במה התשובה מעל התורה? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

בכבוד.

כשנעבור על הספר שערי תשובה,

שכולו מדבר מעניין התשובה,

בכל הדברים והעניינים שכלל והעמיד בו מתחילתו ועד סופו,

מתעוררת לנו השאלה

וכי מה שייכים כל אלו הדברים שהוא מונה רבנו יונה והולך,

שם

לעניין התשובה.

הלוא גם בלי חטא

וגם בלי תשובה,

אפילו צדיק גמור מתחילתו,

מחויב בכל מה שכתוב בספר שערי תשובה.

מצד התורה לבד.

שערי כל השער השלישי בספר שערי תשובה של רבנו יונה,

אינו אלא ספר המצוות שמונה שם לכל תרייג מצוות.

מה זה שייך לתשובה?

כל אחד חייב לקיים את המצוות,

ואם כי הוא מונה שם

את החומרה של מצוות עשה ולא תעשה,

גם בלי תשובה צריך לדעת

את החומר של מצוות עשה ולא תעשה.

איך אפשר לשמור תורה מבלעדי זאת?

אז למה זה קשור

לשערי תשובה, למצוות התשובה?

מהשער השני שלימדנו אתמול בהרצאה,

כל העניינים הנשגבים הכלולים בו

שייכים גם לצדיק גמור שאין לו שום חטא.

ואפילו שער ראשון,

רובו ככולו כמעט,

גם מבלי חטא,

ואפילו צדיק

מעיקרו מחויב להתעסק בו.

אז מה זה שכלל רבנו יונה את כל אלה העניינים ועשה מהם שערי תשובה?

הלא צריך להיות שכל הספר מתחילתו ועד סופו,

כל הנאמר בו שייך לעניין תשובה.

אם אתה קורא לו שערי תשובה,

אז זה אומר שכל הספר צריך להתעסק בענייני תשובה.

אבל כל מה שכתוב בספר שייך

לכל בן אדם גם שלא חטא ולא עשה תשובה?

מדין התורה.

אבל נגלה בזה סודן של דברים.

אתם הולכים לשמוע דברים שלא שמעה אוזן.

יסוד גדול צריך לדעת.

תשובה זה לא כפי שאנחנו מורגלים להבין.

אנחנו מורגלים להבין שתשובה זה על חטא.

אדם חטא צריך לעשות תשובה. כבר דיברנו בהרצאה הקודמת בעקרון, קצת מזה.

ואם עשה חטאים הרבה צריך לעשות הרבה תשובה.

על כל דבר צריך לעשות תשובה.

ושכל תשובה, ככה אנחנו מבינים,

זה עניין לעצמה.

עברת בעניין זה, אתה צריך לשוב בעניין זה.

עברת בעוד עניין, צריך לשוב בתשובה על זה.

ככה אנחנו מבינים.

אבל לא כן הדברים.

אלא סוד העניין הוא שתשובה היא מידה

ומעלה בפני עצמה.

מציאותה של התשובה,

מהותה של התשובה,

זה גם בלי חטא ועוון בכלל.

ככל שאר מידות

והמעלות.

יש מידת היראה,

יש מעלת הדבקות,

יש מעלת האהבה.

זה ככל מידה ומעלה.

והנה אמרו חכמים זיכרונם לברכה בנדרים ל'ט.

שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם.

ומה מנו שם?

תורה ותשובה.

אז תשובה עומדת

בפני עצמה כמו התורה.

כמו שהתורה קדמה לבריאת העולם,

גם התשובה קדמה לבריאת העולם.

זאת אומרת,

אם קדמה התשובה לפני בריאת העולם,

עוד לא היה חטא בכלל בעולם

שצריכה להיפרא תשובה,

אלא תשובה קיימת גם בלי חטא.

הרי שמעלת התשובה היא מידה קיימת לעצמה ואינה תלויה בשום דבר,

שהרי היא נבראת עוד קודם שנברא העולם.

עכשיו, מעלת התשובה

היא כל כך רמה ונשאה.

מידה זו כוללת כל כך,

שאין נשארת גודל היקפה,

עד שהיא מקפת וכוללת

עוד יותר מהתורה.

שמעתם דבר כזה בחייכם?

שהתשובה כוללת ומקפת יותר מהתורה?

תורה היא בוודאי מידה ומעלה עליונה וממנה מסתעף יוצא כל התורה, כל התרייג מצוות עם כל הפרטים ועם כל הדקדוקים.

אבל מצינו בכמה מקומות שהתורה מכונה בשם חסד,

בתורת חסד על לשונה.

הרי שנכללת התורה במידת החסד.

מה השם שואל מעמך? כי אם ליראה.

אז נכללת גם התורה במידת היראה.

זאת אומרת, יש תורה שלמה שיוצאת מחסד,

יש תורה שלמה שיוצאת מיראה.

תיתן אמת ליעקב,

מדובר על התורה.

אז התורה נכללת במידת האמת.

וזה לא סתירה כלל.

משום שכל מידה ומידה זה כלל גדול

בפני עצמו.

כל אחת בפני עצמה מחייבת שתצא ממנה כל התורה כולה.

אם כי אנחנו לא יודעים את מהלך הדברים של הסתעפות

כל התורה מכל מידה ומידה.

אבל אמנם כן הוא.

שאם קוראים אנו לתורה אמת.

תורת אמת.

אז על כורחך שמידת אמת המידה הזאת

מחייבת את כל תרייג מצוות.

אם התורה נקראת אמת אז האמת מחייבת את כל התורה עם תרייג מצוות.

אבל בשורשה ובמקומה

לתורה יש תמונה אחרת שם. שם היא נקראת אמת.

תורה זה פה שתורם לנו את הדרך.

אבל בשורשה במקורה היא נקראת אמת.

אמנם

כשהיא משתרשת ומסתעפת לענפים ופרטים

יוצאים ממנה כל התרייג מצוות.

שכל אחת ואחת מהתרייג מצוות

מחויבת מצד מידת האמת.

וכך גם בשאר המידות.

כל התורה מחויבת מצד החסד

ומצד היראה.

בשורשם

השם של המידה הוא חסד.

השם של המידה הוא יראה.

אבל בהשתרשותה של המידה מסתעף מזה כל התורה כולה.

תורה היא המידה הכוללת.

שם הכולל שבה כלול כל המידות.

תורה זה שם שכולל את כל המידות.

אז גם המידות שמנינו הן כלולות בתורה.

אבל התורה יוצאת מכל מידה ומידה.

תשובה היא גם מידה ומעלה עליונה כמידת התורה.

גם ממנה מסתעפת ומשתרשת כל התורה כולה. תורת התשובה כוללת את כל תרייג המצוות.

ולא עוד.

אלא שמעלתה עוד יותר כוללת ויותר מקפת.

עכשיו נתבונן בדברים

ונראה נוראות

מה הירוממות מידת התשובה.

עכשיו אתם הולכים לקבל הלם.

הלם.

התורה הקדושה

היא מידת ההתקרבות לשם היותר גדולה.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום. מי שרוצה להידבק בקדוש ברוך הוא,

יידבק בתלמידי החכמים שהם דברים.

חוקים בתורה והיא דבק בשם

אז המידה יותר מדבקת

אל השם זה התורה

היא הגורמת להתקרבות

הכי גדולה

זהו כל סודה ועניינה להתקרב לשמו יתברך

שזה תכלית הכל כמו שאמר דוד המלך עליו השלום

אני קרבת אלוהים לי טוב

זאת אומרת כל מה שאני שואף

אחת שאלתי מית השם אותה אבקש שבתי בבית השם כל ימי חיי וכולי וכולי בשביל מה כל זה?

קרבת אלוקים לי טוב זהו כל מה שיביא אותי

לקרבת אלוקים זה הטוב היחידי

אין שום טוב אחר יותר טוב

אבל כל מעלת התורה וכל מה שיכולה לקרב אותך

לקדוש ברוך הוא

זה רק עד החטא

כתוב על מצווה

מצווה מגינה ומצילה

בעידן דעסיק בה מתי שאתה עוסק במצווה

אתה שמור

המצווה מגינה עליך

תורה יש לה מעלה יותר גדולה

התורה מגינה ומצילה עליך בין שאתה עוסק בה בין בזמן שאתה לא עוסק בה

גמרת את הלימוד בזכות התורה היא תגן עליך ותציל אותך

זכות התורה מגינה ומצילה

כל זה מדובר רק לפני חטא

אבל אם בן אדם חטא אין לו שום הגנה לא ממצווה ולא מתורה

שמעתם דבר כזה?

אתה שבעים שנה צדיק גמור לא עברת שום עבירה בימי חייך

כל הכללים האלה מתקיימים

המצווה מגינה בשעה שאתה עוסק, התורה גם כשאתה לא עוסק

אבל אם עשית חטא אחד

חטא אחד

הכל נפקע

עד החטא

לאחר החטא

התורה אינה מועילה כלום

וואי וואי וואי איזה דברים חמורים

מה זה?

החטא

חוצץ ומפסיק

אפילו במצב של ההתקרבות הגדולה

כמו בתורה הקדושה

אדם שכל ימיו עוסק בתורה דבוק בתורה לא זז מהאוהל יעקב אבינו

שמא יגרום החטא יבא ביי

אז כל ההבטחה שהשם אמר הוא שמרתיך בכל אשר אלך

אני אני מבטיח לך אני מבטיח לך שמרתיך בכל אשר אלך אבל שמא יגרום החטא אם אני אעשה החטא כל ההבטחה פקעה

אין כוח בתורה

לגונן עליך במצב כזה

שאלו לתורה

נפש החוטאת מה תהא עליה?

אמרה התורה יביא קורבן ויתכפר?

אז לתורה יש עצה רק על שוגג

מה יעשה?

יביא קורבן ויתכפר ואז יימחק לו השוגג

אבל על מזיד אין לתורה הקדושה שום עצה איך להזיז מהבן אדם את המזיד

המזיד זה פרונקל

יש לך פרונקל מוגלטי וזהו אז אתה יכול ללמוד תורה

אתה תלמד עוד דפים ועוד דפים תהיה חכם וגאון וזה וזה וזה עם פרונקל אבל

הפרונקל לא זז הפרונקל

לא זז ממך

התורה לא יכולה לפוצץ את הפרונקל היא לא יכולה להוציא אותו

אתה עכשיו מפרונקל יש לך מזיד

מזה צריך להיבהל ולהשתומם ולראות מה זה גודל של חטא

התורה הקדושה

שהיא ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים

שהיא אומרת על עצמה לי עצה ותושייה

אין לה שום הצלה על חטא

בכל אש שלהבת

של התורה היא לא יכולה לאכול

אפילו חטא אחד לשרוף

הלא כותבריכה אש לא יכולה לשרוף פרונקל אחד כזה לא יכולה

ואפילו תורתו של משה רבנו עליו השלום

היא לא יכולה לפורר ולמחות גם חטא הכי קטן כחטאו של משה רבנו עליו השלום

עם כל התורה שלו.

כי כל כך נורא ואיום

כוחו של חטא.

שאלו לקדוש ברוך הוא,

מה יעשה?

אמר יעשה תשובה ויתכפר.

תשובה

היא באמת

מידה ומעלה לעצמה

כשאר המידות העליונות.

אלא שגדלות מעלתה וסודה כל כך רם ונישא

מגיעה לשמי מרומים

במצב ודרגה

של שאלו לקדוש ברוך הוא. אם שאלו לקדוש ברוך הוא זה מצב של התקרבות כל כך קרובה לשם יתברך

עד ששם

גם חטא ועוון

כבר לא חוצץ ומפסיק

ובמידה זו, מידת התשובה,

מתכפרים החטאים

שבמצבה של מידה זו גם חטא נמחה ונכלה לגמרי.

כל כך גדול כוחה של מידת תשובה שהיא מכלה ומבערת חטאים.

התורה לא יכולה

התשובה

כן יכולה.

אז תלמד כמה שאתה רוצה, אבל אם יש לך פרונקל הוא לא יצא.

רק התשובה.

זה מדובר על פרונקל אחד, יש אנשים שהם אפשר לקרוא להם פרנקל.

דווקא המעלה הזו של תשובה בכוחה

לשרש,

דהיינו לעקור מן השורש,

ולכלות חטא.

מה שאין כך בשאר המידות והמעלות,

אפילו התורה שמקומה רם ונישא,

אין בכוחה להזיז חטא ממקומו.

מי שמתבונן בזה רואה נוראות.

תשמעו מה מצינו בתורה, הנה הוכחה.

התורה טבעה מדור המדבר

כי עם קשה עורף אתה.

על מה אמרו שהעם הזה, עם קשה עורף אתה?

שהם עשו את העגל.

לא על מעשי העגל השם טבע אותם.

הוא רצה לכלות את עם ישראל,

ואמר הרף ממני ואכלם.

למה?

כי עם קשה עורף אתה.

אמרו הראשונים שהייתה תביעה. על מה הייתה התביעה עליהם?

שהם לא עקרו לגמרי מקרבם

לפי רום מדרגתם העליונה מה שנכנס בלבם במצרים.

שם הם התרגלו לעבודה זרה.

הם לא עקרו לגמרי את זה.

באה הראיה שהם חטאו פעם אחת ושתיים

והוסיפו לחטוא בשלישית וברביעית.

אז זאת אומרת,

מה שלא עקרתם לגמרי זה הבעיה.

מה הסוד של התשובה?

אדם רצח בן אדם

ואומרים לו תעשה תשובה והתכפר.

לא הבנתי, ואתה תחזיר אותו?

אפשר להחזיר אותו זה שמת?

אי אפשר.

אז מה זה מועד שהוא עזר בתשובה?

אומר הקדוש ברוך הוא,

עקירת הרצון

כעקירת המעשה.

אם אתה תעקור אצלך את הרצון, שלא יהיה לך יותר שום רצון לעשות מסוג העבירה הזאת שעשית או אחרות,

אז זה נחשב שעקרת את המעשה.

דהיינו,

אם היית בהכרה של עכשיו,

שעקרת את הרצון

לפני המעשה שעשית,

האם היית עושה אותו?

לא היית עושה, כי לא היה לך רצון.

אז אני מוריד לך את המעשה כאילו לא עשית.

אבל הוא אומר תעקור את הרצון.

לא שתשאיר אותו ורק

תתמודד ותנצח.

לא!

תעקור את הרצון.

כתוב, עד שיעיד עליו יודע תעלומות,

שלא ישוב לחיסלא עוד, לא ישוב לאותו מעשה.

אתה צריך בתשובה לקחת את הקדוש ברוך הוא, תוכל לקחת אותו עד,

שהוא יעיד שאתה כבר...

לעולם לא תחזור על מה שהתחייבת עכשיו, שלא תחזור עליו.

אמרת שאתה מתחרט על העבר,

אמרת אתה מקבל לעתיד לא לעשות את העוונות שעשית.

אתה יכול להביא את הקדוש ברוך הוא עד,

כך פוסק הרמב״ם, עד שיעיד עליו, זה נקרא תשובה,

עד שיעיד עליו יודע תעלומות,

שלא ישוב לזה המעשה.

זה נקרא עקירת הרצון, איך אתה לא תחזור לזה,

אם עקרת את הרצון. אז לעולם זה לא יעלה עוד פעם ויצוב, כי אין לך רצון כזה כבר.

אין, אין רצון כזה.

אז זאת אומרת שבן אדם,

כל זמן שהוא לא עקר,

תביעה על ישראל הייתה

שהם לא עקרו עדיין מקרבם,

לפי רום מדרגתם העליונה,

את מה שנכנס בלבם במצרים.

והראיה שהם חטאו כמה פעמים.

הרי שלא תבעו אותם

בקבלת התורה שלהם.

כי לקבל את התורה,

הם אמרו מה שאף אחד בעולם לא אמר, הם אמרו סוד של מלאכים,

נעשה ונשמע.

אנחנו מוכנים לקבל כל מה שנשמע בעתיד.

לא יודעים מה תגיד, מה שתגיד נעשה.

יש יותר טוב מזה?

לא תבעו אותם שהם לא קיבלו תורה באמת.

משמע שקבלת התורה שלהם הייתה בכל השלמות,

כפי שצריך להיות.

אבל התביעה הייתה על מידת התשובה שלהם.

תורה ותשובה, צבאי דינים.

זה שני דינים שונים.

תורה אתה יכול לעלות כמה שאתה רוצה, זה לא מפריע.

אבל תשובה אם לא ניקית, שום תורה לא תעזור לך.

אז לכן

הייתה להם תביעה במידת התשובה שלהם, שהיה בה גירעון וחסרון.

שהם לא שבו עדיין לגמרי מגילולי מצרים.

ורואים מזה נוראות ונפלאות של כל העניינים.

וזה יסוד הדברים שאנחנו אומרים.

אפשר להיות בעל תורה בכל השלמות,

אבל ביחד עם חטא.

שהרי אחרי כל התורה שלהם

עדיין נשאר אצלם שמץ ומשהו של חטא לפי חרכם,

ולא הוזז ממקומו.

ועובדה שהוא התפרץ בעגל.

עובדה. מה שלא נעקר מהרצון יופיע בהמשך.

וזה דבר מבהיל מאוד.

אפשר לתורה

לצמוח ולגדול ביחד עם החטא.

והחטא, הפרונקל לא יזוז ממקומו.

אבל דבר כזה לא יכול להיות במידת התשובה.

במידת התשובה אי אפשר להיות כזה דבר בשום אופן.

האלף של מידת התשובה, האלף, התחלה כבר עוקרת,

כבר משרשת,

כבר מוחם חלה את החטא. ברגע שעשית תשובה,

על המקום אתה מוחק את הכל.

הפרונקל התפוצץ, יצא, שלום, נגמר.

זה רק התשובה יודעת לעשות.

אי אפשר, זה לא נקרא תשובה אחרת.

תשובה האלף שלה,

שהיא עוקרת, משרשת מוחה ומכלת החטא.

שבמידה זו של תשובה אי אפשר להיות בשום אופן חטא ועוון כלל.

וזה סוד מעלתה העליונה של מידת התשובה.

הנביא תובע את עם ישראל ואומר,

בשם השם,

אותי עזבו מקור מים חיים,

לחצוב להם

בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים.

מה אומר הקדוש ברוך הוא?

אתם עוזבים אותי?

אני מקור מים חיים.

לאן הלכתם?

לבורות?

מי ממלא את הבורות?

אני.

והבורות שלכם הם נשברים.

הם מקור אכזב.

אתם עוזבים אותי נתלים בדברים אחרים, בבני אדם,

בעבודה זרה, בכל מיני דברים.

אתם עוזבים אותי, אני המקור לכל החיות של כל העולם,

של כל מה שיש.

אתם עוזבים אותי?

טענה אחת של הנביא.

וחכמים דרשו,

הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו,

שהמאור שבא מחזירן למוטב.

ועוד מצינו שהנביא אומר, ותופסי התורה לא ידעוני.

יכול להיות אנשים

שתופסי תורה נקראים,

התורה אצלם כמו מונח בכיס,

כלי אומנות שלהם,

בלשון גנאי מביא את זה הנביא,

תופסי התורה ולא ידעוני.

יודע את כל התורה בעל פה, יגיד לך מבחן סיכה קוראים לזה היום. כולם מתפעלים, הוא יודע להגיד לך בכל דף מה כתוב.

נו,

אבל הוא ידעוני?

לא ידעוני, אומר הנביא.

תופסי התורה של הדור ההוא,

של הנביאים, לא של עכשיו.

אלה שהיו אז שנקראו בשם תופסי התורה,

לא ידעוני. יכול להיות בן אדם יודע את כל התורה ולא יודע את השם.

לא עובד אותו כמו שהוא רוצה.

לא עושה את רצונו.

דיברנו היום על המעשים בדרשה הקודמת, תקשיבו שם.

רואים מזה דבר נורא ומבהיל,

שגם בדרגות הכי עליונות וגבוהות,

אחרי שכתוב בתורתי שמרו,

אפשר עוד להיות בגדר אותי עזבו וגם לא ידעוני.

שמעתם? אדם גאון בתורה והכול,

הקדוש ברוך הוא יכול להגיד לו אותי עזבו, אתה עוזב אותי, אתה בכלל לא שייך אליי בכלל, אתה?

ואתה גם לא ידעת אני, לא יודע אותי שום דבר.

לומדים מזה שמצד מידת התורה אחרי כל מעלתה וגדלותה עדיין אפשר להיות או תעזבו ולא ידעוני.

אבל במידת התשובה מי שעוזר בתשובה אמיתית לא יכול להיות כזאת בשום אופן.

שם מידת ההתקרבות היא כל כך גדולה

שמיד כשאדם נכנס במידת התשובה

מיד יוצא מזה ידעוני.

ישר הוא רוצה לשנות את כולם,

ישר הוא רואה מה אנשים עושים לא טוב,

ישר הוא מעיר.

והוא ידעוני.

דקה אחת לפני כן הוא היה חוטא.

בעל עבירות.

נכנס במידת התשובה,

נפקח הכול

ונהיה ידעוני.

ובן אדם לומד תורה כל החיים.

יכול להיות לא ידעוני אם הוא תעזבו.

אצל התשובה אין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל.

כי השם אומר

עדיי תשוב, עדיי,

עד כיסא הכבוד, שוב הישראל.

עד השם אלוקיך.

עד כיסא הכבוד אדם יכול בשנייה, בשנייה בתשובה.

איפה בן אדם שלומד תורה יכול בשנייה להיות בכיסא כבוד?

תחלום חלומות.

אז זאת אומרת

שמעלת התשובה ומידתה למחוק ולמחות כל עוון מה שהתורה לא יכולה ולהפוך אדם לידעוני.

עד שגם החטא שכבר הראינו לדעת כמה גדול כוחו לחצוץ

בין לומד התורה לקדוש ברוך הוא,

אצל תשובה הוא כבר לא חוצץ וגם לא מפסיק.

אז מבואר מכל זה יסוד הדברים שמידת התשובה היא באמת מידה כוללת ומקפת עוד יותר מתורה.

עוד יותר מתורה.

וכל התורה כולה מסתעפת ויוצאת

ממידת התשובה

שהיא מחייבת

לכל תרי״ג מצוות שבתורה.

ועכשיו יוצא לנו חידוש גדול מאוד

שלאחר החטא

אי אפשר לאדם להסתפק

בשמירת תורה ומצוות

מצד התורה לבד.

תורה היא רק עד החטא.

לאחר שחטא מוכרח להיכנס במידת התשובה

שרק היא המכפרת ומכלה חטאים.

והיינו שכל התורה והמצוות עכשיו צריכים להימשך אצלו אצל החוטא ממידת התשובה.

נמצא שמתשובה

צריך לצאת קבלת התורה חדשה.

זה לא כמו דתי שגדל ככה

ונגיד שהוא לא עשה אף פעם אחר. לא, זה לא.

זה אותה תורה אבל יוצאת ממידת התשובה זה כבר תורה אחרת.

זו אותה תורה אבל היא מוגדרת בתוך

עניין התשובה.

התורה לא יכולה לפטור אותך ולהציל אותך מחטא.

רק התשובה. אז לכן אם כבר עשית חטא אתה כבר לא יכול להמשיך רק עם תורה.

כי תמשיך תורה תגדל בתורה אבל הפארום כלים שלך לא יצאו.

אתה חייב להיכנס למסגרת שקוראים לה תשובה ומשם לקיים תורה.

זה תורה אחרת לגמרי זה תורה

זה תורה שלא אותי עזבו,

זה תורה שמכפרת ומוחה ומוחקת ומחלה.

כל התורה והמצוות משתנים אצל האדם בהיכנסו בתשובה.

לכן אתם רואים שהתשובה גורמת לאנשים

שהם יהיו קנאים על המצוות.

הם לא יכולים לראות עוולות או משהו כזה או מישהו מחפף.

אתה יכול לראות אנשים דתיים, חרדים, לומדי ספר והכול, מדברים בשעת התפילה.

ואתה תראה פה בעל תשובה פתאום קם וזועם.

מה קרה?

אצלו זה בא מנקודת התשובה. זה לא... הוא גם למד שולחן ערוך שגדול עוונו מנשוא, גם הוא למד.

אבל העוז לא מדבר אליו.

הוא נהיה בעל הבית על התורה, הוא תופסי התורה, הוא אלה שזו האמנות שלהם התורה.

הוא יכול לנגח איתך מה כתוב, מה לא כתוב. אבל לבצע?

מי מבצע?

הבעל תשובה.

אז זאת אומרת, זה שהראה לנו רבנו יונה בספרו שערי תשובה, שאלנו מה הוא חידש?

כל מה שכתוב בספר,

כל דתי שלא חטא בחיים שלו,

צריך לקיים את הכול.

לא,

זה מה שהראה לנו רבנו יונה בספרו שערי תשובה,

שהעמיד לכל התורה והמצוות

והראה לנו את מהלך הדברים,

שממידת התשובה נמשכים כל התורה והמצוות,

שזה יסוד התשובה.

בעל תשובה

מוכרח לשמור כל התורה והמצוות מצד התשובה.

כל התורה נעשית אצלו פנים חדשות.

רק בעל תשובה מבין מה אני מדבר פה.

עכשיו הכנעה

היא מעיקרי התשובה.

אחד,

מה עשרים דברים,

מידות,

שמונה

רבנו יונה, שאדם יזכה לשלמות התשובה, זה הכנעה.

והכנעה היא גם מעיקרי התורה.

הכנעה זה לא רק מצוות התשובה, גם בתורה צריך להיות כנוע.

אבל רבנו יונה הראה לנו, הכנעה צריכה להימשך מתורת התשובה.

זה משהו אחר.

בעל תשובה מחויב דווקא במידת הכנעה זו,

שהיא מסתעפת מתורת התשובה.

נגיד כתוב בסתם, כן?

כתוב על המלך, לבלתי ירום לבבו מאחיו.

לבלתי ירום לבבו מאחיו.

אז המלך שהוא המדרגה הכי גבוהה בישראל,

אסור שירום לבבו ויתגאה אפילו על אחד מאחיו הכי פשוטים.

אבל מי שהוא בעל תשובה הוא צריך כניעה הרבה יותר.

הוא צריך להיות פחות.

לא שרק לא ירום,

הוא צריך להיות פחות מאחרים.

צריך לשמש אותם,

לעשות להם, לרוץ לפניהם. הפוך,

שיתבזה, שירד למטה וכו' וכו'.

כמו שאמר השם

לאליהו הנביא, הראית כי נכנע אחאב,

כניעה של בעל תשובה,

לבא שק,

שם אפר,

היה בצום, התהלך יחף.

שעתיים וחצי רק.

אבל הראית כי נכנע?

כניעתו של בעל תשובה זה אחרת מכניעתו של אדם רגיל

שצריך להיות כנוע.

מצוות קדושים תהיו מצד מידת התשובה הוא באופן ועניין אחר לגמרי.

הרמב״ן אומר קדושים תהיו, פרושים תהיו.

שאדם לא יהיה נבל ברשות התורה. יש דברים שהתורה התירה,

לאכול בשר תאווה.

כן? שלוש קילו סטייקים, שלוש קילו זה, ארבע קילו זה, חמש קילו אדם ותביא עוד שתי קילו.

התורה התירה.

אבל היא אומרת,

אל תהיה נבל ברשות התורה.

לא להתנבל.

זה בסתם אדם.

כל אדם.

אבל אדם שהוא בעל תשובה,

הוא צריך לפרוש עוד יותר מהתאוות.

עוד יותר מסתם בן אדם.

כי מה גרם לו לחטוא?

תאוות.

הוא כבר נכשל בגלל זה. אז הוא צריך הרחקה הרבה יותר.

התשובה מלמדת אותו את אותה תורה אבל היא תורה אחרת כבר. אתה זה כבר סיפור אחר אצלך. אתה צריך קיים את התורה מנקודת התשובה.

אז כל דבר הוא כבר שונה.

הן יראת השם מחכמה וסור מרע בינה.

מצד חכמה יוצא ומחויב שיהיה גם יראת השם.

מי שאין לו יראת השם הוא ודאי שלא חכם.

מי שחכם אז יראו בו יראת השם.

אבל סור מרע לא מחייב את החוכמה.

אתם רואים הרבה אנשים חכמים

אבל סור מרע זה לא מחייב הוא. אתה אומר למה אני אתערב? למה אני אגיד לו ככה וככה וככה? אני לא אומר שום דבר.

רגע אבל אתה חכם אתה יודע? הוא לא יודע. תגיד לו תגיד לו תגיד לו אתה חכם אתה רב תגיד לו

תגיד לו שזה לא בסדר מה שהוא עושה.

חוכמה לא מחייבת סור מרע.

בינה

היא סור מרע.

מבינה משיגים חוש אחר להרגיש חטא.

לברוח מעבירה אלפי מינין

זאת אומרת

רק מי שיש לו בינה

הוא שר מרע

אם תראה אדם שר מרע אתה יודע שיש לו בינה

חכם אין לו בינה לא מחייב שיהיה לו בינה

כי חוכמה לא מחייבת שור מרע אבל בינה כן

אתה רואה בעלי תשובה יש להם בינה

יותר מהרבנים שלהם הם אומרים איך אתה

לא אומר

הרי זה כתוב

אז למה אתה לא אומר לציבור

אין בינה חוכמה תופסי התורה

האומנות שלהם זהו הוא למד ויודע ללמד וזהו

מה עם הקיום

מה עם סור מרע מה עם להזהיר את הציבור ואם לא אתה נתפס בעוון

שום דבר עד כאן

אולם מצד מידת התשובה משיגים חוש אחר לגמרי

בתשובה משיגים יראה אחרת לגמרי מה שלא משיגים מתורה

מי שירא שמיים מן התורה אין לו את היראת שמיים של בעל תשובה

כי בעל תשובה כבר יודע מה זה חטא הוא יודע לאן הוא הגיע הוא יודע מה גרם לו

הוא ירא הרבה יותר

אחד שהקיש אותו נחש הוא כבר פוחד מחבל

אז זאת אומרת כל בן אדם

שהוא כבר בעל תשובה גם יראתו היא יראה יותר גדולה

כי הוא בעל תשובה הוא לא רוצה לחזור עוד פעם חלילה לאותו מצב אותו ביזיון

מפה רואים כמה נתקלקל אצלנו כוח התשובה

שהרי אם נשאל באמת עכשיו באמת כל אחד בחדרי ליבו

בסתר נפשו תגיד את האמת אתה רוצה לחזור בתשובה כמו מסילת ישרים שאומר

שתהיה זהיר ותהיה זריז ותהיה בנקיות ובטהרה עד שתגיע לרוח הקודש ותחיה מתים וזה אתה רוצה

קח הנה המסלול תעלה על המסלול אל תתעסק בענייני העולם כלום רק שב ותתעלה ברוחניות והכול ותגיע לפה אתה מוכן להיות כזה בעל תשובה?

אתה תצטרך לוותר איזה בטח

איזה בטח

איזה בטח אם אתה ממשיך לעבוד איך תגיע לזה?

מה לעשות? מה לעשות? זהו ספר סיפורים לעצמך מה לעשות?

תעבור גם עבירות תגיד מה לעשות

תגיד מה אני אעשה הוא בא ממול והיא באה משם והוא בא מזה מה לעשות?

מה לעשות?

אדוני

מי רוצה להיות באמת בעל תשובה פירושו של דבר שהוא יהיה שלם בתשובה?

אין יותר עוונות, אין יותר חטאות,

רק מעשים טובים, רק תורת צרופה והכול. מי רוצה, מוכן לוותר עכשיו על הכול ולצאת לדרך. זהו, מהיום הוא הולך להיות אליהו הנביא.

הוא יענה בשלילה, כי טוב לו במצב הנורא שהוא נמצא. הוא מוכן להשתפר, כן.

אתה יודע מה, כבוד הרב, תגיד לי, זה טוב, אני קיבלתי על עצמי ללמוד

כל אל ערב, שעה וחצי כל ערב.

מה, אתה אומר שנה הבאה, זה טוב מה שאני קיבלתי?

זהו, זה יפה מאוד. אבל זה נקרא שאתה חזרת בתשובה? זה אומר שקיבלת קבלה.

מה עם התשובה?

מה עם התשובה?

להתחרט על כל העבר, לפרוט כל דבר, לשבת,

להשקיע וכולי וכולי ולעשות כך וכך.

חנג'רי בסטרי, זה לא...

אדם צריך להבין מה זה תשובה. אם הוא לא קרא את כל שערי התשובה, הוא בכלל לא יודע על מה מדברים.

אז זה מביא לעניין.

עד שגם להישאר במקום ובמצב של תורה,

גם אם תישאר

בין תורה,

זה עדיין תביעה

של אותי עזבו. אתה יכול להיות בתורה עדיין, כן? לומד תורה ותוסיף עוד ועוד,

ואתה נקרא עדיין אותי עזבו.

זה אינו עוד לגמרי המקום עצמו.

יש עוד מצב יותר רם ונישא,

שזהו הסוד האמיתי של מקומו של עולם,

וזה מעלת התשובה.

בעל תשובה זה הדבר הכי חשוב, זה היהלום שבקטע.

אצל הקדוש ברוך הוא, שלום שלום,

לרחוק

ולקרוב אמר השם, קודם לרחוק.

מי שרחוק,

הקדוש ברוך הוא רוצה אותו הכי קרוב, הכי קרוב, בוא אליי, בוא אליי.

ומה שצריך אדם לדע בעניין התשובה,

שתשובה זה הלכות רבות.

זה לא עושים תשובה, שלושה עיקרים לתשובה,

חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד,

וידוי דברים, גמרנו.

לא.

הלכות רבות כשאר הלכות שבתורה.

הלכות תשובה הן פסקי הלכות

והמקור שלהן בחכמים זיכרונם לברכה

לא פחות מהלקות חמץ.

סוד ההלכה

שעליה סובבים כל הלקות תשובה

זה נקרא חטא.

חטא.

כמו הלכות חמץ,

שיסוד ההלכות זה חמץ.

מה כל ההלכות סובבות בפסח? על החמץ.

מה כל ההלכות של התשובה סובבות?

על החטא.

חטא וחמץ, אותו דבר.

זה הסטרה אחריו, זה הסטרה אחריו.

אם ילמד אדם ללכות חמץ,

ויודע אותם בעל פה, כל ללכות חמץ, הוא מעביר שיעורים ללכות חמץ בעל פה.

אבל אחרי כל זה שהוא הלך וישב ולמד כל היום על החמץ ומשאיר את החמץ בבית

זה אהבן.

ככה העניין ממש אם אחד ילמד ילקוט תשובה

ילקוט חרטה בעיון כמו שנתנו שיעור על שעתיים וחצי רק על החרטה על א' של החרטה

ואפילו בהתפעלות רבה ועצומה ואחר כך הולך לו ללמוד בהתמדה רבה גם

אבל אל החטא הוא לא נגע כלל

הוא לא חזר בתשובה

הרי זה דברים בטלים זה כמו מי שמשאיר חמץ בביתו ולומד ללקוט חמץ

יסוד גדול צריך לדעת

כל הלקוט תשובה

הן הלכות כשאר ההלכות שבתורה בלי ללמוד את ההלכות אי אפשר לעשות תשובה

וכל ההלכות הן בדווקא

ואם יעשה האדם תשובה

ולא יקיים כל עיקרי התשובה לא קיים מצווה תשובה

ולא זוהי תשובה

ולפי זה יש חידוש גדול

כל מה שכתב רבנו יונה בעיקר החרטה שצריך אדם להתחרט

הדרך שהוא מסביר איך להתחרט

זה ההלכה

וככה ההלכה אומרת

יבין לבבו

כי רע ומר עוזבו את השם

וישיב אל לבו

כי יש עונש ונקם

ושילם על העוון

זה לא עצה

זה לא מוסר

אלא זה הלכה איך להתחרט

אז אם אתה לא מקיים את זה באופן כזה

שהלב שלך מרגיש רע ומר מרירות שאין כדוגמתה

שעזבת את השם במעשה אחד אפילו במעשה אחד כל שכן מעוונות

כמו גרף של רעי

ואם לא השבת ללב שיש עונש ונקם ושילם הרי השם לא ותרן

וזה צריך להיות מול העיניים שלך כל הזמן בפחד מתי אתה תקבל את החלעה

כי לי נקם ושילם

לעת תמות רגלם

הוא יחכה יחכה אבל בסוף

אז לכן אם לא תקיים את ההלכה הזאת

אז זה מה שיקרה

זה לא עצה זה לא מוסר

זה הלכה שככה צריך להרגיש

כל הנאמר ברבנו יונה זה הלכה בדווקא

כמו שחפץ חיים כתב שולחן ערוך

ללקוט לשון הרע יש ללקוט תשובה של רבנו יונה

וצריך ללמוד את ההלכות האלה

ורק בדרך הזה ובאופנים האלה

זה ההלכות של חרטה

שזה אחד מעשרים

הדברים שצריך אדם לעשות

ואם ישנה אדם מהחרטה הזאת

ויתחרט באופן אחר

לא קיים כלל מצוות חרטה

שכן נאמרה הלכה של חרטה

נמצא

שכל סוד התשובה

הוא עם העסק

עם החטא

צריך להחליש אותו

צריך לרכך את החטא

צריך להזיז אותו לעקור ולכלות

ועל זה נאמרו כל דרכי התשובה החרטה

הקבלה לעתיד

וידוי הדברים

כל אלה הם עצות מגדול העצה הקדוש ברוך הוא

שרק אם יקיים האדם את כל ההלכות

אז יחלש החטא וימחה זכרו

הפרונקל יתפוצץ

ותמשיך ללמוד תורה מכוח התשובה

זה סוד התשובה

רבי חנניהו ברנגשי אומר

רוסו הקדוש ברוך הוא זה קוד ישראל לפי כוח ארבונו עם תורה ומשוות

שנאמור אדנו החפץ למען סתיו גוי יחדיל תורה הוא יאדיר