
כי גם הרעה היא טובה
בדומה ממש לטובה
כמו שאמר נחום איש גמזו, גם זו לטובה
גם הרעה שעכשיו הייתה
זו לטובה
כמו שחייב הודעה לרופא שעשה לו ניתוח
אחרי ניתוח אתה מקלל את הרופא שריפא אותך
אתה מברך אותו תודה רבה הצלת את חיי
הוצאת את הגידול
ובזה יקשה
איך שייך להתפלל
כדי לבטל
זה הלא אין מניעת הייסורים טובה
אז איך אדם מתפלל שהשם יסיר ממנו איסורים, יסיר ממנו
והרי איסורים הם טובה לא לעורר אותו והבורא יתברך
הוא מכיר את אמיתיות הדברים שזה מוכרח
האיסורים לתועלת הנצחי שלך אז איך השם ימנע ממך איסורים אם זה לטובתך
אך הטעם הוא שעיקרה של התפילה שאדם ייכנע על הבורא
ויתחזק אצלו כי כל פרטי ענייניו הם בהשגחה
ואין עוד מלבדו שום כוח בעולם
ויכיר חולשתו בעצמו שהוא צריך בכל רגע
לחסדי הבורא
צריך אדם להכיר כמה הוא חלש כל רגע הוא צריך את הבורא כל רגע יכול להיות אסון כל רגע יכול להיות צרה כל רגע יכול להיות בעיה כל רגע יכול להיות
כל רגע אתה צריך חסדים מהשם כל רגע שאתה חי בשקט כמו שאומרים יכול לעבוד את הבורא תודה לו על כל רגע שעובר
כל הנשמה תהלליה על כל נשימה ונשימה הווה מודה לו
תשאלו אדם שהוא חולה באסטמה כמה שווה נשימה, תשאלו.
תשאלו בן אדם שעומד לטבוע ומחפש את הנשימה בשביל לצאת חי.
תשאלו מה זה נשימה, ואנחנו נושמים חופשי על הבר.
צריך להודות על כל נשימה ונשימה.
וכן כל העולם וכל הנבראים זקוקים וצריכים לחסדי הבורא בכל רגע.
ואם אדם יחיה בהרגשה זו זה יביא אותו לתשובה.
פירוש הגאון,
הגאון במשלי כא' מפרש, זבח רשעים תועבה.
מה זה זבח רשעים תועבה?
עיקר הקורבן, זבח זה קורבן, עיקר
הקורבן שאדם ישבור את גאוותו ורומו
וישוב לשם מרוע מעלליו.
זה העיקר, איך אתה בא בתפילה לקדוש ברוך הוא, כשאתה טמא, מטומא,
מחזיק בשרצים, בעוונות ובחטאים ולא חוזר בתשובה ומבקש ממנו בקשות.
אדם חייב מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ועוד מיליון ולא מחזיר,
ובא ואומר אני אחזיר, אני אחזיר, אני אחזיר, תן לי עוד עשר מיליון.
מישהו יאמין לו?
יזרקו אותו מהמדרגות, לא?
וזה בא, מבקש מהכזון,
עוד תן לי ותן לי ותן לי ותן לי ותן לי ותן לי.
אנשים מבקשים מהקדוש ברוך הוא פרנסה, תן לי פרנסה, פרנסה, פרנסה.
ומעשרות אתה נתת כמו שאני ביקשתי בשביל שלא תצטרך לפנות אליי בפרנסה?
הרי אני הבטחתי שמי שייתן מעשרות יתעשר.
לא האמנת לי, אז מה אתה בא עכשיו בבקשות?
נתתי לך ביד האפשרות להתעשר.
תתעשר, תתעשר.
תן חומש ותראה.
אבל אתה לא רוצה.
אתה רוצה לקחת
ולעשות מה שאתה רוצה.
ואני אומר לך, כמו בזרע אומר החפץ חיים,
אתה מוציא מהשדה זרעים,
מוציא את התבואה.
אם לא תיקח חלק מהגרעינים או מהזרעים ותשים באדמה עוד פעם, איפה יצמח עוד פעם?
חייבים לקחת חלק מהיבול ולשים עוד פעם.
אותו דבר המעשר.
אתה לקחת עכשיו הרווחת, אתה תחזיר חלק, תיתן לצדקה.
זורעים לצדקה, מצמיחים ישועה.
זורע הצדקות, מצמיח ישועות,
אדון הנפלאות.
אבל בן אדם לא רוצה, לא רוצה, עקשן.
זבח רשעים, תועבה.
כל זמן שאתה רשע ואתה מקריב זבחים לשם, או תפילות שהן כנגד הקורבנות,
ונשלמה פרים משפתנו.
במקום פרים, במקום הפרים שהיינו מקריבים, שפתנו זה התפילה.
אז זה נקרא זבח רשעים,
תפילת רשעים, תועבה!
וזה דווקא אם מגיעה לו תועלת נפשית אמיתית,
וחיות באמונה ובדעות, והתעלות במצבו רוחני.
אז אם אדם מתפלל ומכניע את ליבו לבורא ומתחזק בענייני ההשגחה,
הוא מבין שאין עוד בעולם כוח חוץ ממנו,
הוא יודע את חולשתו שהוא צריך את חסדי הבורא,
ומגיעה לו תועלת נפשית אמיתית,
ויש לו חיות באמונה ובדעות,
והתעלות במצבו רוחני,
אז זה טוב מאוד.
אבל אם אינו מתעורר כלל,
חס ושלום,
אין עבורו תועלת גם אם ישמעו לתפילתו,
והוא בבחינת תועבת השם עיקשי לב.
זה שמקשה את ליבו מלעשות תשובה, תועבה הוא!
וזה המעכב לגמרי את תפילתו,
כי ההמשך כתוב, ורצונו תמימי דרך.
השם רוצה את אלה שעושים תשובה,
שהולכים בתמימות ובשלמות עם השם.
ובמסילת ישרים בפרק ד' כתב,
אמנם מידת הרחמים היא הנותנת
שייתן זמן לחוטא,
מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא נותנת,
שהוא נותן הקדוש ברוך הוא זמן לחוטא, זה במידת הרחמים, כי על פי דין היה צריך לענש מייד.
וגם נותנת מידת הרחמים שהוא לא יכחד מן הארץ מייד כשחטא.
זה מידת הרחמים.
וגם שהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה,
כי מצד החטא אפילו אם יעשה אדם, חטא הכי קטן הוא צריך למות.
הכי קטן.
למה אל תסתכל על קטנות העבירה אלא על גדלות
משציבה עליה?
אז לכן גם השם עושה חסד במידת הרחמים שהעונש עצמו גם כן שהוא מתאחר
מאחורי שהוא בא הוא לא יהיה עד לכלה והתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור כי מה שייך תשובה אם אדם רצח וגנב
ואנס ועשה דברים איומים?
איך יכול להיות שתשובה עלולה ויכולה לכפר?
לא שייך דבר כזה, רק במידת הרחמים זה חסד גמור
וזה כיוון שמידתו של הקדוש ברוך הוא ערך אפיים
כדי שיהיה לו פנאי לשוב לרשע
כי לא שייך ויתור סתם
אין חסד סתם
רק מכוח חסד של תשובה
אם הוא יעשה תשובה
ואם כן כמה שקרוב יותר לתשובה
מועילה התפילה
וגם התשובה
והתשובה היא הרפואה הגדולה ביותר
ככתוב ושב ורפא לו
התשובה מרפאה את האדם מכל תחלואיו
מצריכים להתחזק בימים האלה שנותרו
והכל תלוי בלימוד המוסר למעשה
נתתי 70 דרשות לפחות הפעם בחודש אלול רק בנושא זה
כולם נמצאים בטלפון
בקו שופר או באתר
חייבים לשמוע כמה שאפשר יותר וגם בעשרת ימי תשובה כדי לדעת איך לצאת מהברוך
כי שנה הבאה תהיה קריטית
ולהתרגל לשים על לב את דבריו וצרכיו
בנוגע מאוד
בענייני משא ומתן עם חבריו ועם בני אדם
וכן בעניין החסד.
צריך להתרגל שכל אחד מאיתנו ישים לב על כל הדברים
וכל הצרכים שהוא נצרך
בנוגע לעניינים שבינו לבין חברו בנושא משא ומתן,
כספים, חובות,
דיבור, לשון הרע,
כל מיני דברים לשים לב מאוד מאוד עכשיו,
לתקן הכול ולהיזהר ולהישמר לאבא
וגם עם בני אדם בכלל
וכן בעניין החסד. להרבות בחסד
כדי להראות עלינו חסד בין השמיים כי מודדים מידה כנגד מידה.
מי שמתחסד, מתחסדים איתו.
אז להרבות בחסדים
בימים האלה שנותרו דחוף
כדי שיתחסדו איתנו גם כן.
נחזור לפסוק שפתחנו.
למה תשקלו כסף בלא לחם?
בשביל מה מוציאים את כל החיים שלנו על כסף
ועל דברים שאנחנו נחשפים להם
בלא לחם? הם לא מגיעים ללחמה של התורה, לא מגיעים לעיקר והתכלית שנבראנו בעבורה,
זה התורה ומצוותיה וקיומה.
ויגיעכם בלא לא שובעה כי האדם לא יוכל לסבוע מהעולם הזה.
לעולם לא אוכל לסבוע אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.
שימחו שמוע אליי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם.
אם תשמעו לי אל תורתי ומצוותיי,
גם תאכלו טוב בעולם הזה וגם תתענג בדשן וגן עדן נפשכם.
אמן ואמן.
רבי יחנן יהוה בן אדם שאומר,
ראשו הקדושים וחוזר כל ישראל לפיקו חרבו אלוהם תאורו ומסוות שנה אמור אדם אדם בסלומן סדגו יחדיל תאורו יעדי.
תודה רבה.