---

19-9-12
"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" אומרים חכמים ז"ל בגמרא בראש השנה ל"ב, בעשרה מאמרות נברא העולם. ושואלים, והלא במאמר אחד יכול להבראות? משיבים, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. מהם המאמרות? ויאמר אלהים יהי אור, ויאמר אלהים יהי רקיע, ויאמר ה' יקוו המים וכו'.
אומר על כך השפת אמת בשבת תשובה תרס"ב, עשרת ימי התשובה הם כנגד אותם עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, כאשר הצדיקים מקיימים את העולם ואילו הרשעים מאבדים אותו. אולם, אומר השפת אמת, כאשר הרשעים חוזרים בתשובה לפני ה' הם חוזרים ומחדשים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, ומאחר ובראש השנה מתחדשת הבריאה, מסייעים עשרת ימי התשובה לרשעים לחזור בתשובה. זה היום תחילת מעשיך.
מביאור דבריו של השפת אמת עולה, שאמנם הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות, אלא שבכל שנה בראש השנה הוא יתברך ממשיך שוב את עשרת המאמרות כדי לחדש את הבריאה. והנה הצדיקים, ע"י עסק התורה והמצוות מקיימים את העולם, כמו שכתוב בירמיה ל"ג כ"ה, "אם לא בריתי יומם ולילה" זה התורה, "חוקות שמים וארץ לא שמתי". אולם הרשעים ע"י עוונותיהם מאבדים בעולם שנברא בעשרה מאמרות .לכן נתן לנו הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו את עשרת ימי תשובה, מערב ראש השנה ועד יום הכיפורים, כדי שבעשרה ימים האלה יתקן כל אחד מישראל את עשרת המאמרות ע"י תשובה ומעשים טובים, ובזכות זה יזכה האדם לקחת חלק בהתחדשות הבריאה, כאשר הוא יתברך משפיע שפע חיות בבריאה בעשרה מאמרות, וגם אותו אדם יזכה לקבל שפע רב מאותם צינורות שפע של עשרת המאמרות.
והנה, מאחר ועשרת ימי תשובה הם כנגד עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, נמצא שיום הכיפורים שהוא יום העשירים והאחרון של עשרת ימי תשובה הוא כנגד המאמר העשירי בבריאת העולם, ומהו המאמר הזה? "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". נמצא שיום הכיפורים הוא כנגד מאמר זה.
צריכים לדעת מה הקשר בין יום כיפורים למאמר זה, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"? אבל קודם נקדים לבאר מה התייגעו המפרשים להבין בפסוק הזה, והרי לקב"ה אין צלם ולא דמות, וכמו שאנחנו אומרים בשלש עשרה עיקרי אמונה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל, לכן בהכרח מה שכתוב בצלמנו כדמותנו הכוונה על איזה דמיון שיש בין אדם לבין הבורא יתברך שמו, אם כך צריכים להבין על איזה דמיון מדובר, דמותנו זה לא דמות ממש אלא דמיון, בצד דמיון כלשהו, כמו שאמר דוד המלך, "דמיתי לקאת מדבר", מה זה דמיתי לקאת מדבר? קאת מדבר זה ציפור שהיא נודדת במדברות, אז מה הוא אומר, בדומה לה, כאילו יש לו מקור וזה? אלא הוא אומר אני דומה לה בזה שהיא נודדת גם אני נודד, דמיון.
ביאור נפלא על כך מצינו בספר נפש החיים להגאון הקדוש רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל, שהוא מדקדק על הכתוב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ושואל בפסוק מדוע נזכר דוקא שם אלהים? למה לא שם אחר משמותיו של הקב"ה, לשם דוגמא שם הויה ב"ה? ביאר בענין זה רבי חיים וולאז'ין ואמר, כידוע כאשר אנו מזכירים את שם אלהים צריכים לכוון שהוא תקיף בעל היכולת כולם, כמו שנפסק בשו"ע או"ח סימן ה'. צריכים אנו להבין, מה כוונת השו"ע שהקב"ה בעל הכוחות כולם? ביאר רבי חיים וולאזין ואמר, שכל הכוות כולם בלי יוצא מן הכלל, כולם שואבים את חיותם מהבורא יתברך שמו, ולא רק שהקב"ה נותן להם כח כדי שיוכלו להשתמש בו מתי שירצו, אלא בכל רגע ורגע תלויים כל הנבראים בשפע שהקב"ה מספק להם, מכיון שכך וכל הכוחות שבעולם תלויים כל רגע ורגע בהשפעת כח של הקב"ה, שהוא משפיע עליהם, ברור שהוא תקיף ובעל היכולות, ומי יעז לומר לו מה לעשות?
וכדברי קדשו ענין מה שהוא יתברך נקרא בעל הכוחות, כי לא כמידת בשר ודם מידת הקב"ה כי כשאדם כשבונה בנין מעץ הוא לא ברא והמציא מכוחו את העץ, הוא לוקח עצים שכבר נסדרו, נבראו ומסדר אותם בבנין, ואחרי שכוחו של האדם הוסר מסתלק מהם, אפילו שהכח שלו הוסר ונסתלק מהם אז הבנין קיים, אבל אין כוחו ממשיך לפעול, אבל הוא יתברך שמו בעת בריאת העולמות כולם בראם והמציאם הוא יתברך יש מאין, בכוחו הבלתי תכליתי האין סופי, ומאז כל יום ובכל רגע ממש כל כח מציאותם וסדרם תלוי רק בה' יתברך משפיע עליהם כל רגע. ואם היה ה' מתברך מסלק מהם כח השפעתו אפילו רגע אחד כולם אפס ותוהו. כמו שייסדו חכמים ז"ל, אנשי כנסת הגדולה, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, דהיינו תמיד ממש כל עת ורגע, זה נקרא שהוא יתברך שמו בעל הכוחות כולם, שכל כח פרטי שנמצא בכל העולמות הקב"ה הוא בעל הכוח שלהם והוא משפיע בהם כח וגבורה בכל רגע, תלויים בידו תמיד לשנותם ולסדרם כרצונו יתברך.
אולם, אומר נפש החיים, צריכים אנחנו לדעת כי גם האדם הוא במידת מה בעל כוחות כולם, גם האדם, שהרי האדם הוא מרכז הבריאה ובו תלוי מצב שלמותם של כל העולמות. שכן אם הוא עובד את ה' ומתנהג כראוי, הרי הוא עולה ומעלה, דהיינו מתעלה מבחינה רוחנית ומתקן את כל הבריאה ומעלה אותה לשיא השלמות, ועל ידי כך יורד שפע רב מאת הבורא יתברך. לעומת זאת אם אדם חוטא חלילה הוא יורד ומוריד למטה מבחינה רוחנית את כל העולם כולו לשיא השפלות. וזה כתוב מפורש בתורה, לפני חטא שחטא אדם הראשון היה יושב בגן עדן, הכל היה מוכן ומזומן לו, עצי הגן היו מלאים כל טוב, מלאכי השרת משרתים אותו. כשחטא האדם נגזר עליו דין מוות, ולא רק ירד ממדרגתו, כל הבריאה ירדה עמו, כמו שכתוב, ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חיים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה, הכל התדרדר מהחטא.
ויש לומר כי הסיבה לכך שמעשי האדם משפיעים על כל הבריאה כולה, מכיון שכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם, כדי שיעבוד את ה', בראשית ברא אלקים, פירש רש"י בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו, ברא אלקים את השמים ואת הארץ רק בשביל זה. אם כך, מכיון שהעולם נברא לצורך האדם, לכן מצבו של האדם בעבודת ה' הוא הקובע איך יהיו מצב כל העולמות שנבראו בעבור האדם, זה מה שאמרו חכמים ז"ל בעבודה זרה ג', מלמד שהתנה הקב"ה במעשה בראשית, ואמר אם ישראל מקבלים את התורה מוטב ואם לאו הריני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, וזאת כי כל העולמות לויים באדם שהוא מרכז הבריאה.
וכפי דבריו הקדושים של הנפש החיים, כן בדמיון זה ברא ה' יתברך את האדם והשליטו על ריבי רבבות כוחות ועולמות אין מספר, ומסרם בידו שיהיה הוא המדבר ומנהיג אותם, על פי כל פרטי מעשיו דיבוריו ומחשבותיו, כי במעשיו דיבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כוחות ועולמות עליונים קדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור, כמו שכתוב "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ", כמו שאמרו חכמים ז"ל, אל תקרי בנייך אלא בונייך, כי הם המסדרים עולמות העליונים ונותנים בהם רוב הכח. ואם זה ההיפך חס ושלום, והמעשים והדיבורים והמחשבות לא טובים, הורס רח"ל כמה כוחות ועולמות עליונים וקדושים לאין ערך ושיעור, כמו שכתוב, מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. וזה מה שכתוב "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים כי בצלם אלקים עשה את האדם", שכמו שהוא יתברך שמו הוא האלקים בכל הכוחות הנמצאים בכל העולמות כולם, והוא מסדר אותם בכל רגע ומנהיג אותם כרצונו, כן השליט האדם שיהיה הוא פותח וסוגר כמה אלפי רבבות כוחות ועולמות. כל שתה תחת רגליו, ובאיכה רבתי אמרו חכמים, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח וגבורה של מעלה, בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מתישים כח של מעלה, דכתיב "צור ילדך תשי" לכן המלאכים התעקשו שלא יוריד את התורה לבני אדם, כי אז הם יהיו מסורים בידו של האדם והוא יחליט מה יהיה מצבם.
בהמשך דבריו מבאר בעל הנפש החיים את ההבדל בין איש ישראל שיש לו השפעה לטוב או חס ושלום לרע על כל העולמות, לבין מעשי אומות העולם, להם אין שום השפעה ומגע בעולמות העליונים. אומר הנפש החיים, טיטוס ונבוכדנצר לא החריבו את בית המקדש אלא ישראל החריבו, שכן ע"י עוונותיהם ומעשיהם הרעים של ישראל נחרב בית המקדש של מעלה שהוא נמצא בעולמות העליונים, רק לאחר מכן שנחרב בית המקדש העליון יכלו טיטוס ונבוכדנצר להחריב את בית המקדש של מטה, כיון שהוא חדל לקבל שפע של קדושה מבית המקדש של מעלה. לכן אמרו חכמים ז"ל במדרש איכה, כשהחריב טיטוס את בית המקדש יצאה בת קול ואמרה, קמחא טחינא טחנת, מה טחנת - קמח טחון, כלומר מכיון שהחריב את בית המקדש, הוא כבר היה חרב מחמת מעשיהם הרעים של ישראל, הם החריבו את בית המקדש למעלה, אתה טחנת קמח טחון.
ובאמת כי האיש החכם ויבן זאת לאמיתו, ליבו יחיל בקרבו בחיל ורעדה בשומו על ליבו ומעשיו אשר לא טובים עד היכן יכולים לקלקל ולהרוס יותר ממה שהחריב נבוכדנצר וטיטוס, כי הם לא עשו שום פגם וקלקול למעלה ואין להם שום חלק ושורש בעולמות העליונים, רק שבחטאינו נתמעט ותש כח גבורה של מעלה, שכן ישראל טימאו את המקדש העליון, ועל ידי כך היה בכח נבוכדנצר וטיטוס להחריב את בית המקדש של מטה שמכוון אל בית המקדש של מעלה. כמו שאמרו רבותינו ז"ל, קמח טחון טחנת, העוונות החריבו את נווה מעלה, את העולמות העליונים, והם רק את הנווה של מטה. לכן כתוב שאדם מקבל לשון הרע לדוגמא...
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, חייבים לעשות חשבון נפש, האם זכרנו תמיד שהקב"ה ברא אותנו בצלמו כדמותו? כלומר, שהוא מסר בידינו כח עצום כדי שנוכל להשפיע ע"י מעשינו הטובים שפע רב של טובה לכל הבריאה כולה, או חלילה להיפך? האם אנחנו לא שמים לב שאנחנו יכולים לעשות כל אשר בעולם ע"י המעשים הרעים? אז חייבים לתת דין וחשבון, לא רק על הקלקול הפרטי שגרמנו, אלא גם על הקלקול שגרמנו לכל הבריאה כולה כתוצאות מעוונותינו, וצריכים להודות לה' יתברך שנתן לנו ברוב רחמיו וחסדיו יום קדוש כיום הכיפורים, והבטיח לנו, "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם" שכן ביום הזה נוכל לתקן למפרע כל מה שפגמנו במשך כל השנה, ועל ידי כך נוכל לשוב ולהיות בבחינת צלמו ודמותו של ה' ולהשפיע ולחדש את השפע לכל הבריאה כולה. ולכן זה נקרא מאמר העשירי, בצלמנו כדמותנו, וזה יום הכיפורים וביום הזה יכפר, והוא מוכן אם אנחנו נעשה חשבון נפש ונבין את גודל העוונות שהשתנו על עצמנו ועל העולם כולו ועל ההרס והחורבן שגרמנו, הוא נותן לנו אפשרות לתקן ומחזיר אותנו מחדש למאמר העשירי ובורא אותנו מחדש בצלמו וכדמותו, ונותן לנו שוב פעם את הכוחות בידיים להמשיך לטפל בעולם הפעם לטובה ולא לרעה חלילה.