וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ
- - - לא מוגה! - - -
אנשים תקועים בכפירה,
באי קיום תורה ומצוות, ומרגישים שהם צדיקים.
שמעתם דבר כזה? בן אדם לא עושה כלום בתורה ומצוות, ואם הוא עושה, הוא עושה קצת.
במה זה מרגיש שהוא צדיק?
מה זה ישר?
אין כמוהו.
מה העצה בתקופה כזאת?
אז נדברו אישר רעהו,
ויקשב השם וישמע וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי השם ולחושבי שמו.
זאת אומרת,
בשעה כזאת רק יראי השם צריכים להיות נדברים זה עם זה.
כל אחד משפיל את עצמו בפני חברו ומוכן לקבל דעתו של השני. לא אז דיברו זה אל זה,
אלא אז נדברו אישר רעהו,
נדברו, מוכן לשמוע את השני גם.
הקדוש ברוך הוא מקשיב, ויקשב השם וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו
ליראי השם האלה ולחושבי שמו.
לעתיד לבוא עוד מאז שיתגלה הקדוש ברוך הוא
אחרי גוג ומגוג,
אז הקדוש ברוך הוא פותח את הספר הזה וקורא לפי שמות לכל אחד ואחד לבוא וליטול שכרו.
איי, איי, איי, איזה, איזה, איזה אירוע זה יהיה.
זה לא אוסקר,
זה לא נובל,
זה לקבל שכר לנצח נצחים מהקדוש ברוך הוא.
אני חושב שכדאי להשקיע בזה.
כדאי.
העולם קצר, אתם יודעים.
יוצאים מהר מפה.
יש כאלה לא מספיקים אפילו להגיד ביי.
השאלה היא, מה יוצאים מפה?
השאלה היא, מה יוצאים מפה?
מי שמכין את עצמו, מי שמקדש את עצמו למטה, מי שעושה את זה לשם שמים, מי שעושה במסירות נפש,
הקיום שלו לעולם.
תראו,
הרמב״ם, שמעתם עליו נכון? רש״י, שמעתם עליו נכון?
אין יום בעולם,
אין שעה בעולם,
שלא עולה להם שכר לשמים בכל רגע ורגע, כי אין מקום בעולם שיש יהודים
שלא מזכירים, הרמב״ם אומר ככה, רש״י אומר ככה, הרמב״ם אומר ככה, רש״י אומר ככה.
מה אמר רש״י? מה אמר הרמב״ם?
מה אמר הריטבא? מה אמר הרש״ב?
כל גדולי ישראל, מרן בית יוסף, מה פסק?
כל הזמן מדברים בכל העולם, יהודים, אין רגע מעולם בלי. וזה שכר שלהם, וכל הזמן עולה להם שכר,
שאנשים לומדים את התורה שהם העמידו ומקבלים שכר.
עכשיו תחשבו, אתם אחרי 120 שנה עולים.
מי מזכיר אתכם בכלל?
מי זוכר בכלל שהייתם?
כולם. כולם, בטח כולם.
בטח כולם.
אין לי חבר שאילתה.
כן?
אשריך שאתה מחובר למתים.
אבל מכל מקום,
מכל מקום,
תחשבו רגע, תחשבו רגע,
תחשבו רגע.
זה לא קנה-מידה רק מה שאני אומר,
אבל אתם רואים, לפעמים אדם נפטר,
בלוויה אומרים, אתה יודע כמה היו?
אוטובוס נסע.
אוטובוס.
אוטובוס מלא.
לא סתם, אוטובוס מלא.
ואם יותר, גם עמדו.
עמדו.
60 איש היו בהלוויה. בן אדם חי 80 שנה, ורק 60 איש באו ללוות אותו.
איזה פדיחה. וזה עם המשפחה, כמובן.
60 איש. כשגדולי ישראל נפטרים, כמה באים? 350,000, חצי מיליון.
כשראשי ממשלות קודמים מתו,
שמו את הארון שלהם בכנסת שלושה ימים. למה? שלפחות יגיעו כמה.
ועם כל מה שעשו סיבובים,
הגיעו בקושי לאלפים.
נראה לי 50 אוטובוסים, הגזמתי.
נו.
וצדיקים.
הרב עירבך.
זכר צדיק וברכה. מי היה מכיר אותו בכלל? העולם לא הכיר אותו לא רדיו, לא טמפלוויזיה, לא שום דבר. יושב לו באיזה בית קטן, כל ימיו עוסק בתורה. רק הוא נפטר, מכל העולם זרמו. מכל העולם.
הרב שך נפטר יום שישי. יום שישי.
מכל העולם זרמו.
יום שישי. אנשים תקעו בבני ברק, שבתו שם,
אבל לא ויתרו להיות בהלוויה.
מאות אלפים.
למה?
מי שעושה את האמת על-פי האמת זוכה לכבוד אמיתי בעולם הזה, וזה עולם מזויף, שתבינו.
אם מאות אלפים באים בעולם מזויף לכבד את מי שהיה שומר תורה ומצוות,
אתם יודעים איזה מלאכים באים ומקבילים את פניו בעולם העליון?
כתוב שכרוז מכריז ואומר, פלוני בן פלוני מגיע,
ואז מתכנסים כל המלאכים וכל האבות הקדושים, וכולם באים ללוות אותו עד למדור שלו.
בתימנית קוראים לזה זאפה.
וואו, איזה זאפה, יא וואי וואי.
אבל כשמגיע לשם אחד עם אוטובוס,
מה מחכה לו? יש עוד מלאכים, צבע אחר.
שמה מחכים לו החביב עם קרשים?
יא וואי וואי. איפה הוא? איפה הוא? הוא הגיע כבר, הגיע.
יא וואי וואי.