---

חובת הלבבות שער הבטחון פרק ד' עניני הגופות וקניני האדם
25-11-11
וכמו שאמרנו בחיים ובמוות שהם תלויים בקב"ה, כן נאמר בחיוב תביעת סיבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה והמידות הטובות ולהרחיק שכנגדם, ז"א ככה נאמר שכמו שאנחנו תלויים בחיים ובמוות בקב"V וזה ברור לנו, ככה נאמר שאנחנו חייבי לתבוע סיבת הבריאות, דהיינו להשתדל בעניני הבריאות, בעניני המזון ובעניני המלבוש, הדירה, המידות הטובות, ואנחנו גם צריכים להשתדל להרחיק שכנגדם, כל זה כמובן עם בירור אמונתו שאמונתו מבוררת לו שהסיבות לא מועילות אותו בזה כלום, כל ההשתדלות גם שהוא חייב לעשות אותה אבל שידע שהיא כלום. אלא הכל בגזרת הבורא יתברך, כאשר יש לבעל האדמה לחרוש אותה, ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה אם יזדמנו לו מים, ויבטח על הבורא ית' להפרותה ולשמרה מן הפגים ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא, הוא צריך לבטוח שה' יברך באמת את כל פעולותיו ויוציא משהו, ואין ראוי לו להניח את האדמה מבלי עבודה וזריעה בזה שהוא בוטח על גזרת הבורא שהיא תצמיח מבלי זרע שקדם לו, אז לכן צריך לעשות כל הפעולות, וצריך לדעת שהכל בגזרת הבורא, צריך להתפלל ולבטוח בה' שהוא יעשה שהמלאכה שהוא התיגע בה לא תהיה לריק ואכן יצא מזה משהו, אבל לזכור שלא הסיבה שהוא משתדל שהוא מחויב בה היא בעצם הפועלת ולא יתלה בטחונו בה אלא בה' ובגזרתו. לכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות, כל אלה מצווים לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלקים. מתווך וכו'. כי הטרף בידו וברשותו ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סיבה שירצה הקב"ה, ואל יחשוב כי הסיבה תועילהו או תזיקהו מאומה. אז ז"א שוב פעם...
ולדעת ולסמוך שזה רק בגזרת הבורא ולהתפלל שלא ניגע לריק, זה הכל. אבל תמיד לזכור שאם היינו בעלי מדרגה, גם לא היינו צריכים את כל זה. אז כדאי יותר להתייגע ברכישת הבטחון המלא מאשר ברכישת ההכרה שמה שאני עושה ופועל בעצם זה לא מועיל כלום, יותר כדאי, ככה הייתי פעם אצל אחד מלונדון, תשמע, אין לי אפשרות, עשיר גדול, באין אפשרות שלו הייתי הופך את העולם, באין אפשרות שלו, אבל אין לי אפשרות ואין לי ככה וככה, אמרתי לו תשמע, אני אלמד אותך פטנט, סוד סוד לעסק שלך שתהיה עשיר אדיר, סוד, תשקיע ארבע שעות ללמוד בטחון כל יום ותחסוך את הארבע שעות נותרות לעבודה. לא תצטרך לעבוד בכלל, תשקיע ארבע שעות, הוא עובד שמונה שעות, תשקיע ארבע שעות בלימוד של בטחון כל השמן, כל יום, ולא תצטרך גם את הארבע שעות האחרות בשביל לעבוד. בארבע שעות שאני אלמד בטחון אני לא אצטרך לעבוד את השעות הנותרות של השמונה שעות שהוא עובד כל יום, הבנת? מה יש לו לענות, הם אוהבים להרגיש את הכסף, הם חושבים שהם מזיזים אתה מבין, ביזנס, ג'וינג ג'וינג ג'וינג, אתה מבין, מזיזים את העולם. סיפרתי לכם על ההוא שלא חשוב כרגע, שאמר לי שהוא רוצה לבוא בשביל שאני זה וזה, ואמרתי לו תשמע, אתה רואה חשבון ואתה זה ופה ושם וכן וכן וכל הדברים אז הודיעו לי שביום ראשון לבוא לפגישה בחו"ל במיוחד כמו שביקשתי. אם ה' גוזר אז אין מה לעשות. אין מה לעשות, אין מה לעשות. העשיר לא יכול לתת כסף אם ה' לא הרשה לו. לא יכול. אז כשאתה הולך אתה יודע שמה שאתה לא תגיד ומה שאתה לא תעשה זה הכל בגזירת הבורא יתברך. הכל. זה לא יאומן איזה כיף זה שאתה לא רואה בעיניים, אתה פשוט לא רואה בעיניים, אתה מדב ואתה לא חושש אולי לא דיברתי.... את התרנגול מפוטם בדלת עם היין, בלי שום חיסור, זה צריך לזכור את התמונה הזאת כל הזמן, כל הזמן. כשאדם לוקח ציור מסוים זהו, יעמיד אותו מול עיניו, אין לזוז מזה. אין לזוז מזה. זה אושר, אתם לא יודעים אפילו כמה זה אושר, פשש אתה הולך יש לך אבא, יש לו את הכל, הוא קובע, רק תשכנע אותו והכל בסדר, זה הכל. לא צריך לשכנע פה אף אחד, צריך לשכנע אותו, שכנעת אותו הוא כבר פועל, הוא עושה הכל.

ש. בשביל לעשות פעולה מסוימת צריך לעשות נגיד חמישה שלבים, עכשיו יש לך בטחון וזה, אז אתה יכול לדלג על שלבים קצת?

הרב: אתה רוצה לקצר בקיצור. בסדר, אני לא יודע באיזה דרגה אבל אתה יכול. אבל אתה לא יכול להגיד לדחות את העיקרית, העיקרית נגיד אם אתה לא תשים זרע באדמה אז אתה אומר לא, אני יעשה אחרי זה, אני אשקה, אני יעשה את הפעולה השניה והשלישית ואדלג על הראשונה, זה אי אפשר, ז"א אם אתה עושה את זה ואתה עושה מה שצריך לעשות, אז אם אתה לא תנכש בדיוק ואתה תשקה כמו שצריך בדיוק וזה, אז אפשר גם ככה שזה, זה לא כזה לא טבעי.

ש. נגיד פגישה ראשונה אתה נפגש ואתה לא צריך לבוא לכל הפגישות האחרות כבר.

הרב: כן. תלוי בדרגתך, כשאתה תרגיש את זה אזה אתה תרגיש את זה. אם לא יהיה לך פקפוק, אם לא תרגיש פקפוק במהלך אז אתה במדרגה, שמעת? אם לא יהיה לך פקפוק במהלך, נגיד היה לך עסקה על מיליון דולר ואתה בעל בטחון, אמרת כבר נפגשנו פעם פעמיים עכשיו אני מחכה, הוא יענה יענה לא יענה לא, אבל אני לא אצלצל אליו לשאול נו, מה קורה, אם אתה תעשה ככה ולא תפקפק רגע, אולי אני צריך לצלצל אליו, אולי הוא שכח פשוט, אולי הוא זה....
הקב"ה יכול לתת לך את זה בחבילה, יכול לתת לך את זה פרוש, יכול לתת לך את זה בכל צורה, יכול לנסות אותך תוך השנה, רוצה לראות איך תגיב, כל מיני דברים, אבל המזונות קצובים. המתווכים יודעים את זה, יכולים לעבוד שנה פרשם קוראים לזה, ואחרי זה פתאום באה חבילה, פשששש שמרגיע אותו לכמה זמן, ככה זה עובד, מה לעשות, כל מקצוע עם האופציות שלו אתה מבין, אבל אחד שמוכר לחמניות לדוגמא, הוא לא יצא מכלום שיהיה לו מאפיה, ככה הוא לא יצפה כי הוא יודע שהוא מוכר לחמניות, אז לחמניות קונים חמש שבע 15, נגיד יש בר מצוה קנו מאתיים, 300, לא יודע מה, אז הוא יודע פחות או יותר, או שפתאום יקחו ממנו את המאפיה אז הוא לא ישאר. למה?

ש. יש לו עודף כסף

הרב: כי הוא תמיד תולה בסיבות ובנסיבות ובסטטיסטיקות הידועות לו, הוא לא יפליג, מציאות הוא קורא לזה, מציאות, מציאות, מציאות, אין מציאות , זה החרטה, אין מציאות. כתוב שאדם מזומן למקרים, כל יום אדם מזומן למקרים, אין מקרים קבועים, אין יום שחוזר על עצמו. אתה רוצה ראיה לראות עד כמה אתה לא קובע כלום? תראה מה אתמול תכננת להיום, תראה את הזמנים שאתה תכננת, למי מצלצל ומה מו מי, וכל מה שאתה תכננת בראש אפילו בתחילת היום, סכם את היום, מה עבד בדיוק כמו שאתה אומר, כמעט ולא יוצא דבר אחד שאתה הצלחת לקיים אותו בזמנו בעיתו ובתוצאתו. ואז מה אתה רואה? ניסה להשיג אותו, לא משיג אותו, הבן אדם לא עונה, הבן אדם לא עונה, שלחתי לו אס אם אס הוא לא עונה, אימייל זה, פתאום אומר לי הייתי חולה, שכחתי, לא ענו לי, אשתי לקחה לי, היה ככה, איזה דיבורים ונדחה עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום, וזה באחד. ואם יש לך כמה כאלה ביום, בסוף אתה רואה שאתה נטול כח, אתה לא יכול לזוז, אתה תלוי באחרים. זה מראה שכל רגע...

ש. ... אבל הביא לי גם תוכחה, אמר לי אתה אולי יותר מידי לומד תתת... אמרתי בלב שלי הלואי שאם הוא יצטרך אז אני רוצה גם להלוות לו, ואני לא יעשה את זה ככה, עכשיו לא היה מציאות, הוא מיליונים, הוא אמר לי את הכסף הזה אל תחזיר לי, אני אתן את זה אפילו, עשיר ענק, תוך חודש וחצי איזה פעולה בבורסה שהוא עשה התרסק נעלם, באתי לבקש ממנו טובה שאני אמכור לו, יעשה לו תיווך על איזה נכס קטן, מכרתי לו ואין לו כסף לשלם, כאילו הוא לא יכול לשלם לי, כי הוא נפל, כשישבתי לפני חודש כשישבתי מולו ערמות של כסף, ..., אין מציאות כזאת, תוך חודשיים נראה לי שהוא כאילו עכשיו נפל.

הרב: זה היה הכנה לשיעור בטחון

ש. זה לא יאומן, אתה לא יכול לדמיין, איך אתה תהיה חייב לו, איך אתה יכול ללמוד, וגם אם תהיה עשיר צריך, אתה מבין? איזו מציאות זאת, לפעמים גם אני אומר מה אני צריך לעשות, אם הוא כל כך התאמץ והכל בשניה זה נעלם, אז מה אני עכשיו רץ אחרי זה זה כאילו.

הרב: כן

ש. אנחנו למדנו שאם אדם מרויח כסף שהוא לא בקדושה, הוא באיסור, הוא צריך להאמין במאה אחוז שהוא יכול להרויח את אותו כסף בקדושה

הרב: כבר אמרנו את זה שרבינו בחיי אומר שהגנב הוא טיפש, הוא גונב מכיס ימין לכיס שמאל, הוא מכבה את האור רק באמצע. אבל בעצם הוא גנב לעצמו, מה פירוש, זה שלך, מה אתה גונב? למה אתה צריך לעלות קומה שלישית על הברזלים אם אתה יכול לקבל את זה בדלת? אין שכל.
ואם יבוא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם ראוי לו שלא יבטח על הסיבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה כי יחלש בטחונו באלקיו. ז"א עכשיו שימו לב מהש אנחנו אומרים, אם יבוא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם, ז"א הוא אמר תשמע, אני מפרסם ככה, מודיע, מחלק פלאיירים, עושה ככה עושה ככה, זה מה שמביא חביבי, בלי זה זה לא זז, אומר רבינו בחיי, ראוי לו שלא יבטח על הסיבה הזאת שכבר הוכיחה את עצמה... אז זה עם הסיבה ובלי הסיבה ההיא, אבל שום דבר לא יועיל, שום פטנט, שום טריק, שום עצה, שום סיבה לא תועיל אם זה לא קדם לדעת הבורא שהוא מסכים שאכן זה יביא את התוצאה. ואל ישמח בהדבקו בה וסבובו עליה, דהיינו באותה סיבה שהוא חושב שהגיע לו, אך יודה הבורא אשר הטריפו אחר יגיעתו ולא שם עמלו וטרחו לריק, ואם זה בסוף כן יביא לו, וה' קדם בדעתו אכן לתת לך, אז אל תשמח שנדבקת במידה והיא הביאה לך, ואל תמשיך להסתובב עליה כאילו זאת היא שגורמת, אלא יודה לבורא שהטריף אותו אחר יגיעתו וגם לא שם את עמלו וטרחו לריק. ואז אמרנו אתמול שלמדנו חידוש בפשט של הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", לא שאי אפשר להרויח בלי יגיעה, אלא אחרי שאתה יגע תשמח שזה לא היה לריק. למה? כי באמת זה לא פעל שום דבר, אלא על מה השמחה? למה אשריך וטוב לך? שיגיע כפיך כי תאכל, אפשר שיגיע כפיך גם לא תאכל, אז אם לפחות יגיע כפיך אתה אוכל אז תשמח כי ה' לא נתן לך ליגע לריק. זה הכל. פה סיימנו אתמול, פה סיימנו אתמול וממשיכים.
ואמר אחד מן החסידים, אני תמה ממי שנותן לחבירו מה שגזר לו אצלו הבורא, ואח"כ יזכיר לו טובתו עליו בו ויבקש להודות אותו עליו, אחד נותן משהו לחבר שלו, והמשהו שהוא נתן ה' גזר עליו שיתן, נתן בלבו את ההרגשה, את התחושה, את הצורך לתת, והוא נתן, ואח"כ הוא אומר מה זה, אתה לא מודה, אתה לא מעריך, אתה לא זה, כאילו הבן אדם חייב לו עכשיו בחזרה, והוא אומר מה זה יד רוחצת יד.... שעושים בעבורנו זה ה' גזר. רגע חכה, אז ה' גזר, פירושו של דבר שאתה בעצם לא עשית לי שום טובה, ה' גזר, אבל בגלל שאתה היית צינור שדרכו ה' רצה שיגיע אלי מה שראוי לי, אני חייב להכיר לך טובה, לא על זה שאתה נתת כי הנותן זה ה', אלא על זה שאתה זכית להיות הצינור. אבל אתה הנותן עלבת מהחסיד, אתה הנותן תדע, מה שנתת זה בגזרת הבורא אז מה אתה מבקש על זה טובה? ז"א החסיד יש לו טענה על מי שנותן שחושב שמגיע לו אח"כ בתמורה, הוא לא אומר שלא צריך להודות לו, צריך להודות לו, אבל אתה הנותן תזכור שכל מה שאתה נותן זה בגזרת הבורא יתברך.
ויותר אני תמה הוא אומר, החסיד ממשיך, ממי שקיבל טרפו ע"י אחר מוכרח לתתו לו, מוכח לתת לו, ויכנע לו ויפייסהו וישבחהו. אז ז"א עכשיו הוא תמה, אדם קיבל את הטרף שלו ממישהו אחר, שהאיש הזה שנתן לו את הטרף מוכרח לתת לו, והוא נכנע אליו ומפייס אותו ומשבח אותו, אז אדם צריך לדעת שהנותן היחידי זה הקב"ה, ואם לא יבואהו הטרף על הפנים אשר סיבב אליהם, ז"א האדם משתדל מיגיעתו לסבב אחרי הטרף, ולא בא לו הטרף על כל הדרכים והפנים שהוא סיבב עליהם, אפשר שטרף יומו כבר קדם אצלו והוא ברשותו, או שבא לו על פנים אחרת. אמרתי פעם... למה שמא לא נגזר לו במזונותיו, אז הבן אדם לא יודע כמה נגזר לו במזונות, לא יודע, וההוא משחרר, סמוך על סמוך, והוא אומר אין בעיה, אני אקח אוברדרפט, קודם כל שתדעו שלקחת אובר זה ריבית וזה איסור גמור, אין אוברדרפט לאוכל לדברים כאלה וזה, אם אדם יש לו היתר עסקה בבנק וההיתר עסקה זה בשביל עסקים שלו, אז זה שייך ההיתר עסקה ואין פה ריבית, כי היתר עסקה בנוי על שותפות והלוואה, אז בחלק של השותפות כאילו ההיתר עסקה עושה שעל החלק של השותפות מותר לקבל רווח, אבל אם אדם לוקח הלוואה מהבנק בשביל אוכל כי הוא חייב במכולת בשביל אוכל ועל זה הוא משלם ריבית, זה סיבה שנכסיו מתמוטטים ולא קם בתחיית המתים, וזה בעיה חמורה ביותר. אז לכן אין סמוך על סמוך, לתת הוראה בבנק מוחלטת שאם חורגים בגרוש אני אוסר לתת אישור, אין אישור, כולל אם אני אבקש, אין אישור נקודה. אדם יזוז ויתנהג רק לפי מה שיש לו. אין לו - אין לו. אתה רוצה להלוות מאדם אחר בלי ריבית? מגמ"ח מזה בבקשה, אבל אין עם ריבית בבנק. גם לא לאחר את התשלומים, חשמל מים זה פה שם, מחייבים על זה ריבית ואז ממילא אתה משלם ריבית. ומי גרם? אתה. אז צריך לדעת שאדם ידע להסתפק במזונות שהקב"ה נתן לו, לכן אמרתי לו לאותו אדם, קח קודם כל את הצרכים שלך החודשיים פחות או יותר, שים בצד ואח"כ תתנהל עם השאר, כמובן שהוא לא עשה את זה, ולכן נהיה שבר כלכלי בינתיים עד שזה יחלוף ענה לי. אבל מכל מקום צריך לדעת שהדברים האלה רבותי, הם דברים ברורים חד משמעיים. אז לכן הוא תמה פה החסיד ומי שקיבל טרפו ע"י... אז הוא אח"כ מחכה, הוא שואל מה קורה בחשון, מה קורה בכסלו, מה קורה, לא הולך כלום, מה זה לא יכול להיות, אומרים שזה כבר קדם לו, כבר זה ברשותך, כבר קיבלת את זה במאתיים לכן אל תבזבז תהיה חכם, אתה לא יודע מה המזונות, הרמת טלפון לשאול אם יהיה עוד? לא הרמת טלפון, מה אתה חושב, למה אתההיית בטוח שאפשר לשחרר את הכסף? כי אתה הבנת שאתה עושה עסקאות, אז כמו שאתה עושה היום מחר יהיה עוד, מחר יהיה עוד קומבינה, מחר יהיה זה, הפלאיירים אני עוד פעם אחלק, יהיה ככה וככה, אתה מבין, אם ה' לא גזר כל ההשתדלות לא שוה, אז לכן אדם צריך להיות חכם מחושבן וצריך לדעת איך לנצל. אז זה חכמה, ואז אדם רגוע. הוא יודע שהכל בגזרת הבורא וכו' וכו'.
או שבא לו עוד פנים אחרים, ז"א הוא השתדל בסיבות כאלה ואחרות וזה יבוא לו מסיבות אחרות בכלל. עכשיו ועל איזה פנים שיהיה ראוי לו להתעסק בסבות ואל ירפה מחזור עליהם מתי? כשהם ראויות למידותיו ולגופו ולאמונתו ולעולמו כאשר קדמתי ויבטח עם זה על אלקיו שלא יעזבהו לא ירפהו ולא יתעלם ממנו כמו שנאמר "טוב ה' למעוז ביום צרה", אז ז"א לא משנה באיזה פנים אתה מנסה להשיג את הטרף שלך, אבל אל תרפה מלחזר עליהם, מדובר על מי שאין לו את המדרגה המקסימלית שאמרנו, אז אתה צריך להמשיך לטרוח כי אתה לא בעל מדרגה ואין לך בטחון גמור, אז אתה צריך להשמיך ולחזר עליהם, אבל איזה סוג חיזור, אחרי איזה סיבות? כאלה שראויות למידותיו, כמו שאמרנו, יש דברים שהוא כוסף אליהם מעצמו, ולגופו אמרנו שמבני הגוף גם כן מעיד לאיזה תחימים הוא יותר שייך, ולאמונתו ולעולמו שלא יפסיד אמונתו ועולמו ויתעסק בדברים או במקומות שלא ראויים, יש אנשים הולכים למקומות לא ראויים לעבוד, אומרים מה, יש לי ברירה, אני חייב לעבוד עם הג'יפה הזה, לא אתה לא חייב מותק, כי על כל פנים, על כל סיבה שאתה תעשה...
וכן נאמר בענין הבריאות והחולי כי על האדם לבטוח בבורא בזה, בריאות וחולי, זה שה' מתמיד את בריאותנו צריך לבטוח בהשי"ת, וגם בחולי - צריך לבטוח בהשי"ת, ולהשתדל אבל בהתמדת הבריאות בסיבות אשר מטבעם זה, ז"א אם אתה שותה דברים מסוימים אז טבע הדבר שהוא מברא את גופו של האדם, אם אתה אוכל מזון מסוים שטבעו הוא מבריא או שהוא נותן לך סיבים תזונתיים, מה שרגילים היום להגיד, או כל מיני סיבות ודברים כאלה ואחרים, או שאין בו שומנים שמזיקים, וכו' וכו', אז אתה צריך להשתדל בסיבות האלה ולדחות המדווה ממה שנהגו לדחותו, שאם יש לך כאבים או דברים כאלה מה נהגו, לקחת כדור, תקח כדור. ז"א אתה צריך לדחות במה שראוי לדחות ומה שנהגו לדחות. כמו שצוה הבורא יתעלה "ורפא ירפא" אבל מבלי שיבטח על סיבות הבריאות והחולי שהן מועילות או מזיקות אלא ברשות הבורא. לא הכדור, אלא שאם ה' רוצה מהכדור הזה תבוא הישועה, אבל בגלל שאתה לא במדרגה, כמו שאמר הרמב"ם שמה לרופאים בבית יראי ה', ואנחנו לא במדרגות האלה היום, אז צריך להשתדל בסיבות הבריאות והחולי איך לרפא את עצמו. וזה מה שאמרתי לכם בשיעורים הקודמים, צריך לבחור רופא מומחה, וצריך לשלם. צריך לשלם, כי לפעמים הגזרה היא שאדם גם יפסיד כסף ויעמוד בתור ויתרוצץ וזה התיקון שלו, לא התרופה. אז ז"א, אדם יעשה את הכל אבל יבטח שה' הוא הוא המרפא ורפא ירפא זה הקב"ה, רפאני ה' וארפא, אם אתה תרפא אותי אני ארפא.
וכאשר יבטח בבורא, תשמעו טוב, וכאשר יבטח בבורא, זה הדבר הכי חשוב ברפואה, הרופאים צריכים לדעת, לפני שמתחילים לרפא... אמרתי בפעמים הקודמות שאמר לי פעם רופא, חבר, משפחה, אמר לי תשמע, עם כדור זה שבוע ימים, בלי כדור זה שבעה ימים. זה עובר מכל מקום תוך שבעה ימים, עם כדור ובלי כדור. אתה מבין? בלי כדור או עם כדור.

ש. לא שומעים

הרב: אם בן אדם רוצה לקבל, אני עונה, אם בן אדם רוצה לקבל את זה ככפרת עוונות אין בעיה, אבל אם הוא כבר במצב כזה שהוא סובל שהוא לא יכול לתפקד, לא יכול ללמוד לא יכול זה, אין סיבה, אתה מבין, לעכב את ההתקדמות הרוחנית שלו בגלל שהוא רוצה לקבל יסורים. אם זה יסורים שאפשר ללמוד איתם תורה, אין בעיה, אשרי אדם אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו אבל, שהוא עדיין יכול ללמוד תורה, אז אשרי אדם אשר תייסרנו יה, מתי? כשמתורתך עדיין אתה יכול ללמדנו, אבל אם הבן אדם אאוט לגמרי, והוא אומר אין כמו יסורים, רע רע, אין כמו יסורים, כפרת עוונות כפרת עוונות, אתה לא יכול לעשות כזה דבר.

ש. הרב יש שאלה מהבית,

הרב: כן, התחלנו באימיילים, יאלה,

ש. האם, היום ידוע שבכל בית ובית בהרבה בתים שיש את המחלה הזאת, המחלה כמעט בכל בית, השאלה אם המזונות האלה שאוכלים אדם ניזון עם המזונות שאתה אוכל שיש בהם את המחלה, שזה מביא את המחלה, כי ידוע שהמחלה הזאת נגרמת ממזונות שאוכלים, האם יש איזה משהו שאפשר למנוע

הרב: לא, זה בחור שעוסק בטבעונות ומוכר צמחים וכל מיני דברים, והוא רוצה שיפנו אליו אח"כ בהמשך, ו

ש. לא לא לא

הרב: תקשיב תקשיב, שעמתי אני עונה, אני מבין שאלות ב"ה גם כוונותאני מבין, הנקודה היא שמה שאנחנו קוראים לשרוף את כל הקלוריות ואת האנרגיות השליליות והכל ולשפר את מחזור הדם וכו' וכו' והחמצן בתוך הדם והחמצן וכו' וכו', אז גם אם יאכל את זה יהיה הרבה חלאים, ויש שאומרים שזה מה שכתוב "בזעת אפך תאכל לחם", לפני שאתה אוכל, הרמב"ם אומר, תזיע קודם אח"כ תאכל לחם, למה? אחרי שהגוף טרח ויגע והכל, הוא מוכשר לקבל את המזון והוא יעכל אותו יותר טוב וככה גם הרופאים היום אומרים. פעם אחת היתה רופאה שדיברתי איתה, היא קיבלה הלם. למדתי מפי מו"ר שהיה בתחילת דרכי, הרב זכריה כהן מנוחתו עדן, הרב של שכונת שבזי, אז הוא לימד אותנו שהכבד הוא נמצא בצד ימין למטה, כן, אז כתוב שאדם שהולך לישון אז בתחילת הלילה כשהוא הולך לישון יישן על צד שמאל, ובחצות יתהפך, אז הוא אומר חוץ מזה שזה ענין של חיצונים לא חיצונים דברים שמאל ימים מידת הדין מידת הרחמים, אז הוא אומר שגם יש עוד סיבה טבעית, כשאתה ישן על צד שמאל ואתה אכלת אז הכל המאכל נמצא באצטומכא, דהיינו בקיבה, ואז כשאתה שוכב על צד שמאל אז הכבד הוא חם, הוא רותח, כי שמה זה משאבה של אדם, והכל חם, אז כשאתה שוכב על צד שמאל אז כל הכבד שוכב כאילו על הקיבה גם, ואז זה מחמם יותר ומאפשר, אתה מבין, לזה לעבוד יותר ועוזר בעיכול, אז פעם אחת הסברתי את זה לרופאה, היא קיבלה הלם, פששש דבר כזה, זה נכון, מצד המציאות זה נכון אבל לא ידעתי אף פעם דבר כזה. אז זה כתוב אצלנו ככה וככה. יש דברים שזה צריך להשאיר גם, הרמב"ם אומר גם יאכל שליש וישתה שלישי וישאיר שליש, אף פעם לא לאכול אכילה מלאכה וכל שכן גסה. גסה זה שכבר הוא לא יכול...
ובלתי סיבה אז הקב"ה מרפא גם בלי סיבות, כמו שנאמר "ישלח דברו וירפאם", אז ז"א איך מתרפאים? ה' שולח את דברו. אם ה' שלח את דברו הוא ירפאם ואם לא - לא. הבנתם? ואפשר, תקשיבו, שירפא אותו גם בדבר המזיק הרבה, לכאורה אתה אוכל דבר מזיק אתה צריך להיות חולה יותר, אז הקב"ה יכול לרפא את האדם מדבר המזיק הרבה, כמו שידעת מענין אלישע במים הרעים שריפא היזקם במלח. איך מרפאים מים רעים במלח? גם המלח יותר גרוע עוד מוסיף עליו מים רעים, אבל ככה זה, דהיינו הקב"ה יכול להביא רפואה מכל מצב, וכן "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וירפאו המים", אז איזה עץ הוא שם שמה? עץ מר, הרדוף, יש אומרים הוא ערבה, ובכל אופן וזה עושה את הפעולה ההפוכה, אתה שם רע ברע יוצא טוב, יוצא מתוק. בדיוק, מינוס מינוס זה פלוס. ואמרו הקדמונים שהיה עץ של הרדפוני, וכמוהו "ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי", זה לכאורה צריך להזיק יותר, אבל הנה זה מרפא. אתם יודעים כמה רפואות יש בדברים שאנחנו לא חולמים, לא חולמים. פעם היה לאחותי פרונקל, פרונקל בגב, מה זה פרונקל, שהיא הלכה לרופא אז הוא אמר שצריך לעשות ניתוח ודחוף, בסוף היא צלצלה לאיזה מישהו, מה עושים? אמר תשמעו, תחתכי חצי עגבניה, תשימי את החצי עגבניה על הגב על המקום, תקשרי את זה עם רטיה וכו', ובבוקר כל המורסה תצא החוצה. ואכן כך היה. ואני עד, ונהיה לה חור במקום של ה... לכאורה בטוח מזיק יכול להביא לבן אדם את זה. פעם סיפרתי לכם, אני לא יודע, אבל פעם אחת אמא שלי שתחיה ותאריך ימים אמן, היא היתה משתעלת שיעול יבש, שנים, אה אה אה ולא יכולה לעביר את זה, נתנו לה סירופ נתנו לה זה ולא עזר, אה אה אה אה, כשאני חזרתי בתשובה עוד הייתי בהתחלה, אז פעם אחת אמרתי לה, אמא, תברכי, תברכי על הדברים, בעזרת ה' ה' יושיע, כתוב "ברך את לחמך ואת מימך", "והסירותי מחלה מקרבך", אמרתי לה, "וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה בקרבך", תברכי וה' יסיר את המחלה, לחץ פה ושם וזה, אתה יודע דיבורים, אני לא רגילה, בתימן לא למדתי וזה ופה ושם, אמרתי לה אין בעיה, אמא אני אלמד אותך תחזרי אחרי ברוך אתה ה' זה וזה וזה, בסוף היא השתכנעה. ברכה ושתתה וזה, אמרתי נו קרה משהו? לא קרה, ה' יעזור שתבוא הישועה, טוב, אחרי שסיימנו את כל זה היא אף פעם לא שתתה תוסס, ובפרט לא מתוק, היה קולה על השולחן, אמרה לי תן לי לשתות קצת מזה, אמרתי לה אמא את לא שותה, תן לי ככה אני צמאה, נתתי לה, שתתה אין ש יעול. אין שיעול, הפסיק השיעול, התחילה לשמור בקבוקי קולה בארון שלא יחסר, והתברר שעל השלחן כל הזמן היה קוקה קולה וזה היה הרופאה שלה של השיעול. כמו שכתוב אצל הגר, "ויפקח ה' את עיניה ותרא והנה באר מים", מה זה, היה באר, היא היתה ליד הבאר והיא לא ראתה את הבאר כי ה' לא פקח את עיניה, אבל כתוב "ויפקח ה' עיניה ותראה הנה באר, הוא היה שמה, היא לא ראתה, אתם מכירים את זה שאומר איפה המשקפיים, איפה שמתי את המשקפיים... זז משם קמה קילומטרים בתוך הים פתאום יש גז, מלא שכבות גז אה, אתה מבין? ולך תדע עוד כמה אוצרות יש, רק ה' לא פקח את עיניהם. אז ז"א הקב"ה יכול לרפא גם בדברים המזיקים. עכשיו ידעת מה שהיה מענין אסא, דיברנו עליו כשבטח על הרופאים, והניח בטחונו באלקים בחליו, לא שאל באלקים, לא התפלל לאלקים, ומהמוסר והתוכחה לו, ז"א הקב"ה הוכיחו ואמר הכתוב "כי הוא יכאיב ויחבש וידיו תרפינה" ז"א הקב"ה הוא מכאיב והוא החובש, והוא מוחץ והוא מרפא, "אני מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל", אני אמית ואחיה, הכל זה אני, אז אם אני מחצתי אני ארפא, אם היה לך מחיצה, אם היה לך חולי אז למי לפנות? לרופא כל בשר ומפליא לעשות, למה? אני מחצתי ואני ארפא, לכן "רפאני ה' וארפא", אם אתה תרפא אותי אני ארפא, אם אתה לא תרפא אותי אתה אני לא ארפא, לכן אנחנו אומרים רפאני ה' וארפא, זה אם יהיה הרופא הזה השליח או התרופה הזאת או זה, זה מסיבות שאנחנו צריכים להתגלגל בהם בגלל שאנחנו לא בדרגות הגבוהות, אבל לא הם שמרפאים. אבל כמובן שאדם לא יכול להגיד לחברו מה זה משנה, ניתוח אני צריך לעבור, אז במקום שאני אלך לקופת חולים ויעלה לי כסף, בא, קח סכין תפתח את הבטן תעשה משהו ותתפור, זה לא נורמלי, זה צריך לעשות את זה בדרך שצריך לעשות בדרך הראויה, כן. זה מדובר כמו שאמרנו לאלה שאין להם בטחון בדרגה הגבוהה, ולנו אין בטחון בדרגה הגבוהה בענינים האלו, ואין לסמוך על הנס, אלא צריך לעשות השתדלות בדברים האלה עד היכן שידו מגעת על הצד הטוב ביותר...
עד עכשיו למדנו איך אנחנו מתייחסים בעניני גופות, עכשיו אנחנו בעניני ממונו בענינים שהם חוץ לו, אז בדברים שהם חוץ לו הוא אומר מה זה, עניני קניני האדם, שאדם קונה קנינים, וסיבות הטרף שהוא הולך לעבודה ולמלאכה, ואופני העסקים - כל העסקים והמסחרים והפעולות שהוא עושה, והליכות הדרכים, אדם הולך בדרכים והוא מתייגע ונוסע וטס והכל, ומינוי ושכירות ופקידות, כל המשרות האלו, ועבודת המלכים ונגזרות וקבלנות הוא מונה את כולם ואמנה וספרות ומיני העבודות והליכות המדברות והימים והדומה לזה מה שמתעסקים בו כל אלה מתעסקין בהם כדי להרבות ממון ולהרבות מותרי מחיה, לא רק מחיה, אנשים רוצים מותרות מחיה, רמת חיים קוראים לזה, רמאות חיים, אז הוא אומר, אופני יושר הבטחון בהם על האלהים, איך יהיו אופני הבטחון על האלהים בזה, הוא אומר ככה, שיתעסק במה שזימן לו הבורא מהם לצורך סיפוקו ומזונו ולהגיע אל מה שיש בו די מן העולם, לא צריך יותר, אז אדם צריך לבטוח, היושר של הבטחון, הבטחון הישר, תתעסק במה שזימן הבורא, ומה תתעסק בזה? לצורך סיפוקו ומזונו ולהגיע אל מה שדי לו בעולם, אבל לא להגזים לעבוד בשביל להרבות ולהרבות ולהרבות נכסים וקנינים ועוד ועוד ועוד. שימו לב, ואם יגור לו הבורא בתוספת על זה תבואהו מבלי טורח ויגיעה כאשר יבטח על האלהים בה, אז זה הולך הנוסחה הולכת כמה שאתה בוטח יותר ככה תקבל תוספת יותר. אחרי היגיעה, אז התוספת לא באה מריבוי היגיעה אלא מתוספת הבטחון.
שהוא מרויח מיליון והוא רוצה לקנות נכס בשתי מיליון, מה אמר שתוכל לכסות אותו או לא? אז הוא אומר אני בוטח בה', אין בעיה אתה יכול לבטוח בה', ואם הבטחון שלך אמיתי כל הכבוד לך, באמת זה יכול להיות שהבטחון יועיל לך כמו שכתוב, אבל יכול להיות שאתה ספציפית בגלל שיש לך חשבון שאתה השנה תהיה עני, או תתיסר בגלל הטרף והכל, אז זה לא יצא לפועל. השאלה אם תשאר אח"כ בוטח בה' או לא. זה הנקודה. אז לכן אדם צריך ללכת, אני אתן לך דוגמא, ארגון שופר ברוך ה' ברוך הוא וברוך שמו, מעולם לא לקח הלוואה. ומעולם לא התחייב, לא, היה לי שבע אלף שקל עבדתי עם שבע אלף שקל, לא הבטחתי משכורת לבן אדם כשאין לי כסף, לא דחיתי מעולם משכורת ולא היה צ'ק שקפץ, 35 שנה, אמנם הארגון הוא לא 35 שנה אבל ככה אני עובד, ה' נתן ואני עובד עם מה שנתן. הקב"ה יכול לעשות שהאוכל יתברך במעיו, זה נקרא, אתה יכול לאכול קצת, כמו שאכלו במן, וזה מתברך במעיים, יש בן אדם אוכל אומר שמע, אני אוכל ואוכל ואוכל ואוכל ואני לא שבע, אחרי שעתיים אני עוד פעם רעב. זה עונש. הוצאות, טרחה, הפסקות, לחץ, בטן בריאות בלגן, אתה מבין? והכל לא לא לא, ויש בן אדם אוכל טיפונת, כמו שאומרים, צדיק אוכל לשובע נפשו וסוחב שעות על גבי שעות בלי שום בעיה. אז אדם צריך לדעת, אי אפשר לבטוח ולחשוב שהבטחון כבר מביא, בעלי המדרגות הגבוהות ביותר אין להם בעיה עם זה, עליהם אנחנו לא מדברים אף פעם.
רבי יהודה היה עני, רבי יהודה בר עילאי, הוא היה חסיד והיה עני גדול גדול, מה זה גדול שהגמרא מספרת שהיה לו מעיל משותף לו ולאשתו, ז"א שהוא יוצא לשוק היא צריכה להשאר בבית, כשהיא הולכת הוא צריך לחכות לה, כי בלי המעיל הוא לא יכול ללכת, והמעיל אומר המהרש"א זה היה מעיל שמותר ללכת לגבר ואשה, ז"א זה לא.... כסף וזהב מלא, אמר לו וכי אני חסר? עשה לו ככה והראה לו את הכל, ההוא קיבל הלם וזהו הלך, והוא חיכה רבי יהודה שאשתו תבוא תביא את המעיל והלך. ומה זה היה? לא היה שם, לא היה שם, אלא הוא בטח בבטחון גמור, כמו שאני סיפרתי לכם שיש לי אבא עשיר והוא שומר לי חדר גדול מלא זהב וכסף, אבל במקום שהדירה שלי תהיה בארבעה חדרים בשלשה חדרים, אז הוא שומר לי את החדר למעלה, את מה שאני צריך הוא נותן לי. אז הוא עשה ככה להראות שאם הוא רוצה, אם היה רוצה אז היה לו כזה זהב וכסף. כשבא אחד, מתלמידיו של רשב"י חזר מחו"ל וחזר עשיר, הלך אברך חזר עשיר, חזר עשיר כל הבחורי ישיבה התקנאו בו, אמרו אז גם אנחנו נצא לחו"ל, אמר להם רבי שמעון רק רגע, הוציא אותם לבקעה, אמר לבקעה התמלאי דינרי זהב, פתאום כל הבקעה היתה מלאה זהב, אמר להם טלו מחיי עולם הבא שלכם. בבקשה, אם אתם רוצים לקחת אבל על חשבון העולם הבא שלכם, אף אחד לא לקח חזרו ללמוד. מה שנגזר נגזר, מה שנגזר נגזר, לא ההשתדלות ולא המקום ולא המיקום.
פעם אחד אמר לי שמע, אני נוסע לחו"ל לחודשיים, אני הולך לעשות מכה, כמו שאומרים, ככה איזה חבילה ולחזור. אמרתי לו על זה נאמר "ועיני כסיל בקצה הארץ", עיני כסיל בקצה הארץ, הוא חושב שמשמה הקב"ה יכול להושיע אותו, למה מפה הוא לא יכול? אלא אנשים טפשים,

ש. זה מעצבן את אלקים

הרב: שמה, שאנשים טפשים? אתה יודע איך הקב"ה מאושר במי שבוטח בו, רק לעשות לו את הנחת רוח הזה שווה לנו להתאמץ.

ש. לא שומעים

הרב: זה התירוץ של היצר הרע. אולי יש גזרה...
הקב"ה יכול להושיע ברב ובמעט ולא ממוצא ולא ממערב, לא ממוצא ולא ממערב ולא ממדבר הרים, אלא ה' הוא ישפיל והוא ירים, אתה יכול ללכת למזרח ולמערב ולנסוע ולטוס והכל חרית, לא מוצא ולא מערב, מי שמביא זה הקב"ה הוא מרים ומשפיל. אתה רוצה לחרת חלק ולנסוע ולהרגיש שהבאת את הכסף במו ידיך, סע בבקשה חביבי, סע.

ש. גדולים כמו החיד"א היו שדרים

הרב: נכון, גדולים כמו החיד"א היו שדרים, אז חלק מהסיבות שאומרים גדולי ישראל שמה שנגזר שרבנים וגדולי תורה ילכו לחו"ל להביא כסף ודברים כאלה, זה לזכות את העשירים ולהביא להם את התורה שידעו את מצב ארץ ישראל ואת עולם הישיבות ויתרבה כבוד שמים ויזכו את האחרים, כי אם לא הם יהיו שקועים שמה ויתבוססו בכסף וישכחו את האלקים, אז אתה הולך, אתה מספר לו שיש לומדי תורה, שיש ככה ויושבים ועוסקים וככה, אז אתה משתף אותו ונותן לו כי אחרת אוי ואבוי, הם יאבדו עם כספם ויתבעו על כל פרוטה שלא השתמשו בה כמו שצריך.

ש. לא שומעים

הרב: יש הרבה תירוצים שתרצו בענין זה של ההשתדלות בענין הזה, אבל שמה זה מצוה. מצוה. מצוה, זה כמו שאתה הולך לזכות את הרבים אז זה מצוה, אז אדם טורח בענינים האלה, כמו גמ"חים שעושים, כמו כל הדברים האלה, הדברים האלה הם ענין של מצוה, ואמרנו שבמצוות צריך להרבות וצריך להשתדל וכל המרבה הרי זה משובח. עכשיו,

ש. לא שומעים

הרב: לא, לא, לתפוס איזה דבר מסוים ולהתמיד איתו וה' יתן לו את טרפו ומזונו...
מעמיד אותו בנסיון. יש אחד אומר שמע, אני הלכתי לשמה, ונסעתי לצפת נהייתי חולה, אני לא נוסע יותר לצפת, כאילו צפת מחליאה. אתה מבין? אחד נסע היה לו תאונה באיזה כביש, הוא אומר בכביש הזה אני יותר לא נוסע, זה נאכס, כביש נאכס, הוא לא מתייחס לזה שהוא נסע ולא הסתכל וכו', הכביש נאכס, אתה מבין? שטויות, תולים בקשקושים. במקום לתלות בסיבה שאתה לא ראוי בגלל העוונות שלך אז הוא תולה בסיבות כאלה ואחרות.
עכשיו, ואם יגזור לו הבורא בתוספת על זה, אמרנו, תבוא לו התוספת בלי טורח ויגיעה, כאשר יבטח על האלהים בה, ולא ירבה לחזר על הסיבות ולא יסמוך עליהם בליבו, שימו לב, ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון, בן אדם כמו שהוא מספר, הוא מנסה מנסה ולא הולך, הוא אומר ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון, תקשיבו טוב, אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ, המלאכים וכל האנשים וראשי ממשלות ונשיאים להוסיף עליו לא יכולים בשום פנים ולא בשום סיבה. אם ה' לא גזר לא יעזור. אתן לכם דוגמא, אחד אומר תעשה טובה, תלוה לי ואני יעשה בזה קצת ואני אחזיר לך, עשה והפסיד, הלך לשני בינתיים, אמר תעשה לי טובה תתן לי אני יעשה וזה, עשה ולא הצליח, כולם נותנים לו הלוואות, כבר הלוה מעשרים איש והוא מנסה כל פעם מחדש וכל פעם הוא נופל. לא, למה? כי ה' לא גזר, אם ה' לא גזר לא יעזור לו. וכאשר יבטח באלהים מה כן הוא מרויח? מנוחת לבו ושלות נפשו כי לא יעברנו חוקו אל זולתו, שום דבר שמגיע לך לא יעבור לזולת שלך, שום דבר. ולא יקדים ולא יאחר מעיתו הנגזר לו בו, ובזמן וברגע שנגזר לך יגיע לך. שום דבר... שאתה תתייגע ותתרוצץ וכו' וכו', אתה לא יכול להשאיר בן אדם להגיד לו תבטח כמוני שיהיה בסדר, לקחת הלוואה אתה צריך להחזיר אותה, "לווה רשע ולא ישלם", מי שלווה ולא משלם הוא נקרא רשע. אדם צריך לדעת שההוא צריך לעשות הכל, ואם צריך ימכור גם את הדירה שלו ולא ישאר חייב לאנשים. אבל יש אנשים מלווה כסף ונוסע באוטו וממלא דלק כל יום, וזה שהוא חייב לו את הכסף מסתכל עליו כל פעם שהוא נוס על הכסף שלו מתפוצץ, והוא אומר לו אין לי, מה אתה רוצה, מה זה אין לי? במקום הטנק שאתה ממלא תן לי, אז הוא אומר לו ואיך אני אסע מפה לשם, מה זה עניני, נתתי לך כסף תחזיר. אז אתה לא יכול לנסוע על הכסף של אנשים ולעשות מה שאתה רוצה. אלא בן אדם צריך לדעת, לוית, תעמוד בהתחייבות ותשיב. אבל זה הבעיה, אנשים יש להם בטחון על חשבון השני.
מכל מקום מה למדנו, ברור דבר אחד מכל מה שאנחנו לומדים עד עכשיו, רק ה' בגזרתו הוא קובע, ואי אפשר להקדים ואי אפשר לאחר, ואי אפשר להוסיף ואי אפשר לגרוע, הכל זה בגזרת השי"ת וגם לא יעבור חוקו לזולתו, ואין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה. אף אחד לא יכול לגעת בשל חברו ככה, אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה, ז"א אין דבר כזה, זה מה שסיפרתי לכם שהייתי בלונדון, שאמר לי שמה הרב, תשמע אתה תדבר...