השיעור מתקיים כל יום בשעה 4:30 בבוקר בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בניברק הציבור מוזמןחובות הלבבות - שער הבטחון
2-1-12
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
נחזור טיפה אחורנית, אופני היושר והבטחון על אלהים בכל ענין מהם שישליך את נפשו בהם להליכות הגוזר אשר גזר לו הבורא מהם, מהי הדרך הישרה שאדם יבטח על האלקים? באיזה ענינים? עניני גוף האדם בלבד, לא בעניני משפחתו וקרוביו, אלא בעניני גופו בלבד, והם חייו ומותו וטרף מזונו לעצמו ומלבושו ודירתו ובריאותו וחליו ומדותיו, ז"א כל הדברים האלה מה האופן הישר בבטחון על ה'. עניני גוף האדם, חייו שזה אומר מה זה עניני גוף האדם, זה החיים שלו, המוות, הטרף והמזון, המחיה, מלבוש, דירה, בריאות, חולי, כל זה ענינים ששייכים לגופו, איך להתנהג. מה האופנים של יושר הבטחון בהם? אז האופן הוא כזה, שישליך את נפשו בהם להליכות הגזר אשר גזר לו הבורא מהם, ותבטח נפשו באלהים יתברך וידע כי לא יגמר לו מהם אלא מה שקדם בדעת הבורא שהוא הנכון לעניניו בעולם הזה ובעולם הבא ויותר טוב לאחריתו. אז כמה יחיה האדם, מתי ימות, כמה צריך שיהיה לו מזון פרנסה מחיה, מלבושים כמה יהיה לו, איך יהיה לו, מתי יהיה לו, דירה, בריאות חולי, כל הדברים האלה, צריך להשליך את עצמו על גזירת הבורא ולדעת שלא יגמר לו שום דבר מהם בלי דעת הבורא, לא תוכל להשיג דירה רק מתיש גזר הבורא ויודע שזה טוב לך לעולם הזה ולעולם הבא ולאחריתך. לדוגמא בן אדם רוצה להרחיב דירה, לעבור דירה ובכל מיני ענינים, בסוף יש לו עכבות, נגיד הוא רוצה לקנות דירה מסוימת בסוף מישהו תפס אותה לפניו, הוא לא יודע שאם הוא היה משיג אותה היה לו שכן כזה רע שהיה ממרמר את חייו שהיה עושה לו כך וככה וככה, הוא לא ידע, הוא חושב הוא מסתכל רק על הדירה, וזה דבר שלא רואים על הדירה, זה גם הסובבים אותה. אז לכן צריך לדעת שצריך להשליך את נפשו בהלכיות הגזר אשר גזר הבורא מהם ותבטח נפשו באלהים יתברך וידע כי לא יגמר לו מהם אלא מה שקדם בדעת הבורא שהוא הנכון לעניניו בעולם הזה ובעולם הבא ויותר טוב לאחריתו, ושהנהגת הבורא שוה היא בכולם, אין לשום בריה בהם עצה ולא הנהגה אלא ברשותו וגזרתו ודינו. אל בינתך אל תישען כי אין בזה עצה ואין בזה הנהגה וצריך לדעת שזה הכל ברשות הבורא ובגזרת הבורא.
וכמו שאין, שימו לב, ביד הברואים חייו ומותו וחליו ובריאותו כן אין בידם טרף מזונו וספוקו ולבושו ושאר עניני גופו. שמעתם? כמו שאתה לא קובע כמה תחיה או שתמות, כמו שאתה לא קובע אם תהיה בריא או חולה, אם ה' ירצה לתת לאדם מחלה אפילו אם הוא ישמר מכל משמר לא יעזור לו, ואם הוא ירצה לעזור לבן אדם אפילו ירצו להזיקו לא יעזור להם, אז כמו שזה ככה בעניני חיים ומוות בריאות וחולי, ככה זה בדיוק בעניני הטרף והמזון והסיפוק והלבוש ושאר עניני גופו, שום השתדלות לא תעזור, שום חכמה, שום בינה, שום עצה, שום קומבינה, שום שותפות, שום דבר, כלום כלום כלום.

ש. למה הולכים לרופא, ורפא ירפא

הרב: אמרנו כבר פעם, ורפא ירפא - ניתנה רשות לרופא לרפאות, לא ניתנה רשות לחולה להתרפאות, אבל בגלל שאנחנו התדרדרנו באמונה ואנחנו כבר לא יכולים בלי הרופאים, לכן אנחנו הולכים לרופאים, אבל בדורות קודמים לא היו הולכים לרופאים, היו הולכים לנביא, והנביא היה אומר על מה בא החולי. מה צריך לתקן, איזה עבירות הוא עשה. ואם לא היה נביא היה אורים ותומים, היו יודעים, אבל התדרדרנו אז אנחנו זקוקים לרופאים. עד שיש הלכה שאסור לדור בעיר שאין בה רופא.
ועם בירור אמונתו כי ענינו מסור אל גזרות הבורא יתעלה, אחרי שהתברר לנו באמונה ברורה שכל הענינים שלנו, עניני הגוף שלנו, מסורים הם לגזרות הבורא יתעלה, ושבחירת הבורא לנו היא הטובה ביותר, מה שהוא בחר לנו אין יותר טוב מזה, אל תתפלא כי אפילו אתה חושב שכרגע זה לא בדיוק איך שאתה רואה, תדע שזה הבחירה הכי טובה שה' בחר לך כרגע. פספסת אוטובוס, תדע שזה הבחירה הכי טובה של ה', תחייך, פספסת תחייך, תגיד תודה לבורא עולם, עכשיו ברור לי שהאוטובוס הזה לא היה טוב לי לנסוע בו, למה לך תדע אולי היה הדרת נשים שמה והיו מאשימים אותך שאתה שותף לעבירה מעצם זה שנסעת באוטו, יכול להיות שהיית עצור בתחנה הבאה, כמו שההיא שעלתה לאוטו חיילת המשטרה כבר חיכתה בתחנה הבאה, חיכתה, הכל היה מבויים, והיא התחככה באיש אדון פוקס, זה לא היה בפוקס, זה היה אבדון פוקס. מי שקורא בהרבה אתרים שומע את העדים שהיו באוטובוס.
מכל מקום, אז עם בירור אמונתו כי עניני מסור אל גזרות הבורא ושבחירת הבורא לו היא הבחירה הטובה, עם כל זה שאתה יודע את כל זה, הוא חייב להתגלגל לסיבות תועלותיו ולבחור הטוב כנראה לו מן הענין, והאלהים עישה מה שקדמה בו גזרתו. אתה לא יכול להשאר בבית ולהגיד תשמע, אם זה ככה ורק מה שה' גזר אז אני אחכה בבית ושנהג האוטובוס יעלה ידפוק לי בדלת ויגיד אני מחכה לך למטה, זה לא יקרה, אלא אתה צריך לעשות

ש. השתדלות

הרב: שכח מהמילה הזאת, תחליף, צריך להתגלגל מסיבותיו, ככה כתוב, להתגלגל מסיבות התועלת, אתה רוצה לנסוע - רד לתחנה, אתה רוצה לנסוע - רד לתחנה,

ש. צריך כסף אני ארד לעבודה

הרב: לא. אתה רוצה ללכת לעבודה? לך לעבודה. אתה לא חייב כי למדנו. אתה לא יכול כל פעם לבוא ולא לבוא, כי אתה מפספס שיעורים, אתה לא יודע מה אנחנו לומדים

ש. רואה באתר

הרב: אז אדם יכול להגיע לדרגה שלא צריך כלום, זה הדרגה המקסימלית, אבל במדרגה שהיא לא מקסימלית עם בירור האמונה שהוא לא פועל כלום בשום ענין, צריך להתגלגל לסיבות התועלת, אתה רוצה לנסוע, תרד, תחכה בתחנה. פספסת אוטובוס, אחר לך אוטובוס, תחייך, אל תהיה בלחץ, אל תהיה בלחץ, הקב"ה בוחר לך את היותר טוב בשבילך.

ש. אני אומר לך זה לא פשוט, כבודו מספר את זה כאילו קל

הרב: קל

ש. כבודו מוסר את זה אבל אנחנו עוד לא מחוסים לזה

הרב: אז תתחסן

ש. איך, איך עושים את זה? איך עושים את זה?

הרב: לומדים חביבי

ש. ל ומדים לומדים כמה שלומדים

הרב: אם אתה כועס אתה מקרב את האוטובוס?

ש. לא

הרב: אז בשביל מה אתה כועס?

ש. אני יודע יצר הרע עובד עלי כל הזמן

הרב: אז תעבוד עלי

ש. הוא עובד עלי אני לא יכול לעבוד עליו, אני אדע איך לעבוד עליו רק בבית המדרש, בחוץ אתה לא יכול לעבוד עליו

הרב: אתה יכול אתה יכול

ש. איך כבוד הרב, אני עובד על עצמי כל החיים שלי, אני בדמעות עובד על עצמי

הרב: אתה לא עובד

ש. אני עובד, עובד

הרב: לא

ש. אני אומר לך אולי תקופה קשה, לא יודע להסביר את זה

הרב: בדיוק יש תקופות קשות. זה היצר הרע מחזיק אותך....

ש. כבוד הרב, אם בראש השנה נגזר על האדם ככה, אז אם אחרי ראש השנה הוא רואה שלא נגזר עליו טוב סימן שהוא לא היה בסדר שנה שעברה?

הרב: בדיוק. כנראה שהזכויות שלו לא היה מספיק

ש. לפי זה הוא רואה?

הרב: בדיוק.

ש. ז"א אם הוא רואה נגיד שנה גרועה זה סימן על שנה שעברה?

הרב: נכון, לא דוקא רשע, יכול להיות גם צדיק שיקבל עונש, למדנו עלו כבר שהקב"ה יכול להחליף על דרך התמורה יכול גם כן. אז הקב"ה יכול לעשות גם דברים כאלה, גם צדיקים.

ש. זה הכל כתוב וזה למעשה משתלם לפי המעשים

הרב: כן, אבל לאו דוקא במידי, יש לפעמים שיכול להיות במידי וזה לצורך גדול, אם אדם צריך תרופה לצורך חולה, עכשיו אם יגידו לו חכה עד ראש השנה, הבן אדם ילך עשר פעמים. אז יש מקום לדברים מסוימים לפעול גם עכשיו, ויש דברים שצריך להכין להם הרבה זכויות לקראת השנה הבאה, אבל אלה שהם לא דחופים והם לא קיומיים אז הם יכולים גם להדחות. אבל תלוי, אבל אם אדם חכם, מה שברור אני אמרתי שכל אלה שלומדים בשיעורי הבוקר השנה הבאה היא תהיה להם חבל על הזמן

ש. אנחנו מרגישים את זה יום יום כבוד הרב, לא רק שנה הבאה, כל הזמן מרגישים את זה. מי שיש לו רגש קצת מרגיש את זה

הרב: אבל השנה הבאה אתם תראו משהו אחר לגמרי.

ש. בס"ד, הכל בס"ד.

הרב: זה גם מן הסתם כבר יהיה אחרי המלחמה.
ובכן, והדומה לזה כי אדם אע"פ שקצו ומדת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך יש על האדם להתגלגל לסיבות החיים במאכל ובמשתה ומלבוש ומעון כפי צרכו, אז אע"פ שאמרנו שכמו שקיצו של האדם וחייו ובריאותו וקיצו הכל בגזרת הבורא, כן טרפו ומזונו ומחיתו אבל למרות כל זה יש על האדם למרות זאת להתגלגל לסיבות החיים במאכל במשתה במלבוש ובמעון כפי צרכו, ולא יניח את זה על האלהים ויאמר, אם קדם לי גזרת הבורא שאחיה אני אשאיר את נפשי בגופי אבל בלי מזון כל ימי חיי, אני לא אוכל, ה' גזר שאני אחיה שבעים שנה אבל אני לא אוכל, ולא אטרח בבקשת הטרף ועמלו, לא יכול, כי אדם צריך להפעל על פי הדרך שהקב"ה התווה בעולם והקב"ה ידאג לו, או שכן או שלא מעט או הרבה, איך שהוא יחליט, אבל הוא צריך לעשות את הפעולות בשביל להגיע לדברים שצריך.
ואין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזירת הבורא. עכשיו בן אדם רוצה להראות לכל העולם, אתה יודע כמה אני בוטח בה', בא תראה אני אשתה קצת רעל, הוא אומר, אם ה' גזר שאני אחיה אני אחיה, אבל אם הוא לא גזר שאני אחיה אני לא אחיה, וה' גזר שהוא לא יחיה, הוא גזר על עצמו, זה לא הקב"ה גזר, כי אדם צריך להשמר.

ש. זה נקרא כסיל

הרב: לא זה נקרא מת.

ש. הרב סיפר שאדם ניסה להתאבד ורואים שהוא לא יצליח אם לא נגזרה גזרה

הרב: נכון.

ש. אם נגזר עליו באמת אז לא יקרה

הרב: נכון, או שהוא ישתה וגם לא יקרה לו כלום, אבל אין לסמוך על זה כי בד"כ בן אדם מת, אלא אם כן הקב"ה רוצה לשנות את הטבע בשבילו. אבל מי יכול לסמוך על זה ישנה לו את הטבע? גם אם יעשו לו נס ינכו לו מזכויותיו. תיכף נראה את זה.
וכן אומר, אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזירת הבורא וישתה סמי המות או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי והחיות הרעות ללא דוחק או שישליך עצמו בים או באש והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו, וכמו שכתוב בפסוק "לא תנסו את ה' אלקיכם אשר ניסיתים במסה" כי אינו נמלט בזה מאחד משני דברים, או שימות ויהיה הוא הממית את עצמו והוא נתבע על זה כאלו המית זולתו מבני אדם, אדם שממית עצמו זה כמו אדם שרצח את חברו, ואע"פ שמותו על דרך גזרת הבורא, כי הנה ה' אפשר לו למות, אז למרות שה' אפשר את זה זה כאילו על פי גזרת הבורא, הוא יתבע על ההתאבדות. וכבר הזהיר אותנו השי"ת שלא להמית שום אדם בשום גלגול, דהיינו בשום דרך, ועל זה נאמר "לא תרצח". נקודה. כל אדם בעולם. וכל אשר יהיה המומת קרוב אל הממית יהיה העונש יותר ראוי לבוא עליו. כמו שכתוב "על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו". אם בן אדם רודף את אחיו זה יותר גרוע ממה שהוא רודף אדם רחוק ממנו שאין לו קרבה, אז זה שיחת רחמיו, אין לך רחמים על קרוב? ואם אדם פוגע בעצמו זה עוד יותר גרוע. וכן מי שהמית את עצמו יהיה ענשו גדול בלי ספק,

ש. גם בנפשי, בן אדם במצב נפשי גרוע גם כן נתבע על אותו הדין? רואים לפעמים אנשים שהם חולים בבתי משוגעים שמתאבדים,

הרב: אלה משהו אחר, כתוב שאדם מתאבד לדעת.

ש. מה הכוונה לדעת?

הרב: עם דעת צלולה

ש. הא הוא מתאבד בדעת צלולה?

הרב: כן. אם אדם כפוי והוא מת, נכפה אז האדם הזה אין לו דין של מתאבד לדעת, אבל אם מישהו שאנסו אותו והוא פחד הוא ברח מפחד ומזה הוא קפץ והוא מת, אז זה לא כמו אדם מתאבד לדעת. או כמו בן אדם לדוגמא שאתה רואה לפעמים צדיקים שהרגו אותם כדי שלא יהרגו אותם האויבים ויתעללו בהם ויעשו בהם כך וכך וגם הם מתאבדים לדעת.

ש. זה נקרא מוסר נפשו על קידוש ה'?

הרב: לא לא. אבל זה נקרא.
עכשיו, והמשל בזה כעבד שציוה לו האדון לשמור מקום לזמן ידוע, אומר לו תשמע, תהיה במקום פלוני עוד שבועיים, והזהיר אותו שלא יפרד מהמקום ההוא עד שיבוא שליח ממנו אליו ורק אז הוא יוכל להשתחרר מהתפקיד, וכיון שרואה שבושש השליח לבוא, נפרד מן המקום קודם בואו והפקיר את המקום, וקצף עליו אדוניו והענישו עונש גודל, ככה הממית את עצמו הוא יוצא מעבודת האלקים וממרה את פי ה' בזה שהוא נכנס בסכנת המות, ועל כן אתה מוצא את שמואל ע"ה אומר "איך אלך ושמע שאול והרגני". אז שמואל הנביא אומר איך אלך ושמע שאול והרגני, ולא נחשב לו לחסרון בבטחונו על האלהים, אך היתה התשובה בזה שה' אמר לו שהזריזות היתה בזה משובחת, ואמר לו "עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח לה' באתי" ושאר הענין. אז ז"א במקום שיש סכנה והמלך יכול להעניש, אז צריך להזהר אפילו לא להכנס לסכנה וה' אמר לו שהוא צודק ונתן לו עצה איך לחזור, אומר לו תקח עגלת בקר ולזבוח לה' באתי וכו' וכו', וככה תוכל להמלט מהדבר. ואם זה היה קיצור בבטחון שהוא חושש, והחשש לא נכון, התשובה היתה צריכה להיות אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" מה אתה פוחד? תראה איך אני מנהל את העולם. או כמו שאמר למשה ע"ה עת שאמר לו "כי כבד פה וכבד לשון אנכי", מה ענה לו ה'? "מי שם פה לאדם או מי ישום אילם או חרש" אז במקומות כאלה ראינו שה' עונה חביבי אתה תעשה את מה שאני אומר, זה הכל, ויש מקומות שיש סכנה ה' אומר אתה צודק, אל תכנס למקום של סכנה.
ואם שמואל עם תום צדקתו לא הקל להכנס בסיבה קטנה מסיבות הסכנה, אע"פ שהיה נכנס בה במצות הבורא יתברך, כשאמר לו ה' "מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי", כל שכן שיהיה זה מגונה מזולתו, אז אם שמואל יודע שהוא צריך להזהר אפילו שהוא נשלח ע"י ה' לרצוח את דוד המלך תחת שאול המלך ואז אם שאול ישמע אז הוא יהרוג את שמואל, אז לכן הוא לא נכנס לסכנה, הוא פחד איך אלך ושמע שאול והרגני, אז ה' אמר לו תקח עגלת בקר ותבוא ככה ותעשה ככה וכו', וכל זה עם שליחות כזה, אז גם צריך לשלוח בידי ה' לא להכנס במקום סכנה, ז"א שלוחי מצוה אינם ניזוקים דוקא שלא נכנסים למקום סכנה, אבל אם בן אדם חושב שהוא שליח מצוה הוא יכול ללכת במו אש או בדרך של סכנה הוא טועה, מעצם זה שהוא עובר על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" זה סיבה להסתכן ממש. אז לכן כל שכן זולתו של נביא ובלי מצות הבורא, זה עוד יותר גרוע אם סתם בן אדם שהוא לא נביא ולא דרגה בבטחון וגם ה' לא ציוה אותו לעשות דבר, והוא מחליט לקיים את זה, הוא אומר אני גבר, אין לו הגנה.
או שהוא ינצל בעזרת הבורא יתברך, אבל יש גם אפשרות, ה' הציל אותו ויהיה לו נס לבן אדם, אז הוא אומר אבל אז יאבדו זכויותיו ויפסד שכרו, כמו שאמרו רז"ל על הענין הזה, לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס, אחד שמא אין עושין לו נס, שתיים אם עושים לו נס מנכין לו מזכויותיו. ואמר יעקב אבינו ע"ה "קטנתי מכל החסדים". והמתרגם אמר בפירוש, זעירין זכוותי מכל חסדין וכל טבוון, הוא אומר מעטים הזכויות מכל החסדים ומכל הטובות. כן עכשיו מה שאלתך?

ש. לא שומעים

הרב: לא מחייב. גם אם הוא לא שאל והיה הולך המציאות לא תשתנה, לא השאלה הקובעת המציאות.

ש. אברהם אמר במה אדע, אם לא היה שואל את השאלה הזאת היה מצב אחר.

הרב: לא. כי עם ישראל היו צריכים להיות בלאו הכי בגלות, אבל זה נכלל בזה. מכל מקום השאלה היא לא הקובעת, ויכול להיות שה' היה עושה לו נס, אבל היה מקטין לו מהזכויות. אז זה לא אומר שאם ה' הציל מישהו זה ראיה שה' הסכים איתו, זה לא ראיה שה' הסכים איתו, זה שה' הציל אותו יכול להיות שהוא יקטין לו אתה זכויות. ואם יעקב חשש ואמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, אז אם יעקב יודע שינכו לו מזכויותיו, אז מה בן אדם סתם.

ש. לא שומעים

הרב: שמעתי עניתי. עם כל מה שאתה אומר, אומר בכל זאת שמא יגרום החטא, ואם יגרום החטא מה אני יעשה? כל ההבטחות הן עד שיגרום החטא, כשאני הבטחתי עוד לא היה חטא, ואם יבוא החטא, אתה יכול להסתכן.

ש. בן אדם שנקלע סתם, אדם הלך ברחוב והיה פיגוע והוא ניצל בנס, זה גם מנכים לו מהזכויות,

הרב: הוא לא עשה שום דבר בשביל זה.

ש. אז זה לא מורידים לו מהזכויות

הרב: לא, הוא לא עשה שום דבר שיגרע מהזכויות שלו. אבל אם בן אדם נכנס למקום סכנה זה בעיה. בפרט שהוא לא נצרך ולא מחויב, אם זה נגיד שאתה יוצא למלחמה ואתה רוצה להציל את החבר שלך, זה חלק מהמלחמה. שאדם מגונן על חבירו כדי להצילו ולמשוך אותו מתחת קו האש וכו' וכו'. אבל אם אדם נכנס למקום סכנה במקום שלא ראוי להכנס למקום סכנה וצריך לחפש עצות אחרות כדי שלא להגיע,, אבל אם בן אדם יודע שחס ושלום יש שריפה ומישהו נמצא בפנים אפשר עוד להציל אותו, והוא נכנס עם כל מה שאפשר כאילו להציל את הנס ולעשות כדי להציל, על זה אי אפשר לבוא אליו בטענה אל תציל, כמו שאדם קופץ לנהר כדי להציל מישהו שטובע, והוא יודע לשחות, והוא נכנס והוא רוצה להציל אותו אז זו מצוה רבה. או כמו שאומרים, בענין הדרת נשים, הכתוב אומר אל תהי צדיק הרבה, כגון הרואה אשה טובעת בנהר והוא אומר גיוועלד, אסור לגעת בנשים, והוא נותן לה לטבוע, אז אומרים לו אל תהי צדיק הרבה, אתה חייב לשחות ולהציל. אז הנה ראיה שאין הדרת נשים. חוץ מזה אמרנו בשבת שיש ראיה מן הפסוק שאנחנו עושים את רצון ה' בפנים האוטובוס, שנאמר "כל כבודה בת מלך פנימה". וגם זה דבר לא ברור מה שהם עשו עם הדרת נשים והשטויות האלה, אמרו שהבחור הזה שאמר לאשה ללכת אחורה, הקרבן הראשון שאמר תלך אחורה, אז מאשימים אותו בהטרדה מינית, הטרדה מינית זה נקרא כשאתה רוצה להדבק באשה, לא כשאתה אומר לה תעברי, הפוך, צריך היה להאשים אותה בהטרדה כי היא באה אליו והיא נדבקה אליו והיא נכנסה לתחום שלו, אז היא הטרידה אותו לא הוא הטריד אותה. אבל מה זה מעניין את השופטים בכלל, הם החליטו עליהום אז זהו, אז זה לא משנה.

ש. הרב, היא אמרה שזה הטרדה בגלל שהוא אמר לה מילולי, היא המציאה משהו חדש, הוא ידע שהיא אשה אז הוא אמר לה מלים, כאילו עצם זהותה בגלל המין שלה זה נקרא הטרדה מינית.

הרב: הבנתי, אז ז"א אם הוא היה אומר לה תלך אחורה אז הוא היה פטור, אבל הוא נכשל בלשונו. מהיום תגיד לשופטת, צריך לדבר לכל אחד בלשון זכר ואז אתה פטור מכל הענינים. כי כל הענין זה בעית המין כמו שאמרנו, הוא מכנה אותה. אבל אני לא מבין מה הרמאות הזאת, צריך לעצור את כל שחקני הדורגל ואת כל השופטים כולם, הרי הם משחקים בהדרת נשים. למה יש קבוצות כדורגל לגברים לחוד וקבוצות לנשים לחוד? למה כדור עף לחוד וכדור עף לחוד? למה כל ענפי הספורט לחוד? למה השירות בכנסת, חברת כנסת וחברי כנסת לחוד? למה? לא הבנתי, הרי זה הכל אותו מין, זה אנדרוגינוס, כל המדינה הזאת זה אנדרוגינוס. אז אין להם שום בעיה עם זה. כל המעונות של סגל בצבא אסור לקצינים להכנס אצל הנשים הקצינות וכן הפוך, למה הדרה? מה פתאום? מה פתאום? מה זה ההדרה הזאת? זה אותו דבר, הכל רמאות במדינה זאת.
כמה מנהלי בנקים יש? ומנהלות? הדרת נשים. כמה מנכ"לים ומנכ"ליות, מה פתאום, מה פתאום זה הדרת השכל מה שאמרת עכשיו. ולפי התורה ניתנה לאשה בינה יתרה. ודאי. אז ביבי לפנות מיד את התפקיד ולתת אותו לביבה, מה פתאום? הוא היה צריך לתת דוגמא אישית שהוא לא מדיר נשים. דוגמא אישית. כמה יש לו חברות כנסת אצלו במפלגה? מעט מאד, הדרת נשים. כן, המשכות והפנסיה עכשיו שכמעט הורידו לה. בקיצור כל המדינה הזאת זה הדרה אחת של נשים. קוראים לזה שובניזם. רק היהדות דואגת לאשה. כל כבודה בת מלך יבבי, יבבי, אומרים לה את בת מלך, מלכה. הם רוצים במדינה שהגברים והנשים יהיו אותו דבר, ביחד, הכל ביחד, אז אם אתה הולך לשוק תלך גם אתה ואשתך ושניכם תחזיקו בסל ביחד, אם לא הדרת את אשתך מהשוק. אתה ראוי להעצר על זה. השופט יבוא ישאל אותך איפה אשתך? בבית, בבית? לא לקחת אותה איתך?

ש. גם שופטות אין הרבה

הרב: הכל אין הרבה, ואתה יודע מה, גם בילודה יש יותר גברים מנשים, זה גם בעיה. יש אינפלציה של נשים.

עכשיו כמו שאמרנו, בחיים ובמוות, כך נאמר בחיוב תביעת סיבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה והמדות הטובות, ובכן, צריך גם להרחיק שכנגדם ז"א כמו שמחויב האדם לתבוע את סיבות הבריאות, דהיינו לחפש להיות בריא וללכת בתהלוכות הבריאות, וגם בעניני המזון והמלבוש והדירה והמדות הטובות, הוא צריך גם להרחיק משכנגדם, ז"א צריך להזהר ולהתרחק מדברים שהם נגד הדברים שצריכים להועיל בענינים אלו. אבל כל זה אם הבירור של האמונה שברור לו באמונה שלמה שהסיבות שהוא עכשיו עוסק בהם לא מועילות אותו בזה כלום אלא בגזרת הבורא יתברך, כמו שיש לבעל אדמה לחרוש אותה ולנקות אותה מן הקוצים ולזרוע ולהשקות אם יזדמנו לו מים, ויבטח על הבורא יתברך שהוא יפרה את הפירות וצמחים וזרעים וגם הוא ישמור מן הפגעים בקב"ה, הוא צריך לבטוח שתרבה התבואה והוא צריך לבטוח שה' יברך אותה, אבל אין ראוי לו להניח את האדמה בלי עבודה וזריעה כשהוא בוטח שגזירת הבורא שתצמיח האדמה גם בלי זרעים. אז הוא אומר אם ה' רוצה שהאדמה הזאת תניב פירות אז אני סומך עליו הוא יזרע את הכל הכל בסדר. אין דבר כזה. אבל אחרי שאתה עושה את הפעולות הנדרשות, נשאר לך לבטוח בה' שגזרתו תהיה טובה ושאכן הכל יעלה ויפרח וישגשג ותוכל ליהנות מהפירות, זה לא מחייב שאם תטרח זה מה שיהיה, אבל אתה צריך לבטוח שזה רק ה' קובע מה יהיה וכמה יהיה ואיך יהיה.

ש. אז אין פה השתדלות יתרה

הרב: ההשתדלות היא לאלה, אני חוזר אלף פעם, ואחד בשבילך, ההשתדלות היא רק לאלה שהם לא בדרגה המקסימלית, בעלי הדרגה המקסימלית הם לא עושים כלום כמו הרב קניבסקי, אם תשאל את הרב קניבסקי אני לא מבין למה אתה לא משתדל, למה אתה לא הולך לעבודה? לפחות תלך שעה. הוא יצחק עליך אם תגיד דבר כזה, מאיפה באת הוא ישאל אותך, לא קראת רבינו בחיי?

ש. אז כל אדם יכול להגיע לדרגה של ר' חיים קנייבסקי

הרב: אמרתי לך פעם 722 שכל אחד כולל אותה, ואתה כבר ככה חי אז מה אתה שואל שאלה? אתה חי ככה, אתה לא עובד, מה איך מה אתה לא עובד, כולם ילכו לעבוד אתה תגיד להם לכו לעבוד ואתה לא תלך לעבוד?

ש. אני עובד מהצד

הרב: מהצד, זה מהצד.
וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות, שימו לב מה אומר רבינו בחיי, בעלי המלאכה, אם תחליטו להיות בעלי המלאכה, בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצווים לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלקים, אז אם אתה חושב שאתה נשאר שעות נוספות במשרד אתה תשתכר יותר, אתה רק מבזבז את החיים, למה? כי אמנם אתה מצווה בגלל שאתה במדרגה כזאת אבל תדע לך עם הבטחון באלקים כי הטרף בידו ורשותו, ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזהו סיבה שירצה, אם אתה רוצה שהעסקה תבוא מפה הוא אומר לא מותק אני רוצה שזה יבוא משם, אני אשלים לך את מה שמגיע לך לפי החשבון איתי, אני אשלים לך אבל לאיזה סיבה שאני רוצה, לא מאיזה סיבה שאתה חושב ורוצה. ואל יחשוב כי הסיבה תועילהו או תזיקהו מאומה, לכן אתה יכול לחייך לכל אחד, אחד אומר לך תשמע, אם אתה לא מוריד לי במחיר אני הולך, ביי, ביי, הפחדת אותי, ביי. אתה לא יכול להועיל ולא להזיק לי, הכל בגזרת הבורא, שלום.

ש. שוק הכרמל

הרב: שוק הכרמל הם בעלי בטחון, אומרים לך כן, מחיר, ואז הגברת יוצאת אומרת לא אדוני זה יקר. אז אחרי זה הוא יוצא אחריה ואומר בואי בואי גברת, בואי, ואומר לה מחיר בעשר? בשמונה בואי בואי, אז היא לא רוצה וממשיך ואומר לה בשש, בשש, בשש, אחרי שהוא רואה שהיא לא באה, מקלל אותה, את בכלל לא התכונת לקנות, הוא מוריד את המחיר בשביל שיוכל לקלל אותה, למה הוא יודע שהיא לא באה לקנות, היא רק באה למשמש לו את הסחורה, וככה בודקת הכל ואח"כ היא תלך לאן שהיא רוצה. זה שוק הכרמל חביבי, צריך לדעת איך לקנות, אם לא תבוא אם שכפ"ץ.
ובכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות אמרנו מצווים לחזר על הטרף בהם עטם הבטחון באלקים, כי הטרף בידו ורשותו ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סיבה שירצה, ואל יחשוב האדם כי הסיבה תועילהו או תזיקהו מאומה. שוב פעם, ההשתדלות והיגיעה והזה לא מעלים ולא מורידים.
ואם יבוא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם, ואם קרה מקרה שהבן אדם עשה עסקה, והעסקה הצליחה, ועשה עוד עסקה והעסקה הצליחה, ופתאום הוא רואה שבעצם הוא עושה את העסקאות ושום עסקה לא נופלת ומה שהוא אומר יוצא, אז מה יכול להתחיל, או שהסחורה שלו טובה או שהוא למד לדבר יפה, או שהוא כבר מבין את נפש האדם, הוא מתחיל לתלות בעצמו כאילו זה הוא מניע את הדברים, אז אומר, אם יבוא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם, דוקא באופנים ההם שהוא התעסק בהם, ראוי לו שלא יבטח על הסיבה ההיא, שלא יבטח על הסיבה ההיא, וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה ויחלש בטחונו באלקיו, אם הוא יאמין שהסיבה היא הגורמת וישמח בסיבה ויוסיף להחזיק בסיבה הזאת שפעל דרכה ויטה לבו אליה, יגיד או, עכשיו מצאתי את המנוחה והשלוה, אני יודע איך לעשות כסף, הוא אומר לא יעשה ככה, למה? כי יחלש בטחונו באלקים.
אך אין ראוי לו לחשוב כי תועילנו הסיבה הזאת יותר ממה שקדם בדעת הבורא, אם זה לא היה בדעת הבורא שתרויח לא היית מרויח מהסיבה הזאת. ואל ישמח בהדבקו בה וסבובו עליה לחפש כל פעם את אותה סיבה, אך יודה הבורא אשר הטריפו אחר יגיעתו, מה כן? אם באמת נתמלאה שאלתו בסיבתו אז הוא צריך להודות לבורא יתברך שהטריף אותו אחרי היגיעה, כי לפעמים אדם יגע לריק, "שלא ניגע לריק", ופה ה' הטריף אותו מיד אחרי היגיעה, אז הוא צריך להודות לה' שקיצר לו את התהליכים, ולא שם את עמלו וטרחו לריק, כמו שכתוב "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". כולם לא מבינים שיגיע כפיך כי תאכל צריך להתייגע בכפיים בשביל להביא את האוכל, ופה מה מפרש רבינו בחיי, שהפסוק אומר שה' נתן לך את יגיע כפיך מהר אז אשריך וטוב לך, שה' קיצר תהליכים ולא נתן לך ליגע לריק, אז אתה יגע ומקבל יגע ומקבל, תודה ותשבח את ה' יתברך. לא בגלל שאתה חייב רק לעבוד, אבל אם אתה מאלה שעובדים וה' נתן לך מיד אחרי היגיע כפיים אז אשריך וטוב לך, תודה לה' ותשבח לו שנתן לך הכל.
ואמר אחד מן החסידים, אני תמיה ממי שנותן לחבירו מה שגזר לו אצלו הבורא, ואח"כ יזכיר לו טובתו עליו בו ויבקש להודות אותו עליו, אדם נותן לחבר שלו, מה נותן לחבר שלו את מה שהבורא גזר עליו שיתן לחבר שלו, ואח"כ הוא פונה לההוא ואומר לו תגיד תודה, תגיד תודה, הוא מזכיר לו את התודה ומבקש לו תודה לי, למה אתה לא מודה? זה נכון שהוא צריך להודות, מצד החינוך והדרך ארץ והכל, אבל שאתה מבקש שהוא יודה לך אז זה כאילו אתה היית בעלים לתת לו, וזה גזרת הבורא שגזר עליך לתת לו, שמעתם? אז בן אדם שלא נותן לך, גזור שהוא לא יתן לך. הוא חושב שהוא החליט, ה' גזר שהוא לא יתן, למה? כי אם הוא יתן יהיה לו זכות, אז ה' לא רוצה לתת לו זכות אז הוא לא גוזר, ואז הוא מעלה כל מיני חשדות ודמיונות וענינים שכאילו בגלל זה אני לא נותן לו. והוא לא יודע שמן השמים מונעים אותו. אדם ששולחים לו אמרנו עני בדלת, אז זה דורון שהקב"ה שולח לו בשביל להצילו ממוות, ואם יש גזרת מוות צדקה תציל ממוות, ואז ה' שלח לו עד הבית את הבן אדם שיציל אותו ממוות, הוא מסתכל בחריץ ואז הוא רואה בן אדם שאוסף צדקה לא עונה, אז מה גזר על עצמו - ככה. ואמרו חכמים, בית שלא פתוח לצדקה פתוח לרפואה, צריך לשלם לתרופות. אז ז"א, אדם גם נגזר עליו אם יתן או לא יתן.
עכשיו שימו לב, ויותר אני תמה אומר החסיד, ממי שקיבל טרפו ע"י אחר שמוכרח לתתו לו ויכנע לו ויפייסהו וישבחהו, ז"א אחד קיבל מהחבר שלו את מה שהוא ביקש, והאיש הזה שהוא ביקש ממנו ונתן לו היה מוכרח לתת לו, כי ככה גזר הבורא, אז הוא אומר אני תמה, החסיד אומר אני תמה מה אתה נכנע אליו, מה אתה מפייס אותו, מה אתה משבח אותו, גזור עליו. נכון שהוא צריך להכיר טובה, אבל אם אתה חושב שהחיוב שלך בגלל מה שהוא נתן, זה ה' גזר עליו, רק מה, הוא צינור להעביר, אבל לא הוא, לא הוא נתן, לא הוא נתן.

ש. אם ה' גזר לעשות את המצוה ולמעשה אני יכלתי לעשות את המצוה

הרב: או, אז עכשיו לך יש בסך הכל את האפשרות לבחור, גמר המעשה לא תלוי בידך בשום ענין, גם בעניני המצוות אתה יכול לבחור, אתה רוצה לעשות אתה רוצה לא לעשות, מה שאתה בוחר, אז אתה תקבל שכר על הבחירה הטובה, על הכוונה שיש לך, ועל גמר המעשה זה לא שלך. אז אני רוצה לתת נדבה נגיד, אז שיגרו לי בן אדם ואז אני אבצע את מה שרציתי, אז מגלגלים זכות ע"י זכאי. אבל אני אחד שלא רוצה לתת נדבה, ושיגרו לי מישהו ואני לא רוצה לתת, אז נמנע ממני לתת, אפילו שההוא מתחנן וזה וזה, והוא עושה את כל ההשתדלות בשביל להוציא ממנו, לא יעזור, יש אנשים אטומים לא יעזור, לך לדוגמא לצפון תל אביב, ותנסה כמה אנשים יתנו לך צדקה בפרט שאתה חרדי. יגידו לך לך תעבוד, לך תעבוד פרזיט, תעשה תעשה מה שאני אומר, לך תעשה בדיקה, קח מצלמה נסתרת ותראה.

ש. ירביצו לו

הרב: שיהיה מצולם לפחות.
מכל מקום, זה לא בגלל, הם אטומים בליבם וה' אוטם ליבם כדי שלא יזכו. כי אפשר לזכות בפרוטה, מה פתאום שיזכו, הרי הם לא עושים מצוות, ואם הם לא עושים מצוות מה פתאום שיזכו בקלות. ה' כעס על דניאל שגילה לנבוכדנצר את החטאים שלו הוא יכול לפרוט בצדקה, ובאמת ע"י זה הוא נתן 12 חודשים לעניי היהודים נתן להם לאכול ופתח את האוצרות, ה' לא נגע בו, ואחרי שנה הוא שמע קול המון, שאל מה זה, אמרו זה היהודים שעומדים בתור לבקש אוכל וכסף והכל, אומרים מה, הם ממעטים את האוצרות שלי, פתאום עלה לו יצר הרע פתאום, אמר להפסיק מיד, מאותו רגע הוא הפך להיות חית השדה. מה החזיק אותו שהוא לא יהיה, הצדקה, אז ז"א הצדקה מצילה את הבן אדם.
זה כמו שאתה נמצא בחניה, אתה לא רוצה לקבל רפורט, שם עוד שקל עוד רבע שעה, עוד שקל עוד רבע שעה, נתפסת רבע שעה 250 שקל, לא היה יותר טוב שקל? אתה נותן צדקה אתה מאריך ימים, עוד צדקה מאריך ימים, כאילו אתה שם במטען אין רפורט אין בעיה, צדקה תציל ממוות, זה שאתה נותן צדקה בכל יום זה מאריך. הבנת? ככה צריך להסתכל על דברים.

ש. אבל כבוד הרב יש תרי"ג מצוות, אף מצוה לא מצילה ורק הצדקה מצילה ממות, תרי"ג מצוות יש לנו אף מצוה לא מצילה ממוות, רק הצדקה מצילה ממוות?

הרב: לא הבנתי עוד פעם

ש. יש לנו תרי"ג מצוות, אף מצוה לא מצילה ממוות רק הצדקה מצילה ממוות

הרב: אתה חוזר בדיוק על אותו דבר, אתה יכול לחזור עוד פעם? בפעם הראשונה הבנתי, פעם שניה,

ש. אני לא מבין את זה למה הצדקה מצילה ממוות והדברים האחרים לא מצילים

הרב: או, ארבע פעמים אמרת, עכשיו הבנתי. עכשיו אני אגיד לך, צדקה תציל ממוות את העני, אם לא תתן לו איך הוא יחיה, הוא הולך למות, הוא עני, אז הצדקה שאתה נותן תציל אותו ממות, אם תניח תפילין זה יציל אותו ממוות? אם תעשה מצוה זה יציל אותו ממוות? אם תצום יום הכיפורים זה יציל אותו ממוות? אם תתן לו כסף לאכול תציל אותו ממוות. לכן צדקה תציל ממוות.

ש. שמעתי עוד פירוש אחר לגמרי

הרב: יש עוד בטח, בבקשה בא נשמע.

ש. רבי ישראל אומר, מי שידוע אדם יכול ללכת לישון אז בשמים בסוף היום דנים אותו אם הוא עשה חסד מחזיר את הנשמה, יום אחד קורה שהוא עושה דברים כאלה שלא יעשו, אחרי שהוא עולה למעלה לקב"ה רואה עשה זה בן מוות את הנשמה לא רוצים להחזיר לו.... זה כבר עבר כל גבול.... אי אפשר להקדים בן מוות בלילה, עושים את זה ביום.... להחזיר לו את הנשמה ולדון אותו, בסדר, מחזיר את הנשמה אדם נהיה צר עין, נהיה צר עין תזמין אותו, מזמינים אותו את הנשמה למעלה בית דין מוכן, אומרים איך נותנים צדקה, צ' ד' ק ה, ואיך כותבים מות מ' ו' ת', כתוב מות תציל צדקה, אז לוקחים את ה נשמה דנים אותו, הקב"ה בסוף היום.... מה קרה? הבן אדם הזה היום.... התבטל העסק הזה.... לקח הלואה גדולה אז הוא נתן לו, זה שעשה את הבנין הזה נתן לו את הצדקה והציל אותו ממוות... מה קרה פה צדקה, נכון? אז מה הצדקה, במקום מוות בא צ' אז מה זה מעיד צדקה, במקום אתה מוות אז בודקים את חטאיו, שמים את הצדקה הוא מוסיף בן מוות הוא אז הוא שם את הצדקה שם, אז הצ' הוא שם מצוות, אז צ' בנשמה, שם את הצדיק אחרי הו', ונהיה מצוה, מצוה צדקה מצילה ממות אומרים לכן שולחים אותו, לכן צדקה מצילה ממוות, למה? את המוות הוא הופך למצוות.

הרב: מחליף את הצ' אחרי המ'

ש. אז הוא אומר המוות בצדקה הוא הופך את המוות לצדקה, ככה רבינו ישראל

הרב: ומה נשאר מצדקה אחרי שהורידו את הצ'?

ש. דקה

הרב: אז אפשר בדקה לעשות מצוות ולהנצל ממוות

ש. ככה מתרץ רבינו ישי.

הרב: חזק וברוך.
ובכן, אז אמרנו אמר אחד מן החסידים, אני תמה ממי שנותן לחבירו מה שגזר לו אצלו הבורא ואח"כ יזכיר לו טובתו עליו בו ויבקש להודות אותו עליו, ויותר אני תמה ממי שקבל טרפו ע"י אחר שמוכרח לתת לו ויכנע לו ויפייסהו וישבחהו, ואם לא יבוא אליו הטרף על הפנים אשר סבב עליהם, אם קורה שבן אדם רצה להביא טרף לביתו ולא הצליח להביא טרף, מה קרה? הוא השתדל בסיבות ולא הגיע אליו, אפשר שטרף יומו כבר קדם אצלו והוא ברשותו, יכול להיות שבימים קודמים הוא הרויח חבילה שזה כבר בשביל הימים הבאים והוא חשב שזה רק בשביל השבוע, והוא בזבז הכל אח"כ שבוע הבא אין לו. או שבא לו על פנים אחרים, ז"א הטרף מגיע אליו לא בכסף, נגיד מישהו נתן לו מתנה ששווה כסף, או מישהו עשה לו טובה שהיא שוה כסף, ואז ממילא הבן אדם הזה כבר קיבל. ועל איזה פנים שיהיה ראוי לו להתעסק בסיבות ואל ירבה מחזר עליהם כשהם ראויות למדותיו ולגופו ולעולמו כמו שקדמתי, ויבטח עם זה על אלהיו ולא יעזבהו ולא ירפהו ולא יתעלם ממנו, כמו שנאמר "טוב ה' למעוז ביום צרה", אז בכל פנים שלא יהיה ראוי לו לאדם הזה שאין לו את דרגת הבטחון המקסימלית, להתעסק בסבות ולא ירפה מחזור עליהם כמובן שהן ראויות למדותיו לגופו ולאמונתו ולעולמו כמו שאמרנו שזה לא פוגע באמונה שלו ולא מפסיד לו את עולמו וזה לא מתאים לגופו ולא יעסוק במלאכות שלא מתאימות לגופו וכו', כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים.
עכשיו אנחנו ממשיכים לראות מה אופן יושר הבטחון בעניני גופו של האדם בענין הבריאות והחולי. כי על האדם לבטוח בבורא בזה ולהשתדל בהתמדת הבריאות וסיבות אשר מטבםע זה, אז אדם צריך ללכת בתהלוכות הטבע לשמור את הבריאות, לא יאכל דברים שהם מזיקים את הבריאות ויסמוך שזה יהיה בסדר, ולא יעשה פעולות בגוף שמחליאות את הגוף, אלא האדם ישתדל ללכת על פי הטבע ולדחות את המדוה במה שנהגו לדחותו, כדי לדחות צער מעל גופו ישתדל בכל מה שאפשר לעשות, כמו שציוה הבורא יתעלה "ורפא ירפא", ז"א שיש רשות לרופא לרפאות, ובימינו אמרנו שלצערנו הרב אנחנו גם צריכים להתרפאות. פעם לא היו צריכים, אבל היום אנחנו לא בדרגה זו. מבלי שיבטח על סיבות הבריאות והחולי שהן מועילות ומזיקות אלא ברשות הבורא, זה הוא אומר למרות שאתה צריך להתנהג על פי הטבע ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסיבות שטבעם זה ולדחות המדוה במה שנהגו לדחות, אבל כל זה צריך להיות מבלי שתבטח על סיבות הבריאות והחולי שהן מועילות או מזיקות, שלא תבטח שהתרופות ומרפאות ושלא תבטח שהמניעה מהחולי שאתה נמנע זה מונע ממך היזק, אלא ברשות הבורא. כמה אנשים נתנו להם תרופה וזה תרופה מתאימה והיא הרגה אותם. וגם כתוב לך, אתה לוקח תרופה תקרא, חמישים הפחדות מינימום בכדור הכי קטן. כי יכול להיות לך פריחה ויכול להיות לך שלשולים ויכול להיות לך ככה מה לא, ואיזה איומים, וכולה אתה רוצה שלא יהיה לך כאב ראש וכבר מאיימים שתמות ושיתוק וזה. ז"א הם מכסים את עצמם מכל הכיוונים.

ש. כבוד הרב אין רבינו בחיי לבריאות?

הרב: יש

ש. איך?

הרב: כשעושים את רצון הבורא בשלמות אתה מובטח שתהיה בריא, שנאמר בפסוק, "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", ואומר לך איך לשמור על הבריאות. אם תשמע לי תאזין תקיים הכל, אין שום חולי. שום דבר. הבנת? אתה הולך לקופת חולים, כתוב לך קורס להשמר משפעת, קורס שלא לקבל סכרת, קורס אתה צריך ללמוד אלפי אלפי קורסים בשביל לדעת איך להשמר, אתה עושה בגוגל בריאות, יתנו לך מאמרים מיליונים, מיליונים, בא רופא כל בשר אומר לך תזרוק את כל הגוגל הזה, אפילו שהוא תפס מקום ראשון עכשיו, תזרוק אותו לפח, שמע רק פסוק אחד תקיים אותו, אין מחלות. והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך והישר בעיניו, לא בעיניך, תעשה והאזנת למצוותיו ולא מצוות השלטון, ושמרת כל חוקיו, כל ולא בערך, אז כל המחלה אשר שמתי לא אשים עליך.

ש. רק משה רבינו

הרב: אני רואה שיצר הרע יושב עליכם מה זה טוב, הוא לא נותן לכם צ'אנס אפילו להיות בריאים, ישר הוא אומר אתה חייב להיות חולה כי אתה לא משה, אתה חייב למות, מה פתאום? מה אתה משה?

ש. זה אפשרי אבל עד שמגיעים לדרגה הזאת זה כבר נהיה בגיל שמונים

הרב: אז קודם כל משה שתתחיל להאמין, אח"כ להתחיל לעבוד על זה.

ש. כשמגיעים לפסוק אתה מגיע לגיל שמונים

הרב: לא הבנתי, אבל אני אומר לך הרופא, הרופא אומר לך אם אתה רוצה להיות בריא תעשה וככה וככה וככה, אתה שומע לו או לא שומע לו? אתה רוצה להיות בריא, אז אתה שומע לו?

ש. שומע לו ובוטח בו

הרב: למה אתה לא אומר לו, בשביל שאני אהיה בריא אני צריך להיות משה,

ש. זה פעולה אחת

הרב: לא שמעת מה אני אומר?

ש. כן הבנתי

הרב: לא הבנת בכלל. ה' אומר בשביל לא להיות חולה צריך להיות משה, כמו שאתה אומר, אם תהיה משה כמו שאתה אומר לא תהיה בריא, מי אמר ה', בא רופא אתה אומר הוא אומר לי רק פעולה אחת לעשות יותר קל, ומה, הרופא עוקף ה'? הרופא עוקף ה'? הוא יכול לתת תרופה בלי גזרת ה'?

ש. ברור שלא

הרב: אז מה אתה הולך לרופא?

ש. לא, ה' הבטיח אם תקיים את כל המצוות

הרב: נכון, תהיה בריא.

ש. אז את כל זה תרי"ג מצוות

הרב: נכון, והרופא יכול בלי תרי"ג מצוות לשמור אותך בריא? בשביל מה אתה הולך אליו?

ש. צריכים להתנהג כמו ה טבע

הרב: אז אתה הולך אליו, ואם לא תתנהג כפי התורה זה יעבוד?

ש. לא, לכן אני חולה ומתרפא, הרב אמר להיות לגמרי חולה אף אחד לא

הרב: אתה כנראה לא שומע מה אתה מדבר, חולה ומתרפא חולה ומתרפא חולה ומתרפא חולה ולא מתרפא,

ש. כי אנחנו לא שומרים את כל התרי"ג

הרב: תקשיב, חולה ומתרפה חולה ומתרפא, זה מראה לך ה' כל פעם שאתה חולה, למה הוא מראה לך ה' כל פעם שאתה חולה? כי עדיין לא קיימת את הפסוק, כשתקיים לא תהיה חולה, אז הוא מאותת לך אתה חולה חולה חולה ומתרפא, ה' נותן לך עוד צ'אנס עוד צ'אנס עוד צ'אנס עוד צ'אנס רואה שלא עוזר אתה לא מבין, בסוף חולה ולא מתרפא. הבנת? אז מה העצה? מה שאתה חולה ומתרפא חולה ומתרפא זה איתותים, זה כמו שאתה אומר, קיבלת סטירה ולא הבנת מה הבעיה, אז אתה אומר האדמומית עברה אחרי כמה זמן וכבר לא מרגיש, פתאום אתה מקבל עוד אחת, אז אתה אומר בסדר זה יעבור גם כן, האדמומית יעבור וכו' וכו', ואח"כ אתה מקבל סטירה שוברים לך שן על הדרך, אז אתה אומר מה בעיה, אפשר לעשות השתלה, אחרי זה עוד כאפה זז לך עצם אתה אומר זה ניישר, שמו לך את הראש ככה ואתה מתרפא, ואח"כ נתנו לך עוד מכה נהיה לך זעזוע מח ואתה אומר שזה עובר, ואח"כ ככה, כמה אתה יכול לקבל כאפות? אתה צריך לשאול למה אני מקבל סטירות? למה אני מקבל סטירות, יש לי לחי שהיא מזמינה סטירות. אם אתה תשמע את הפסוק תבין למה.

ש. כן, אבל אני החלטתי לקיים את הפסוק, עכשיו לקיים אותו זה עבודה על המידות ועבודה על הכל

הרב: מה הבעיה

ש. זה לא בעיה, זה בעיה שצריך זמן לזה, עכשיו עד שאני אגיע לדרגה הזאת זה לפחות עשרים שנה

הרב: לא הבנתי, אחד בכתה א' היה מאד עמוק, אמר למורה סליחה, בא תגיד לי מה אנחנו לומדים עכשיו, אומר אנחנו לומדים את האותיות, אנחנו לומדים אח"כ לחבר מילים אח"כ משפטים ואח"כ להבין סיפור ואח"כ ככה ואח"כ ככה, אומר נו ומה הלאה, אז הוא אומר אח"כ אתה צריך ללמוד כמה דברים, ואז אתה תקנה השכלה, טוב כמה זמן צריך ללמוד בשביל שאני אהיה חכם, אומר לו תראה, יש שמונה ועוד ארבע כתות ואח"כ אם אתה רוצה להיות דוקטור אתה צריך עוד שש שבע שנים, אח"כ פרופסור עוד ככה, בקיצור אתה צריך ללמוד עשרים עשרים וחמש שנה בערך, אומר אתה השתגעת, מעכשיו מכתה א' אתה רוצה שאני אלמד עשרים וחמש שנה בשביל שאני אהיה חכם? מי צריך את זה עזוב אותי מזה. זה פסוק ארוך זה, הפסוק שלך ארוך מאד, מי יכול? עשרים וחמש שנה אני יכול ללמוד? נו, מה חשבת שאתה תהיה חכם בחינם? מה שתשחק בחצר אתה תהיה חכם? חייבים להשקיע. אז מה יותר קל, 25 שנה בשביל להיות חכם, ולא בטוח אתה חכם, לא בטוח יוצאים חכם. אלא מה, לקיים את התרי"ג מצוות זה בקלי קלות, למה כי אין תרי"ג, שלש מאות וכמה מצוות כשקיים בית המקדש, ואין בית המקדש אז ירד ממך, מצוות כהנים ולויים ומשכיר ושוכר וכל מיני עניניםוכו' וכו'

ש. המצוות זה פחות בעיה מהמידות, הרב

הרב: בדיוק זה כלום

ש. דיברתי על המידות, מצוות עוד אפשרי אבל מידות

הרב: מאה אחוז,

ש. להיות עניו

הרב: מאה אחוז, אז אם אתה רוצה להיות עד שתגיע לחיי העולם הבא, בלי מידות אתה לא תגיע, אז מה שווה שהיית כאן? אכלת ירק וגרגר וגעת והכל כמו בהים אין, ואח"כ אתה הולך מפה. אתה מבין זה הכל, ויאכלו אותך תולעים ולהתראות, בשביל מה באת?

ש. כבוד הרב אבל אותם הצדיקים, רוב הצדיקים סובלים, אין צדיק אחד בדור שאני מכיר והוא לא סובל.....
צדיק ורע לו רשע וטוב לו, נקח את ר' חיים קניבסקי הוא יושב ולומד מהרגע שהוא קם עד הרגע שהוא עוצם את העיניים שלו ומסכן הוא גם סובל, סובל מהכליות כאבי תופת, אז פעם שאלו אותו, אז הוא אמר אני סובל בשביל הדור, מי יודע סבל שלי כמה מציל אנשים אחרים.

הרב: זה הלשון שאתה אומר והוא ודאי לא אמר את זה בלשון הזאת

ש. לא יודע איך הוא אמר את זה, הוא אמר את זה בלשון אחר

הרב: והצדיקים

ש. אני אגיד לרב, כי אני הגעתי לרב זצ"ל לפני שהוא נפטר, ליויתי אותו בארה"ב כמה ימים, וזה כל הזמן הכניס לי חס ושלום לא ספק באמונה, כי הקב"ה מה שהוא עושה הוא יודע, אנחנו לא חכמים, אבל הסתובבנו שמה ובאו אנשים ושאלו אותו, כבוד הרב אתה החזרת בתשובה מאות ואלפים, הוא היה הולך שמה, והרב מכיר אותו, אז אמרו לו איך אתה קיבלת את המחלה הזאת, ואיזה יסורים הוא עבר, הוא נהיה שלד עצמות, וזה לקח איזה שנה וחצי או שנתיים, ז"א שזה היה מספיק זמן שאנשים יראו אותו,

הרב: זה סימן שאתה לא קראת בחיים שלך את הגמרא, אם היית קורא היית יודע שעשרת הרוגי מלכות היו יותר צדיקים מכל הצדיקים שאתה יכול להזכיר בכלל בפה, וגם אם תאסוף את כולם ביחד לא יגיעו לדרגה של התנאים הקדושים, והם התייסרו ביסורי תופת שאין כדוגמתם, אם אתה היית את רבי ישמעאל שמקלפים לו את העור מהפנים ומפחלצים אותו, בשביל לשמור לו את הפרצוף היפה שלו לבת הקיסר, אתה יכול להבין דבר כזה בכלל? אתה יכול להבין דבר כזה בכלל? אז על מה אתה מדבר בכלל? אתה יכול להבין שסורקים במסרקות של ברזל, סורקים את בשרו של רבי עקיבא, אתה יכול להבין דבר כזה? בגיל 120 צדיק יסוד עולם ואחרי זה חותכים אותו חתיכות חתיכות כמו בקצביה, חותכים אותו חתיכות אתה יכול להבין דבר כזה? מה אתה מבין? אנחנו לא יכולים להבין, אנחנו יודעים רק דבר אחד, הקב"ה יודע מה שהוא עושה. רבי עקיבא אמר, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור, אז הוא אמר אם היו נותנים לי חכם הייתי חותך אותו כמו שחתכו אותו בסוף, הבנת? אז אתה לא יכול לדעת למה ה' עושה איך הוא עושה. אבל אנחנו יודעים שכל מה שאדם עובר זה אפס קצה ובהנחה גדולה לעומת מה שמעותד אם הוא לא יעבור את זה פה אוי ואבוי מה מחכה לו שם. כי פה אפילו יסורים קטנים זה מוריד הרבה מאד מהעולם העליון, יסורים גדולים זה מוחק לגמרי את כל מה שמעותד לאדם. אז אף פעם אנחנו לא צריכים לשאול שאלות אלא צריכים לקבל כל גזרת הבורא, מה לעשות אנחנו ביד שלו, מה שתעשה תתלונן לא תתלונן, תגיד מה שתגיד, רק מה, כשאתה לא מתלונן אתה מיקל מעל עצמך כי התלונות גורמות לקטגוריה כאילו דינו של הקב"ה לא נכון ואז יהיה לך קטרוג נוסף שמצריך עוד נקיון, אז בשביל מה אתה צריך את זה?

ש. אז ז"א גם אם אדם ישב וילמד שלא יצפה שהחיים שלו יהיו סוגה בשושנים

הרב: בדיוק, מי אמר

ש. יכול להיות שגם יהיה לו יסורים

הרב: בדיוק מה אמר, בשביל זה למדנו כמה תשובות לגבי צדיק ורע לו, אבל אתם שוכחים מהר את השיעורים אז יש שידור חוזר, בשידור חוזר תוכל לראות.
עכשיו, כאשר יבטח בבורא ירפאהו ה' יתברך מחליו בסיבה ובלתי סיבה, כמו שכתוב "ישלח דברו וירפאם", אם הקב"ה רוצה עם סיבה ובלי סיבה הוא ירפא את הבן אדם, אבל תנאי ראשון בשביל שיארע כזה דבר צריך לבטוח בה' במאה אחוז, הסטייפלר זצ"ל לא הסכים לקבל רופאים אף פעם, והוא סבל יסורים תופת בחייו, והוא האריך ימים, והוא קרא להם רוצחים, רוצחים הוא קרא להם, רוצחים, והוא לא רצה, הוא הבין שהסכנה יותר אם יתן להם לטפל בו, רוצחים הוא קרא להם. ובסוף בסוף, כשלא היתה ברירה והוא היה חולה אנוש הרב שך זצ"ל חייב לקשור אותו שהרופאים יטפלו בו, כי הוא לא רצה. והוא אמר שאם יעשו לו מי שיעשה לו את הקשירה הזאת לא ישלים את שנתו, הית&