ה'חפץ חיים' קונטרס 'נפוצות ישראל' ב גודל הקלקול שמזרז בניו לבוא אצלו חוץ למדינה

- - - לא מוגה! - - - 

פרק שני במפוצות ישראל של החפץ חיים

בואי בואר גודל הקלקול שמזרז לבניו שיבואו גם כן אצלו חוץ למדינה

והנה כל זה הוצרכנו להעריך אודות אדם הנוסע בעצמו

ובפרט לבניו

כשיעתיקם שם ממדינתנו יתקלקלו שם הרבה ויהיו גרועים מאוד

כאשר אנו רואים בחורי ניסיון שמועטים הם שם שם מאוד מאוד אותם הבנים שזהירים ללך

בדרכי אבותיהם ובפרט אותם הבנים שנולדו שם.

לפי הידוע אין במציאות לחנך שם בדרך התורה

כפי חובת איש יהודי.

והנה ידוע שעונש חרירי הכתוב בתורה הוא עונש גדול,

שהרי נתנתם התורה לפושעי ישראל העוברים על חייבי כרתות.

וזה דבר ברור,

שמי שיש לו בנים רשעים,

פורקי עול התורה והמצוות,

גרוע הרבה יותר משאם לא היו לו בנים כלל.

ואם כן הדבר,

פלא על אנשים שנוסעים לשם לאמריקה מפני תשוקת הכסף ונעשים על ידי זה חרירים מבניהם לנצח,

כי הם גורמים שבניהם יעזבו את הדת.

ולבד זה,

כמה גדול הביזיון שיקבל אחר כך בעולם העליון,

שיצא ממנו בן מכעיס וממרא לקדוש ברוך הוא,

כמו שכתב הגאון באיגרתו הקדושה עלים לתרופה,

שאפילו אם ידריך תמיד בנה במוסר ולא יקבלון,

אוי לאותה בושה והצער והביזיון בעולם הבא.

וכל שכר אם האב עצמו גורם בהנהגתו לתות לבנה מדרך החיים ומדרך המוות,

כמה מהעונש והביזיון והכלימה יגיע לו מזה.

וכל עוון ועוון שעשה הבן,

יהיה לו גם כן למזכרת העוון.

והנה ידוע שבכל לילה ולילה

המלאך גבריאל מכריז ברקיע את כל מעשה בני אדם.

ועל זה נאמר בפסוק, בכהלת י'

ובעל כנפיים יגיד דבר.

בעל כנפיים זה המלאך.

ופה מדובר על גבריאל

יגיד דבר כמו שמובא בזוהר הקדוש.

ואם כן, כמה יתמרמר שם

בכל עת ועידן שישמע את אוהבת בניו.

ובפרט לפי מה שיודע בעצמו שהוא היה הגורם הגדול.

לא צריך להגיע לעולם העליון.

מספיק אבא שמקבל טלפון מתלמוד תורה ואומרים לו בוא תיקח את הבן שלך.

ועוד פעם, שולחים אותו עם מכתב הביתה.

ועוד פעם, אומרים הבן שלך עשה ככה וככה.

ופתאום, עולים השכנים ואומרים הבן שלך הרס ככה ושבר ככה.

ופתאום הוא שומש במקום, מדברים על הבן שלו.

ואומרים שמעת? הבן של זה וזה וזה? מה הוא עושה? וזה וזה.

וככה הוא הולך ברחובות והוא מתבייש לצאת לרחוב. זה פה.

מה שם?

ובפרט אם הוא ידע שהוא היה הגורם.

שהוא הביא אותם לארץ זרה בשביל תשוקת וחמדת הממון.

וגרם להם לרדת מדת ישראל. אז על מה הוא מתלונן?

מה יעשה הבן ולא יחטא אם אבא שלו שם אותו בקובה של זונות?

מה הוא רוצה שהוא לא יחטא? שם אותו באמריקה?

מה הוא רוצה שיצא ממנו?

גאון.

והנה כאשר התבוננתי היטב מצאתי כי עיקר העתקה ממקומו איננו מפני התשוקה לבן.

כי אם בצירוף הקנאה,

זה לא רק שהוא משתוקק לכסף, הוא גם קנאי.

הוא מקנא לחבריו שבאו משם בכמה מאות דילרים.

הוא מתברך מלבבו לומר שגם הוא יהיה כמותם.

ואם אדם חושב שהוא לא קנאי,

בואו נראה את תלמידי רבי שמעון.

כשהגיע אחד מחבריו מחוץ לארץ עם הרבה ממון,

ישר אמרו, רבי שמעון, גם אנחנו רוצים.

אפשר לקיים תורה עם כסף.

אז למה לא?

אמר להם, למה תסעו לשם? בואו לכאן.

לקח אותם מבקעה ואמר להם, מלאי דינרים?

מתמלאה דינרים?

אמר להם, בבקשה תלו.

אבל כל מי שנוטל,

מחיי העולם הבא הוא נוטל.

באף אחד לא נגע.

בעיה?

זה על חשבון העולם הבא.

מה שאתה רוצה, זלעותים, כסף,

זה על חשבון העולם הבא.

העולם הזה הוא מלון יקר.

מלון יקר.

כמה עולה עוגה?

50 שקל, 100 שקל פרוסת עוגה במלון חמש כוכבים.

100 שקל, 100 דולר.

אתה יושב לאכול חמש דקות עוגה עם נס קפה ככה,

אספרסו.

כמה זה עולה?

עולם הבא.

העולם הזה בית מלון יקר.

חמש דקות שיכולת לקנות עולם הבא,

בזבזת בשביל עוגה ונס קפה.

כמה שילמת?

עולם הבא.

גם זכייה בטוטו זה עולם הבא?

זכייה בטוטו זה כל הכסף שלך לכל החיים קיבלת בבת העם.

ככה אמר הסטייפלר.

ואחרי זה חלק מהאנשים מתאבדים.

רובם ילדים מנכסיהם תוך שנים ספורות וחלק מתאבדים.

אבל אני אמשול לך משל מה הדבר דומה.

לאחד שרואה לבנו שרץ למקום מלחמה,

ששם מונח הרבה שלל, מה נופלים שמה?

וישאליהו למה אתה רץ?

הלוא כעת הוא מלחמה שם, במקום סכנה גדולה.

אחד רץ

לסוריה, יש שם מורדים, נלחמים נגד הסורים,

ובוזזים שם הרבה כסף והרבה שלל.

אז הוא החליט ללכת לסוריה, הזדמנות, שם החנויות נפרצות ואפשר לקחת הרבה כסף.

ויען ויאמר, כי ראיתי הרבה מחבריי שהיו שם ביום אתמול,

ומצאו שם שלל הרבה.

ויען אביב, למה תביט על השלל שמצאו?

מי יודע מה יהיה סופן החיים?

כמה עיתונאים נרצחו ונהרגו,

הם באו לסקר את החדשות,

אז הם חשבו שהסורים אכפת להם מעיתונאי.

מה שהם עושים שם זה עם אכזרי שאין כדוגמתו.

עם אכזרי שאין כדוגמתו.

שמים ילדים על הטנקים. השם ירחם, רק ילדים על הטנקים, מה שהם עושים לילדים, השם ירחם.

מה שהם עושים,

מה שהם עשו לחיילי צה״ל שנפלו אצלהם

במלחמות הקודמות,

אני לא רוצה להגיד, זה לא יתואר ולא ישוער מה שהם עושים.

מי יודע מה יהיה סופן החיים?

אחד השיגו בעת לכליתת השלל חץ על גב ידו,

ואחד על גב רגלו ואחד בצדי ראשו.

אלה שרצו לשלל, כל אחד נפגע.

אז אתה רץ עכשיו לחפש שלל,

אבל יש שם הרבה נופלים,

הרבה הרוגים, הרבה שנופלים מהדעת.

והנבשל מובן מאליו,

שכמה פעמים בא ממון על ידי חילול שבת,

וכמה פעמים ביטל תפילה ותפילים בלי קבלת עון מלכות שמים כלל,

כי הזדמן לו עסק.

או שמא נתדבק עם עובדי גילולים לאכול מאכליהם, לא נעים, זה סעודה עסקית. מה, הוא לא יאכל? מזמינים אותו.

עכשיו סוגרים את התמלין חוזה על מיליון דולר,

גם ארח גוי, והוא אומר, לא תאכל קודלי חזיר. כאילו, מה הוא יגיד לו? אני דתי?

הוא בכלל לא יודע שהוא יהודי. עכשיו, אם הוא לא יאכל, הוא ידע שהוא יהודי.

ויכול להיות שהגוי לא רוצה לעשות עסק עם יהודי

כי הוא נראה כמו גוי

ואז אין לו ברירה כאילו, כאילו אין לו ברירה, כן כאילו, כמובן, לטובת העסק, חס ושלום, אחר כך הוא יחסר,

ודאי

ולעתיד לבוא מי יודע מתי ינוכה מגיהינום מעוונות האלה

ואפילו אחרי שינוכה אם

בוודאי יהיה במדרגה שפלה מאוד

כיוון שלא הכין תורה ומצוות

ואז אלף פעמים ככה בוודאי יקנא את האדם שהלך בדרכי ה'

אף על פי שהיה עני כל ימיו.

בקיצור, סופו של קנאי, שהוא יהיה קנאי פי אלף אלפים.

פה הוא היה קנאי לקנא באלה שיש להם כסף

וכשהוא יגיע למעלה הוא יקנא באלה שלא היה להם כסף

וישבו ולמדו תורה

כי הוא יראה את מעלתם למעלה וכמה הוא שפל עם כל העשירים כאילו שנאמר

תחתונים עליונים, עליונים תחתונים

איי איי איי איי איי שם העשירים

דאונטאון למטה

על ידי ריבוי החטאים שעברו עליהם

ונמצא כל המקנא ומשתוקק למעלתם

כאילו הוא מקנא בחטאים עצמם

ומשתוקק שגם הוא יעשה ככה ויתרבם אמונו.

והנה קנאה היא מידה גרועה מאוד.

הוא מביא את האדם לידי לשון הרע ורכילות וגזל וחמס.

כדי שגם הוא יתרומם כחברו ויותר ממנו.

ואם חסר לו עוון חילול שבת וכדומה,

עוד עבירות חמורות,

גם עליהן יתרצה

אם הוא משער שעל ידי זה הוא יתרומם וחברו יישפל.

ולבסוף מוציאה מדי הרעה הזו לאדם מן העולם.

ככתוב באבות, הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

ועיקר הכל בא זה על ידי הבטת העין,

שהוא מביט בעין רעה על חברו.

קנאי.

כלל הדבר,

מידה רעה זו היא מקלקלת לנפש מאוד.

ורמז לזה בפסוק ביחד ג'

עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי.

בנות העיר נקרא כל כוחות המוטבעים בגוף.

כמו שכתוב, עיר קטנה.

הכוונה לגוף.

יש כוח הכעס, וכוח החמדה,

וכוח התאווה,

ועוד.

ואומר הכתוב,

שהעין מזיקה לנפש יותר מכל כוחות הגוף.

כי על ידי העין בא כוח הקנאה,

וגם כוח התאווה,

שהעין רועה והלב חומד.

לכן אמר, עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי.

דהיינו, מכל הכוחות של הגוף,

מי שיכול לגרום גירעון לגוף,

זה העיני.

ועל זה נאמר, ולא תתורו.

אחרי לבבכם ואחרי עיניכם,

וכבר אמרו חכמים זכרון המלאכה,

עינה וליבא,

העין והלב,

תרי סרסורי דחיתא.

אלה שני סרסורים של החטא.

סרסור זה מתווך.

הם המתווכים לחטא.

הם עושים את הקישור.

אלא אדם צריך להיות שמח וטוב לב במה שהזמין לו השם יתברך לחלקו,

ולא יתאווה יותר מאז אשרה וטוב לו בזה ובבא.

אבל יש גם נשים לפעמים שהן מטות את בעליהן

לדברים רעים.

תראה, יא בטלן, אתה יושב תלך השכנים, תראה איזה אוטו, תראה איזה בית, תראה איזה זה, ואתה כל הזמן נעבך, הולך לומד, זה,

פה אני לא מבין שום דבר.

תראה, יא בטלן.

והמדרש מספר

שהיה מלך אחד שיצא למלחמה וראה איזה יהודי זקן

שהוא נוטע עץ.

אז הוא ראה אותו זקן, מה אתה נוטע? מי אמר שאתה תאכל?

אז הוא אמר, תראה, כמו שאני מצאתי עולם נטוע,

אז אני גם נוטע שבניים ימצאו עולם נטוע.

אהב את התשובה המלך.

אמר לו, כשאחזור מן המלחמה אני רוצה לראות מה יעלה בגורלו של אותו זקן.

כשחזר ביקש לשלוח לו

מה קורה איתו.

אז הזקן בא אליו

עם סלסלם הפירות של העץ.

והמלך כל כך אהב את הזקן הזה,

מילא לו את הסלסלה באבנים טובות ומרגניות.

והוא חזר הביתה מאושר ושמח, ואשתו יצאה וברכה אותו.

והשכינה הקנאית הקלפטה ראתה מה שקרה פה,

אז היא בעטה בבעלה, יא בטלן,

תראה מה זה הלך, הביא קצת פירות למלך, תראה מה חזר.

אמרה לו, לך, תיקח פירות ותביא למלך.

הלך, דפק שמה,

מה אתה רוצה? הבאתי סלסלת פירות למלך.

אמרו למלך,

בא מישהו והביא סלסלה עם פירות.

אמר המלך, וכי המלך חסר כלום?

תזרקו אותם על הראש שלו,

ורגמו אותו באבנים, יעני, עם כל הפירות.

חזר הביתה אבל בחפוי ראש, אשתו יצאה, חשבו יחזור למיליונר.

אמר לה כל השומע על העצת אשתו נופל בגיהנום.

מזל שלא לקחתי אתרוגין,

למה לא הייתי חוזר בכלל?

קנאית כזאת.

זהו.

פרק ג',

בו יבואר שפיתוי היצר שהיא מדינה מוצלחת,

טעות מעיקרו.

גם התבונן במה שהיצר מפתה הוא שהמדינה שהוא הולך אליה היא מוצלחת,

שהכל מצליחים שם, נעשים עשירים גדולים,

וזו טעות מעיקרו מפני כמה טעמים.

אבל היצר עושה הפרקות טוב,

הוא עושה כאילו גם פה לא טוב וגם פה לא טוב. אז מה זה בשלה ככה הוא עושה? כאילו אתה רוצה לבוא נגיד עיר אחרת? גם פה לא טוב, וגם כאילו אין ממש מקום ברור שהוא טוב. אז אמרו שקנא המידה זה שמירת הדת וירת שמיים.

זה קנא המידה.

בעיר עצמה זה נחשב או בבניין של פרק גדולים?

בכל מקום. כל מקום שאתה יכול לשפר עמדות, שפר.

אני לא יודע להגיד לך, אבל אני יכול להגיד לך סיפור שסיפר לי יהודי,

לא יודע מה זה.

הוא רצה לנסוע לחוץ לארץ, אני מדבר לפני 40-50 שנה.

כי פה פרנסה, היה לו ככה, ככה, ככה.

אשתה אמרה, חוץ לארץ, מה?

הוא אמר לי, אפשר, התווכחו.

החליטו בסוף, נכנסים לאיזה גדול הדור, וגם על היום חיים.

אביעזי לבד סיפר לי את הסיפור הזה.

ומניחים לו את הדבר על השולחן,

מה שהוא אומר, כדאיוק. שניים הסכימו.

אז הגודל הזה אמר להם,

ומה אתה חושב, מה יהיה בחוץ לארץ?

אז הוא אומר ככה, אני לא הולך לביזנס,

אבל אני עכשיו הייתי בחוץ לארץ, לפני קצת זמן.

הרי אנשים נכנסים אליי,

כל אחד מספר.

הוא אומר לי, יש שם גם הרבה, הרבה פקלחי, אנשים שלא הולכים, לא הולך להם את הביזנס הזה.

אתה רואה מי שכן הולך, אני גם רואה מי שלא הולך.

הוא הבין מהרמז

שצריכים להישאר פה, הוא באמת נשאר פה.

וכשהוא סיפר לי את זה לפני כעשר שנים בערך,

הוא אומר לי, אני לא מתחרט.

כשהוא סיפר לי את זה, כבר היה איום זה מכי ב... זאת אומרת, הוא כבר היה לפני שלושים שנים זה מכי ב...

יש שם הדבר לפועל, אני לא יודע בדיוק מה.

הם יכולים גם פה להתעשר עם מה שהם רוצים.

לא הבנתי מה הם עוקפים את הקדוש ברוך הוא, הם זונות קצובים.

אה, בסדר. אתה לא יכול, אתה לא, אתה לא יכול לעקוף את הקדוש ברוך הוא.

מכל מקום, דבר ראשון,

כי באמת אין שם רק מיעוטה דמיעוטה.

אף שהם עמינים הרבה והרבה מאוד יותר ממדינתנו, מכל מקום הם עניים גמורים.

בכל ההצלחה שנשמע למרחוק,

וממיעוטה דמיעוטה דעשירים.

מה? אתה רואה מה שאתה רואה זה... כן, לא רואים.

וכהנה יורדים למלחמה. אתה לא יודע שאחד הרוויח 80 מיליון בפיס, אז פתאום כולם רצים לקנות כאילו מחר הם ירוויח עוד 90?

וכהנה יורדים למלחמה,

כשהמלחמה חזקה מאוד,

ואחדים מהם נמלטו מן השונא ובאו לעיר.

מחללים בחללים ובתופים עם רוב שמחה,

וחושבים הכול שההליכה שלהם למלחמה הייתה הצלחה גדולה.

למה? כי הרי הם מחללים בחללים,

אבל באמת ידוע שרק מי שנמלט מחלל בחליל.

והשאר נקברו בתל,

ואין שום קול מהם.

אלה שחזרו מהמלחמה ועושים וי,

זה אחרי אלה שמתו שם והם הצליחו להיחלץ משם.

אז אלה שרואים, רואים את אלה שבאים מחללים עם אבי.

כן הדבר בענייננו.

כל הצהלה הוא רק מהעשירים.

בעניים כל אחד בוכה במר נפשו בחשאי על מר גורלו שמתנודד בארץ רחוקה על פת לחם חרבה בעמל וביגיעה רבה.

והנה אובמבה, שליחו של הסודן,

הוא עכשיו התיר ליהודים לבוא ולעבוד באמריקה.

כן,

באם הריקה.

עוד סיבה להטות את ישראל לכף חובה.

דבר שני,

כאשר תתבונן תמצא שכמה מהם הסכם שנעשו חלפנים,

שהחליפו במעשיהם עולם עומד ועולם עובר.

בעשירות שנותנים על חילוף כזו ידוע שאינה שווה מאומה.

שמעתי בשם גאון אחד משל נמרץ על זה.

נראה לי שכל מקום שאומר החופץ חיים שמעתי בשם גאון אחד או חכם אחד והוא לא מציין את שמו שזה הוא.

כי יש מצווה אם אתה יודע למי אמר להגיד מי אמר.

בפרט שאתה כותב אתה לא בדרשה. בדרשה לפעמים זה מאריך.

טרחה.

אבל כשאתה כותב אז הוא אומר שמעתי בשם גאון אחד משל נמרץ על זה.

אחד פשע ומרד במלך

והוא היה מבני הפרטמים.

מה התייעצו השופטים איך לדונו?

ונגמר ביניהם שאין רחמים בדין

וצריך לתלותו עבור פשיעתו במלך.

אך הנחה זו יעשה לו שקודם תלייתו יצהלו לפניו בקול שמחה רבה

בתזמורת

שינגנו בעת שישב המלך על כסאו.

וכך היה.

קודם התלייה נתקבצו כל התזמורות בהמון שיריהן

בקול שמחה רבה עד ותהום כל העיר.

ביען אחד ויאמר,

אה כמה רב אושרו של האיש הזה שמנגנים לפניו באותן כלי שיר איכרים שנגנו בעת הכתרת המלך.

הנמצא איש מוצלח כזה?

ביען האחר ויאמר,

הוי פתי,

אך הזה הצלחה יקרה.

הלוא זה שיר של תלייה.

זה מרש של היוצא למות.

תכף תראה בעצמך מה יהיה סופו.

ומיד כשנגמר השיר תלו על העץ.

כך בענייננו.

כשסר האדם מדרך השם יתברך

נותנים לו עשירות כדי לגמור לו את כל הזכויות

פורעים לו את מה שמגיע לו בעולם האמת פה.

ואחר כך יהיה נאבד וכלה בייסורי הגיהינום.

וזה ממש כמו השיר לפני התלייה.

זה כמו הבהמה שמפטמים אותה

והיא משוויצה על הפרות האחרות ואומרת ראיתם?

אני מקבלת יחס מיוחד?

מאכילים אותי כל כך הרבה?

מפטמים אותי?

והיא לא יודעת שזה בגלל שלוקחים אותה לשחיטה.

זה מה שאמר הכתוב

במשלי א',

כי משובת פתאים תהרגם,

בשלוות כסילים תאבדם.

כוונה,

על ידי השובבות נגזר עליהם שיהרגו לבסוף.

מערכן מוכרע, ניתן להם מקודם שלווה,

שיקבלו על ידי זה את כל הזכויות שיש להם.

מסיבת השלווה זה הדבר המפחיד.

אם אתה עשיר ואתה לא יודע שאתה צדיק יסוד עולם,

תפחד פחד מוות שלא משלמים לך את הכסף עכשיו כדי להוריד אותך מחיי העולם הבא.

וזה כשהוא בשלווה,

זה הגורם שהוא יאבד לנצח.

כי על ידי השלווה מוסיפים עוד חטא ופשע.

בשבילו שלווה, אין לו דאגות.

מחפש ללכת ביאכטה,

לטייל עם הבוכתה,

לקחת לו שחטה,

וכולה בסוף יחרטה.

עד שזה גורם להם שיאכלו ויאבדו.

זה מה שנאמר בתורה.

ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.

פה משלם לו אל פניו. בבקשה, קח.

פה, להאבידו מחיי העולם הבא.

והתרגום אומר,

ומשלם משנאוהי תבוון די ינון עבדין קדמיון מחיי הון לעומדי הון.

את כל השכר המגיע להם משלמים להם פה על הדבר הזה.

דבר שלישי,

עוד תרב ותתבונן שההצלחה על המעות שמחוץ למדינה

היא על פי הרוב רק לפי שעה,

ואין מתקיים זמן הרבה.

כמו שאנו רואים בעינינו שהרבה מהם, כשבאים בחזרה לפה בכמה אלפים רובל כסף,

לזמן מועט כלה הכסף.

הנה היום רואים שכל העולם במשבר.

יהודים שהיו עשירים כמו קורח, כל הנכסים שלהם התמוטטו.

אתה יכול להשיג דירות שעלו מיליונים במיאמי

ב-50 אלף דולר ואין מי שקונה.

על האגם

אין מי שקונה.

ירד הכול לטמיון.

נסגרו אלפי בנקים בפשיטת רגל.

וכל הכלכלה שמה על קרעי תרנגולת. זה הכול הזוי ומדומה שעדיין זה מחזיק.

והכל בואש תתפוצץ

עד שתכלה פרוטה מן הכיס, כמו שכתוב באחרית הימים.

ורואים שדווקא פה בישראל המצב הכלכלי יותר טוב מכל העולם.

ולמרות שאנשים עניים

חיים על הכיפאק.

רק מה מתלוננים?

והסיבה לזה,

מפני שיש שני אופני הצלחה.

יש שבא מצד ברכת השם,

אז אותן המעות הקדוש ברוך הוא שומר עליהם שלא יאכלו ויאבדו על ידי סיבות מקריות.

כמו שאומרים בברכת כהנים,

ימרכך אדוני וישמריך,

ימרכך בממון וישמריך מן המזיקין.

כמו האבא שנותן לבנו נדוניה,

שהוא נותן לו בעין יפה ובלב טוב.

תמיד העם משגיח על זה.

הוא מייעץ לבנו איך להתנהג כדי שלא ימעטו,

אלא יתרבו יותר ויותר.

אז זו אפשרות אחת.

יש מעות שבאות מצד אחר,

על ידי גזל,

על ידי חמאס או על ידי חילול שבת וכדומה,

שאר העבירות.

אז אותן המעות לא באות מצד אוצרו של הקדוש ברוך הוא הטוב והמתים,

שהוא לא נתן את אלה המעות,

אלא האדם חטף אותן לעצמו.

אותן אמהות איננו של הקדוש ברוך הוא

הקדוש ברוך הוא עליהם לא לטובה כלל.

כמו אבא שרואה שבנו הולך בדרך הגנבים,

האם הוא ייתן לו עצות איך להרבות את הגנבות?

אז הקדוש ברוך הוא ייתן עצה שאדם ירבה את נכסיו בדרך שהיא אסורה?

אלא זה הכל חטיפות.

והם קלים ונאבדים מן האדם,

או שהאדם כלב ונאבד מהן.

עושה עושר ולא במשפט,

בחצי ימיו יעזבנו.

מי שעושה עושר,

אבל לא במשפט התורה,

לא על פי משפטי התורה,

לא על פי הצדק,

בגזל וחמס ובחילול השם,

בחצי ימיו יעזבנו.

או שהכסף יעזוב אותו,

או שהוא ימות ויעזוב את הכסף.

אבל בחצי ימיו יעזבנו.

כמו שכתוב,

עושה עושר ולא במשפט,

בחצי ימיו יעזבנו.

או שהעושר קלה בחצי ימיו של האדם,

או שהאדם קלה בחצי ימיו מן העושר ועוזב אותו. למה כתוב?

רשעים לא ייחצו ימיהם.

הרשעים לא מגיעים אפילו לחצי משנות חייהם שהקדוש ברוך הוא קצב להם

בגלל עוונותם.

וכידוע שכל שנה דנים את האדם מלחיים ולמיתה ומקצרים לו את החיים.

כל שנה הוא נפסק על המיתה.

אבל לא מתים על המקום, ממיתים לו שנים.

מהסך הכולל מורידים לו.

חמש שנים, שבע שנים, 12 שנה, שלוש שנים, ארבע שנים. זה תיק

הולך בגיל 20-30 להתראות.

התשובה מחזירה את זה?

התשובה מצילה מזה, כן. תשובה אמיתית.

ונפעמים בה כיליון עוד על ידי מחלות וצרות, רחמנא נצלן,

עד שאדם מקבל יותר עיצבון ממה שהיה מקבל שמחה בעת שנתרבו מעותיו.

בן אדם מלא כסף ושוכב חולה, מדוכא בייסורים.

מה יועל לו הכסף?

אתה יכול עכשיו לפטור את עצמך מכל הייסורים והמחלות בכסף?

לא יועיל הון ביום עברה.

ביום שמתמלאת עברתו של הקדוש ברוך הוא, כעסו של הקדוש ברוך הוא על האדם,

כל הון שבעולם לא יועיל לו.

וזה מה שאמר הכתוב במשלי יוד.

ברכת השם היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה.

אם אתה רוצה לדעת אם זה ברכת השם,

אז תדע לך, אם אין עצב מתוסף עם העושר, זה ברכת השם.

ברכת השם היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה.

מה זאת אומרת?

אם קניין נכסב מברכת השם,

אז היא מעשירה אותו וגם נותנת לו נחת רוח בעושרו שלא יקבל עצב עימה.

אבל עשירות שאינה מצד ברכת השם,

כגון שבא לו על ידי שעבר על רצון השם,

נותנים לו עם העושר עצב.

עצב שכל מה שיגדל עושרו היא תוסף עיצבון עמו,

כגון מחלות רחמנא לצלן,

הוא או משפחתו,

צער מבנים,

או שבאים עליו שודדים וגוזלים אותו וחומסים אותו,

או שלטונות המס,

וכמה תלאות העולם,

וצ'קים קופצים, ואנשים לא משלמים,

ומפרים חוזים,

וגומבים אותו עובדים,

עד שאינו מקבל נחל מאושרו.

וכמו שכתוב בעבוד רבי נתן, פרק כט,

כל הבוטל מדברי תורה מוסרים לו בטלנין כנגדו,

מי זה בוטל מדברי תורה? מי שעשה דברי תורה בטל והפקר בעיניו.

איפה הוא ואיפה התורה? אני מזמן כבר לא תפסתי ספר.

הוא מתהדר, אני מזמן כבר לא תפסתי ספר.

מוסרים לו בטלנין כנגדו.

ואז מה עושים?

מוסרים לו בטלנין כנגדו,

כגון ארי וזאב ונמר וברדלס ונחש וגייסות וליסטים,

ובאינו מקיפין אותו ונפרעים ממנו,

שנאמר, אך יש אלוהים שופטים בארץ.

זאת אומרת, מכל מיני מינים,

מהחיות הרעות,

עד בני אדם הרעים,

מהג'ונגל הכללי הזה,

מכל צד יבואו לו צרות.

זאת אומרת,

אך יש אלוהים שופטים בארץ.

אם אתה חושב שאתה מתהלך פה ואף אחד לא רואה ואין משגיח,

ותוכל לעשות מה שאתה רוצה,

דע לך שאתה טועה טעות גדולה.

ויש עוד סיבה לכיליון המועות,

כי ידוע שהשונא הגדול של האדם הוא היצר הרע,

כמו שכתב בחובת הלבמות,

וכמו שמובא בגמרא שיש לו שבעה שמות,

ליצר הרע.

באחד מהם זה שונא.

על כן הוא מקלל לו כל מה שיוכל,

היצר הרע.

הוא מתחיל להסיתו לחטוא כדי שיאבד את העולם הבא,

ואחר כך מקטרג עליו שיאבד גם את העולם הזה.

משל לגביר שהיה צריך לאפוטרופוס על נכסיו,

וימצא איש המוכשר,

ויבטיחו למאה רובל כסף לחודש.

ויוודע הדבר לשונא של האיש ההוא,

וירא הדבר מאוד בעיניו,

שהשונא ירוויח סך גדול של מאה רובל כסף לחודש.

ויבוא אל הגביר ויאמר לו,

לא ידעתי כי יש לך חצר גדול ואין לך שום רווח ממנו.

סיבת הדבר,

כי אין לך איש מוכשר להשגיח על דיירי החצר,

ליטול מהם את השכירות בעיטם ובזמנם.

מתחיל לקטרג על האפוטרופוס וללכלך עליו, מה שנקרא.

אני אתן לך עצה וייטב לך.

קח איש פלוני שאני מכיר שהוא מוכשר מאוד,

והוא יעלה לך רווחים גדולים מהחצר הזאת שהיא בשכירות.

בעל הנכסים שלך אני אמצא לך אפוטרופוס אחר.

מיטב הדבר בעיניי, גביר.

ויבוא אל האיש ויאמר לו,

תדע רעי בערבי כי על נכסיי איני צריך כעת אפוטרופוס.

אני צריך אחד שישגיע על חצרי.

אבל לזה

איני יכול לתת רק עשרים רובל כסף לחודש.

והנה האיש ההוא לרוב דוחקו נתרצה בעשרים רובל כסף.

כעבור שנה או שנתיים

נתיישב השונא ויאמר לנפשו

מה עשיתי?

שסיבבתי לו פרנסה

על עשרים רובל כסף לחודש.

מה קרה?

חסכתי לו כסף.

הוא הרוויח וגם חסכתי לו כסף.

וילך וירגל על האיש אצל הגביר בכמה עלילות

עד שסילקו אותו גם מהם ישראל.

כך ממש עושה יצר הרע מהאדם.

ברעותו שהוא איש ירא אלוקים והולך בתור ומבקש ומקיים את התורה,

אז יש לו רווח גדול שזה העולם הבא.

שעל זה נאמר מר רב טובך אשר צפנתם ליראיך.

מסיתו שהשתדל הרבה אודות ענייני העולם הזה מתעשר.

כשרואה יצר שנעשתה עצתו

אומר גם את הרווח הקטן אני אמנע משונאי.

מסית אותו לחתום בעושרו מאוד.

והולך לקטרג עליו.

יראה את כל פעולותיו המגונות שעשה בעושרו.

סוף דבר היה שנוטל ממנו גם את עושרו.

גם העולם הבא

וגם העולם הזה.

והנה מתחילה על ידי העצת היצר אבד הרווח הגדול שהוא העולם הבא.

בעטה על ידי פיתוייו לחטאים וקטרוגו איבד

גם ענייני עולם הזה ונעשה עני מכל מכון.

כל זה מרומז בתורה במעשה של לוט.

וירא את כל כיכר הירדן כי כולם אשקה.

וואו כמה כסף אפשר לעשות פה.

ויבחר ללוט את ערי הכיכר.

ולבסוף

כלה כל נכסיו

הימלאת על נפשך אמרו לו המלאכים

נמצא על ידי זה שהוא הפריש את עצמו מאברהם אבינו ונסע על ידי זה מקדמונו של עולם כי אמר לו איפשי באברהם יותר מדי חרדי לא יכול איתו

לא יכול איתו

אז הוא עזב אותו אמר אני עם הסדומים אלה יש להם

ג'ובות

יש פה פרנוסה יש גם ארייס עריות יש פה יש פה תשמע אמריקה אמריקה אני אומר לך אמריקה

מה קרה בסוף היה צריך למלט אותו כל רכושו נשרף בסדום ועמרה

בסוף איבד הכל בקושי ניצל בקושי בקושי ניצל

וגם בסוף בזכות אברהם גם את אשתו איווי כן אולי אשתו יצאה לו שם הרב מה?

אולי אשתו אמרה לו בואי לשם כן היא הסתכלה אחורה לראות את התמיד וואי וואי וואי וואי וואי היה לך כסף וואי וואי היה לך כסף

נכון אז מה רואים יהודים יקרים?

אין הבטחה בכלל גם כאשר יתבונן עוד בכלל בהנהגת השם יתברך

בכל אלה המדינות הרחוקות

תמצא בהם עניין נורא שראוי לאדם נכון למנועם לדור בהם

כי מצוי בהם עניינים נוראים שלא נשמע פה במדינתנו

רוחות סערה, הוריקנים, תמידות אדמה

כמה עיירות עפות באוויר כל שנה

מאות, מאות טייפונים מארצות הברית

טביעת נהרות, נהרות עולות על גדותם פתאום

או חום השמש עולה למעלות כאלה שעושה שריפות, אלפי דונמים

וממית אלפים מורבבות

כמו שידוע ומפורסם לכל

וכל שנה מזדמנים חודשים של עונש

הסיבה לזה, מה שכתוב בתורה,

שהשם יתברך משגיח על כל העולם כמו שכתוב בשמות חטא

למען תדע כי אני אשם בקרב הארץ איך תדע שאני בקרב הארץ?

כמו שאמר לפרעה איך תדע, תקבל מכות

תקבל מכות ואתה תדע שאני בקרב הארץ

ושנוי גם בנביאים

גדול העצה ורב העליליה בירמיה ל״ב אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו

אתה חושב שאתה משיג מה שאתה משיג? אני, אני קובע.

אני בעליך בחלילות זה לא כתוב רק בנביאים, זה משולש גם בכתובים

וגם בכמה מקומות בעניין זה שהשם יתברך משגיח על העולם

וכל הכופר בזה כופר בכל התורה כולה

וכשרואה הקדוש ברוך הוא שמדינה מתקלקלת במעשיה מעניש אותה כראוי לה

כמו שכתוב ארדנה ואראה

הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא אדע

פירש רש״י דעה אמה עשה לפרם הם בייסורים.

בעיני אמרו חכמים זיכרונם לך אף על פי שבטלו סנהדרין דין ארבע אמיתות לא בטלו

מי שנתחייב שקלה או נפל מלגג או חיה דורסטו מי שנתחייב שרפה

או נפל בדלקה או שנחש מקישו והארץ שורף אותו כאש מי שנתחייב בהרג או נמסר למלכות או לשתים באים עליו ומטיזים את ראשו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר עומד בסינוכים

שזה מכת ההסקירה נחנק ולפי זה אנו מבינים טעם הנהגת השם נתברך בפשיטות

שכשרואה הקדוש ברוך הוא שמתקבצים עוונות של חילול שבת הרבה וכדומה לזה שאר חייבי כרתו לא תעשש בתורה ונעשה הפקר דברי השם יש אלוהים שופטים בארץ

כמו שכתוב הוא אדוני אלוהינו בכל הארץ משפטיו

בביאור כל המשפטים שנעשים בארץ.

צריך האדם לדעת שבאמת הם משפטי השם אלא שאילו זכינו כמו בזמן הבית היה הכל נעשה על פי התורה בפרסום גדול והיה מתקדש שם שמים על ידי זה וכל העולם היו יראים לעבור עוד על רצונו של השם יתברך

כי היו הנביאים גם בזמן זה ועכשיו שאין אנו זוכים מכל מקום משפטי השם לא בטלו

אלא שהם מסתתרים על ידי זרים או על ידי סיבות שונות.

על כן כמה צריך אדם להימנע מלדור במקומות שנעשה דברי השם הפקר לעיני רבים כי הוא ייתפס בעוונם

כי ידוע שהקדוש ברוך הוא מעריך אפו אבל גובה בסוף

ובשעה שניתנת רשות למשחית

אינו מבחין בין טוב לרחס ושלום.

לכן אפילו אם יודע ומשער שהוא יישאר באמונתו

וטובו לעולם אין כדאי בשום אופן שיישאר שם

כי יכול לנגוע חס ושלום ועשה דבר זה לנפשו ממש

או לפחות שירד מכל נכסיו כמו שהראה לי או שפט עבור התחברותו עם אחזיהו מלך יהודה

כמו שכתוב בדברי הימים התחברך עם אחזיהו פרץ השם את מעשיך ויישברו אוניות

והאשריה מתבונן בכל צבט טוב לו

הוא רצה לעשות עסק איתו ביחד באוניות לאוויר דברים אבל הוא התחבר לרשע וזה גרם שהוא הפסיד הכל

אז זאת אומרת חיבור לרשעים אפילו לצורך ביזנס זה רק יביא ביותר

ולא כדאי לאדם להסתבך בדברים כאלה ולא כדאי לו להיות במקומות כאלה

משום שיחולו על ראשו גם כל הקללות של המקום ואנשיו

אז צריך לברוח משם מהר מאוד ולעלות לארץ הקודש טרם הגאולה שתבוא בעת הקרובה

ולפני שייתפסו חס ושלום באנטיסמיזם

שהולך להיות שם ברגע שתפרוץ מלחמה

אנטישמיות

וברגע שתתחיל פה מלחמה ויהיה חביבי הרוגים אצל הערפים,

האויבים אז כל המוסלמים בעולם יתעוררו

להרוג יהודים בכל העולם

כמו שאתם רואים שמנסים לפגוע בשגרירויות ישראליות ובכל מיני מרכזי קניות ישראלים או בתלמודי תורה כמו בצרפת ובמקומות אחרים

אז הקדוש ברוך הוא עדיין שומר אבל ברגע שיבוא מידת הדין המתוחה שתהיה

השם ירחם

כתוב בישעיה כ'

ספק אם יישארו עשרה אחוז

כן 90% ימותו במדבר העמים

אז אני קורא לכל היהודים בארצות התפוצות לעלות לארץ ישראל חושו מירב, הצילו נפשותיכם אתם וביתכם הפרנסה מעת השם יתברך בכל מקום ובפרט בארץ ישראל. מה הראיה?

שהכלכלה פה יותר טובה מכל העולם בעת הזאת

ולמרות שהגזרות הכלכליות פה הן לא קלות עם כל זה המצב והרווחה הכלכלית פה יותר גדול מאשר בחוץ לארץ ואנשים שאספו כסף וממון עשרות שנים ב-United States of America and in Europe ירדו לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי אז עכשיו יישארו אומר

איך אתה יכול לצאת בארץ הזאת קודם תחזיר את הכסף ואחר כך איזה רמאי הוא קודם הוא אומר תהיה עשיר אחר כך מפיל אותך הוא אחר כך הוא אומר עכשיו תתרומם

והוא ירים אותך על טיל הוא ירים אותך על טיל אם אתה חושב שיש טילים רק בישראל תדע לך שאתה הרימו אותך עם טיל ואתה תגיע בסוף למקום שלא חלמת עליו

רבי חנניה בן הקשר אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך