טוען...

שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ד חלק יא גמול | הרב אמנון יצחק

 יביע אומר, בני ברק
 תאריך פרסום: 07.12.2011, שעה: 11:04

הורדת MP4 הורדת MP3


חובת הלבבות שער הבטחון פרק ד' גמול
7-12-11
אתמול אנחנו סיימנו למה לא נתפרש השכר של העולם הבא ושכר המצוות בעולם הזה מהו, כמו שראינו ומצינו שיש חלוקה מפורטת לעבירות מה עונשן, אבל שכר מצוות לא נאמר לנו במדוקדק מחולק, רק באופן כללי. אז אמרנו, צורת הנפש בלעדי הגוף אינה ידועה אצלנו, וכל שכן מה שתתענג בו ותצטער בענין ההוא מגמול ועונש, אז לכן היות וכך פני הדברים שאנחנו לא מכירים צורת הנפש בלתי הגוף ואנחנו לא מכירים את העונג ואת הצער שיש לה מהענין ההוא, אבל סתם דוגמא, כשבן אדם מתבייש, אתמול דיברנו על הבושה, כשאדם מתבייש אז זה צער גדול מאד, דוגמא, אחד שמלבינים את פניו ברבים אז הוא נהיה לבן כמו סיד, מה עשו? אמרו לו כמה מילים שגינו אותו, פגעו בו בגוף? לא. רק אמרו לו אתה ככה וככה וככה לפני כולם, והוא נ היה לבן כמו סיד, או שהוא נהיה רותח ונהיה אדום, אז רואים איך הנפש מושפעת מעלבון, ויש לה צער. מכה אדם יכול לשכוח, גם את כאב המכה הוא יכול לשכוח, אבל את העלבון זה כל הזמן חוזר אליו איך עשו לי איך עשה לי איך זה עד שאדם יכול לנקום עד כדי הריגה. ז"א הנפש לא נרגעת, וזה מדבר קטן, סתם עלבון, כי היום דוקרים אנשים, רוצחים אנשים בכל מיני סיטואציות על שטויות, על הבלים, למה אמר לו, למה לא נתן לו, למה זה, וכו', אז רואים זה דבר אחד קטן פעם אחת. וכל שכן אם זה כמה פעמים וכל שכן אם זה כל הזמן. מפה יחשוב אדם מה תהיה הבושה בחיי העולם הבא ששמה הוא לא יכול לברוח מזה, פה נגיד אחד העליבו אותו אז הוא עזב ככה בטריקת דלת והלך, אז לכאורה באופן זמני המשך העלבון הצורב בפני אנשים לא קיים יותר, עכשיו זה רק בינו לבין עצמו. אבל בן אדם שיגיע לעולם האמת אז זה סיפור קצת יותר ארוך, כי מיליארד שנה בעולם בא זה אפילו לא שניה, ויש שניות שמה בלי סוף. אז צריך לדעת אכן התורה לא ביארה לנו מה העונש, אין לנו מושגים בזה.
ואמרנו גם שגמול העולם הבא ועונשו, סיבה אחרת למה לא נתפרסם, היה מקובל אצל עמי הארץ והנביאים ומושכל אצל החכמים וכל העולם יודעים מה זה גיהינום, תשאל מה זה גיהינום, כל העולם יודע מה זה גיהינום. מאיפה יודעים? מהנביאים. כיון שהנביאים בדורותם פרסמו את הדברים, אז הדברים האלה נתקבלו בכלל עמי הארץ ולא זכרו את זה בספרים דווקא כמו שהניחו הרבה דברים מלזכור אותם בפירוש המצוות והחובות, וסמכו על הקבלה מה שקיבלו איש מפי איש, מבלי לכתוב. כמו שהרבה מן המצוות נאמרו בעל פה, כל התורה שבעל פה נאמרה בעל פה, אז גם זה היה בכלל התורה שבעל פה שנאמרה בעל פה ונתקבל אצל כולם. אז לכן מסיבה זו, (יש לי תמונה בירושלים איך מתחילות להיות הטמבלויזיות על הגדר).
אתמול צלצל האחראי על ההפגנות בירושלים ואמר למארגן שההפגנה בוטלה, זהו, תדע לך שהכל בוטל, אז הוא אמר לו למה? אז הוא אומר לו מה אתה הבאת את הרב אמנון יצחק? אתה חייב לבטל את הארוע, אומר לו למה, מה קרה? אומר לו יבואו אלפים, ואתה כתבת שיהיו 500, אומר לו מה, אתה לא הגבלת אותי, לא אמרת לי מי אתה מביא מה אתה מביא מה זה, הוא אומר אני צלצלתי לכמה רבנים לא רצו לבוא אז בלית ברירה הזמנתי אותו, אני לא יכול לבטל, הוא פתח עליו השוטר הזה, בשום אופן, זה יגיע לדרגים הבכירים, זה ההוראה האחרונה, זה מבוטל ותשכח מזה, ואם אתה לא מוותר אז אני אזמין אותך לשימוע וזה דבר פלילי מה שאתה עושה וזה ופה ושם, טוב הוא שמע שמע שמע, אמרתי לו תגיד לו ואם הוא לא יבוא, אז הוא אמר אם הוא לא יבוא אז אני יכול להתיר לך אפילו שכבר אנשים בדרך וזהו וזה אבל אם הוא לא יבוא יכול להיות שאני אתיר לך. אמר לו טוב בסדר, סגר. אח"כ הוא צלצל עוד פעם, תשאר פתוח כן, אמר לו שמע, עכשיו אחרי שאני התייעצתי וזה, אם אתה מבטל אותו אז אני אאפשר לך להמשיך את ההפגנה, אומר לו אבל למה וזה, התחיל ככה, אמר לו לא, אתה חייב לבטל אותו אם לא זה לא, אומר לו טוב. אמרתי לו עכשיו צלצל אליו ותגיד לו שאתה בררת ואין לו זכות לבטל את ההפגנה והוא צריך להביא אישור בכתב ונימוקים, כמו שהוא נתן אישורים בכתב לקיום ההפגנה שיתן נימוקים בכתב על מה ולמה ושיסביר למה זה ככה וככה ומבחינתך 500 איש שיבואו ואחרי 500 שלא יתנו להם להכנס, זה התפקיד של המשטרה, אני לא רוצה יותר מ-500 איש. זהו. קיצור צלצל אליו, אומר לו תראה וזה וזה, אני אמרתי לך שאני רוצה לבטל? לא אמרתי שאני רוצה לבטל רק אני רוצה להגיד לך שאתה יודע שיכול להיות שכך וזה, בקיצור חזר בו מהפחד. קיצור אמר לו אבל כמה אתה חושב שיהיו, אמר לו אני אומר 500, טוב תעמוד איתי בקשר מחר. אם אתם שומעים את ההקלטה, אני הולך להוציא אותה אחרי זה, יבבי, יבבי, זה סרט, סרט. בראש כל חוצות וישמיעו את זה בערוץ עשר, איך משטרת ישראל, אתה מבין, מאיימת עלי הוא אומר עוד לא התקיים כלום אתה חושש שבגלל שיהיה כך וכך אתה כבר מוריד לי את הכל, השקעתי עשרות אלפים וזה ופה ושם ואתה עושה לי כזה דבר, מה קרה? והאישור הוא נתן לו אישור לזרוק רק טמבלוזיה אחת בצפרדע העירונית, רק אחת. אמרתי לו תבוא עם טלויזיה קטנה, תגיד לו הנה הבאתי את האחת שלי וזהו, מה אכפת לי מהאחרים. ויש עוד שבע צפרדעים גדולים, זה הביאו אנשים אחרים. הולך להיות שמה אקשן יבבי.
דבר שלישי, ומהם שהעם היו מן הסכלות ומעוט ההבנה בענין שאיננו נעלם ממ"ש בתורה, ונהג הבורא עמהם מנהג האב החומל על בנו הקטן כשהוא רוצה ליסרו בנחת ולאט כמו שכתוב "כי נער ישראל ואוהבהו". והאב כשרוצה ללמד את בנו בנערותו החכמות אשר יעלה בהם אל המעלות העליונות אשר לא יבינם הנער בעת ההיא ואלו היה מפייס אותו עליהם ואומר לו סבול יגיעות ה מוסר והלמוד בעבור שתעלה בהם אל המעלות החמודות לא היה סובל את זה ולא שומע אליו מפני שאין מבין אותו. וכאשר ייערהו על זה במה שהוא ערב לו מיד ממאכל ומשתה ומלבוש נאה ומרכבת נאה והדומה לזה ויועידהו במה שיצער אותו מיד מרעב ועירום ומלקות והדומה להם ויישב דעתו על מה שיבטח עליו מן הראיות והמורגשות והעדויות הגלויות האמיתיות יקל עליו לסבול יגיעת המוסר ולשאת טרחו. וכאשר יגיע לימי הבחרות ויחזק שכלו יבין הענין המכוון אליו במוסרו ויכוין אליו ותמעט בעיניו הערבות אשר היה רץ אליה בתחלת עניניו והיה זה לחמלה עליו. אז הוא אומר עוד דבר, היות שהעם היו מן הסכלות ומיעוט העבודה בענין שאיננו נעלם ממ"ש בתורה, ז"א דברים שכתובים בעצם בתורה, והתורה סיפרה כמה תרעומות וכמה תלונות וכמה נסיונות ניסו את הקב"ה במדבר, שכולם מורים על סכלותם וטפשותם שנשתקעו בם טרם שקיבלו את התורה, וכן כתוב בתורה "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע עד היום הזה", אז לכן הקב"ה נהג עמהם מנהג האב החומל עם בנו הקטון, אז כשהוא רוצה לייסרו הוא מיסרו בנחת ולאט, כמו שכתוב "כי נער ישראל ואהבהו". ממה שכתוב פה שהעם היו מן הסכלות ומיעוט ההבנה, הסכלות היתה בכמות גדולה כל כך כי אנחנו רואים ולא נעלם מאיתנו מה שכתוב בתורה, שהם היו סכלים בגנות התאוות הגשמיות, והיו משתוקקים אליהם, והיה להם מיעוט ההבנה במושכלות האלהיות, כי ראינו את המיית ליבם בתאוות כמו שאלת הבשר כשביקשו בשר, שאר תלונות, ומיעוט ההבנה בעניני התכליות, רואים את זה במעשה העגל, תלונות במרגלים, עדת קרח, אז לכן הקב"ה לא רצה לייעד להם ענשי העולם הבא שהם קשים מאד, אז לכן כמו נער אז מטפלים בו ומייסרים אותו כפי מה שיכול לסבול ולהבין, ולא הולכים איתו בגדולות ובנפלאות ממנו, וההוא כשרוצה ללמד את בנו בנערותו את החכמות שיעלה בהם אל המעלות העליונות, והוא לא מבין אותם בעת ההיא כי הוא נער, אילו היה אומר לו תשמע, תסבול את כל היגיעות של המוסר והלימוד, כדאי לך כי אתה תעלה בזה אל המעלות החמודות וכו' וכו', לא היה סובל ולא היה שומע אליו, כי הוא לא מבין אותו. אז מה עושים עם ילד? נותנים לו סוכריה, מבטיחים לו סיבוב באופניים, אומרים לו ככה, הולכים איתו על בקל קל, אבל לא יכולים להביא לו את הענשים לתאר לו את הכל והכל הוא יברח.
וכאשר ייעדהו ז"א יבטיח אותו בשביל זה במה שהוא ערב לו מיד, מה שהוא מרגיש ערבות מזה מיד, אם הוא מייעד אותו ואומר לו תשמע, תלמד ואני אתן לך מאכל, משתה, מלבוש נאה, מרכבת נאה, אופניים, מכונית, זה מבטיח לו הבטחות של מה שהוא יודע בחוש שהוא יקבל, והדומה לזה, ויועידהו - יתרה בו במה שיצער אותו מיד, כמו דברים שבאים מיד, לא עולם הבא ויהיה לך כך בעולם הבא, אומר לו תשמע, יהיה לך רעב, יהיה לך מלקות, יהיה לך ערום, דברים ששייכים פה בעולם הזה שהוא יכול להצטער מהם, ויישב את דעתו, האבא יישב את דעתו של הבן על מה שיבטח עליו שהבן יבטח מן הראיות והמורגשות והעדויות הגלויות האמתיות, ז"א שהבן באמת יודע שביכולת האבא לתת לו מאכל ומשתה וכסף ודברים והבטחות האלה באמת הוא יכול לקיים, או מה שיועידהו, דהיינו או מה שהאבא מוכיח אותו שהוא יעניש אותו בדברים כאלה ואחרים, ואתה לא תרד לשחק ואתה לא תקבל ככה ואני אמנע ממך ככה, זה דברים שהילד יכול לסבול אותם כי זה אצלו מורגש ומוחש וברור לו שזה באפשר, הן הטוב והן הרע. ואז זה יקל עליו לסבול את יגיעת המוסר ולשאת טרחו, כאילו להתאמץ בלימודים וכו' וכו', וכאשר יגיע לימי הבחרות ואז יחזק שכלו יבין הענין המכוון אליו במוסרו, ז"א למה צריך באמת את כל היסורים והעונשים וההבטחות וכו' וכו', ויכוון אליו ותמעט בעיניו הערבות ואז כבר לא יהיה חשוב לו הסוכריה ולא הארטיק וזה, הוא כבר ברור שלא צריך ללמוד תורה או לעשות מצוות בגלל שמקבלים סוכריה, אלא הוא יבין כבר שזה ראוי מצד עצמו ולא מצד המ תנות והפרסים שמקבלים, כמו שאומרים לעשות מצוות לשמן. והיה זה לחמלה עליו, מה שהאבא מתנהג עמו בדרך זו זה משום שהוא חומל עליו שהוא יוכל לעמוד בדבר הזה. אותו דבר הוא אומר, הקב"ה לא פרסם לנו את הענשים הנוראיים שיש בועלם העליון בגיהינום, בכף הקלע, בכל הדינים של הגלגולים והעיבורים וכו' וכו' וכו', כי אדם יתחילו איתו בתחילת עניניו וככה וככה וככה, לא יהיה לו שום ישוב הדעת, עזוב אותי, לא רוצה לשמוע, אז לכן הקב"ה לא פרסם את הדברים האלה. וכתוב, לא פרסמם, ואח"כ כתבו אותם כמו שיש מסכת גיהינום ומסכת גן עדן, אבל מתחילה לא רצה הקב"ה בגלל הסיבה הזאת הנוספת שאמרנו. הסיבה הראשונה אמרנו, שאדם לא יכול להבין בכלל מה זה צער ומה זה שכר, מצד שהוא לא מכיר את הנפש בכלל ואת תענוגיה כשהיא מופשטת מהגוף. יש מעין עולם הבא, מעין שבת, מעין עולם הבא, יש דברים מעין מעין מעין, אבל איפה זה זה אפס קצה, כי בשבת אדם מרגיש התפשטות, שהחומר יותר מופשט ממנו והרוח יותר מתעלה, ובפרט מי ששומר שבת קודש בהרגשת קודש, איך שנכנסת השבת אנחנו כבר מרגישים את השבת. ואיך שהיא מסתלקת אנחנו מרגישים איך היא הסתלקה.
היו צדיקים כשהיו מגיעים במטוס לארץ ישראל, גם אם לא מסתכלים מהחלון וגם אם לא מודיעים, היו מרגישים שהגיעו לארץ ישראל מהקדושה שיש בו.
וכן הבורא יתברך, והדבר השלישי אמרנו, זה הראשון, והדבר השני מה? שהם ידעו את זה בקבלה, אז לא היה צריך לכתוב את זה כמו שאר הדברים, ודבר שלישי אמרנו, שאי אפשר להגיד לבן אדם שבתחילת דרכו את האיומים האלה כאילו מה אתה מבין בכלל מה אתה מדבר, אם אתה אומר לו אני אתן לך צביטה הוא מבין, אם אתה אומר לו שמע, גחלים וזה, הוא לא מבין מה אתה מדבר, מה אתה רוצה ממנו, כף הקלע וזה, שהנשמה תשוטט למעלה וירדפו אחריה מלאכים מפחידים בחושך וזה פה ושם, הוא לא יכול לקלוט דברים כאלה, הוא יכול לפחד ולברוח והוא לא יודע מה מדברים איתו והוא לא רוצה לשמוע גם. אז הקב"ה הולך איתנו בדרך שאנחנו נוכל לסבול.
וכן הבורא יתברך ייחל עמו והפחידם בגמול ועונש ממהרים, אלה שיכולים לחול עלינו ולבוא עלינו מיד, כמו אם לא תהיה מלחמה, אם זה אז יהיה שלום, אם זה יהיה תבואה, אם לא לא תתן מטר, אם לא ככה, דברים שזה ממהרים לבוא, לא בעוד שבעים שנה שמונים שנה. מפני שידע כי העם כאשר יתוקנו ל עבודה תגל מעליהם סכלותם בגמול העולם וענשו ויכוונו בעבודה אליו ויתנהגו בה עדיו. וכן נאמר בכל מה שבספרים מהגשת הבורא יתברך. אז ז"א, ייחל הקב"ה בגמול על מעשים טובים, והפחיד אותם בעונשי העבירות, ובשניהם לא פרט רק את הממהרים אלה שמוכן לבוא בעולם הזה, ואז מפני שהוא יודע כי העם אשר יתוקנו לעבודה דהיינו יהיו כבר במצב חזק ומרצון הם ירצו לעבוד את הבורא יתברך, אז תגל מעליהם סכלותם, ואז יקבלו לעשות את דרכי העבודה בגמול העולם וענשו ויכוונו בעבודה אליו כבר אל הקב"ה יתנהגו בה עדיו, ז"א כל ההתנהגות של האדם מרגע שהסכלות תסור ממנו, אז סכלותם בגמול העולם מה שאינם מבינים בגמול העולם הבא, יכוונו בעבודה אליו ויתנהגו בעדיו כמו שאומר "עדיך כל בשר יבואו", וכן נאמר כל מה שבספרים מהגשת הבורא יתברך שמה שאנחנו רואים שכתוב כביכול דברים שהם מדברים על ה' כאילו חס ושלום הוא גשם כמו יד ה', עיני ה', לא תגעל נפשי אתכם, כל הדברים האלה לא נאמרו אלא כדי לסבר את האוזן ולהבין את הבלתי מבינים את ענין הרוחיות. וכן אמרו חכמים דיברה תורה כלשון בני אדם, אי אפשר להסביר לבן אדם את הדברים ואמיתתם, כי הוא לא רגיל, אז לכן אומרים לו הקב"ה כועס, מה זה כועס, הקב"ה עצבני? הוא לא עצבני, אלא זה מידה שבה אנחנו מבינים שמעשינו אינם רצויים אצל הקב"ה. אבל איך אנחנו נגדיר אם הוא רוצה או לא רוצה וכמה רוצה, אז אנחנו משתמשים במושגים שידועים לנו, יש צער ויש חרון אף ויש כעס ויש כל מיני ביטויים שאצלנו מורים על חומרה יתרה, או על שכר גדול, אז התורה השתמשה בלשון בני אדם כלפי הקב"ה, אבל אין בזה שום דבר חלילה מהמציאות.
אז אותו דבר, כמו שפה מגשמים כביכול וחס ושלום את הקב"ה ומדברים עליו כאילו הוא גשם, יש לו עיניים וידיים והוא רואה ושומע במושגים שלנו כאילו, של ראיה ושמיעה ודברים כאלה, אותו דבר גם עניני העולם הבא שהם רחוקים מאיתנו אז מציירים לנו אותם באיזה ציורים כאלה שנוכל להבינם.
ומהם שגמול העולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד, אך יהיה ראוי מן האלהים בשני דברים אחר המעשה הטוב. עכשיו יש עוד סיבה למה הקב"ה לא כותב את כל השכר שיש לאדם בעולם הבא ואת כל העונש שיש לו בעולם הבא. עוד סיבה רביעית. שגמול העולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד, תשמעו זה דבר מדהים, אם אתה עושה גם הכל טוב, ואתה מקיים תרי"ג מצוות ואת הצדיק, עדיין אדם לא ראוי במעשה הטוב בלבד, זה כמו שאתה אומר שאם בן אדם רוצה ללכת לעבוד אז הוא צריך לקום בבוקר, לצחצח שיניים, לשטוף פנים, להתפלל, לאכול ארוחת בוקר, כמובן שהיה צריך להתלבש וחוץ מכבודכם ללבוש גרביים, לנעול נעליים, ולהסתרק ועוד ועוד ועוד ועוד ואז אומרים לו עכשיו רק אתה יכול לצאת, אומר מה זה, וזה עוד לא עד שאני אצא ועד שאני אתחיל כל כך הרבה פעולות אני צריך לעשות בשביל לצאת מהבית. תרי"ג מצוות זה תשתית לעבודה. מתי כן? רק בשני דברים אחר המעשה הטוב, אחרי שהוא עושה את המעשים הטובים צריך אחד משני דברים, האחד שיורה בני האדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב, כמו שכתוב "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", ואמר "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב", ז"א גם אם אתה תעשה מעשים טובים ואתה תהיה צדיק גדול, אתה עדיין לא ראוי לגמול העולם הבא אלא בשני דברים אחרי המעשים ה טובים, שאתה לא מספיק מה שאתה עושה, אלא אתה צריך להורות את בני האדם את עבודת הבורא יתעלה, ולהנהיג אותם לעשות טוב, זה לא שאני יושב בד' אמותי מה אכפת לי מהעולם, אני יושב, אני צדיק, אני שומר את המצוות, אני עושה הכל, אני בד' אמות וכו', לא מותק, לא, אתה לא תקבל שכר לעולם הבא, לא לא לא. אם צדקת מה תתן לו, אם צדקת - אם אתה היית אפילו צדיק כל הכבוד, אז אתה עשית את החובות המוטלות עליך, אם צדקת כל הכבוד, אתה חייב להיות צדיק, מה פירוש? אתה צריך לעשות את המצוות, אבל מה תתן לו? זה נתת לך, בזה שהיית צדיק זה לך, ומה לו?

ש. מי זה לו?

הרב: לקב"ה, אם צדקת צדקת לעצמך ומה תתן לו? אז הוא אומר, ויורה את בני האדם את עבודת הבורא, לך תביא עוד יהודים, אמרתי לכם אתמול תביאו כל אחד עוד אחד - לא הבאתם

ש. לא מצאתי

הרב: לא מצאתי? אין דבר כזה לא מצאתי, אתה אומר לי? אתה אומר לקב"ה לא מצאתי? איך הוא יסמוך עליך? איך הוא יסמוך עליך?
מכל מקום, אז אדם צריך להורות בני אדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב כמו שכתוב "מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", יחביבי, אז אם אתם לא מחזירים בתשובה, ולא פועלים להחזיר בתושבה, ולא שותפים בהחזרה בתשובה, ואתם לא מורים את האנשים את עבודת הבורא ולא מנהיגים אותם לעשות הטוב, אז יש לכם בעיה עם העולם הבא. כנראה שתתקעו בתחנת ביניים.
ואמר "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב", אז רואים פה את שני הבחינות שאנחנו תמיד אומרים, מצד אחד להורות את הטוב ומצד שני להוכיח מה הרע. לא רק להגיד את הטוב, גם את הצד השני. אומר "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב" ברכתו של הקב"ה. שימו לב עכשיו.
וכאשר יתקבץ למשתדל גול הצדקתו - שהוא מצדיק את האחרים בצרוף בהתקבצות של מי שמשתדל ויצטרף לו גמול הצדקתו את האחרים אל גמול צדקתו שלו, שהוא גם צדיק וגם מצדיק, וגמול אמונת לבו וסבלו, יהיה ראוי לגמול העולם הבא אצל הבורא. אז יהיה ראוי לגמול הבורא בעולם הבא, שמעתם?

ש. אבל זה לא בריא, הרב, זה לא בריא.

הרב: לא? למה מותק, חשבת לבוא עם עבודה קלה יעני, רק לדאוג לעצמך אנוכי, סלפיש, רוצה לדאוג רק לעצמך, מה אכפת לי מהעולם?

ש. יש אנשים שקשה להם לדבר, מתביישים.

הרב: קשה? נח היה לו קשה והמבול נקרא על שמו, היה לו קשה מאד, קשה מאד, הוא לא החזיר אחד בתשובה. היה לו קשה מאד. והמבול נקרא על שמו. אבל אברהם שהצדיק את הבריות והקים אומה ישראלית שבשבילה כדאי לקיים את העולם, בלעדי אברהם לא היתה הצדקה לקיים את העולם אפילו, לא עולם הבא, את העולם לא היתה הצדקה, "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" אל תקרי בהבראם אלא באברהם, שכל תולדות השמים והארץ תלויים באברהם אבינו, מה עבודתו - זאת, להורות בני האדם את עבודת הבורא ולהנהיג אותם לעשות את הטוב. הבנת? אז כשיתקבץ אצל המשתדל גמול הצדקתו אל גמול צדקתו, הצדקה זה שאתה מצדיק את הרבים, "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", קח בן אדם, אתה אומר לו מה דרך האמת, מה דרך הטוב, משפיע עליו, משנה אותו וכו', אז אתה נקרא מצדיק את הרבים, אז ההצדקה עם הצדקה שלך שאתה צדיק בעצמך בהצטרף שניהם, אתה מבין.

ש. לא שומעים

הרב: אתם מדברים שטויות, אני אוהב את זה. תגיד לי אתה מה אתה מוכר? פיסטוקים, מה אתה מוכר? נדל"ן, מה אתה מוכר? מה אתה מוכר? מה אתם מציעים לאנשים, יש לכם עבודה? אתם מציעים את העבודה שלכם למישהו, איך אתה מצליח לשכנע אותו, כן, איך אתה מצליח לשכנע אותו? תודה רבה, עם אותו שכל אפשר לשכנע את האנשים כל דבר, כל דבר אותו שכל. מה זה מנסים, כל אחד בעבודה שלו משכנע, אחד חנווני נכנס אצלו מישהו, אז הוא אומר לו שמע, הגיע עכשיו מוצר חדש כדאי לך לנסות אותו, משהו משהו. גם ריח טוב, גם מחיר טוב, הכל טוב, קח תנסה. הא, למה הוא יכול להביא לו דבר כזה? למה הוא לא יכול להגיד אתה מבין איך קוראים לו, אם תעשה דבר כזה יש שיעור בבוקר ככה או תפילה אתה יודע מה עושה או זה מה עושה, מה הבעיה להגיד, מה קרה? מה קרה? במקום חומוס וגרעינים וזה וחוץ מכבודכם נעליים וגרבים וכל הדברים אדם יכול לשכנע את כולם וזה, למה לא? למה אתה לא יכול? אפילו קנית אייפון, אתה הולך משויץ לכולם, ראית, זה פה שאתה עושה ככה נהיה ככה, עושה ככה נהיה ככה, יושב מסביר לההוא משויץ לההוא מראה לההוא, למה לא תגיד לו על המצוות שלך גם. אתה יודע, היום התפללתי מנחה והיה לי זה והיה שיעור והיו ככה והיה ככה, למה אתה לא מלהיב את האנשים גם?

ש. לא, זה ודאי שעושים, השאלה אם מצליחים

הרב: מישהו אמר לך? מישהו אמר לך שאתה צריך להצליח? איפה כתוב שצריך להצליח, כתוב שיורה ושינהיג אותם על דרך ה טוב, ואיפה כתוב שהוא צריך להצליח?

ש. לא שומעים

הרב: לא, לא, לא, זה אחרי שהקב"ה כבר ראה שהעולם אאוט לגמרי, והעבודה שלו היתה "את האלקים התהלך נח" הוא היה עם האלקים לא אכפת לו מאף אדם, אז ה' אמר לו עכשיו אני אתן לך 120 שנה לעבוד, שיהיה לך מספיק זמן לדבר, אז כששאלו אותו מה אתה עושה הוא ענה מה הוא עושה. שה' הולך להביא מבול.

ש. הוא בא בעצמו ודיבר

הרב: לא, והוא גם לא התפלל על הדור. לא, והקב"ה קרא לו רועה שוטה. אתה יודע מה זה 120 שנה לבנות תיבה, וכל אחד שואל אותך, ואברהם מפול וחומוס ופיתות הפך את העולם. גדולה לגימה שמקרבת. הא? בא, בכבוד תכנס שב, תברך קח תברך, מה הבעיה להגיד תברך? מה הבעיה? אבל אנשים מה אני אגיד לו מה לעשות וזה, מה לא נעים ולא זה, לא נעים אין עולם הבא מותק, לא נעים להיות בעולם הבא. אז זה דבר אחד, שמעתם את זה? תזכרו את זה.
והדבר השני, הדבר השני, חסד מאלהים ונדבה וטובה, כמו שכתוב "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", ז"א, אדם מצד צדקתו בלבד הוא לא יכול לקבל שכר לעולם הבא, אלא אם כן הוא יעשה דברים מיזמתו, "אם צדקת מה תתן לו" תתן לו עוד נפשות, תתן לו, לוקח נפשות חכם, מי שלוקח נפשות לחיי העולם הבא - זה חכם. ואם אין לו את זה אז איך הוא יקבל עולם הבא? אז מה, כל אלה שאין להם את זה איך הם יקבלו עולם הבא? אומר הדבר השני, זה חסד מאלקים ונדבה וטובה, באמת אתה לא ראוי, אתה לא ראוי לקבל עולם הבא, אומר לך יש שתי תנאים, אם יתקיימו בך אחד מהם אז אתה מסודר אבל אם לא אתה לא תוכל לקבל עולם הבא, כי אם אתה צדיק, כל הכבוד, עשית את תנאי המינימום.

ש. מסובך קצת

הרב: מה מסובך, אתה עכשיו, אתה שומע? נגיד אבא שלך אומר לך, חינך אותך וגידל אותך והכל, איך אוכלים איך שותים איך מתלבשים איך מתנהגים, עכשיו אני מדבר אליך כמו אל חילוני, ובסוף מה אומר לך אדוני, אבל אם אתה רוצה לזכות לעולם הזה אתה חייב לעבוד. אתה חייב לעבוד. זה שאתה מתלבש יפה ואתה אוכל נחמד ואתה מקפיד על השעות ואתה שותה ואתה עושה ספורט הכל, זה שומר על עצמך שאתה לא יהיה לך פגע ותהיה בריא וכל הכבוד. אבל אתה רוצה ליהנות מהעולם הזה? אתה צריך חביבי להביא תוצאה, אתה צריך לעבוד, אתה צריך להכניס הכנסות, איך תוכל לחיות בעולם הזה? אז כרגע אני אבא שלך משלם לך ונותן לך וזה ופה ושם, אם אתה תגיע לגיל בגרות אתה צריך להסתדר לבד, עכשיו לך תביא טרף לביתך. זה ברור? אתה לא תגיד לו, אבא אבל אני ילד טוב, אבל אני בסדר, אבל אני אוכל בזמן, אבל אני זה, אני מקיים תרי"ג מצוות שלימדת אותי ואני מקיים את כל החינוך שאמרת לי, הוא אומר כן מותק, אבל לך תביא, לך תביא טרף. בזכות מה, זה שאתה בסדר שאתה צדיק ילד טוב, ילד טוב זה הסטארט זה ההתחלה, עם זה עכשיו צא לשוק החיים תתחיל לעבוד.

ש. ואז הוא יקבל את זה בזכות, לא בחסד

הרב: של מה שהוא עושה עכשיו,

ש. כן, אז למה כתוב שצריך לדבר השני אפילו שעשית את שני הדברים האלו ז"א גם אתה צדיק וגם החזרת אנשים בתשובה עדיין תקבל התורה אומרת את החצי

הרב: מה, מה יש?

ש. או שזה בזכות או ש

הרב: עוד פעם, הקב"ה חייב לך משהו?

ש. לא.

הרב: אם הוא אמר לך לעשות משהו אתה צריך לעשות?

ש. כן

הרב: הוא לא רוצה לתת לך כלום, יש מלך, נותן מצוה צריכים לשלם מיסים, על זה ששילמת מיסים צריך לתת לך פרס ששילמת מיסים? פרעת מס את החוב שלך, המלך יכול לצוות אותך מה שאתה רוצה, אומר לך עכשיו אתה נכנס בעבדות אצל המלך וכו', עכשיו אתה מתגייס לצבא אתה עושה מה שהוא אומר, כל מה שהוא יגיד לך אתה חייב לעשות בלי שום קבלת גמול ופרס, הוא חייב לך משהו? למה את זה אתה מבין? הקב"ה לא חייב לך כלום, הוא רוצה שתניח תפילין והכל ותשמור שבת וזה וזה וזה, ולהתראות, עשית את זה? תודה רבה, שלום ביי. כן או לא? רגע, כן או לא?

ש. כן, ברור

הרב: ביי, ואם הוא יתן לך יותר מזה עכשיו?

ש. חסד

הרב: ואם הוא יחליט לשים אותך שר אצלו בממלכה הוא חייב? מה פתאום, והוא החליט לתת לך אז זה חסד או לא חסד?

ש. חסד

הרב: הנה זה מה שכתוב.

ש. יוצא מצב שיכול להיות שאני גם צדיק ואני גם מחזיר את הרבים בתשובה

הרב: לא, אתה לא גם, קודם כל תתחיל מגם, אתה חייב להיות צדיק, קודם כל, לא גם, אתה חייב להיות צדיק, עכשיו תדבר, אחרי שאתה צדיק ואחרי שאתה צדיק אז עשית את המינימום המתחייב

ש. ואני מחזיר אנשים בתשובה

הרב: ועכשיו אתה עושה דברים מעבר למה שאתה מחויב כלפי עצמך, כן. ואז אתה תקבל עולם הבא.

ש. זה רק בחסדו

הרב: לא, שני דברים, פירושו אחד משניהם או זה או זה.

ש. אה, או זה או זה?

הרב: אך יהיה ראוי לשני דברים אחר המעשה הטוב, אחד שזה ככה וככה, והשני זה חסד ה' שזה אם לא יהיה לך מי שאתה תעשה אותו כזה וכזה וכזה אז אתה אין לך זכות.

ש. זה עבודה זה לא גם

הרב: זה לא וגם, שני דברים, זה שני דברים שיכולים להביא לך את העולם הבא, כמו שאני אומר לך משתי סיבות תוכל להכנס, או שאתה בא בזכות עצמך ומשלם במלון, או שמישהו יזמין אותך. אחד משתיים. אם יש לך כסף לשלם אני אקח אותך למלון בחנוכה, אין לך? אז אם מישהו יזמין אותך אני גם אקבל אותך, מה אכפת לי, העיקר הבאת משהו, מישהו הביא לי משהו. אז אומר הבורא, אני יכול גם לפעמים, אתה מבין, בחסד לתת לבן אדם נדבה וטובה, כמו שכתוב "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", שמעת? הוא חייב לשלם לאיש כמעשהו? אמר לו לעשות צריך לעשות, צריך לשלם לך עוד על זה? מה פירוש? אני נמצא במכולת בוחר לך חלב, אתה שואל אותי כמה זה עולה? אני אומר לך זה עולה חמישה שקלים, אתה נותן לי חמישה שקלים, אז אתה אומר נו, אני נתתי לך חמישה שקלים, בקשת נתתי לך? נו, עכשיו מה אתה נותן לי על זה? אומר מה אתה נותן לי על זה, מי מוכר פה חלב אני או אתה? ביקשת חלב, הוא עולה חמישה שקלים, שילמת חמישה שקלים, מגיע לך עכשיו מה, עוגה? בגלל ששילמת את מה שאתה חייב אז אני צריך להחזיר לך בחזרה עוד משהו? אתה עשית מה שה' אמר, אמר לך תניח תפילין תעשה ככה תעשה ככה תעשה ככה תעשה ככה תעשה ככה, עשית, ומה שילמת? על זה שאתה חי, אתה חי? שילמת על זה? מה אתה משלם על זה שאתה חי? אז הוא אומר לך, אלה המצוות שתעשה וחי בהם, אלה המצוות וחי בהם. בזכות זה אתה חי, עכשיו מה אתה רוצה? עולם הבא. הא, זה כבר או, זה לא עולם הזה, אתה מבקש כבר עולם הבא.

ש. זה קצת כבד

הרב: ואתה הבנת? מה זה ה' יעזור, ה' עוזר. למה אתה ברעד, מה קרה?

ש. לפי דברי הרב אנחנו לא צריכים לקבל את העולם הבא

הרב: לפי דברי? אני הולך, עכשיו תקרא אתה. אז לפי דבריך, לא לפי דברי.

ש. אבל כל מי שלומד תורה יש לו עולם הבא, נכון?

הרב: מאיפה למדת את זה?

ש. לימדת אותנו

הרב: הנה, הוא אומר לך עכשיו מה התנאים שיתקבצו. שכחת שאמרנו שבתחילת דרכו של הילד לא מלמדים אותו את הכל עד הסוף כי הוא לא יכול להבין? אם היו אומרים לך מהתחלה שמע, כל מה שאתה תעשה זה כלום עד שתתחיל אתה תגיד עזוב אותך, אני בקושי שומר שבת, אתה רוצה עוד שאני אדאג שישמרו שבת.

ש. מי ששומר מצוות ולא מחזיר בתשובה אז הוא מקווה לחסד, או שהוא כמו שיש, הוא מקווה לחסד?

הרב: אם ה' לא יתחסד איתו אז אין מה לעשות.

ש. החסד יכול להיות כמו נגיד לקנות מניה אצל שופר ואתה עושה את הזיכוי, הוא עצמו פיזית הוא לא יכול לעשות את זה, נגיד הוא לא חזק בזה אז זה יכול גם להזדמן לו חסד כזה דרך אחרים שהוא שותף,

הרב: ודאי. וכי מה חשבת, למה אני עושה את זה שאני מזכה את הרבים, למה קוראים לזה מזכה את הרבים? היה צריך להגיד זוכה מרבים, למה מזכה את הרבים, מה זה חרטה, אני לוקח לך את החסד וקוראים לזה מזכה את הרבים, תגיד שאתה זוכה מהרבים, כאילו אתה הזוכה כי אתה עשית, לקחת ממנו לקחת ממנו ועשית איזה פעולה גדול,ה אז מי זכה? אתה זוכה. אומר לא, אתה מזכה את הרבים, אתה יודע מה, אתה נותן להם חלק בעשייה שלך. עכשיו יש פה בית כנסת, הם מכרו פה מטרים, כל מטר 2500 שקל, מי שנתן זכה, מי זיכה אותו? מי שהקים את הבנין. אז הוא מזכה את הרבים.

ש. אז אני צריך ללכת לישיבה להגיד אתם לומדים ועובדים, לומדים בבוקר ובערב יחזיר בתשובה. כי אם לא אתם

הרב: לא צריך, אני אומר להם את זה כבר לבד.

ש. לא שומעים

הרב: יורה בני אדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב.

ש. לא שומעים

הרב: זה נקרא יורה בני אדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב.
עכשיו בואו תבינו למה זה. זה היה נראה לכם מוזר, עכשיו בואו תראו למה זה. והעילה בזה, והעילה בזה כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר לא יהיה שקול בטובה אחת מטובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה, אם תעשה מיליון מצוות כחול הים, לא תוכל להגיע לטובה אחת מטובות הבורא שהיטיב לך, וזה לא יהיה שקול אפילו כנגד טובה אחת שהיטיב לך הקב"ה בעולם הזה, כל שכן אם יהיה לו חטא, ז"א אם אתה צדיק צדיק צדיק, ועשית מצוות אין מספר, כמה אין מספר? כחול הים, ביליונים ביליונים ביליונים ביליונים של מצוות, צדיק גמור, אתה לא יכול להחזיר לקב"ה על טובה אחת שעשה לך בעולם הזה רק, וכל שכן אם יהיה לו חטא אווווי, אז על מה אתה רוצה? הרי אחרי כל מה שהוא נותן לך רק טובה אחת ואתה לא יכול לשלם עם כל ה טוב, אז אם אתה עושה חטאים, חטא אחד אפילו, אז מה, על מה אתה רוצה כאילו? זה שהוא משאיר אותך חי זה ניסי ניסים וטובה לאין קץ. למה? עכשיו אם אדם חוטא לבן גילו, אז אם הוא חוטא לבן גילו אז הוא ראוי לעונש כמו שזה מתייחס לבן גילו. אם הוא חוטא לאדם שהוא גדול ממנו אז העונש כבר גדל בהתאם, אם הוא חוטא לשר אז העונש גדל יותר, אם הוא חוטא למלך אחת דתו להמית. ואם מלך מלכי המלכים הקב"ה, אין לו תקנה. אין לו תקנה, לפי האורגינל אין לו תקנה. נגיד אחד המלך ציוה לעשות כך וכך והוא לא עושה, לא עושה, לא בשגגה, לא באונס, לא עושה, מה הדין שלו? מוות. אם אתה עושה עבירה כלפי הקב"ה, מה העונש שלך? אין תקנה. אין תקנה, לא יעזור. אז איך אתה ממשיך לחיות? חסד, חסד. זה על חטא אחד. כשאת הצדיק גמור בחטא אחד, צדיק גמור בחטא אחד, היה צריך להיות אין תקנה. נו, אז עכשיו אנחנו מתחילים לתפוס.

ש. הרב, אומרים נשמת כל חי

הרב: זה נשמת כל חי, כל זה נשמת כל חי שאנחנו חכמים כל זה על זה.
ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו. ומה שיהיה מגמול הבורא לו, אינו מגיע לו על מעשהו, אלא מחסד הבורא עליו. עכשיו, אז אומר ככה, השל"ה הקדוש מביא דוגמא, קח משל, אחד נשברה לו הרגל, נשברה לגמרי, או שנהיה סומא בעיניו, לא רואה, נגמר, אמרו לו אין תקנה, בא אדם אחד רופא גדול ובחכמתו הגדולה ריפא אותו, וריפא אותו בחינם, ואפילו בשכר, והחזיר לו את מאור עיניו, הלא זה יאהבהו כל ימי חייו אהבה עזה בלי ערך, למה? תסתכל עלי, על ההסתכלות הזאת הוא כבר חייב לו הכל, תסתכל עליו, אז עלו כבר אתה חייב עוד פעם מחדש, אתה רואה את המנורות - על זה אתה חייב לו עוד פעם, על כל ראיה וראיה, על כל הנאת ראיה, על כל, תאר לך שהיו מצליחים לסדר לו רק ראיה לפי טיפות, טיפות, שמים לבן אדם טיפה בעין אז הוא רואה למשך חמש שניות, הא, הא, נסגר. ישים עוד פעם טיפה הא הא מחזיק נסגר. אח"כ עוד פעם טיפה איך הוא היה מודה, במקום עיוור על כל טיפה הוא יכול חמש שניות, ובחמש שניות הוא רוצה להספיק כמה שיותר לראות, טריק נסגר. הא, אם היתה תרופה לעיוורים כזאת, היו מנשקים, מה זה מנשקים, מי שיתן להם דבר כזה. ואח"כ אם היה בא בן אדם וממציע טפטפת שהוא לא צריך כל פעם לעשות ככה, אלא שמים משהו מלמעלה יורד ככה מהצד ומטפטף כל הזמן שהוא יוכל לראות רצוף, איך הוא היה מאושר, היה הולך פה עם כאלה צינורות וזה והוא היה מאושר כמו אני לא יודע מה. נכון? אתה יכול להחזיר עכשיו טובה על זה? מה תחזיר טובה על זה? כמה שוה הראיה? יש אנשים לא רואים טוב, שמים להם משקפיים, אני זוכר שאני היה לי מספר חצי, חצי, לא ידעתי, והייתי נוסע נוסע אבל בלילה היה לי קצת קשה, ככה הייתי מבחין קצת באיחור ככה, אז אמרו לי לך לרופא, הלכתי לרופא בדק אותי הסתכל אמר יש לך מספר חצי, שם לי משקפיים אמר תראה איך אתה רואה, הלכתי לדלת הסתכלת לרחוב, הא, אני רואה את כל האנשים, לא ידעתי שאני לא רואה אותם, לא ידעתי. פתאום אני רואה אותם, הנה אני רוה את העינים של כולם, הייתי רואה את הדמויות, וזה בחצי, כשאתה רואה מעבר לרחוב אז אתה לא רואה את הפרצופים, פתאום אני רואה את הפרצופים, זה היה כאילו קיבלתי מתנה, חצי רק.
אדם לא יודע אפילו מה יש לו, הוא לא יודע אפילו מה להודות עד שלוקחים ממנו את הדבר. פתאום אדם יש לו מגבלה, לא יכול לזוז, מגבלה, נתפס לו הגב או משהו, כמה הוא צריך להעריך את זה עכשיו שהוא יכול להתקפל וזה, אבל הוא לא מעריך את זה, למה הוא לא מעריך? כי הכל כרגיל, מה מה פירוש, על מה אני יעריך, מה אתה רוצה, מה קרה? עיניים, רק עיניים, אתם יודעים מה זה עיניים?
אז הוא אומר, אז ודאי שהבן אדם הזה יעריך לאין ערוך את מי? את הרופא, ולא יהיה קשה בעיניו מה שיצווה עליו הרופא, והנה הקב"ה נתן לאדם ידיים ונתן לו רגליים ונתן לו רמ"ח איברים, רמ"ח, 248 איברים, וזן ומפרנס אותו, זן ומפרנס אותו ומשגיח עליו ונתן לו גם נשמה שהוא לא ימות כמו חתול אלא יוכל לבוא לידי נצחיות, ולבחון דברים כאלה אלף פעמים ככה הטובות שעשה השי"ת עמנו, ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנו מספיקין להודות על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות וכו'. אתם רוצים שאני אראה לכם משהו מדהים, תביא לי סידור רגע, אתם לא תאמינו, אתם קוראים את זה כל החיים שלכם, לא את זה תביא לי אחר. זה מודרני זה. תשמעו תשמעו זה משהו מדהים זה, נפתחו לי העיניים, תראו מה כתוב, "ואילו פינו מלא שירה כים", הים אתם יודעים איזה שירה יש לו, כל הגלים אוקיינוסים הכל, המים שעושים ככה שרק שרק שרק שרק נתקעים ככה, זה שירה, אם תמלא את הפה שלך שירה כמו הים, והלשון תזוז כמו גלי הים בלי הפסקה, כמו כל הגלים, ולשוננו כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ככה אתה תשבח את הקב"ה, ועינינו מאירות כשמש וכירח, יעני לא מספיק השמש גם הירח, וידנו יהיו פרושות כמו נשרי שמים ורגלנו קלות כאילות, אין אנו מספיקים מספיקים, לא מספיק, גם אם כל זה עשינו, אם כל זה עשינו, אמרנו שבחים והלל והכל לה', אין אנו מספיקים להודות לך ה' אלקינו ולברך את שמך על אחת רק מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הטובות ניסים, ה טובות, ניסים, זה בנוסף, ונפלאות, שעשית עמנו ועם אבותינו, ואז הוא מונה: ממצרים גאלתנו.... עד הנה עזרונו... על כן איברים שפילגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ולשון אשר שמת בפינו, הן הם כולם כולם כולם כולם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו תמיד, למה? כי כל פה לך יודה, בשביל מה קיבלת פה? לך יודה, וכל לשון למה קיבלת? לך תשבח, וכל עין מה? לך תצפה, וכל ברך למי? לך תכרע, וכל קומה - לפניך תשתחווה, כל מה שקיבלת זה בשבילו. לא קיבלת לסיבות אחרות. והלבבות ייראוך רק, והקרב והכליות יזמרו לשמך רק, כדבר שנאמר "כל עצמותי תאמרנה מה? מי כמוך מציל עני וכו' שוועת עניים אתה וזה וזה, וכתוב רניו ובפי ישרים ומקהלות רבבות עמך בית ישראל, שימו לב, שכן, שכן, כל מה שאמרנו עד עכשיו, שכן חובת כל היצורים לפניך ה' אלקינו להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולנצח, שימו לב, על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך משיחך. מה אמרנו עכשיו? שמה? שאם תגמור את כל התהילים, לא בקריאה, אתה כאילו המצאת את כל שירות ותשבחות של דוד המלך, זה המינימום, זה המינימום לפני מה שדיברנו עכשיו.

ש. הרב זה מייאש

הרב: תתייאש.

ש. אתה עוד לא התחלת לדוד המלך, אתה רק מתחיל,

הרב: בטח אז תסתכל לפאר ולרומם על כל דבר, עוד תוסיף על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך משיחך. הבנת? הבנת? וזה מלך גדול ומהולל, שים לב, בתשבחות אל ההודאות אדון הנפלאות בורא כל הנשמות ריבון על כל המעשים, במה הוא בוחר? בשירי זמרה, אז הזמרים הפסולים אהבלים שנותנים להם את ההזדמנות ונותנים להם מתנה, נותנים להם הכל מן השמים לוקחים את זה למחוזות אפלים וחשוכים במקום "ימלא פי תהילתך". אתה מבין? פעם קראתם את זה ככה, הבנתם את זה ככה? כמה אנחנו מחוייבים לקב"ה, על אחת מאלף אלפי. אתה רוצה שכר עולם הבא? על מה? מה עשית? מה עשית? מה עשית תגיד, אתה בכלל הודית פעם לקב"ה פעם הודאה לקב"ה על דבר אחד מרמ"ח איברים שעובד, נתת לו? אתה צדיק? מה זה צדיק, עשית טובה שה' הדריך אותך מה תעשה בשביל שיהיה לך חיים בעולם הזה, אתה על עצם זה שהוא נתן לך פה, אז אתה צריך להודות ולשבח בלי הפסקה, וקיבלת יותר מידי כי אתה לא יכול להחזיר לו אפילו על אחד, וכבר קיבלת את כל האיברים, כל הגידים, קבלת קבלת קבלת אותם, קבל, זה עוד בלי חטא. אז אתה אומר רגע, ומה עם העולם הבא? מה זה מה עולם הבא, אתה שילמת בכלל על משהו בעולם הזה? אז עכשיו שאתם כאילו מיואשים, אז עכשיו שתבינו, אז מה עשה ה' חסד? הוא אומר אבל אם אתה תורה אנשים לדרך הטובה, בזה אני אתן לך עולם הבא, יאלה צא. צא, יאלה. קדימה. הא?
עכשיו נגיד הבן אדם עכשיו הוא יכול לעשות שישים אחוז, בן אדם יכול לעשות שישים אחוז מעבודת הבורא, יתבעו אותו על הארבעים אחוז, הלו, מה קרה? אתה צריך לעבוד שמונה שעות, אתה עובד אתה מבין בקושי חמש שעות, מה זה? אז מה אתה רוצה שאני אשלם לך על שמונה? אתה עבד חמש. אבל אם בן אדם הוא עשה שישים אחוז והחזיר בן אדם בתשובה, והבן אדם השני עושה גם כן שישים אחוז, אז כמה הוא עשה? 120. ואם הוא עשה עוד אחד ועושה עוד אחד ועשה עוד אחד. אבל זה לא נכון, כי בשמים הקב"ה אומר, אתה רצית להחזיר בן אדם בתשובה, אפילו אתה לא הצלחת לעשות אותו אתה מקבל את המאה אחוז. המנכ"ל שלך כל הזכויות שלו אתה לוקח אותם והוא את כל העבירות שלך לוקח לך. אל תפסיק לדבר איתו, כן. למה? הקב"ה אומר, כמו מסית ומדיח, מסית ומדיח אתה מסית אדם לעבודה זרה, אפילו שהוא לא ניסת האדם חייב סקילה בפועל, אבל ההוא לא ניסת, ההוא לא הלך לעבוד עבודה זרה, והוא לא חטא אפילו פעם אחת, כל מה שדיברתי לא השפיע עליו, אומרים אבל אתה הסתת אותו? על ההסתה מגיע לך סקילה. עכשיו בצד הטוב מידה מרובה פי 500, ניסית להסיט בט' בן אדם מדרך הרעה לדרך הטובה ולא הצלחת, לא הצלחת, ישבת דיברת ואמרת וזה לא הצלחת, בשמים הצלחת. אתה מקבל שכר מלא. שווה או לא שווה? אז מה כתוב נחזור, אז אדם גמול העולם הבא אין אדם ראוי לו במעשהו הטוב בלבד, אך יהיה ראוי בשני דברים, האחד שיורה בני אדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב כמו שכתוב "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", ואמר "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת הטוב" וכאשר יתקבץ למשתדל גמול הצדקתו אל גמול צדקתו וגמול אמונת לבו וסבלו, שהוא היה מאמין לקבל באמונה את מעשה הבורא ולסבול גם את תוכחתו, יהיה ראוי לגמול העולם הבא אצל הבורא. אז תורה את האדם עבודתו יתברך ותנהיג אותם לעשות את הטוב.
אני פעם נסעתי באוטו, אסור לבזבז רגע בחיים, נסעתי באוטו, עמדתי באדום, פתאום הגיע איזה שבי לידי ככה, שברולט עומד לידי אני רואה אחד כזה חייכני כזה צערער כזה, אז אני עושה לו ככה, אז הוא פותח, אני אומר לו אפשר לשאול אותך שאלה? אומר לי כן. אמרתי לו תגיד לי, אם אני נותן לך בונבוניירה עם 24 שוקולדים ואני מבקש ממך אח"כ שתתן לי שוקולד אחד או שתיים, אתה תתן לי? אז הוא אומר לי כן למה לא. אמרתי לו, אם הקב"ה נותן לך 24 שעות ביממה, שעה שעתיים אתה תהיה מוכן לתת לו? הוא מסתכל עלי ככה, אמרתי לו ירוק סע.
אז אמר לי אחד פעם בהרצאה, אמר לי כן, אבל אם הוא נתן לי את הבונבוניירה אז זה שלי, אני לא חייב לתת לו. אמרתי לו נכון, הוא גם לא חייב לתת לך בונבוניירה מחר.
תהיו בריאים. ההפגנה היום, חבר'ה. נראה מה יהיה עם המשטרה היום, נראה לי שאני הולך לבית משפט

ש. עד כדי כך?

הרב: בטח, אם הם ימנעו את זה חייבים ללכת לבית משפט, על המקום.

השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק. ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 21.04 14:23

    תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!

  • 21.04 14:22

    מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.

  • 21.04 14:21

    כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.

  • 20.04 21:07

    שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן

  • 19.04 14:33

    תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).

  • 19.04 14:32

    תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.

  • 19.04 14:32

    ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛

  • 19.04 14:31

    באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!

  • 19.04 14:30

    תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.

  • 19.04 14:29

    יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים