ערכו של האדם | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

חב.

כתב בעל חובת הלבבות

בחשבון הנפש,

פרק ג',

שיתבונן יתרון נפשו על גופו.

לאדם יש יתרון,

הנפש על הגוף

זה הבדל בין

אור לחושך.

אבל צריך שיתבונן,

שיתבונן

יתרון נפשו על גופו.

ויכיר,

יתרון קצת בני אדם על קצתם.

אדם גם צריך להבדיל

בין האנשים,

ולדעת שיש יתרון לאנשים מסוימים על פני אנשים אחרים.

עד שאדם אחד שקול כנגד אלפי בני אדם,

וידע

כי יתרונו

אינו מכוחות גופו,

אלא מצד מעלות נפשו.

כמו שכתוב,

כי עתה כמונו עשרה אלפים.

אז מלמד אותנו רבנו בחייה

בשער חשבון הנפש, שאדם יעשה חשבון עם נפשו,

הוא צריך להתבונן שיש יתרון לנפש על הגוף, לא להשקיע את עצמו בחושך, בעפר.

צריך להשקיע את עצמו ביתרון שיש לו, שהיתרון שלו זה נפשו.

צריך להתבונן

על בני האדם,

קצתם מול קצתם,

ולראות

שיש אנשים שהם שקולים כנגד אלפי אנשים,

יש אנשים שלא שקולים כלום.

אז ככה הוא ידע במי להתדבק וממי להתרחק.

הוא ידע

כי יתרונו אינו מכוחות

גופו

אלא מצד מעלות נפשו.

יש אנשים שחושבים שיש להם יתרון על השנים, הוא למד קרטה,

ג'יו ג'יצו, קאנג פו.

אם הוא הלך למכון וניפח את השרירים,

השרירים קופצים לו מהטישורט,

והוא הולך ככה,

זו זו זו זו.

הוא חושב שזה יתרון.

איזה יתרון זה?

אתה בן אדם עבה,

גס,

מגושם.

מה יש פה?

חתיכת בשר מנופח.

זה לא בעיה היום. אם הוא מכניסים מים לכל בשר,

הוא מתנפח.

הבעיה לנפח בשר,

זה יתרון.

אלא מהי?

המעלה והיתרון זה מעלות הנפש. אתה יכול להיות אדם קטן ומצומק,

בלתי מוכר,

ולא בעל אמצעים,

דל אמצעים.

במעלות נפשך כאלה גדולות,

כמו רבי צדוק,

שבקושי היה אוכל וגופו היה כבר שקוף,

מרוב תעניות,

ארבעים שנה.

שקוף.

רואים מה שנכנס.

אבל זה, אם היה עוד אחת כזה, שום אומה ולשון בעולם לא היו חולים נגד ישראל

ולא היה חרב הבית.

נו,

מי יכול להעריך דבר כזה?

והוא מביא ראיה שהחשיבות היא מצד מעלות הנפש ולא מיתרון הגוף,

כמו שכתוב, כי עתה כמונו עשרה אלפים.

הפסוק,

כי עתה כמונו עשרה אלפים,

אמר רבי ישי בן צרויה,

אשר אמרו עליו חכמים זיכרונם וברכה בברכות ס״ב,

שאבישי בן צרויה שקול כנגד רובה של סנהדרין.

ועוד אמרו עליו

שהיה שקול

כשבעים אלף מישראל בתורה ומעשים טובים.

והדבר עולה לאין שיעור,

כי השבעים אלף מישראל מדובר על כאלה שעוסקים

בתורה ובמעשים טובים.

כל אחד שאומר מילה זה תרייג מצוות.

והם עסוקים, השבעים אלף,

עסוקים בתורה ומצוות כל הזמן ובמעשים טובים,

אז השיעור הוא לאין שיעור.

ואבישי בן צרויה זה

אמר

על דוד המלך עליו השלום,

כי הוא עשרת אלפים כמונו.

דוד היה שקול כמו שבעים אלף רבבה

של אנשים העוסקים בתורה ומעשים טובים, פירושו

פי 700 מיליון.

הוא היה שקול כ-700 מיליון בני אדם

שעוסקים בתורה ובמעשים טובים. זה אבישי בן צרויה אומר על דוד המלך,

שזה איכותו, זה ערכו בשמיים.

בשמיים שווה דוד המלך 700 מיליון בני אדם שעוסקים בתורה ובמצוות ובמעשים טובים.

מצד מעלות הגוף

ההבדלים הם מעטים מאוד.

ההבדלים הם מעטים מאוד.

יש השתוות גדולה

בין רוב האנשים,

אבל מצד הנפש זה מתחלק, מתחלק הדבר מאוד.

עכשיו,

הרב קנייבסקי

יושב שבעה.

ונגיד שהם רוצים להתפלל מנחה,

והרב שטיין מאן הגיע,

ועדיין חסר למניין,

חסר.

אז קוראים לשניים מהרחוב,

ואז שניים נכנסים, משלימים מניין.

הרב שטיינמן,

הרב קנייבסקי,

ואנשים מהרחוב שווים.

לעניין, מניין.

אבל הם באמת שווים?

אפשר להשוות אדם שאספו אותו מהרחוב, בוא תשלים מניין

לרב קנייבסקי או לרב שטיינמן?

בשביל מניין עשרה יהודים כשרים,

צריך עשרה יהודים כשרים.

זהו.

אם יש עוד.

אותם זה מניין.

אבל אפשר להגיד שכל אחד פה שווה לשני?

נלמד מזה

כמה ההבדל לגבי האנשים

שאין עבודת השם ועול תורה עיקר אצלם,

וכל המהות שלהם רק בענייני העולם הזה,

וזוהי מציאותם, מה שאנחנו קוראים היום חילונים.

וגם,

רוב מעשיהם

בתורה ומצוות קשורים לחומר.

גם אם עושים תורה ומצוות, זה הכול קשור לחומר.

על זה אמרו חכמים, זכרונם אמרו לך בפסחים נ',

כתוב כי גדול עד שמים חסדך,

וכתוב כי גדול מעל שמים חסדך.

כאן בעושים נשמע וכאן בעושים שלא נשמע.

רואים מכאן

שלא נשמע זה סוג אחר לגמרי.

סוג אחר לגמרי.

יש עד שמים ויש מעל שמים. סוג אחר לגמרי.

כולם עושים תורה ומצוות,

אבל יש כאלה לא נשמע ויש כאלה נשמע.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, על הפסוק אספרם מכל ירבון

בתהילים כלט

אספרם למאן

אי למלא צדיקי דין פי שם מחלה אשתקולו ישראל כתיבהו ככל אשר על שפת הים.

אז זה לא מדבר בצדיקים.

צדיקים מכל ירבון

אלא הכי כאמר אספרם למעשיהם של צדיקים

מכל ירבון.

כמה יש חול, ספור כמה יש גרגל החול.

ומעשיהם של צדיקים

מכל ירבון.

מבואר מדברי הגמרא

כי מכוח מעשיהם המרובים

מניינם יותר מ...

כחול הים

כי מצד האיכות הריבוי נורא למאוד

כמו שלמדנו בדוד המלך שהיה שקול בתורה ומעשים טובים

כשבע מאות מיליון מישראל שעוסקים בתורה ומעשים טובים

כי המדרגה באיכות

יש לה חשיבות במספר

וכאילו היו רבים ממש שבע מאות מיליון

וכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה

ויאמר שאול אל הקני

לכו סורו מתוך העמלקי

פן אוספך עמו ואתה עשית חסד

עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים

בעלו לא עשה אלא עם משה בלבד

איפה מצינו?

איפה מצינו ששבט הקני,

איפה מצינו שיתרו

עשה חסד עם כל ישראל בעלותם ממצרים? איפה מצינו כזה דבר? לא היה דבר כזה, הפוך.

הוא עוד חזר

בחזרה אל ארצו

אלא ללמדך,

אתה שומע יניב?

שכל מי שעושה חסד

עם אחד מגדולי ישראל

מעלין לו כאילו עשה חסד עם כל ישראל

מי שעושה חסד אחד

עם אחד מגדולי ישראל

כאילו עשה חסד

עם כל עם ישראל

וזו דרגתם של גדולי ישראל

מתוך הריבוי הנורא של מעשיהם

וביותר יגדל ההבדל

בין אנשים שפרקו לגמרי עול תורה ומצוות

שבעצמותם אין להם חשיבות של כלום,

כלום,

כלום, כלום.

ואדרבה,

כל הווייתם היא נגד התכלית המכוון של הבריאה.

כל מה שהם נמצאים זה סותר ונוגד

את התכלית והכוונה של הבורא בבריאה.

או כמו שסיפרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, ברבנו הקדוש

ותלמידו שהם ראו לגיונות של רומי.

לגיונות של רומי, כולם גיבורים ככה ועם זה,

כובע קסדות והכול,

עצים, מגנים, פששששש, איך הם נראו, ראיתם פעם, לא?

חיל רומי

על סוסים אבירים.

אז אמר התלמיד שכל הלגיונות הללו יש להם חשיבות של זבוב.

ככה אומר התלמיד.

אמר לו רבי,

כל כך חשיבות אתה נותן להם?

זבוב?

הגזמת, כמו שאומרים, זבוב?

כל אלה שווים לזבוב?

זו הגזמה מה שאתה נתת להם?

כזה ערך?

הרי הם כעין ממש.

והיינו כי כל הנברא,

אפילו הקטן והשפל בעולם,

עכביש למשל,

יש כוונה בבריאתו ובקיום המין שלו,

ויש לו ערך.

מה שאין כן הללו הם עין ממש.

ולא רק שאינם כלום,

אלא יש בהם ההיפוך של הצד החיובי,

כי הם מקלקלים את הבריאה.

וגרוע הרבה מאלה שלא נבראו בכלל.

אבל אם הגיע לעולם אחד והיה נפל,

הוא פי כמה יותר טוב מכל חיל רומי.

זה לא חיל רומי, זה מאובמבה

וכל חבריו הדומים לו.

ועל זה אנחנו מברכים בבוקר, כן, שלא עשני גוי.

זה הכוונה על אובמבה, כן?

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, ביום הל״ח,

בשביל צדיק אחד נברא העולם.

כל העולם נברא בשביל צדיק אחד.

ואמרו עוד,

בשביל צדיק אחד העולם מתקיים.

אז קודם כל הוא נברא בשביל אחד,

והקיום שלו זה גם של צדיק אחד. זאת אומרת,

אם יש רק צדיק אחד אפילו בעולם,

שווה היה לברוא את העולם.

ואם העולם מתקיים,

זה אפילו אם יהיה רק צדיק אחד בעולם, הוא יחזיק את כל העולם.

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני.

ונמצא שהיחיד הזה שקול יותר מהעולם כולו,

כי העולם נברא לצורכו, לצורכו.

כל העולם נברא לצורכו.

ובזה יש להתבונן היטב בשכלנו,

לא להיות מושפעים מדעות העולם.

אתה יודע מי זה?

זה דוקטור זה, זה? אתה יודע מי זה?

זה פרופסור זה?

אתה יודע מי זה?

זה אחד מהבכירים בחיל האוויר?

פשש. אתה יודע מי זה?

זה יועץ הסתרים של ביבי.

פשש. אתה יודע מי זה?

זה חרטה ברטה, זה מי זה, מי זה, מי זה, מי זה,

חרטה ברטה, מה אתה מבלבל את המוח?

אם הוא לא הולך עם כוונת הבריאה לכוון לאן שהשם רוצה,

הוא מקלקל את הבריאה.

גם אם הוא עושה מעשים טובים, לכאורה יש בהם קלקוקים, הם לא משמשים למטרת הבריאה,

אז הוא סותר לבריאה.

אז כמה צריך לא להיות מושפעים מדעות העולם

וממה שמשתוקקים

ורודפים אחריו,

שבאמת

כמנדליטינא הוא דאמה,

כמי שאינם כלל,

צריך ללמוד

וללכת בעקבות הרבים שהם החכמים והצדיקים מכל הדורות.

תעמיד עכשיו בשורה את כל השמות הגדולים של עם ישראל,

אברהם, יצחק, יעקב, השבטים, משה, אהרון, שבעים זקנים

וכולי הנביאים שהיו בימיהם, אלדד, אומי דד וכאלה,

ותמשיכה לנביאים שלנו כולם ותספור אותם וכולי וכולי, וכל הגדולים שהיו בדורות שלהם והכול.

ותלך אחר כך ככה, הלאה, הלאה, תגיע לתנאים ותגיד אותם בשמותם ותגיד אחר כך את האמוראים

ותגיד אחר כך את הגאונים, ותגיד ככה, ותרד, ותרד, ותרד, ותרד, וארי הקדוש, וככה, וככה, וככה, עד שתגיע לפה.

כמה יש? מיליונים, מיליונים של חכמים בשיעור שאין דומה להם בעולם כלל,

וכולם מסכימים שתורת השם אמת, וכך צריך ללכת,

ואין לסטות, וצריך לעשות הכול,

ואתה שומע שניים,

שני ליצנים ברדיו,

יש אחת קוראים לו שי, ואחת קוראים לו דרורי,

משהו כזה.

שי ודרור. אה, שי ודרור, כן, זה ראשי תיבות שד, שדים.

אלה שדים.

ואנשים מתפעלים כי הם צוחקים על כל מה שהם רוצים, והכל וזה, והם תופסים תוכנית, זה כל כך חשוב,

הליצנות שלהם.

זה מה שאפשר לתת לחילונים, מה אתה יכול לתת להם? דברים רציניים?

מוסר? חודש אלול? דברים כאלה? מה אתה... אין, אין עם מי לדבר.

ועכשיו נשמע את שירו של... מה?

איי, איי, איי, איי, אלה עבדים של יצר הרע. אלה המשמשים בקודש אצלו.

אלה העבדים שלו.

סנג'רים.

ובכן,

צריך ללכת בעקבות הרבים שהם חכמינו והצדיקים מכל הדורות.

ומאי הטעמה אמרו בעירובין יג', נמנו וגמרו.

נוח לא לאדם שלא נברא יותר משנברא.

במאזן

שכלולי

היה כדאי שאדם לא ייברע.

יותר ממה שהוא נברא.

ובתוספות כתבו,

איירי בסתם בני אדם, כל זה מדובר בסתם בני אדם, שנוח שלא נברא.

אבל צדיק?

אשריו ואשרי דורו.

ורבנו חננאל שם פירש, נוח לו שלא נברא, פירוש

מי שנכנס בצורך העולם.

אחד שבא לעולם,

ובמקום להסתכל ביתרון נפשו על גופו,

הוא נכנס בצורך העולם. לקנות זה, לעשות זה,

פרנסה, עניין, הכל צורך העולם.

זה נוח לו שלא נברא.

וצריך עיון.

הרי עולם חסד ייבנה

וכל התכלית היא לזכות את הבריות

ואחרי שסתם בני אדם משמע אפילו כשרים.

נוח להם שלא נבראו

כל שכן הריבוי של רשעים

הרי הדבר נדון בתרובו

ואם הרוב חובו להם

הרי מידת החסד מחייבת

שלא לחוב למרובים בשביל החסד עם המועטים

אז זאת אומרת בזכות מה הם ניצולים ונשארים?

בזכות המועטים מתחסדים עם המרובים

אתם יודעים למה משאירים את הרשעים בעולם?

שהם יהיו צוותא,

צוותא לצדיקים

שצדיק יהיה לבד, בלי אף אחד בעולם ולא כלום

אי אפשר לבן אדם, בן אדם הוא מדיני, הוא צריך חברה

אז אפילו שיש רשעים ואנשים כאלה בינוניים וכולי וכולי וכולי, כל זה צוותא,

צוותא, שיהיה לו צוות צוותא בעולם

זה יכין בגדים והוא יעשה ככה והוא יהיה אינסטלטור והוא ינגר והוא יהיה ככה וככה ויהיה צוותא

הוא ילך ברחוב, הוא לא ילך לבד

והוא לא יהיה בעיר לבד

יהיה אנשים נוסעים הולכים ועולים וחוזרים וזה יהיה פה שם

עוד מובא בגמרא ביום הי״ג ראה הקדוש ברוך הוא צדיקים שהם מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור

הרי שהם מועטים נגד הכלל

כתוב במפורש ראה שהם מועטים עמד ושתלם כמו שתילים

בכל דור ודור שיספיק שיספיק לכל הדורות

שיספיק לכל הדורות עמד ושתלם

אבל זה לפי החשבון

הכמותי

עמד ושתלם לפי המספר

אבל לפי החשבון האיכותי

הם מרובים לעילא ולעילא ולעילא

ולכן מרובה מאוד מידת החסד

נגד צד החוב

כי הם מייצרים זכויות

כאלה שמכסות על כל העולם

שכדאי לקדוש ברוך הוא להזיק את עולמו

הם גורמים צדיק יסוד העולם שיתקיים העולם

ובחובת הלבבות בחשבון הנפש

ואל ירבו בעיניך מעשיך ואם יהיו לשמו

גם אם אתה עושה מעשים

והמעשים שאתה עושה הם רבים

והם לשם שמיים

ואל ירבו בעיניך, בעיניך אל ירבו המעשים ואם יהיו לשמו כי במעט שבטובות

שיש לו עליך

כמה טובות שהוא עשה לך ואתה צריך כנגדם להחזיר לו

כפל מעשה כל יושבי העולם

עם דקדוק החשבון

אם תיקח את כל מעשי העולם שהם עושים את הדברים הכי טובים בשביל הקדוש ברוך הוא

תכפיל את זה

אם יעשה השם איתך את הדקדוק של החשבון זה פחות או יותר החוב שאתה חייב לו

על הטובות שהוא עשה לך

אז מה אתה מתפעל כאילו שעשית ועשית ועשית

על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות

שעשית עימנו ועם אבותינו מלפנים

ואל תמעט אבל גם בעיניך שום טובה שתעשינה לשמו

אפילו במילה או בראייה

אז אל תחשוב שכל מה שאתה עושה לשמו ואפילו אם זה הרבה ואפילו לשמו

אז זה כאילו לא כנגד כל מה שאתה חייב לו. זה נכון, זה נכון

אבל תדע לך שכל דבר שאתה עושה לשם השם

אפילו רק מילה אחת שאתה אומר כמו שצריך מתי שצריך

ואיך שצריך

ואפילו ראייה ראייה ראייה לשמו אפילו אם תהיה לך ראייה לשמו ראייה לשמו ראייה כמה השקעה יש בראייה?

כלום

אומר אל ימעט בעיניך שום טובה שתעשינה לשמו אפילו במילה או בראייה

כי המעט ממך רב אצלו הקדוש ברוך הוא מעריך כל תזוזה של אדם

נגיד אדם שנמצא עכשיו פה והוא לא עוצם את העיניים

למרות שהעיניים רוצות להעצם

והוא לא עוצם את העיניים אז הוא עכשיו מתאמץ עם העיניים לשמו

הוא רוצה לישון, מת לישון, רק שיגמור כבר לדבר, נלך לישון

והוא מחזיק את העיניים, מחזיק, מחזיק. אתם יודעים שפעם אסרו את הגאון מווילנה במאסר בסוכות

ואסור לישון חוץ לסוכה,

וסוכה לא נתנו לו לעשות בפנים.

אז הוא היה מחזיק את העיניים ככה,

אחרי שהוא לא ישן,

אני לא יודע כמה,

אבל הוא היה מחזיק עד כמה שהוא יכול שלא לסגור את העיניים מרצון.

למה? כי אסור לישון מחוץ לסוכה.

אז הוא היה מחזיק את העיניים ככה, ככה, ככה, בשביל שלא יעצום את העיניים מרצון.

איי איי איי, לכם יש עצה יותר קלה, פשוט לעמוד וללכת הלוך חזור ואתם לא תישנו בהליכה,

אני מאמין ככה.

אבל זה כל כך נעים לישון,

אז,

ובפרט שזה מרופד,

אבל מי שמחזיק,

מחזיק

זה לשמו, זה ברור שזה לשמו,

זה ברור שזה לשמו.

אז זה דבר חשוב מאוד, אל ימעט בעיניך דבר זה,

כי המעט ממך רב אצלו.

וכך גם בעניין העבירות.

דיברנו על המצוות, אבל בעבירות זה בדיוק אותו יחס.

שתדע, כל דבר ולו הקטן ביותר שאתה חושב שזה, כלום, כלום, כלום, כלום.

בשמיים, השם ירחם מה שאתה עשית, השם ירחם מה שאתה עשית.

ואמרו חכמים, זיכרונם וברכה, בעבודה זרה ב'

לעתיד לבוא, יאמרו מות העולם, ריבונו של עולם.

איי, איי, איך הם יודעים לפנות אליו, ריבונו של עולם.

ריבונו של עולם.

הרבה קשרים גשרנו,

הרבה כרכים כבשנו,

הרבה מלחמות עשינו,

וכולם

לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. יבואו במבה

ויגיד, אתה יודע למה, ריבונו של עולם, עשיתי תוכנית נגד דאעש?

כדי שבישראל יוכלו בבני ברק, בירושלים, בעוד כמה מקומות, לשבת ללמוד תורה.

שלא יפחידו אותם ויתקרבו פה לגבול ופה ושם, אני אחסל אותם מהאוויר.

אז הוא יבוא ויגיד, אני עשיתי את זה בשביל ישראל.

למה? יתברר להם בסוף

שכל מה שנעשה בעולם זה היה הכל חשבון בשביל ישראל.

שהשם סיבב הכל,

סיבך את כולם, מסכסך את כולם

בשביל ישראל.

ואז הוא יבוא ויגיד, רק רגע, אז מגיע לי שכר, כל מה שאני עשיתי, מי נהנה מזה?

מי עשה את זה? ישראל.

אז מגיע לי שכר.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, כל מה שעשיתם,

לצורך עצמכם עשיתם.

מה מוכח מכאן?

שאם הייתה כוונה לכך מה שהוא אמר,

שבאמת היה מתכוון להפציץ את דאעש שנוכל ללמוד תורה,

הם היו נחשבים למקיימי התורה.

אם הגוי היה אומר, לשם ייחוד, אני עושה למען ישראל,

אני עושה ככה וככה וככה,

זה היה נחשב לכך וככה.

הנה, לדוגמה, עכשיו מרקל, יש אחת כזאת, מרקל,

בגרמניה.

היא החליטה ללכת

בצעדה

שזה צעדת מחאה נגד הניאו-נאצים שלא לשנוא יהודים.

אתם יודעים מה שכרה בשמים?

מדינה ששחטה ורצחה יהודים מיליונים,

והיום היא עומדת ואומרת לא לשנוא יהודים,

אפילו אם זה חרטא,

אפילו אם זה רק בשביל ככה, אפילו,

עצם זה שהיא הולכת ואומרת את הדבר הזה בפרסן, לא אמירה סתם,

הולכת בצעדה

בשביל לעשות כזה דבר. אתם יודעים מה זה?

אם הם היו יודעים הגויים בדיוק

מה הערך של מה שדיברנו עכשיו, היו שמים, כמו שכתוב, בחכמים,

היו שמים שני שומרים על כל יהודי, תלמד תורה, נותנים לו את הספר, קפה, עוגות, הכול, שב, שב, שב, שב, כסף, הכול, אנחנו נעבוד, נביא לך הכול. שב, לא לזוז, לא לזוז, תשב, תלמד תורה.

אבל כיוון שהם לא עושים ככה, הם מפסידים. תראה מה זה, כוונה.

יש אחד מוריד את הזבל בבעשה.

יש אחד מוריד את הזבל בשמחה.

מה ההבדל? זה מבין שזה גם מה.

מה הוא מבין? שהוא פראייר.

זה אותו זבל,

אותו ריח.

אבל אם אתה מתכוון לשם מצווה,

קיימת מצוות עשה דאוריתא.

אבל אם אתה ככה חושב שזה, זה, תמיד אומרים לי להוריד,

תמיד אומרים, למה לי תמיד אומרים, לא אני?

אפשר מזבל להיכנס גן עדן, אתם ידעתם?

ועוד קונים בזה

מעלת ההכנעה,

ממעלת השפלות.

דבר גדול, דבר גדול. להתעסק בזבל זה לא פשוט, דבר גדול.

והנה אמרו חכמים זיכרונם לברכה בסוטה י״ג.

תנו רבנן.

בואו ראה כמה חביבות מצוות אצל משה רבנו,

שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה

והוא נתעסק במצוות.

כולם מעמיסים 90 חמורים, כסף וזהב.

כולם לוקחים בגדים, כולם לוקחים זאב, כלים,

מעמיסים.

אבל הוא מתעסק במצוות בעצמות יוסף,

שנאמר חכם לב ייקח מצוות.

חכם לב ייקח מצוות לעולם הבא.

הם לא לקחו את החמורים לעולם הבא.

וגם את הכסף לא לקחו לעולם הבא. הוא חכם לב.

חכם לב.

יש חכמים בשכל, עושים חשבון, כדאי זה, פה מרוויחים ככה, שם עושים ככה.

זה חכם פה, הוא לא חכם בלב.

אבל יש אנשים שהם חכמי לב,

כן?

אם יש בכם חכם לב, יבוא ויעשה במלאכה, במשכן. צריך חכם לב.

חכמת הלב זה הדבר הכי גדול.

אז הוא עוסק במצוות החכם לב.

יש.

אוהב כסף לא יסבע כסף.

יש. אוהב מצוות לא יסבע מצוות.

זה היה משה רבנו.

הרי כי כל היד החזקה שעשה לעיני כל ישראל,

גם מצווה פרטית זו נתקיימה על ידו.

אחרי כל מה שהוא עשה, היד החזקה,

אחרי שהוא הוריד את הלוחות,

ואחרי שהוא הביא את התורה,

ואחרי שנלחם במלאכים,

ואחרי שהגיע למדרגות הכי גבוהות,

עדיין

עוד מצווה.

עוד מצווה.

ולסחוב, ולסחוב את עצמות יוסף.

הוא עשה אפילו חצי מצווה.

עשה שלוש ערי מקלט

בעבר הירדן,

אבל המצווה לא תושלם עד שיקימו עוד שלוש ועוד שלוש בארץ ישראל,

ורק אז תתקיים המצווה של ערי מקלט.

ועם כל זה שמצווה נקראת על שם גומרה,

כמו שהיה בעצמות יוסף שנקרא על שם בני ישראל,

וערי מקלט זה ייקרא על שם גומרה ולא עליו.

בכל אופן גם חצי מצווה הוא עשה.

שיקרא על שם ההוא, אבל חצי מצווה כן.

לכן הוא גם לא רצה למות,

הוא רצה להישאר אפילו בתור ציפור, בתור שור.

למה? כמו שלמדנו קודם.

יש ייעוד אפילו לעכביש, לכל דבר.

יותר מכל חיל רומי.

אם עושים את התכלית,

כל אחד בבריאתו לתכלית שהשם ברעו,

זה שירה בכל העולם, זה הרמוניה.

והגדר בזה שעל משה נאמר בכל ביתי נאמנו

כי לא ייחס לעצמו מאומה.

הכל שייך לבורא.

שום דבר לא לעצמו.

הכל לבורא עד שקדוש ברוך הוא דחף לו כסף בכוח.

הצמיח לו מחצב של סנפירינון אצלו באוהל, שיתעשר.

מה הוא צריך את העושר? לאן ילך?

ילך לאיזה מסעדה לאכול סטייקים? מה יעשה?

לא, בשביל שבעל המאה הוא בעל הדעה.

נכון, יניב?

תילחם עם העיניים.

ולכן,

אחר שהיה באפשרותו לקחת גם את המצווה הזו,

נזדרז לקחת.

ואפילו שהיא תהיה המצווה הקלה שבקלות.

אחרי שלא יספיקו מעשי כל בני האדם

לקטנה שבטובות הבורא,

אם כן, הרי הוא עומד עדיין בחיובו, בשלמות.

כל דבר יכול להשלים אותך יותר,

להיות יותר שלם.

כל דבר, כל דבר, כל דבר, כל דבר.

אפילו אם יעיד עליך השם בכל ביתי נאמן הוא. מה אתה רוצה? כבר יש לך חותמת,

שאתה נאמן אצל הקווי. שום דבר לא לעצמך,

כל זה רק לשם יתברך.

ועם כל זה עוד טיפונת ועוד מצווה ועוד חצי מצווה ועוד זה ועוד זה.

הכול,

הכול, כי שלמות אין לה סוף.

והנה התורה לימדה אותנו כמה חשובה היא גאה, כלל התורה,

ועד כמה התרבו התוצאות מפעולה כזו.

על הפסוק וירא השם כי שר לראות

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

רבי יוחנן אמר

חמש פסיעות פסע משה

שנאמר אסור הנא ואראה

בסנה

רבי שמעון בן לקיש אמר הפך פניו והביט שנאמר

וירא אדוני כי שר לראות מה עשה

בסך הכל ככה

תנועה כזאת

כיוון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר

זה נאה לראות את ישראל

זה האיש הזה.

שמעתם?

כשראה אותו

שהוא סר לראות ועשה את הפעולה של חמשה צעדים או הבתה הזאת

הוא ראוי לראות את ישראל להיות הרועה הנאמן יניב

להיות רעיה מהמנה

הרי אפילו שהיה כבר מוכן לנבואה קודם

כי אחרת השם לא היה מדבר איתו

וראוי היה להיות הגואל בשביל זה השם פגש אותו בסנה

בכל זאת

זה היה עוד קודם המראה של הסנה

שהוא היה מוכן לנבואה וראוי להיות גואל

אכן עדיין היה צריך לתנועה הזו

והטורח כדי לדעת את פתרון המראה

שאדם לא יזניח שום דבר מבלי לברר

יזדמן לך משהו?

אל תפסח עליו תתבונן תחקור

תברר

תביט

תתעכב

זה מה שהוא עשה בסך הכול

כי שר לראות

הוא מוכח להדיא

דאי לבא אחי לא היה נגלה עליו אז

אם לא היה שר לראות הקב' נגלה אליו

הרי שגם במדרגה של משה

חשוב התורח הקל הזה של הבט״ש שהוא עשה

ומתוך הטורח הזה נאמרה לו הנבואה

והקב' ברוך הוא החשיב לו צערו לדעת אתם שומעים? זה נקרא צער הוא הסתובב בשביל לדעת מה קרה שמעתם או חמש פסיעות זה נקרא צער שהשם מחשיב אותו

ונעשה ראוי להתגלות אלוקית לא יאומן כי יסופר כמה הבטה ראייה מילה

נחשבת אצל הקבוצה ואתה לא יודע מה אתה יכול להרוויח

ואתה לא יודע מה אתה יכול להפסיד

בגלל שאתה לא יודע להעריך את הדברים

אז אם כן איכותו של אדם נמדדת כמו שאמרנו

לא בגופו אלא בנפשו ובמעלותיו

נחזור לחובת הלבבות שהתחלנו

יתבונן על יתרון נפשו

על גופו זה עכשיו ברור

יכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם

זה עכשיו ברור עד שאדם אחד שקול כנגד אלפי בני אדם

וידע כי יתרונו אינו מכוחות גופו אלא מצד מעלות נפשו

כמו שכתוב כי אתה כמונו עשרת אלפים

ביום הדין אתם יודעים מי יוצא זכאי

בעיקר העשרים

של רבנו יונה

עשרים עיקרים הוא אומר לתשובה

שאדם צריך להחזיר בתשובה

להשיב רבים מעוון

כי בזה אדם קונה זכויות לעין שעור

והן נכפלות

בכל הזמנים

או בכל השנים

ומאחד זה יכול להיות עדרים עדרים עדרים עדרים לעין שעור

ואני רק אתן לכם דוגמה בשביל שתבינו

אמרתי את זה כבר פעם בשם מי שאמר לי

אם כל אחד ייקח על עצמו

בדור אחד של עשרים וחמש שנים

עשרים וחמש שנים

להחזיר יניב עשרה אנשים בתשובה

בין אם זה בשכנוע בין אם זה עם דיסקים דרך האתר דרך כף שופר הטלפון

אם זה בהרצאות אם זה בכל דרך ש...

כל שנתיים וחצי הוא מחזיר אחד בממוצע זה הכל עשרה

אם אחד החזיר עשרה בעשרים וחמש שנים זה לא משימה קשה היום בימינו נכון?

אם אחר כך כל אחד מהעשרה יעשה אותו דבר

בעשרים וחמש שנה כל אחד גם כן יעשה עשרה אנשים בעלי תשובה נכון?

אז הראשון עשה עשרה

העשרה עשו עשרה זה מאה

המאה יעשו כל העד עשרה זה אלף?

עשר אלף?

מאה אלף?

מיליון?

עשר מיליון?

מאה מיליון?

מיליארד?

עשר מיליארד?

בעשרה דורות

כל העולם כולו חזר בתשובה.

‫מהשתדלות קטנטונת של עשרה ‫ב-25 שנה להחזיר.

‫אז עכשיו שהדור הזה זכה ‫למיליון, מיליון וחצי בעלי תשובה,

‫בדור אחד,

‫מה יהיה בדור הבא?

‫גמרנו.

‫גמרנו.

‫הבנתם למה זה דור הגאולה?

‫נגמר.

‫זה רק עניין של

זמן קצר.

‫זה נקרא חכם,

‫חכם לב ייקח מצוות.

‫ועל זה יש את כל המאמרים הידועים ‫של מזכי הרבים, המאזירים בתשובה, ‫וכו' וכו'.

‫תורם, כן. ‫-תורם, זה גם כן, בוודאי.

‫-גם בא עכשיו?

‫-בטח, אם הוא עשה הרצאה, לדוגמה,

‫הוא גם בין העולם הבא, על בטוח,

‫הרי היום, הנה, השיעור הזה,

‫שומעים אותו עכשיו מחוץ לארץ, ‫שומעים אותו אנשים שלא הלכו לישון.

‫לא שמעו, ישמעו אותו בבוקר. ‫לא ישמעו בבוקר, ישמעו מחר, ‫לא ישמעו, בעוד שנה ישמעו. ‫זה קיים לנצח.

‫זה ישמעו דורות.

‫אתה רוצה לדעת כמה שומעים?

‫יש לי למעלה מ-130 אלף סרטונים ביוטיוב.

‫אין תקדים כזה.

‫תסתכל עכשיו על כל סרט, ‫כמה אנשים צפו. ‫יש סרטים שצפו בהם מיליון וחצי איש.

‫יש סרטים 700 אלף, ‫יש סרטים 600 אלף,

‫יש עשרות אלפים,

‫יש מאות חדשים יחסית.

‫אתה יודע מה זה?

‫תחשוב שכל אחד שמע רק מילה של תורה, ‫זה תרייג מצוות.

‫תכפיל עכשיו תרייג מצוות,

‫כפול כל מילה, כפול כמה שמעו, ‫כפול השעות, כפול הימים, כפול הזה.

‫היום נכנסים שבעת אלפים דקות ‫ממוצע ביום לשמוע

את השיעורים בטלפון.

‫שבעת אלפים דקות ביום.

‫זה רק בהתחלה, עוד לא מפורסם.

‫אתה מתאר לך מה?

‫חכם לב ייקח מצוות.

‫-מדיין שלך לא חכם? ‫-הבנת?

עכשיו, מה זה חכם לב ייקח מצוות? ‫אתה רואה, יש לי פה מקום שאני יושב, נכון?

‫עשיתי עוד מקום שעוד רב אישי.

‫אם אני לא מדבר, שלא יהיה הפסקה, ‫שהוא ידבר.

‫ממשיכים לצלם.

‫גם זה הזכויות. ‫-ממשיך הלאה, ממשיך, ממשיך.

‫לא להפסיק, לא להפסיק, להמשיך, ‫כל הזמן להמשיך.

‫הבנת?

זה מה שצריך לעשות.

‫מי שרוצה לזכות בדין,

‫צריך להיות מי שהרבים צריכים לו,

‫ואז הוא יוצא זכאי בדין.

‫רבי חנניהו בן אגשי אומר, ‫כונסו הקודש וכונסו קודש ישראל, ‫לביא גם את הרשוות.