העיקר הלב - חלק א

  קלטת אודיו מס' 147 - העיקר הלב - חלק א'

האם האדם בא מן הקוף?

מקטע 1 : (07:59)

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח. בתחילה הייתי רוצה לברר כמה אנשים הגיעו זה הפעם השלישית- שלשום, אתמול והיום שירימו יד ... תודה. כמה הגיעו בעקבות הפריירים האלה, שירימו יד ... תודה. כמה קבלו בתיבות הדואר קלטות בשבוע האחרון, להרים יד בבקשה... תודה. עוד שאלה אחת, כמה שמעו את הקלטות האחרונות האלה שקבלו בדואר, להרים את היד... תודה. ובכן, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח. חיים נחמן ביאליק ואחד העם למדו בקטנותם בישיבת וולוז'ין. הם היו עם פאות, חמודים בתלמוד תורה. אבל במשך הזמן הם באו לישיבה ואמרו שנודע להם שמוצאם מן הקוף. אז בני הישיבה תמהו, הייתכן שחיים בא מן הקופים? "מה הראיה שלכם?" אמרו: "יש לנו עצם הזנב.סימן שהיה לנו פעם זנב והיינו קופים". שאלו אותם בני הישיבה: "ואיפה הזנב?" אמרו: "הקוף הקדמון, כשהרגיש שהזנב מיותר, הלך לקיר, שפשף, והוריד את הזנב". אז אמרו להם בני הישיבה: "אדם שכורתים לו את היד, הבנים שנולדים לו נולדים עם יד, לא בלי יד. אז אם הוא הוריד את הזנב אז הקופים הבאים היו צריכים להיוולד עם זנב". אמרו: "לא, כל הדור ההוא של הקופים החליטו שהזנב מיותר, הלכו לקיר שפשפו וירד הזנב ומכאן והלאה כבר נולדו בלי זנב. אמרו להם בני הישיבה: "אם כך, אנחנו נכחיש אתכם. מדוע? כיוון שאנחנו לא רוצים בערלה ועושים ברית מילה ארבעת אלפים שנה וכל פעם נולד ילד עם ערלה מחדש. סימן שזה תחרוואת". אבל חיים נחמן ואחד העם לא קנו את זה ונשארו קופים. טוב, אם זה היה רק חיים נחמן ואחד העם, נו, הם כבר לא איתנו. אבל, שמליון שמונה מאות ילדים, למעט אלו הלומדים בחינוך התורני, לומדים שמוצא האדם מן הקוף- זה חמור מאד. זאת אומרת, מלמדים פה כפירה. מלמדים שמוצא האדם מן הקוף, אין בורא לעולם, אין "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", פשוט מאד הכל התפתחות, מוטציות ספונטניות. אתם יודעים, גם אני חשבתי "אולי הם מדברים באמת ברצינות, אולי תראה מחקרים, מדענים יושבים, חוקרים שנים על גבי שנים, המדע רוכש ידע נוסף, במשך הזמן מגיעים למסקנות. הרי לא יכול להיות שכל המדענים בכל העולם כולם טיפשים. מה הם לא מבינים מה שמדברים? " טוב, החלטתי לבדוק את העניינים מקרוב והתברר לי שאכן, הם בעצם לא אומרים בכלל שהם יודעים משהו. הם אומרים שהם לא יודעים כלום. גם סטיבן הוקינג, זה שאמר את התאוריה של הביג בנג, של הפיצוץ הגדול, שאנחנו נוצרנו מפיצוץ , אני רק רוצה שיראו לי איזה בן אדם אחד נורמלי שיוכל לפוצץ פצצות כמה שהוא רוצה, אני אתן לו את החומר גלם, שיפוצץ כמה שהוא רוצה, ושיוציא לי פעם אחת כוס חד-פעמי. מפיצוץ – אני רוצה לראות. אם כוס חד-פעמי אי אפשר לעשות מפיצוץ, איך אפשר לעשות בן אדם עם מאה ביליון תאים מורכבים ומתואמים? זה אני לא מבין. אבל טוב, בפיצוץ אפשר להגיד הכל. אבל גם הוא לא אומר את זה. הוא אומר שהבורא ברא את העולם. אז למה פה בארץ אומרים שסטיבן הוקינג אומר שהעולם נברא מפיצוץ, ואין בורא עולם? הוא אומר שיש בורא, והוא עשה את זה מפיצוץ. תודה רבה לך. אנחנו מכירים את הבורא, והבורא נתן לנו את התורה שלו, והוא אמר לנו לא לא, בלי פיצוצים. "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". זה הכל, בלי פיצוצים. למה צריך לפוצץ? אבל טוב, מתאים להם שיהיה בדרך זו, בדרך זו. גם דרווין שאמר שמוצא האדם מן הקוף, שהתחלנו מהאמבות ולאט לאט התפתחנו בלי עין הרע, נראים טוב.  אז גם הוא אומר שאין לו ידיעה איך זה התחיל. גם הוא אומר שהוא לא יודע איך זה התחיל. אז מה אתה ממשיך אם אתה לא יודע איך זה התחיל? מתחילים אחרי שיש יסוד, על היסוד בונים. לא מתחילים מהאוויר."בא נגיד" וממשיכים, אין דבר כזה. טוב, אבל אני, כמה שאני אסביר לכם ואצחיק אתכם ואתם תשתכנעו, תגידו: "תשמע, זה באמת לא נשמע כל כך הגיוני ורציני. אבל בכל אופן המדענים מתעסקים במחקר הזה בכל התחומים כל הזמן. אז מה, הם לוקחים כסף סתם? משאבים בלתי נדלים? מה זה, הם עובדים על כולם? מה, העולם יושב ככה שאנן? כל הזמן עוד תקציב, עוד תקציב, עוד מחקר, עוד חיידק, עוד ווירוס, עוד אמבה, עוד זה, עוד ג'וק, עוד זה, לומדים לומדים, מה? ובסוף מה, הם לא יודעים? " נו, לקחנו מערוץ שמונה שלוש עשרה סרטים שמדברים בעניינים האלה. אמרנו, נחסוך לציבור כמה שנים באוניברסיטה. יש הרבה אנשים שחולמים על בגרות, יש כאלה קצת חולמים יותר, חולמים להיכנס לאוניברסיטה, יש כאלה רוצים להוציא תואר ראשון, שני, שלישי פשש... רוצים. אמרתי, שלא יבזבזו את הכסף, שלא יפסידו שנים מהחיים, אני אעשה להם את כל העבודה בעשרים דקות. לקחנו את החומר שהמדענים אומרים בעצמם, ערכנו אותו לפי מה שהם אומרים, שאלנו את השאלות, הם ענו את התשובות, ואתם תחליטו אם המדענים יודעים או לא יודעים. אחרי עשרים דקות אני חוסך לכם חמש עשרה שנים של אוניברסיטה. free, חינם על חשבוני. בואו נראה את המדענים ואחרי זה נמשיך עם אלוקים. הקטע מהסרט במקטע הבא

קטע מ'המדענים' 

מקטע 2 : (08:08)

וכעת נשמע חלקים מהסרט "המדענים". הסרט הופק באולפני " שופר" שלום לכם, אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת פרקים על המדע בכלל ולמדעי הטבע בפרט כפי שהם מצטיירים לעינינו לפני סוף המילניום. רבים ציפו כי הגידול בידע המדעי יביא אותנו אל שערי האמיתות הסופיות ולפתחן של התשובות המלאות בתחומי המדע השונה. בפועל מס' השאלות הפתוחות בסוף המאה אינו נופל ממס' השאלות הפתוחות בתחילת המאה, יתר על כן המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומעורפלת לאין שיעור כפי שנראתה בתחילת המאה. הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת זאת שתסביר איך נוצר היקום. לפני כחמישה עשר מליארד שנים לא היה כלום, כל היקום היה נקודה אחת קטנה בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם, עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה ארע פיצוץ אדיר המפץ הגדול כל החומר פרץ ונוצר היקום מאז הוא ממשיך להתפשט. הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו. פה בעצם מגיעים לנקודת המשבר שאתה לא יכול ללכת לאחור עם הפיזיקה עד אותה נקודה סינגולרית משום ששמה כל החוקים מרוסקים ולכן אי אפשר לגזור מאותו מקום שום דבר חדש לכן הפיזיקה בבעיה אז הנה בא הוקינג ומציע פתרון בא נגיד שזה לא היה הנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר לעלות על הדעת אלא זה היה מין איזשהו גל קטן גוף, ישות קוונטית כזאת גלית ששמה יש בכל זאת קצת מרחב יש קצת סמק, זה לא כמו גל פלסטי שיש בו משמעות אלא זה הכל ספקצואציות שבהם א"א להסביר מרחב וזמן רק שהפלקצואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים המפץ הגדול תחילת היקום אחרי זה מתחילים להווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן, לפני זה א"א. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר במה הוקינג פתר בעיות גאל את הפיזיקה נאמר מאיזה שהם דילמות או איזה שהם מצבים פרדוקסלים שהם לא היו קימים שהיו קימים בנקודה הסינגולרית ולא קימים... הוא לא עשה את זה ואף אחד לא טוען שהוא טוען הוא טוען הוא טוען הוא טען עוד דברים שהפיזיקאים אח"כ לא הסכימו איתו וגם הוא עצמו שינה בדעתו לא אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת אנחנו דיברנו על בעית תחילת הזמן איך זמן יכול להתחיל באיזו שהיא נקודה ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה ואם הפיזיקאים אומרים לנו השאלה הזאת היא לא לגיטימית היא בלתי חוקית, הזמן אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום כי לא היה אפי' זמן לפני זה טוב בא נסכים בינינו כן שאני כן יכול לשאול אתה יכול לשאול אבל לא תקבל תשובה בדיוק, לפיזיקאים אין תשובה לשאלה המאד נאיבית הזאת מה היה קודם, בזה נעזוב רגע את היקום כי אני מבין שזה נושא מאד בעיתי. יתכן מאד שהחיים התחילו בצורה כזאת כלומר היו רק מולקולות שצצו בחלל התא, ובדרך פלא על ידי רשת של אינטראקציות הדדיות ידעו לומר, א' אמרה לג' להווצר ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו עם זו. צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאד לכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות וכל המולקולות האלו בצורה כזו או אחרת מדברות אחת עם השניה בתוך תאים שיחה בין תאים לבין תאים אחרים, בין איברים לבין איברים הורמונים תשדורות כימיות התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים להבין ואז אולי נבין... בסופו של דבר התוכנית של אדם ואגב של הרבה יצורים אחרים כולל התולעת המינתודה שהזכרנו קודם וכולל צמחים וכולל חרקים וכן הלאה התוכנית הזאת שאגב דומה מאד בין היצורים השונים כתובה פה באותה שפה באותו צופן ובאותן עקרונות ברגע שנדע את התוכנית הזאת נשב על המדוכה נשתמש במחשבי על ננסה לחבר את החלקים זה עם זה ננסה להבין איך החלבונים שנוצרים מתוך התכנית הזאת מגיבים זה עם זה בתהליך הזה מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל. א' אמרה לג' להווצר ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה. יש להם תוכנית אבל התוכנית נמצאת בתוכה, והחשוב ביותר הוא שהתוכנית היא בעצם תוכנית ליצר חלקים שיודעים לבנות את השלם בעצמם באופן ספונטני א' אמרה לג' להווצר ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה. רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו. באיזשהו שלב היה משבר התברר שיש המון חלקיקים ואז כדי להחלץ מהמשבר הזה חלק מהפתרון של המשבר הזה היה להגות את קיומם של הקוונטים. הדבר הזה ידוע בכל זאת עברו שבעים שנה מאז ואנחנו עדין עם הרבה דברים מרגישים מאוד לא נוח. קבוצה שלמה של פיזיקאים מתמקדת בדבר חדש לגמרי במסגרת של תיאורית מיתרי על מין איזשהו חלקיק כמו שאמרתי לגבי הפתיחה שזה מין מיתר זעיר זעיר מאד שמתנודד ומהתנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים. האם אתה באופן אישי כן אתה מאמין בתאוריה הזאת, אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של איחוד בין תורת הקוונטים בין תנועת הכללית וגם לכל ריבוי החלקיקים התשובה היא באותו מיתרון זעיר שחושבים שאולי הוא קיים? התשובה זה מאד מאד מענין, זה מאד מאד מבטיח ואין לי מושג... אתה כפיזיקאי נמצא לפני סיטואציה כמעט אבסורדית שהחלטה שלה מה למצוא היא קובעת מה תמצא, האם אתה מרגיש נח עם הענין הזה? האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא, זה נראה פרדוקסלי לגמרי ואני נורא מבסוט בלשון רחוב, שזה נראה פרדוקסלי כי זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן, שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן, מה זה פיזיקה פיזיקה צריכה לדייק תמיד דברים על סמך דברים אחרים א"א להתחיל מכלום אז אנחנו צריכים תמיד להניח אבן של אקסיומות שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה ענינו של.. אולי לגמור את השיחה המאד מאד מרתקת הזאת בדברים שריצ'ארד פיינמן אמר בשעתו שאל תשאלו פיזיקאים כל הזמן איך זה יכול להיות כי אם תשאלו את השאלות האלה תקלעו למבוי סתום. סוף הקטע. תחרוואת. תודה. בסוף הערב ניתן לגשת לקבל תעודות. גמרתם את האוניברסיטה. ובכן, אתם רואים יהודים, הם לא יודעים כלום, הם אומרים שהם לא יודעים כלום. מדברים על נסים, מדברים על פלאות, מדברים. קבליסטים, כולם קבלה עוסקים. אבל דבר אחד רציני אין. אין התחלה ממילא אין סוף, אין הבנה ואין כלום.

היש בורא לעולם?

מקטע 3 : (05:17)

הגיע אלי קצין מחיל האוויר הוא שאל אותי אם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם. אבל הוא רוצה לוגית שאני אוכיח לו. אמרתי לו: "אפשרי, תוך עשרים דקות ואם אתה מבין מהר תוך חמש דקות". "איך תוכיח לי? בלי משלים". אמרתי לו: "בלי משלים". אמרתי לו: "ההוכחה לקיום הבורא זה אתה". "איך?" "יש שתי אפשרויות- או שאתה נברא או שבראת את עצמך. אם אתה נברא אז יש מי שקדם לך. אם אתה לא נברא ואתה טוען שאתה בראת את עצמך יש שתי אפשרויות- או שהיית לפני שבראת את עצמך או שלא היית לפני שבראת את עצמך. אם היית לפני שבראת את עצמך, לא צריך שתברא את עצמך, היית. אם לא היית לפני שבראת את עצמך לא יכולת לברוא את עצמך כי לא היית בשביל לברוא את עצמך. אז לא יכול להיות שבראת את עצמך אלא נבראת על ידי מי שקדם לך. צ'יק צ'ק ראיתם, הבנתם או לא? מי יכול לחזור? כן בקשה? - אם אתה נברא, סימן שמישהו ברא אותך. ואם אתה בורא סימן שאף אחד לא קדם לך, שאתה קודם לכולם ואתה בראת. - חבל על החלק השני. החלק הראשון העתקת טוב החלק השני לא. עוד פעם. אם אני בראתי את עצמי זה בלתי אפשרי. למה לא יכול להיות שאני בראתי את עצמי? כי יש שתי אפשרויות- או שהייתי לפני עצמי או שלא הייתי לפני עצמי. אם הייתי לפני עצמי, אני לא צריך לעשות את עצמי כבר הייתי. אם לא הייתי לפני עצמי, לא יכולתי לעשות את עצמי כי לא הייתי בשביל לעשות את עצמי.אז אני לא יכול לעשות עצמי. אף אחד לא יכול לעשות עצמו. אם כן, אבל אני פה. אז מישהו שהיה לפני הוא ברא אותי. אם כן, הוכחה פשוטה שיש בורא לנברא. ואם נלך אחורה אחורה אחורה לכל הנבראים עד ראשון הנבראים. יש נבראים, אנחנו רואים נבראים, נכון? עכשיו, כיוון שנלך אחורה אחורה עד ראשון הנבראים, נהיה מוכרחים לומר שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים כי בלי בורא ראשון שברא לכל הנבראים אין נבראים. זאת אומרת, שהבורא שברא את כל הנבראים הוא הראשון, עכשיו נשאלת עוד שאלה, מי ברא את הבורא? לבורא אין בורא. כי אם לבורא היה בורא, גם הוא נברא.אז מה היה לנו? נבראים בלי בורא. כבר הוכחנו קודם שאי אפשר נבראים בלי בורא כי הם לא יכולים לעשות את עצמם. ממילא מוכרח שיהיה בורא ראשון שברא לכל הנבראים והוא עצמו לא נברא. אחרת אנחנו לא פה. נפלא מאוד. פשוט מאוד. עוד דבר,כל דבר בעולם מוגבל. אם דבר מוגבל אז יש לו מגביל.הנה, הכוס הזאת מוגבלת, מישהו גבל אותה, עשה לה גבולות. השולחן מוגבל, יש לו גבולות, הנגר הגביל אותו. בית הכנסת, הקבלן הגביל אותו. כדור הארץ מוגבל, השמש, הירח. זאת אומרת שהכל מוגבל. אם זה מוגבל אז יש מגביל למוגבלים, אבל המגביל הראשון שהגביל את כולם הוא לא יכול להיות מוגבל. כי אם הוא היה מוגבל היה מישהו לפניו שהגביל אותו. ומישהו לפניו, אמרנו, לא יכול להיות כי אז היה רק נבראים בלי בורא. לכן, המגביל הראשון הוא הבורא לכל הנבראים. ברור? הנה הוכחה פשוטה שיש בורא לעולם. איך פותח הרמב"ם את ספרו, ספר המדע? שורה אחת בלי כל הקשקושים, פלקצומציות, אינטראקציות, תחרוואת. פשוט - "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים". היסוד שעליו בונים את היסודות כולם והעמוד שעליו נשענות כל החכמות זה שיש מצוי ראשון שהוא המציא את כל הנמצאים.אחרת לא יהיו כאן. כן בבקשה. 

בחירה חופשית וידיעה אלוקית - המחשה? 

מקטע 4 : (08:28)

- רציתי לדעת, מה ההגיון של בורא העולם לברוא עולם שהוא יודע מה יקרה בו. כי הוא הרי כל יכול אזי הוא יודע מה יעשה ואיך יתנהג כל נברא ומה תהיה התוצאה הסופית של הבריאה. - - יפה. שאלה טובה יפה, אתן לך תשובה. הבורא יתברך יודע מה שאנחנו נבחר בבחירתנו העצמית והאישית. אבל הוא לא מתערב בבחירתנו למרות שהוא יודע מה נבחר. פירושו של דבר, הבורא נתן בחירה בין טוב לרע. הנה אני יכול לשתות ואני יכול לשפוך את זה.אני יכול לבנות ואני יכול לשבור. אני יכול את שני הצדדים לעשות. עכשיו, למה אני בוחר בזה ולא בזה? כי אני החלטתי ככה. יש גורמים חיצוניים שיכולים להשפיע עלי, אני יכול להתחשב בהם ואני יכול לא להתחשב בהם. ירגיזו אותי, אני יכול להתפרע, לא ירגיזו, אני אהיה שליו.ירגיזו אותי, אני יכול להבליג. השאלה- איזה חינוך קיבלתי או באיזה מצב אני נמצא או מהי הסיטואציה. אני מחליט. - אבל כל ההתנהגות שלך היא חלק מהנצח, מהבורא. - כן, כן, כן, לא להיבהל. - כי אמרת שאתה מחליט. - בסדר, בסדר. - עכשיו אני החלטתי לעשות ככה (הרב מוחא כפיים). הנה גם הוא החליט לעשות ככה (אדם אחר בקהל מוחא כפיים). . לא תכננו את זה. זאת אומרת, אני בחרתי את זה, הקב"ה עוד לפני שנבראתי ידע שאני אעשה את זה. אבל הוא לא אמר לי לעשות את זה. ז ה שיש לו את כוח הראיה מרחוק לראות דברים, כן, זה כמו שאני אשב עכשיו עם משקפת מכאן ורואה מעבר לים. אז מה? כמו שאני יושב למעלה עם לווין ורואה מה קורה פה למטה, אז אני אומר לאנשים מה לעשות? רק מה, אני מקדים אותם בידיעה למעשה שלהם. מקדים בידיעה. למה קשה לנו להבין את זה? כי אנחנו מוגבלים בזמן, אנחנו נעים תמיד בזמן. אצלנו הסדר הוא- עבר הווה עתיד. ככה הסדר אצלנו. כיוון שזמן נברא, הזמן עצמו נברא בזמן מסוים, אז אנחנו מתקדמים כל הזמן לכיוון העתיד. הקב"ה שהוא נמצא חוץ לזמן והוא ממציא הזמן, אין אצלו זמן עבר, הווה, עתיד. אצלו הכל מצב הווה, לדוגמא, יושב פה בחור, אני מסתכל עליו עם משקפת ככה, הוא נמצא אצלי בנקודת זמן של הווה. אם אני אנוע שמאלה, זה שלפניו נמצא אצלי בזמן עבר. אני ממשיך לנוע בנקודת ההווה אני רואה את חברו היושב כאן והוא אצלי עכשיו הווה, הוא הפך להיות עבר והחבר הבא הפך להיות עתיד. אני ממשיך עם ההווה, אני כל הזמן במצב נתון של הווה. אני עכשיו רואה את זה, זה עבר, זה עתיד, כן? אין לי כבר קשר לעבר ואת העתיד אני עוד לא רואה. אני, בגלל שאני חי את ההווה, נכון? עכשיו, זה אני כי אני מוגבל במצב זה. זה בגלל שאני כביכול, לצורך הציור, מסתכל במשקפת מוגבלת שמאפשרת לי רק לראות הווה. אבל אם אני נמצא למעלה מזה אני רואה את העבר, הווה, עתיד בבת אחת. עכשיו אני עשיתי כך (הרב מוחא כפיים). הקב"ה, אחרי שעשיתי כך, הנה הופ, (מוחא כפיים) אחרי שעשיתי, הוא ידע לפני כן שאעשה את זה. אבל אחרי שעשיתי, לפני כן. איך הולך אחרי לפני? למי שאין זמן, אין דבר כזה. למי שיש זמן, זה לא מובן. זאת אומרת, כיוון שהאלוקים הוא מעל הזמן, הוא יכול לראות, לחזות את כל הדברים והוא מחליט לתת את האפשרות לבחור. הוא נתן להמן להיות אפשרות רשע. הוא נתן אפשרות לישמעאל להיות רשע וישמעאל החליט לחזור בתשובה, בסוף היה צדיק. אין לו בעיה לקב"ה, הוא נותן בחירה. הוא אומר, תבחרו בטוב אל תבחרו ברע. "הרי אני נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע ובחרת בחיים" אני אומר. עכשיו ,אם זה לא כך, אם זה לא היה כך, אז מה, מה המקום בכלל להגיד בתורה מצוות "לא תרצח", "לא תגנוב". היה בא אדם לשופט ואומר לו: "תשמע, אני גנבתי? אני גנבתי? הקב"ה הוא ידע שאני אגנוב, הוא נתן לי לגנוב, הוא אמר לי לגנוב, אני עשיתי את זה בשבילו. מה פתאום אני? אני, מה אני?" מה אתה לא היית בראשון כשהיה שמה סמינר? היה אחד שאל מהכתוב שאלה ואמר שאם הקב"ה יודע הכל מראש מהתחלה עד הסוף אז מה התועלת לו בכל זה, סימן שהוא יודע והשאלה הנשאלת היא- למה הוא צריך את זה אם הכל מוכתב מראש. השופט יגיד: "תשמע, השאלה שלו יפה אבל אתה תכנס לכלא. למה? אפילו שאני חילוני אני מבין שיש לך בחירה. יש כאלה שהיו בדיוק ליד אותה חנות ולא גנבו. והקב"ה אמר בתורה "לא תגנוב", משמע שהוא נותן לך אפשרות לא לגנוב והוא אומר שצדיק מקבל שכר ורשע מקבל עונש. אז בעצם, שניהם צדיקים כי אם הרשע עושה תפקיד של רשע והצדיק עושה תפקיד של צדיק, אז בעצם שניהם שחקנים ואתה הבמאי. אז למה מגיע לזה עונש ולזה שכר? זה כמו שני שחקנים משחקים ב"הבימה", אחד מתפקד כצדיק ואחד כרשע. בסוף בא הרשע לקבל משכורת על ההצגה, אומרים לו: "לא, אתה רשע , לא מגיע לך, אתה מגיע לך עוד לשלם". "אתה הבמאי, אמרת לי שאני אשחק את הרשע, היית אומר לי לשחק את הצדיק". שניהם צדיקים, לפי שיטתך. דבר שני, מה פתאום הוא שולח את הנביאים להתרות בעם ישראל או להתרות בנינווה, להגיד להם חיזרו בתשובה? הרי הם היו צריכים להגיד לו: "זה לא בידינו בכלל, מה זה תחזרו בתשובה? אנחנו הרי רשעים בגללך, אתה בקשת שנהיה רשעים. אז מה זה תחזרו? כמו שעשית אותנו רשעים, אוטומטית תעשה אותנו צדיקים". זו טענה שרצה לטעון איוב. איוב היה צדיק והוא קיבל עונש כמו רשע והוא לא הבין איך זה מסתדר. הוא חשב אולי זה ככה, אולי מן השמיים גוזרים הכל. אבל החברים שלו אמרו לו: לא, "אף אתה תפר יראה" הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. נכון, אם תהיה חכם, טיפש, גבוה, נמוך, איך תהיה, הקב"ה בורא אותך, זה לא בידך. אבל אם תהיה ירא שמיים ותעשה דברים עפ"י הטוב או תעשה עפ"י הרע, זה ביד שלך. על כן, יש אזהרות בתורה- אם בחוקתי תלכו, תקבלו את כל השכר, אם לא תלכו, תקבלו את כל העונש. אתם בוחרים. כמי שנותנים לו מאכלים חמוצים, מלוחים, מתוקים וחריפים, אומרים לו: "אנחנו מציעים, תיקח את המתוקים". והוא לוקח את החריף והוא עושה: "הההה, חריף". מי אשם לו? אתה. אמרו לך: "הנה קח את המתוקים, בחרת בחריף. מה אתה רוצה?". לכן עליך להבין שהבורא יתברך ברא את האדם לבחירתו של האדם ולמרות שהוא יודע מה יהיה בסופו, זה כביכול אחרי שהאדם יעשה אבל לפני כן. ממילא הקב"ה ייתן לו שכר או עונש לפי מה שהוא בחר 

האדם גוף נשמה חי או מת?

מקטע 5 : (03:04)

ויש תכלית לבריאה. מה המטרה של הבריאה, שאל היהודי הזה. תכלית של הבריאה היא- להיטיב לבריות. זאת אומרת, כל המטרה היא שהאדם יגיע לחיי נצח, אנחנו מצד הנשמה שלנו נצחיים, מצד הגוף שלנו אנחנו חולפים. הנשמה שלנו נמצאת בתוך הגוף באופן זמני, היא יוצאת, היא נפטרת, היא עוזבת את הגוף.אבל מי זה האדם? האדם זה לא הגוף, המת זה לא הגוף, המת זה הנשמה. לא, החי זה הנשמה, המת זה הגוף.מתי הגוף מת? עכשיו גם. גם עכשיו הגוף מת, לא רק כשמתים, עכשיו הוא מת. זאת אומרת, אם תוציא את הנשמה, אם תוציא את הנשמה עכשיו, תיתן לבן אדם מכה- הוא לא מרגיש, תשרוף לו את האצבע באש- הוא לא מרגיש. כשהייתה הנשמה הוא כן הרגיש, יצאה הנשמה הוא לא מרגיש. מי מרגיש? הנשמה. אדם מת, יש לו עיניים, תפתח לו את העיניים הוא רואה? לא רואה. מה חסר לו? עיניים פקוחות, מה חסר לו? הנשמה. כשהייתה הנשמה הוא ראה, יצאה הנשמה הוא לא רואה. אז מי רואה? הנשמה. אדם מת, יש לו אוזניים? כן. תצעק לו באוזן, הוא שומע? לא. אז מה חסר? אוזניים יש, גדולות.נו, למה הוא לא שומע? כי הנשמה יצאה. יצאה הנשמה, הוא לא שומע. אז מי שומע? הנשמה. גוף לא חושב, בשר לא חושב, בשר לא מרגיש. בשר, ראיתם באטליז בשר? לקחתם שניצל, דפקתם עליו עם פטיש שניצל? צעק? אמר "איי"? לא, אין רוח חיים, לא מרגיש. יש רוח חיים, מרגיש. אז מי חי? הנשמה. מי מת? הגוף. מתי? כל רגע. אז למה אנחנו קוראים מת, מת? "לפנינו מוטל המת"? כי מתייחסים לגופה. אבל מה אומרים קדיש לעילוי נשמת הנפטר. מי זה הנפטר? מי שיצא. מה זה נפטר? פיטורין זה עזיבה, לא מיתה. אחד פיטרו אותו, הוא לא מת, הוא רק עזב את המקום עבודה. הנשמה הייתה בפנים היא נפטרה, יצאה. הנפטר זה הנשמה החיה, קראו לו יוסף. יוסף, הנשמה, יצאה. מה זה יוסף? אותו יוסף, חושב, מבין, יודע, אוהב, שונא, אותו יוסף, אותו יוסף. הוא יצא, נשלף מהגופה, זה הכל. כמו כל לילה שהנשמה שלנו נשלפת מן הגוף, עולה למעלה, מוסרת דין וחשבון, בבוקר באה ואנחנו צריכים להגיד את המינימום לפחות: "מודה או מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", יש כאלה, לא מחזירים להם. אז אנחנו, למעשה, נשלפים.

הגלגול ומטרתו

מקטע 6 : (06:03)

אחר כך יש עוד אפשרות, שאם אדם לא הצליח לתקן, דהיינו , להשלים את כל המצוות שהוא היה צריך לעשות בשביל שהוא יזכה בטובה שהקב"ה רוצה לתת לו לנצח, אז הוא מחזיר אותו בגלגול. אפשרות אחת. מה זה מחזיר בגלגול? לוקח את הנשמה של יוסף, מכניס אותו בגוף של ילד קטן שנולד עכשיו, קוראים לו ג'ו, , ויוסף נכנס לג'ו. ועכשיו יש לנו את יוסף הקודם בגוף חדש, זה הכל. יכול להיות שקוראים לו דוד, זה לא משנה. אבל המגולגל זה נשמה קודמת. אז יגיד דוד: "מה אני אשם שיוסף עשה בעיות?" לא, זה אתה, זה אתה. רק הגוף, רק הגוף שונה, אבל הנשמה היא אותה נשמה. הייסורים שבאים לך על גלגול קודם, זה אתה, אתה שעשית את העבירות, זה כמו שאני אקח עכשיו את המיץ תפוזים שנמצא בכוס הזאת, אני אעביר את זה לכוס מזכוכית. זה לא נשתנה המשקה, אותו משקה רק בבקבוק אחר. אני אעביר אותו עכשיו לפפסי, אז זה יהיה פפסי? לא. קוראים רק לבקבוק פפסי, אבל המשקה- מיץ תפוזים בתוך בקבוק פפסי. זאת אומרת, הנשמה יכולה לעבור מכלי לכלי, מגוף לגוף, עד שהיא תתקן את עצמה. שלוש פעמים נותנים לה אפשרות כזו. אם היא תקנה מרצון ע"י בחירה, אשריה, זכתה בסוף להגיע למנוחה ולנחלה, לגן עדן. זה עוד לא סוף הדרך, יש עוד ימות המשיח, תחיית המתים והעולם הבא. אבל אם לא, הקב"ה שהוא טוב ומטיב לא מוותר כל כך על הנשמה של יוסף. אז הוא נותן לו אפשרות לבוא להתקן שוב, להשלים את עצמו בגלגול בתוך צומח או דומם או חי. פה זה כבר שונה. יש פרה, פרה עם נפש של פרה. פרה ממש פרה. והוא מכניס את הנשמה הזאת שנקראת יוסף בתוך הפרה. אז יש פה נשמה של אדם שקוראים לו יוסף בתוך פרה ממש. הפרה מתנהגת כפרה, יש לה ריח של פרה, הכל פרה. ופשוט הדביקו נשמה, תחשוב שאתה עם הגוף שלך, כאילו, בלי גוף אבל עם הגוף בתוך הפרה מריח את הכל, חי כמוה. - מי אמר שאני פרה? - זה התיקון. - אתה לא פרה, אתה בתוך פרה. איך? משך הזמן שאתה צריך לשהות בה, הסרחון, כל מה שאתה עובר איתה, זה הצער שאתה צריך לקבל בשביל לתקן.סתם דוגמא, כן? אתה יכול להתגלגל בעלה של עץ. דוגמא, אדם שהתחייב כרת, הוא לא שמר טהרת המשפחה, ומי שלא שומר טהרת המשפחה, האישה לא הולכת למקווה, והוא חי איתה באיסור,זה כרת. כרת זה ,ה' ירחם, עונש חמור מאוד. בגיל חמישים, שישים בן אדם מסתלק מן העולם. אז הוא לא תיקן והוא חי ככה מספר פעמים באיסור, אז הוא חייב כמה פעמים כרת. מה קורה איתו? מגיע לעולם בגילגול, נכנס בתוך עלה, כך אומר האר"י הקדוש. עכשיו, הוא סובל את החורף, את הקיץ, את הרוח, את הגשם, כמו אדם שעומד ערום באמצע הרחוב, רק בלי גוף. כמה זמן? נגיד עד השלכת. מגיעה השלכת, העלה נושר מן העץ, נשמה משתחררת, כרת אחד תוקן. אחד היה מדבר לשון הרע. מדבר, מדבר , מלכלך על כולם. אומר האר"י הקדוש: "מתגלגל באבן דומם". באבן דומם. שמים אותו בתוך אבן, כמו שהאבן לא נעה ולא זעה ולא מדברת ולא כלום, הוא תקוע שם כל הזמן. כמה זמן? יכול להיות גם מאות שנים. יכול להיות שנים, יכול להיות חודשים, יכול להיות ימים, תלוי. אדם העובר על "לא תתורו", כתוב שהוא מתגלגל בציפור הנקראת ראה, מה שקרוי כוס.יש, ציפור שהעיניים שלה גדולות, שהיא לא סוגרת אותן בכלל. מתגלגל בציפור זו והוא נשאר ככה כל הזמן עם העיניים כעונש. והוא סובל את הייסורים של הציפור כי אדם שמכניסים אותו בתוך ציפור זה ייסורים גדולים. זה כשאין ברירה והוא שלוש פעמים בא בגלגול ולא תיקן, כיוון שה' רוצה שהוא יגיע להשלמת נשמתו, שיתקן אותה, נותן לו את האפשרות בדרך זו. מה יותר קל מאשר לחזור בתשובה מעבירות שאדם עשה? להגיד "אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי", לקבל עליו מהיום והלאה לא לעשות, לא לעבור את העבירות, ולהתכפר. מה יותר קל? זה, אומר הקב"ה, זה ראשית לכל.אני לא רוצה להרע לך. אבל אם אתה כזה טיפש, אני נותן לך חנינה, אתה מסתובב עם חנינה בכיס, אתה יכול להחליט בכל יום שתרצה לחזור בתשובה, אתה יכול להחליט לבד ואתה לא מנצל את זה, יש לך זכות חנינה, ואתה לא מנצל את זה.,ואתה נפטר מהעולם ולא ניצלת את החנינה, אז בלית ברירה, אתה תורשע בדין למעלה ותצטרך לעבור את מה שיגזרו בבית דין של מעלה. אבל היתה לך הזדמנות, הסתובבת עם חנינה, לא צריך להחתים מיליון חתימות, החתימה כבר אצלך בכיס. תוציא את זה לפועל, זה הכל. תגיד: "אני מתחרט על מעשי, אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי, עשיתי כך וכך", אם אתה לא זוכר תגיד באופן כללי, כמו שאנחנו אומרים אשמנו בגדנו גזלנו וכו', לפי האלף בית, תקבל עליך יותר לא לחטוא, שלום גמרת את הסיפור.

האם באמת קשה להיות דתי?

מקטע 7 : (06:52)

מה המסובך? מה אתה הולך לעשות? להיות דתי. מה זה להיות דתי? שש מצוות ביום לגבר, לאישה פחות. מה השש מצוות? לקום בבוקר, להניח תפילין, טלית, להגיד קריאת שמע, תפילת שמונה עשרה, ברכת המזון כשאתה אוכל דקה אחת ולקבוע שיעור תורה פעם ביום. זהו, זהו, זהו "סה טו". שבת, שבת, שבת, לנוח, לנוח, שבת. פיסטוק חלבי, גרעינים, בוטנים, זה פה שם, מחיה, פנאן.לשבת, לשתות, לשיר, לצאת לטייל קצת,ללכת להתפלל, מקהלה, זמירות, לכה דודי, איזה יופי. ילדים לבושים יפה, נקיים, מקבלים ברכות מההורים, יושבים סביב השולחן, אומרים חידושי תורה, עלא כיפאק. לא לשבת ליד הטמבלויזיה ומתחנה לתחנה, מגהינום לגהינום. מה זה? קלפים ושש-בש ורמי ואנא ערף וחמש אבנים וחבל ואני יודע מה עושים, שלגיה ושבעת הגמדים. חיים טובים, אפשר לחיות חיים טובים. מה רצה הקב"ה? כלום. תעשה קצת, תקבל הרבה. כמה זמן אתה חי? שבעים שנה. כמה זמן אתה ישן? שמונה שעות. כמה שנים הלכו? עשרים וארבע- בשינה. נו, אז כמה נשאר לך בכלל לחיות? שמונה שעות אתה עובד, מסכן, נו אתה זה. אז מה נשאר לך? עוד רק שליש מהחיים. מזה אתה אוכל שעתיים ביום, וואי מה נשאר לך? אז כמה מצוות יש לך בסך הכל? לא הרבה. תגמור את זה צ'יק צ'ק לנצח נצחים תקבל שכר בלי סוף בגן עדן בעולם הבא, לא טוב? מה בקשו מאתנו? מה? להרים חביות כל היום? לעלות על הרים? לרדת לעמקים? מה בקשו? פאקירים? על מיטות עם מסמרים? לא, תחייך, תאכל, הנה אני שותה, רואים? ברכתי "שהכל נהיה בדברו", שתיתי מה קרה? יותר טעים, יותר רגוע, לא בבהלה, לא בחיפזון, לאט לאט, מה יש? לשתות, גם חילוני שותה. רק מה ההבדל? הוא שתה, גמר לשתות, יש לו עבירה. אני שתיתי, יש לי מצווה. למה? נתנו לו שתייה והוא גזל אותה. איך אתה לוקח בלי ברכה? אמרת תודה למי שברא את זה? לא הוא לא אומר, שלי, קניתי, קניתי. קנית, אז מה אם קנית? מי נתן לך כוח, בריאות שתוכל לקנות? המדענים, סטיבן הוקינג, הפיצוץ. יש לך, תברך תגיד תודה. עוד פעם נותנים לך, עוד פעם נותנים לך, עוד פעם. תמיד אתה מוצא מים בברז, איזה יופי. אוויר בכל מקום, תארו לכם שהיה כיסי אוויר, בן אדם היה הולך פה בראשון, בא לקחת נשימה- אין אוויר. מי שטס פעם במטוס ופתאום וופ, הוא יורד למטה, הלב יורד. יש כאלה אפילו המטוס עלה כבר, הם אינם. . ואנחנו הולכים, בכל מקום יש אוויר, פנאן, בלי שום בעיה. הקב"ה ברא לנו פירות, הפיצוץ הכוונה, כן. ברא לנו פירות, אחד בצבע אדום, בננה בצבע צהוב, אבוקדו ירוק, זה עם ציור כזה, זה עם ציור כזה, זה עם ציור עגול, זה ככה, אננס עם קוצים. דברים יפים שהעין שלנו תהנה. כל כך הוא רוצה להיטיב לבריות. תארו לכם שהכל היה עגול או מרובע ירוק, לא היה לכם וויטמינים. עכשיו כל צבע זה וויטמין אחר. אה? תפוזים, כל מה שאדום- וויטמין סי, ירוק- ברזל, זה, הכל מסודר, אה, איזה פיצוץ. . זאת אומרת, אדם לא יודע אפילו להעריך את המתנות הנפלאות שנתן לו הבורא. עד שהוא שואל על הבורא למה הוא ברא את העולם, קודם כל תשאל למה העין שלך בכלל עובדת, איך היא עובדת. אתה נהנה בראיה? פעם הערכת את הראיה? ניסית פעם ללכת, כמה, קילומטר אחד בלי להסתכל? בוא ננסה, קילומטר אחד יאללה, הולכים בלי להסתכל. אתה יודע מה יקרה? אתה לא תגיע הביתה בכלל. כמה חביט, כמה מכות, כמה צופרים, וואה וואה, איזה פחד. ואתה פותח את העיניים ורואה הרבה אנשים, רואה צבעים, רואה אור, רואה זה. אתה יודע ליהנות, להעריך את זה? אדם שפעם חבשו לו את העין, כמה קשה להסתכל בעין אחת. אדם שרואה מטושטש ופתאום שמו לו משקפיים עם המספר, כאילו הוא נברא מחדש. אנחנו יודעים להעריך את זה? מה אנחנו מעריכים? מגיע לי, זה שלי, מה קרה לך? שמיעה, כאב באוזן. פעם מישהו הרגיש כאב באוזן? איזה כאבים זה. ואתה הולך, בריא, ברוך השם. כל המערכות, מאה ביליון תאים מתפקדים פיקס. זה לא נס? למי חייבים את התודה? אז אומרים לך, קום בבוקר ותגיד כמה ברכות. מה קרה? - אם בן אדם חס ושלום היה הולך ומתעוור. היה הולך ומתעוור והראיה שלו היתה יורדת אבל היו אומרים לו שיש אפשרות במאה אלף דולר לעשות ניתוח עם שישים אחוז הצלחה, הוא היה משיג את זה, נכון? שישים אחוז הצלחה זה טוב מאוד.ואפילו אם רק ישפרו לו את הראיה ושהיא לא תרד ותדרדר ויהיה לו אפילו משקפיים מספר ארבע עשרה, גם טוב. יותר טוב מלא לראות, נכון? אדם שהוא סומא, נחשב כמת.והקב"ה נותן לך את זה בחינם. אתה לא יכול בבוקר להגיד: "ברוך אתה ה' פוקח עיוורים" על העשרים וארבע שעות של ראיה חינם? קשה? מוגזם? הגזים, אה? יותר מדי הוא מבקש. להגיד "פוקח עיוורים", וואי וואי וואי, אבל דוקטור אם יגיד מאה אלף דולר, מממ כפרה רק תציל אותי. הוא ייתן לו גם תמונה אחר כך למסדרון ועוד טיפ ועוד זה וכל פעם יהלל ויסביר מי זה היה המנתח ואיזה מזל היה לי שנפלתי ביד שלו, אוי ואבוי אם הייתי נופל ביד של השני, גם אף לא היה לי בסוף. . אבל אנחנו לא מודים, כי זה שלנו, כאילו זה קבוע, מה קרה לך מה זה אני נולדתי עם זה. כן, אבל יש כאלה לא נולדים כך ואתה כן נולדת כך. יש כאלה שהיה להם ואיבדו את זה, ועוד כהנה וכהנה, למה אנחנו לא מודים?

תאמין לי: בן אדם לחברו והעיקר הלב

מקטע 8 : (08:27)

אז יש לנו שאלות. יפה מאוד שיש לנו שאלות, גם לי יש שאלות. יש לי שאלות על המשטרה, על בית המשפט, על ראש הממשלה, יש לי הרבה שאלות. אז מה אני פטור מלקיים את החוק? יש לי שאלות. תשמע, אני לא שומר חוק, אני אגיד לך למה, א... באופן זמני אני לא שומר על החוק, למה? כי אני עדיין לא מבין אותו. כשאני אבין, אני אשמור. חוץ מזה, אני רוצה לשמור את החוק מהלב, אני רוצה לשמור את החוק מהלב, אל תכפה עלי, אני רוצה שזה יבוא לי מבפנים. מה זה יבוא לי מבפנים? רפורט זה בא מבחוץ ומשלמים מבחוץ, בלי בפנים. מה זה? מבפנים, מבחוץ? מה זה הדיבורים האלה? אבל יש אנשים שאומרים: "תשמע, תאמין לי, העיקר הלב, העיקר הלב, אני אומר לך יש אנשים חרדים- חבל על הזמן. אם היו כמוני, הקב"ה היה מרוצה מהם. העיקר הלב" היה רב אחד שהיה לו עיר כזו, כולם היו עם לב זהב. כולם אמרו "לב זהב, לב זהב". מה עשה הרב? לקח כבש, שחט אותו, בחצות לילה כיסה אותו באמצע הרחוב. הדם נטף, הסדין התאדם, חיכה עד הבוקר. בבוקר התחיל לקונן: "אוי, איזו אבידה נפלה היום, אוי, נפלה עטרת ראשינו, אוי, מי ייתן לנו תמורתו, אוי, מי ייתן לנו חליפתו, אוי, לא שמע רדיו, לא ראה טמבלויזיה, ישר שבישרים, איזה תלתלים היו לו, לב זהב". . אנשים שומעים אותו, מתאספים "מי זה הצדיק שמספיד אותו הרב מהבוקר?" כולם, כל העיר, לא הולכים לעבודה, לא כלום, לא הולכים לתפילה, מסיימים ללמד. אחרי שהתאספו מספיק אמר: "טוב, קדיש, יתגדל ויתקדש, יאללה להרים את האלונקה". מרימים את האלונקה, לוקחים את המת, כל העיר אחרי המת. מגיעים לבית קברות, פותחים את הקבר ומשלשלים אותו, מרימים את הסדין, מה רואים? כבש. . רק ראו כבש, התחיל לברוח הרב והם רודפים אחריו. אחד תפש אותו אמר לו: "אתה לא מתבייש, אתה עושה ככה? על אבא שלי לא בכיתי ככה, על כבש נתת לי לבכות? . איך שיקרת אותנו ככה?" אמר לו: "אני שיקרתי? מה שיקרתי? אמרתי: הוא לא שמע רדיו, הוא לא ראה טמבלויזיה, איזה תלתלים היו לו, לב זהב. . מה אני אמרתי? אני אמרתי לך זה בן אדם? לא אמרתי כלום". "למה עשית את זה?" אמר: "ללמד אתכם, אם אתם מדברים על לב, לכבש יש לב יותר טוב ממכם. את הלב שלו לפחות שמים על האש, אוכלים. . עם הלב שלכם יצא פחמים. מה זה לב זהב? מה זה לב זהב? מה אנחנו כבשים? צריך לעשות מעשים". אישה אומרת לבעלה: "אתה נוסע לחו"ל, בדיוטי פרי תקנה לי בשמים". אומר לה: "עזבי שטויות, בחייאת דינק, העיקר הלב, אני משאיר את הלב אצלך, אני הולך בלי לב". . "קח את הלב, קח את הנעליים, תביא בושם, מה אתה מחרבט אותי?" . מה זה לב? מילים, לב. היו שני חברים, אחד חילוני, אחד חרדי.אז החילוני תמיד היה שומע מוסר מהחרדי, אומר לו: "תשמע זה לא מספיק הלב, צריך לעשות מצוות, הקב"ה אמר תפילין. ברור, זה לאחד עם לב, בלי לב לא שמים תפילין.אבל צריך להניח תפילין, צריך להתעטף בציצית, צריך להתפלל, צריך זה". "תאמין לי, בן אדם לחברו והעיקר הלב, זה מה שהקב"ה רוצה. כל השאר זה רק ככה, להרגיל אותנו לדברים טובים אבל זה לא, זה לא משמעותי". וקרה מקרה והחילוני עבר אקסידנט והגיע לבי"ח והשם ירחם, הורידו לו יד, הורידו לו רגל והפנים שלו היו מנופחות עם תפרים. והחרדי בא לבקר אותו. כשהוא בא לבקר אותו, התחיל לצחוק, מאושר, מאושר. אז החילוני אומר לו: "אתה לא מתבייש? אתה רואה אותי במצב כזה, בלי רגל, בלי יד, ככה פנים מפוצצות ואתה אומר לי שאתה שמח ורוקד?" אומר לו: "עזוב שטויות, יד רגל, העיקר הלב, יש לב. מה אכפת לך מרגליים, מידיים, מה זה מעניין אותך?". היה אחד, היה אומר כל הזמן לחבר שלו: "תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו,רק הלב, מה שקובע בשמיים זה רק הלב". אתם יודעים מה קרה לו בסוף? הגיע למעלה, שלחו את הלב שלו לגן עדן אבל כל הגוף גהינום. . יהודים יקרים, העולם לא הפקר, לא צחוק. אנחנו מקבלים יותר מדי ואנחנו משלמים כלום, כלום. גם מה שאנחנו חייבים עפ"י המצוות זה אפס אפסים, אפס אפסים ממה שהיינו צריכים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, לגדל, כל מה שרק אפשר. "כל הנשמה תהלל יה", היינו צריכים כל רגע שלא להפסיק מלשבח לבורא יתברך. אתן לכם עוד דוגמא, באו אלי פעם אבא ובן, בן שבע עשרה בערך. בקשו ברכה, הם נוסעים לניתוח בגרמניה. מה יש? אז הוא אומר לי: "אתה רואה", מרים את היד של הבן שלו, ולבן שלו, אני רואה, אין שלוש אצבעות האמצעיות. מרים לי את היד השניה- אותו דבר. אמרתי לו: "איך זה?". אמר לי: "הוא נולד ככה, רק עם הבוהן והזרת, זהו. עכשיו הוא הגיע לגיל בגרות וכולם מושיטים לו יד ללחוץ לו את היד והוא מתבייש, איך הוא יושיט את היד, יש לו שתי אצבעות". אז הם רוצים לנסוע לגרמניה, לעשות השתלת אצבעות כי שמה יודעים להשתיל, עוד מהשואה הם כבר למדו, יודעים להשתיל אצבעות והם הולכים לניתוח, טוב. שאלתי אותו שאלה: "תגיד לי, כמה עולה הניתוח?" אמר לי: "חצי מיליון דולר". אמרתי לו: "ישתבח הבורא, תראה מה זה. אנשים בוכים, אבטלה, מיליון ומשהו מובטלים, אין כסף, אין כלום, מה אין כסף? אתה מסתובב עם חצי מיליון דולר ביד, רק אתה לא יודע להעריך. זה חצי מיליון דולר ולא תקבל את אותן אצבעות, אני לא יודע איך הן זזות, אם זזות בזמן, לא בזמן, הולכות קדימה, אחורה, אני לא יודע מה קורה, אבל אצבעות, אלה ודאי שוות יותר מחצי מיליון דולר, זה רק בהערכה גשמית,כן?. אבל התועלת שיש לנו מהם, התועלת, התועלת. אתם יודעים כמה תועלת יש לנו? מי יכול למדוד את זה? הודינו פעם לקב"ה על האצבעות? אם לפעמים יוצא לנו מפה ציץ קטן של הבשר שהוא מתקשח, אתה רק מכניס אותו לכיס, אח אח, איך הוא מטריד אותך. ועוד אם זה בשבת שאתה לא יכול לקרוע אותו, וואי וואי, כל השבת רק בזהירות, לוקח את הכוס ככה, לוקח ככה, זז ככה, ככה. זה כולה ציץ קטן רק יצא ככה. אם יש לך ציפורן חודרנית, אתה הולך כמו עטלף. . כולה הציפורן נכנסה קצת שמה, זה הכל, לא, בעיות, לא נפתח, לא נחתך, לא כלום.אנחנו יודעים להודות לקב"ה? אנחנו באים עם שאלות, יש לנו שאלות. אין בעיה, תשאל שאלות, מותר לשאול שאלות, מצווה לשאול שאלות, כל הגמרא מלאה שאלות. אבל בנתיים תקיים את החוק, בנתיים על מה שאתה מקבל- תשלם. מה תשלם? מינימום. שש מצוות כל יום, תהנה, תודה, תכיר שיש בורא לעולם. יש לך שאלות- תשאל. אין בעיה- תשאל.

מנין שהיהדות היא הנכונה

מקטע 9 : (02:01)

- אבל אפילו שיש בורא לעולם, למה שהיהדות היא הדרך הנכונה ולא האיסלאם או הנצרות. אז יש בורא לעולם, אז למה דווקא היהדות? - שאלה יפה. אתה, רק שניה, לא צריך להוסיף, מוסף תכף. אני ארצה לשאול אותך שאלה. יש לך אבא? - כן. - ב"ה. חי? - כן. - ב"ה. זה אבא שלך? - כן - איך אתה יודע? אולי זה השכן? איך אתה יודע? מי אמר? היו בסביבה שלכם עוד כמה אנשים לא? - חינכו אותי להאמין. - אה, חינכו אותך להאמין. אה. אבל למה דווקא אבא? הוא אבא שלך וזאת האומה שלך וזאת התורה שלך. אז אתה אומר: "למה זאת התורה שלי? אולי התורות האחרות?" אני שואל אותו דבר: "אולי לא אבא שלך? אולי השכנים?" - הוכחת שיש בורא לעולם. אז הבנתי שיש בורא לעולם אבל תסביר למה... - אני מסביר למה אבא שלך. - את זה אפשר להוכיח גנטית שזה אבא שלי. - או, ואני אוכיח לך יותר מגנטי עכשיו שהתורה שלנו היא תורת אמת. איך? פשוט. אם חשדתי שהשכנים הם אבא שלך, אני בא לשכן, שואל אותו: "אתה אבא שלו?" הוא אומר: "לא, זה אבא שלו". הולך לשכן שני- "אתה אבא שלו?" הוא אומר: "לא, זה אבא שלו". אז מה יש לשאול עוד את השכנים? הם אומרים כולם שזה האבא שלו. ושמה הם יכולים לשקר, יש להם סיבה לשקר. אבל אם אני הולך לנצרות ואני שואל אותם: "זה התורה שלכם?" הם אומרים: "לא, זה של היהודים". אני הולך לאיסלאם- "זה התורה שלכם?" הם אומרים: "לא, זה של היהודים". מאיפה יש להם תורה? משלנו. אז מה אני צריך לחשוב? אני אומר: "זה שלי" והם אומרים: "זה שלי" ואתה שואל: "מי אמר?". . . כן.

האמרגן של עופר לוי

מקטע 10 : (03:00)

- ערב טוב. - גם לך. - קודם כל, אני רוצה להציג את עצמי. לי קוראים שלום ברגי. אני הייתי האמרגן של עופר לוי, אני גיליתי אותו. משנת 89 עד שנת 94, עד שהוא חזר בתשובה, אני גיליתי ואני הייתי בדרך אליו. ופה מכירים אותי, אני תושב ראשון. אני מ- 94 עד שנת 1999 הייתי בחו"ל, חייתי בחו"ל, באתי לפעמים לפה. כשנחתי, יש לי פה בן משפחה, הביא לי את הקלטת שלך. אני במשך שנה שמעתי קלטת ראשונה שלך, יש לי מאה קלטות בבית , אני במשך שנה שומע לפני שאני הולך לישון יום יום את הקלטות שלך, אני שומר שבת במשך שנה, אני מניח תפילין, תהילים, אני עזבתי את כל המוזיקה. אני רוצה להגיד לך שאתה בן אדם, אחרי הבורא, בן אדם מספר אחת בשבילי בכל ה..., , באמת. - טוב שבאת מאמריקה. - אני קודם כל שאני רואה אותך אני מתרגש. ואני ראיתי, בשבילי כולם קטנים לידך, בלי לפגוע חס וחלילה. כי אתה בן אדם עם המון מחשבה, עם המון שכל וכל מה שאתה אומר, רק בן אדם לא חכם יכול לא ללמוד. כי זה דבר נדיר, אני רוצה ממש להגיד לך תודה רבה על מה ששינית אותי ושיהיה לך כל החיים עד מאה ועשרים ובהצלחה. - תודה, רגע, רגע, רגע. . בהזדמנות לשים לך ציצית. - האמת רציתי להגיד לך. כי פשוט אני נמצא קצת בעבודה של, שלא הכי מתאימה לי ציצית, כי אני עושה הכל, שבת ותפילין ותהילים. אני רוצה להתקרב... - שמעתי. - אני... - שמעתי. - אני עושה הכל. - שמעתי. אנחנו נעשה מחסום לעבודה שיש איתה בעיה. ותשים את הציצית מתחת כמו שאתה הולך עם מצות ברית מילה גם כן לעבודה. . זאת אומרת מצוות צריך ללכת. כן בבקשה.

אם הנשמה רואה אז איך יש עיורים?

מקטע 11 : (02:23)

- כבוד הרב, ערב טוב. - תן לו מיקרופון, קח שיהיה יותר קל. - כבוד הרב, ערב טוב. כבוד הרב קודם אמר לנו שהנשמה רואה ולא העין והנשמה שומעת ולא האוזן. איך יש אנשים עיוורים, הרי שיש להם נשמה והם לא רואים עם עיניים פקוחות וחרשים שיש להם אוזן ויש להם נשמה ולא שומעים? - שאלה יפה. ובכן בא נתאר את זה כך, אני נשמה, החלונות האלו זה העיניים שלי, הבניין הזה זה הגוף שלי ואני הנשמה נמצא בתוך הגוף, בתוך הבניין והחלונות זה העיניים. אם החלונות שקופים, אני הנשמה רואה דרך העיניים, דרך החלונות. אם יש וילונות אני לא רואה, אם החלונות מטושטשים אני רואה מטושטש. אני הנשמה רואה בהתאם לחלונות, לעיניים. אבל אף אחד לא אומר שהחלונות רואים, רואים דרך החלונות. עכשיו, מה קורה? עיוור, יש לו נשמה אבל העיניים סגורות. אתה יש לך נשמה? סגור את העיניים, אתה רואה? לא. אז מה אין נשמה? יש נשמה, רק העיניים סגורות. אז הנשמה רואה דרך העיניים. אם העיניים סגורות, כמו החלונות שאמרנו אז לא רואים. אבל אם הנשמה יוצאת מהגוף, יוצאת מהבניין החוצה, היא כן רואה. לכן אומרים הספד למת לא לגופה, לנפטר.ואז מדברים, מבקשים ממנו סליחה, משמע שהוא שומע, שהוא יודע, שהוא רואה, ואכן כך כתוב בספרים הקדושים, שנשמת הנפטר נמצאת, היא מרחפת מעל הגוף, שומעת רואה ויודעת הכל, והיא נמצאת תקופת מה, שבעה ימים בבית, אחר כך חודש בין הקבר והבית ואחר כך עד שנה עולה ויורדת ואחר כך עולה ואינה יורדת.אבל מי הרואה ומי השומע? הנשמה. כשהיא נמצאת בגוף שהוא תקין, דרכו היא יכולה לראות ולשמוע. כשהאיברים אינם תקינים,המוגבלות אינה מאפשרת. הבנת? - הבנתי.

מתי מתגלגל מתי גיהנום?

מקטע 12 : (01:12)

- כן? - ערב טוב, כבוד הרב סיפר שבן אדם שלא נעשה התיקון שלו במשך שלוש פעמים שהוא מתגלגל כאדם, הוא מתגלגל כצומח או כאבן - בתוך צומח או בתוך אבן. - בתוך צומח או בתוך אבן. עכשיו, מה קורה עם גהינום? כלומר, מתי הוא מגיע לגהינום? אם הוא מגיע להתגלגל בתוך אבן, אז הוא מסיים את התיקון שלו והוא עובר לגהינום. - הוא לא עובר לגהינום. - סליחה, הוא עובר לגן עדן. - נכון, אז הוא לא צריך ללכת לגהינום. - אז מתי עוברים כן לגהינום. - לא עוברים, מי שלא צריך לא עובר. עוברים דרך אבל לא נכנסים לשם. - מה זאת אומרת? - הכניסה לגן עדן היא דרך גהינום. רוב האנשים עוברים דרך הגהינום לגן עדן. - והם לא נשארים שם? - לא, מי שלא צריך להישאר. מי שצריך להישאר נשאר. מי שניתן לו אפשרות תיקון שהיא נקראת גלגול, ולא ע"י ייסורים בגהינום, אז הוא יורד בגלגול. לכן אמרתי שגלגול היא אחד מהאפשרויות של ההטבה של הקב"ה במידה והאדם לא תיקן. - זאת אומרת שזה תלוי בשם? הוא מחליט אם הוא יתגלגל כצומח או... - לפי מעשיו של האדם, יש קריטריונים. אני מציע, נעבור מהר, כן.

בעיה נפשית

מקטע 13 : (03:55)

- שלום. - וברכה. - מה שלומך? - ברוך השם. לא, אני קח לך את המיקרופון. לא, ישר. - תראה, אתה אמרת פה כמה וכמה דברים חשובים שמאוד נגעו ללבי. כמו כן, גם הקסטות שלך מאוד מדברות אל לבי , אני רציתי לשאול כזה דבר. אתה אמרת שיש לנו בעולם הזה בחירה. בן אדם בא לעולם, יש לו טוב ויש לו רע, זה נכון. אבל במידה והוא לא שולט לא על הטוב ולא על הרע ושולטים עליו מלמעלה, מה זה אומר? - בוא אני אסביר לך. קורה שלפעמים, אדם אכן יש לו בעיה נפשית. ואז מן השמים מסיבות כלשהן, לפי מצבו של האדם, מצב זה באופן זמני עדיף לו.לכן מביאים... - זה מלווה בייסורים כמובן. - ברור, גם ייסורים. - על כלום. - לא, אין דבר על כלום. - לא, סליחה, חוץ מזה שלא חזרתי בתשובה. - כן, אין דבר כזה על כלום כי אין ייסורים בלא חטא ואין מיתה בלא עוון. אין דבר כזה. וגם מגיל שלוש עשרה אתה חייב במצוות ויכול להיות שלא היית כל כך בסדר. - יכול להיות, אני מניח. - אז לכן הקב"ה מחליט לתקן בצורה מסוימת. עכשיו, אם אדם הוא במצב שהנפש שלו היא פגועה באופן זמני, בזמן הזה אין לו דין של אדם רגיל. - איזה דין יש לו? - זאת אומרת, הוא לא ייענש על דברים, אם הוא במצב שהוא ממש, הוא לא ייענש על המצב הזה, בעוד שאדם בשעה שהוא רגיל... - אבל לחיות בלי שליטה, - כן - בתוך מוסד, אני חולה נפש - כן - אני יצאתי מבית חולים לחולי נפש לפני שבועיים. - כן - ושמה קשרו אותי חודשיים במחלקה סגורה על כלום. - כן - אני טענתי שאני בריא, - כן - וגם היום אני טוען שאני בריא. - בסדר - גם לפני חודשיים טענתי שאני בריא ובכל זאת השאירו אותי שמה, ועל כלום. - זה אמצעי זהירות שהם עושים כי הם לא יכולים לבחון את תוככי הנפש באמת והם לא מומחים הכי גדולים להגיד בדיוק מי חולה ועד כמה. אבל מחשש שאדם יכול להזיק לעצמו ולאחרים אז הם משתדלים להזריק זריקות הרגעה בשביל שאדם יעבור מצב מסוים, - נתנו לי תרופות שהרדימו אותי שאני לא אוכל לתפקד כרגיל. - ידוע. - אתה יודע מה זה הרגיל שלי? אני לא ישן שלושה ימים. - כן, אני מכיר את הנושא. - ואני רואה מלאכים. - אני יודע שאלת אותי כבר בהתחלה על הגאולה, איך שנכנסתי הבחנתי. - על מה? - על הגאולה, שאלת אותי מתי תבוא הגאולה. - נכון. - אתה רואה. ואחר כך גם כן הערת איזה שתיים שלוש הערות והצבעת יותר מכולם ונתתי לך רק עכשיו לדבר. - תודה. - זאת אומרת, גם הסברתי לך מההתחלה בתשובה שלי, שאני רואה את המצב שלך. אבל אתה צריך להבין דבר אחד, אתה צריך להתפלל להשם יתברך שיסיר מעליך את הגזירה. - אני שם ציצית. - אתה רוצה לשים? - יש לי. - אשריך. - עם קמע. - איזה קמע? - של הרב. - קמע של מה? - של מזוזה. - אתה שם מזוזה עליך? - משהו כזה. - לא, לא צריך לשים לא קמע ולא מזוזה - הוא שם לי אותה, הרב מרדכי. - בסדר, אבל לא צריך מזוזה, לא צריך כלום. אתה בעזרת השם תהיה בסדר, נתפלל עליך כולם. - תודה. - ואתה בעזרת השם תתפלל לשם והשם יעזור - אני ראיתי את הגאולה. - מה השם שלך ושם האימא? - יצחק בן שפרה. - יצחק בן שפרה, השם ירפא אותך רפואה שלמה בכלל חולי עמו ישראל, מהרה. - אמן (כל הקהל). - אתה רואה, הרופאים לא עשו לך דבר כזה. - נכון - תודה. - צריך להעניש אותם. - לא, לא צריך, אתה רואה - צריך, - לא - צריך, - אם תגיד ככה יכניסו אותך עוד פעם. . עזוב, אל תדבר עליהם, עזוב אותם. הם עושים את התפקיד שלהם, זה התפקיד שלהם. תודה.