ש. יש אחד שנגזר עליו שהוא צריך להיות ארצי ומזה יקבל את הפרנסה, ואחד שנגזר עליו להיות עשיר לא משנה מה הסיבה, או אחד שנגזר עליו להיות עני, אז איך הבן אדם איך אנחנו פה יודעים, אולי נגזר על אחד מאיתנו לעבוד את האלקים זה כמו לעבוד את ה' ארצי

הרב: אז לכן אם אתה לא בדרגה המקסימלית שלמדנו אותה, אז אתה צריך לדעת את הסיבות, ואז אם זה נגזר לך דוקא דרך הסיבות באופן טבעי אז אתה תקבל בדרך הזאת, ואם נגזר לך בלי הדרך הזאת אז אתה תקבל בחינם כי בלאו הכי תקבל

ש. אז איך לנסות איך אני יכול לדעת

הרב: כבר לימדתי ואמרתי, כמה שאתה עובד, נגיד כרגע, שלום יש לך איקס שעות שאתה עובד, עכשיו אתה קודם כל מנצל את הזמן הפנוי לעבודת הבורא, לא להתנפל ישר על העבודה, קודם כל יש זמן פנוי, שמונה שעות נגיד אתה עובד, ונגיד איקס שעות אתה ישן ואיקס שעות אתה אוכל ונמצא קצת בבית, נשאר זמן פנוי שאתה יכול לנצל אותו לכל דבר, לקרוא דברים או שטוות או דברים טובים וככה ככה ללכת ל טייל לשבת לדבר לקשקש, מה שאתה רוצה אתה יכול לעשות, הזמן הזה אם תלמד לנצל אותו טוב ולדחוס אותו טוב בתורה ובמצוות אז קודם כל זה אומר שאתה כבר מלא פול בעבודת הבורא, עכשיו אתה רוצה להזיז עוד, להזיז עוד, למלא את ה-24 שעות, אז אתה מזיז קצת בשינה כמו שאנחנו קמים מוקדם, אתה מזיז קצת גם מהעבודה, איך אתה מזיז? מוריד לאט, חצי שעה, שעה, רואה שזה עובד, מוריד עוד קצת עוד קצת, יש פה נהג מונית היה עובד 12 שעות וקצת יותר, היום הוא עובד רק שלש שעות, שלש שעות, לא, והמצב אותו דבר, המצב אותו דבר, נהג מונית שיושב פה, אז ז"א הבן אדם כבר לומד חצי יום בכולל אחרי, בנסיעה הוא גם שומע קלטות דיסקים, בבוקר הוא בא פה ללמוד מידי פעם ב"ה וכן על זה הדרך, והבן אדם מבסוט חבל על הזמן. היה לו איזה כמה ימים שהיה לו קשה, ביקש ברכה, נתתי לו ברכה, כתב לי באס אם אס לא פרי אלא פירות, לא פרי קטן, פירות, באותם שלש שעות. הקב"ה קובע מי ומה ומתי, אל תעמוד לו עם סטופר כי הוא לא עומד לך עם סטופר, אם היה עומד לנו עם סטופר עם מה שאנחנו עושים לא היינו רואים פיתה שנים. אבל הקב"ה נותן גם למי שלא מגיע לו נותן, ותראה באו עם ג'עלה בני עיש לא סומכים על כלום, באו עם ג'עלה הכל מסודר.

ש. לא שומעים

הרב: ברור שעל פי המדרגה האמיתית אם יש לאדם זה שילמד כל היום, אבל אם הוא עדיין לא במדרגה הזאת האמיתית, הוא רק שואף להגיע אליה אבל הוא עוד לא בטוח שהוא בדרגה הזאת, אז כדאי קודם כל שיתרגל את עצמו זמן מה בחצי יום למה, כי נראה שהוא עומד בזה, אחרי שהוא מתרגל לזה אז יכול אח"כ לאט לאט שוב פעם להפחית עד כדי שיוכל לא לעבוד, אבל כי אם לא תהיה לו מדרגה בבטחון פתאום הוא יגיע למצב שהוא רואה נסיון, לא מגיע לו, נהיה חובות, פתאום בא ארנונה, פתאום בא זה פתאום בא פפפפ לא יודע מה לעשות, מתחיל להשתגע כבר מתחיל לאבד את הבטחון, מתחיל ללכת שאלת רב, כבוד הרב ניסיתי פה שם עכשיו מה אני עושה, מה יגיד לו הרב? אז הוא יגיד לו לצאת לעבוד, למה כי אתה שואל מבינים שאתה שואל שאתה במצוקה,

ש. יש חובות, אתה לא יכול להתעלם

הרב: אבל הכסף מאיפה בא? מהקב"ה או ממך? אז מה זה מועיל מה שאתה שואל. אבל מה זה מועיל מה שאתה שואל?

ש. רוצה להבין אבל המציאות

הרב: המציאות זה שה' זן או לא?

ש. כן

הרב: סופית?

ש. סופית

הרב: אז מה אתה שואל? מה לעשות? לפנות לבורא הזמן והמפרנס ולומר לו רבש"ע, אני מוסר עצמי לעבודתך, אני עושה כל מה שאתה מבקש, אנא, הורד מעלי את כל הטרחה ואז אתה מתחיל לשיר אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא.... איפה ראיתם בארבע וחצי אנשים מחייכים ככה ושרים, עם חובות, ז"א כשאני עבד של הקב"ה והוא האדון ודאי שאני יכול לתלות את בטחוני באדון, כי כל חסרוני על האדון, אם האדון רוצה שאני יעבוד אותו הוא יספק לי את כל צרכי. מה זה אדון, יש לו עבד הוא רוצה שיביא תפוקה, הוא חייב לתת לו אכילה שתיה לינה מלבוש, כל צרכיו, חייב לתת לו אחרת איך העבד יעבוד? אז ממילא אתה צריך להבין, שהקב"ה את חסרונך רואה, הוא שמנע ממך, הוא שהכניס אותך לנסיון של חובות, הוא בודק ובוחן אותך, "ויענך וירעיבך", ויאכילך את המן, מה נתן לך? מן, איזה גרגירים כמו כוסברה, זה מן אוכל, זה מן זה האוכל? בלתי אל המן עינינו,

ש. הראשי תיבות של מן אומרים מה נאכל, מה נברך, מה נאכל,

הרב: יא. יפה מאד, נכון. מה נאמר.

ש. ז"א שהמן שירד מהשמים מה שרצית לאכול

הרב: היה בו

ש. כן, או

הרב: אבל זה היה קטן. אבל זה היה קטן. והם רצו לראות עוף גדול, אז הם רצו שלוים, ורצו בגרה ורצו לאכול שוויה, אתה מבין? זהו. אז אנשים לא מסתפקים בשבילהם זה קצת, כל מה שיש להם זה קצת קצת, אז לכן אדם צריך להבין, הבטחון בה' לא ישתנה אם יש עכשיו מצוקה או לא, זה מה שלמדנו עכשיו, גם אם לא יועילו הסיבות אתה עובד, יש אנשים עובדים שתי עבודות, שתי עבודות, ויש להם חובות או לא? יש להם חובות, אז מה זה משנה אם אתה עובד או לא עובד, הוא כבר לא יכול אפילו להכניס, כאילו הוא עושה חשבון, אני עובד שמונה שעות פה ועוד ארבע שעות אני משלים אני כבר ממוטט וכמה אני עושה בסוף, שבע שמונה תשע אלף שקל, ואחרי זה כל חודש ההוצאות 15, אז איך אני, אז חבל ללכת בכלל לעבודה, בסוף אני כל חודש גרעון שבע, אז איך, אז איך כולם חיים, הרי בסוף כולם חיים, עם החובות בלי החובות, כולם חיים. אז מה, מן השמים

ש. אם אני רואה אברך

הרב: או, שאלה יפה. האם יש אברכים אני יודע מה אתה שואל ויש ככה, כן ברור ברור ברור

ש. ...מזכה את הרבים...

הרב: ברור מזכה צדיק הכל, היא לא כמו רבי חנינא בן דוסא, היא לא כמוהו

ש. צדיקה גדולה

הרב: יותר מחנינא בן דוסא

ש. עושה חסדים שאתה לא מבין, מסירות נפש

הרב: יותר מחנינא בן דוסא?

ש. לא יודע

הרב: אתה מכיר את רבי חנינא בן דוסא?

ש. מכיר

הרב: מה נו, מה נו, משמה, אז חנינא בן דוסא כל העולם היה ניזון בשביל שלו, בזכותו, והוא לא היה לו מה לאכול, אז מי זאת מרחובות מזכה את הרבים ואיך אני לא יודע מה, אם ה' גוזר שאחד יהיה עני הוא יהיה עני בין אם הוא צדיק בין אם הוא רשע. האבן עזרא היה עני כל ימי חייו, הוא נולד במזל של עוני, דוח מוח עד סוף ימיו, שפעם הוא ניסה, אמר לפחות העיוור הוא יותר גרוע ממני, הוא גם לא רואה, אז הוא אמר אני אנסה לראות כאילו אני עיוור, ואז אני אתנחם שאני עני, והוא עצם את העיניים ועבר קברת דרך ואיפה שהוא עבר היה אוצר והוא בדיוק סגר את העיניים, למה כי אם יש גזרה שבן אדם לא יהיה לו לא יהיה לו. איך אחד אומר, כל מה שאני נוגע ח ול, ויש אחד אומרים מה שהוא נוגע - זהב, מה זה? למדנו אתמול, ה' מחליט זה יהיה עשיר בעל כרחו, לא משנה, יהיה לו ויהיה לו, ככה ה' גזר ויש סיבות אצל הקב"ה הוא יודע למה זה ככה וזה לא ככה

ש. אפשר לשנות את הגורל?

הרב: אפשר. אם אדם עושה תשובה ומחליט שהוא מוסר את עצמו להשי"ת הוא הופך להיות עבד של מלך, ועבד של מלך יש לו מה שיש למלך, ושולחנו של המלך לא חסר כלום, ולא עוד אלא שהעבד של מלך יכול להכנס בכל עת למלך. שר לא יכול להכנס בכל עת, עבד יכול להכנס בכל עת. לכן אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא....

ש. הרב

הרב: כן, תן לו שאלה עוד

ש. שתי שאלות. כתוב במסכת ברכות בדף ח' שרשום שמה שאמר רבי חייא שאומר שגדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים ומפרש בשומר אמונים שהוא אומר שבן אדם שעובד ולומד יותר גדול מבן אדם שלומד כל היום ונהנה משל אחרים, ומה שהתייחסת לגבי רבי חנינא בן דוסא רציתי לשאול במסכת תענית שמה, בכל זאת הוא עשה השתדלות, הוא לא ישב בבית, הוא הלך לשוק הוציא את היד ונעשה לו נס, עשה איזה השתדלות, לא שבאה הפרנסה עד הבית שלו,

הרב: גמרנו? אז גדול הנהנה מיגיע כפים יותר מירא שמים, כמדומני שזה היה הרב בלאזר שמסביר את הדבר ואומר כך, בכוכבי אור, הוא אומר למה גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים? ירא שמים, נגיד שאני ירא שמים, ואני לא עובד, ואני בוטח באלקים ואני בטוח במאה אחוז שההשתדלות לא מועילה כלום ולא מוסיפה כלום, וזה כתוב גמרות מפורשות שלא מהמלאכה הפרנסה ולא כלום, אז אני בטוח במאה אחוז, לי אין בעיה, אני הפסוקים מספיקים לי, אני לא צריך הוכחות מהשטח, אני לא צריך כלום, ה' אמר יש פסוק, הבוטח בה' חסד יסובבנו, נגמר הסיפור אצלי אני לא צריך יותר, שלום, אני נקרא ירא ה'. יש אחד נהנה מיגיע כפיו, הוא יותר גדול מירא ה', למה? אני בוטח בה' ובאמונה שלי אני משיג את הדברים שההשתדלות לא מועילה, למה זה שנהנה מיגיע כפיו גדול ממני? כי הוא יצא לשטח ועבד וראה שאני צודק. הוא ניסה ועבד ולא עבד ועבד ולא עבד וראה שלא ההשתדלות ולא יגיע כפיו מביא לו את הפרנסה, אז הוא גדול ממני, למה? הוא חושית רואה שכך הם הדברים. אחד אומר לך תשמע, אתה אל תספר סיפורים, אני חי ככה, אני יודע, הנה יש יהודי קוראים לו חיים טובי, הוא משתתף פה בשיעור והוא רואה אותנו כרגע והוא צלצל, הוא היה בלוס אנג'לס עכשיו, ולפני שהוא יצא אמר לי תן לי ברכה, אמרתי לו חביבי, לפני שיצאת גזור כבר מה יהיה, כי יצאה בת קול ואמרה מה יהיה, אם תשתדל או לא תשתדל, תשב או תתאמץ בסוף אתה תקבל אותו דבר, צלצל ואמר חזרתי וניסיתי מה שאמרת, יום אחד החלטתי להשתדל אצל הגבירים, לדבר, לשכנע והכל, כמה יצא לי ביום הזה? איקס, יום אחד החלטתי אני לא עושה כלום, יושב ולומד ולא עושה כלום, ובאו אלי עד לדלת והביאו לי אותו איקס, וככה במשך התקופה שהוא נמצא, יום כן יום לא, יום כן יום לא, הוא אומר לא היה שינוי בין יום ליום. זה עכשיו, מהשיעור פה יצא. אז ז"א זה הנהנה מיגיע כפיו הוא יצא ללוס אנג'לס בשביל להבין את מה שהסברתי לו פה, אם היה נשאר פה היה לו בדיוק אותו דבר. על זה כתוב "ועיני כסיל בקצה הארץ", הכסיל חושב שהפרנסה בקצה הארץ, צריך לנסוע עד לוס אנג'לס, והוא לא יודע שהפרנסה מי שמזמין אותה פה מזמין אותה שם, רק מה, אם אתה רוצה גלות, אתה רוצה יסורים, אתה רוצה בבקשה, אבל מה, הוא ברור לו, ברור לו בחוש כי הוא נהנה מיגיע כפיו פירושו מה ההנאה שיש לו מיגיע כפיו, זה שהוא יודע ברור שההשתדלות לא מועילה כלום, לכן הוא גדול מירא שמים.

ש. אז הצדיקים ישארו פה לא ילכו עד ללוס אנג'לס ויאספו תרומות, יגיע

הרב: אתה צודק, אתה צודק

ש. רואים הרבה צדיקים

הרב: אתה צודק, ובאמת על זה תירצו הרבה תירוצים למה צריך בכלל שדרים שילכו לחו"ל להביא כסף וכו', היות וזה זיכוי הרבים והיות וזה ענין רוחני אז צריכים להשתדל בזה בכל דבר רוחני, ולא עוד, כשמגיעים לחו"ל לא יודעים מה נעשה בארץ, לא יודעים מעולם הישיבות ולא כלום, כשהולכים שם אז כל העולם שם יודע שיש ישיבות בארץ ישראל ויש הכל וכו', ואם לא ילכו לשם לא יהיה תמכין דאורייתא, לא יהיה זכות לעשירים, יהיה עליהם עוון פלילי כי את הכסף ישמרו לעצמם, אף אחד לא בא ביקש מהם אף אחד לא זה, הם לא יתנו גם, אז לכן באים אצלהם ומזכים אותם, ולוקחים בעצם את הכסף שהוא מיועד לכלל ישראל, כי העשיר את העני עמך, הכסף של העשיר נמצא אצלו, למה הקב"ה נותן לאחד שיהיה לו שיבר ולאחד רק ברז, אחד צריך לפרנס את הכל, נותנים לו הרבה עשירות והוא צריך לחלק את זה, זה לא בשבילו, אין לו מה לעשות עם זה, אז הולכים אצלו לקבל את מה שמגיע, הוא לא עושה טובה, הוא צריך לתת, הוא לא יתן הוא ייענש, אז לכן צריך ללכת לקחת מה שמגיע, ואם מה שמגיע נמצא שם הולכים לשם. אני לדוגמא לא הולך בכלל, אני אומר מה שצריך להגיע יגיע גם אלי, ולכן אני לא הולך.

ש. אבל צריך לזכות אותם

הרב: אני מזכה את העניים, אני מזכה את העניים, אני פונה לעניים, אני אומר, אני מזכה את העניים, יש מי שמזכה שם, אני מזכה את העניים ואני נ ותן להם הזדמנות אלף שקל מניה להיות שותף באצטדיון, מי יכול לתת לעניים זכויות כאלה? אתה ראית פעם מישהו בעולם שנ ותן זכויות לעניים? כולם הולכים לתת זכויות לעשירים אני נותן זכויות לעניים, אלף שקל אתה שותף שלי באצטדיון ארבעים חמישים אלף איש, שווה או לא שווה? יותר שווה. אני נותן לאנשים בהו"ק 28 או 48 דולר להיות שותף בכל מפעלות שופר, הרי אם אני אלך לעשיר כמה הוא נותן? גם כן כסף כזה קטן, אז מה אני טיפש לנסוע עד שם, לעמוד בתור והוא יגיד לי אני לא פנוי ותבוא ביום פלוני והשנה אני כבר גמרתי את הכסף ותבוא פעם אחרת ותקבע פגישה וחרית, מי צריך אותך בכלל? יש פה עניים ב"ה מלא, מלא עניים, והם תורמים יותר מהעשירים, האברכים תורמים הרבה יותר מהעשירים, האברכים, למה? כי אברך שנותן לך נגיד מאה שקל מתוך אלפיים שהוא מקבל זה מלןתלפים, זה מלנת'לפים, מאה שקל הוא נותן לך מלנת'אלפים, אם יתן באותו יחס העשיר אז זה יהיה כמויות אדירות של כסף, אם עני מוציא חומש ז"א מאלפיים הוא נותן 400 שקל, אז עשיר שיש לו עשר מיליארד היה צריך לתת שני מיליארד, והם שוים, ה-400 שקל של האברך שווה בול לשני מיליארד של העשיר, הבנת? אז ז"א לזכות ולתת זכויות כמו שאנחנו מסוגלים לייצר בס"ד לעניים זה המצוה הכי גדולה שיש בדור. אבל יש אנשים שהבטחון שלהם לא כל כך והם מחפשים את הכסף הגדול, כמו שאומרים, והם הולכים על גדול, אז הם הולכים ל חו"ל בגדול בגדול בגדול. מאז שנשארתי בארץ הקב"ה השפיע עלי הרבה יותר ממה שהייתי יוצא לחו"ל לאין שיעור אפילו, ואת כל הפעולות הכי גדולות בעולם שעשיתי זה מאז שהפסקתי לצאת לחו"ל. זה בטחון. הבטחון הוא שאתה לא תולה באנשים, אתה עושה רק מה שהקב"ה דורש ממך ותו לא, אתה אומר ירצו לתת יתנו, לא ירצו לא יתנו, אם אתה רוצה לזכות בן אדם באמת באמת באמת באמת אז אתה יכול ללחוץ עליו קצת קצת בשבילו, לא בשבילך, אתה לא צריך את זה, הוא צריך את זה. הוא צריך את זה. לי יש מה לתת, לא לך יש מה לתת, לי יש מה לתת, הסחורה שלי שווה הון, הון, להחזיר יהודי בתשובה זה הון. ונותנים לך אפשרות להיות שותף בדבר כזה, איפה נשמע כדבר הזה? נראה עכשיו תשובה תגידו לו הוא מצא גז, אני רוצה עכשיו להיות שותף איתך, אחרי שהוא מצא גז הוא מחפש שותפים? הוא לא רוצה אף אחד, אם יש לו שותפים הוא מחפש להתפטר מהם, שישאר לו הכל, ואני בדיוק הפוך, אחרי שיש לי אוצרות רוצה לחלק אותם, בואו תהיו שותפים, לא טוב? זה בטחון. וסיפרתי לכם בזמנו על רבי יהונתן אייבשיץ שכתב ספר תורה לעצמו והחזירו לו את הכסף מן השמים והסבירו לו שבגלל שהוא לא שיתף את הציבור בספר תורה לכן החזירו לו את הכסף. אז ז"א הקב"ה חפץ, עכשיו דרגת הבטחון אצל כל אחד היא שונה, מה לעשות, אני עובד על הדרגה הכיג בוהה שאפשר, ככה אני רוצה לעבוד, אתם לא מסכימים? מסכימים או לא? זהו ככה אני רוצה, אתם רוצים פחות? תעבדו פחות, אבל אני רוצה מקסימום. כן עוד שאלה.

ש. תברך אותנו שגם אנחנו נזכה

הרב: זה לא הולך עם ברכות, זה הולך עם לימוד ומאמצים. ה' יזכה אתכם לבוא כל בוקר להקשיב ללמוד ולהבין ולהיות בעלי מדרגה ובטחון מקסימלים.

ש. אמן

הרב: אין שום בעיה, זה הכל ענין של תרגול, תרגול, חבר'ה זה כמו שנכנסים למכון כושר ומתחיל להתאמן אתה בא מנופח, ככה זה, זה הכל עובד רק בראש בראש, כל השיעור הזה זה עבודה על הראש, אם בן אדם יודע לאט לאט להפנים את זה ואח"כ הוא מתרגל ואח"כ הוא רואה ואח"כ הוא מביט ואח"כ הוא שם לב, אדם לא שם לב, אח"כ הוא שם לב, אה עשיתי ככה לא בא ככה עשיתי ככה ככה ככה, אתמול לא היה צביעה יפה פה, אתה רואה עם נצנצים, ז"א הם בכלל חשבו על זה? הם לא חשבו על זה, חשבו עליהם, אתה עושה לשם שמים כבר באים המתנדבים, באים, למה שיהיה צבע רגיל, שיהיה צבע מלכות וכן הלאה. אין דבר כזה, כשבן אדם בוטח בה' מן השמים מסייעים אותו מכל כיוון, הבוטח בה' חסד יסובבנו.

ש. העשיר למה שיתבע על זה...

הרב: חומש זה רק למי שעלול להזדקק לאחרים, כשאדם לא יתן יותר מחומש שלא יזדקק לאחרים, אז אם אתה מרויח 4000 שקל ואתה תתן 800 שקל ואז אתה עלול להזדקק אם תתן יותר לאחרים, אז אומרים לך מה התועלת? אתה תתן יותר ואח"כ תבקש מאחרים, אז מה עשית? אז תשאר עם שלך תן מה שאתה צריך לתת ושלום, אבל אחד שיש לו עשר מיליארד ואם הוא יתן שתי מיליארד לא יהיה לו שניצל שבוע הבא? חסר לו? לא מדובר על אנשים שיש להם מספיק כסף, מדובר על מי שיזדקק לאחרים אחרי חודש.

ש. לא שומעים

הרב: נכון, ויש באמת אנשים שנותנים גם יותר מזה. היה בן אדם שאני סיפרתי לכם שקוראים לו מרקוביץ, והיהודי הזה היה נותן תשעים אחוז מעשר, עשרה אחוז היה משאיר לו, תשעים אחוז הוא היה מרויח מאות מיליונים, תשעים אחוז הוא היה נותן מחלק, תשעים אחוז הוא היה נותן. ואני יודע שיש פה בן אדם עכשיו שיושב פה שבא היום פעם ראשונה והוא נותן המון המון כסף לכל דורש ומבקש, נותן, הוא לא יכול לא לתת, לא יכול לא לתת, לא יכול לא לתת, לא יכול לא יכול, הלב שלא לא יכול, לא יכול.

ש. מה הגדר הרב?

הרב: מה הגדר? בטח, ודאי מה פחות אפילו, מה הבעיה, ולא רק זה, בפדיון נפשות חייבים לתת יותר מחומש, כל בן אדם, בשביל לפדות נפש מישראל צריכים לתת כל סכום שרק אפשר בשביל לפדות את הנפש, גם אם צריך לקחת הלוואות, צריך לפדות את הנפש, נפש מישראל צריך לפדות אותה מה לעשות, כ מובן על פי כללי ההלכה, כדי דמם ולא יותר מכדי דמם. אבל בסך הכללי אלה הם הכללים.

ש. הרב דיבר על שעות הפנאי, ונגיד ושעות הפנאי שלי הם איקס, איך אני מחלק אותם אם בכלל בין זיכוי הרבים ובין תורה

הרב: תורה תלמד לפחות שעתיים בתענית דיבור ביום שזה שעות איכותיות שאין למעלה מזה, שאדם לומד בתענית דיבור ברציפות ללא הפסקה קבוע, אז קודם כל אתה יוצא ידי חובת קביעת עיתים לתורה ובאיכות המקסימלית, כמובן שאם אדם יכול להוסיף יותר יותר, עכשיו גם נשקל הדבר האם אדם בפעולות שלו הוא מסוגל יותר ללמוד או מסוגל יותר לפעול, אבל קודם כל ללמוד תורה חייבים, אין דבר כזה להתפטר מהתורה לגמרי, אז אני ידוע על ת"ח גדול שהיה עוסק בזיכוי הרבים, עד היום הוא עוסק בזיכוי הרבים, שהוא נכנס אצל מורי ורבי והוא שאל אותו שאלה, הרב שפירא זצ"ל שאל אותו שאלה, אמר לו כבוד הרב, אני לומד והכל טוב ויפה, גמרתי את הש"ס כבר ארבע פעמים, אני גם מזכה את הרבים והולך לסמינרים ולכל מיני מקומות ומצליח להחזיר יהודים בתשובה וכו' וכו', ואני לא יודע איך לחלק, כמו שאתה שואל, כמה אני צריך לתת לזה כמה אני צריך לתת לזה, מה אני צריך לעשות. אמר לו הרב, אתה רואה ס"ד מהטיפול בבעלי תשובה מה שאתה מתעסק והדברים האלה, אתה רואה בזה ס"ד? אז הוא אמר לו כן, ומושפעים ממך, אתה מצליח להשפיע, זה מביא תועלת? אמר לו כן, אמר לו תראה, גדול הדור אתה לא תהיה, אז תלך על הדבר הזה. ככה הוא ענה לו. ומאז הוא עוסק בתחום הזה, כמובן שהוא לומד את העיתים הקבועות וכו' וכו'. אני באתי לרב שלי לפני שנים ואמרתי לו כבוד הרב, אני מתחיל להתייבש, אני רוצה הפסקה שנה ללכת ללמוד רצוף שנה לא לראות אף אחד, שנה, שבתון, סגור זהו. אמר לי אסור לך, אמרתי לו אז מה אני עושה? אמר אתה חייב רק בקביעת עיתים לתורה, כל השאר רק מה שאתה עושה. אז ז"א כל בן אדם צריך לדעת מה היכולת שלו ומה לא, מה כוחו, עכשיו הם א הוא מסתפק והוא לא יודע ויש לו רב קבוע שמכירו, אז ילך שואל אותו אומר לו כבוד הרב, אני עושה את זה וזה בזה אני רואה ככה בזה אני רואה ככה, זה אני אוהב זה אני לא אוהב, זה אני צריך זה לא צריך, זה אני מפחד זה לא מפחד, מה אני עושה עם עצמי? אני אתן לכם דוגמא. לפני שאני שאלתי את הרב שלי, אז יום אחד קראתי מאמר של המכתב מאליהו, והמכתב מאליה אומר שיש עבודה פרטית ועבודת הכלל, יש לימוד תורה ויש ענין של זיכוי הרבים שאדם גם צריך לעשות, אבל איך הוא אומר צריך לעשות, בן אדם עולה מתמלא בלימוד התורה ואח"כ משפיע לציבור, אח"כ עוד פעם מתעלה ואח"כ משפיע על הציבור, ככה זה הולך, עכשיו אני כל פעם, אני אוהב תורה בצורה לא לא לא נורמלית קצת, אוהב אוהב אוהב אוהב, אני יושב יושב יושב לומד ופתאום אני כבר לא יכול לשבת, חייב מה שאני יודע ללכת להגיד לכולם מצאתי, הנה, יש. להגיד לכולם, כן. כן. ואתה לא יכול, אתה לא יודע, אתה פה מפחית שם מגזים מה הולך, לא יודע, יום אחד בכיתי לקב"ה, בכיתי, ישבתי בכיתי, אמרתי רבש"ע, אני יודע שאני מסבך את עצמי, אני בסוף עוד אגיע אליך בסוף תגיד לי מי אמר לך, מה עשית, מה ביקש ממך, לא יודע מה לעשות, תפקח את עיני אבל לא שיהיה לי ספק שאחרי שאני אבין משהו אחרי זה אני אגיד אולי זה יצר הרע אמר לי, אולי זה ככה ועוד פעם אתחיל מחדש, אני רוצה תשובה ברורה, חד משמעית. פתחתי ספר מהספריה, קוראים לו מזכה הרבים, הספר הזה נכתב לפני 150 שנה ואני פותח איזה מאמר ככה בהשגחה, בהשגחה, אני מתחיל לקרוא, קורא קורא קורא את המאמר, ופתאום כתוב שמה ככה: הגאון מוילנא אומר על הפסוק "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי", יערוף כמטר לקחי- מטר זה הגשם, והתורה נמשלה לגשם, יערוף כמטר לקחי, כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אז התורה היא כמו המטר, מה פירוש, אם יש זרע באדמה של חיטה כשיורד הגשם על זרעים של חיטה מה מצמיח? חיטה. אם יש זרעים של בשמים מה מצמיח? בשמים. אם יש זרעים של קוצים מה מצמיח? קוצים. אומר הגאון מוילנא, אם יש לאדם בלב שאיפות ורצון להיות מרי חיטיא, אלה שלומדים תורה שהתורה זה המזון הרוחני הבסיסי של האדם כמו החיטה, מי שרוצה להיות ממרי חיטיא, אז כשהתורה נכנסת בו היא מוסיפה בו עוד רצון לעלות ולהתגדל ועוד ועוד ועוד ועוד תורה ועוד תורה ועוד תורה ועוד תורה ועוד ת ורה, כמו הלולב, עוד ועוד ועוד ועוד ועוד. ואם הלב שלו, הלב שלו שהוא רוצה לזכות את הרבים, להפיץ את התורה והכל, כמו הבשמים שמפיצים ריח על כל סביבותם, כשהתורה נכנסת בליבו ישר הוא רוצה להפיץ. אמרתי זהו, קיבלתי את התשובה, זה לא שיצר הרע עובד עלי ולא עובד עלי, זה אני, אז כשהתורה נכנסת היא רוצה לצאת החוצה ולהפיץ.
והיה עוד המשך, יש אנשים שהתורה נכנסת אליהם והם הופכים להיות כמו קוצים, כל התורה שהם לומדים זה לקנטר את האנשים, לדקור אותם אתה לא מבין כלום אתה לא יודע, איפה זה כתוב מה שאמרת הכל שטויות.........הכל קוצים רק לקנטר. ואז התיישב לי הדבר, והייתי מאושר והודיתי להשי"ת שהראה לי את הדבר הזה. אחרי זה שאלתי את הרב והרב אמר לי כעין זה, זה התפקיד שלך בעולם, זה מה שאתה צריך לעשות, אתה לא רשאי.
היה פעם מישהו שהלך לרב היה קנאי, לא היה אוהב מה שאני עושה וכאילו דואג לי. אומר לי, אתה צריך להשקיע בלימוד, אתה יכול להיות כך וכך ויש לך אשה ויש לך ילדים ואתה צריך להיות ככה וזה ופה ושם, אמר אני הולך לרב שלך ותבוא איתי ואני אשאל את השאלה ונראה מה הוא יגיד. אמרתי לו בסדר. הלכנו לרב, הוא רק התחיל לדבר וזה וזה אמר לו שששששש, הוא עושה מה שצריך ואין לו משהו אחרי לעשות, הבנת? לא אשה, לא כלום לא שום דבר, זה מה שצריך לעשות, זהו.
אני סיפרתי לכם שבהתחלה כשאשתי לא רצתה כל כך, הייתי מתקדם במהירות יתרה, אז היא העמידה אולטימטום אם לא אז אנחנו, אמרתי לה אמר משה רבינו וירכיבם על החמור וישלחם, הוא הרכיב את שני הילדים, גם לי אז היו שני ילדים, הרכיב את האשה ואת הילדים ושילח אותם לאבא - ליתרו. אז אם את רוצה אין לי בעיה אני אקיים בכם את הפסוק ולהתראות. לא לאיים עלי, אני לא מאויים בכלל, למה? כי אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדאד קודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא...
עוד אחד עכשיו עם הבית ההפוך, אנא אנא אנא עבדא דקדושא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדאד קודשא בריך הוא, אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא.... אנא אנא אנא לא לא לא עבדא לעבדא לעבדא, אנא אנא אנא אנא לא עבדא לעבדא.... אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא.....
יש לנו פה את חיים טובי שצופה בנו פה כרגע בשידור והוא שר גם כן, הלו, רגע שים אותו על ווליום שניה, איזה זמר, תביא את הבום, תביא את הבום
חיים טובי: אנא אנא אנא לא עבדא לעבדא

הרב: רגע חייםק'ה, חיים, חיים, תביא,

חיים: אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא

הרב: הבחור מתלהב.

חיים: אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא

הרב: חיים חיים

חיים: אנא אנא אנא עבדא דקודשא

הרב: חיים חיים

חיים: כן אני שומע

הרב: רגע, תגיד לחבר'ה איך היה המבחן שלך בחו"ל

חיים: אני רוצה להגיד לכם שניסיתי את זה על הבשר שלי, אין, אין אני שומע אני שומע, יום כן יום לא, יום כן ויום לא,

הרב: מה אתה שומע, שתהיה בריא, תסגור את האינטרנט אתה מדבר כפול

חים: יום כן יום ויום לא, יום כן ויום לא, ככה זה עובד, זה לא יאומן כי יסופר,

הרב: תסגור את האינטרנט יבן אדם

חיים: אני אני סוגר, סגרתי עכשיו

הרב: כן דבר

חיים: לפני שיצאתי הרב אמר לי, ביקשתי מהרב ברכה ואמרתי לו, הרב יברך אותי, אז הרב ענה לי, אני לא רוצה לברך אותך, אז אמרתי למה לא, מה יש אני משתתף כל יום בשיעור במסירות נפש הרב יברך אותי, הרב אמר לי למה אני צריך לברך אותך, זה נגזר עליך, אני לא אשנה את זה, לא ככה ולא ככה, אז אמרתי לרב, טוב אני מוכן לתת עשרה אחוז ממה שאני אביא לשופר, אז הרב אמר לי לא צריך עשרה אחוז, זה נגזר עליך, זה לא ישנה שום דבר, תתן לשופר תתן לפה תתן לשמה, אתה תביא בדיוק את מה שנגזר עליך, וכך היה, ואמרתי אני רוצה לנסות אם זה באמת ככה נגזר או לא נגזר, איך אני אדע, אז אמרתי לאותו בחור שהיה איתי, היה בחור שנסע איתי, אמרתי לו אנחנו ננסה יום ככה ויום ככה, אז באמת יום אחד היינו קמים מוקדם, קמים רצים למנין הראשון של הנץ, עוד לפני הנץ כדי לפגוש את האנשים, שום דבר, לפעמים זה כמו לדבר לקיר, בא בחמש בערב הולך איתך למסעדה לוקח לך מה שלא עשית כל היום, ולעומת זאת היא הפוך, ישתבח הבורא, שהקב"ה יזכה אותנו שבאמת נזכה לקיים את מה שהרב מלמד אותנו.

הרב: אמן, יותר אתה לא יוצא לחו"ל, אתה תרויח פה הכל.

חיים: בבקר ניסיתי עוד פעם, אני הייתי באמצע בית הכנסת, אני עכשיו נמצא באיזה אזור רחוק בארץ, הגעתי לבית הכנסת בבוקר ישר אחרי השיעור הלכתי לבית הכנסת, דפקתי על הבימה, היה מנין, ישבתי במנין הזה זה מנין מצומצם במקום רחוק בארץ, אז אספתי, בא אלי הרב של המקום, אומר לי תשמע, היום בלילה יש פה אזכרה, תבוא לאזכרה אני יעזור לך, רב המקום אומר לי, אמרתי טוב נעשה את ההשתדלות הזאת, נבוא לאזכרה, הגעתי לאזכרה עפ"י דרך הטבע באזכרה באים הרבה אנשים והוא נתן לי לדבר, הוא נתן לי איזה חתיכה לדבר, תאמינו לי חצי ממה שאספתי בבוקר. חצי. אמרתי ישתבח הבורא כמה הרב אמנון צודק, מה שנגזר על בן אדם לא יעזור לו, יעלה לשמים ירד לארץ, עכשיו אנחנו צריכים להתחזק באמונה שלא נסע בכלל לחו"ל.

הרב: זה מה שאמרנו, ה' יזכה אותך לשבת באהלה של תורה ושהכסף ירוץ אליך.

אמן. אמן.

הרב: תודה תודה.

חיים: תזכו למצוות כבוד הרב, ה' יגזור עליכם אריכות ימים

הרב: תודה.
כן, אז אנחנו כמובן נסיים את השיעור להיום, יש שיעור כמובן ואנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא, אנא אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא...

הרב: רגע רגע עוד סיפור, עוד סיפור, איפה הספר איפה הספר? לא הבאתי. טוב לא חשוב, הסיפור הוא כזה, היה שיעור לפני 15 שנה שער הבטחון, בבית כנסת ממול ובשיעור הזה היה בן אדם שקוראים לו דרור בן אפרים, הוא היום אחד מהמנהלים בחסדי נעמי, בעמותת החסד, והיה לו אח בן 14 שהיה בבית ספר חילוני אורט סינגלובסקי, והוא שאל אותי כשהוא התחיל להתחזק בשיעור הזה, שאל אותי תגיד לי, אפשר להביא את האח שלי לפה, אולי אתה יכול להשפיע עליו שיעבור לבית ספר דתי או משהו כזה, אמרתי לו תביא, הביא אותו, הוא ישב שיעור אחד של בטחון כזה, מצא חן בעיניו, בסוף השיעור ניגשתי אליו, אמרתי לו תגיד לי אתה רוצה אני שאני אסדר לך שתלך לישיבה וזה ושם וזה, אמר לי כן אני מוכן, אבל אני לא יודע כלום, לא למדתי בחיים שלי כלום, אמרתי לו אני אדאג, הלכתי לרב אמנון סבג ראש ישיבה פה, אמרתי לו כבוד הרב, יש לי בחור בן 14 שרוצה להכנס לשייבה, אבל הוא חילוני ז"א הוא לא למד כלום, בית ספר חילוני, אמר לי אז איך אתה רוצה שישב ויתחיל ללמוד כשהוא לא יודע כלום כולם פה מתקדמים בחומר וכו', אמרתי לו מה שהרב יגד לי אני יעשה, אם צריך להעביר אותו ולהכין אותו והכל, כל זה אני יעשה. אמר לי תשמע, קח לו איזה אברך שילמד איתו כמה דפי גמרא, ואחרי שלשה ארבעה דפי גמרא שילמד טוב טוב טוב יבוא למבחן, ואם אני אראה שהבחור הזה מבין ענין אני אכניס אותו. לקחתי לו אברך, האברך הזה למד איתו שבועיים, בא למבחן, הוציא במבחן מאה, התקבל, התקבל עלה וצמח, בלט מאחרים, הלך אח"כ ליחווה דעת ב ירושלים, היום הוא מסיים את הדיינות, היה מבחן עכשיו פרס במעמד של הרבנים הראשיים וכו' וכו', הוא כתב עבודה על דינא דגרמי 254 עמודים וזכה בפרס במקום הראשון ועקף את הדיינים שנבחנו ועשו את זה. זה מגיל 14 אורט סינקלובסקי לא יודע כלום, עם רצון משער הבטחון שיעור אחד. אז שאף אחד לא יגיד לי עם הנסיון שיש לי שאפשר להפוך אנשים מגורנישט דגורנישט לשיא השיאים, לשיא השיאים אדם יכול להגיע, אבל מה, לבטוח בהשי"ת ללכת בדרך ולא לחוש למה שקורה מסביב, לא להביא דוגמאות, אבל כתוב שם אבל ראינו שם אבל ההוא אומר שם ההוא אומר שם, אתה רוצה ללכת במסלול בדוק? אני דוגמא חיה, אני לא סיפורים. אני התחלתי מאפס, ואני עוד רק בדרך, אני עוד לא הגעתי למשהו, אני בדרך. ופעם הסברתי לאנשים, כשאני ראיתי שכתוב שאם אדם רוצה יכול להטות את עצמו ולהיות כמשה רבינו או רוצה יכול להטות עצמו להיות כירבעם בן נבט, זה הכל תלוי ברצונו ובדעתו של אדם, אז החלטתי שאני רוצה להיות משה רבינו. אם נותנים לך אפשרות בין שתיים מה תבחר? אומרים לך אתה רוצה להיות עשיר או עני? בטח כולם רוצים ללכת על עשיר, אז אני רוצה להיות משה רבינו. ואמרתי לעצמי ואם אני לא אהיה משה רבינו, נגיד אני אלך אלך ואתאמץ אתאמץ, לא אהיה משה רבינו, נו, אז אני אהיה אהרן הכהן, ואם אני לא אהיה אהרן הכהן אז אני אהיה ישעיה הנביא, ואם לא ישעיה הנביא אז יהיה שמואל הנביא, ואם אני לא אהיה שמואל הנביא אז אני אהיה תנא קדוש, ואם לא תנא קדוש אמורא, ואם לא סבורא, ואם לא מהגאונים לפחות כמו רבי אשי, אביי, לא רב אשי סליחה התבלבלתי, כן, אביי, ואם אני לא אוכל להיות כזה אז הרמב"ם, לפחות הרמב"ם, הרמב"ם ואם אני לא אהיה הרמב"ם אז לפחות הארי הקדוש, לא אוכל להיות הארי הקדוש אז הגאון מוילנא לפחות, ואם אני לא אהיה הגאון מוילנא אז אני אהיה הבן איש חי, ואם לא הבן איש חי אז אני אהיה אמנון יצחק, מה רע באמנון יצחק, אבל אני בדרך למשה רבינו, אני לא מוותר.