השיעור מתקיים כל בוקר בבית כנסת יביע אומר בשעה 4:30 רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן חובות הלבבות - שער הבטחון 5-1-12 

וכיון שרמז לו אליהו במעט רמז הבין אותו ואמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך, ואמר וילך אחרי אליהו וישרתהו. ויתר על כל העושר והכבוד והנאות העולם הזה ונדבק באיש האלקים וכמובן שצריכים לזה בדידות. דהיינו שאדם יהיה מרוחק מבני אדם שתשרה עליו הנבואה.
ואמרו על אחד מן הפרושים, שנכנס למדינה אחת להורות את יושביה עבודת האלקים, הגיע אחד פרוש, מגיד מישרים, נכנס לעיר, רוצה להגיד להם מוסר, להגיד להם איך נכון לחיות ומה תכלית האדם בעולמו וכו', והוא נכנס למדינה אחת להורות את יושביה את עבודת האלקים והנה הוא מוצא את האנשים לובשים צבע אחד במלבושיהם ותכשיטיהם, הכל צבע אחד, כולם תלבושת אחידה, כולם אותם תכשיטים, וראה שקבריהם אצל פתחי בתיהם - כל אחד יש לו קברים ליד הפתח של הבית, איך שהוא יוצא הוא נתקל בקבר שלו, ולא ראה ביניהם אשה, הדרת נשים, אז הנה כתוב ברבינו בחיי, ושאל אותם על זה, מה זה ההנהגות האלה? למה כל הבגדים שלכם אותו דבר והתכשיטים אותו דבר, הקברים בפתח של הדלת, מה זה? אמרו לו מה שאנחנו לובשים צבע אחד זה שלא יהיה ניכר העני מהעשיר, ושלא יבא העשיר להתגאות ולהתפאר בעשרו ויבא העני להתבזות אצל עצמו, ושידמה ענינו על האדמה כענינו תחתיה, וצריך תמיד לזכור כשאתה על האדמה כמו שאתה תחתיה, יום אתה הולך על האדמה מחר האדמה תהיה עליך, אז תסתכל על הקבר כשאתה יוצא מהבית כל הזמן ותזכור שזה זמני מה שאתה הולך על האדמה, עוד מעט אתה תשכב מלמטה והאדמה תהיה עליך. ונאמר על אחד מהמלכים שהיה מתערב בין עבדיו ולא היה ניכר ביניהם, מפני שהיה נוהג מנהג השפלות בתכשיטיו ובמלבושיו. אז המלך בעצמו, אחד מהמלכים היה מתנהג באופן זה, שהיה מתערבב עם הבריות במלבוש ובתכשיטים.
ומה ששמנו קברות מתינו אצל פתחינו, שנזכור שאנחנו נכונים למות, נכונים - מוכנים. ונזמין לנו הצידה המגעת אותנו למקום המנוחה, ואז נזכור לא לאבד זמן ורגעים בעולם הזה אלא להכין צידה לדרך כל הזמן. ומה שראית שפרשנו מן הנשים ומן הבנים, דע, כי יחדנו להם קריה קרובה מכאן, זה לא אוטובוס זה מפרדה, זה קריה מופרדת, כשיצטרך ממנו על דבר מדבריהם ילך אליהם וישלים צרכו וישוב אלינו, אז לענינים שצריך ללכת הולכים, אבל חוזרים מיד לכאן, למה עשינו זאת? מפני שראינו במה שיכנס עלינו מטרדת הלב ורוב ההפסד וגודל היגיעה והטורח בקרבתם, אז זה מטריד ומטרח את האדם עד שהוא לא נותן לו זמן לעשות אותו, והמנוחה מכל זה בהרחקתם לברוח בעניני העולם הבא ולמאוס בעניני העולם הזה. אז את מה שאנחנו חייבים בהם עושים, הולכים עושים וחוזרים.
וייטבו דבריהם בעיני הפרוש, ויברך אותם ויאשרם בענינם. לא היה צריך להגיד להם שום הערה, הם עשו מעל ומעבר ממה שחשב להגיד להם. רבותי, זה מעשה אמיתי, באחד מן הפרושים נכנס למדינה אחת שהיתה כזאת, אז אם בן אדם מסתכל באמת, אם אנחנו לא מסתכלים על הלחץ התקשורתי, תשקורתי, ואנחנו מתבוננים על תכלית ואמיתת העבודה של האלקים, מישהו יכול לבוא בטענה לנביא, למה אתה נביא? תתבייש לך תעזוב את האשה והילדים? זה המדרגה המקסימלית שאדם יכול לגיע. והמדרגה הזאת מחייבת התנתקות ככל האפשר ממה שאין בו צורך וחיוב על פי הדין. גם הרמב"ם אומר דברים כעין אלו, ואומר שבן אדם, תשימו לב שלא תעברו את הזמן.

ש. כבוד הרב, אם אדם יחיה עם קבר ליד הבית שלו הוא לא יכנס לדכאון?

הרב: הבעיה תהיה באמת שהוא יתרגל לזה, כבר לא יכנס לו כל כך מהר לדכאון

ש. לא, אם הוא לא יהיה בדרגה של לימוד התורה ז"א, הוא לא יכול רק לשים לו קבר ליד הבית ולא ללמוד כל היום

הרב: אז אני אגיד לך יותר מזה, שהצדיקים האמיתיים כגון החפץ חיים, הכינו תכריכים והתכריכים היו בארון, כל פעם שהיו צריכים לקחת את החליפה רואים את התכריכים

ש. סבא שלי, לא צריך להגיע עד החפץ חיים, רבי משה כהן, אבל הם חיו את העולם הבא בעולם הזה

הרב: זה מה שמדובר

ש. לא, אבל אנשי העמך, הרב הרי מדבר לאנשים, אנחנו אנשים פשוטים

הרב: אנחנו לא פשוטים, אתה החלטת להיות פשוט.

ש. לקחת לשים קבר ליד הבית ולהסתכל עליו כל יום, זה אם אתה לא יושב ולומד כל היום אתה נכנס לדכאון

הרב: קודם כל זה דבר חכם, משום שבן אדם לא יחכה שיתקמצנו עליו הילדים ויזרקו אותו באיזה חלקת קבר באיזשהו מקום אז קודם כל שידאג לאחריתו שכבר יהיה לו מקום מסודר ולא יצטרך לאחרים, קודם כל, זה דבר חכם למה עוד יחסו על הכסף שלו, אתה מבין, וכבר לא מעניין אותם, ואנשים לא יודעים שצריך לקבור את הבן אדם בחלקת שומרי שבת, אז שמים אותם בין מחללי שבת וזה צער גדול לנשמה אח"כ, צריך לדעת, חלקת שומרי שבת, כמובן מי ששומר שבת.

ש. הרב מכיר את סבי רבי משה כהן

הרב: כן, כן, אנחנו לא נתחיל עם סיפורים.

ש. לא הכין בכסף הכל, 35 שנה לפני שהוא נפטר

הרב: בסדר גמור, יפה מאד. גםאני כבר קניתי

ש. גם אני מנסה לקנות, אבל צריכים הרבה כסף בבני ברק

הרב: ויז'ניץ לא כדאי למות.

ש. 35 אלף דולר חלקה, לזוג שבעים אלף דולר, דירה

הרב: זה הדירה הקבועה.
אז אומר, ואם יהיה הבוטח באלהים בעל אשה וקרובים ואוהבים ואויבים, גמרנו עם אחד שהוא נכרי והחליט להתנהג בעניני הבטחון וכמה רווח יש לו מזה שהוא נכרי, ויש לו ציותעם הקב"ה, יכול להתבודד ולעבוד את הבורא, צידה לדרך, להיות מוכן ונכון לכל עת ויצא מפה וינצל כל רגע שיש לו, לכן הבחורים צריכים להיות חכמים, כל זמן שעוד אין עליהם עול וטורח ומשא של אשה וילדים, זה הזמן להשקיע למלא למלא למלא כמה שיותר, כמה שיותר. ואם יהיה הבוטח באלקים בעל אשה וקרובים ואוהבים ואויבים, יבטח באלקים בהצלתו מהם, צריך להנצל מהם, וישתדל לפרוע מה שחייב להם ולעשות חפציהם ולהיות לבו שלם עמהם, אז יעשה את החובות המוטלות עליו במלואם, וירף ידו מהזקתם, ולא יזיק אותם, ויסבב על מה שיהיה טוב להם ויהיה נאמן בכל עניניהם, לא יקצר בעבודתם, ויורם אופני תועלותם בעניני התורה והעולם לעבודת הבורא, כמו שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" ולא תשנא את אחיך בלבבך" וכל מה שהוא יעשה עמהם לא לייחל לגמול מהם, לא בשביל שהוא מייחל להם לגמול ש יחזירו לו, ייטיבו לו, יקנו לו, יטרחו בעבורו וכו', ולא לקדם אצלם ולא מאהבתו בכבודם ושבחם ולא להשתרר עליהם רק לקיים מצות הבורא ולשמור בריתו ופקודיו עליהם, אז צריך לשמוח האדם זה שיש לו אשה וילדים שיש לו את ההזדמנות לקיים את החובות שהבורא חייב אותו לבוא עליהם. אז אם כתוב "ואהבת לרעך כמוך" ומדובר ברעך, לא באשתך, לא בילדים שלך, כל שכן באשתך ועם הילדים שלך. ולא תשנא את אחיך בלבבך, זה בסתם אחיך, כל אדם מישראל שהוא מכלל אחיך, אז כל שכן שלא תשנא את אשתך ואת ילדיך, אז לכן בן אדם צריך להודות לה' שנתן לו ושהוא יכול למלא את כל החובות ולא על מנת שהוא ירויח מהם כבוד וישתרר עליהם וגמול וכל מיני דברים כאלה שבעצם זה מסוג השעבוד שהוא משעבד אותם אליו. כי מי שתהיה דעתו בעשותו חפציהם על אחד מהדברים שבחנו תחלה לא ישיג רצונו מהם בעולם הזה, אז ממילא הוא יהיה שנוא לבני ביתו, וייגע לריק ויפסיד שכרו לעולם הבא. אם הוא עושה את הכל רק בשביל כאילו שכר לו עבדים ושפחות אז זה מה שיהיה דינו. ואם הוא נוהג בזה לעבודת האלקים בלבד, מה שהוא מטריח אותם זה בשביל עבודת הבורא, יעזרם האלהים לגמול אותו בעולם הזה, ה' יתן להם את האפשרות שהם באמת יעזרו לו, כמו זכה עזר לא זכה - כנגדו, אז ה' יעזור שיגמלו אותו בעולם הזה, וה' ישים בפיהם, שימו לב, ה' ישים בפיהם שבחו ויגדל ענינו בעיניהם, אתם שומעים? יש ס"ד מה', אם אשתך מקללת אותך כל הזמן ולא מברכת אותך, אז תדע לך, לפי הכתוב כאן אם אתה מתנהג איתה כמו שהתורה מבקשת אז ה' יעזרם לגמור אותו בעולם הזה וישים בפיהם את השבחים שלו ויגדיל את הענינים שלו בענינים ויגיע אל הגמול הגדול בעולם הבא, כמו שאמר האלהים לשלמה "וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד". אז אתם רואים, הנהגת בני הבית כלפי בעל הבית משקפת מה ה' חושב עליו. מדהים, זה המראה שלך. זה המראה שלך. כתוב במפורש, שישים בפיהם לשבח אותו, ויגדיל ענינו עיניהם, אבל זה אם מה, זה אם הוא נוהג בזה לעבודת האלקים בלבד, אז יעזרם האלקים לגמול אותו בעולם הזה ולשבח אותו ולהגדיל ענינו אצלם, וככה הוא יגיע לחיי העולם הבא, אם יש לו עזר ותמיכה ואהבה אין לו קטטות, אין לו מלחמות, אין לו צרות, אין לו בעיות, אז הוא מיושב בדעתו לעבודת הבורא, אבל אם כל פעם זרק פצצות, רק הוא בא הביתה ישר מלחמת עולם, השארת אותי לבד.... אתה מפקיר אותי לא עוזר לי כלום.... מישהו השמיע לי הקלטה השבוע, אשתו אשה רעה חבל על הזמן, איזה צעקות, אני לא יודע מה, זה זה כאילו בשביל שכל השכנים ישמעו, איזה צעקות, איזה מילים. לא יאומן כי יסופר, ה' ירחם. אבל אם בן אדם יעשה את כל החיובים שהקב"ה אומר לו על הצד הטוב ביותר, בעזרת ה' יתברך ככה יהיה. אמנם יש כאלה שהם בסדר
יכול להיות שיש להם איזה תיקון עם אשה רעה, ואשה רעה זה יותר גרוע ממוות, מוות זה מנוחה, אשה רעה ה' יצילנו. אז אמרו חכמים בגמרא, מי שיש לו אשה רעה לא רואה פני גיהינום, לא שלא נכנס, לא רואה אפילו את הפנים של זה, אתם מבינים?
היה אחד שאמר לאשתו תמשיכי תמשיכי, אני לא יהיה לי גיהינום ב"ה תמשיכי. אז היא עשתה לו דווקא.
בקיצור, הנה אנחנו רואים בפירוש, איך צריך להיות אופני הבטחון באלקים, בין אם אתה נשוי עם ילדים משפחה וכו',

ש. מחילה כבוד הרב, בתפילה אנחנו מתפללים על אשה רעה, בסידורים של הנשים יש מושג של גבר רע? אין כזה מושג גבר רע. רק אשה רעה, יש נוסחים של התפילות מאשה רעה מיצר הרע משכן רע, אז האשה נחשבת כרע, מצד שני אנחנו רואים בתורה ביהדות

הרב: איפה כתוב מאשה רעה?

ש. זה לא כתוב אצל התימנים, זה

הרב: אני לא ראיתי אשה רעה, אולי אתה חושב על זה תמיד אז זה מזדקר לך

ש. כבוד הרב יש, יש. יש בסידור אחד ראיתי, בסידור מרוקאי.

ש. כבוד הרב אני ראיתי. יש גבר רע או שרק אשה רעה?

הרב: תשאל את האשה.

ש. אשה שיש לה גבר רע אז היא גם לא רואה פני גיהינום?

הרב: זה לא כתוב

ש. זה לא כתוב?

הרב: אבל אופני בטחונו על אלהיו בעניני מי שהוא למעלה ממנו או מי שהוא למטה ממנו מכתות בני אדם, הפנים הישרים לו כשיביא אותו הצורך לבקש חפץ ממי שהוא למעלה ממנו או למטה ממנו שיבטח בו על אלהיו וישימם סיבה בהשלמתו כאשר ישים עבודת הארץ וזריעתה סיבה לטרפו, ואם ירצה להטריפו ממנה יצמח הזרע ויפרה וירבה. ואין להודות הארץ על זה, אך ההודאה לבורא לבדו, ואם לא יחפוץ האלהים להטריפו ממנו לא תצמיח הארץ או תצמיח ויקרה הצמח פגע ואין להאשים הארץ. עכשיו מה יהיו אופני הבטחון והתייחסותו כלפי אנשים, הוא עכשיו יש אנשים שהם בדרגות מעליו, מ תחתיו, הוא רוצה לבקש ממישהו משהו, אז הוא פונה אליו מבקש ממנו איזה חפץ, אתה יכול להביא לי את הרכב שלך, אתה יכול להשאיל לי זה, אתה יכול להלוות לי זה, אתה יכול זה זה זה כל מיני דברים, אז כשהוא ניגש ומבקש איזה צורך או איזה חפץ ממאן דהוא, צריך שהאדם יבטח על האלקים, כשהוא ניגש לאותו אדם יבטח באלקים. מה הבטחון? שהקב"ה ישלים אותם שיהיו הסיבה שדרכה הוא יקבל. אבל לא הם הנותנים, שה' ישלים בליבם שיהיו הסיבה לתת לו. דהיינו צינור השפע שדרכו הוא מקבל. אבל באיזה אופן? תשימו לב איזה דוגמא, כמו שאדם שם באדמה זרע, והזרע זה הסיבה להצמחה, והאדמה זה הסיבה להצמחה, וה' אם ירצה להטריפו מהזרע הזה אז הזרע יפרה וירבה, ואם זה פרה ורבה, אז אתה הולך לאדמה ואומר לה תודה רבה, תודה רבה על זה שאת הפרית את הזרע? לא. אין להודות על הארץ על זה, וההודאה היא לבורא ולטוב, ואם לא יחפוץ האלקים להטריפו ממנו גם האדם, בענינים האלה כבר למדנו שה' גוזר על האדם מי יתן ומי לא, מי יהיה הסיבה ומי לא, זה מה שאנחנו לומדים גם עכשיו, ואם לא יחפוץ האלקים להטריפו ממנו, והקב"ה לא רוצה שיצמח הזרע הזה מתוך האדמה, אז היא לא תצמיח, ויכול להיות שהיא כן תצמיח, אז היא התחילה לעשות את ההתחלה אבל אח"כ יקרה פגע לצמח, יבואו עכברים ויאכלו את זה, תולעים, שרב יכה את זה, קיצור לא יצא בסוף כלום, אז הוא אומר, אין להאשים את הארץ, אתה יכול ללכת לארץ להאשים אותה? להגיד לה מה קרה לך? אותו דבר בני אדם, אותו דבר בני אדם. אתה ניגש לבן אדם מבקש חפץ או רצון כלשהו ממנו, נתן או לא נתן זה ה' יתברך הנותן, והוא הסיבה להודות לו, ולא האדם, האדם צינור. האדם צינור. יש אנשים שמפורסמים כנדיבים, כל אחד חושב שאם הוא יגיע אליו כמו שהוא שמע ככה הוא יקבל, ויש אחד מגיע אליו ודוקא לו הוא לא נותן, אז הוא אומר איזה נדיב זה, אמרו לי נדיב אמרו לי עשיר, לא פתח את הדלת, דחה אותי, התחמק ממני, שיקר עלי, טרקו לי את הדלת, איזה ילדים זה? ה' לא גזר שהוא יהיה הסיבה בגללך.
משל למה הדבר דומה, אמרנו את זה בפעם הקודמת, החפץ חיים זצוק"ל אומר, יש איסור לא תיקום ולא תיטור מן התירה. איסור לא תיקום ולא תיטור מן התורה. אז הוא מסביר ככה, אחד רוצה ללוות כסף מחברו, וחברו אומר לו אין לי, אין לי, אין לך? אתה יודע העולם הוא גלגל, תזכור העולם הוא גלגל, אתה עוד תצטרך אותי יום אחד. תהיה בריא. הוא הולך ככה זועף, אומר החפץ חיים מה אתה רוצה ממנו? זה הבן אדם שלא גזר האלקים שדרכו תקבל את הממון, הוא לא צריך לתת לך, לא גזרו עליו מן השמים, זה לא משנה אם יש לו זכות אין לו זכות, לך יש זכות אין לך זכות, זה לא משנה מה החשבון, אבל זה לא הבן אדם. משל למה הוא אומר, שראובן מחפש את שמעון, אז הוא שואל איפה שמעון? אז פתאום מישהו מצביע אומר לו אתה רואה שמה את החבורה של האנשים שמה הוא נמצא, אז הוא ניגש לאחד שהיה בחבורה ודופק לו על הגב ככה אומר לו שמעון, אז אומר לו לא, אני לא שמעון, אה אתה לא שמעון, בסדר אני אראה לך מה זה. אומר לו מה אתה רוצה ממני? אני לא שמעון, למה אתה לא שמעון? הוא יכול להגיד לו למה אתה לא שמעון? למה אתה לא נותן לי הלוואה? מה זה למה, אני לא שמעון. אתה מחפש את שמעון זה שיביא לך הלוואה, אני לא שמעון, אתה רוצה לראות תעודת זהות? הנה אני גדי. מה אתה רוצה ממני? בן אדם נדבק לבן אדם הוא חושב שהוא הכתובת שיביא ממנו את הכסף, זה הכל, ה' אומר לא, אני לא התחיבתי לך שאני אביא לך מפה. אז מה אתה נוקם, מה אתה נוטר, מה אתה נוקם מה אתה נוטר? על מה? לא גזרו על הבן אדם הזה לתת לך שלום לך הביתה, חפש מישהו אחר.
זה ההסתכלות האמיתית, ככה התורה מחנכת אותנו, יש בורא שגוזר ממי ומה וכמה, הכל, הכל, האנשים הם רק סיבות, או שהם יהיו סיבה או שלא יהיו,מי מחליט? ה' יתברך מחליט.

ש. הרב, יש חיוב להודות אתה אומר לזה שנתן לך

הרב: החיוב האמיתי זה לבורא יתברך, זה שיש לנו הכרת הטוב למי שעושה כן, זה אמרנו. אבל האמת האמיתית, האמת האמיתית זה שאין הוא הנותן, אין הוא המסרב, אלא מן השמים עושים זאת. וזה גם יכול להיות בחשבון, שמגלגלים זכות על ידי זכאי ומגלגלים חובה ע"י חייב, יש הרבה חשבונות אבל אנחנו מדברים כרגע אם אתה ניגש למישהו אז הבטחון שלך צריך להיות לבקש שישלים חפצך דרכו, שהוא יהיה הסיבה, ואם ה' החליט שהוא הסיבה הנה מה טוב, ואם לא - לא קרה כלום, אז הסיבה היא אחרת, מישהו אחר.
וכן כשיבקש מאחד מהם חפץ שיהיה אצלו החלש והחזק מהם שוה בעשותו, ויבטח בהשלמתו על האלקים יתברך. אתה מבקש עכשיו איזה דבר, ואתה אומר שאתה רוצה חפץ ממישהו, אז אני אתן לכם דוגמא, אם אני רוצה להשלים תרומה של עשרת אלפים שקל לאצטדיון, למי אני צריך ללכת, לעשיר או לעני?

ש. למי שיחליט ה' שיהיה הסיבה
הרב: בדיוק זה מה שאמרנו עכשיו, אצלו צריך להיות החזק והחלש שווה, שווה, ויבטח בהשלמתו על האלקים יתברך, הנה עשינו אסיפה קטנה של כמה חבר'ה מפה שהיו במשרד, ודיברנו ואמרנו מי מוכן לקבל על עצמו להביא עשר מניות, אין לו, אנחנו מכנסים את אלה שאין להם, אבל אם אני לקחתי על עצמי להביא מיליון וחצי שקל, אז כל אחד יכול לקחת על עצמו להביא עשר מניות מאנשים, שכנים חברים ידידים, אם הוא רוצה, אז היו שמה שלקחו על עצמם עשר עשר עשר, אם הייתי בא עכשיו לעשיר דופק בדלת ואומר אני רוצה עשרת אלפים שקל לאצטדיון, גם אלף לא הייתי מקבל. מה שכל התפרנים נותנים גם זה הוא לא היה נותן. כי זה לא תלוי בעשירות ולא תלוי בעניות, כולם שוים צריכים להיות בינינו וה' ישלים את צרכנו מכל מקום, מהחזק מהחלש, ולא לאיפה אני אלך, איך הוא מתכוון, לאן הוא ילך, למי יפנה, איך יעשה, איך הוא יבוא אליו, יבוא עם צרכים, יבוא עם זה יגיד לו ככה יגיד לו ככה, משנן לו מחרוזת של חרוזים ואומר לו ככה, שמעתי עליך ככה, יו מה זה החרתות האלה. תגיד ישר.
אתם יודעים, פרעה היה לו יום גדול מכל העולם באים אליו, מכבדים אותו, פתאום נכנסים שני ענקים, חמש מטר, והאריות הנמרים לא עצרו אותם, והם נכנסים הוא מחכה שישבחו אותו ויכבדו אותו, שאלו אותו מי אתם? השיבו אנחנו העבריים, האלקים שלח אותנו, מי זה האלקים שלכם? אמרו לו, אמר לא משנה מכיר לא מכיר אבל שמע מה הוא אומר, שלח את עמי ויעבדוני, שום ריצוי, שום פיוס, שום דרך ארץ כזה, כזה כזה, כזה, בלי שום דבר, דוך אן דוך, ישר, בא לו בשם ה' בבקשה שלח את עמי ויעבדוני. ואם אינך משלח סדרת חינוך חביט חביט, אז הם לא באים, ומפייסים ומתרצים וכל מיני דברים. באים בשם ה' אומרים מה שיש והולכים, למה ה' עושה הכל, אז גם כשאתה בא לבני אדם תגיד ישר מה אתה רוצה והכל, אם אתה מצייר את זה יותר מידי בציורים כאלה ואחרים פירושו שאתה לא בוטח שהאלקים הוא הגוזר, אלא אתה וההשתדלות שלך כאילו מביאים. לפני שאתה נכנס בדלת אתה צריך לשלם, שגזור אם זה יתן או לא יתן וכמה יתן, גזור, אז ממילא לא תטרח ולא תתיפייף ולא זה, שלום מי אתה, כן אני באתי, אנחנו עושים איצטדיון ויש מניה של אלף שקלים, אתה רוצה להצטרף בבקשה טוב תהיה בריא, שלום תודה ביי. בטחון, ישר ככה.

ש. כבוד הרב, אפשר להגיד כמה מילים?

הרב: אתה תמיד אומר, מה קרה שאתה מבקש רשות? בבקשה יאלה בבקשה.

ש. תסלחו לי שאני עומד ואני אומר את זה, אבל אני אומר את זה מעצמי, אשתי לפני יומיים אמרה לי, אני שומעת שהרב מדבר על האצטדיון שכל אחד יתן לפחות את האלף שקלים נכון? אלף שקל מניה, אז אמרתי לה תשמעי, לי יש ארגון והכל, אני לא חושב שאני חייב, ככה אמרתי לה, אז היא אומר תלי, אני אומרת לך תגיד לרב שאני רוצה לתרום, תגיד לרב שאני רוצה לתרום לרפואת זה וזה שאני מאמינה בזה שבעזרת ה' יהיה לגיסי רפואה שלמה בעזרת ה'. אבל אני חושב, אמרתי לעצמי, לפחות אנחנו פה בשיעור, שהרב עושה מסירות נפש עילאית לבוא ולתת לנו שיעור, שכל אחד יחשוב כמה ימים הוא פספס או איחר לשיעור והרב לא מאחר ולא מפספס וגם נותן את השיעור, אז אני אומר, לא יודע אני אומר את זה בשמי ולא בשם אף אחד, לפחות חברי השיעור שכל אחד יקח על עצמו לפחות מניה, על עצמו, גם אם אין לו אם יש לו איזשהו הו"ק שהוא עושה למקום אחר, אני לא יודע, אני מדבר לעצמי, אז שהוא יקח את ההו"ק ויתן אותה למקום שהוא נהנה ממנו בוקר בוקר בוקר שזה מסירות נפש לא נורמלית, אז נקוה לפחות שמחברי השיעור כל אחד לפחות שיתן מניה.

הרב: רגע, אשתך נתנה?

ש. לא אני התחייבתי לתת

הרב: אשתך נתנה? ומה איתך?

ש. וגם אני

הרב: או, זהו, זה עדיף.

ש. ואפשר לעשות את זה גם בתשלומים הרב אמר

הרב: בטח, מי שאין לו אפשרות.

ש. הנה לפחות חברי השיעור שנהנים מן הרב, גם אני חשבתי על זה הרב לא מאחר לשיעור, וזה שעות מאד מאד קשות, באחריות כזאת, ה' יעזור שכולם.
תזכו למצוות.

הרב: אז אמרנו כשיבקש אדם מאחד חפץ צריך שידע שאצלו החזק והחלש מהם שווה בעשותו, ויבטח בהשלמתו על האלקים יתברך ואם ישלם על ידי אחד מהם יודה הבורא יתברך אשר השלים חפצו ויודה למי שנעשה על ידו על מה יודה לו? לא שהוא נתן לו, על לבו הטוב לו, על הלב הטוב שי שלו כי אם ל היה לו לב טוב לא היה זוכה לתת, והבורא הביא את התועלת על ידו. אז לפי מה שאנחנו למדנו פה עכשיו, לאשתו של חכם חיים טובי יש לב טוב, היא התעוררה מעצמה, אפילו לא פנו אליה ישירות, היא רק שמעה שמועה, שמועה שמעתי, זה נקרא לב טוב, על הלב טוב צריך להודות לבן אדם. על הלב טוב, אבל על הגזירה אם הוא יתן או לא יתן זה ה' גוזר. לב טוב. אז אנחנו צריכים להודות לה' שנתן לנו בסיבת מישהו, אבל ההודאה האמיתית אם ה' יתברך על הנתינה, מה אנחנו מודים לזה שהיה הצינור לתת? על הלב טוב שהיה לו. אשריך שהיה לך לב טוב לתת. ושהקב"ה יביא את התועלת על ידך, אתם יודעים מה זה שהקב"ה בוחר מכל העולם, משש מיליארד בני אדם בוחר הקב"ה 1500 איש שהם יזכו לעשות את האצטדיון לכבודו של הקב"ה בקידוש ה' של ארבעים וחמישים אלף איש, אחדות של עם ישראל, עולם התורה והתשובה. אז לא כל אחד זוכה, ה' מחליט מי זכאי לתת ומי לא זכאי וכמה. בשמים מחליטים, הבן אדם חושב שהוא עושה חשבון, והנה הוא חשב שמה אני יש לי גם ארגון, מה אני צריך לתת והוא נכה וזה ופה ושם, אבל בסוף הוא אכל אותה פעמיים.

ש. חס וחלילה, לא אכל, מודה לקב,ה שנתן לנו את הרב אמנון, זה אחד בדורו. מודים לקב"ה, מודים גם לרב אבל מודים לקב"ה.

הרב: קודם כל, חכם חיים טובי יש לו לב טוב, רק יש לו גם יצר הרע גדול, אבל

ש. מה לעשות

הרב: אבל הוא מתגבר עליו, הוא מתגבר עליו, לאט לאט הוא מתגבר עליו. כן.
ובידוע שאין הבורא מגלגל טובה, תקשיבו, תראה איזה מחמאה אתה מקבל, ובידוע

ש. זכיתי שעוד אחד נתן

הרב: יפה יפה, אתה רואה, אתה רואה מה זה לב טוב

ש. לא, הוא ניגש אלי, מישהו ניגש אלי שאני אתן את זה לרב

הרב: אז תראה מה כתוב על מה שעשית, תראה, ובידוע שאין הבורא מגלגל טובה אלא על ידי הצדיקים,

ש. הלואי שנזכה

הרב: מה זה הלואי, אתה צדיק במעשיך עכשיו, הרב וואזנר כשהייתי בהתחלה בהתחלה, כתב לי מכתב וכתב הרב אמנון יצחק הצדיק במעשיו, ככה הוא כתב, כי יש אדם שהוא צדיק צדיק, חפצא שכל כולו צדיק, ויש צדיק במעשיו שהמעשים שהוא עושה הם מעשי צדק, צדקות, הוא צדיק במעשיו. אז הבורא מגלגל טובה ע"י הצדיקים ומעט הוא שמתגלגל הפסד על ידיהם, מעט הוא. כמו שאמרו חז"ל מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. אז אם אדם זכה אז מן השמים אומרים שהוא זכאי, מן השמים אומרים שהוא זכאי, כי אם גלגלו זכות על ידו אז הוא זכאי, מי אומר את זה? השמים אומרים. מי מגלגלים? מהשמים מגלגלים זכות ע"י זכאי. אז בן אדם שמתעסק בחסדים והוא אמור להבין בחסדים, כי בן אדם לא יכול לחשוב רק על עצמו, צריך לפעול גם בשביל אחרים. אנחנו יש לנו ארגון שופר, אבל זה לא מונע אותנו מלעשות עוד דברים. ארגון פנים שוחקות, מה זה נוגע אלינו פנים שוחקות? אבל אם אתה גר בשכונה ואתה שומע שיש אנשים שאין להם מה לאכול, אין להם תבנית ביצים, יש כאלה לא אוכלים ביצים בכלל, ביצים, לא אוכלים ביצים, יש כאלה לא רואים גבינה, אין גבינה, אין גבינה, אין גבינה. אז ה' עזר וקם פה ארגון פנים שוחקות ועוזרים להם לא רק במצרכי מזון אלא גם בתלושים ללכת לקנות. אם אנחנו חושבים שזה יגיע לעולם האמת ואנחנו נגיד אנחנו עשינו ועשינו ועשינו, יגידו הכל יפה, אבל מה היה בשכונה שלכם עניים, היה בעלי צרות, בעלי בעיות, הסתכלתם עליהם או לא? לא הסתכלתם עליהם? אז יתבעו אותנו. כל אחד צריך להסתכל על סביבותיו, זה לא יכול להיות שבן אדם יחיה לעצמו, רוצה רק לקחת מכל העולם ולא רוצה לתת לעולם. אדם צריך לעבוד הפוך, כל כולו ל טובת הכלל, זה המטרה. עולם חסד ייבנה, שאדם נברא בשביל אחרים, וגם מה שמתעלה בעצמו זה בשביל להשפיע על האחרים. אם הוא חכם ישפיע בחכמתו, אם הוא עשיר ישפיע בעשרו, אם הוא גיבור יעזור את החלשים בגבורתו, וכן הלאה, הקב"ה נותן לאדם בשביל שיעשה לכלל. אז רואים מפה שבידוע שאין הבורא מגלגל טובה אלא ע"י הצדיקים ומעט הוא שמתגלגל הפסד על ידיהם כמו שאמרו חז"ל מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. ואמר הכתוב "לא יאונה לצדיק כל און".
ואם לא ישלם לו על ידיהם, אתם שומעים? הוא הביא כמה אנשים והם לא רצו, לא כסף, חפץ רצון משהו השאלה הלואה, לא משנה מה, ואם לא ישלם לו על ידיהם, פנה אליהם ולא השלימו את חפצו, אל יאשימם, ואל יתלה בהם קיצור, אתם מקצרים ולא רוצים לתת, אך יודה לאלהים אשר בחר לו הטוב בזה, עכשיו תקשיבו, אני בחיים שלי יצא לי הרבה פעמים לפנות לאנשים בענינים מסוימים, והם נמנעו, בחלק מן המקרים שאני מסתכל היום אחורה, אני צריך להודות ולהלל ולשבח לקב"ה שלא נתן בליבם לתת לי. כי אם כן אוי ואבוי מה היה רע ומר גורלי. אתה רואה מה הם עשו לאחרים שנתנו להם ומה זה ומה יצא בסופו של ענין, אתה לא מבין אפילו מה גודל ההצלה שהקב"ה הציל אותך שלא נתנו לך. אז לכן הוא אומר, אל יאשימם ואל יתלה בהם קיצור אך יודה לאלהים אשר בחר לו הטוב בזה, אבל מה כן? ישבחם, אלה שלא נתנו לו, את מי ישבח? כפי שידע מהשתדלם לעשות חפצו, אז נגיד שהם השתדלו לעשות בעבורו את הדבר ולא עלתה ב ידם, הם באמת רצו לתת לך, רצו לעזור לך ולא הצליחו, אז מגיע להם שבח לפחות על ההשתדלות, זה מה שהם עשו. אע"פ שלא נשלם כרצונו וכרצונם לו, וכך ינהג במיודעיו, באוהביו, גם במי שהוא נושא ונותן עמהם בעסקים או בכל מיני ענינים, בשמשיו, בשותפיו, עם כולם צריך להתנהג ככה, אם נתן תשבח אותו על טוב לבו, אבל לא הוא נתן, אם לא נתן יש לשבח אותו על ההשתדלות תשבח אותו, ותודה לבורא שלא גמר את הדבר על ידו, כי הוא היודע למה לא ממנו. אתם יודעים איזה אושר לחיות ככה, אדם לא מסובך עם אף אחד, אף אחד לא חייב לך ולא מגיע לך שום דבר, אדם כל הזמן חי בהרגשה שמגיע לו מגיע לו, מגיע לו, והוא מרגיש שחייבים לו, חייבים לי, אז זה כמו בן שחושב שההורים שלו חייבים לו, וזה כמו בעל שחושב שכולם חייבים לו, ואף אחד לא מסתכל בעצם שיש פה איזה יחסי גומלין שהקב"ה מנהל אותם בחשבון, זה הכל לפי זכויות וחובות של האדם כלפי הבורא יתברך. אבל אם בן אדם מונח באופני יושר הבטחון ככה לכל ענין וענין, אתם רואים בין אם אתה נכרי, בין אם אתה משפחה, בין אם נותנים לך בין אם לא נותנים לך, בשבילך כל בן אדם שמהלך על שניים זה כתובת לפנות לפניו. יש ברז קטן ויש ברז גדול, בלי שיבר עוד, יש ברזים קטן וגדול, מה זה משנה, שניהם מוציאים מים, זה מוציא קצת זה מוציא הרבה, אבל לפעמים יכול להיות שתהיה סתימה בגדול ובלי הקטן לא תוכל לחיות, ואיך שופר חי אמרנו? מהברזים הקטנים, דוקא מאלה שיש להם טפטפות, תשלומים, תשלומים, עם טפטפות לא עם חבילות, והיום זה השיטה, איך מצליחים היום הכל - טפטפות. טפטפות זה השינה. אז ז"א אתה צריך לדעת שכולם שוים, חזק וחלש עשיר ועני, כולם שוים. מבחינתך כשאתה ניגש, והקב"ה עזר שהצלחנו להוציא מאנשים את הכוחות שטמונים בהם והם לא יודעים. בן אדם תמיד חי מגבלות, שהוא לא יכול שהוא לא מסוגל, שמי אני ואיזה פה יש לי בכלל לבקש לדבר ופה ושם וזה,

ש. ולקום בארבע וחצי

הרב: כן, איפה. אם בן אדם היה לו חולה בבית והחולה הזה אם לא עושים לו עכשיו ניתוח בחמישים אלף דולר וזה סיכוי שהוא יחיה, אבל בלי זה אין סיכוי, אין לו כסף, מה הוא עושה עכשיו, בנקים לא נותנים, מה הוא עושה עכשיו? הוא יעשה כל מה שיש לאל ידו נכון? וגם מה שאין לאל ידו נכון? אז הוא יתחיל לבקש, אתם רואים יש אנשים נכנסים לבית כנסת דופקים על הבמה, ואומרים סליחה, כבוד הקהל, יש לי אבא כזה שקרה לו ככה ונהיה לו ככה והוא עכשיו צריך לעבור ניתוח ועכשיו ככה וככה וככה ואני מבקש שתעזרו, והוא עובר בין אנשים ואוסף, הוא מתבייש? הוא לא מתבייש, למה שיתבייש? מציל את אבא שלו, צריך להתבייש להציל את אבא? צריך להתבייש להציל את אבא? כשאדם נמצא בבית חולים ורואה שהחולה נמצא על המיטה והפקירו אותו האחיות או לא יודע מה, הוא לא צועק? הוא לא הולך דופק שמה על השולחן ואומר חבר'ה, הבן אדם גוסס לא נושם לא זה תצילו, מה זה בושה? הוא מנסה להציל מישהו. אם בן אדם היה לו לב יהודי, היה רואה כמה אנשים טובעים, טובעים, טובעים בים התשקורת, כמה הם טובעים בחומריות, כמה הם חיים בשקר. הלב כואב, אפשר להציל. אז מה יש להתבייש? תדבר תתלה תדבר תנסה תעשה משהו, אין דבר כזה שאין מה לעשות. אין דבר כזה.
אמרתי לכם פעם אחת נסעתי באוטו בשעה שתים עשרה, שתים עשרה וחצי, אני חוזר מהרצאה בצפון ואני מחנה ברמזור, יהודי חונה ברכב אחר, ככה בחורצ'יק צעיר עם מוזיקה, ואני עושה לו תפתח, פותח את החלון, אני אומר לו אפשר לשאול אותך שאלה? אומר לי כן, אמרתי לו אם אני מביא לך בונבוניירה עם 24 שוקולדים ואני מבקש ממך אם אתה יכול לתת לי שוקולד אחד או שניים, אתה תתן לי? אומר לי כן, למה לא? אמרתי לו אם הקב"ה יכול להביא לך 24 שעות ביממה, שעתיים תתן לו? הוא מסתכל עלי ככה, אמרתי לו ירוק סע. אני יודע שהרבה אנשים חזרו מזה, חזרו בתשובה מזה. הבן אדם חושב מה, אתה מקבל מחר לא יתן לך את הבונבוניירה, הוא נותן לך את הבונבוניירה, מאיפה אתה מביא לו? משלו, אם לא - לא יתן לך.
אז בקיצור, וכן אם יבקש ממנו מכל אדם מעליו ומתחתיו חפץ, אם יקשו מנו, תקשיבו עכשיו מבקשים מכם, אם מישהו יבקש מכם איזה חפץ, צריך לסבב לעשותו בכל ליבו, וישתדל להשלימו במצפונו גם, אם יזדמן לו ויהיה מי שמבקשו ראוי להשתדל לו בו, אבל מדובר באחד שראוי להשתדל בשבילו. אם זה בן אדם שלא ראוי להשתדל בשבילו בגלל שהוא לא מקיים תומ"צ והוא ישתמש בדברים שהוא מבקש ממך לדברים לא טובים או כל מיני דברים, אין לך מצוה להשתדל בעבורו, אבל במי שראוי להשתדל בעבורו צריך לסבב למלא את חפצו ולהשתדל בכל לבו ומצפונו וכו', ואח"כ עם ההשתדלות שאתה משתדל אתה צריך לבטוח על האלקים שישלים את הרצון שלך לעזור לו. יהי רצון שהקב"ה יעזור לי לעזור לך, ז"א אדם לא יבטח בהשתדלותו הוא שהוא יכול לעזור לו, אלא בהשלמת הרצון מאת השי"ת.

ש. מה זה אדם שראוי, אדם מבקש אוכל אבל אני יודע שהוא לא יברך,

הרב: אז השולחן ערוך אומר שאם הוא לא יברך אתה לא חייב לתת לו

ש. אם הוא ראוי

הרב: הוא לא ראוי, אז אתה תגיד לו שהוא יברך, אם הוא לא רוצה לברך תגיד לו שתהיה בריא.
ואח"כ יבטח על האלקים בהשלמתו, ואם ישלימהו על ידו וישמהו סיבה לטובת זולתו יודה על זה, אתה צריך להודות לה' שזכית שה' זיכה אותך לעשות את החפץ של השני שביקש ממך. ואם יימנע ממנו, הוא ניסה לעשות ולעזור לחברו לא הצליח, ולא יזדמן לו לעשותו אל יאשים את נפשו, ויודיע לחברו שלא קיצר, תאמין לי השתדלתי עשיתי ככה ככה ככה ולא עלתה בידי, אבל כמובן זה אחרי שהוא באמת טרח וכו', אבל לא שיונה את חברו, יחרתת אותו יגיד לו תשמע ניסיתי לא עשה שום פעולה וישקר אותו, אז רואים שכמו שאתה הולך אצל השני אתה צריך לבטוח שה' ישלים את צרכיך דרכו, ככה אם פונים אליך אתה צריך להשתדל בעבור האחרים וצריך לזכור שהשלמת הענין היא דוקא ע"י הקב"ה.
יוצא מכאן, כל מה שלמדנו עד כרגע בכל הענינים האלה שבינו לבין אשתו, בניו קרוביו הכל, הכל תלוי בגזרת הבורא יתברך. שום דבר אנחנו לא מניעים ולא מגיבים בלי השלמת הרצון האלקי שאנחנו נהיה שליחים לתת או לקבל ממאן דהוא. אז אנחנו תלויים בקב"ה בכל דבר ודבר.
ואני אומר לכם שוב, אני עדיין לא יכול להגיד לכם את מה שחשבתי להגיד לכם אתמול ולא יכלתי להגיד לכם אתמול, יכול להיות שגם מחר לא אוכל עדיין להגיד מה שאני רוצה להגיד לכם מאתמול, אבל ברגע שאני אוכל להגיד לכם את מה שרציי להגיד לכם בשלשת הימים האלה, אני אומר לכם שאתם תקפצו מן המקום, תקפצו מן המקום, ואם אתם זוכרים לפני יומיים אני נתתי לכם את הדוגמא חזקה מאד מאד וחזרתי עליה שוב ושוב, שהבטחון שלנו צריך להיות בקב"ה במה שיש בידו יותר ממה שיש בידינו, נכון אמרתי כל הזמן? ואמרתי אם יש לך חמישים אלף דולר בכיס אתה צריך להרגיש שזה כלום כאין וכאפס מול הבטחון שיש לך במה שיש בידו של הקב"ה, עוד לא הגיע אליך ממה שיש לך בידך, אתם זוכרים כמה פעמים אמרתי את זה?

ש. אני סקרן

הרב: מה יש להיות סקרן, מה אכפת לך מההוא,

ש. לא יביא

הרב: שלא יביא, אתה חי? מה אתה רוצה עוד? לא הבנתי מה אתה רוצה עוד

ש. לא שאני לא מאמין, אני רוצה לדעת

הרב: מה חסר לך עכשיו, אתה חי? מה אתם רוצים, כל הזמן רוצים, מה זה רוצים, רוצים רוציםר וצים, אתה צריך לרצות רק דבר אחד, לרצות לעשות את רצון הבורא, אם תרצה לעשות את רצון הבורא אל תדאג הבורא רוצה יותר ממך וממה שאתה חושב ומעיז לחשוב, הוא יכול לתת לך כהרף עין, כהרף עין הוא יכול לתת לך, כהרף עין, אתה לא יכול לעלות על הדעת, מה פתאום שהקב"ה יתן לי? מה פתאום? למה שיתן לי? מה פתאום שיתן לי? נגיד אדם מרויח חמשת אלפים שקל, מה פתאום שיבוא עכשיו פתאום בעל הבית ויגיד לו מהיום אתה מקבל עשרת אלפים שקל, מה פתאום? מה פתאום, יכול להיות דבר כזה שיכפילו לא משכורת פתאום, יבוא בן אדם סצתם בלי סיבה ניכרת לעין, מה פתאום? אין מה פתאום, אם אתה עושה את רצון הבורא יתברך, אתה יכול להיות יוסף נער עבד עברי בבור, שאין שום סיבה בעולם שתצא משם בכלל, וודאי שלא תהפוך להיות מושל על כל מצרים, אשאדה, אשאדה מה זה הגזמת, זה חלום פרוע. אתה מבין? תאר לך איךא דם הולך קם בבוקר מספר לכולם תשמעו, שמעתי שאני מחליף את אובמבה, נו, מאותו יום מפסיקים לדבר איתו אנשים, שלא יגיד שהוא חבר שלי. ויוסף לא היה ככה? "ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו", יבבי, באיזה ריצה, לא מעכבים אתו רגע, ברגע שמגיע הרגע שהוא צריך לעלות לגדולה רגע אחד לא מעכבים אותו. הוא ידע מזה בכלל? הוא סה"כ חלם חלום, חלם חלום, אז אני אומר לכם, לא חלום, לא חלום, אתם בני מלכים, אתם הבנים של הקב"ה, כשאתם הולכים ברחוב הולך ברחוב הבן של הקב"ה. זה לא חלום, זה מציאות, הבן של הקב"ה מגיע לו הכל, כל העולם מגיע לו, רק תשכנע שאתה הבן, תראה שאתה הבן, תעשה מעשים של בן, תשמע לאבא, תכבד את אבא, תעשה את רצונו של אבא ואבא יש לו הרבה מה לתת. כן עוד פעם, עוד אלף?

ש. כבוד הרב, אמיר נכנס שיהיה בריא, ה' יעזור לו שיקום מוקדם, הוא יעיד מה שאני אומר, לפני שנה שנתיים באנו לרב אמרנו לו שיסדנו בית כנסת וזה, אז אני זוכר הרב אמר לנו, אתם תראו שאם מגיע לי עוד יהיה לי בית כנסת והכל מי היה מאמין, הבית הכנסת הזה שעומד פה היום זה בגדר נס, מי שיודע את ההיסטוריה של השטח הזה זה גדר נס, נס גלוי כל יום. הקב"ה הוציא מפה את , היה פה גני ילדים של העיריה, הוציא אותם מפה בשביל שהרב אמנון ביקש ורצה,

הרב: הרב לא ביקש, אתם ביקשתם

ש. אנחנו ביקשנו בסדר, הקב"ה מילא את הרצון ונתן לנו, איפה, ממול, לא להגיד צריך ללכת חצי ק"מ, ממול הבית הכנסת, ונתן לרב את הבית הכנסת הזה שהרב יגאל שדיברתי איתו כמה פעמים, הוא אמר אני שמח שהרב נמצא פה. זה נס גלוי.
אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא....