המשכיל נוהג בשלשת הפנים על הדרך הנכונה לתורתו ולעולמו ובטחונו במה שיש ביד האלהים מטרפו וקנינו יותר חזק מבטחונו במה שיש בידו מהם. אמרנו שמי שמשכיל, לא סכל, ונוהג בשלשת הפנים על הדרך הנכונה, גם בתורה וגם בעולם והבטחון שלו אמרנו מה שיש ביד האלקים מטרפו וקנינו, מה שיש עדיין ביד האלקים ולא ירד אליו, הבטחון שלו הזה מה שיש ביד ה' עדיין יותר חזק מהבטחון שיש לו במה שיש כבר בידו. יש לך עשר מיליון דולר בכיס, ואתה בוטח במה שיש ביד ה' יותר ממה שיש בידך. זה בטחון מלא. כי מה שיש ביד האדם הוא יכול להפסיד ברגע, יכול להפסיד ויכול להגנב, הרבה סיבות ילאימו לו את הכסף, יחטטו לו. 

ועוד דבר, זה מפני שאינו יודע אם הוא טרף מזון או טרף קנין, הוא לא יודע עכשיו מה שיש בידו למה משמש אותו, יש טרף שלו ויש טרף לזולתו ויש טרף לזולתו, ויגיע לכבוד העולם הזה ואל הגמול הטוב בעולם הבא, אבל אחד שבוטח בזה במה שיש ביד ה' זה יותר בטוח ואפשר לסמוך על זה יותר ממה שיש בידו, אחד כזה יגיע לכבוד העולם הזה ואל גמול העולם הבא, כמו שכתוב במזמור בתהילים קי"ב "הללויה אשרי איש ירא את ה'" ועד סוף המזמור הזה מדבר בענינים האלה.
ויש מבני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות הממון ולהרבות ממנו אלא לאהבת הכבוד מבני אדם ולעשות להם שם ואין מספיק להם ממנו שום דבר, כמה שתתן להם לא מספיק להם, וזה סכלות מהם בסיבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא. וזה גורם להם מה שרואים מכיבוד עמי הארץ לאנשי הממון, שמכרכרים סביבם והולכים וזה וזה, ואל תקותם מה שיש אצלם, אלה החנפים האלה, מלחכי הפנכה אלה יש להם תקוה למשוך משהו מאלה שיש להם ממון, כמו שאמרתי, ואילו השכילו והבינו כי אין ביכלתם ולא בכוחם לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם לא היו מקוים לזולתו, ולא היה ראוי אצלם לכבוד אלא למי שייחדהו הבורא במעלות משובחות, זה מה שהסברתי, אלא מי שייחדהו הבורא במעלות משובחות ראוי בעבורן לכבוד הבורא יתעלה. כמו שכתוב "כי מכבדי אכבד" אם הוא לא מכבד את ה' בממונו על מה אני אכבד אותו? ומפני שסכלי עמי הארץ בכבדם בעלי הממון בסיבות הכבוד, הוסיף להם הבורא סכלות לסיבות בקשותם ונפלו בהשתדלות גדולה ויגיעה רבה כל ימיהם, והם נוסעים ללוס אנג'לס ולכל העולם, והניחו מה שהיו חייבים להשתדל בו ולמהר אליו מהשלים חובות הבורא אשר עליהם, שמה צריך לרוץ, לא בהשתדלות אחרי כאלה שגזור עליהם מה יתנו, לכבד אותם ולכלכל, תרוץ אחרי ה' ואחרי מצוותיו, איפה שאתה צריך להשתדל להשלים חובות הבורא ולהודות על טובותיו אצלם, הרי ה' נותן לך את כל הטובות שיש לך עד היום, ואתה הולך מחניף לבשר ודם שנותן לך פיפס קטן יכול לפתור לך את כל הבעיות, והוא לא מתכווון לכך בכלל, מתכוון לנער אותך מעליו, קח תהיה בריא שלום ותן ברכה, תן ברכה, תן ברכה, תקח כסף שתזכיר אותי בכל מקום ותתתת אהיה שוד, שוד. שוד בשביל כמה לירות, שוד. ואתה משועבד כי נתתי לך כסף.
אתמול לדוגמא, אחד צלצל אמר אני רוצה שכבוד הרב יתן לי ברכה, אשתי צריכה לעבור טסט היום, היום, אני נותן מניה שהרב יברך אותה, אמרתי לו על טסטים לנשים אני לא נותן ברכות. נשים לא צריכות לנהוג בכלל. ואם כבר מדברים אתם זוכרים שסיפרתי לכם אתמול, על בן אדם שלא רציתי להגיד לו כמה לתת, מה שהתווכח איתי חכם טובי, ואמר לי מה זה תבקש מאתים חמישים אלף דולר, אבא שלו בקומה, שיתן כסף, אתמול אבא שלו פקח עיניים, הוא קם, ביום רביעי הוא בא אלי שאבא שלו כבר שמונה ימים בקומה, אבל הוא לא שילם, הוא רק אמר שהוא יתן, למחרת הוא כבר מצלצל, נו אתה מברך? אמרתי לו אני כן אבל אתה משלם? אז הוא אמר אני מחר לשלם, מחר הוא גם לא בא לשלם, שואל אם אני מברך אבל עדיין לא ראיתי שאתה משלם, אם אתה רוצה שהנדר יחול בשביל מה אתה מצלצל, אתה רואה שהוא לא קם, מה אתה שואל, ואני ממשיך, אתה מצפה שהוא יקום, תשלם, אם אתה לא משלם נדרת נדר קיים אותו. אז הוא בא ביום ראשון בערב לתת את הכסף אחרי ארבעה ימים ולמחרת האבא קם.

ש. הרב, אפשר לשאול למה נשים לא צריכות לנהוג?

הרב: זה לא צנוע. זה לא צנוע. אז יש כאלה שהתירו לנשים שצריכות וכו', אבל הקולא הזאת הפכה להיות היתר גמור לכל האחרות, וכל אחת אומרת אני ואני ואני.

ש. מה ההבדל אם הבחורה בתוך האוטו או בתוך האוטובוס,

ש. או הולכת

הרב: יש אשה שאשה לא תנהיג, אם לדוגמא הרי פעם לא היה מכוניות היה עגלות, ואיך היית רואה אשה שהיא בעלת עגלה, קוראים לזה בעלעגול'ה, והיא מנהיגה עגלה והיא לוקחת סוס ככה ומעלה טרמפיסטים בדרך, איך זה נראה?

ש. זה הבדל שמים וארץ

הרב: לא, זה לא משנה, זה עצם ההנהגה להנהיג, אשה לא צריכה להיות נהגת, בקיצור. זה לא צנוע, הרב וואזנר פוסק ככה ועוד הרבה פוסקים ככה. אבל הדור קובע היום במקום שגדולי הדור יקבעו והדור יקבל קובעים למנהיגי הדור מה צריכים לקבוע. ואם זה לא הולך באופן ישיר ממציאים סיבות, כמו אדם רוצה שיביאו לו קפסולה אומר אני הולך להתמוטט, אם הוא ילך לרב ויגיד לו אני בדכאון, אז מה אז מה אז מה יגיד לו תמות? הוא לא יגיד לו תמות, אבל זה אותו דבר.

ש. כבוד הרב, יש פה בתי ספר שלא מקבלים את הילדים אם האשה נוהגת

הרב: בסדר גמור

ש. וזה לא אחד, כמה בתי ספר.

הרב: לצערנו התעוותו כבר

ש. כי אני אגיד לרב, כל התאונות שנגרמים בארץ גברים עושים אותם, סטטיסטקה תשעים אחוז בגלל הנשים. הן לא יודעת לנהוג, ממתי אשה יודעת לנהוג? אשה לא יודעת לנהוג,

הרב: שלא ישמעו אותך, לא מספיק הדרת נשים אתה רוצה גם להרחיק אותם

ש. כתוב עדיף ללכת אחרי הארי ולא אחרי בתולה, זה אנחנו כל יום יש לנו. הן לא יודעות לנהוג.

הרב: טוב.
עכשיו ולהודות על טובותיו אצל הקב"ה ותהיינה בקשותם יותר קרובות אליהם בדרך הזה בלי ספק. אתה שומע? אם תשקיע במילוי חובות הבורא ותודה לו על הטובות שהוא נותן לך, כל הבקשות שלך יהיו בלי ספק מקוימות יותר ממה שתתחנף ותתחנן ותשתדל ותיגע אצל העשירים.

ש. מבחינת עשה רצונך כרצונו והוא יעשה רצונו כרצונך

הרב: בלי עוד כל זה. כמו שאמר הכתוב "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד", אז אומר אורך ימים בימינה, מי שלומד תורה למימינים בה יש להם אורך ימים ועושר וכבוד, ומי שלא רק עשור וכבוד, אז ז"א מי שלומד תורה הוא מימין, מה זה מימין? כמו שאדם עושה כל דבר חשוב בימינו, דבר שטפל תחת שמאלו, דוגמא אני שותה בימין אבל אם קשה לי לשאת את זה אז אני תומך בשמאל, אבל העיקר זה בימין.

ש. כל המקיים את התורה מתוך עוני סופו לקיים מתוך עושר

הרב: זה ודאי, אבל עכשיו אנחנו מדברים עצם זה שאדם בימין עושה דבר זה החשוב והעיקר, אז אורך ימים מקבלים כי התורה מאריכה ימיו של האדם ושנותיו, ואז ממילא הבשמאלה הזה אם בימין ודאי הולך, כי מה שיש בכח הימין זה ודאי מה שיש בשמאל, אבל בשמאלה מה יש, רק מה שיש בשמאלה אין לה כח עצמי, עושר וכבוד בבקשה, אבל אתה יכול לקבל את זה מהימין גם כן.
ואמר הפסוק "והעושר והכבוד מלפניך", אז מה אתה צריך? אתה תעסוק בתורה, תמלא את חובות הבורא, תשלים אותן, תודה לו על מה שהוא עושה, ואז העושר והכבוד מלפניך. אז אני חוזר על הקטע הזה כי הוא חשוב מאד, חשוב מאד, זה דבר ראשון שהמשכיל נוהג באחד משלשת הדרכים האלה, ואמרנו שיבטח במה שיש ביד הבורא יתברך יותר ממה שיש בידו, אז ודאי שהוא צריך לבטוח במה שיש ביד הבורא יתברך יותר ממה שיש ביד העשיר כי זה בכלל לא בידו. אז אם לי יש בכיס חמישים אלף דלר והבוטח האמיתי המשכיל בוטח במה שיש ביד הבורא יותר ממה שיש בידו, כל שכן שצריך לבטוח בהשי"ת יותר ממה שיש והצפיה שלך לקבל מהעשיר, כי זה עדיין לא בידו, ומה שביד הבורא הוא תמיד יכול להשפיע בלי הגבלה, מה שיש ביד העשיר הוא ודאי שלא יתן לך כפי משאת נפשך, אז מי כן יכול למלא שאלתך? הבורא יתברך. וגם מה שיש בידך רק ה' יכול להוסיף עליו, ומי יכול לגרוע? רק ה' יכול לגרוע ממך, גם אם אתה לא רוצה ותעשה כל השתדלות שבעולם לא יעזור לך, אז ממילא האדם הזה צריך להיות בוטח בה' יתברך ממה שיש בידו יותר ממה שיש ביד ההוא, כל שכן ביד זולתו.
אבל, אומר רבינו בחיי, יש בני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות הממון ולהרבות ממנו, כאילו בגלל שזה צורך ממשי, זה לא צורך ממשי, אתה לא צריך כל כך הרבה, שב תנוח, יש לך מספיק עד סוף ימיך, למה אתה ממשיך? אומר לא, אהבת הכבוד מבני אדם, כמה שאתה יותר עשיר תקבל יותר כבוד מבני אדם, ועשות להם שם הם רוצים, ולא מספיק להם מהכסף והזהב שום דבר, עוד עוד עוד עוד, וזה סכלות וסיבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא, לא יכבדו אותם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, הכבוד פה זה רק ניצול מה שעושים, ברגע שהוא לא יתן זה שיוצא אצלו אומר הקמצן הזה, השאיר אותי מחוץ לדת לא פתח, נותן לי לחכות לו שעה בסוף נותן לי 18 דולר, עזבתי אשה עזבתי ילדים, חודש להסתובב בגולה, בסוף נותן לי 18 דולר, לא מתבייש? וגורם להם למה הם מחפשים ממון בלי סוף? משום שהם רואים כיבוד עמי הארץ לאנשי הממון, שמעת מי מכבד? רבינו בחיי אומר מי מכבד? זה שמכבד זה עמי הארץ לאנשי הממון, חכמים לא מכבדים את העשירים. רבי כיבד עשירים בגלל שהעשירים עושים בממונם מה שצריך לעשות, על זה יש מה לכבד, זה קשה, קשה, אבל עמי הארץ זה לסיבת התועלת הם מכבדים, לא בגלל שהוא מכבד עשיר, אם אין לו מאיפה לסחוב לשאוב הוא לא יכרכר סביבו, מה יש לו לחפש שמה, הוא יהיה כמו נער שמצחיק אותו, משחק ומלהג לפניו, מה, מה המטרה? בסוף הוא רוצה כסף.

ש. ואם זה לצורך תורני

הרב: גרוע ביותר שחכם צריך להחניף.

ש. מה עם הכרת הטוב נגיד שבאמת הרב לא עובד

הרב: כבר הסברנו את זה כמה פעמים שאלת, שכחת? מה כל פעם נעשה פתקות, תעשה פתקית, אמרנו החנפה זה בן אדם שעושה לתועלת עצמו, תקות החנף הוא מחניף לסיבה שיקבל, הכרת הטוב זה אחרי שהוא קיבל, צריך להכיר תודה

ש. ז"א שכל בעל בטחון הוא חנפן

הרב: זקוק לאחרים

ש. אבל גם יכול להתחנף לאשה, ממילא תתחנף זקוק לאחרים, זה יכול להיות גם אשה

הרב: לא, שמה זה חמדה

ש. זה גם חנופה

הרב: כן, אבל שמה זה חמדה, זה המניע זה חמדה

ש. החמדה זה הרצון שלו, אבל ההתנהגות שלו כלפיה זו חנופה

הרב: אצל אשה זו חמדה ואצל גבר זו חנופה

ש. חמדה זה חמדת הלב, החנופה זה המעשה בפועל

הרב: לא, חנופה זה גם כן, הרי אם היה לו בטחון הוא לא היה מחניף לאף אחד, זה מה שמלמד אותנו רבינו בחיי.

ש. בן אדם חמדן לאשה בליבו, אבל חנופה הוא יכול להיות בחיוב, הוא יכול להיות כל דבר שהוא בבחינת מראה חיצוני, עשית משהו בכלים החיצוניים

הרב: עזוב עזוב, אתה חמדה באה מהלב והחנופה באה מהלב והכל בא מהלב, רק החנופה אתה שומע אותה בפה, והחומד גם כן אתה לא רואה שהוא חומד, והוא פשוט מאד אומר כל מיני מילות כאלה ואחרות וזה וזה וזה לא בפה.

ש. זו החנופה, שהוא משתמש בפה

הרב: זו לא חנופה זו חמדה. מחניף זה כמו שתגיד שאדם שהוא תאב למאכל אז הוא מחניף למאכל, מה הוא מחניף למאכל? הוא תאב הוא רוצה לאכול אותו, החומד רוצה

ש. לא, אי אפשר להתחנף למאכל כי אתה יכול לקחת אותו מבלי להתחנף אליו, להתחנף אתה מבקש להשיג משהו

הרב: חמדה זה כלפי עצם הדבר, חנופה זה כלפי היוצא מן הדבר, אני לא אחנף את האדם עצמו, את מה שיש לו. אני רוצה ממנו כסף, זה מה שאני רוצה, עכשיו כשאני חומד אז אני חומד את עצם הדבר, זה שני דברים שונים לגמרי, כשאני תאב אני תאב את המאכל עצמו, אני לא תאב את התוצאה ממנו הבריאות. אני יוצא תאב למאכל, אני חומד את האשה עצמה אני חומד, לא את הכסף שיש לה ולא שום דבר, את האשה עצמה. אבל אם אני חנף אני לא חומד על אותו משקל את הגבר את העשיר, אני חומד, אני חנף מחניף לו להוציא ממנו את הכסף.

ש. עושה פעולה כדי לקבל, אז אם אני חמד אשה

הרב: זה לא חומד,

ש. אבל לקבל את האשה זו גם פעולה

הרב: עוד פעם, עזוב את המילים פעולה, חמדה זה לעצם הדבר וחנופה זה להשיג מעצםה דבר משהו.

ש. בסדר, אבל אם אדם רוצה להשיג אשה באיסור אז יש פה את החמדה

הרב: מה הקשר אם זה באיסור או לא באיסור, עכשיו אנחנו מדברים זה גוף הדבר וזה היוצא מן הדבר.
יש מבני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות המון ולהרבות ממנו, אלא לאהבת הכבוד מבני אדם ולעשות להם שם ואין מספיק להם ממנו שום דבר וזה סכלות מהם בסיבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא. וגורם להם מה שרואים מכבוד עמי הארץ לאנשי הממון וכבודם להם, לתקותם מה שיש אצלם ולמשוך אשר בידם, ז"א הרי כל מה שמכרכרים סביבך ומבקשים ממך זה לא בגלל שאתה שוה ערך, אתה לא ראוי בעיניהם לכלום, אתה כספומט, הם רוצים רק לשאוב ממך את הכסף זה הכל, מישהו מכבד את המכונה את הכספומט? אף אחד לא מכבד אותה, מישהו מלטף אותה אחרי שהיא נתנה לו?

ש. אבל זה אסור לעשות

הרב: מה אסור?

ש. לשאוב ממנו כסף בצורה שהיא

הרב: לא הבנתי, מה אתה חושב שאנשים לוקחים כסף מהעשירים בגלל שהם אוהבים את העשיר? הם משחררים לו שלא יהיה לו כבד, כאילו בשביל מה הם באים אליו? רק צורך של עצמם, מה שהם רוצים לעצמם. זה הכל. ואם זה היה עני שנותן אז היו מתעקשים ואומרים לא לא אתה עני אני לא לוקח ממך, אני רוצה רק מעשירים.

ש. אז הדרך שלך לקחת מעשיר זה לדעת שלא יגרם

הרב: אני הדרך שלי? לא לקחת מהעשיר, שהעשיר יתן מעצמו. זה הדרך שלי. שלי, שלי. בגלל שאני בוטח בה' שמה שיש ביד ה' זה הרבה יותר ממה שיש לכל העשירים בכל הדורות יחדיו. וגם אם אני אמצא עשיר הכי חכם שנותן בלי סוף, אני אעדיף לקבל מיד ה' ממה שאני אקבל מידו, וזה אתם אומרים בנוסח של ברכת המזון, מידך הרחבה, לא צריך את היד הקמצנית של בן אדם. אתה מבין? מה היונה אומרת, שמה?

ש. יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ואל יהיו מתוקים כדבש על ידי בשר ודם.

הרב: אז אם היונה מבינה את זה אז למה אנחנו לא מבינים את זה? וזה עוד יונה מתחילה.

ש. כבוד הרב, היה יהודי בחיינו

הרב: בחיינו ברור

ש. לא הוא נפטר, מה ברור

הרב: היה בחיים

ש. כאילו אפשר להגיד הדור הקודם למה אני לא יודע אם יש היום, חוץ מהרב אני מדבר, כי הרב לא מה

הרב: לא מהברנז'ה, לא מהברנז'ה

ש. מהדור שלנו, בדור הקודם היה הרב פרדו, רבי משה פרדו זצ"ל

הרב: הכרתיהו ירא שמים אמיתי

ש. אז הוא אני נגשתי אליו, אני פעם שאלתי אותו עצרתי אותו בדרך, אמרתי לו אני רוצה לדעת, פתחתי ארגון, איך אתה מצליח לאסוף כסף מעשירים? והוא היה נכנס לעשירי עולם, אז הוא אמר לי אתה יודע שאתה חוצפן? אמרתי לו כן אבל אני הנכד של רבי משה כהן, אז הוא אמר לי טוב לכבודו אני יענה לך, זה הסבא שלי, הוא היה עובד אצלו, הוא אומר לי אני זכיתי להקים את אור החיים, שמעתי מפיו וזה מילה מילה, זכיתי להקים את אור החיים בגלל שהמילה שלי היתה אמריקן סווצ', ככה הוא אמר, בנק אמריקאי, כשהוא היה מגיע לארה"ב הוא תמיד היה אומר לכולם, הרי הוא לא היה הולך לבקש כסף, היו באים אליו, והיה כבוד לתרום לאור החיים, אבל הוא התחיל את זה בזמנו כשלא ידעו איפה אמריקה בכלל, ממש היה כבוד לתרום לו, ועד הום אנשים, אני נוסע למיאמי, עד היום אנשים תורמים לאור החיים לכבוד של הוא הגיע למצב שבחיים שלו, בחיים הוא לא החניף לאף אחד, לאף אחד, חנופה זה מאן דכר שמיה, אצלו עשיר עני הוא היה מעריך אברך או בחור ישיבה, הוא היה קם לכבודו, לפני בחור ישיבה, הוא אומר את זה צריך להעריך, אני זוכר, והוא פתח,כל הישיבות פה בבני ברק אפשר להגיד התחילו דרכו, הוא היה הכסף הראשון

הרב: כשאני יצאתי לחו"ל בפעם הראשונה, בגזרת מורי ורבי הרב שפירא זצ"ל, אני לא רציתי לצאת לחו"ל לבקש כסף, בחיים שלי לא ביקשתי מאף אחד כסף ולא רציתי לצאת. אז הוא אמר שאני צריך לצאת, דווקא אני, יצאתי. לפני שיצאתי השכל שלי מה זה אני דופק בדלת לבן אדם ואומר תן לי כסף? על מה אני צריך לבקש, מה קרה? אז הלכתי אליו לרב פרדו, אמרתי לו כבוד הרב, אני יוצא פעם ראשונה, הרב אמר לי לצאת ופה ושם, ואני לא יודע מה לעשות, מה אני אגיד? אז גם כן כמו שאתה אומר פחות או יותר הוא אמר לי תשמע, אתה נאמן, זה היה הלשון שלו, ונאמן לא צריך לשאול שאלות, תראה את רבי משה פרדו, אני הייתי נאמן של העשירים, מה שאמרתי להם הם ראו שאני עושה, מה שאמרתי לו ראיתי שאני עושה, ואז הם נתנו יותר ויותר ויותר, אתה נאמן, מי שנאמן לא צריך לשאול שאלות. זה מה שהסביר לי

ש. מה הכוונה אותיות אמנן הוא התכוון?

הרב: נאמן סופית, נאמן. זה כמו בן אדם אתה עובד בברינקס אז בהתחלה נותנים לך ללוות רק, אחרי כמה שנים רואים שאתה נאמן ויכול להיות האחראי, אח"כ יכול להיות אחראי עוד יותר גדול, ככל שאתה אחראי נותנים לך יותר. הקב"ה רואה שאתה נאמן נותן לך, אתה מקים את כל מה שאמרת אתן לך עוד, אתה מקיים כל מה שאמרת - אתן לך עוד, אתה מקיים כל מה שאמרת הוא נותן לך עוד, למה? אתה נאמן, מי שנאמן נותנים לו הכל, בסוף נותנים לו את כל המפתחות. כמו אברהם אבינו קיבל את כל המפתחות של העולם, והיה ברכה - אתה תהיה ברכה של כל העולם.

ש. אבל אני חושב שהוא אמר לרב נאמן - נאמן לקב"ה

הרב: זה מה שהוא התכוון, הוא לא התכוון משהו אחר כי עוד לא עשיתי כלום. אבל הנקודה היא, שאדם צריך להיות בוטח באלקיו, הוא לא עושה שום תכסיסים שום כלום, והוא סיפר לי בעצמו, הוא אומר שאנשים כועסים עליו אם הוא דילג עליהם, והיו תורמים לו מינימום, הוא אומר אני לא תורמים לי כסף קטן, הכי תפרן נותן לי חדר, אנשים תורמים קומות, בנינים, כי הוא היה מקים בנינים בנינים בנינים בנינים בנינים ונותן לישיבה זאת לישיבה זאת. אז הוא אומר אצלי כועסים עלי למה לא באתי, מצלצלים הרב פרדו קרה משהו למה אתה לא בא?

ש. השפיע עליו הגוי חוניו ברסלס, אני לא יודע אם אני אומר את המילה הנכונה, הזמין אותו אליו הביתה, יש לו טירה, זה כמו אי כזה במיאמי, ואמר לו אני אביא לך את כל עשירי עולם, והתחנן לפניו, רדף אחריו, לא יודע אם הם עשו או לא אבל הוא רדף אחריו, וזה סיפור שהתפרסם, רק שיבוא, רק שיבוא, לראות את הפנים שלו, מי שהכיר אותו היה לו פנים של מלאך, לא בן אדם.

הרב: ואיך הוא התחיל? היה לו חנות למשקאות, והוא ראה את ההתדרדרות של הבנות ברחוב שאין להן מסגרת, והוא היה ערירי, הוא היה סוחר, מכר את העסק והלך לבנות את אור החיים, כאילו לקחת מבנה לעשות אותו סמינר בית יעקב לכו ונלכה,

ש. זה היה בהתחלה ברבי עקיבא

הרב: ואז לאט לאט הוא המשיך, הכספים גדלו אז הוא התחיל עם הכסף שלו ואח"כ המשיך הלאה הלאה הלאה. גם אנחנו התחלנו את כל שופר בכסף שלנו. אנשים חושבים שזוכים ככה בחינם, אין דבר כזה זכיה בחינם. זה לא זכיה בפיס.
ובכן, אז הוא אומר, ואילו השכילו והבינו שאין ביכלתם ולא בכוחם לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם הם לא היו מקוים לזולתו ולא היו ראויים אצלם לכבוד, לא ראויים, מי כן? אלא מי שייחדהו בורא במעלות משובחות ראוי בעבורן לכבוד הבורא יתעלה. דהיינו מי שראוי שבאמת הקב"ה יתן לו מעלות והקב"ה מכבד את האדם בעצמו על מעלותיו האלה, אותו ראוי לכבד. כמו שכתוב "כי מכבדי אכבד". עכשיו הוא אומר, מפני שסכלו עמי הארץ בכבדם בעלי הממון בסיבות הכבוד, בגלל שהטפשים מכרכרים מסביב לבעלי הממון או לסלב, שמכרכרים סביבם סכלו עמי הארץ מכבדים בעלי הממון בסיבות הכבוד, הא אומר הקב"ה, הא, אומר הקב"ה, הא, אתה מכבד את בעלי הממון בסיבות הכבוד, הא, אז מוסיף להם הבורא סכלות בסיבות בקשותיהם שיעשו עוד כל מיני סיבות וסיבי סיבות כדי להשיג את מה שהם רוצים, ואז מפיל אותם בהשתדלות וביגיעה רבה כל ימיהם, והניחו מה שהיו חייבים להשתדל בו ולמהר אליו להשלים חובות הבורא אשר עליהם, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה, ומה שהם צריכים להודות לו לקב"ה על טובותיו אצלם, ואם היו עושים ככה היו משלימים את רצון הבורא ועושים את הכל ומודים לה', אז היו הבקשות שלהם יותר קרובות אליהם בדרך הזאת בלי ספק. ז"א עזוב את העשירים עזוב את החרתות שלהם, עזוב את החנופה, לך תשלים את חובות הבורא, תודה לו על כל מה שהוא נותן והכל ותשיג כל בקשותיך בלי ספק הרבה יותר מהר, הרבה יותר בכמות, הרבה יותר באיכות, בלי טורח, בלי עמל, בלי יגיעה, בלי הכל. מה אותה הולך מחניף לבן אדם? דיברנו כבר כמה פעמים, אל תלך לברז, אפילו אם הברז לא חצי צול, צול, צול וחצי, אל תלך לברז, לך לשיבר, יש שיבר, זהו הקב"ה זה השיבר. אז כמו שכתוב "אורך ימים במינה כולל רק עושר וכבוד ובשמאלה עושר וכבוד, אז תשקיע בימין שלך כמו שאומרים כל חייך בעסק התורה ומצוותיה וממילא הקב"ה יתן לך את הדבר הזה בשמאלה עושר וכבוד. מה נותן הקב"ה לשלמה המלך, מה הוא ביקש ממנו? חכמה, כשהוא ביקש חכמה מה נתן לו? נתן לו עושר וכבוד, זה על הדרך כאילו, מה החכמה מביאה עושר וכבוד? אפילו משה רבינו שעזב את כל, הוא אמר לכל עם ישראל שיש חובה, יש חובה להיות עשירים, חובה, חובה, כי ה' הבטיח ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אז זה חובה לצאת עשיר גדול, כל אחד יצא עם תשעים חמורים מלאים כסף וזהב. מי גילה להם שהם צריכים לצאת עם עושר וזהב? משה רבינו, ועם כמה הוא יצא? עם הארון של יוסף, כלום. ועליו נאמר "חכם לב יקח מצוות", אז ז"א הוא עזוב מה אני אסחב חמורים עכשיו, לך טפל בחמורים בשביל שיש עליהם כסף, מה שיש ביד הבורא זה הרבה יותר ממה שיש בידי, לא צריך לקחת חמורים,

ש. ואחרי זה הוא נהיה עשיר גדול

הרב: ודאי איך הוא נהיה עשיר גדול, אמר הקב"ה, בעל המאה הוא בעל הדעה, אז החכם שלי יהיה בלי ממון, הרי מה לעשות בני אדם מכבדים אדם שיש לו ג'ובות אם אין לו ג'ובות לא מכבדים אותו, אז מה עשה, הניח לו בתוך האהל מחצב של סנפירינון,

ש. לא מהחצי שקל שהלך לכל עם ישראל

הרב: מה פתאום

ש. לא יודע אני שואל

הרב: זה החילונים מספרים. מכל מקום, אתה יודע מה זה, זה מכרה יהלומים בתוך האהל, סנפירנון זה מחצב שממנו פסל את הלוחות, מהפסולת של הלוחות מתעשרים, ה' אמר לו פסול לך, הפסולת יהיה לך ואז הוא עשה את הלוחות ממחצב סנפירנון, ואז הוא התעשר. מה הוא עשה עם העושר? קנה דירה במדבר, מה הוא עשה? אבל זה רק בגלל ההחשבה, שבני אדם מה לעשות, מחשיבים, אם הם יראו תלמיד חכם אתה יודע הולך עם הסל וזה הולך וזה, הם יגידו בחיאת, אתה רואה הכל מה שלמדנו הוא הולך עם הסל,

ש. נכון ככה אומרים

הרב: נו מה חשבת.

ש. אדם שעושה מצוות הממון רודף אחריו

הרב: ודאי, מגיע אליו הביתה,

ש. הביתה שאף אחד לא יודע את זה

הרב: בטח, עשירים מתחננים לבוא אצל גדולי הדור בשביל להגיד להם מה לעשות עם הממון או מה לעשות עם העסקים או מה לעשות בזה. אז מי הולך אצל מי? מי שחכם אמיתי באים אצלו, מי שהוא לא - הולך אצלם.
ויש שימצא בכלל מבקשי הממון מי שיגיע ממנו אל תכלית תאותו בדרך הסיבות אשר זכרנו, ומהם מי שיגיע אליו בדרך הירושה והדומה לזה, ויחשוב כי הסיבות חייבו לו את זה ולולא הם לא היה מגיע אליו ממנו כלום. ומשבח את הסיבה מבלתי המסבב. עכשיו יש כאלה שהם בכלל מבקשי הממון, זהו, יש להם מקצוע - מבקשי ממון כל הזמן כסף כסף כסף כסף כסף כסף, אלה מבקשי הממון, ויש כאלה שמגיעים לתכלית שהם רצו להיות עשירים והם נהיו עשירים, באיזה דרך? בסיבות, הם עשו סיבות עבודה ועוד עסק ועוד עסק ועוד עסק, ועוד עסק ועוד עסק, וסיבות. ויש כאלה שזה מגיע אליהם בדרך הירושה, מה הבעיה עם אלה? שהם חושבים שהסיבות חייבו את זה שהם נהיו עשירים. כאילו אומר, אם פלוני לא היה מת אז איך הייתי עשיר? ז"א הסכום הזה שקיבלתי בחיים לא הייתי יכול להגיע אם הוא לא היה מת כי מאיפה היה לי ירושה? אז הוא תולה במה? בירושה שנגרמה ממיתתו של פלוני. והוא לא מבין שאפשר היה לקבל את אותו סכום בלי שמישהו ימות. או בן אדם שאומר אם לא הייתי עושה ביזנס כזה ונכנס לבורסה ועושה עסקים ככה וככה וככה וככה, אייך הייתי מגיע לכל זה אם הייתי יושב ולומד? הייתי יושב ולומד? הוא תולה את זה במה? בסיבות של ההשתדלות שלו, ומה? ומשבח את הסיבה מבלעדי המסבב. ה' יכול לתת כסף בכל צורה, בכל צורה הוא יכול לתת, הגיונית לא הגיונית, טבעית לא טבעית, הכל הוא יכול לעשות, בכל צורה שאדם לא יחלום אפילו. אתם יודעים, רבי עקיבא התעשר שש פעמים בחייו, רבי עקיבא, שש פעמים התעשר. הקב"ה היה חייב לעשר אותו, למה 24 אלף תלמידים, זה לא ישיבה קטנה. אז סיבות שקשה להבין, פעם אחד היה אניה שנטרפה בים ונפלט ממנה ארגז אז היה צריך להטביע אניה שלמה בשביל שהארגז עם הכסף והזהב והיהלומים יפלט לחוף והוא יהיה שמה וימצא את הזה ויתעשר. פעם אחת כשבא להתגרות בו אשתו של טורנסרופס ורצתה להכשיל אותו, ובסוף התחתנה איתו, כי היא היתה גלגול של מה שסיפרנו בשיעורים קודמים, והיא הביאה עושר רב איתה. או כל מיני דרכים שאתה לא יכול לשער אותם בכלל, בלי עבודה, הוא לא עבד. והעושר הגיע לו שש פעמים מסיבות שונות. אז אדם שהגיע למשהו אפילו שהוא טרח ויגע, אוי ואבוי אם הוא חושב שהסיבה גרמה. וצריך להודות למסבב הסיבות.

ש. אני לא רואה בעבודה דבר רע

הרב: מי לא רואה?

ש. אני

הרב: נפלא מאד

ש. לא רואה בעשיה במשהו להרויח את פרנסתי איזה דבר רע, אני לא חושב שגם אני יכול לשבת ללמוד כל היום בלי לעבוד

הרב: כל מה שאתה אומר זה מה שהיצר שינן לך הרבה שנים, וקנית. זה נכון, זה השיטה שלו, ככה הוא מפיץ אצלו תורה מסודרת ברורה, והוא יודע למכור אותה לרוב בני העולם. יש רק כמה שלא מתפתים לשיעורים שלו ולא שומעים לו, שומעים לקב"ה וסומכים על הקב"ה ולא על יצר הרע, ואכן מגיע אליהם הכל אליהם הביתה בלי שום דבר והם פנויים ללמוד. אבל אני אתן לך דוגמא, אם היו אומרים לך שאתה תעבור קורס שנתיים, ואז אם אתה מרויח היום נגיד עשרים אלף שקל, אתה יכול להרויח מאה אלף שקל, אתה תלמד שעתיים או שתגיד אין לי יכולות לשבת ללמוד שעתיים, עברתי את הגיל של בית ספר. אתה תשב אפילו על העשרים, אתה רואה? אז ז"א, אפשר לשבת, אפשר ללמוד

ש. אני לא בן אדם של כסף

הרב: מי אמר שאתה של כסף? אז אתה לא בשביל כסף הולך לעבוד, אתה הולך לעבוד בשביל להתאמן נפשית, תעשה ספורט, אפשר לעשות אתז ה יותר קצר ותגמור עם זה. מאה אחוז, אבל לא, זה אתה עושה בשביל להתפרנס, תעשה ספורט בשביל לגמור את הסיפור שעה חצי, אחרי זה שב תלמד

ש. למה להדריך אנשים

הרב: למה לא ללמד אנשים? גם שיהיה שלך אתה. מה אתה מדריך אותם? שיהיו עם שרירים, אתה חושב שזה בריאות, זה לא בריאות.

ש. זה גם חסד

הרב: בטח הכל חסדים, גם נהג מונית

ש. זה לא מקדש כל האיברים הפנימיים

הרב: מילים יפות. זה ממש שיר השירים על זה. כן.

ש. לא באמת

הרב: אני אמרתי שלא? שיר השירים על זה, נתנו דרשה בשבת על זה, נתנו בערד דרשה על זה, שיר השירים, כל האיברים של גוף האדם משובחים שמה והכל וכו' וכו',

ש. זה דבר שצריך לשמור עליו

הרב: בטח, אבל זה לשמור עליו בשביל התורה. לשמור עליו כדי שיהיה מקדש זה כמו בודה, גם לבודה יש מקדש, אבל זה לא יש מקדש של ה', אבל היה גם מקדש, אם לא היו באים ללמוד תורה לקבל יראה מהמקדש אז אין בזה שום דבר. גוף האדם זה טוב מאד, תשמור עליו, ונשמרתם מאד לנפשותיכם, אבל המטרה היא ללמוד תורה. והרמב"ם אומר שבלי זה אדם לא יוכל ללמוד תורה. הנה אני אראה לך מה אומר הרמב"ם, הלשון שלו פרק רביעי בהלכות דעות, תראה מה הרמב"ם אומר. אומר הרמב"ם, הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, ז"א מדרך ה' שגוף האדם יהיה בריא ושלם, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, בשביל זה ה' ברא את הגוף בריא ושלם כי בלי גוף בריא ושלם אי אפשר להבין ולדעת דבר מידיעת הבורא, לפיכך צריך להרחיק האדם את עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהזין עצמו בדברים המברים ומחלימים את הגוף, זה בשביל שידע ושיבין את הבורא, אז לכן הוא אומר לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהה את נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך כך או כך צריך מיד וכך וכך, לא יאכל עד שתתמלא כרסו, לא יפחת משיגיע אל שבעו, ולא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין, שתחילה המזון יתעכל במעיו, שותה מה שצריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים, ואפילו כשיתעכל המזון לא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה, שמא צריך לנקביו, אותו דבר שילך קודם אכילה עד שיתחיל לחום גופו כמו שנאמר "בזעת אפך תאכל לחם", קודם תזיע קצת אח"כ תאכל. כלל דבר יענג גופו ויגע כל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום, וישפות מעט עד שישהה נפשו ויאכל, ואם ירחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב, ואח"כ שוהה מעט ואוכל וכשיאכל אדם ישב במקומו, ויטה על צד שמאל ולא יהלך ולא ישן ולא יגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל עד שיתעכל המזון במעיו, לא כמו אלה שאחרי המזון ישר הולכים לטייל, זה לא בריא הוא אומר, עד שיתעכל המזון במעיו, וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חלאים רעים וקשים וכו'. לענין השינה הנה ההלכה, היום בלילה כ"ד שעות, די לו לעדם לישון שלישן, די לו שלישן, שליש - שמונה שעות, והוא מסוף הלילה כדי שתהיה תחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממיטתו קודם שתעלה השמש. צריך לקום לפני הנץ החמה, והוא אומר איך ישן והוא אומר הכל הכל הכל, בקיצור מה אומר, אומר שכל בריאות הגוף ושלמותו זה רק בשביל שיעבוד את ה' יתברך, אם לא זה בודה.

ש. חייב אבל לישון שמונה שעות?

הרב: לא, די לו שישן שמונה שעות

ש. אבל כמה צריך?

הרב: כמה שהגוף שלך יכול לסבול בשביל שאדם יעמוד על בוריו כדי שיוכל לעבוד את הבורא יתברך. הבנת? הגאון ישן שעתיים. אז לכן תמיד, מה שאנשים מלמדים את האנשים שצריך להיות בריא והכל טוב מאד, זה התחלה, מה עושים עם הגוף בכלל, מה עושים, יש כבר גוף בריא, מה עושים, הולכים למכון, הולכים לנוח וחוזרים למכון, אתה מבין, אתה צריך להיות תפוח פה פה פה פה פה, אתה מבין? זה הבעיה. שכל האנשים בשכונה הולכים ככה הוא לא יכול אפילו לגרד, הוא אומר גרד לי, גרד לי. זה שגעון מה זה, זה שיש צמצום במוח אז זה מתנפח, אתה מבין, לכל הכיוונים, אדם שיש לו שכל מבין למה יש לו גוף בכלל. גוף זה לא ענין בפני עצמו, גוף זה רק למטרה, זה כמו מכונית, מכונית לא קוראים מכונית בשביל שיהיה מכונית, אתה מביא מכונית בשביל לנסוע, אבל אם אדם כל היום עושה וקס, כל היום עושה וקס, אתה מבין ג'ילדה, עושה ככה, פעם תיארתי לאנשים, אתה רואה אנשים יום שישי זה קודש אצלהם, לפני שבת מנקים את המכונית חביבי סבון, דליים, אתה רואה שהם לוקחים את המראה ככה צ'יק צ'יק צ'ק צ'יק מנקים אותה וזה, אויר, פעם דימיתי את זה תאר לך שבדורות קודמים היו שוטפים את החמורים, היו שוטפים אותם לכבוד שבת, היום מקרצפים אותם וזה ופה ושם, ואחרי זה הולכים לאזניים שלהם למראות, אתה יודע ומנקים להם שמה את הלכלוך, אם היית רואה אחד עושה ככה, איך היית מגיב. אבל מה לעשות, ככה זה, עולם החרתות....
מכל מקום אמרנו אלי חניה מטבריה כותב לי, כבוד הרב, שלום אשריך בשמים יגידו שמיצית וקידשת את המכשיר הזה. למה הרמב"ם בפנים צ'יק צ'ק.
מכל מקום, אז אמרנו יש שימצא מכלל מבקשי הממון מי שיגיע ממנו אל תכלית תאותו בדרך הסיבות אשר זכרנו, ומהם שיגיע אליו בדרך הירושה והדומה לזה, ויחשוב כי הסיבות חייבו לו את זה, ולולא הם לא היה מגיע, מציאות הוא אומר לך, עובדה אם לא הייתי מקבל ירושה כל החיים שלי הלכתי תפרן, כל החיים שלי הייתי עם נעלי בית, כשבאה ירושה - הסתדרתי, אם לא היה מת פלוני, מה אתה מדבר, חיכיתי הנה חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי, ואפילו עבדתי והשתדלתי הייתי תפרן, באה ירושה חביבי נהייתי מסודר, אז מה הוא אומר - הסיבה הזאת גרמה שאני אהיה עשיר. אבל הוא לא יודע שהקב"ה אסף ואסף ואסף ואסף ונתן לו בפעם אחת. זה הבעיה בבטחון, שמי שיש לו בטחון הוא צריך בטחון גם לאורך זמן, לא בטחון ליומיים שלש וכו', כי ה' קוצב לך מזונות לשנה, אז אם הוא קצב לך לשנה הוא לא מתחייב שיתן לך בתשרי, הוא יכול לתת לך באלול את הכסף, ועד אלול לא יהיה לך כלום, כמו שאתה רואה עם בעלי העסקים פתאום נפילה, פתאום הם קונים, פתאום אין סחורות אין עבודה והוא מתלונן, מי שעובד שכיר יותר מסודר מהם, למה? כי הוא פחות או יותר מקבל את המנה הקבועה, אז הוא נתנו לו את השישים אלף של השנה או את השמונים אלף או את המאה אלף שהוא צריך לקבל בשנה, נותנים לו את זה בחתיכות שלום, כמה עשה שנתי, חמישים אלף, שמונים אלף, מאה אלף, מאתיים אלף זה מה שעשה. יש בן אדם שמונה חדשים לא ראה פרוטה פתאום נכנס לו עסקה בן אדם מאתיים אלף שקל, רק מה, אח"כ הוא חושב שכל שבוע יהיה מכה כזאת מאתיים אלף שקל, אבל אין דבר כזה, זה המזונות קצובים, וכשהמזונות קצובים אז הם מגיעים או לחתיכות פרושים לאורך זמן, או שבאים בחתיכות בחבילות או שמגיעים במכה אחת. צריך סבלנות מה לעשות.

ש. איך מגדילים את התקציב?

הרב: ע"י זכויות במשך השנה, כמה שתעשה יותר, כשאני רציתי לחלק אלף קלטות בהתחלה שזה היה בשבילי דבר משאת חיי, מי חלם שאני אוכל לחלק אלף בחינם, מדבר איתך לפני שלשים שנה בערך, אז מי חלם, זה היה סכום ענק, וב"ה חילקתי בצומת אלף, ואז אמרתי לה' שבעזרת ה' אני מקוה שה' יתן לי בשנה הבאה לחלק עשר אלף, ובשנה הבאה חילקתי עשר אלף, ואח"כ הגזמתי ואמרתי רבש"ע, מאה אלף, חילקתי מאה אלף, אח"כ מיליון ואז היה מבצע מיליון הראשון. ואח"כ אמרתי לו עשר מיליון וחילקתי עד היום יותר מעשר מיליון. איך זה? איך זה? בטחון, יש בטחון בה' חבל על הזמן. רק הוא יכול לתת ולהעניק, אתה נאמן - יתן לך, אתה נאמן יתן לך עוד יותר, נאמן עד שיתן לך את המפתחות.

ש. לא, אני מדבר להגדיל את התקציב האישי, לא לצדקה, לצדקה בודאי. בן אדם אדם לדוגמא מרויח ארבע אלף שקל לא מספיק לו לשלם שכירות אז הוא רוצה להגדיל את זה

הרב: אני אתן לך כל יום חמישים אלף שקל תקציב אישי, מה תעשה באישי, באישי מה תעשה? חמישים אלף קח

ש. באישי?

הרב: כן

ש. אשקיע אותו

הרב: הבנתי, השקעת עכשיו את החמישים נותנים לך כל יום מאתיים חמישים אלף, מה תעשה עכשיו? תשקיע אותם.

ש. באישי אין מה לעשות

הרב: או, אז מה אמרת אישי, מה אמרת אישי, מה תעשה עם מיליון דולר כל יום? מה תעשה?

ש. אבל הרב הולך על מיליון דולר, יש אנשים שקשי יום, במקום ארבע אלף שקל שלא מספיק לו לשלם שכירות, הוא רוצה להרויח תשעת אלפים שקל ואז הוא יוכל

הרב: אין בעיה, זכויות, רק זכויות

ש. מה? אז איך הוא יגדיל את התקציב

הרב: אמרתי רק זכויות

ש. מה הוא יעשה?

הרב: יוסיף בתורה ובמצוות

ש. הוא לומד כל היום

הרב: לא, אז שישפר את האיכות

ש. הוא אברך כולל, מה יעשה?

הרב: שמעת מה אמרתי? ישפר באיכות של הלימוד, ישפר באיכות, ילמד בתענית דיבור, לא יסיח בדברים בטלים, ינצל את הזמן

ש. ואז הקב"ה יגדיל לו את התקציב האישי?

הרב: בודאי, חוץ מאם תהיה לו גזירה של האבן עזרא, אם לא מובטח, בן אדם מקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, הראיה אני.

ש. חוץ מהאבן עזרא, אז אני יודע שיש במדינה הזאת אברכים שהם יש להם הרבה את הגזרה של האבן עזרא

הרב: לא לא, זה לא גזירה כמו של האבן עזרא, הוא היה עד סוף ימיו והם עוד לא, רק התחיל, צעירים

ש. לא, אבל יש להם עשרה ימים והם קשי יום

הרב: אם יש להם עשרה ילדים הם עשירים גדולים, אם הוא יכול להביא עשרה ילדים אפילו עשירים לא חושבים לעשות דברים כאלו. נכון? עשירים לא מביאים עשר, צפון תל אביב לא מביאים עשרה

ש. זה מה שאומרים לנו באמריקה, יש לכם הרבה ילדים סימן שאתם עשירים, למה טווישר, איך אומרים ללכת לבית ספר עולה להם מיליונים שמה

הרב: הנה דוגמא, כל התפרנים בארה"ב משלמים אלף דולר ואלפיים דולר על ילד לחינוך בתלמוד תורה,

ש. לחודש

הרב: לחודש, אז ז"א יכול לשלם עשר אלף דולר והוא מרויח אלפיים דולר, איך זה מתקיים? ואין ילד ברחוב. אז מישהו מסדר את זה איכשהו, אז ההוא יספר לך שהסיפור שלו זה ככה וככה וככה, והוא ככה וככה, ובסוף מי עושה את זה? מסבב הסיבות, לכל אחד הוא מסבב סיבה אחרת כדי שיוכל לחיות באופן הזה. אצל הרופאים אין בעיה, הם רואים שיש אשה שיש לה שני ילדים או שלשה בפנים אז הם אומרים דילול עוברים, דילול עוברים, אבל אצל

ש. מילה יפה

הרב: כן, לא רציחה, ואצל הקב"ה אנחנו לא רואים, אחד הביא עשרה הוא לא יכול לעמוד בתקציב אז מדללים לו את התקציב

ש. מה יעשה אדם שעשה הפלה לחברה שלו או משהו כזה

הרב: צריך להתענות הוא והיא באותו יום שעשו את ההפלה כל ימי חייהם באותו יום, וצריכים להשתדל להניא אחרים מלעשות דבר כזה. ואם לא יעשו כן יצטרכו לבוא בגלגול של עובר ויפילו אותם גם.

ש. זה לא רצח, כבוד הרב

הרב: כן. זה לא נעים, אתה יודע להכניס שמה לדפוק את הראש של העובר, זה רצח מעוות שאין כדוגמתו.

ש. אבל רצח במדינה מקבלים 25 שנה

הרב: יש לנו סרט באתר שופר.

ש. נזכרתי שראיתי את הסרטון הזה והרב אמר לו יש ענין לעשות תענית והוא עשה כבר אלף תעניות, והרב אמר שהוא עשה חמישים תעניות בשבת, הוא עשה הרצאה וראיתי אותה לפני חודש בבית, ועשיתי תענית בשבת אני כבר ברביעי

הרב: יפה מאד.

ש. כבוד הרב, לא מגיע להם 25 שנה בית סוהר?

הרב: למי?

ש. לאלה שעושים הפלה

ש. כן, אבל לפחות 25 שנה בעולם הזה, אם בן אדם רוצח מישהו ברחוב, אם הוא נחשב רוצח גוזרים עליו 25 שנה

הרב: מה כתוב על דאטפת אטפוך וסוף מטפיך יטופון, הלל הזקן ראה פעם גולגולת שטה בנהר, אמר על שרצחת ירצחו אותך וסוף רוצחייך ירצחו, כי שופך דם האדם באדם דמו ישפך. זה הדין של רוצח, יהיה דינו כדין הנרצח, כמו שעשה לו ככה יעשה לו, אז מי שרוצח עוברים צריך שירצחו אותו כעובר, אתה מבין? אבל ה' עשה גם חנינה שנתן אפשרות של תושבה, שאדם עושה תשובה, וזה דווקא מה שאני אמרתי כרגע זה לא העצה שלי, זה הרב קניבסקי ששאלו אותו, מה עושים לענין זה ששאלת וזו היתה תשובתו

ש. וזה הכפרה שלו?

הרב: כן. להתענות כל שנה ביום, אם הוא לא יודע את היום יבחר לו יום, באותו יום יתענו הוא והאשה הזאת

ש. זה תענית כמו צום גדליה מהבוקר או מהלילה?

הרב: לא מהבוקר. מהבוקר, תענית יום.
ובכן, אז אמרנו שאדם בסוף משבח את הסיבה ולא את המסבב, וכמה הוא דומה בזה לאדם שהוא במדבר, תשמעו את הדוגמא היפה, כמו אדם שנמצא במדבר, מכביד עליו הצמא ומצא מים שאינם מתוקים בבור אחד, ושמח בהם שמחה גדולה, כמו שהיינו בטיול ג'יפים ראינו שמה איזה שלוליות בתוך מצוקי סלעים, שאלת אם אפשר לשתות את זה, אז המדריך אמר לנו לא, אם לא יביאו אותך לבית החולים דיזנטריה, ואמרתי לו והבדואי הזה יכול לשתות את זה? אמר כן, הוא והחמור שותים אותו דבר, הוא כבר המעיים שלו רגילות. אמרתי לו ואם אני רוצה לשתות את זה, עוד מעט נצטרך לברוח למדבר יהודה, מלחמת גוג ומגוג, ככה כתוב, אז אני רוצה לדעת איפה שותים, מה אוכלים פה, אנחנו נגיע לפה שנדע מה לעשות, אז הוא אמר צריך או לפתל איזה פיתול או לבשל את זה ואז תוכל לשתות. אז בן אדם הגיע למדבר ומצא מים שאינם מתוקים בבור אחד ושמח בהם שמחה גדולה, כי מה יש לו, אין לו משהו אחר, אין לו עכשיו, הוא צמא אז איך הוא שמח על זה, ואחרי שרווה מהם הלך מעט, עוד מאה מטר ומצא מעיין מים חיים צלול ומתוק, איייי. עכשיו הוא מלא בכל הג'יפה שהוא שתה, אבל אין לו מקום אפילו לשתות את הטעים ואת הזה ולרוות צמאונו באופן אמיתי. דאג על מה שקדם, עכשיו יהיה לו דאגה על מה ששתה קודם את המים הראשונים ורווה מהם, אומר ככה בעל הממון, בעל הממון שהגיע אליו בסיבה ידועה, כמו ירושה או ע"י העבודה והביזנס והעסק והעסקה, אילו היתה נמנעת הסיבה ההיא ממנו היה משיג אותה בסיבה אחרת בלי שום ספק. רק היה צריך קצת יותר סבלנות וזה היה מגיע, זה יגיע, אם ה' גזר שאתה תצא מהמדבר ותחיה עוד עשרים שנה, שלשים שנה, אם הוא גזר אז אפילו אם אין מים אתה תמצא בסוף כי אין ברירה, גזור עליך שתחיה עוד, ואם תחיה עוד אי אפשר בלי מים אז אתה חייב למצוא, גם אם כרגע אתה עוד לא מוצא ודאי שתמצא. מה זה נזקק, דברים פשוטים, כל זה בכלל אתה מבין עוד לא בשחור, זה א' ב'.

ש. זה הגיון

הרב: מה הגיון, אם ילד לא דואג שאבא ואמא, לא שואל מאיפה יהיה לכם פרנסה, איך היה החודש, רק אומר תקני לי תביאי לי, ואבא שלך לא, אבא בשר ודם שיכול להפטר ברגע אחד, לא אבא שיכול להיות מובטל, לא אבא, אתה מבין, זה אבא שכל העולם שלו, הכל יש לו, הוא הבטיח יש לו הבטחה, ומה שהוא מבטיח הוא מקיים, אז על מי אתה סומך?

ש. אז איך אדם ידע אם ההבטחה היא בו או בחבר שלו או בדוד שלו

הרב: אין שום דבר הבטחה, זה רק לך אישי

ש. לא, אני באמת רוצה לדעת פעם אחת ולמיד, אדם מתחיל את החיים שלו ומתחתן, עכשיו יכול להיות שנגזר עליו להיות עשיר, אז איך הוא יהיה עשיר, או ע"י שהוא ילך יפתח חנויות הוא יהיה עשיר, או שמה, מה יעשה? ישב בכולל ויהיה עשיר?

הרב כן

ש. אז מה לעשות

ש. אמר כמו רבי עקיבא שמצא אוצר

ש. אוצרות מיסים, מה?

הרב: כל העולם חי

ש. לא, כי אתה רואה אנשים פותחים חנויות ויש להם יותר כסף, אז יכול להיות

הרב: אין להם יותר כסף,

ש. מה זה אין להם יותר כסף, יש להם יותר כסף,

הרב: אין להם יותר

ש. לא, אבל נגזר עליהם שיהיה להם כסף, למה לא?

הרב: גם בלי החנות יגיע להם את אותו כסף, רק ימתינו עוד מעט, זה הכל

ש. אבל איך הם ידעו?

הרב: לא צריך לדעת

ש. הוא פותח עשרים חנויות יש לו מיליון שקל כל חודש

הרב: תגיד, אתה לא שומע, כל החיים שלך אתה מתמקד בסיבות ולא במסבב, מסבירים לך תפסיק עם הסיבות, הסיבות לא מביאות כלום, המסבב מביא.

ש. אני רוצה לדעת כבוד הרב, באמת, יש לי דירה

הרב: אבל פעם אחת ולתמיד

ש. לא, יש לי גיס שהיה בכולל, עזב את הכולל אחרי שנים, לא משנה פתח סופר קטן, הלך לו פתח עשרים סופרים, היום לדוגמא יש לו מיליון שקל כל חודש, עכשיו אני צריך לבוא לבן אדם הזה במקום שאני בא לפה לשיעור, ולהגיד לו תשמע, חבל לך על הזמן, סגור את כל החנויות, תשאיר את הסופר הקטן ואתה תרויח בדיוק את מה שהקב"ה הראה לך שאתה מרויח כל חודש

הרב: בדיוק

ש. ככה צריך להגיד לו?

הרב: בדיוק ולא עוד, ולא עוד אלא, בשיעור הקודם שהיינו אתה הכרת את היהודי שקוראים לו טהרני, נכון? הוא עבד איתי בשופר, נכון? ומהשיעור התחזק בבטחון והכל, ומה הוא יצא משמה? פתח את הצרכניה הגדולה, הטוב והמטיב, וגלגל מיליונים בבבבב, ובסוף מה? פרררררם. נכון? ופתח מכולת קטנה, נכון? ועבד עבד עבד עבד עבד, נכון? ובסוף החליט למה אני אעבוד אעבוד אעבוד, אני אשכיר, השכיר, מה הוא היום? ר"ם מלמד בישיבה והכל והכסף מגיע לחשבון, בלי לעבוד

ש. אותו דבר?

הרב: יותר. שמה הוא נפל ולא רק נפל נהיה בעל חובות גדולים, לא היה לו מה לאכול עוד צריך לשלם לאחרים, והיום חביבי משלמים לו רק תלמד

ש. אבל עכשיו אם הוא לא היה נופל והיה ממשיך להתעשר הלאה

הרב: תגיד אתה לא מבין שהוא עבד לריק?

ש. לא הוא עבד לריק בגלל שהתכלס שלו היה שיהיה ר"ם בישיבה, אז איך הוא יהיה ר"ם בישיבה

הרב: עזוב את השטויות שלך, בן אדם עכשיו אנחנו מסתכלים חמש שנים הוא עבד, אז מה הוא עבד על פראייר, למה? כי נגיד הוא עשה עשר מיליון והוא הפסיד 12 מיליון

ש. אבל אם הוא לא הפסיד, הרב נותן דוגמא שהוא הפסיד, לא כולם מפסידים, יש אנשים מרויחים,

הרב: אפשר לדבר?

ש. כן, אבל להביא דוגמא מבן אדם שהרויח, לא בן אדם שהפסיד

הרב: אפשר לדבר?

ש. כן.

הרב: אדרבא, מי שהפסיד אתה רואה לא ממי שהרויח, למה? כי רואיםש הביזנס לא הביא כלום, בסוף אם נבדוק מה היה לו, הוא אכל במשך השנים, הוא התקיים עד היום וחוץ מזה הוא שיחק בנדמה לי, כמו במונופול, שיושבים זה זה זה זה יאלה משחק חדש, סיבוב חדש, יאלה מחזור מחזור, המשחק הזה השנה ניצחצתי, יאלה זה זה זה בסוף טרח הפסיד את הכל, מה היה בסוף? שש שנים הוא אכל ושיחק מונופול. זה הכל. הכל נדמה לי

ש. אבל זה בהפסד, עכשיו ברווח

הרב: גם מי שיש לו רווח זה עדיין בנדמה לי

ש. מה נדמה לי, עשר שנים עשרים שנה

ש. אני חילוני, אני שומע את הרב יש לי הרבה יותר בטחון משלך, לא משנה כמה תשובות הוא יתן לך, אין לך שום בטחון. אין לך שום בטחון.

ש. לא הבנתי, אני רוצה לדעת האם אני צריך לגשת לאותו בן אדם ולהגיד לו תסגור את החנויות

הרב: לא, אתה צריך לשלוח אותו אלי, אני אטפל בו.

ש. למה הוא עומד להשתגע עוד מעט,

הרב: למה הוא משתגע בגלל שהוא עובד. אם היה לומד תורה לא היה משתגע בכלל, כמה משוגעים יוצאים מהתורה?

ש. עוזבים את העבודה

ש. עכשיו כבוד הרב, עכשיו הוא הרים את הרף שלו דוגמא מיליון שקל בחודש, דוגמא הוא היה מרויח חצי מיליון, עכשיו מיליון למה יש מלא חנויות, אז עכשיו אולי כדאי לו לפרוש וללכת לחנות ה