חובת הלבבות שער הבטחון פרק ד' בעניני גוף האדם
25-11-11
וכיון שפרשתי, אומר רבינו בחיי, את ההקדמות אשר בעבורם יתכן הבטחון מן הבוטח באלקים יתעלה, יש עלי לסמוך פירוש אופני יושר הבטחון, דהיינו הבטחון שהוא על פי יושר השכל, וכל אחד מהשבעה דברים שמנינו אתמול שבהם יבטח כל בוטח על אלהים ועל זולתו אחד אחד. אז זה מה שמראה שאפשר לבטוח על אלהים ועל זולתו אחד אחד. בפירוש החלק הראשון, זה בעניני גוף האדם בלבד, כמו שאמרנו אתמול יש דברים בגופו ויש בחיצוניותו ויש ממוצע משפחתו וכו', אז בעניני גוף האדם בלבד, אז מה זה הנקודות? הנקודות שהוא צריך לבטוח בהם זה ענין חייו ומותו וטרף מזונו למחייתו, ומלבושו דהיינו להשיג את המלבושים, ודירתו ובריאותו וחליו ומדותיו, כל הדברים האלה אדם מחוייב על פי יושר הבטחון לדעת שהוא תלוי בהם בקב"ה. חייו מותו, טרף מזונו מלבושו דירתו בריאותו חליו ומדותיו, ומה אופן היושר בבטחון על אלהים בכל עניניהם? שישליך את נפשו בהם להליכות הגזר אשר גזר לו הבורא מהם, ותבטח נפשו באלהים יתברך, וידע כי לא יגמר לו מהם אלא מה שקדם בדעת הבורא, שהוא הנכון לעניניו בעולם הזה ובעולם הבא ויותר טוב לאחריתו. שיהיה לנו ברור, בעניני חייו של האדם, בעניני החיים שלך, גם המוות שלך איך יהיה ומתי, גם טרף המזון איך תשיגו למחייתך, גם המלבוש, גם הדירה, איפה תדור, באיזה דירה, איזה גודל, איזה שכנים, הכל, והבריאות, והחולי, פעמים בריא פעמים חולה, כל אלה הדברים צריך לדעת, תשליך את נפשך על הליכות הגזר אשר גזר הבורא מהם, תבטח נפשך באלהים יתברך ותדע, שלא יגמר לך מהם ולא תצליח לגמור שום דבר, אלא מה שקדם בדעת הבורא שהוא הנכון לעניניך בעולם הזה ובעולם הבא ולאחריתך להיטיבך באחריתך. אז ממילא אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהכל מנוהל ומושגח על הצד הכי טוב בשבילך, אבל לפי מה שאתה קיימת תורה ומצוות. אז כמה שהשקעת בתורה ובמצוות, כמה שאתה זכאי לפי זה ינהלו אותך. זה כמו שאדם בא לבנק ואומר, תשמע, אני רוצה שתציע לי איזה תכניות אני יכול לעשות פה בבנק, אז כמובן שזה תלוי בסכום שיש לך, אם יש לך עשרים שקל הוא אומר לך איזה תכניות, יש לך תכניות להוסיף כסף או שאין לך תכניות? אם יהיה לך תכניות להכניס כסף, תכניות אצלנו מתחילות בסכומים גבוהים יותר, אז אין תכניות עליך, אבל אם בן אדם בא להשקיע מיליונים, או, פה יש טווח גדול שאפשר להתחיל לדבר איתו, ואז לא רק זה, אה, מנהל בנק מחזר אחריך ומחפש לתת לך תנאים שלא תמצא בבנק אחר, שמא תעבור לבנק אחר, איפה שיתנו לך תנאים יותר טובים שמה אתה תלך, אצל הקב"ה זה הבנקאי הכי טוב שיש בעולם, אין בנקאי יותר טוב ממנו. למה? הקב"ה הרי אומר, אם אתה חייב... תחזור בתשובה אז אני מוחק הכל, אם התשובה תהיה מאהבה הזדונות נהפכים לזכויות, איפה יש מנהל בנק כזה? אין בעולם, לא תמצא ולא יימצא. אז כשאתה מוטל ומופקד בידי מנהל בנק עולמי כזה שיש לו את כל האמצעים והאפשרויות, אז תהיה בטוח שבעניני חייך, מותך בריאותך חוליך בגדך, דירתך הכל, אין יותר טוב מאשר לסמוך עליו, אין בעולם. אז תניח את עצמך על הבורא ותדע שמה שהוא גזר, כמובן לפי החשבון שיש לך אצל מנהל הבנק.
והנהגת הבורא השיעור הזה הוא לרפואת תמר יחיאלה בת מרים, והנהגת הבורא לא בכולם שוה, לא בכולם שוה, אל תשאל למה הוא ככה ולמה אני ככה ולמה הוא ככה ולמה, הנהגה לא שווה, אין לשום בריה בהם עצה ולא הנהגה אלא ברשותו וגזרתו ודינו, זה לא, כל אחד זה משהו אחר, כל אחד זה משהו אחר. כל אחד זה משהו אחר. תנו לי רגע את הגנזי אני אראה לכם דבר יפה בשביל שתבינו לדוגמא, דוגמא יפה שיש פה בגנזי המלך בענין זה, למה כתוב שיעקב היה הקטן ועשיו היה הגדול. איפה זה? הנה, בעמוד ארבע למטה בצד שמאל, יעקב ועשיו היו תאומים... חדל לדבר ובבית שררה אוירת נכאים קודרת, פתאום החל הנכד לבכות בקול, שאלו כולם מה קרה? מה קרה? מה קרה? למה אתה בוכה? הנכד בוכה, הוא אומר איך אני לא אבכה? אני חושש לחיים של אח שלי הקטן, שאלו אותו למה? אז הוא אומר הוא גם כן נופל כשהוא מתחיל ללכת, אח"כ הוא חולה, אח"כ יש לו חום וגם אחי לא מדבר, אז הוא אומר זה בדיוק אותו סימפטומים שיש לסבא, אז הילד התחיל לדאוג לאחיו הקטן, התחיל לפחד. צחקו כולם מיהרו להרגיע אותו, לא לא, זה לא כלום, ילד קטן תמיד נופל בלכתו עד שהוא גדל ולומד לצעוד. ואם הוא חולה במחלת ילדות גם אז הוא יבריא ויתחסן, וגם אם הוא לא מדבר אל דאגה, הוא עוד יפטפט יותר מידי, זה ההבדל בין הגוי עשיו הבן הגדול לבין היהודי יעקב - הבן הקטן, עשיו הוא הגדול, אם ניכרים בו סימני מחלה שזה השחתת המידות ועיוות המעשים אין כל תקוה שירפא מהם והם ידרדרו אותו לאבדנו, לכן עליו יש מאד מאד לפחד שזה סופני. אבל יעקב אבינו משול לבן הקטן, שאם גם יש בו חסרונות, גם אם יש בו עוונות אז הוא יגדל וירפא מהם, יתבגר יתחסן, ישוב בתשובה, ייטיב את דרכו ויתקרב אל הבורא ויחסה בצילו.
אז רואים שרואים לכאורה שני אנשים שהם שוים, אבל אצל אחד אם יקרה לו מקרה מסוים בגלל אופיו ומידותיו, הרקע שלו, כוונותיו, חפצו, תאוותיו וכו', אצלו אם מגיע סימפטום של מחלה מסוים אז שמה ההשלכות יכולות להיות חמורות, ואילו אצל השני דבר כזה הוא בר תיקון, הוא בר ריפוי, אז אי אפשר להגיד שזה שווה אצל כולם. הנהגת הבורא לא בכולם שווה. אין לשום בריה בהם עצה ולא הנהגה, אלא ברשותו וגזרתו ודינו של הקב"ה...
כי אם אני אטרח והשתדל ואהיה אמביציונר אז ודאי שאני אוכל להביא מה שאני רוצה, לא, דע שבדיוק אותו דבר, כמו שחייך ומותך בריאות וחלייך תלויים בקב"ה, כך גם השגת טרפך ומזונותיך סיפוקך לבושך וכו' הכל זה ביד הקב"ה. ועם בירור אמונתו - כשהאמונה הזאת תהיה כבר מבוררת אצלו טוב, שענינו מסור אל גזרות הבורא יתעלה ושבחירת הבורא לו היא הבחירה הטובה ביותר עבורו, הוא חייב להתגלגל לסיבות תועלותיו ולבחור הטוב כנראה לו מן הענין והאלהים יעשה מה שקדמה בו גזרתו, אז במצב כזה אחרי שהוא יודע ומאמין בכל מה שאמרנו, גם אם הוא יצא עכשיו לעבודה ולמלאכה, לפי מה שלמדנו בשיעורים האחרונים, שזה איך שגופו, אם הוא אדם גדול וחסון אז הוא צריך לעבוד במלאכות הכבדות, ואם הוא אדם שהוא צנום והשכל שלו יותר מהכוחות שלו אז הוא צריך להיות כמו מנהל חשבונות ודברים כאלה, מלאכות קלות, אז ילך ויבחר בטוב שנראה לו, כי יש אדם אמרנו שהוא כוסף אל מלאכה כזאת יותר מאחרת, יש לו משיכה לעבודה מסוימת, אז תלך, תבחר את הדבר הטוב ביותר בשבילך, אבל אחרי כל זה תזכור שהאלהים יעשה לא מה שאתה תטרח, אם תעבוד שמונה שעות או ארבע שעות או 12 שעות, הקב"ה יעשה מה שקדמה בו גזרתו, עוד לפני שתצא לעבודה כבר ידוע אם תרויח ואיך תרויח וכמה יהיה לך קשיים וכמה לא וכמה טרדות וכמה מתחים וכמה יסורים, הכל זה גזור.

ש. ז"א שיש איזשהו שפע שמגיע לי והוא בוחר את הצינור, נכון?

הרב: כמו שהיוצא לחו"ל למדנו שבת קול מכריזה כמה יעשה במדינה זו עד שיצא ממנה, זה גזור, תלך הרבה, לא תלך הרבה זה פה שם ככה זה יהיה

ש. אני יכול לבחור בעצם את הדרך שבה אני אקבל את השפע

הרב: נכון. אתה יכול לא, ואם אתה במדרגה, אל תשכחו את זה אף פעם...
אומרים לך, אתה צריך להתגלגל לסיבות התועלת ולבחור הטוב כנראה לו מן הענין שמתאים לו, לא שהוא סתם אומר אני אסטרונאוט, אז אני יושב בבית, אני אהיה אסטרונאוט, אתה ל אתהיה אסטרונאוט

ש. אתה תקבל את השפע

הרב: לא הבנת, את השפע אתה תקבל גם אם תשב בבית, זה לא משנה

ש. אבל השאלה כאילו אם יעזור לי להיות אסטרונאוט

הרב: זה משהו אחר, אתה לא מדבר עכשיו על השגת הטרף, אתה מדבר אם אתה מוכשר ומסוגל פיזית הגיונית נפשית להיות אסטרונאוט, זה מה זה קשור, זה כמו אתה רוצה להכנס למכון כושר ואתה אומר אני לא יודע אם אני מסוגל, אני אהיה מסוגל להרים מאתיים קילו? אם אתה תתאמן ויש לך כוחות וסיבולת, ויש לך את הרצון ואת השאיפה ואת הזה, יכול להיות שתצליח כמו תפוח אדמה גדול, יכול להיות. בסדר. אז מה.

ש. אם הקב"ה יעזור לי להכנס לעבוד בנאס"א

הרב: אם הוא יעזור לך? צא לדרך ונראה. אחרי שאתה תצא

ש. נגיד נגזר על אותו יום שהבן אדם יהיה לו צער כזה, רווח כזה וכך וכך, הוא יכול לבטל את זה?

הרב: איך הוא יכול לבטל אם הוא לא יודע שיהיה לו?

ש. לא, נגיד רב היום כזה וכזה וכזה

הרב: הוא יכול לרצות, יפה מאד.

ש. אז איך הוא משפיע על המצב

הרב: על שום מצב, רק על המצוות והתורה שלו והדברים שהם המעניקים לו זכויות. איך יתנהגו איתו. כמו נגיד אתה מתנהג בעבודה בדרך ארץ, ברוגע, בסבלנות, במתינות, זה משפיע גם על ההתנהגות שמתייחסים אליך, אתה בא עצבני ואתה מתחיל להרים את הקול ואת הזה, יתקוטטו איתך ויזרקו איתך. אתה מתנהג עם הקב"ה כמו שהוא ביקש, כמו שלמדנו, אתה עושה את החובות שלך לבורא, הוא יתן לך שפע וכלים ומה שאתה צריך הכל הוא יתן לך, יותר ממה שאתה רוצה, יותר משאתה חולם. נחלה בלי מיצרים, בלי גדרות בלי סוף, כמה שצריך, יש לו מגבלה? אין לו מגבלה. יש לו רצון לתת? ודאי, למה הוא ברא את העולם - להיטיב. הקב"ה כשמוריד גשם ברוך הבא, יוביל מורי הגיע מאליכין אשריו. אדם, יש גשם תצא עם כוס תמלא את הכוס, תצא עם נטלה תמלא נטלה, תבוא עם אמבטיה. אדם שיוצא לעבודה בלי הכנה, לא הכין כלים לקבל פרנסה, דהיינו זכיות, אז מה, מה אתה מבלבל את המח, מה אתה מתלונן, לא הכנת כלום. לכן כתוב שמזונותיו של אדם נגזרים מראש השנה עד אחרית שנה, מה זה מראש השנה? איך שהגעת ליום הדין, עם כל השנה של הזכויות שלך והעמל והיגיעה בעבודת ה', לפי זה יקצבו לך. לפי ההשגים שלך עד עכשיו אז קוצבים לך. אז מה צריך לעשות? כמה שתרבה יותר בזכויות אתה תגיע לראש השנה יפתחו לך עוד.

ש. אם הוא עושה את זה בהמשך השנה

הרב: ודאי, שישתדל, הוא חייב להשתדל, מה זה ישתדל, אנחנו עושים כרגע, זה כאילו יש לך עכשיו משפט ליום פלוני, עד ליום פלוני אתה מחפש את המסמכים את ההוכחות את הראיות, את העדי אופי כל מה שאתה יכול אתה מכין למשפט, כשתגיע למשפט אתה תכין את הכל תביא את הכל, יחשבנו מה התוצאה ולפי זה יפסקו.

ש. אז לפי המצב שלך אז אתה יכול לדעת מה המצב שלך בהמשך, ז"א אם אתה נגיד שנה אחת היית במצב מסוכן ושנה אחרי זה לא השתפר

הרב: אני לדוגמא יודע, אני לדוגמא יודע, אני מקצר לך אני יודע, כשאני מרבה במבצעים ועושה זה ומצליח לזכות את הרבים שנה הבאה אני מצליח עוד יותר, ככה זה עובד, כל שנה אני רואה שאני מצליח עוד יותר. איך אני מצליח עוד יותר? מצוה גוררת מצוה, כיון שעשיתי מבצע גדול וחילקתי מיליון שבע מאות חמישים אלף אנציקלופדיות, אז הקב"ה פתח לי אפשרות עוד מבצע, מבצע המניות של התקליטור התורני, ז"א הנה ממבצע למבצע וב"ה מפיצים ומפיצים ומפיצים ומפיצים ומפיצים. אמרתי לכם שהייתי בבאר שבע? כן אמרתי לכם, כן, ושמה רשמו, היו שמה מארגון אחינו שהם באים איתי להרצאות, רשמו 110 בחורים, אני ביקשתי מבחורים להרשם לישיבות, מדרשיות, פנימיות, חברותות שמה 110 טפסים הם לקחו שרוצים אנשים ישיבות וכו' וכו', 25 חבר'ה יגיעו פה עכשיו לישיבת ברכי יוסף השבת, והם יהיו איתנו בבאר שבע... סיפור, עובדים שנה שלמה, מכינים את השנה הבאה, בסוף אתה מבין כמה מביאים? עשרות. פה ערב אחד, 110, מה אתה חושב זה מה זה, זה הקב"ה, הוא רואה כמה אתה משתדל, כמה אתה רוצה, כמה אתה חפץ, כמה זכויות, ולפי זה הוא פותח לך עוד. נותן בליבם של האנשים לשמוע לך.
אתם זוכרים שלמדנו "בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך", אז אתה מבקש מהם תשמעו לי, מה זה תשמעו לי? מי אתה בכלל? מבקש תשמעו לי, אומר הקב"ה אתה שומע לי - אני אדאג שישמעו לך. מה אתה רוצה, אתה רוצה שהם ילכו לישיבה, בבקשה הם ילכו לישיבה.

ש. זה נגזר בראש השנה, מה אני יעשה כל השנה, אני לא אשתדל כל השנה? בן אדם כן צריך להשתדל.

הרב: מה מה מה, אתה צריך להשתדל בתורה ובמצוות ולפי זה תהיה גם השנה הבאה שלך, אתה מתכוון האם להשתדל בעבודה, אמרנו אם תהיה בעל מדרגה המקסימלית אתה לא תצטרך, אתה תשב פה כמו שהחליט אחד מהנוכחים שנמצאים פה שהוא עוזב את העבודה ועכשיו הוא הולך לכולל לעולם ולעולמי עולמים, יש פה אחד שהחליט כבר, ויש עוד אחד, ויש עוד אחד שהוריד שעות, ויש עוד כמה פה שכבר השתנו כבר מהשיעורים האלה, כבר השתנו, נגמר שלום. אז הנה, רואים שבן אדם אם הוא רוצה הוא יכול. אין שום בעיה. השאלה אם הוא רוצה. אתה מבין, במקום שלשים שקל לשעה, חיי נצח. מיליונים של מצוות, זהו, החשבון הוא פשוט. שים שלשים שקל ושים עכשיו על כל אות תרי"ג מצוות ומה זה שווה. בן אדם שיחשוב הוא רוצה לעלות עליה על ספר תורה, עשר, עשרים, חמישים, מאה ואחד, מה זה מאה, השתגעת זה ארבע שעותע בודה, מה קרה לך? מה אתה עושה? אז הוא קונה מצוה אחת של עליה לתורה ב-101, ארבע שעות .. זה תרי"ג מצוות, איפה החשבון? מי יודע חשבון?

ש. הוא לא עושה את זה בשביל זה, הוא עושה את זה לסחר

הרב: בסדר הוא רוצה לסחר

ש. בן אדם שיש לו חובות, יש לו הוצאה לפועל, יש לו הרבה בעיות, יבוא יזרוק את הכל לא ילך לעבוד, הוצאה לפועל יבוא עליו,

הרב: נכון

ש. מה יעשה?

הרב: מה יעשה? מה אתה אומר, מה יעשה?

ש. אבל הוא לא יודע, קשה לי עכשיו

הרב: אז מה יעשה, תגיד לנו אתה עצה, אנחנו לא נגיד לו כלום, מה הוא יעשה?

ש. מה, כולם אותו דרגה?

הרב: אנחנו לא נגיד לו, למה אתה ממשיך, תענה לי אתה, שלום חכם, מה תגיד לי מה נעשה, נו, מה נעשה? נו תגיד אתה

ש. ישב בבית, הוצאה לפועל

הרב: אל תצחק, עכשיו אנחנו שואלים אותך עצה בתור חכם, אמרת יש בן אדם יש לו חובות הוצאה לפועל הכל, מה יעשה הוא שואל, אני שואל גם, מה יעשה? נו תענה.

ש. הוא בינתיים מסודר באיזה מקום אז הוא יעזוב את הכל

הרב: לא הבנתי, מסודר אז הוא מסודר אמרת, אז אין לו בעיות אז מה שאלת? אתה אל תענה.

ש. התשובה ברורה

הרב: התשובה ברורה, תודה רבה לך, העיקר להקשות קושיות. המלאכה וההשתדלות לא מוסיפים שום דבר,

ש. לפי הדרגה של האדם?

הרב: אמרנו שודאי, לפי הרוחניות של האדם ככה באות לו הבעיות או הפתרונות

ש. אני בעבודה שלי רואה את זה בחוש כאילו שזה לא קשור על מה ש

הרב: או, תסביר, מה העבודה שלך?

ש. אני מתעסק בלחבר רצונות עם בקשות, נגיד קרקע בנינים, לא משנה מה

הרב: מתווך מה שנקרא

ש. כן מתווך, ונוכחתי לדעת, אני כבר עשר שנים בתחום, שזה לא משנה באמת מה אני עושה ומה אני פועל, זה משנה כן או לא, ז"א אם אני לקחתי שיעור ולמדתי שאם יש לי זכות ההוא וההוא וההוא וההוא שיתבצע העסקה מתבצעת העסקה, ואם לא משנה מה רשמתי מה תכננתי, כי לפעמים אני בונה עסקה ממש כמו מדען, מדען טבעי, בונה עסקה, והכל אומרים כן כן ובסוף אתה יודע עם הבקבוק עם חתימה אין חתימה, למה כי הציפור עפה

הרב: כמו ערפאת שבא לפריז ולא חתם בסוף

ש. בהבל הוא מוצא כסף, אז ממש לא משנה, זה לא משנה כלום בשביל לסגור עסקה. לא משנה מה אתה פועל, אין כלים בכלל, רק עבודת ה', אבל השאלה שלי אומרת דבר כזה...

הרב: נציגי המלון באים אליך, אני היום לא זז, לא אני, אבל כן המנכ"ל, לא זז, לא זז, מה זה לא זז? הוא כל מי שהוא רוצה מגיע אליו,

ש. בהתחלה אתם עשיתם השתדלות

הרב: לא, כי לא ידענו, כמו שאתם היום לא יודעים, אתם חושבים שההשתדלות מביאה את העבודה ואת הפרנסה.

ש. זה אשכרה בית סוהר

הרב: מה בית סוהר?

ש. כמו שהוא אומר עיקולים ...

הרב: בית סוהר נגזר מן השמים

ש. לא, ההשתדלות שלך בעבודה

הרב: זה שטויות

ש. זה עובדה

הרב: עובדות. העובדות לא נכונות

ש. יש בן אדם יש לו חובות והוא משתדל והוא לא משיג עבודה.

ש. אבל תשתדל, אל תשב בכולל

ש. אין בעיה, אני אשתדל אבל

ש. אתה רואה אנשים יש להם חמישים שנה הוצאה לפועל, איפה ההשתדלות? השתדלות.

ש. אבל בן אדם שיש לו הוצאה לפועל דבר מינימלי שיתחיל לעבוד

הרב: הכל זה נכון, מי, תקשיב אתה אל תזכיר לנו את זה משפחה עם ילדים, לכולם יש ילדים

ש. אבל זה אחריות

הרב: אתה גם ילד של ההורים שלך, וגם ההורים שלך ילדים של ההורים שלהם, אז לא להבהל מהמילה ילדים, כולנו ילדים, וכולנו גם ילדים של הקב"ה, והוא האבא הכי טוב והוא אומר לנו עצות ואנחנו אומרים לו אבא, שמע אתה לא מבין? יש לי ילדים. אז אנחנו אומרים לאבא יש לי ילדים, כאילו הוא לא יודע. מה אתה לא מספיק אחראי, איך אתה אומר לי ללמוד וזה וזה וזה, איך אני יעשה, מה איך אני יעשה

ש. זה נכון אבל צריך מדרגה גבוהה בשביל ללכת לכולל,

הרב: אני אמרתי לך, אדוני אתה תשאר במדרגה שלך בינתיים, תיהנה, תיהנה, תכתוב דוחות תסדר תזה, תעשה מה שאתה רוצה, למה לא? מישהו אמר לך לא? אבל שתדע, שגם אם אתה יושב וחושב שאתה עושה משהו אז זה הכל בגזרת הבורא, ז"א גם אם לא תעבוד יום אחד השכר שלך יהיה בסוף אותו דבר, גם אם לא תעבוד יומיים, גם אם תחלה שבוע הכל ישאר אותו דבר. ז"א, זה לא תלוי בעצם בהשתדלות. הנסיבות והקשיים והזכויות שאתה תשיג את הפרנסה, הכל תלוי בגזרת הבורא על פי חשבון רוחני.

ש. הכל תלוי נכון, אבל אתה צריך לעשות בזה השתדלות

הרב: לא, למדנו, אני מצטער שבאת באמצע השיעורים, מה אתה חוזר איתנו להתחלה, אנחנו למדנו... הוא צריך להראות שבשעה שהוא סובל הוא מקיים את מצות הבורא בניגוד לרשעים, ולמרות כל זאת הוא מקבל הכל בסבר פנים יפות, יכול להיות אמרנו שזה נעשה יש כמה סיבות, זה אחד. יש סיבות בגלל שרשעים מקבלים את השכר שלהם בעולם הזה, בגלל שהם מכינים את השכר שלהם לבן שלהם הבא, בגלל שהם עתידים לחזור בתשובה ויהנו ממה שהם הכינו, יש כל מיני סיבות. מנינו פירטנו, סגרנו את הנושא.

ש. הבנתי, אבל פשוט אני לא רואה ככה

הרב: מה אכפת לנו מה שאתה

ש. לפי מה שהרב אומר, לפי מה שהרב אומר

הרב: זה הטעיה

ש. לפי מה שהרב אומר כל המזונות קצובים

הרב: אני אומר?

ש. בסדר, אז אני מדבר בשם אמרו, הכל קצוב, הכל כתוב, יש פח ויש כמה חורים ... הכל טוב ויפה, תכלס' בשטח מי שיושב ויושב ולומד ולא עושה כלום המצב הכלכלי שלו קשה,

הרב: שטויות

ש. אני רואה בשטח, מה

הרב: איזה שטויות, אתה לא רואה כלום

ש. אני לא יודע מה אני רואה

הרב: הרב קניבסקי יושב

ש. כל האנשים האלה הם גדולים בתורה

הרב: זהו מה שאני אומר, תהיה גדול בתורה יהיה לך הכל,

ש. ואנשים האלה גדולים בתורה, יש להם כלים אטומים גדולים מאד

הרב: מי הביא להם? מי הביא להם? מי הביא להם?

ש. הקב"ה ככה ברא אותם

הרב: מה פתאום שטויות, אדם בחר להיות,

ש. סליחה, אנחנו לא יכולים להיות הרב אמנון

הרב: אתה יכול, אתה יכול

ש. לא יכולים, לא יכולים,

הרב: אתה יכול

ש. אומר לך שלא,

הרב: אתה אפילו יש לך שם מרדכי,

ש. לא, כל אחד הקב"ה

הרב: לא הקב"ה,

ש. אתה בעצמך אמרת לפני עשר דקות

הרב: שמה?

ש. שאדם לא יכול לשבת ולהגיד אני מהתחלה טוב

הרב: לא. לא הבנת, אדוני יש, אל תערבב, מזונות זה מזונות לא תלויים בך נקודה, אם תהיה חכם או תהיה טיפש זה תלוי אם תקח ספר, מה אתה חושב שתשב אתה תגיד, יהי רצון שאהיה חכם, יהי רצון שאהיה חכם, יהי רצון שאהיה חכם, אתה חושב שתהיה חכם?

ש. כל הטפשים אין להם

הרב: עוד פעם? תבין, יש דברים

ש. בד"כ כל הטפשים אין להם כל החכמים יש להם

הרב: לא נכון, אלה שבשוק הם לא חכמים והם יש להם.

ש. לא בד"כ

הרב: לא הבנתי, בשוק יש מדענים? יש אנשים שזורקים חולצות... זה הטעיה, כי אתה לא יודע את החשבון של כל אדם ואדם, ואל תביא ראיה מאדם לאדם מצדיק לצדיק. למה לכל אחד יש חשבון פרטי שונה, שונה ומורכב, שונה ומורכב. גם מי שיש לו כלים שה' נתן לו כלים טובים דהיינו מעצם בריאתו והאדם הזה לא ניצל אותם, אז זה גם סיבה, אתה מבין לקבל פחות לקבל עונש. אדם שהוא הושפע מן השמים בשפע, לדוגמא, גדל בבית חרדי, באמצעים כלכליים מצויינים בכל, יש תביעה עליו יותר למה אתה לא ל ומד, כאילו מה חסר לך, לעומת זאת אדם שגדל בבית עני, אנשים שהם עמי ארצות בכלל לא מבינים מה זה לימוד, אז מה אתה מצפה ממנו שהוא יהיה תלמיד חכם עכשיו? הוא בכלל לא יודע על מה אתה מדבר, אתה עכשיו מודיע לו בכלל שיש דבר כזה, אז יש עליו תביעה? אין עליו תביעה. אבל מרגע שתהיה לו הכרה שיש דבר כזה והוא לא שואף להשיג, והוא רוצה להמשיך, אתה מבין בדרך שלו, עכשיו ידונו אותו לפי הכרתו. אז ז"א, אני ואתה והוא והם יכולים לבנות את עצמנו. איך בונים הכי טוב? לוקחים את הספר שמבין בחובות הלבבות, מה צריך לעבוד את הבורא, הנה אומרים לך סיסטם מצליח, זה הסטרטאפ, אם אתה תעשה אותו כמו שכתוב וככה וככה אתה תגיע לשיא השיאים. נגיד שהיה ספר שאומרים איך תהיה ראש ממשלה ואדם היה רוצה להיות ראש ממשלה, אז הוא היה לומד בדיוק את כל התכסיסים איך להיות ראש ממשלה והוא היה ראש ממשלה. אם אדם רוצה להיות רואה חשבון אז הוא לומד ראיית חשבון, אם אדם רוצה ללמוד עריכת דין אז הוא לומד עריכת דין הוא יהיה עורך דין, בתנאי שגם יעמוד במבחן. אז לא מספיק ללמוד, תעמוד במבחן. אותו דבר הנה, אתה לומד מה התורה אומרת, תעמוד במבחן ואתה תהיה מה שהבטיחה התורה ותקבל מה שהבטיחה התורה. אבל אם אתה יושב ברחוב ואומר, אז למה השכן שלי לא רואה חשבון? אז למה השכנה לא עורכת דין, אז למה זה, אז מה פתאום שאני אהיה, אז אם ככה אני לא יכול להיות כי כל השכנים שלי בסביבה כולם פלחים אינסטלטורים נגרים וזה, אני רואה בשטח, אני רואה בשטח שאצלנו בשכונה אין עו"ד אחד. מה זה רואה בשטח, מה אכפת לי מה אתה רואה בשטח...
הרשיעו אז לא מגיע להם, אז מה אבל הקצבה כבר קצבה והגשם צריך לבוא, אז מה עושה? במקום שזה יבוא בשדות לאן זה מגיע? לים, למדבר וזהו, הכל נפסד. אז הקצבה נשארת קצבה, תלוי איפה היא תיפול עכשיו. אם אתם באמת המשכתם להיות כמו שהייתם ראויים בראש השנה תקבלו מהש נקצב, לא הייתם ראויים יהיה אחרת. נגיד נקצב עליך עכשיו בראש השנה, לאור מה שהיית, שאתה צריך להשיג את הכסף אבל אתה תצטרך לעשות פעולות א' ב' ג' כמו שאמרת לנסוע לאשקלון לבאר שבע לטבריה ולא יצא לך כלום, וככה וככה וככה וככה וככה וככה, אבל יכול להיות שאם אתה תחליט לבוא לשיעור בארבע וחצי בבוקר ואז יגלו לך שבעצם הטרחה היא מיותרת, ואתה תאמין בדברים, ואז אתה תחליט לעבוד פחות אז ישארו לך אותם מזונות ואתה לא תלך לעסקאות בבאר שבע ואשקלון והכל, ואז יפנו אליך ויתחננו אליך, בא תסגור לי עסקה בחיאדליק, וכן הלאה, ככה זה יסגר ולא יהיה שום דבר. אז במה זה תלוי? זה תלוי אתה מבין ב

ש. זה דמיון פורה מאד

הרב: נכון, נכון, זה דמיון פורה מאד ואתה יודע, זה הכח המדמה של הנביאים. לנביאים היה כח מדמה פורה מאד, בזה היה נביא פורה יותר מאחרים.

ש. אז ז"א אם התקלקל לי, החלפתי מנוע, פתאום התקלקל מנוע אז ז"א נגזר עלי עשרים אלף אבל בגלל שקלקלתי אז נלקח לי

הרב: נכון

ש. זה ככה

הרב: נכון. אני לדוגמא מתקלקל לי משהו אני לא מתקן מתקנים לי. אז מה, אז מה, אז ז"א

ש. ז"א

הרב: הכל הכל כל מה שנגזר

ש. כל ההוצאות נגזר כי קיבלת כסף, נגיד הכסף נכנס לך מאה שקל, עכשיו

הרב: האם תהנה ממנו מלא או לא

ש. כן

הרב: זהו. אז עכשיו זה תלוי לפי מעשיך, אם מעשיך טובים תיהנה מלא, אם לא מעשים טובים לא תהנה מלא.

ש. אז ז"א שלפי זה אני יכול לדעת אם מעשי טובים או לא טובים?

הרב: לפי מה, אם אתה רואה

ש. אם נגיד נשרף לי מנוע של אוטו, אז סימן שמעשי לא היו טובים, אחרת לא היה נשרף המנוע

הרב: בחלק מסוים, ברור שאתה לא שלם אלא ...
עד שבסוף אתה תראה בסוף השנה, כמה שעות למדת, כמה היה לך הספדים ורפורטים וזה תקלות מנועים וזה וזה, תעשה כמה אתה נהנית בכסף בסוף, תראה שלום סיכמת שנה כמו מנהל חשבונות, שנה הבאה תעשה ותראה האם זה ירד, אבל מה, תסתכל גם מה היחס של קיום התורה והמצוות שלך ביחס לשנה שעברה, ואז תראה, השנה כיון שהוספת בעשרים אחוז יותר ממה שהיה בשנה שעברה ברוחניות, תראה מה תהיה גם התוצאה באותו שקלול, ואז תוכל לראות עיני עינק מה שנקרא. הבנתיוך?
אז עכשיו אמרנו, הדומה לזה כי אדם אע"פ שקיצו ומידת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך, נכון? אדם קיצו גזור, נגיד כתבו שהוא יחיה עד גיל שבעים, אז מה, למרות שזה הקץ שלו קשור במה שה' גזר יש על האדם להתגלגל לסיבות החיים בכל אופן, במאכל, הוא צריך לאכול, הוא צריך לשתות, הו אלא יכול להגיד תשמע, אני יודע שאני אחיה עד גיל שבעים אז אני לא אוכל, למה אני חייב לחיות עד גיל שבעים, אין דבר כזה, אתה חייב לאכול לשתות מלבוש מעון כפי צרכו, ולא יניח את זה על האלהים שגם יאכל בשבילו, הוא צריך לאכול, לאכול הקב"ה גזר שצריכים לאכול, צריכים לשתות וכן הלאה. שיאמר אם קדם בגזרת הבורא שאחיה ישאיר את נפשי בגופי מבלי מזון כל ימי חיי ולא אטרח בבקשת הטרף ועמלו. זה שטות, כי אדם צריך לעשות את הפעולות האלה כדי להתקיים.
וכן אין ראוי לאדם להכנס בסכנות, שימו לב, זה סוג בטחון עכשיו כמו אלה שחושבים שהם בוטחים בה' והם לא יודעים שהם מסתכנים, הפוך, זה היפך הבטחון, וכן אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזירת הבורא, הוא בוטח שה' גזר ומה שהוא גזר גזר ואז הוא שותה סמי מוות, הוא אומר אתה רוצה להיות כמה אני בוטח בה'? אני יודע שאני אחיה עד גיל שבעים, הנה אני שותה עכשיו ציאניד, רום הוא ימות, ודאי שהוא ימות. ודאי שימות,

ש. לא הנחש ממית

הרב: לא, הנחש לא ממית בלי גזרת הבורא, עם גזרת הבורא..
וכן לא יתכן שישתה סמי המוות, או שיסכן בעצמו להלחם עם אריה וחיות רעות ללא דוחק, שום דבר לא דחק אותו ואז אריה בא לו בדרך ואז אין לו ברירה, או הוא או אני, אלא הוא מחליט להשתעשע עם אריות וללכת לריב איתם, אז זה בן אדם לא נורמלי, או שישליך את עצמו לים, או יכנס לאש והדומה לזה, אז כל אלה אין לאדם להכנס בסכנות ולומר שהוא בוטח בה' ובגזרותיו.

ש. הוא אשר אמרתי אם יש לו הוצאה לפועל הוא מתאבד

הרב: לא בטרף, לא בטרף, לא במזונות

ש. הוא יפסיק את העבודה ויעזור את ההתחייבויות?

הרב: לא במזונות, כמו אני אסביר, אתה רוצה לעבוד תעבוד, תעשה לנו טובה תעבוד, אל תפסיק.

ש. הרב, הרב, אני

הרב: הנה עוד אחד

ש. שני כיוונים, תקשיב תקשיב הרב, אני נמצא פה, בכמות אני אומר לרב, אם הרב ישכנע אותי

הרב: אני אשכנע אותך

ש. לא רגע, שמע, מה שאני רואה פה זה ככה, זה שני ניגודים, יש נחשול של אברכים שמגיעים לפרק מסוים בחיים שהם עוזבים את הכולל ויוצאים לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, ויש נחשול מסוים שהרב מנסה לשכנע אותנו, אלה שעובדים לעזוב את העבודה וללכת ללמוד, אז זה קצר חשמלי, אני לא מבין מה הולך פה.

הרב: אני אסביר, אני אסביר. אם האברכים שאתה אומר היו שומעים את השיעור שלי, אז הם לא רק שלא היו עוזבים את הכולל והולכים לעבודה אלא הם היו מביאים עוד אחרים לכולל ואומרים טפשים, בשביל שלשים שקל אתם הולכים למכור שעה בחיים כשבשעה אתם יכולים להרויח ביליונים של מצוות

ש. לא שומעים

הרב: דיברנו עליהם, אני לא יכול כל פעם אבל דיברנו,

ש. גם זה וגם זה

הרב: אבל דיברנו,

ש. תראה תראה, בית

הרב: שטויות, אתה מדבר שטויות

ש. למה?

הרב: אני אסביר. וינרוט לא מגיע לקצה שלה ציפורן שלי, מה יש לו? מה יש לו? כסף, מה יש לו,

ש. יש לו מאה מיליון

הרב: מאה מיליון, כמה הוא אוכל יותר ממני? לא. הוא נוסע יותר מהר ממני? לא. הוא ישן על שני שיטות? לא. לא הבנתי, כמה, שתי נס קפה ביחד, מה? מה יש לו חוץ מהעושר ששמור לצאצאיו, מה יש לו?

ש. הוא מזכה את הרבים

הרב: תגיד לי מה אתה מדבר...
בלימוד התורה והכל וזה וזה וזה, אז נגזר ככה וככה וככה, עכשיו הוא לא אחד, שאתה מבין שהופך עולמות והכל שיכול להיות, אתה מבין שיתנכלו וכו' וכו', זה בן אדם שכאילו שרת ראשי ממשלות ושרים והציג, בסדר, אבל בסך הכללי אתה מסתכל על חומר הישגיות בחומר כהישג, ואתה לא מבין שזה ההיפך מהישג, התורה אומרת שמרבה נכסים מרבה דאגה, התורה אומרת שאיזהו עשיר השמח בחלקו, זה לא תלוי בכלל בכמות של כסף ואמצעים, זה תלוי בשלות הנפש, במנוחת הנפש, ביישום התכלית שבשבילה בא האדם, זה נקרא עשיר.

ש. אין ויכוח הרב

הרב: אז מה אתה שואל? אז אני עונה, אני עונה. יש אברכים שאין להם מספיק בטחון, יש להם אמונה בה' אבל בטחון לא, למה? בטחון ואמונה זה שני דברים. אמונה זה דרגה נמוכה יותר מבטחון, בטחון זה אמונה פלוס, לא כל המאמין בוטח, אבל כל הבוטח מאמין. לא כל המאמין בוטח פירושו, אני מאמין שה' זן ומכלכל אבל אני לא בוטח בבטחון גמור שהילדים שלי יאכלו אוכל אם אני אשב פה לכן אני יוצא לעבוד, אני מאמין שזה ה', גם אני מאמין שאני הולך לעבוד זה ה' נותן, אז למה אתה הולך? כי אין לי בטחון, מה אני אגיד לך, אני לא יכול לראות את הילדים שלי פה ואני אגיד להם רבותי, תאכלו בטחון, תעשה להם, נו, תעשה להם סנדוויץ' עם בטחון. הוא אומר אני לא, אני רואה את זה ככה שזה לא מתקבל לי בשכל והוא אומר ככה, אז מה יש לו אמונה ואין לו בטחון. יש אחד שיש לו בטחון אז ודאי שיש לו אמונה, על מה הוא בוטח? אז ז"א זה דרגה יותר גבוהה. יש אברכים יש להם אמונה אבל אין להם את דרגת הבטחון שמאפשרת להם להתמיד ולא להתחשב במה שהיצר מראה להם כאילו הולך להתמוטט העולם והילדים יגוועו וימותו, הרי יש הנחיה בגמרא, הגמרא אומרת במפורש והיא אחראית, היא אומרת, מי שרוצה להיות תלמיד חכם... אתה לא תהיה ת"ח, הגמרא אומרת רק מי שיכול למסור עצמו, למסור שעותיו עיתותיו לתורה כמו עורב הוא יכול להיות תלמיד חכם, אבל אם הוא אומר מה איך אני יכול, אני חייב, הוא לא יכול להיות תלמיד חכם. הוא יהיה ירא שמים, הוא יהיה דתי חרדי, אבל הוא לא יהיה תלמיד חכם. בשביל להיות תלמיד חכם צריך מסירות נפש לתורה, כמו שבן אדם רוצה איזה משימה, נגיד מתאגרף, כן, הוא רוצה להיות מתאגרף אז הוא מוסר את כל החיים שלו לתת בוקסים ולקבל בוקסים, זה הכל, כי יש לו משימה לקבל איזה מדליה, אתה מבין, יפוצצו אותו שנים יפוצצו אותו בשביל שיקבל משהו כזה קטן, כזה קטן. חובלי, לך תקנה לך את זה, כמה זה עולה? אלף דולר, שים לך את זה, תכתוב אלוף העולם במנוחה, במקום בפיצוצים.

ש. אבל הוא מקבל מיליונים

הרב: איזה שטויות, איזה, לך תראה עכשיו את קסיו סקלר הולך ככה פרקינסון, אתה מבין, מרוב הפיצוצים שהוא קיבל, אתה מבין, חלעות, מה זה משוגע, אז יש לו זה, אבל מה נשאר? כלום. ג'ו פרייזר ניצוח אותו והכל, נגע בההוא והלך וזה וזה, והכל שטויות בחיאדליק. וברוסני איש הזהב עשה הא הוא מת, נו, אז מה אזזה.. והזמר ההוא הכושי גם כן עם זריקה נוספת והלך גם כן למעלה, הכל שטויות. אתה הרווחת כל רגע שעשית תורה ומצוות הרווחת, זה לא הולך לאיבוד, זה לא נשאר לאחרים, זה שלך, זה המהות שלך, אתה ממלא כמו שממלאים בלון באויר, כמה שאתה ממלא יותר ככה הוא מתנפח, אתה ממלא תורה, המהות שלך האישיות שלך היא מתנפחת, כשאתה תגיע לעולם האמת חביבי זה אתה. אם לא אתה תגיע למעלה עם כל הנפיחות זה כמו בלון שהתרופף פרררר ככה נעלם וזהו נעלם נשאר ככה חתיכת ומה זה? יכניסו אותך למלתחה, יגידו לך אדוני לך תלבש את החלוק שלך, כי כל בן אדם בא מלבישים אותו בחלוק שלו...
העשיר החובלי הזה הזה הזה, כתוב, אז מה אם כתוב, מי הוא בכלל? אתה מתפעל כל הזמן מגבשושיות של כסף ואניות ואני יודע מה. רבי אליעזר בן חרסום היה לו אלף אניות בים ואלף מדינות ביבשה, היה לוקח מקלו ותרמילו והולך ללמוד תורה בכל מקום, והוא ידון את כל העשירים. אם יגידו מה, היה לי אחריות, היה לי עובדים היה לי זה, מה אני אפקיר את הזה, מי ששוכר פועלים ורוצה להפסיד מעותיו לא ישגיח עליהם, מה קרה לך, אני בן אדם אחראי, אני מקיים את דברי הגמרא ככה וככה, וככה וככה, אומרים לו בסדר בא מותק, בא מותק בא נקרא אליעזר, ר' לייזר, בא, כן, הוא בא אומר לו תסביר לו מה היה לך, הוא מתכווץ נהיה כזה חרטה ברטה כזה, אתה אומר לו מה יש לך, מה היה לך? אני היה לי עולמות ולא הסתכלתי על זה בכלל. אלא מה, עולם השקר, אנשים כבר היצר הרע כבר שם להם סטיגמות וסיסמאות ומה לא, הכל הולך בראש, יד לוחצת יד ויד רוחצת יד וכל מיני דברים ושטיות ואיזה הנחות יסוד שקריות מוטעות, מבלבלות, והבן אדם הולך עם זה כי ככה הוא למד, ככה לימדו אותו, השחילו לו את זה, השחילו השחילו השחילו. זה כמו אתה מבין שהגיעו לפה ספרדים ועשו מהם נחותים, הכניסו להם, אתם ככה, אתם לא היה לכם בחו"ל כלום, אתם אנשים לא אינטליגנטים, אתם פנטים, אתם אנשים לא אקדמאים, אתם לא אקדמאים אתם לא כלום אתם זה וזה וזה, אז הוא אומר לך הספרדי ככה וככה וככה וככה, כן, אני ספרדי. אתה מבין? שווארצה, שווארצה אז הוא הולך ככה ככה ככה, אתה מבין?

ש. כבוד הרב, בתימן לא עבדתם,

הרב: בטח שעבדו, מי אמר שלא, אני אומר לך עבדו רבי יוחנן עבד, רבי יהושע עבד, אבל יש סיבות, יש סיבות, למדנו, חלקם שקדם לו איזה דבר עבירה אחד, אחד אפילו, אחד, סיבות להראות לדור את סבלנותו ואת זה, אני לא יכול לחזור כל פעם אותו שיעור, אז למדנו שגם גדולי התנאים, גם האבות הקדושים אפילו שעבדו הבינו שהם צריכים לעשות את זה להראות לדוגמא, שהעולם מתנהג בסדר כזה... ז"א לא הופעה, יש אנשים שיש להם הופעה והכל ריק מתוכן אין שמה שום דבר. אתה אמיתי, אז אתה תדבר והקב"ה יתן לך ס"ד, וזה לא תלוי בדמגוגיה ולא איך אתה מדבר ומה זה, הכל הצגות, הכל חרית. בתכלס', דברים מדברים לב ללב, דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, לא כתוב דברים היוצאים מן השכל או מהחליפה, לא משמה זה בא ההשפעה, ההשפעה באה מלב אל לב. יש לך את זה בלב, אתה בעצמך, יש לך את זה בלב או לא? אם יש לך את זה בלב זה יעבור ללב של השני. אם אצלך זה לא בלב זה בשכל, זה לא יעבור לשני. יהיה לו ידיעות, אבל זה לא ישפיע עליו.
אז לכן בן אדם צריך להבין, הקב"ה אומר לנו מה צריך לעשות. וודאי שהוא נאמן עלינו יותר מכל יועץ טרי, ואם הוא אומר ולו יש את היכולת ולו יש את הכח והוא נאמן בדברו, אז למה אני צריך לשמוע קשקושים של אנשים שבמבלבלים את המח. יבואו אלף יועצים, ויזהירו אותי ויפחידו אותי ויאמרו לי תזהר לך, תדע לך, יהיה ככה, תזהר לך, ויבוא רק הקב"ה ויגיד לי שני פסוקים, אני שומע לקב"ה ולא לו. איך נהייתי? האמנתי לפסוקים. לא עניין אותי מה אנשים אומרים, הפסוקים מה הם אומרים? מה שהפסוקים אומרים אני הולך, למה פסוק זה דבר ה', מה שה' אמר, זה כאילו אני בשיחת טלפון עם הקב"ה, קיבלתי טלפון מהקב"ה אומר לי תשמע, הבוטח בה' חסד יסובבנו, צ'ינג, הבנתי. נגמר. אז אתה מבטיח לי הקב"ה שהחסדים יסובבו אותי מכל מקום? טרנק, נסגר הטלפון. אתה צריך עוד משהו? לא צריך שום דבר. לא צריך שום דבר. אנשים בלבלבלבל פילוסופיות תאוריות חרית חרית, מה ה' אומר, וה' גם אומר, הוא אומר "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" זה שיחת טלפון אחת שהיתה בארבע בבוקר, ויש שיחה אחרת, בארבע וחצי "ארור הגבר אשר יבטח באדם", שתי שיחות טלפון, עכשיו תבחר.... שאתה בוטח בה' ואתה לא תאכל ולא תשתה ותעמוד באמצע מסילת הרכבת ותשתה רעל ותגיד כיון שה' קצב את חיי שבעים שנה אז אני אוכל לחיות גם בלי אוכל ובלי זה, דע לך שאתה מפגר, כי בגזרת הבורא זה שנאכל ושנשתה ושנעשה את כל הדברים האלה, הוא גזר שנעשה אותם, בתוך הגזרות של הבטחון יש דברים גם שצריך לעשות אותם, כי הוא לא רוצה שאנחנו נתנהל כמו מלאכים לגמרי שלא אוכלים ולא שותים, גם אצלהם יש משהו בחינה של אכיל,ה אבל הוא לא רוצה, הוא רוצה שאנחנו נשאר בני אדם אבל על פי מצות הבורא, כמה אוכלים מה אוכלים מתי אוכלים, אין שום בעיה, גם בזה מקיימים מצוות ובזה יש תיקונים באכילה וברירת הניצוצות של הקדושה ועוד הרבה ענינים זה לא שסתם אוכלים כמו פרה, זה אוכלים ומתקנים את המאכל. אז יש בזה גם עבודת הבורא, אבל מכל מקום, שאדם יחשוב שהוא יכול ככה בצורה הזאת? שישכח מזה.
אז לכן הוא אומר, וכן אין ראוי לאדם להכנס לסכנות בבטחונו על גזרת הבורא, הוא ישתה חס ושלום סמי המות או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי והחיות הרעות ללא דוחק, שום הכרח לא הכריח אותו להלחם איתם, או שישליך עצמו בים או באש, והדומה לזה, ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו, הזהיר אותנו הכתוב מזה באמרו "לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר נסיתם במשא", ז"א אין לנסות את הקב"ה בזה האם יעמוד לימיננו במקום שהוא אמר במפורש שהוא לא יעמוד לימיננו, כי מי אמר לך, הכניס אותך למקום סכנה, אני אומר לך "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אז מה אתה נכנס למקום סכנה? כי איננו נמלט בזה מאחד משני הדברים, או שימות, ויהיה הוא הממית את עצמו ואז הוא נתבע על זה כאילו המית את זולתו מבני אדם, כי זה לא משנה אם אתה רוצח בן אדם או אתה רוצח את עצמך, אם אתה משוגע והולך ומזיק את גופך ואת נפשך אז זה בדיוק כמו שאתה רוצה את זולתך, אתה עובר על לא תרצח.... ימנע ממך, אתה תתבע על רציחת עצמך. כי מה שיש שקלול אצל הקב"ה מתי תמות ומתי לא תמות, זה תלוי בקב"ה, אבל זה לא סיבה לומר שהוא חפץ, הרי אם בן אדם חס ושלום מביא ממזר אז מה אתה רוצה להגיד, שהקב"ה עובדה, אם היה רוצה לא היה נותן לו להתפתח ולא היה יוצא ממזר, ואם יצא ממזר סימן שה' שמח. אחד מחלל שבת, הוא אומר אם ה' היה רוצה היה שורף הורג אותי בסקילה במכונית ואני נוסע כבר שלשים שנה בשבת, ואדרבא, החלפתי מכונית יותר יפה יותר טובה, יותר זה, זה סימן שה' רוצה. זה הבלים. זה שהקב"ה מאפשר ונותן רשות, נותן רשות פירושו לא מסכים, רשות, אבל לא מסכים, אתה חושב שמזה אתה יכול להסיק מסקנות שהכל בסדר? לא. אז לכן אין ללמוד ולכן רבינו בחיי אומר, תזכור, תזכור הוא אומר, שאם ימות והוא יהיה הממית את עצמו והוא נתבע על זה כאילו המית זולתו מבני אדם אע"פ שמותו על הדרך בגזירת האלקים וברשותו, שהרי ה' אפשר וה' לא מנע ממנו, וכבר הזהירנו שלא להמית שום אדם בשום גלגול, באמרו "לא תרצח", לא תרצח זה נכון לגבי כל אדם כולל עצמו, וכל אשר יהיה המומת קרוב אל הממית יהיה העונש יותר ראוי כמו שכתוב "על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו", ז"א העונש הרבה יותר גדול כשאדם רוצח או הורג את קרוביו, מי שיותר קרוב לו, "ושיחת רחמיו על רדפו בחרב אחיו", ז"א גם בזה יש חשבון, את מי הרגת וכן הלאה.
עכשיו אז אם זה ככה, יוצא שבן אדם מתחייב על הריגת עצמו יותר מהריגת זולתו, למה כי הוא קרוב אצל עצמו יותר מזולתו. וכל זה כאין וכאפס כנגד הזמרים הפסולים. שהם מחטיאי הרבים וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו... הוא נגד טבעו ולחזור בתשובה, והרי אם אדם לא מסייעו הקב"ה קשה לו, כי נגד המלאך היצר הרע קשה, גם כשה' עוזר קשה. אז שה' עוזר זה לא קל, וכשאדם אפילו רוצה זה לא קל, כל שכן אם הוא לא רוצה ונהנה מהעבירות ומתפרנס מהם, אז איך, אם ה' לא עוזר לו ולא מספיקין בידו, לא עוזרים לו מן השמים איך הוא יחזור? אז הוא רק הולך ושוקע ושוקע ועיין ערך בני אלבז, גד אלבז וחבריהם, חיים ישראל וכו' כבר הפכו להיות עם החילונים והכל ודואטים וחרית ומועדונים ולאן לא, ויניב מרחיק משיח וכל החבר'ה, הכל הולך ומתדרדר, וזהו, הם יוצאים לתרבות רעה לאט לאט וזהו. למה? כי בן אדם חושב שהכל הוא יכול לנהל כמו שהוא רוצה, והוא לא יודע שמה שה' אמר בתורה זה מה שפעל בעצם. כל הדמיונות שאדם חי בהם וחושב, לא יעזרו לו שום דבר.
לכן נסכם, מה שלמדנו היום זה ככה, אחד: שאדם צריך לבטוח בה' בכל עניני הגוף שלו, בחייו במותו בטרף מזונו מחיתו מלבושו דירתו בריאתו בריאותו חליו מידותיו, ואמרנו שצריך להשליך את עצמו הקב"ה על הגזרות שגזר לו הבורא ויבטח בהשי"ת וידע ששום דבר לא יגמר לו מהם וכל הדברים האלה רק מה שקדם בדעת הבורא שזהו הנכון לעניניו בעולם הזה ולעולם הבא והכי טוב לאחריתו, ויזכור שהנהגת הבורא לא בכולם שוה, אז אל תלמד מאחרים, כי אין לשום בריה בהם עצה והנהגה אלא ברשותו וגזרתו ודינו. וכמו שאין ביד הברואים החיים שלהם והמוות שלהם והחולי והבריאות כך אין בידם טרף מזונו וספו ולבושו ושאר עניני גופו ועם בירור אמונתו כי ענינו מסור אל גזרות הבורא יתעלה ושבחירת הבורא לו היא הבחירה הטובה הוא חייב להתגלגל לסיבות תועלותיו ולחבור הטוב כנראה לו מן הענין, והאלקים יעשה מה שקדמה בו גזרתו. והדומה לזה כי אדם אע"פ שקצו ומדת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך, בכל אופן ידע שעלי ולהתגלגל לסיבות החיים במאכל במתה מלבוש ובמעון כפי צרכו, ולא יניח את זה האלקים ויגיד תאמר בשבילי תשתה בשבילי, הוא חייב לפעול ולעשות את זה, ז"א ולא יאמר, אם קדם בגזרת הבורא שאחיה אז אני אשאיר את הגוף שלי בלי מזון כל ימי חיי ואני לא אטרח שום דבר ולא כלום וזהו, אם הוא רוצה שאני אחיה אז הוא יתן לי את הזה וגמרנו. וכן אין ראוי לאדם לכנס בסכנות בבטחונו על גזירת הבורא ולא יכול לשתות סמי מוות ולא יסכן עצמו עם אחריות וחיות, ולא ישלים את עצמו בים או באש ויגיד שהוא בטוח ולא יקרה לו כלום, על זה נאמר "לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר ניסיתם במשא", כי לא נמלט מזה מאחד משני דברים, או שהוא ימות ויהיה הוא הממית את עצמו ואז הוא יתבע כאילו המית את זולתו, אע"פ שהמוות שלו היה בגזרת האלקים וברשותו שהוא לא מנע ממנו, והוא כבר הזהיר אותנו שלא להמית שום אדם בשום גלגול, כמו שאמר "לא תרצח", וכמה שיהיה המומת יותר קרוב אל הממית העונש שלו יהיה יותר, כמו שאמרנו "על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו", אז כשאדם רואה שאם הוא מתגלגל בעניני הפרנסה, נגיד זמר, שאין לו פתאום פרנסה, ולא מזמינים אותו והכל, לא צריך להחרד ולא צריך לדאוג ולא צריך כלום, המזונות ק צובים ויש לפעמים איזה נסיונות ורוצים לבחון אותו האם הלכת על המהלך הזה עד הסוף או לא, האם יש לך פקפוקים, האם אתה בטוח או לא, כן או לא? אם אתה תהיה בטוח וסמוך, ברגע שיגיע הרגע הקב"ה יפתח בלי סוף.
אני במשך שנים רבות רצתי ורצתי ורצתי ורצתי ויגעתי ויגעתי ויגעתי ויגעתי, ולא הצלחתי להרים את הפרויקטים שרציתי, ורציתי ורציתי ורציתי ולא היה לי אמצעים, לא היה לי אמצעים. ופעם אחת אמרתי, יה"ר מלפני אבשינו שבשמים שאני אזכה לחלק אלף קלטות בחינם, אתם יודעים מה זה היה אלף קלטות בחינם? ובסוף ה' זיכה אותי וחילקתי פעם אחת בצומת מורשה אלף קלטות! זה היה בערב יום כיפור או ראש השנה, חילקתי את זה במשך שעתיים אלף לכל זה היה פעם ראשונה, ועמדתי בצומת לבד וכשסיימתי הייתי מאושר וכשסיימתי אמרתי רבש"ע, יה"ר שלשנה הבאה אזכה לחלק עשר אלף, ולשנה הבאה ה' זיכה אותי וחילקתי עשר אלף.

השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק.ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.