5 עולמות 3 ימי דין! סיכום מרתק!

- - - לא מוגה! - - - 

יש שלושה ימי דין.

יש קלטת שהוצאתי חמשת העולמות.

בקלטת הזאת אני מסביר שיש עולם הזה,

יש עולם הנשמות גן עדן גיהנום,

יש עולם ימות משיח שזה עוד פה,

יש אחר איזה עולם תחילת המתים שיקומו המתים,

יש עולם חמישי, זה עולם הבא והאחרון.

יש שלושה ימי דין. יום דין

של יום כיפור, שדנים כל בני אדם.

יש יום דין שאדם יוצא מן העולם והנשמה מתייצבת בבית דין של מעלה ודנים אותה על כל מעשיה שעשתה

מעת הלידה, אפילו מעת היותו עובר,

עד

יום מותו האחרון.

יש יום דין הגדול, זה בסוף העולם, בסוף העולם.

כשהעולם יגיע לסופו,

הקדוש ברוך הוא מעמיד את כל הברואים שהיו מששת ימים בראשית עד הסוף,

ודן אותם דין אחרון.

זה יום דין הכי גדול והכי מפחיד.

למה?

כי שם קובעים את המדרגה הסופית והנצחית שלך,

שהיא כבר לא ניתנת לשימוש.

כשאתה נידון בראש השנה וביום הכיפורים,

אז קובעים השנה אם תחיה בכלל או לא,

אם תהיה עשיר או עני,

בריא או חולה,

הכול.

כמה מזונות, כמה חסרונות, הכול נקבע בראש השנה עד סוף השנה.

אם אתה זכאי ותהיה בסדר, תקבל כל מה שמגיע לך, אם לא, יצמצמו.

זאת אומרת, ייתנו לך את הכסף, אבל תפסיד.

אם גזרו שאתה תפסיד

ואתה שיפרת מעשיך,

אז יקטינו לך מהפסדים וישאירו לך את זה במזונות.

אם העם הלך

אחרי ראש השנה וקלקל מעשיו והיה מגיע לו הרבה גשם,

אז הקדוש ברוך הוא

ייתן את הגשם.

מה שהוא פסק.

אבל במדבר

ובים במקום שלא תהיה תועלת.

אם העם נגזר עליו, שיהיה מעט גשם.

והציבור שינה את דרכיו לטובה,

אז הקדוש ברוך הוא ייתן את זה בול קליעה.

רק בשדות, בגינות, במקום שצריך.

ואז לא משתנה כמות המים, כי משהו קצב

לא משתנה עד יום כיפור הבא.

אבל יש יום הדין שאתה מגיע למעלה, ואז הנשמה שלך עומדת לפני הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא

שוקל את כל המצוות ואת כל העבירות.

ורואה כמה שוות המצוות בכלל.

אחר כך בודקים כל מצווה כמה היא שווה.

בודקים את העבירות,

העבירות הנעשו בשמחה, בששון, בכאב, בצער, בחרטה.

הכל נמדד בדקי דקויות,

אין בערך, אין על המשקל שיא.

הכל נבדק כדלקי דקויות.

אחר כך מביאים גם את האיסורים שאתה סבלת. גם זה הולך למשקל של הזכויות.

כי אם ניקו אותך על ידי איסורים,

גם זה נחשב.

בקיצור, עושים לך דין וחשבון, נסום מחליטים,

אתה בגיהנום.

רוב האנשים זה ככה.

בגיהנום.

הוא יכול עכשיו משהו לעשות, לשפר את מצבו?

אז אם גוזרים עליו שהוא יהיה, נגיד, 100 שנה,

200 שנה, לא משנה כמה,

גוזרים עליו,

אז הוא צריך להיות שם.

שיגמור את כל זה,

אם יש לו זכויות,

פעלים אותו על גן עדן לפי הזכויות שנותרו לו, ושם הוא יישאר עד יום הדין הגדול והנורא.

בינתיים אפשר לעזור לו?

אפשר.

אם הוא השאיר בנים ובנות שהולכים בדרך התורה,

ברא מזכה אבא,

אז הם, על ידי המצוות שהם עושים,

מזכים את האבא, מקטינים ממנו את העונש, מקלים מעליו, מקצרים לו,

ואז הוא יכול לעלות, לעלות, לעלות, ובמקום 200, יכול להיות 20,

יכול להיות שנתיים,

יכול להיות שגם יעלו אותו לגמרי, יכול להיות.

אם הם יעשו לו הרצאה כמו זאת,

ומישהו יחזור בתשובה,

הוא יתחיל לשמור שבת מעכשיו ועד עולם,

ובעקבות זה בניו גם ישמרו שבתות, וכולי, וכולי, וכולי,

יכול להיות שבכלל כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הוא יציל עולם מלא, ויוציאו אותו בכלל.

זאת אומרת,

צריך לייצר לו זכויות.

אם הוא בנה בית כנסת בחייו והוא נפטר,

אז כל התפילות,

כל לימוד התורה, כל מה שהוא עשה, קנה סידורים, ספרים, גמרות, הכול, לומדים בהם.

כל זה מעלה לו זכויות כל הזמן, כל הזמן, אז מצבו משתנה ומתעדכן.

אם הוא השאיר תלמידים,

תלמידים זה כמו בנים,

והתלמידים הולכים בדרך התורה,

כל התורה שהם לומדים במצוות, הכול עולה אליו.

זאת אומרת, כל זמן שאתה עדיין בעולם השני,

עולם הנשמות,

אחרים מפה עוד יכולים לעזור.

זה נקרא לעילוי נשמת. ראיתם? הערב הזה היה לעילוי נשמת רפאל בן סעדיה. כל הדברי תורה שאמרתי פה,

תכפילו כל מילה שאמרתי, כפול תריאג, זה 613 מצוות,

כפול כל השומעים עכשיו,

כפול כל אלה ששומעים אותי בשידור ישיר,

כפול כל אלה שיראו אותי אחר כך ביוטיוב, בגוגל ובכל מקום,

כפול כל אלה שיראו וישמעו אחר כך

על ידי הדיסקים שיצאו,

כפול כל אלה שיושפעו וישפיעו בעקבות הדברים, או יגידו כמה דברים ממה שאני אמרתי.

כל זה לעילוי נשמת מי שנעשה מעבורים.

אז יכולים לעזור לעילוי, להעלות את הנשמה למעבורים.

כשיגיע אבל יום הדין הגדול בנורא,

למה צריך עוד יום דין אחד?

אתם יודעים למה?

כי כשהיית בעולם לא נגמר.

אתה השפעת על אנשים

או לטובה

או לרעה.

אתה השפעת.

כתוב שכל

כל אמן חטיא את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

מי שהחטיא את הרבים,

גרם לרבים לחטוא,

קרע מודעות,

לא רצה שיבואו להרצאות, לא רצה שישמעו דברי תורה,

הוציא לעז, לשון הרע, הוצאת דיבה וכו'.

מי שעשה כן הוא נקרא מחטיא את הרבים,

לא ייתנו לו מן השמיים סיוע לעשות תשובה.

למה?

כי הוא גרם לאלה ששמעו לו שילכו לגיהינום.

הם שמעו לו, החטיא אותם.

הוא החטיא אותם, הפסיד את העולם הבא.

עכשיו, אם הוא יחזור בתשובה, זה לא פייר.

הוא יחזור בתשובה, הוא ילך לגן העדן, והם ילכו לגיהינום. לא, לא מותר, אתה הרבי שלהם, אתה לימדת אותם, אתה תהיה איתם.

כל המזכה את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות חטא.

לעומת זה,

אדם שמזכה את הרבים, כל הזמן מלמד אותם את אורחות השם, ללכת בדרך השם, לקיים מצוות, ללמוד תורה וכו' וכו', כל הזמן,

כל הזמן, כל הזמן.

מן השמיים שומרים עליו שלא יעשה חטא.

למה?

כי אם הוא מזכה את הרבים, לאן ילכו הרבים שזכו לגן העדן?

ואם יתנו לו לחתום, אז הוא ילך לגיהינום, זה לא פייר.

הוא שלח את כולם לגן העדן, הוא ילך לגיהינום.

אומר הקבוצה, לא פייר, אני שומר עליך שאתה תהיה איתם בגן העדן.

אין... עד שיגיע יום הדין הגדול והנורא.

הוא יום הדין הגדול לאלה שזיכו את הרבים בנורא למי שהחטיאו את הרבים.

עד שיגיע יום הדין הגדול,

כל ההשפעות שכל אחד מאיתנו השפיע בחייו

על האנשים הסובבים, שהם השפיעו

על הבאים אחריהם,

וכולם למדו אחד אחרי השני,

כל זה בסוף, ביום הדין הגדול והנורא, יתחשבן.

זאת אומרת, גם אם אתה נמצא בגן עדן, או נמצא בגיהינום,

ועדיין,

זה לא מצב קבוע.

יום הדין הגדול והנורא,

שפחד ממנו אפילו שמואל הנביא,

כששאול העלה אותו באוב,

הוא פחד למה ארגז דני,

הוא פחד, זה יום הדין הגדול והנורא, הוא ביקש ממשה רבנו, בוא, בוא, בוא, תגיד, תגיד שאני קיימתי את כל התורה, כמו שכתוב בתורה.

שמואל הנביא מפחד, מפחד, מה ההשלכות?

אז זה יהיה יום הדין הגדול והנורא.

זה מה שאומר הרב חיים מבריסק,

למה יש את יום הדין הגדול והנורא?

כל שורש שאנחנו הטבענו

בצאצאים שלנו, במכוון או שלא במכוון.

אם הבן רעש, אבא בטלן, ישן כל בוקר, לא מתפלל, לא כלום,

ולמד ממנו, הוא לא אמר לו אל תתפלל, הפוך, הוא אמר לו תגום,

תתפלל, תתפלל.

הבן צוחק, אתה לא מתפלל, אתה אומר להתפלל?

אז הוא לא מתפלל.

וככה הוא ממשיך,

האבא יגיד, אני אמרתי לו,

יש הקלטות, אתם מקליטים שם הכול, נכון?

יש הקלטות שאמרתי לו, לך לבית כנסת.

אומרים, כן, ומה עשית? חזרת לישון, נכון?

חזרת לישון.

מה הוא הבין?

שלא חייבים ללכת.

אם חייבים, למה לא קמת?

אז הוא לא אלף.

אתה אשם,

זה שאתה אומר בפה ככה, ובמציאות אתה פועל אחרת.

מה הרושם שהשארת?

זה הקלקול שאתה התבעת בו.

ולכן אומר שלמה המלך, יסר בנך וינחקה וייתן מעדנים לנפשך. אתה רוצה ללכת בגן העדן?

אז אתה תוכיח את הבן שלך בדברי מוסר עוד מהיותו קטן,

ותחנך אותו עם דוגמה אישית.

ואז כשתגיע לעולם האמת, לא תהיה עליך תביעה, כי אתה לא אשם, חס ושלום,

הוא מותקלקל בגלל חברה או אחרים שלא היה לך שליטה על זה.

אתה, כשעשית הכול במאה אחוז,

אין עליך תביעה.

אבל אם ראש השורש נובע ממך,

אתה תשלם על כל מה שהיה בצאצאיך.

זה לא רק כלפי הבנים והבנות,

זה כלפי השכנים והשכנות,

העובדים והעובדות, כלפי כולם.

כל אדם מקרין במעשיו על סביבתו,

או חיובי

או שלילי.

על הכול התחשבנו איתו.

אתם שומעים?

מצאו עוד הרוג ליד העיר,

צריך כפרה לכל יוצאי מצרים.

מי יודע מאיפה זה נובע.

ראיתם ארבע פעמים הזכירה התורה יד של זרע,

צאצא שלו אחרי שלוש מאות שנה,

עשה מעל בחרם ארבע פעמים.

התורה מראה לנו,

תדע לך,

השלכות מעשיך ייטבעו ממך.

לכן נאמר שהוא ישלם לאדם פרימה על אליהם.

גם את הפירות של הפירות של המעללים שאתה עשית בחייך.

אז כמה צריך להשתדל אדם לתקן את מידותיו,

שחלילה לא יטבעו אותו בעוון אחרים,

אפילו לא יתקבל.

אבל ראו,

למדו ממך,

אתה היית מודל לחיקוי בין ברצון בין בלא רצון. כמו שאם יראו אותך הולך בבוקר עם טלית ותפילין,

ומישהו עבר ואומר, וואו, היהודי הזה, תראה באיזה שעה הוא הולך להתפלל,

ואני טיפש, רק חוזר ממסיבה בלילה,

איזה הבדל, הוא הולך לקיים מצווה, אני אחרי עבירות,

הולך לישון, לנחור כמו סוס,

עד שארבע אחרי הצהריים,

ופתאום התעורר בו זיק

ואמר לעצמו, די, אני מפסיק עם זה,

ממחר אני גם הולך להתפלל.

אתה יודע בכלל שזה קרה? אתה לא יודע בכלל.

אבל הוא ראה אותך דרך המונית,

וזה הדליק אצלו את הנורה,

בשמיים יזעקו אותך על כל המעשים היציבים.

אבל אם תהיה תמונה אחרת,

הוא יראה אותך עובר איזה עבירה,

או מקל באיזה מצווה.

הוא אומר, הנה, הדתיים האלה, מה?

מה?

אז גם הוא אומר, אם הרב הזה עושה ככה, גם אני יכול לעשות ככה. מה הבעיה?

ילמדו ממך,

גם זה יהיה בחשבונך.

עכשיו תבינו כמה כל מעשה שלכם צריך להיות שקול ומדוד,

כי הוא לא מעשה אחד,

ולא יחיד.

המעשה שאתה עושה יכול להצמיח אלפי אלפי אלפי אלפי מעשים דומים בעקבות המעשה שלך.

כל זה בחשבון שלך

ביום הדין הגדול והגדול.

אחרי יום הדין והגדול תקבע מציאותך לנצח נצחית.

אם קבעו שאתה תהיה במקום גדול, גבוה ונכבד,

אז אתה תהיה שם לנצח נצחים כמו מלאך.

כמו שהמלאכים נמצאים

בסביבת הקדוש ברוך הוא,

מאושרים לאין תיאור ועושר,

אתה תהיה כמלאך שרת

העומד לפני ה'

ושמח מעצם מציאות ה',

כמו שאנחנו אומרים, ששים בצאתם,

שמחים בבואם,

מאושרים שאין, אין, אין עושר. כל העולם הזה זה חרטא ברטא. כל עושר שיש לך בעולם, בסוף אתה תוקע גרפס.

אין.

עושר רוחני כזה אי אפשר לתאר, אין מילים, כי אין לנו מושגים.

זה כלום, זה שיש לך שמחה.

אתה יכול להגדיר את השמחה כמה אתה שמח?

אתה לא יכול להגדיר את השמחה.

אבל יש אדם שישמח בעולם הזה יותר מדי, הוא יקבל שבץ לב.

כי הגוף שלו לא יכול יותר מדי שמחה.

יותר מדי כלי אדם מתרחמים, בום, מת.

הגוף לא יכול לסבול,

אבל נשמה יכולה.

אז תדע לך,

יש מדרגות,

מדרגות, מדרגות אין-ספור לעלות למעלה ולזכות, לזכות, לזכות, לזכות.

זה לפני תחיית המתים.

ארבעים שנה אחרי ימות משיח תהיה תחיית המתים, יקומו רק הצדיקים.

הרשעים לא קמים,

והם יחיו את האלף שנה של ימות משיח,

ואז יהיה יום הדין הגדול והנורא,

ומה שאמרתי שייקבע באותו מעמד,

זה יהיה לנצח.