השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק.ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.

(אין סאונד עד לדקה 05:03)

בתוך תשעה חודשים יש לך מחשב, --- שמים טיפה וזה ייצר לבד את המחשב. ננו ננו כן. --- אז לכן כל מי שמתבונן יש ואפשר להאריך על זה ספרים שלמים צריכים רק להתבונן עד כמה זה בלתי אפשרי.

וטרדת הנפש להקדים מה שאיחר הבורא יתעלה, ולאחר מה שהקדים, למה אדם צריך להטריד את נפשו? למה אתה כל כך טורח להקדים את מה שהשם מאחר? נקבע עד תאריך יהיה כך וכך, למה אתה משתדל להקדים? ולמה אתה רוצה לאחר את מה שגדרו שיהיה מוקדם? אתה רק מקניט את עצמך, כי מה שנגזר בגזרת הבורא – הוא יגיע

שאלה: (לא ברור)

הרב: בענייני החומר אנחנו מדברים, לא בענייני הרוח, בענייני הרוח צריך --- לא לא לא זה דברים כמה שברור כמה שיקדים-זה מצוות, כמה שיקדים ויישאר ---  

(--- ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם, אתם גם יכולים לברך – תזדרדזו!).  

ובכן זה דבר שצריך להזדרז, --- לכן צריך שישתדל מאוד בענייני מצוות --- ולברר --- לדבר מצוה ולא לחכות וכו' וכו'. אבל בדברים גשמיים, --- הוא יכול לצאת אין שום בעיה,

(השידור קטוע)

זה הוא זכה 23 עליונים, ואמר עת ללדת ועת למות וגו' עד שאמר: עת מלחמה ועת שלום. זאת אומרת: אי אפשר להקדים ואי אפשר לאחר, גם מלחמה וגם עת שלום. אבל במלחמה היתה כבר צריכה להיות מספר פעמים, אבל יש עת שהקב"ה יודע והוא יחליט מתי היא תהיה. לפי ההסתברות לפי המצב רצון הבריות ועת צבא שיהיה מתי שמתאים להם, אבל לא תמיד יוצאתץ העת הזאת, לכן כתוב עת מלחמה ועת שלום.

השלום --- יגיע עם שיחות משא ומתן וכו' וכו', אלא לפי העת. ושלום עם המחבלים לא יהיה, כבר אמרנו בשנת 92, "ושלמכון דעם מחבלא --- דאמר שלמה המלך "כי עת ופגע יקרה את כולם",  ואמר "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם". זאת אומרת: עת ופגע יקרה את כולם, אי אפשר להימנע ממה שהקב"ה ייעד לאדם, אם צריל לקרוא אותו פגע - אז זה חל על כולם.

וצריך לדעת שיש גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, וזה מתגלגל מן העולמות העליונים, בסיבה אחר סיבה, עד שיורד שכאן ומתקיים אצלנו כאן למטה. אבל הקב"ה הוא בעצם שמנהיג את הכל, למכוון שהוא גזר שכך יהיה, ודרכי הסיבות והמיצועים. ואמרנו --- שנדע למה זה נצרך. עכשיו: והליכות דיני הבורא יתעלה יותר נעלמות ועמוקות ועליונות מהגיע אל ידיעת חלקיהם, כל שכן כללם. כי לא יודעים את הכללים באופן הכולל.

וכבר אמר הכתוב "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם,  אז הליכות דיני הבורא, איך הקב"ה דן את הברואים הן יותר נעלמות ועמוקות ועליונות ממה שנוכל להגיע לחלקים שלהם, כל שכן כללן. כי לא יודעים את הכללים באופן הכולל. ואנחנו רואים את זה מהכתוב: כי גבהו שמים וארץ, כמו שגבהו שמים והארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם, אתה מבין מה הפער ומה המרחק. אז כשאתה מנסה להבין --- ומחשבותי ממחשבותיכם, זה אומר ישעיה הנביא.

אז עכשיו הקדמה שניה:  שצריך אדם שיידע ויתברר אצלו כי הבורא יתברך משקיף עליו. ואין נעלם ממנו נגלה ונסתרו וצפונו ונראהו, ואם ביטחונו באלוקיו בלב שלם אם לא. השם יודע בדיוק אם אתה בוטח בו או לא בוטח בו. ואם אתה בטוח רק בו או בא ובזולתו. הוא יודע בדיוק כמו שאמר הכתוב בתהלים " השם יודע מחשבות אדם כי המה הבל" ואמר "הלא תוכן לבות הוא יבין".

זאת אומרת: הקב"ה יודע מה שבתוך לבו של כל אדם ואדם, והוא מבין בדיוק את כל הניואנסים שבפנים

(שידור קטוע)

עדיף לא לתת לזה --- הרבה הרבה רבדים, הפעולה היא אחת מהירה, אבל היא מורכת מרבדים רבדים ישתבח שמו. לכן כשאדם צריך לעשות מצוה לשמה - פירושו הרבה תנאים. מרן החיד"א אומר 22 כללים. "ומעם לועז" 17 תנאים. שיהיה משמחה, שיהיה מיראה, הרבה הרבה דברים, הכוונה לשם מצווה, הרבה הרבה דברים שתעשה במצוה כמו שצריך, אבל אם אדם לא מכין את עצמו כדי להבין מה הן בכללים כדי שתהה מצוה לשם שמים, שעל זה אמר הרמב"ם: שאם אדם יעשה במשך חייו מצוה אחת לשם שמים- הוא בן העולם הבא. אחת אז זה לא כל כך קל, "לכן רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", שלא יתאפשר מצב בכלל שאדם לא יקיים בכלל, מתוך כל התרי"ג - מצוה אחת לשם שמים.

אפשר להסביר את זה: כמו שעולם הבא זה אמת, שמה אין ב לוף אין שקרא, בעולם הזה "בעלמא" הכל בהעלם. אבל שמה אין שקר, אין קיום לשקר זה אמת. בשביל להיכנס לאמת - אתה צריך לבוא עם מה שהוא אמת. אין לך חיבור אם אין לך אמת. לא יכול לבוא עם שקר. זה כמו אדם שצריך לעבור שאיזשהו מקום וצריך לשים מטבע מסוימת, אם הוא ישים את המטבע המסוימת – היא תפתח לו את הדלת, אם הוא לא יבוא עם המטבע המסוימת - היא לא תפתח לו את הדלת,

שאלה: (לא ברור)

הרב: אפילו הנקודה באינטרנט אם לא תשים אותה במקום הנכון- לא תגיע לשום מקום. זאת אומרת: אתה רוצה להעביר חומר אדיר הכל טוב ויפה רק תשים את הנקודה במקום כי אחרת לא תעביר כלום, אז כל מה שעשית בעולם הזה לא עובר בכלל. אתה רוצה לשלוח אימייל למעלה- צריך שיהיה מדויק.  אז לכן, הקב"ה תוכן לבות הוא יבין, אז כמה אנחנו צריכים להיות לא שטחיים? ולא לעשות בערך אלא לכוון לעשות עד כמה שאפשר שלא יהיה לנו נגיעות מחשבות ורצונות מעורבות בתוך מצווה של הקב"ה. כי מצוה צריכה להיות לשם השם.

ואמר:"כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם".  אז כשאדם חלילה מתלונן כלפי שמיה ואומר למה ואיך ופה - אז כאילו הוא בא לדון על דינו של הקב"ה, ולומר כאילו חלילה היה פה איזה גרם שני גרם יותר מהמשקל הראוי. כמו שאיוב התלונן, אבל אי אפשר להגיד דבר כזה למה? "השם יודע מחשבות אדם כי המה הבל" הלא תוכן לבות הוא יבין" כי אתה ידעת לבדך את כל לבות בני האדם"

אז ממילא מה אתה טוען? יש מישהו --- אתה בעצמך לא יודע ממה מורכב, אתה כל כך ממהר להחליט, ואצלך זה ברגילות, אתה חושב שככה זה הדרך וככה עושים, אז ממילא אם השם נותן או לא נותן זה על פי זה שהוא כבר נכנס בתוך עומק עובי הקורה, בדק וברר והחליט. עכשיו: וכשיתברר זה לבוטח, אין ראוי לו לטעון שהוא בוטח באלוקים יתעלה בדיבורו מבלי שיבטח עליו בלבו ובמצפונו, אבל בלב הוא רחוק.

כתוב שהטענה שהיתה על רחל אמנו "למה צחקה שרה", כשהיא אמרה "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן", אז אומרים המלאכים שהיא חשבה שהם אנשים, שלשנה הבאה יהיה לה בן. מה היתה צריכה להגיד? אמן כן יהיה רצון. בת כמה היא? בת 90, ובעלה אברהם אבינו בן 100. אתם מתארים לכן אישה זקנה אומרים לה: בעזרת השם ששנה הבאה יהיה לך בן, מתעלפת מצחוק לא? מה רוצים מזקנה בת 90 שלא ילדה בכלל? מה רוצים שהיא לא תצחק? וגם לא היה לה רחם.

לא למה את צוחקת? מה פרוש? את מאמינה שאת יכולה ללדת גם בת תשעים. אם הקב"ה היה שולח את המלאכים כמלאכים ואת יודעת שהם מלאכים, והיו אומרים לך לשנה הבאה תלדי בן, היית צוחקת? לא, למה לא? אם מלאכים באים ואומרים בשם השם שנה הבאה היא תהיה חובקת בן- מה יש מניעה מהקב"ה שיהיה לה בן? אין מניעה אין דבר כזה אין מניעה,. אז זה ברור שהיתה אומרת, אבל רגע מה זה משנה אם אמרו את זה אנשים או שאמרו את זה מלאכים?

מה היה הקפדה? הקפדה למה צחקה זה שהיא השתמשה בלשונות של הטבע, כאילו לטבע יש סטנד, יש לו מעמד להגיד לדבר, אז היא מסבירה "אחרי בלותי" זה טבע "היתה לי עדנה" מה אני אחזור לצעירותי? אני יחזור בת 20 שאני ילד, ואדוני גם זקן בן 100 אז מה? זה כאילו איך זה מסתדר, במילים באמונה - ודאי שהיא מאמינה שזה יכול להיות, כמו שתרצנו, במילים איך היא דיברה? היא דיברה שכאילו יש מניעה טבע!

כמו שאנחנו אומרים: איך לא נלך לעבוד? איך נעשה? מי יאכיל את הילדים מה נעשה?  רגע אתה מאמין שהקב"ה זן --- בטח שאני מאמין, אז למה אתה לא עושה? שמע אתה מבקש ממני --- בוא הנה אתה אמרת את זה אתה מבין את זה אז למה אתה לא חי ככה? כמי שנאמר "בפיו ובשפתיו כבדוני" אומר בטח השם הכל יכול, הוא זן ומפרנס, "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" פסוקים, מילים, דרשות, הכל, ואומר ואיפה זה? אומר "ולבו רחק ממני". בסוף הוא לא סומך עלי.

אז זאת אומרת: צריך שמי שבוטח בהשם יתעלה, אז הדיבור שלו והמצפון שלו - יהיו שווים, אז לא שייך להגיד "מגבלה" אצל הקב"ה, אם אתה מאמין שהקב"ה (19:30?)--- אז גם תדבר ככה, וגם תחיה ככה. אמרו לך משהו שלא מסתבר ואתה חושב שהקב"ה יכול לעשות זאת-  מה הבעיה תגיד כן יעשה השם, מה הבעיה? מה הבעיה! יש לך מניעה שהקב"ה יעשה את זה, מה הבעיה?

השם ברא את העולם יש מאין - אז יש לו בעיה לברוא רחם מחדש? הוא ברא את כל האדם מחדש עם רחם, חסר רק איזה חלק אחד, בעיה להביא אותו? נגשים למחסן מביאים את החלק, שמים, מה הבעיה? אלה שתמהים איך יכול להיות שאדם מת, איך יכול להיות שאדם מת, ואחרי שהוא נהיה חול נהיה תחיית המתים והוא יקום, יש כאלה תמהים.

ואיך הקב"ה עשה בהתחלה? לא לקח אותו מחול ועשה בן אדם, אז מה הוא שכח את הנוסחה? אז מה מה לא הבנתי מה הבעיה? אלא אנשים חיים בציורים של טבע, כל הזמן רואים טבע, טבע חושבים טבע, רק שמדברים אתם תורה מבינים תורה, ואומרים אפשר שהקב"ה יעשה? בטח שאפשר, יש משהו שהוא לא יכול לעשות? הכל הוא יכול לעשות. אפילו אנשים עם האבן מבינים שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

שאלה: יש דברים שהעין מתרגלת אליהם

הרב: נכון,

שאלה: הוא מתרגל לזה

הרב: אז שהעין השניה תגיד לו לא להתרגל,

שאלה: בן אדם קם בבוקר וחושב שככה זה, יש כאלה שלא קמים

הרב: זה ככה היה בלעם, היה רואה בעין אחת את גדולת הבורא, ובעין השניה הוא לא היה רואה את קטנותו, לכן הוא היה שתום העין. הבנת צריך לראות בשתי העניים מה שצריך, אם לא העין השניה תגיד לו.  אז הקדמה השלישית עכשיו, שייחד אלוקיו בביטחונו בו, במה שהוא חייב לבטוח בו, ואל ישתף זולתו עמו, ויבטח עליו או על אחד מהברואים, ויפסיד ביטחונו באלוקיו - בהשתתף זולתו עמו.

אז האדם צריך לייחד רק את הבטחון שלו בהשם לבדו, ולא ישתף שום דבר בבטחון עם הקב"ה. שלא יגיד חס ושלום שיש משהו שיכול להועיל או להזיק לפעמים וישכח את השם. אתם שומעים, אתה בוטח בהשם שיהיה משהו, אז אתה לא צריך לעשות שום השתדלות, ואל תשתף בבטחון שום דבר, ואם אתה בטוח ובוטח שהשם יעשה א' ב' ג'- אז אל תפחד ואל תחשוש שמישהו יכול למנוע, ואל תחשוש שזה לא יכול להתקיים, אלא תבטח בהשם יתברך ואל תשתף זולתו עמו ויבטח עליו ועל אחד מהברואים.

ואז מה יקרה? אם יבטח עליו וישתף את הבטחון של עוד מישהו או משהו- הוא יפסק בטחונו באלוקיו, וישתתף זולתו עליו. חוזר רבינו בחיי לומר: את מה שאמר בהקדמה, בתחילת ההקדמה, "שמי שבוטח על השם יתברך אבל הוא תולה גם בזולתו, משתף עוד מישהו, אז כתוב שהשם יסיר השגחתו ממנו, יניחו על מי שבטח עליו". אומר הקב"ה: אה אתה סומך על עוד מישהו - אז תסתדרו.

שאלה: (לא ברור)

הרב: זאת אומרת שאתה לא סומך על הקב"ה, אם אתה צריך עוד מישהו אז אתה לא סומך עליו, אם אתה סומך עליו ---

שאלה: גם וגם

הרב: אין גם וגם, אם אחד יכול לתת הכל-

שאלה: הוא נותן את הכל

הרב: לא הבנת, עכשיו אני מדבר על דרך האפשר, אם אחד יכול לתת הכל- מה אני צריך מעוד אחד. דוגמה: אני רוצה עכשיו מנה פלאפל אז אני עומד מול החנות של המנה פלאפל, ואני אומר לו תן לי מנה ואני רואה שהוא מכין את המנה, אז אני אומר גם לחנות השניה תכין גם אתה על כל מקרה. אש-הדה! תכין בכל מקרה, אתה עומד מולו הוא מכין לך את המנה, אתה לא יכול לאכול יותר ממנה, אז למה אתה מחפש שיהיה לך בטחון מעוד אחד?

זה מה שנאמר בהתחלה שאמרנו: "כי שתיים רעות עשה עמי, אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות בורות נשברים", השאלה איך הגיעו המים. אתם לא מתביישים! אתה הולך ל- ההוא עם המנה פלאפל – הוא בעצמו מקבל ממני, אז מה אתה עושה? זאת אומרת: בן אדם חי לא נכון, רואה לא נכון,

הרב: כן מה רצית?

שאלה: (לא שומעים)

הרב: כן, אין בעיה, אם אמר לך מישהו זה ---  ואתה בוטח בהשם שהוא מזמן לך- אז אתה אומר בסדר, מתי לבוא, הוא אומר לך מתי לבוא. עכשיו יכול לך אלף פחדים, אולי מישהו יקדים אולי מישהו ככה אולי מישהו ימנע, אולי ככה וככה, אתה צריך ללכת, אתה צריך ללכת בבטחון של 100% שאם זה מה שגזר הבורא- זה מה שיהיה, מעבר לזה כל השתדלות שתהיה - היא מיותרת, הראייה: שכבר הדוד שלך בא ואמר לך אני יכול לסדר לך דבר, בא בבקשה וכו'.

אמר אמר, אם השם שלח אחד כזה שיגיד לך, ואתה רוצה מהעבודה שאתה רוצה ללכת, אין שום בעיה, אבל תבטח שהכל מאתו יתברך, ושאף אחד ולא יכול למנוע ואף אחד לא יכול לגזור אחרת ממה שגזר הבורא. אם אתה הולך עם הרגשה כזאת- הסיכוי שלך הוא מרבי, זה לא אומר שהקב"ה גזר שבאמת שהעבודה שהציע הדוד באמת תתקיים, כי יכול להיות שזה לא היה בגזרת הבורא.

אבל השאלה כשאתה הולך איך אתה הולך? עם בטחון מלא או לא בטחון מלא? גם מי שבוטח זה לא אומר שמה שבוטח ישיג את חפצו הוא, כי הקב"ה יודע את תועלותיו יותר ממנו, הוא יכול להחליט שלא תהיה לו תועלת מזה אלא נזק. אז לכן הוא לא רוצה הקב"ה, אבל הוא רוצה שיעבור כמה שלבים שיהיה לו בטחון.

כמו שהיה לי מקרה עם אברך, בחור הוא היה, חשוב הוא היה, חשוב מאוד, שלמד למד למד למד ועד גיל 24 לא התחתן, והוא מגיל 18 הוא יצא לשידוכים, {זה לא זה שספרתי לכם אתמול} והא למד למד למדלמד, והיהודי הזה, והיהודי הזה בגללי לא נגע בזקן שלו מאז שגדל לו הזקן, כי הוא ידע כמה אני מחמיר בעניין הזקן שלא לגעת בזקן. אז והא לא נגע אבל רוב השידוכים - נפלו לו על הזקן, כי הכלה רוצה חתן חתיך, אחד שחותך את הזקן, חתיך.

ואז כל פעם הוא היה שואל אותי אם אפשר וזה ופה ---  יום אחד הוא בא אלי הביתה ובכה מזה בכה כמו ילד קטן, נשברתי ממש לראות אותו בוכה, אבל לא וויתרתי לו למה? כי בוטח בהשם. אז אמרתי לו בשום אופן אתה לא תיגע בזקן, ומי צריכה לבוא תבוא, ותבוא לך יחידה ומובחרת, ותדע לך זה ניסיון, ואתה לא יכול לעזור לקב"ה למצוא לך זיווג ע"י הורדת הזקן. אם תוריד את הזקן- אתה עוזר לקב"ה כאילו יש לו מניעה לתת כלה עם זקן? מה הקב"ה נותן רק לאנשים שאין להם זקן? זה כמו מי שרץ אחרי הרכבת ועוזר לדחוף.

הקב"ה מזווג זיווגים ואתה צריך לעזור לו, אתה מבין? ואמרתי לו תשמע, כנראה, כנראה שהיא עוד צעירה, אז אתה צריך להמתין וזה יגיע.  אחרי חודש רבותי, הוא מצא זיווג, מי הזיווג? הבת של הרב עמר, הרב הראשי לישראל, והיא הסכימה לקחת עם זקן ודוקא עם זקן. אז זאת אומרת: ובת כמה היא היתה כמובן? בת 18. אז אי אפשר היה להתחתן קודם. למה? קודם היא היתה בת 12.

שאלה: בן כמה הוא היה:

(השידור נקטע)

הרב: הוא היה ---

(השידור מקוטע)

בפרט שההשתדלות שלך היא ההפך מהרצון של הבורא רוצה שאדם ישחית את זקנו? הקב"ה למה שם לאדם זיפים? בשביל שיהיה לו זקן, אם היה רוצה שיהיה בלי זקן-היה עושה אותו כמו בחורה חלק, אבל הוא לא עשה אותו חלק, הוא עשה אותו עם זקן שיהיה לו זקן, "הדרת פנים", זקן!

שאלה: (לא ברור)

הרב: למה הקב"ה עשה לבן אדם עורלה? בשביל שהוא יוריד אותה, זאת אומרת: אדם צריך להשלים את עצמו, אז הקב"ה נותן לך את האפשרות להוריד, ואומר לך תשאיר תמנע.  כמו "מצוות לא תעשה", יש את אפשרות לעשות את העבירה, אומר לך אל תעשה, ואומר תעשה מצוה- תגדל, אבל הוא אומר "ולא תשחית" עצם זה שאתה לא משחית- אתה מגדל, ולפי החפץ חיים נכדו אמר שהחפץ חיים אחז שיש מצוה בגידול זקן, יש 5 "מצוות עשה" בזה.

אז זאת אומרת: שבזה יוצא לאדם ב-50 שנה 90 אלף מלאכים רק מהזקן. כשיגיע לעולם האמת-יהי לו 90 אלף מלאכים כשיגיע לשם.

שאלה: (לא ברור)

הרב: כן הוא אמר הרבה יותר מזה, אמר מי שמשחית הוא יהיה גוער אפילו ברבנים מובהקים, לא לגמרי - מי שמקצץ. מעניין איזה מלאכים יהיו לאלה שמקצצים את הזקן. האם יהיו עם רגליים או בלי רגליים, עם ראש או בלי ראש, תלוי אישה חלק יקצצו אתה מבין.

שאלה: לגדל ולא לסדר?

הרב: לא לקצוץ אתה מתכוון,

שאלה : כן לסדר

הרב: מזה לסדר? לסרק או לא לסרק, אז מה אתה רוצה? לסדר לקצוץ הכוונה.

(יש דיבורים בקהל)

הרב: מה? כתוב: "אדם עיר פרא יולד",

שאלה: אבל הרב אלה שמגלחים זה גודל להם מטר

הרב: בסדר מטר עוד לא ראינו הרבה כאלה מטר, לכל אדם יש מידת זקן ואורך שאפילו אם ישדל למתוח לא ירד. הבבא סאלי עד גיל 40, עד גיל 40 לא היה לו זקן, התפלל ובכה בכה להשם ובגיל 40 גידל לו זקן הקב"ה, לא היה לו בכלל זקן.

הרב: כל --- מה אתה לא מגלח?

שאלה: לא בחיים שלי לא נגעתי זה הגודל

הרב: מה אני עניתי מה הסברתי?

שאלה: יש כאלה שנוגעים וגודל להם מטר

הרב: אני גם נגעתי שהייתי חילוני והנה זה הגיע למידה שלו וזהו.

שאלה: (לא ברור)

הרב: איזה דיבורים, ולמה שלכולם לא יראה יפה מה רק אני? אין יותר לא גודל, אתה רק חי בדמיונות, זה סיפרו לך שהייתה ילד, שאם משחיתים אחר כך זה גודל בלי סוף, אפשר לייצר ליפות אחר כך.

שאלה: לא נגעתי בתור בחור וזה גודל כמו תיש

הרב: בסדר, תיש יש לו רק למטה לא ב --- מכל מקום הנקודה הזאת של הבטחון. זאת אומרת: אם אתה תעשה משהו שהשם מבקש ורוצה- ודאי שלא תופסק. אדם שחושש שמא הוא יעשה משהו או לא יעשה משהו בעבודת הבורא ויפסיד- אין טיפשות וכסילות ואווילות יותר מזה, כאילו השם ציווה אותך משהו כדי שתפסיד, אפשר?  הרי הקב"ה ברא את הכל לטובה, שהכל הקב"ה, "טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו", אז הקב"ה רוצה להיטיב עם כל בריותיו, אז מה שיך להגיד שאם אני יעשה מצוה – אני יפסיד.

כמו אלה שטוענים: תשמע היום אם אתה עובד בלי לשקר- אתה לא יכול להרוויח, כולם שקרנים, ישקרו אותך ואתה לא יודע --- אין דבר כזה בעולם, אין דבר כזה, נכון שב --- אתה יכול לראות שגונבים אותך והכל אבל בסיכום הכללי, הקב"ה הפוך הוא נהנה מכל גנבה שגונבים אותך, כביכול גונבים אותך, כביכול, הוה ישלם לך על זה שאתה נשארת נאמן ולא הלכת בדרך שלהם. ואז כשהוא ישלם הוא ישלם בגדול. רק מה? שיש זמן של ניסיון שהוא מנסה את הבן אדם,

(השידור קטוע)

לא רגע עכשיו מחילים לנסות: "לך לך מארצך וממולדתך" ואחר כך ניסיונות כאלה ואחרים, ורעב, ואישתו ואבימלך, ומה לא, ועד הסוף העקדה, וכל זה ניסיונות, נראה, נראה, "ועתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". אבל מה שכרו? אומה שלמה, אומה שלמה שעובדת את האלוקים שמקבלת את התורה כאומה יחידה שהיא ראויה, כל זה מההשקעה של אברהם אבינו.

אז אין דבר כזה שההשקעה הולכת בחינם, אתה אומר: הנה כל הזמן אני מדקדק וזה --- ואף פעם לא זה וזה וזה, והנה, והנה. איוב תמיד היה נותן יותר, תמיד היה מעגל, אם היה צריך לשלם למישהו וזה היה עם חלקי המטבע- היה נותן מטבע שלמה. אף פעם לא לקח לפי החשבון כאילו דקדק, תמיד הוסיף. אז כל הנוטל פרוטה מאיוב - מתברך.

זאת אומרת: כמו שהוא היה מרבה, ברכה זה מלשון ריבוי, כמו שהוא היה מרבה לאחרים - הוא קיבל את הברכה בממון שמי שלקח ממנו כסף עשה אתן עסק או משהו - היה מתברך. איוב חי כמו באחרית הימים, משיג דיש של בציר, ודיש השיג את זרע, הצאן שלו היו טורפים את הזאבים, לא הזאבים טורפים את הצאן שלו, מרוב הברכה שהיתה לו.

אז מי שהולך עם הקב"ה כמו שצריך- אין דבר כזה שהשם לא ישלם, רק צריך סבלנות ולא לחכות לו עם סטופר. למה? כי הקב"ה גם לא כיחה לך עם סטופר, אם היה מחכה עם סטופר על כל עבירה שלך לא הייתה פה, אבל הוא נותן לך ככה שנה שנתיים עשר עשרים שלושים, הנה אתם רק עכשיו מתחילים ללמוד את החומר.

שאלה: זה מחלחל

הרב: בטח זה מחלחל,

שאלה: אבל כבוד הרב לא קל

הרב: לא קל שום דבר לא קל, לך תעמול תעמול, לא פשוט, הרבה דברים לא פשוטים.

(השידור קטוע)

עכשיו זה עליו! איפה... איפה -- עוד לא שמעתי שהתפוצץ --- מה? רגע! רגע, רגע! חכה, חכה, מה יותר מסוכן: אם הוא עומד בניסיון שאתה מצייר שצריך להביא מזון שאני צריך להביא משהו וכל זה או טיל באויר? מה יותר מסוכן? טיל באויר, אז למה שמה אתה מיד קופץ על הקב"ה ואומר "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ", למה בלחם הוא לא יודע לעזור? רק בטילים הוא יודע לעזור? למה? כי בטילים אתה יודע שאתה לא יכול לעזור, אבל בלחם אתה אומר! אני יכול לעשות אני יכול לפעול אני יכול להביא לחם!

זה הבלוף! זה הבלוף. זה הבלוף --- לא נורא, לא נורא מי שרוצה לעבוד הוא ימשיך לעבוד,

שאלה: ויש התחייבויות

הרב: כל ההתחייבויות יש לך רק להשם, אין שום התחייבויות רק התחייבויות להשם, וכל ההתחייבויות נובעות מההתחייבויות להשם.

(יש דיבורים בקהל),

הרב: אתה יודע יש אנשים יש אנשים יש אנשים, בלי בטחון בלי בטחון, אומרים אתה יודע מה- לא רוצה לעבוד יותר לא מעניין אותי שלום. והוא לא עובד.

(יש דיבורים בקהל)

הרב: הרבה עושים את זה, יש הרבה מובטלים מה אני טיפש אני יעבוד, הולך ללשכה פעם פעמיים לוקח את הכסף ולא עובד, ואומר אני במודע, ובלי בטחון, בלי בטחון לא רוצה לעבוד! לא רוצה לעבוד! פשוט לא רוצה! מה? אבל הוא חי אבל! מה אני רוצה להגיד עכשיו? שהוא חי. זאת אומרת: אם אדם שלא בוטח גם חי - אדם שבוטח לא על אחת כמה וכמה? מזה מותר או אסור, השם זן ומפרנס,

שאלה: אבל ממה חי

הרב: אין שטויות כאלה זה שטויות

תקשיב, אתם שומעים מה שאתם שומעים, מהנהנים מהנהנים, מסכימים מסכימים, כשזה מגיע לתכל'ס לפעולה - אתם לא הפנמתם מספיק.  אתן דוגמה: הסברתי לכם על שרה אמנו, הבנתם נכון? שהיא אומרת בטח שאם השם רוצה בגיל 90 שיהיה אז יהיה, אה, אבל לא אמר לה מלאך אמר לה אדם אז מזה משנה? האם נמנע מהשם יתברך שיתן רחם והיה לה ככה וככה, לא נמנע נכון, אז למה את מדברת בלשון הזאת? למה את אומרת "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן"? למה את אומרת אז איך אני אפרנס כאילו? למה את אומרת? אז מאיפה יבוא? איך זה יבוא? אז איך יבוא הרי היא זקנה אז איך זה יבוא? מה את שואלת? למה השאלות! השם יכול? עם השאלות בלי השאלות, כשהוא עשה, כשהוא עשה אדם הוא עשה אותו? אמר לו שעשה אותו שלם בכל האיברים? חסר חלק חילוף יביא מן המחסן, בעיה? אין בעיה מה הבעיה?!

שאלה: אבל היא אשתו של רגל במרכבה מה אנחנו ---

הרב: אין בעיה בשביל זה יש שיעור, אם לא הייתם שואלים לא היה שיעור, הייתם בעלי ביטחון ולא היה שיעור, בסדר גמור. אבל מכל מקום החכמה היא להפנים, הבעיה מתחילה כשאתה שואל שאלות, אתה תקשיב. אמרנו כבר את הדוגמה, שאתה נוסע עם נהג מונית, את השואל שאלת רב,  כבוד הרב אפשר לסמוך על הנהג מונית?

אם הוא יגיד שהוא יודע לקחת אותי לכתובת אפשר לסמוך עליו שיביא אותי לכתובת?

שמעתם פעם מישהו שאל רב אם נהג מונית יש לסמוך עליו שיביא אותי לכתובת? לא שמעתם.

שאלה: (לא ברור)

הרב: נכון, וגם יהודים יכולים לשדוד אותך, נכון, וגם יכולים לעשות תאונת דרכים, והם לא שואלים אותך, והם יכולים אלף ואחד דברים, יכולים לטעות במונה וגם לחייב אותך כפול ולהגיד לך שזה הדרך, וכן הלאה. אבל מישהו שאל האם אפשר לנסוע עם נהג מונית ולסמוך עליו?  לא, מה אתם שואלים? האם אפשר לסמוך, האם אפשר לסמוך על הקב"ה שהוא אומר שהוא יתן מזון לכל חי

(השידור קטוע)

בעת רצון עלי איך יכול להיות? אז אתה שואל אבל רגע מאיפה הוא יודע? מה יודע הנהג מונית כל כתובת שאני אתן לו הוא יודע? איך הוא יודע? אולי הכתובת הזו שאני אתן לו הוא לא יודע.

שאלה: מי אומר --- שהוא לא ילך לעבוד שהוא ישב ללמוד

הרב: גם למד, אבל יש לכל אדם את העבודה האלוקית שלו, והשבטים,

שאלה: (לא ברור)

הרב: אתה לא יודע,אתה לא יודע, כיוון שאתה לו יודע למה אתה בוחר להיות זבולון אם אתה יכול להיות יששכר? יש שתי אפשרויות: שאתה תהיה עשיר או שתהיה עני, למה אתה בוחר להיות עני ולא להיות עשיר? אתה יכול להיות עני בדעת ואתה יכול להיות עשיר בדעת, אם אתה מחליט להיות עני בדעת ולהיות עשיר בכסף.

שאלה: (לא ברור)

הרב: נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון

שאלה: ואם ראינו שאפשר לקיים שמים וארץ

הרב: נכון, ראינו שלא עבדו, כן ראינו גם שלא עבדו, חנינה בו דוסא, גם ראינו את איך קוראים לו את רבי שמעון בר יוחאי,

שאלה: בסדר אבל --- .

הרב: נכון, כתוב שהרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם, אבל מעט כן עלתה בידם.

אז תהיה מהמעט, למה אתה רוצה להיות מההרבה שלא עלתה בידם? מה קשה להיות עשיר גם, מה כמה יש עשירים יותר או פחות? אז למה כולם שואפים להיות עשירים? למה לא אומרים לא עלתה בידם והחליט להישאר עני? אין מה להתאמץ אני אשאר עני, למה הוא ממשיך לרצות להיות עשיר? אז זאת אומרת: שהאדם רוצה, הוא רוצה הוא משתדל. פה אומרים לך שאתה לא צריך להשתדל, פה אתה לא צריך להשתדל, במצוות כן, בעבודת הבורא כן, הרבה תוסיף אל תנוח אל תשכון.

בעבודה להשיג מזונות ודברים כאלה הכל מזומן, כבר נתנו דוגמאות. בן אדם נופל למשכב פתאום חודשים הוא בבית חולים, לא רק שאין לו הכנסות יש לו גם הוצאות. ראיתם מישהו מת באמצע הטיפולים מרעב? לא, בסוף הם מסתדרים, ומה עם המשפחה? הוא לא הלך לעבודה, כבר חצי שנה הוא לא הלך לעבודה, אז איך הם מסתדרים? מישהו שואל שאלות כאלה?

מכל מיני סיבות הקב"ה זן ומפרנס, חסר לו איך לתת, הקב"ה נותן, כל משפחה זה סיפור אחר, כל משפחה זה דרך אחרת, אין אותו דבר.

שאלה: (לא ברור)

הרב: נכון, אתה זה אחד, אתה הגרגיר זה אתה, אתה הגרגיר ומאתך הוא יצמיח את כל הישועות, רק אל תפריע, כי אם תפריע אתה עכשיו מקלקל את ה --- אל תפריע. אומר: אל תסמוך על זולתי, אם תסמוך על זולתי אני יניח אותך בידי מי שאתה בוטח. אם תבטח בי מלא - אני אכלכל אותך.  "והבוטח בהשם חסד יסובבנו"- אתה יודע מזה "יסובבנו"? כמו עיגול, מכל ה-360 מעלות אני אביא לך, אתה שומע?

אחד אומר: לא ---. איך אני ארוויח? הגרלה? ירושה? מה מציאה איך אני ארוויח? הוא מחפש עצות איך איך יביא לו השם, מה אתה חושב בכלל, מה אתה צריך לחשוב בכלל? אתה לא צריך לחשוב "וסובבנו", והקב"ה יתן לך מה שהוא רוצה, ואני בטוח שלכל אחד מכם יהיה סיפורים כאלה למכביר ששכחתם כבר. שפעמים לא ידעתם איך יבוא ומה יבוא- וזה בא ממקום שלא חלמתם אף פעם.

כמו הדג שאמרנו את הדוגמה, שהדג הגדול רודף אחרי הקטן - בסוף מוצאים את הדג הקטן הפוך, למה מוצאים אותו הפוך? הרי אם הוא הולך ראש אחרי זנב, כשהוא הולך אז הוא צריך להיות ראש בראש זנב זנב, כי הוא לא יכול לאכול מאחורה כי הזנב מפריע, הוא בולע את הדג שבא ממול, זאת אומרת הוא רודף אחרי זה ואוכל בסוף מה שזימן לו הקב"ה.

כמו שכתוב: "ותעש אדם כדגי הים", הוא רודף אחרי משהו והשם מזמן לו משהו אחר. בכלל לא מה שהוא התכוון. ואמרנו ששאול הלך לחפש אתונות ומה הוא מצא? מלוכה. אדם מחפש חמורים נהיה מלך? איך יכול להיות? זה מקצה לקצה.

שאלה: (לא ברור)

הרב: נכון, מצא חמורים באמת. אז זאת אומרת: הקב"ה נותן לנו את ההזדמנות לסמוך עליו. אני לא מבין, בו אדם שוכב אצל רופא, רופא, הרופא אומר צריך לנתח אותו, אז הוא מסכים, מה הוא מסכים? שישכיב אותו על המיטה והוא יחתוך לו את הבטן, ויוציא שמה איברים, ויחתוך אותם, ואחר כך יתפור אותו ואחר כך ישים אותו, ולך תדע מה ההשלכות אם זה הצליח, אם זה הסתבך לא הסתבך, ישכח צמר גפן לא ישכח, מה יהיה? והוא עוד אומר לו לפני שאתה עולה למיטה תחתום לי שאם טעיתי אתה אשם, והוא חותם! ויש גם פעמים שהוא צריך לשלם על הניתוח!

איזה בטחון? גם משלם, גם נותן שיחתכו אותו,גם נותן שיחתכו אותו, וגם חותם שהוא אחראי על כל מה שיקרה. והקב"ה לא מנתח אותך, ולא מבקש כסף, ולא חותך אותך, ולא מבקש שתתחייב- הוא מתחייב על הכל!! "והוא רפא כל בשר ומפליא לעשות". אז זאת אומרת: שבן אדם יודע שהרופא לא יודע הכל, ותמיד יש רופא מומחה ויותר טוב ויש זה --- ולא תמיד נותנים לך לבחור מה שאתה רוצה.

אבל אצל הקב"ה: הוא הכי טוב והכי מבין הכי נאמן והכול אצלו פיקס, זה מה שהוא מבטיח, וזה מה שהוא מבטיח שתמיד הוא יכול לתת עוד, אז למה לא לבטוח אני לא מבין, לא מבין? מה ההשתדלות שלך האיש הקטן גדולה ממנו -  שהוא מחזיק עולם ומלואו, עולם ומלואו הוא מחזיק!  איפה אתה בכלל באנושות, מי רואה אותך בכלל? מי רואה אותך? ממגדל שלום- לא רואים אותך בכלל.

אז איך אתה חושש שהקב"ה יחסיר ויעביר ממך את מה שהוא הבטיח, הבטיח. איך יכול להיות דבר כזה? אלא מה? זה העונש של אלה שלא בוטחים בקב"ה. זה העונש.

אז לסיכום, לפני שאתה הולך מורי יהודה: אומר: אם אדם ישתף זולתו ויבטח עליו על אחד מהברואים - יפסק בטחונו באלוקיו וישתתף זולתו עמו. וכבר ידעת מה שנאמר באסא: עם חסידותו עת שסמך על הרופאים דכתיב:  "גם בחליו לא דרש את השם כי אם ברופאים",  זאת אומרת: היה יכול אסא לשאול באורים ותומים והוא לא שאל והלך לרופאים שהיה חולה, אז הוא סמך על הרופאים על זה הוא נענש.  למה? אתה שואל ברופאים בשעה שאתה יכול לשאול באורים ותומים.

זאת אומרת: אדם יכול לתקן את עצמו גם בלי רופאים. אנחנו רק המדרגה על הפנים, שאנחנו כבר התרגלנו לתרופות ולרופאים, ואנחנו משתמשים בזה, אבל בדורות קודמים שהיו בעלי בטחון, ואפילו בגור הקודם הסטייפלר לפחות היה כזה, לא הלכו לרופאים, בפרינציפ לא הלכו לרופאים למה? "מה לרופאים בבית יראי השם"? אומר הרמב"ם.

מה עושים רופאים בבית יראי השם, אם אתה ירא השם - מה אתה צריך רופאים? "רופא כל בשר ומפליא לעשות". אדם מתפלל ואומר בתפילת שמונה עשרה, שהשם הוא רופא, ואומר את זה בריצה כי הוא ממהר לקופת חולים, יכולת לגמור את כל הבעיה של המחלה עכשיו, לא הייתה צריך לעמוד בתור, אבל הכל מהשפתיים אנחנו לא מפנימים, "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני"

שאלה: (לא ברור)

הרב: כן ואז לא צריך קורסים

ואמר הכתוב: "ברוך הגבר אשר יבטח בהשם והיה השם מבטחו" זאת אומרת: לסיכום הקטע הזה, הכתוב אומר בירמיה: "ברוך הגבר" אין ברכה יותר ממי שמתגבר על יצרו שלא יטעהו ביפו 16, אין יותר ברוך מהגבר הזה שיבטח בהשם והיה השם מבטחו, יש לך הבטחה שהשם יהיה מבטח לך. אחד אומר לך תשמע יש ממ"ד תיכנס! הקב"ה צועק מם השמים מה ששמעתם עכשיו את הברקים והרעמים, הקב"ה אומר: בא תחסה בשלי אל תברח,

לאיפה יברח הבן אדם? האדם ירוץ לממ"ד. כשהיה טילים במלחמת המפרץ שלוש פעמים תפסו אותי הטילים בהרצאה, והיו מאות אנשים, ועכשיו יש אזעקה, ואני רואה אנשים עם מסכות, מתחילים עם מסכות. אז אמרתי לא לעשות שום דבר, נגיד עכשיו תהילים, ישבנו ואמרנו תהילים, קוראים לקלטת: כיצד להתנהג בשעת הזעקת אמת, ואמרנו תהילים: שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, וכל הציבור אומר ביחד, זה היה פעם ראשונה שהטילים נפלו אצל הערבים.

ישבו אנשים ולא שמו מסכות ואמרו רק תהילים והקב"ה סידר איפה שצריך להיות. זאת אומרת: אנשים נכנסים לפניקה רצים פה ושם, אתה כבר נמצא בהיכל השם, אתה כבר נמצא בבית השם, אתה נמצא אתה כבר עוסק במצוות תדיר, אתה נמצא בציבור, יש לך זכות הציבור. איפה אתה יותר בטוח? בממ"ד? כותלי הממ"ד יש בהם כח יותר להציל? מאשר ציבור של יהודים שמתפללים להשם ונמצאים בבית השם כרגע בשעת עשיית המצווה? מה יותר בטוח?

אז בשכל מה אנחנו מבינים? שזה יותר בטוח, במציאות השאלה מה יהיה? אז לכן המבחן של הבן אדם, זה המבחן כמה הוא מבחין את הדברים, ברגע שהבן אדם מפנים את הדברים חי אותם- הקב"ה בוחן ליבות רואה את הכל, ונותן כפי בטחונו בו. אז מה שאנחנו צריכים עכשיו לעבוד להשריש ולהשריש כל דבר ודבר ולהתבונן, תרגילים. אמרתי תרגיל, להוריד שעה מהעבודה תרגיל ראשון. אז יש פה כבר יהודי שהוריד כבר שעתיים מהעבודה, וזה עובד

שאלה: יש תרגילים שלא עובדים

הרב: תרגילים שלא עובדים, להיכנס לכולל, להיכנס לכולל, שזה התכלית, כל העניין שהשם רצה שהאדם הראשון, כל מה שרצה הקב"ה מהאדם הראשון זה שהוא לא יעבוד בכלל,

(השידור קטוע)

בחינם? מה בחינם? אם אתה לא עושה כל מה שאני אומר - אז הגזרה הזו תחול עליך שאתה תצטרך לעבוד להתייסר והכל, אבל עדיין שה לא פותר שתצטרך לחשוב באופן ברור שלא העבודה מביאה לך את הפרנסה.