מי זוכה לקיים את העולם? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

בכבוד.

כל זמן שהאדם חי,

הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה.

האדם זוכה לעולמות העליונים ביותר

ברגע אחד של בחירה בטוב.

ולא רק בבחירה בטוב,

אלא אפילו ברגע של הימנעות מרע,

בכוחו של האדם לזכות את כל העולם.

אז אדם זוכה לעולמות העליונים ביותר

ברגע אחד שהוא בוחר בטוב.

זאת אומרת, לא רק בחירה בטוב, גם הימנעות מרע.

והוא מזכה את כל העולם כולו.

למדים את החידוש הזה,

אומר הסבא מסלובודקה, מיצר הרע.

הנה היצר הרע הוא מלאך.

אמרו עליו חכמים זיכרונם לברכה,

כי הוא השטן,

הוא יצר הרע,

הוא מלאך המוות.

הוא-הוא, אותו אחד.

אין גבול לרשעתו של מלאך זה.

ואמרו חכמים,

יצר הרע קשה,

שאפילו יוצרו קוראו רע,

והוא המטעה לכל ברואי עולם שבכל דור ודור.

הוא נמצא בכל קצוות תבל,

בלב כל איש ואישה,

בידיהם, ברגליהם ובכל איבריהם,

ומדבר עם כל אחד ואחד,

ומפתה אותם על כל פסיעה ופסיעה.

והוא גם השטן

העולה לרקיע ומסטין על כל אחד ואחד.

ובאותו רגע

הוא עולה לשמיים לקטרג.

הוא נשאר גם למטה על הארץ בלבות בני אדם,

שיתמידו בחטא.

ועוד,

שרשעתו כפולה ומכופלת.

כי הרי הוא שמסית את האדם בארץ ומפתה אותו לחטוא.

ובאותו רגע הוא עולה לשמיים ומקטרג עליו,

על אשר הוא נשמע לו ונתפתה על ידו,

ומבקש מיד את מיתתו.

ואין גבול לקטרוגו של השטן.

ואפילו על גדולי הדורות וצדיקי העולם רמה ידו.

הלא נאמר באיוב

והיה האיש ההוא תם וישר,

ירא אלוהים ושר מרע.

מה אמרו חכמים זיכרונם לברכה בבבא בתרא ט״ו?

גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם.

ואילו באברהם כתוב

כי עתה ידעתי

כי ירא אלוהים ושר מרע.

כי עתה ידעתי.

בגיל 137. ובאיוב כתוב

תם מישר ירא אלוהים ושר מרע.

ואף על פי כן

קטרג השטן עליו.

ככתוב ויבוא גם השטן בתוכם.

ויען השטן את אדוני

ויאמר

החינם ירא איוב אלוהים

הלא אתה סכת בעדו.

ואולם

שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך.

רואים כמה גדול כוח הקטרוג של השטן

שאפילו לאדם גדול כזה

שנאמר עליו יותר ממה שנאמר על אברהם

מוצא השטן מקום להסטין עליו

וקטרוגו עושה פירות.

ויאמר אדוני אל השטן

הנה כל אשר לו בידך

ואם באיוב כך

אז כמה מועיל הקטרוג שלו לגבי כל בני האדם

וכמה חורבנות ושואות הוא ממית על העולם.

הבה נראה מצד שני

כמה פועלת לטובה הימנעותו של השטן מלקטרג.

אמר רמא בר חמא השטן

בגימטריה תלת מאה שטין וארבעה

ו-364 ימים

יש לשטן רשות להסטין.

ביום הכיפורים

אין לו רשות להסטין.

גם ביום הכיפורים השטן מסית את האדם,

שהרי כמה עבירות עוברים ביום הכיפורים,

אלא שביום זה אינו מקטרג.

והנה הודות להימנעותו זו מלקטרג יום אחד בשנה,

מצליחים בני האדם

שהשם יכפר את עוונותיהם

ובזכות זו מתקיים העולם.

כאילו לזה לא הייתה חלילה תקומה ליושבי תבל.

והרי על חטא אחד אמר קין גדול עווני מנשוא.

אז על אחת כמה וכמה על ריבוי עוונות של בני אנוש,

איך העולם יכול להתקיים?

אלא בזכות יום אחד שהוא לא מקטרג.

צאו ראה מה ערכה

ומה רוב ערכה של כפרת עוונות.

אומרים לנו בהגדה של פסח

על אחת כמה וכמה טובה, כפולה ומכופלת למקום עלינו,

ואנו הולכים ומונים את כל המעלות הטובות

שעשה השם איתנו,

הוציאנו ממצרים,

קרע לנו את הים,

קרבנו לפני הר סיני, נתן לנו את התורה,

הכניסנו לארץ ישראל,

ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו.

הרי רואים לנו שהמעלה הגדולה ביותר

שניתנה לנו האפשרות לכפר על עוונותינו.

כל ההישגים של יציאת מצרים,

של מתן תורה,

בכל המעלות תלויים בזה.

אם כן, מה גדול ערכו של יום הכיפורים

שניתן לנו בכל שנה לכפר על עוונותינו?

הרי כמה רב כוחו של אותו השטן,

שבגלל הימנעותו באותו יום מקטרוג,

באה לנו הצלחה כזו שכל קיומו של עולם

וכל גאולתה של האנושות

תלויים בה.

מכאן עלינו ללמוד גם על האדם.

כמה טובה מביא לעולם האדם

כשהוא נמנע מחטא

ליום אחד,

ואפילו בפעם אחת.

הרי כל חטא וחטא של האדם

מביא קטרוג רב על כל הבריאה ומכריע הכל לרעה.

ועוד,

שכל קטרוגו של היצר הרע בא מכוחו של חטא של האדם.

ובכל הימנעות של האדם מלעשות רע,

הוא מסייע לקיום העולם,

ומשפיע השפע הטוב על כל ברואי תבן.

נראה מה חכמים, זיכרונם לברכה, בתורת כהנים

מלמדים אותנו.

הם לומדים קל וחומר מהאדם הראשון.

האדם הראשון שעבר על מצוות לא תעשה אחת בלבד.

כמה מיטות נקנסו

לו ולדורותיו

ולדורות דורותיו, עד סוף כל הדורות,

שכולם מתים בעוון

לאו אחד.

אז השווא מן הפיגול והנותר והמתענה ביום הכיפורים,

על אחת כמה וכמה שמזכה לו ולדורות

ולדורי דורות עד סוף כל הדורות.

אם לאו אחד גרם נזק כזה לדורי דורות,

אז מי ששב מן הפיגול לא אוכל פיגול,

לא אוכל נותר ומתענה ביום הכיפורים,

כמה ומזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות.

מכאן נבין איך מתקיים העולם בדורותינו.

אנו רואים שהרשעה גדלה עד לשמיים

והעוונות והפשעים עלו למעל הראש.

פסו אמונים מבני אדם

וכולו שג יחדיו נאלחו,

ובזכות מי אפוא מחזיק השם את עולמו ואינו מחזירו לתוהו ובוהו,

אלא הוא אשר אמרנו

שאפילו בהימנעותו של האדם מעשות רע,

ואפילו של יחיד ולרגע אחד,

הוא מסייע לקיום העולם

ולכל שפע הטובה אשר בו.

למרות שחכמים זיכרונם לברכה אומרים

שבעקבתא דמשיחא חוצפה ישגא,

בכל זאת התגלו באותו הדור עקבות המשיח,

כי אין גבול לגדולתו של האדם,

ולמרות כל ירידותיו ושחיתותו,

יש לו הכוח על ידי הימנעותו לרגע מרע

לחולל מהפכה בעולם,

להביא את המשיח.

אה, אם היה רואה סבא מסלובודקה,

כמה בעלי תשובה יש בדור הזה של עקבתא דמשיחא,

היה רוקד משמחה.

אלא לאחר שעמדנו על כך

שבשביל בחירתנו

אפילו לשעה אחת בקיום מצוותינו

אנו ראויים להביא המשיח.

ועוד למדנו,

קל וחומר מכוחו של השטן,

שאפילו בהימנעותנו לזמן מה מהרע,

בידנו לחולל מהפכה ולהביא את הגאולה בעולם.

אם כן, נשאלת השאלה,

למה בן דוד עדיין לא בא?

אולם עלינו לראות גם את הצד השני.

הרי מימות הדם הראשון

הולכים הדורות ויורדים מטה-מטה,

והרשיעה בעולם הולכת וגוברת,

ובפרט בדורות האחרונים,

שהעוונות רבו מלמנות

וחטותינו עצמו מלספור.

והם מביאים חורבן והרס לעולם,

כמו שלמדנו מחטאו של אדם הראשון.

ואם כן, אין בכוחה של בחירתנו לטובה במעשינו הטובים,

המסוימים,

או בהימנעותנו מרע לפעמים,

אין בכוחנו להתגבר על השחיתות

שמלאה הארץ ולהכריע את כל העולם לכף זכות.

האדם הראשון, כאשר בא לעולם,

עדיין הייתה כל הבריאה בטהרתה,

ולא נודע בה כל חטא.

ומשום כך היה בכוחו,

על ידי בחירה אחת לטוב,

לזכות לחיי גן עדן

ולעולמות של תענוגים ללא סוף.

אבל לאחר ריבוי העוונות של כל הדורות,

זכות גדולה היא לנו,

שיש בכוחנו,

הודות לבחירתנו,

לקיים את העולם שלא יתמוטט לגמרי, חס ושלום,

ושלא ימנע השם מהבריות את קיום החיים

וחסדו הרב שהוא מעניק לבני אדם.

אז זה בכוחנו כן לעשות,

להשאיר את העולם על קיומו.

עדיין אין בכוחנו להביא את המשיח בגלל

הירידה של הדורות והעוונות המרובים,

אבל לקיים את העולם יש בכוחנו.

ובאמת אנו רואים שבחירתנו פועלת הרבה בעולם,

כי גם בדורותינו,

בעולם של כפירה ושחיתות,

נשמע קול יעקב.

והוא כותב בזמנו,

ומאות צעירים מסתופפים בבתי המדרשות ועוסקים בתורת חיים. בימינו עשרות אלפים,

מאות אלפים בכלל העולם.

והרי זה מעין גן עדן של אדם הראשון ביחס לחרכנו,

ויש בזה ניצוץ של ימות משיח.

אולם, החטא גורם ומעכבת בו הגאולה.

ומי ייתן והיינו שבים בתשובה,

כי אז היינו עוקרים את השפעת הרע,

והיה נשאר העולם בלי חטא כבימי האדם הראשון

קודם החטא,

וממילא היינו מביאים את המשיח.

ואם דורנו

מדבר על דורו,

לא הגיע לידי מדרגה כזאת,

אין זה פוטר כל יחיד

שהוא יעשה תשובה

על ידי חרטה על העבר וקבלה להבא.

בדור שלנו,

אוי לו למי שלא יעשה תשובה.

הוא לא יוכל להגיד, אני הייתי בדור שאי אפשר לעשות תשובה,

כי הדור הזה נקרא דור התשובה.

אז זה חיוב הרבה יותר גדול מדורות קודמים.

ואז, בכוחו של בעל התשובה

להביא על ידי בחירה כלשהי לחידוש העולם

כבימי האדם הראשון,

ולהביא לגאולה אמיתית עלי אדמות.

על כן חובה עלינו

כשאנו אומרים את הסליחות

עם וידוי,

שנדע מה ערכה של תשובה,

ומה בכוחנו לפעול על ידה בעולם.

המאמר הזה צריך לחזור עליו מספר פעמים בשביל לקלוט מה שאמרנו.

בידו של אדם להיטיב עם כל הדורות,

בהימנעות אפילו מעבירה,

כל שכן מעשיית מצווה.

זה מה שמקיים את העולם, אחרת העולם לא היה קיים.

וראינו את זה מיצר הרע,

שהוא נמנע יום אחד בשנה מלקטרג.

ביום הזה השם מכפר לנו על העוונות והעולם ממשיך להתקיים.

אז רואים שהימנעות מקטרוג,

מה כוחה?

אז אם אתה נמנע מלעשות עבירה,

אתה מונע את הקטרוג של יצר הרעש, לא יכול לקטרג.

ואז אתה יכול לזכות את העולם כולו.

וכידוע שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שהעולם

צריך להסתכל עליו שהוא מחצה עוונות ומחצה זכויות.

ואז אם אדם עושה מצווה הוא מטה את כל העולם לכף זכות,

ובזכותו כל העולם מתקיים.

ואם יהיה מצב של מחצה או מחצה והאדם יעשה עבירה,

מטה את כל העולם לכף חובה

ויתחייב על כל העולם כולו.

מה העצה שהאדם לא ייפול במצב זה,

אלא ודאי ייפול במצב

שהוא יזכה את העולם,

אם הוא יהיה מזכה רבים

והזכויות שלו כל הזמן טופחות ונעשות מעליהן.

הרי נמצא שמי שיכול להכריע את העולם במחצה על מחצה

זה מזכה הרבים.

זאת אומרת,

כל העולם כולו יהיה קיים בזכותו.

לכן מי שמפיץ דיסקים,

שיעורי תורה,

עושה הרצאות,

מקליט,

משמר,

מפיץ וכו',

הרי זה בכלל מזכה הרבים

ומן הסתם

כשיהיה הרגע של מחצה למחצה יזכה שכל העולם כולו יתקיים בזכותו.