טוען...

למה לא מברכים לישון בסוכה | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 21.10.2016, שעה: 12:53

הורדת MP4 הורדת MP3


מדוע בפסח צריך כזית מצה ובליל סוכות די בכזית פת חמץ? התוספות סוכה כ"ז, בדיבור המתחיל חזר, כתבו: שמשמע קצת בירושלמי שבסעודת יום טוב הראשון של חג הסוכות, צריך לאכול כזית דגן. כמו בלילה הראשון של פסח שיש חיוב לאכול כזית מצה. ולמדו זאת בגזרה שווה טו-טו מחג המצות. לכאורה מה עניין כזית המצה שאנו אוכלים בפסח לכזית פת בסכות? ביאור עמוק כתב על כך הגאון "בעל אבני נזר": כתב הזוהר הקדוש בפרשת "ויצא", שכאשר יצאו ישראל מצרים ובכך יצאו מעשרה כתרין דמסאבותא, מעשרה כתרים של הטומאה. היו צריכים לבוא לדעת של קדושה. ולא יכלו לבוא לידי דעת עד שאכלו כזית דגן. (שהרי אין התינוק יודע לדבר עד שאוכל כזית דגן). אז לכן, היו צריכים לדעת של קדושה ולא יכלו לבוא לידי דעת עד שאכלו כזית דגן, וזהו כזית מצה של חובת הלילה הראשון של פסח. כדי לצאת מעשרה כתרים של טומאה. כמו כן, אנו נאמר: שלאחר יום הכיפורים שבו נמחלו כל העוונות, וממילא כל ישראל על ידי תשובה ומחילת העוונות יוצאים מהרשות של הסיטרא אחרא ונכנסים לרשות הקדושה, בכך נעשים בריאה חדשה, וממילא צריכים לבוא לידי דעת. ואף כאן אי אפשר לבוא לכך, אלא על ידי כזית דגן. ומעין דברי הזוהר על יציאת מצרים. אבל עדיין יש להבין. הלא שמה כוונה לכזית מצווה ואילו כאן כולו חמץ. וביאר "האבני נזר" שעניין המצה ביציאת מצרים היה שהלא באו לידי דעת, ודעת היא הרגשה. וכאשר באים לידי ההרגשה יכולים חלילה להרגיש גם דברים רעים. ומתוך כך להגיע לידי נפילה. אז לכך אכלו מצה, כי מצה אין לה שום טעם, ואכילה היא בלי הרגשה. אבל בסוכות, שהסוכה עצמה היא למחסה ולמגן מן הסיטרא אחרא ושכינה שרויה שם, וסוכה גימטריה שני שמות קודש, אז שמה לא תהיה להם אחיזה, ממילא אין צריך לפחד מהרגשה של דברים רעים, ועל כן, די בכזית חמץ. ולא צריך את המצה שלא יבוא לידי הרגשה שיכול להגיע מזה לדברים רעים גם. ה הטעם שמביא כאן.

שאלה נוספת: אם אין מברכים על שינה בסוכה, משום שמא לא ישן, איך מברכים המפיל חבלי שינה? התוספות במסכת ברכות י"א, בדיבור המתחיל "שכבר", מקשים: ואם תאמר מפני מה אין אנו מברכים "לישן בסוכה"?. אנחנו מברכים "לשב בסוכה", אבל לא מברכים "לישן בסוכה", למה? יש לומר שהברכה של האכילה שמברכים לשם פוטרתו. "לשב" המשמעות זה להתעכב, לא ישיבה דווקא. לשב זה להתעכב בסוכה, וגם השינה כלולה בתוך זה. אז לכן, לא צריך לברך במיוחד על "לשן", כי "לשב" פוטר גם את השינה. זה הטעם אחד שמביאים התוספות. הנה מי? משום שמא לא ישן והבא ברכה לבטלה. שהרי אין בידו לישן כל שעה שירצה. אדם רוצה לישון ולא בא לו שינה, יש לו דודי שינה. מה יעשה? אז הוא בירך ברכה לבטלה. על התירוץ השני של התוספות היקשו "האלהי רבא", סימן רל"ט: אסור לישון חוץ לסוכה.... אז על התירוץ השני של התוספות הקישו "האלהי רבא", בשם ספר "ברכת אברהם": איך מברכים המפיל על שינה הלר גם שם היה עלינו לחשוש שמא לא ישן ותהיה זו ברכה לבטלה? אדם שמברך "ברכת המפיל", יכול שלא לישון. ואם הוא לא ישן אז הוא בירך ברכה לבטלה. מה יהיה פה? אז למה שמה אומרים לברך? ותירצו באופן דומה: ברכת המפיל אינה על שהינה שהולך לישון עתה, אלא על טבע שינה, שנתן הקב"ה לכל יצורי תבל. ואם כן אפילו אם לא ישן עתה, עניין שינה ישנו בעולם וראוי לברך עליו. אבל כאן עיקר הברכה הוא על השינה בסוכה, ומובן טעם התוספות שאין מברכים מחשש שמא לא ישן, ותהא זו ברכה לבטלה. אז לכן זה החילוק בין "ברכת המפיל ל"ישן בסוכה".

הרש"ש העל התמיה נוספת: הגמרא בתענית י"ז תמהה איך מותר לכהנים מותר לשתות יין בזמן הזה? למה לא לחשוש שמא מהרה יבנה המקדש ולא יכלו הכוהנים לעשות את עבודת המקדש כדין שתוי יין? הרי אחת מהאפשרויות שבית המקדש ירד בנוי. ואם הוא יורד בנוי לא צריך להתעכב, זה לא תהליך שהולכים לבנות, ואז כוהנים בעבודתם צריכים להגיע מיד לעבודה. ותירצו בגמרא שאין לחשוש לכך. כי שינה מפיגה את היין. ולכן, כאשר יבנה המקדש יוכלו הכהנים לישון, ובכך להפיג את היין ולעבוד במקדש. ואין אנו חוששים שמא לא ישנו, כיוון שהיין מביא את השינה, אז אין חשש שהם לא שינה. ואף כאן יש לנו לכאורה לתמוה: מדוע כתבו התוספות שאין מברכים על השינה בסוכה, משום שחוששים שמא לא ישן? הרי יכול לשתות יין ואז ישן בודאי. ולא צריך את החשש שמא לא ישן ואפשר היה לכאורה לברך על לישון בסוכה.

(תגובה מהקהל: אם הוא יברך שהוא שתוי זה לא תופס. הרב: לא, הוא יברך, ואם לא ישן ישתה).

הרש"ש אינו מיישב את קושייתו, רק מעלה את הקושיה. אבל בקונטרס "דביר קודשו" יישב בסברא נכונה: מכיוון שדין ישיבת סוכה הוא "תשבו כאין תדורו", לכן צריך שיעשה מעשיו והנהגתיו בדרך רגילה. אך אם הוא צריך לדברים אחרים כדי שישן, אין זה כאין תדורו. שהרי בביתו בדר"כ אינו צריך לשתות יין בשביל להירדם, והמצווה בסוכה "תשובו כאין תדורו". בסוכות תשבו שבעת ימים כאין תדורו. איך אתה דר בבית, כל לילה לשתות ולישון, בשביל לישון? לא. אז אם כן, אתה לא מקיים "תשובו כאין תדורו", אז לכן לא יואיל הפטנט הזה שגם אם הוא יברך על ברכה לישון בסוכה ולא תבוא לו שינה, אז הוא ישתה יין. כי בזה הוא לא יקיים "תשבו כאין תדורו". שונה הדבר בתכלית לגבי עבודת הכהנים. או להרות הוראה. גם אדם ששתה אסור לו להורות הוראה. כי שם מה שאנו זקוקים לו הוא שבמציאות תפוז בשפעת היין. ואומנם השינה יש בכוחה להפיגו. ואם כן מה לין ישן מעצמו או ישן בהשפעת יין? סוף סוף הרי ישן ומעתה הוא כשר לעבודה ולא רע. הארה של המלקט נוכל ליישב בפשוט שאין סברה לומר שיהיה חיוב על האדם לשתות יין כדי שין בסוכה. שהרי היין עלול להביא את האדם לידי חטא, כידוע. והנזיר השתבח על שמונע עצמו מן היין. ועל נוח נאמר שהוא עשה את עצמו חולין על ידי היין. ואומנם מצאנו חיוב שתיית יין בקידוש ובהבדלה בכוס של ברכה, אך היכן שלא מצינו חיוב כזה אין לנו לחדשו מעצמנו. לגבי כהנים לעומת זאת מדובר בהיתר לשתות יין בזמן הזה, משום שלאחר ששתה, יכול להפיג את היין בשינה, אבל לא בחיוב. למה? אין לנו לחדש דברים מעצמנו.

עוד טעם אחד בנושא: למזוג כוס לריבו כדי להמתיק את הדין. המשנה בסוכה ב', ט' אומרת: ירדו גשמים מאמתי מותר להיפנות? משתסרח המקפאת. משלו משל: למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לריבו ושפך לו קיטון על פניו. מדוע נקטה המשנה לשון "למזוג כוס לריבו" ולא נקטה בפשטות "ליתן כוס לריבו"?  מה העניין שכתוב "למזוג כוס לריבו". על כך אומר הגאון מוילנא: ראש השנה ויום הכיפורים הם מימי דין. ואילו ימי חג הסוכות שבאים אחריהם, נצטווינו לקחת לולב וישיבת סוכה הם מימי רחמים, שהם באים להמתיק את הדינים. אותם דינים של ראש שהנה ויום הכיפורים. על ידי המצוות שמקיפות אותנו. אבל כאשר יורדים גשמים שמכריחים אותנו לבטל מצוות הסוכה, הרי זה עד נאמן שהקב"ה אינו חף חלילה לפשר הדינים. אלא, רצונו שיישארו הדינים בתוקפם ובגבורתם. והנה ידוע, אומר הגאון, שעניין המזיגה זה עירוב מים ביין. אתם יודעים תמיד שלוקחים יין לשתות בקידוש, אז שמים שלוש טיפות של מים למזוג, לערב את הרחמים שזה מים בדין, שזה יין. אז הנה ידוע שעניין המזיגה הוא עירוב מים ביין, להמתיק את חריפותו כדי שיהיה ראוי שתייה. זה עוד לכתחילה לפני. אז זהו המשל לעבד שבא למזוג כוס לריבו, כלומר אנחנו באים להמתיק את החריפות שיה ראוי לשתייה. אבל האדון, לפי המשל, שופך לו את הקיטון על פניו. כלומר, איזה קיטון? קיטון של המים הוא שופך לו על פניו. כמו שמפרש רש"י על משנה, ובזה הוא מראה ואומר שהוא לא רוצה וחפץ במזיגה. אז זאת אומרת הקב"ה משאיר אותנו במצב של דינים ולא רוצה למזוג את הרחמים עם הדינים.

עוד הביאו בשם הגר"א שהמים הם חסד ויין אדום מורה על דין, ועל ידי המזיגה ממתיקים את הדינים, וכאשר ריבו שופך את היין הרי נשאר רק היין שהוא הדין. אז לכן נקטו חכמים את הלשון המשל כעבד שבא למזוג כוס לריבו. לא בא ליתן כוס, אלא בא למוזג כוס. דהיינו, לערב את הרחמים בדין, אבל האדון לא רוצה ואז הוא שופך, לכן הגשמים זה סימן קללה. ושהקב"ה לא קיבל עדיין את תשובתנו. אז לכן אם יורדים גשמים...

ברוך השם, השנה לא ירדו גשמים, בתקווה שאכן נמחלו עוונותינו ונתמזגו כל הדינים והרחמים. בעזרת ה' נראה בנפילת האויבים, פוטין ואובמבה, במהרה בימנו אמן ואמן!

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 17.11 13:00

    שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!

  • 16.11 19:24

    בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.

  • 14.11 11:54

    'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 11.11 10:43

    ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).

  • 11.11 10:43

    מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).

  • 06.11 18:11

    כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!

  • 03.11 14:23

    שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).

  • 03.11 10:22

    כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.

  • 03.11 10:17

    שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.

  • 31.10 19:09

    הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים