ש. לא שומעים

הרב: אמרנו, שעצם זה שאתה חי אתה כבר מקבל שכר למעלה ממה שמגיע לך.

ש. לא שומעים

הרב: כן, אבל הנה אדם בוחר הנאה, הוא מכוון להנאה, מה זה הוא הולך היום ליהנות. לאן אתה הולך חיים.

ש. לא שומעים

הרב: הוא שאמרנו, זה למעלה ממה שמגיע לאדם, אפילו אם יעשה את כל מה שלא יעשה, כל מה שלא יעשה לשלם שכר על מה שהוא קיבל לא יוכל כל ימי חייו, אפילו על טובה אחת.

ש. לא שומעים

הרב: לא, לא. כי זה לא רק להיות פרוש, יש תנאים, לפרוש מהעולם הזה, לאהוב רק את הקב"ה ולא אהבת העולם הזה, להמסר אליו ז"א מסירות נפש, להשתעשע בו ולהיות שמם מכל העולם ויושביו. ז"א אחד בעצם הוא חי בעולם הבא כבר עכשיו, מה יש בעולם הבא? ה' לבדו, מה יש לך בעולם הזה? ה' לבדו. אין לי שום דבר, יש לי רק ה' לבדו. אם ה' אומר צריך לעשות ככה אני יעשה ככה, צריך לסבול ככה ככה, צריך ליהנות ככה ככה, צריך להתענג שבתות וימים טובים ככה ככה, מה שהוא אומר, צריך לצום לצום, מה שהוא אומר אני עושה, ויותר ממה שהוא אומר אני עושה, יש דברים שהוא לא אומר ואנחנו יודעים שזה רצונו, אז עצם זה שאני יודע שזה רצונו אני כבר עושה את זה. הקב"ה לא ציוה אותי להחזיר בתשובה והוא לא ציוה אותי כמה להחזיר בתשובה והוא לא אמר לי, ואני רוצה להחזיר לו את כולם בתשובה. אז מה זה, זה יותר ממה שהוא ציוה נכון? אז אם בן אדם נמסר על הדבר הזה וכל חייו הוא מוסר על הדבר הזה, מגיע לו משהו בעולם הבא, לא?

ש. שתי שאלות, בקשר לדבר שכל דבר שהוא חומרי אתה יכול ...

הרב: אמרנו, שכל מה שאתה לוקח מהעולם אתה משתמש ככלים לעבודת הבורא וממילא אתה מעלה א ותו.

ש. ... אם יגיד אדם שיופי אני הולך פורש למדבריות זה גם לא טוב, צריך להיות מעורב בבריות ולהיות חלק מהם, אז מה

הרב: זה הדרך הממוצעת הראויה לכל אדם, אבל זה הדרך הממוצעת, זה הדרך הממוצעת, אבל מי שרוצה לפרוש ולהיות חסיד, כמו שהנביאים פרשו למדברות וכו', אז הרמב"ם לא מתכוון שהם לא חכמים,

ש. החסידים,א בלז ה מה שרבינו בחיי מתכוון?

הרב: זה מה שהוא אומר

ש. שנפרוש למדבר

הרב: אם צריך לפרוש גם למדבר, כבר קראנו שהיתה כת אחת כזאת בפרישת הנשים בפרישת הזה והיו מתעסקים בעבודת האלקים, כשהיו צריכים מאיתם משהו היו הולכים אצלהם והיו חוזרים מהם וזה שבא להוכיחם אמר שהם עושים מצוין, הכל בסדר, אין לו מה להגיד להם מילה. הרמב"ם בעצמו יש לו תשובה שהוא אומר שהולכים ללמוד תורה אדם יעזוב את אשתו ואת בניו ולא יחוש להם שום דבר, וילך הפוך, למדברות ולזה, וילך ללמוד תורה.

ש. מי הרמב"ם?

הרב: הרמב"ם. הקראנו את זה כבר כמה פעמים בשיעורים בשבת, נכון? אבל בדרך הממוצעת זה הדרך הנכונה, להיות מעורב עם הבריות, אבל מעורב עם הבריות זה מעורב רק בדבר מצוה, זה לא מעורב עם הבריות בכל ענין. כתוב "מושב ליצים לא ישב" אז איך הוא ישב מושב ליצים? אומר מה, צריך להיות מעורב עם הבריות, איזה מעורב זה לא מעורב. ועם שונים אל תתערב, אומר שלמה המלך ע"ה, עם שונים אל תתערב, מי ששונים מדרך ה' לא הולכים בדרך ה' אל תתערבב איתם.

ש. נגיד חילונים, לא חילונים אנשים חופשיים.

הרב: זה כמו אחד שעובד בלול צריך להפוך את הביצים. אז הוא בחברת התרנגולים אבל הוא בא בשביל לקחת את הביצים.
ובכן, אז הנה, למדנו עכשיו שאופן יושר הבטחון על אלקים בו שישיג האדם את העולם הבא, זה ככה, שיתעסק בסיבות המגיעות אותו למדרגות החסידים הראויים לזה, מי שרוצה להיות בטוח שיהיה לו עולם הבא, בטוח הוא רוצה להיות, אז הוא אומר ינהג במידות אנשי הפרישות שמואסים בעולם הזה, שימו לב מואסים, מואסים, אתם יודעים מה זה מואסים?

ש. מה זה מואסים, לא לקנות עם האשה בגד חולצה

הרב: בטח שלקנות, ה' ציוה.

ש. אז מה זה מואסים, בפרקטיקה

הרב: בפרקטיקה

ש. לא נגיד מלונות וזה

הרב: בפרקטיקה, גם אם יגיד לך עכשיו שמע, אני מזמין אותך לארוחה, סיחים על האש, מה זה אנחנו שמה מפרקים זה וזה וזה, אתה צריך למאוס בזה, כאילו זה אישות בפני עצמו שאני אתבטל מעבודת האלקים ללכת לאכול לעשות מזה ענין לאכול? אם יש סעודת מצוה כבר, ואפו שיחים ואתה אוכל שיחים, לא אמרו תאכל לא תביא לי לחם יבש ותנשום, יש כאלה שכן יעשו ככה, כן, הגאון מוילנא היה שותה בבוקר, שולק לחם שבתוך מים, כמו ציפורים שמשרים את זה, והוא היה שולק את זה ככה שותה בשביל לא ליהנות מהעולם הזה. ובערב אותו דבר, שולק.

ש. יש ענין לא ליהנות?

הרב: כן, יש ענין לא ליהנות, מי שרוצה מדרגה יש ענין לא ליהנות. הרב שטיינמן אוכל חמישים גרם פירורי לחם, שמכינים לו בשקיות במקפיא. חמישים גרם בדיוק פירורי לחם, לוקחים לחם מפוררים ושומרים לו כמויות מנות מנות מנות. ותראה בלי עין הרע הוא בן מאה והוא יושב כל היום ככה זקוף ולא נשען על מיטה חמישים שנה ולא על כסא, ככה יושב לא ליהנות, חסיד ופרוש. איש אלקים זה. לא שותה תה גם. הוא אומר בשביל מה צריך תה. מה זה תה. אמרו לו זה בריא, הוא אומר עד עכשיו החזקתי בלי תה. אנחנו הרגילו אותנו, אתה מבין שצריך נס קפה בבוקר וצריך עוגה וצריך זה וצריך זה, וסיגריה איך אפשר סעודה בלי סיגריה וצריך זה, הרגילו אותנו לדפוסי התנהגות, חיברו אותנו לחומר חזק.

ש. מה זה נותן?

הרב: כשהיינו קטנים ישר מה היה המתנות והפיצויים? סוכריה, זה, עולם הזה נתנו לנו, אז כשאדם גדל ככה הוא לא מבין מה מדברים איתו, מה אתה רוצה ממני, שאני לא אוכל, שאני לא אשתה, שאני אמות? מה, נשאר נשאר, הוא כבר מתאבד.

ש. כן אבל מי שפרוש בצורה כזאת מה הוא מרויח

הרב: מה הוא מרויח? הוא נהיה איש האלקים שדבק באלקיות ודבק בשכליות והוא מגיע לדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות, ז"א החומר לא מפריע לו להשגות אלוקיות להתחבר אל האלקים. אם ראית מה מונח בראשם של אלה שהם מופרדים מן החומר אז היית מבין. אחד מן התנאים להגיע לנבואה זה לפרוש מהחומר. כי החומר הוא חוצץ בפני השכל, החומר חוצץ, מה לעשות

ש. אז גם פירורי לחם יעשו את זה

הרב: לא, בשביל חיות אי אפשר לחיות מאויר רק, חייבים משהו, הוא לוקח את המינימום שהוא מבין שבזה הוא יקיים את גופו. תראה, הרב אלישיב שיאריך ימים בן מאה פלוס, רזה ככה גם הוא אוכל לא יודע מה אבל אין לנו חומר. הרב שטיינמן בין ארוחה לארוחה לא טועם כלום ולא שותה כלום. אין נשנושים, אין בטיח, אין שום דבר. כלום. כלום. זה צריך ללכת לראות איש אלקים כזה ולהבין, ונותן שיעורים ביום, יש קבוצות שלומדות איתו והכל ורץ ממקום למקום לזכותא ת הרבים וכו' וכו', ומתעסק בכל הויות עולם הזה של עולם הישיבות וכו' וכו'. אנחנו לא יודעים להעריך אפילו, אתה מבין, מה יש בתוכנו, לא יודעים, המודל לחיקוי שלנו זה טיפשים שאנחנו מכירים מכל מיני שהשיגו חומר הישגיות, קנה ויש לו וזה ופה ושם, אתה מבין? הבנת?
היו תקופות שאני היו אומרים לי, אנשים שהיו קרובים אלי ותלמידי חכמים יותר ממני, בהרבה, אני הייתי עוד בתחילת הדרך, והיו רואים כמה אני משקיע, היו אומרים לי תשמע, יש לך משפחה, יש לך ילדים, תראה, תעשה משהו לביתך וכו' וכו', לא הבנתי מה מדברים. הם אומרים לי כזה דבר? אני לומד שהכל הפוך, ומה הם אומרים לי? הדתיים החרדים, הם אומרים לי לך, תיהנה תזה, יש לך אפשרות למה אתה לא, לא מבין מה הם מדברים. זה כמו אחד אומר לי תשמע, עשית הרבה זכויות כבר בחיים שלך, בא יש משחק כדורגל עכשיו, דרוין משהו דורבה, בא, אתה נורמלי, על מה אתה מדבר איתי? לאן אתה רוצה למשוך אותי? יש אנשים בשבילהם מה השיג לי כרטיס זה מתלהב. מחליפים עולם בעולם. אז הוא אומר, צריך לפרוש

ש. כתוב במסילת ישרים שכל מה שהקב"ה ברא בעולם הזה ובן אדם לא נהנה ממנו כתוב שהוא חוטא, רואה פירות צריך לטעום לברך עליהם לאכול מהם ליהנות מהם,

הרב: ב"ה טעמת? סע יאלה קדימה. זה לא שהוא אמר המסילת ישרים שאתה צריך עכשיו ללכת לכל ארצות תבל לחפש את כל הפירות הקיימים ואת כל הירקות, את כל הקטניות, משימת חייך שלא יהיה דבר שלא טעמת ולא התענגת ולא נהנית, הוא אומר שאם נפל לך איזה פרי או משהו או פה ושם אז בשביל השבח לבורא שאם אתה מוצא עוד משהו בשביל החידוש שהוא עוד לא ראה, כי אדם כבר לא מתפעל מקלמנטינה, קלמנטינה הוא יודע יש כל הזמן עומדות שמה אצלו בסלון שבוע עד שמעלות עובש והוא לא טעם אפילו, אבל אם נותנים לו פרי חדש מהוואי ויגידו לו תשמע, זה משהו, והוא לא ירצה לאוכל אומרים לו לא, תאכל תטעם בשביל שתשבח את הקב"ה עליו, כי השבח על דבר חדש הוא הרבה יותר ממה שאתה רגיל. על סתם מלפפון אתה לא תברך כמו על פרי חדש מהוואי, זה הכוונה, לא בשביל שיהיה לך טעם עם רמת סוכריות גבוהה יותר מה שלא טעמת אף פעם. לא זה הכוונה.
אז אמרנו שיפרוש ינהג במידות אנשי הפרישות המואסים בעולם הזה, יוציא אהבתו שהיתה לו עד עכשיו בחירתו מליבו של העולם הזה, ימיר את כל זה לאהבת הבורא יתברך, ימסר אליו במסירות נפש, ישתעשע בו, לא יהיה לו שום שעשוע בעולם חוץ מהדבר הזה שהוא זוכה לעסוק בתורת ה' ועבודת ה' אפילו אם יש לו צער וטורח מזה, אבל הוא נהנה שהוא עושה את זה, ולהשתומם, להשתומם, צריך להשתומם - להיות שמם מחברת העולם ויושביו ולהשתומם על מעשיהם. ויתנהג במנהגי הנביאים והחסידים יהיה ליבו בטוח באלהים שיתחסד איתו, זה כבר חסד, זה גם חסד, גם אחרי כל זה זה חסד, אבל פה הוא יהיה בטוח, פה יהיה כבר ב טוח באלהים שיתחסד עמו כמו שהתחסד עמם בעולם הבא. אז גם בעולם הזה ה' מתחסד איתו, גם בעולם הבא יתחסד איתו, זה תהיה בטוח, אם אתה מוסר הכל להשי"ת ואתה לא רוצה מהעולם הזה, אתה רק משתמש בעולם הזה לצורך העולם הבא, אל תחשוש, תהיה בטוח במאה אחוז שאתה תקבל הכל מהשי"ת. אבל מי שיבטח על האלהים שיזכהו לזה מבלי מיצוע המעשה, המעשים שאנחנו עושים זה הממוצע בינינו אל הגמול, אתה רוצה לקבל שכר, בשביל שתגיע לשכר יש ממוצא באמצע שאתה צריך לעבור אותו בשביל להגיע לשכר, מה זה הממוצע? זה המעשה, צריך לעשות מעשים, זה נקרא מיצוע המעשה, שהמעשה הוא ממוצע כדי להשיג את השכר, אבל בשביל לעשות את פעולת המעשה לא תגיע לשכר. אז הוא אומר, אבל מי שיבטח על האלהים שיזכהולזה מבלי מיצוע המעשה, כי הוא אומר ה' מתחסד, אם ה' מתחסד הוא בלאו הכי נותן חסד, אז הוא יתחסד איתי מה הקב"ה הוא אוהב את הבריות, אוהב את הבנים שלו, הוא אוהב את כולם, אין דבר כזה, מה הוא ישאיר אותי בחוץ? הוא ודאי יתחסד, הוא אומר זה כסיל ופתי והוא הכסיל והפתי. הוא לא סתם כסיל, הוא הכסיל והפתי בה' הידיעה. והוא דומה למי שנאמר עליהם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. בן אדם עושה עבירות של זמרי ורוצה את השכר שפנחס קיבל, שהרג את זמרי, רוצה לחיות חיי שלוה ורוגע ללא טורח ולא שום דבר וליהנות ולאכול ולשתות והכל, הוא אומר פשיטא שה' יתחסד איתי ויתן לי עולם בא, עושה מעשה זמרי ורוצה שכר כפנחס.
ועכשיו אנחנו מגיעים למה שהבטחתי לכם שאני אגיד לכם היום. עכשיו איך אנחנו נדע מי זה האנשים האלה שהם בני העולם הבא. אז אתם כבר למדתם מי זה בני עולם הבא, מי אלו שבטוח בני עולם הבא?

ש. מחזירים בתשובה, עבודת ה'.....

הרב: ובכן, ומסימני, אתם רוצים סימן? בשביל שתזהו אנשים שהם בני העולם הבא, כמו שאמרו, שאל אחד את אליהו הנביא, אמר לו תגיד לי מי מבני העולם הבא פה בשוק, אמר לו שני אלה, רץ אחריהם אמר להם מה מעשיכם, אמרו אנחנו משמחים בני אדם, אז כולם חושבים שאלה סטנדאפיסטים היו, ליצנים, מספרים בדיחות, לא, הם היו הולכים אצל מי שעצבים, מי שאבלים, מי שזה, ומשמחים את לבם, דהיינו מרוממים אותם מהשפלות שהם הגיעו בגלל צרות, יסורים, אבל וכו', והיו הולכים לעודד את רוחם. ז"א, הם ויתרו, הם ויתרו על חייהם בשביל לשמח אחרים. לך תשמח אתה לבד, מה אתה צריך ללכת לכל המדוכאים, או כמו שהיה הרב לוין שהיה הרב של האסירים, היה הולך רק בתי סוהר כל הזמן, בתי סוהר ומעודד אתה אסירים ומקרב אותם והכל, קראו לו הרב של האסירים, הרב לוין יהודי בעל מעלות וכו' וכו' וכו', אז אדם שהולך ומפקיר את חייו לטובת האחרים בשביל להעניק להם, לרומם אותם, לקרב אותם לבורא שלא יהיה להם מרה שחורה, שלא יהיה להם חלילה מחשבות זרות כלפי האלקים, להעלות אותם, אז זה גם כן בחינה של חזרה בתשובה, כי אתה מעלה אותו ממצב נחות למטה ומוציא יקר מזולל, מעלה אותם למעלה. אז אלה בני העולם הבא. אבל לא אחד שמספר בדיחות כמו טיפש וחושב שבזה שהוא מצחיק אנשים הוא יקבל.
ומסימני אנשי המעלה הגדלה הזאת, הנה סימנים לאנשי המעלה הגדולה הזאת, שיורו עבדי הבורא אל עבודת הבורא, חוזר עוד פעם רבינו בחיי על מה שאמרנו קודם, מה הוא אמר קודם , זוכרים מה הוא אמר קודם? מי זוכה ודאי בעולם הבא? אמר הנה הלשון, שיורה בני האדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות הטוב, אחד כזה הוא ודאי בן העולם הבא, חוזר עכשיו עוד פעם רבינו בחיי ואומר, ומסימני אנשי המעלה האלה שהם, שהם שימו לב, שהם פורשים מן החומר, אלה שהם אהבתם להשי"ת, אלה שהם המירו את אהבת העולם הזה באהבת הבורא יתברך, אלה שנמסרים אליו - מוסרים את נפשם, אלה שהם משתעשעים בו בלבד ולא בדבר אחר ואלה שמשתוממים על אנשי העולם הזה שמתעסקים בהבלים והם עצמם שוממים מהם - לא נמצאים בחברתם כלל אלא כל הזמן מצויים בעבודת הבורא יתברך, אלה הם האנשים שהוא אומר שהם בני העולם הבא ודאי, זה יהיה לך סימן. אז הוא חוזר ואומר ש יורו עבדי הבורא אל עבודת הבורא, כיון שהוא מזכה רבים זכות הרבים תלוי בו וראוי הוא לגמול העולם הבא, ומבואר הדבר ביותר בפרק שישי משער האהבה. הבאתי לכם עכשיו כמה קטעים שמהם תבינו את המעלה הזאת של מי שמחזיר בתשובה. ואמרתי לכם שכל אחד מכם יכול להיות כזה, אנחנו לומדים מה הדרכים שאפשר להיות. אז קודם כל, עכשיו אנחנו קוראים בחובת הלבבות שער אהבה פרק שישי, והוא אומר ככה, וראוי לך אחי לדעת, כי זכויות המאמין אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה ותיקון נפשו לאלהים יתברך, אתם רוצים לפתוח? שער אהבה פרק שישי, כתוב ומהם, תביא לי ספר אחד מאצלכם, כולם יש להם אותו סוג? לא זה לא אותו דבר. יש פה עשרה אותו דבר. שער האהבה, בעמוד רס"ב בטור הימני שורה אחרונה, וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה ותיקון נפשו לאלקים יתברך, ז"א ראוי לך אחי לדעת, אתם חושבים שאחי התחילו החבר'ה פה להגיד, אחי, וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין, תקשיבו על מה מדברים, יש אדם מאמין, אז כל מאמין יש לו זכויות, איזה זכויות? הוא אומר, אפילו אם יהיה מגיע לתכלית הרחוקה ותיקון נפשו, ז"א הוא הגיע לשיא השיאים לתיקון הנפש שלו, שיא השיאים, הגיע לתכלית הרחוקה ותיקון נפשו לאלקים יתברך, ועכשיו הוא מדמה לאיזה מדרגה הוא הגיע, ואילו היה קרוב למלאכים במידותם, יש גרסה שהיה קרוב לנביאים במידותם, שאילו היה קרוב למלאכים, אפילו עוד לא הגיע למלאך אבל קרוב למלאכים וקרוב לנביאים ומידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא, כל הזמן הם משתדלים בעבודת הבורא, ואהבת הזכה בו, כל זה עכשיו מצאת תלמיד חכם צדיק קדוש פרוש במדרגת נביא בדורנו, או מצאת אותו במדרגת מלאך, שמה המעלות שלו? הוא שלם הגיע לשלמות ותיקון נפשו עד שהמידות שלו הן טובות פרפקט, המנהגים שלו משובחים, ההשתדלות שלו בעבודת הבורא היא אין דומה לה, והאהבה שלו לבורא היא כל כך זכה אין לו שום אהבה לחומר, אם תמצא אחד כזה אז הזכויות של המאמין הזה כמה מגיע לו, כמה מגיע לו על זה? הוא אומר אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל דרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא. שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים. אתם שומעים מה מדברים אתכם?
אז בואו אני אצייר לכם ציור, שצייר אותו פעם הרב שמחה כהן. הוא היה בבר מצוה של הבן שלי, והוא דיבר, אז הוא אמר את הקטע הזה, ואמר רבותי, אתם לא יודעים מי יושב פה איתנו, הוא אמר אם היה פה עכשיו ישעיה הנביא, הייתם רצים להתברך ממנו? אם היה ירמיה הנביא הייתם רצים להתברך ממנו, הוא אומר והזכויות של הנביא אינם מגיעות לזכויות של מי שיורה את החטאים לדרך הטובה. ואנשים לא מבינים את זה, כי הם רואים אדם, אבל הם לא יודעים מה המעלות של אדם, המעלות של אדם זה לא מה אתה רואה בעיניים, לא מהגובה ולא מהתואר ולא משפת הדיבור ושפת הגוף ולא האמצעים שהוא חי בהם ולא שום דבר, לא זה, אנשים מודדים אנשים בהסתכלות, לא מודדים אנשים בהסתכלות, מודדים מה כתוב, מי נחשב אצל הקב"ה ומי לא נחשב אצל הקב"ה. אז פה כתוב מי נחשב אצל הקב"ה ומה מדרגתו, ז"א הזכויות שלו נכפלות בעבור זכויותם, אז עשית יהודי אחד בתשובה, ולא מדובר פה להחזיר בתשובה גמורה, לא מדובר פה, מדובר פה שהוא יורה אותם את הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, אז הוא יישר אותם, תיקן אותם בכמה דברים, לא צריך להפוך אותם לגמרי, אם הפך אותם לגמרי יבבי יבבי. אז עכשיו אם הוא תיקן אותם נגיד שעד היום הוא לא יודע לעשות משהו הוא עשה את זה בהיפוך ועשה את זה לא טוב, הוא הזהיר אותו והתרה בו והסביר לו ומאז הוא התחיל לעשות את זה, אז כל הזכויות האלה ומה שיתקן הוא בעצמו אח"כ את בניו את חבריו את שכניו והכל, הכל שייך לו, ואם הוא החזיר אותו בתשובה אז כל התורה והמצוות ומה שלמדו ממנו אנשים ומה שהושפעו ממנו אפילו בהליכה, בהליכה הוא הלך ואמרו ווי ווי תראה תראה תראה, בן אדם הזה, פששש וההתפעלות גרמה למישהו אחר להשתנות. יש על זה מעשים רבים. אבל ז"א אדם הזה המדרגה שלו היא כזאת גבוהה שכל הדורות, כל הזמנים זה הכל בשכרו.
עכשיו היו אצלי זוג לפני יומיים, והאשה באה לקבל ברכה בענין מסויים, ואח"כ היא אומרת תדע אבל לפני זמן לא ארוך אבא שלי נפטר והוא חזר בתשובה ממך, לפני הרבה הרבה שנים, ויש לו עשרה ילדים וכולם מי בלמיא, זה רק שתדע, עכשיו תעשו חשבון עשרה ילדים, ונגיד שכל אחד הביא עשרה ילדים, ואח"כ כל אחד הביא עשרה ילדים, זה נהיה עדר, זה מאחד. כל הזכויות שלהם, כל הצדקות שלהם, כל התפילין שלהם, כל הכיפורים שלהם וכל מה שהם עושים בכל מכל כל הכל שייך לי, ולא שייך לי, גם אם עשו את זה חפיף דליל אני מקבל מאה אחוז, על כל מצוה ומצוה שלהם שנעשתה אפילו ברפיון אני מקבל מאה אחוז. אני שעושה מצוות לא עושה מאה אחוז, אבל מה שאחרים עושים בגלל שאני החזרתי אותם בתשובה מאה אחוז אני מקבל. אז שווה או לא שווה? היה פה מישהו בשבת, ניגש אלי, קוראים לו הרב שלמה כהן, אומר הוא לפני 26 שנה ברמת השרון החזרת אותי בתשובה בצעקה שצעקת, אפילו ברוסני איש הזעם מת. הוא אומר זה נכנס אצלי, פעם היו מאלילים אותו את ברוסני, הבן אדם חזר בתשובה היום הוא המנהל של ישיבת מחנה ישראל 26 שנה. הוא עלה לישיבה אח"כ תוך פרק זמן נהיה שם המנהל, מאז הוא לא יצא ממנה.

ש. בעקרון אתה יכול לנוח כבוד הרב

הרב: מזמן מזמן, אבל מה אני ארויח מהנוחה, רק תגיד, כתוב "ושם ינוחו יגיע כח", אם תתייגע פה - שם תנוח, ז"א מה אתה רוצה לנוח בעולם הזה, לא באנו לזה, עולם העבודה, עולם העשיה, זה העולם צריך לעשות, אבל לאנשים אין שכל, רוצה לנוח פה מבסוט היום ישנתי נחתי אכלתי שתיתי נסעתי, אנשים טיפשים, נותנים להם אוצרות זהב מטמונים כסף זהב הכל מצוות רק תרים תרים תרים תרים, חולמים חלומות.

ש. הרב, נפוליון היה ישן שלש שעות, שאלו אותו

הרב: שעה, לא שלש שעות, שעה, שעה

ש. אה לא שמעתי, אז שאלו אותו למה רק שעה, אמר שאני ישן אני כבר לא נפוליון

הרב: נכון

ש. וזה גוי

הרב: ודאי.
אז הוא אומר כאן תקשיבו, בהמשך הוא אומר, וכן אחי, עוד פעם אחי, מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד תהיה זכותו מעטה, שמעתם? אדם תיקן את נפשו, תיקן, אבל רק את נפשו, זכותו מעטה למה אמרנו הרי קודם שאם אנחנו נעשה את כל המצוות וכחול הים והכל, הוא קיבל כבר עולם הזה, מה אתה רוצה, קיבלת עולם הזה ואתה לא יכול לשלם לקב"ה על טובה אחת, אז אם אדם מתקן את נפשו תהא זכותו מעטה ומי שמתקן את נפשו ונפשות רבות תכפל זכותו כפי זכויות כל מה שיתקן לאלקים. כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, אין הבטחה לשום צדיק בעולם שתהיה לו שמירה שהוא לא יעשה כן. אבל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, שומרים אותו מלעשות חטאים. אם הוא ירצה להזיד, לא שוללים ממנו את הבחירה, אבל אם הוא לא רוצה להזיד אז לא יכשילו אותו, מן השמים ישמרו אותו שלא יבוא לידי חטא. ועל זה אמרו, משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו, אתם שומעים? כל הזכות של הרבים מה שיש היא תלויה בו, כיון שהוא זיכה אז כל מה שהם עושים זה תלוי בו. מי התחיל? מי לימד אותם? מי הדריך אותם? מי הוכיח אותם? הוא. אז הכל תלוי בו, אם לא היה הוא מאיפה להם?

ש. וגם ההיפך, לא?

הרב: מה ההיפך?

ש. ירבעם בן נבט.

הרב: זה כן, מחטיא הרבים, על חטאת ירבעם אשר חטא והחטיא את ישראל. זה הצד השני. ולכן כתוב צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, אז צדקת ה' עשה - הוא עשה מעצמו מה שהוא צריך, אבל גם משפטיו עם ישראל, ז"א שהוא גם פעל כלפי ישראל שיעשו את משפטי ה', ואומר במשלי "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב", ז"א מי שמוכיח אז ינעם לו, הוא יזכה לנעימות בעולם העליון ועליהם תבוא ברכת טוב, זה ודאי שברכת הקב"ה שהוא נקרא טוב, "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" תבוא עליהם - על אלה שמוכיחים, אבל יש אנשים שאומרים מה אתה מבלבל את המח לאנשים, תעזוב אותם, תן להם לחיות, מה אתה רודף אחריהם אומר להם כל הזמן, מה אתה שיפוצניק מתקן את כולם? תחיה את החיים שלך תן לאנשים לחיות, אתם מכירים את המקלים האלו, אומר כן אבל אתה תפסיד ברכת טוב, הברכת טוב - הברכה של הקב"ה באה דווקא למוכיחים, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, הוא אומר תורת אמת היתה בפיהו ורבים השיב מעוון, אה יש פה סוד גדול בפסוק הזה, פסוק הזה מדבר על אהרן הכהן, ועליו נאמר "ותורת אמת היתה בפיהו ורבים השיב מעוון", איך הוא זכה להשיב רבים מעוון? בגלל שתורת אמת היתה בפיהו, אנשים מרגישים מי אומר תורת אמת ומי מזוייף. הרבה אנשים מרגישים זה יש פה ככה זה לא לא נשמע חלק, זה ככה ממתקים לנו את הגלולה, אבל כשבן אדם שומע תורת אמת זה משיב מעוון, בלי כחל בלי שרק, להגיד ישר את מה שצריך להגיד.

ש. אבל יש אחד שלא שמע

הרב: נכון, אני החלטתי להעתיק את הקב"ה. זה טוב? כתוב והלכת בדרכיו, הסתכלתי בתורה, וראיתי שאין הרבה הבטחות על העולם הזה ועל העולם הבא בתורה, אין, יש כמה ברכות שכתוב בקצרה וקללות מצאתי הרבה והפחדות מצאתי הרבה, פרשת בחוקותי פרשת כי תבוא פרשת האזינו, חביט חביט, בברכות קצת, ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה... קצר, למה? למה הקב"ה היה צריך להבטיח את כל מה שהבטיחו הנביאים באחרית הימים שהוא יבטיח, למה צריך את הנביאים? שיכתוב בתורה שככה וככה ושיגיד שיש עולם הבא ושיגיד ויבטיח ואני אתן לכם ואני אתן לכם, יש לו היכולת לתת, נכון? הוא לא פוחד שהוא לא יכול לקיים, תגיד, הקב"ה יודע מי זה האדם שהוא ברא, והאדם שברא אומרים לו שמגיע לו מגיע לו אז הוא אומר זה כבר מונח בכיס, אחרי שזה מונח בכיס עכשיו אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אומר הקב"ה שום דבר לא מונח בכיס, אבל מה שכן, אם אתה לא רוצה ללכת בדרך הישר אז אתה תקבל מכות כאלה וכאלה וכאלה, ואדם על הגוף שלו חס וזה מה שמרתיע אותו, אם בן אדם צריך ללכת כמו שהוא בן אדם, מתי מצליחים להפחיד בן אדם? כשאומרים לו את העונש. אז ז"א זה השיטה של מי? של הקב"ה. אז הוא לא רוצה לקרב את הבנים שלו או כן רוצה?

ש. רוצה

הרב: אז למה הוא מפחיד אותם?

ש. כי זה מה שמקרב אותם

הרב: אבל זה לא יפה לחזור מיראה, צריך לחזור מאהבה אומרים לך, למה הקב"ה אומר מיראה?

ש. ע"י יראה מגיעים לאהבה

הרב: נו בטח, בלי זה איך לא, איך לא, רק אנשים לא מבינים כי המציאו תורה חדשה. תורה שנוחה להם לדבר, כי אם הם יגידו את כל האמת יתרחקו מהם אנשים, והם רוצים את קרבתם אז הם מסלפים את התורה.

ש. רגע רגע, אבל אם יתרחקו אז מה הרווחנו

הרב: מי יתרחק?

ש. אותם אנשים

הרב: שלא רוצים לשמוע, הקב"ה אומר אל תהיה לי קבלן קולות, תגיד מה שאני אמרתי ותו לא. עכשיו נגיד אתה חזן ואתה יודע שהבית כנסת שלך הם מחללים שבת, נגיד עכשיו אתה חזן ואתה קורא בתורה והבית כנסת שלך מחללים שבת, באים עם רכב וזה כל הכבוד עשירים מדושנים, שמים כיפה לבנה בכניסה, ועולים על ספר תורה, ועכשיו אתה חזן וקוראים פסוקים, ומגיעים "שמור את יום השבת לקדשו", אתה מבין, לא תעשה כל מלאכה וכל מיני פסוקים, שאתה מבין, סקול יסקל או ירה ייירה וזה והוא יודע שזה העשיר עכשיו הפסוק הזה לא מתאים לו, למה הוא בעצמו עבריין, אז מותר לחזן לשנות את הפסוק?

ש. לא

הרב: למה לא, אבל הוא יכול להתרחק להגיד מה, זה מה שכתוב בתורה, יעזוב את הספר וילך עכשיו באמצע ויסע ידליק את הקדילק ויעזוב. מה אתה אומר, ישנה או לא ישנה?

ש. ניסיתי ללכת בדרך הזאת

הרב: מה אכפת לי אם ניסית ולא הלך לך, מה אכפת לי

ש. היה בחור שלמדתי איתו המון שנים

הרב: מה אכפת לי,

ש. אני הייתי צריך לעשות את זה עכשיו עם מישהו

הרב: לא צריך, לא צריך, אתה עשית מה שה' רוצה וזהו. אתה לא יכול לשנות בתורה בשביל אף אחד.

ש. לא, אבל אולי להבין את זה יותר לאט, להבין יותר בעדינות

הרב: אניא גיד לך מה זה בעדינות, עכשיו יש אחד אומר לך בא תשמע, באו אלי עכשיו רוצים לנתק לי את החשמל, אם אני לא משלם זה, נו, יש לך אפשרות להרגיע אותו, עזוב הם סתם מאיימים, תמיד הם מאיימים, תקשיב הם סתם מאיימים זה, גם לי שלחו הם לא באו מאז כלום וזה, או שאתה יכול להגיד לו שמע, אתה חייב לשלם כי אם לא ינתקו לך, יש לך ילדים ויש לך פה ואמא שלך חולת דיאליזה ואם ינתקו את החשמל יכולה למות וכל מיני דברים כאלה וזה, אבל מה אתה מאיים, אמא שלי תמות, ככה אתה מדבר?

ש. אז מה עושים?

הרב: אז מה עושים, אז או שתשלם לו את החשמל או שאתה תגיד לו, אתה יודע מה דבר עם חברת חשמל תצלצל אליהם הם יסבירו לך, מה אתה רוצה ממני. שאלת אותי מה נכון לעשות כשיש חוב של חשמל, אני אומר לך מה צריך לעשות, ואני אומר לך גם מה יקרה אם לא תשלם, מה אתה רוצה שאני אגיד לך, שאני ארגיע אותך כשינתקו תבוא אלי תגיד למה לא אמרת לי?
החפץ חיים פעם אמר, שהיה בן אדם אחד שגזרו עליו להיות בסיביר 15 שנה, אז אמרו לו בקשה אחרונה, אמר רוצה לראות את הרב שלי, אמר לרב שלו תדע, בגללך אני הולך לסיביר, אומר לו למה? אומר אם היית מוכיח אותי על מעשי הקלוקלים לא הייתי מגיע לסיביר, אבל אף פעם לא אמרת לי שדרכי הן נלוזות, בגללך אני הולך. שמעת? אומר החפץ חיים זצ"ל, יהיו רבנים רבים שיגיעו לעולם האמת ומגיהינום יצעקו בגללכם אנחנו פה. כי מרחתם אותנו, לא אמרתם לנו, רציתם את הצדקות את התרומות שלנו, רציתם שיהיה לכם קהילה על חשבוננו אבל לא אמרתם לנו, אם היינו יודעים ברור שאין אפס, זה מה שיהיה, ככה יהיה, אתם תהיו בגיהינום אם תמשיכו ככה היינו נרתעים, אבל לא אמרתם לנו את זה ככה, הפוך, שמענו כאלה שאמרו פפפפ ושמענו אתכם אומרים ננננ וכמובן שאנחנו תננננ אבל מי הטעה אותנו? אתם עם המוזיקה שלכם. אם הייתם אומרים כמו שהם אמרו את האמת לא היתה לנו ברירה, הרב הזה אומר ככה והרב הזה אומר ככה, כולם אומרים ככה אז איפה יהיה לך מפלט? אבל הבן אדם הולך תמיד לחוליות החלשות ושמה הוא מבסוט, אדם לא מחפש את הגלים שיכו אותו, הולך למקום איזה פינה איפה שאין גלים מבסוט משתכשך במים פנאן, מה הוא בא לים לקבל זפתות ולחזור הביתה? הוא בא ליהנות, אז הוא בא לשיעור, מה צריך לקבל בראש? מחפש שיעורים שמרדימים, שמספרים סיפורים ופעם היה וזה, אתה מבין, סיפורים כאלה נחמד לו, שעת הנאה.

ש. לא שומעים

הרב: אהבה זה מה שאתה אומר לו את האמת, אין יותר אהבה מזו. אם אמרת לו את האמת אתה מאה אחוז.
אז תורת אמת היתה בפיהו ואז ורבים השיב מעוון, ואמר "ומצדיקי הרבים המה ככוכבים לעולם ועד", ועל כן ציוה הבורא, שימו לב, ציוה הבורא להוכיח את המקצרים, אם אתה רואה אנשים שמקצרים בעבודת ה' ולא מקיימים את החובות המוטלות על פי ה', ציוה ה' להוכיח אותם. לא להרגיע אותם, להוכיח אותם, ציוה - זה מצוה הוכח תוכיח את עמיתך, זו מצוה, ציוה ה', אתה לא יכול להמלט מזה.

ש. במידה ויש מנכ"ל ואני הוכחתי את אחד העובדים שלו ואז הוא בא ואומר לי תשמע, אני מבקש ממך טובה שלי לא יהיה דבר כזה, .... האם אני מצווה להפסיק את התוכחה לכל המשרד או רק לו?

הרב: קודם כל כשאתה נמצא במקום של בן אדם אתה צריך לקחת בחשבון מה יהיו התוצאות, יכול להיות שיפטר אותך ויכול להיות שלא יפטר אותך, אם אתה הולך על דעת שהקב"ה הוא המעניק לך את השכר ואת הפרנסה ואת הטרף כמו שלמדנו כבר חדשים פה, אז אתה לא מפחד מאף אחד ואתה אומר מה שצריך להגיד בכל מקום שאתה יכול להגיד, ואם אתה פוחד על העבודה שלך אז אתה לא תגיד כי אתה תחשוש שיפטרו אותך באמת, אבל זה לא פוטר אותך מההוכחה, אז לכן במסגרת העבודה אל תגיד, לאחר מסגרת העבודה אתה יכול להגיד לו, אתה יכול לשגר לו אימייל, אתה יכול לסמס לו, אתה יכול לשלוח לו מכתב, אתה יכול להפגש איתו, אתה רוצה להציל אותו, ה' אמר הוכח תוכיח כדי להציל אותו, כל הענין שאתה צריך להוכיח, כתוב "וכשלו איש באחיו", וכשלו איש בעוון אחיו, למה כי אם אתה לא מוכיח אתה גם נכשל בעוון של החבר שלך, כל ישראל ערבים זה לזה, אתם יודעים שכל אחד מאיתנו חלקי נשמתו נמצאים בכל אחד ואחד מישראל, וגם הם כל חלקיהם נמצאים בנו, יעבדוך עמים, אתם יודעים את זה? אז ז"א כשהוא עושה חטאים גם חלק הנפש שלך שנמצא בו גם כן לוקה, אז אתה צריך להיות ערב כי חלק מנשמתך שמה נמצא גם כן, כי כל ישראל נקראים קומה אחת. אז לכן יש דברים עמוקים שצריכים לדעת שהתורה אומרת לעשות לא שואלים שאלות, עושים, שואלים רק איך עושים נכון ועושים. אז לכן כתוב "הוכח תוכיח את עמיתך" עם שאיתך במצוות, אבל מי שהוא לא איתך במצוות, נגיד חילוני מחלל שבת בפרהסיא אתה לא חייב להוכיחו, זו מצוה וזכות וחסד להוכיחו אבל זו לא חובה, אין לך דין ערבות על מי שמחלל שבת בפרהסיא.

ש. דינו כגוי

הרב: הדין שלו כמו גוי, אז אתה פטור ואין ערבות, אבל במקום שיש דין ערבות אתם יודעים מה הדין של ערב - שאם אדם ערב לחברו וחברו לא שילם מי ישלם? הערב ישלם. אז לכן מדין ערבות אתה חייב, אתה לא עושה טובה, אם לא אתה לא נפטר אתה, לכן כתוב "וכשלו איש באחיו" "וכשלו איש בעוון אחיו", אחיו עשה עוון והוא נכשל איתו.

ש. ואם מישהו עשה עבירה אני אשם?

הרב: אתה לא אשם, אתה יכול ללקות איתו ביחד. כשאתה נוסע ברכב גנוב המשטרה תופסת אותך גם כן על העבירה, אתה אומר אני לא ידעתי אני עליתי טרמפ, לא מעניין אותם, הם גם לא מאמינים לך, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אדוני אתה היית פה, נסעת באוטו גנוב, תספר סיפורים למי שאתה רוצה. אז אצל הקב"ה הוא יודע באמת אם עלית לטרמפ אולא עלית טרמפ אם ידעת לא ידעת, אצל הקב"ה זה שונה, אבל במקום שידעת ולא הוכחת ולא הערת אז אתה נתפס בעוון. לכן כתוב "ולא תשא עליו חטא" כי אתה תשא את החטא שלו גם כן עליך.

ש. אז מתי להעיר מתי לא, כאילו אנחנו כל אחד ברמה שלו לא יודע את כל ההלכות את הכל

הרב: מה שאתה יודע, לא ביקשו מה שאתה לא יודע, אם אתה לא יודע גם לעצמך אז איך תגיד לאחרים מה שאתה לא יודע, תגיד מה שאתה יודע.

ש. הרב, רוב הפוסקים אומרים שאין היום דין מחלל שבת בפרהסיא, אין את התנאים של מחלל שבת בפרהסיא

הרב: שצריך עשרה שיראו אותו וכו'

ש. כן, לא רק עשרה, ושהם בעצמם אין את זה, אין את זה, רוב הפוסקים אומרים שהיום אין דין מחלל שבת בפרהסיא, .... והרב עובדיה פוסקים שאין היום דין מחלל שבת בפרהסיא

הרב: אני לא מסכים בכלל, וזה דבר שלא מקובל ויש דין של מחלל שבת בפרהסיא והרב אלישיב הזכרנו פה שאומר שאין דין של תינוק שנשבה, מה שאמר החזו"א בזמנו היה נכון לזמנו שבאמת היתה המדינה בתחילת תקומתה והיו אנשים שהגיעו מהתפוצות שלא יודעים בין ימינם לשמאלם וגדלו כגויים בין האומות ודינם היה כתינוק שנשבה, הרב אלישיב שחי הרבה זמן אחרי הזה, כבר שישים שנה אחרי החזון איש אומר שאין בימינו דין תינוק שנשבה, כיון שהם יודעים מתורת ישראל, יודעים שבת מהי ונלחמים בה גם.

ש. הרב, רובם נקראים מומרים לתאבות, הם לא עושים להכעיס, הם לא רוצים להכעיס

הרב: אתה תגיד מה שאתה רוצה ואני אגיד מה שאני אומר והבוחר יבחר, אבל בסך הכללי צריך לדעת, מחלל שבת בפהרסיא, אני לא לוקח את הקל, אני לוקח אפילו את החמור שיודעים ממנו עשרה שהוא מחלל שבת שזה לכולי עלמא מחלל שבת בפרהסיא על כל מרכיביו, ויש כאלה למכביר, אתה רואה בן אדם משחק בשבת כדורגל ונוסע בשבת והכל, יש מישהו שלא יודע שהוא מחלל שבת בפרהסיא? אז אפשר להגיד שהוא לא מחלל שבת בפרהסיא? ולא עוד, אמרו לו והוא אומר אני רוצה תראה אני זה זה פרנסה וזה וזה, הוא בא מבית כזה ששומרים שבת, אבא שלו מרוקאי אמא שלו תימניה, סבתא שלו פרסית, זה, כולם יודעים מה זה? זה מכיר ובועט.

ש. אם העשרה שרואים אותו איך הם רואים את זה, זה לא

הרב: מה איך רואים, אנחנו עכשיו עשרה אנשים שיודעים שהשחקן פלוני אלמוני הוא מחלל שבת בפרהסיא,

ש. במצב של לדוגמא של פריצת גדר, כל הענין של בפרהסיא שיהיה פריצת גדר, דוגמא שכולם היו שומרים שבת ופתאום היה איזה אחד פורק את הגדר הזאת בשביל השבת, אז זה ניכר, אבל אדם שכולם, הוא נוסע עם עוד מאה אלף אנשים שכולם נוסעים בכביש גהה, אז כולם ביחד איתו, אז הוא מחלל שבת כי כולם יחד איתו

הרב: אז מה, אז מה, אז מה, אז מה. זה המצאה, תעזוב תשכח מהדברים האלה מהר, ואל תגיד לאנשים שלא תכשיל אותם עוד יסעו בגלל בשבת ואתה תתחייב עליהם, מי שישמע אותך ויתלה את זה בך דע לך שאתה תענש, תזהר מזה.

ש. ללמד זכות הרב

הרב: ללמד זכות? אין דבר כזה ללמד זכות, ללמד זכות זה רק על אנשים שאנחנו יודעים שהם צדיקים ורואים שהם עושים מעשה שאפשר לדון כך ואפשר לדון כך, חייבים לדון אותם לצד הטוב, זה בצדיקים, ברשעים - כשאנחנו מסופקים אם הם עושים מעשה טוב או מעשה רע, חייבים אנחנו לתלות שעשו רע! חייבים! זה הדין. תקרא בברטנורא על זה במשנה.

ש. לפי השיטה של הרב זה טוב לנו

הרב: שיטה שלי? אין לי שום שיטה. מה שכתוב אני אין לי שיטות.

ש. למה כי אם הוא מחלל שבת בפרהסיא אני לא חייב בהוכחה.

הרב: אמרתי, שאם אתה רוצה לעשות מצוה בחסד וצדקה איתו, כמו שאני עושה, אני לא מחוייב ללכת לחילונים להחזיר אותם בתשובה, אבל אני הולך ועושה את זה,

ש. זה בשביל חסד

הרב: זה רק חסד, לא מחוייב. אבל הנקודה היא, שבמקום שאתה מחוייב ואתה לא עושה אתה עובר עבירה ונושא עוון. עכשיו לא רק זה, אלה שאומרים שתינוק שנשבה ותינוק שנשבה ותינוק שנשבה וכמעט בוכים על התינוק שנשבה, אז אומר הרמב"ם, ומצוה להחזירם לאיתן התורה, אפילו שהם פטורים ולא יענשו נגיד ויגיעו לעולם האמת ולא יקרה להם כלום, נגיד, אומר ומצוה להחזירם לאיתן התורה. מה, שבן אדם יהיה פה בעולם הזה תפל ועקר, סתם חי כמו צמח ונבל? יש בו נשמה. זה נשמה שהקב"ה הוריד, אז תעשה משהו. אז כל אלה שמחפשים את הקולות בחיים שלהם לא קמו מהכסא ללכת להזיז את האנשים האלה ולהחזיר אותם להציל אותם. ואפשר להציל הנה מיליון וחצי אנשים ניצלו כבר. ודור שלא קם בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, נכון? מה פירוש? מה פירוש? חובה שלנו להעמיד את בית המקדש. לא העמדנו? אנחנו מתחייבים, חוץ ממי שניסה והשתדל ולא הספיקה עבודתו לבד, לא הספיקה, אבל הוא הביא את האבנים והביא את הלבנים והביא את הכל ונהיה בית המקדש, בציור כן, כאילו בונה אחת מחרבות ירושלים, בא ניסה זה עדיין לא גמר את השלמות של הבנין, אבל הוא עשה משהו אז הוא פטור, אבל מי שלא עשה כלום יחייבו אותו, לא רציתי לבנות בנין בית המקדש.
מכל מקום מצדיקי הרבים אמרנו ככוכבים לעולם ועד ולכן ציוה הבורא להוכיח את המקצרים, כמו שכתוב "הוכח תוכיח את עמיתך", ואמרו ז"ל עד היכן היא תוכחה, רב אמר עד קללה, שמואל אמר עד הכאה, ונאמר מוכיח אדם אחרי חן ימצא. אומר הקב"ה, מי שמוכיח את בני האדם אחרי שילכו אחרי, מי שמוכיח את בני האדם שילכו אחרי, אומר הקב"ה, חן ימצא, אתם יודעים מה זה חן ימצא? אתם יודעים מה זה חן ימצא, אדם שמוצא חן בעיני ה'. משה רבינו מתחנן לקב"ה, אם נא מצאתי חן בעיניך, משה רבינו עם כל המעלה שלו מה הוא רוצה מה', למצוא חן. נח מצא חן בעיני ה', מצא חן, אתם יודעים מה זה מצא חן אצל הקב"ה, אומ